רקע
מנחם מבש"ן
הַמְּנוֹרָה

המנורה יצאה מתחת יד הצורף כלילה בהדָרהּ, מזהירה כראי מוּצק, שבעת הקנים שכֻּלם מתאימים, ירכה, כפתוריה ופרחיה – הכל כסף טהור, הכל מלאכת מחשבת, מעשה ידי אמן. והנה הובאה הביתה, הוצגה אל מול החלון הפונה אל הרחוב, שם עמדה על עמדהּ שלשה ימים ושלשה לילות “ככלה בין רעותיה משֻׁבָּצה”, לא קרב אליה איש, לא נגעה בה יד, לא נעשה עִמהּ דבר, אך כבוא היום השלישי ויהי ערב, הוּצק שמן באחד נרותיה, שמו בו פתילה והעלו את הנר. והלַהב עולה, יורד, דועך, קול־שריקות דק – השלהבת נאבקת עם הפתילה או עם השמן (הן גֵרים הם שניהם בפִנה החדשה הזאת). וכמו התחלחלה המנורה הכבוּדה ותתנודד בשאָט־נפש, וכמו אשמע באזני או ברוחי קול מְרִי־שיח, קול תלונה, לאמר: אוי, מה היה לי! מי חִלל יפעתי, השבית טָהרִי? מי הביא עלי את הירוק הירוק הזה ואסָפוֹ אל תוך פי להניא ראשי? הסְחִי הזה, אשר ראשיתו עשן ואחריתו פיח וכֻלו באוֹש ומַחנק – הנה הוא נוטף על פני, לוֹחֵך צְלָעַי, עוטה עלי בושה… ומה סמל הקנאה המַקנה הזה, נר דונג נמאס, אשר הציגו על ידי להתל בי? הוי, למה זה יצאתי מכּוּר להיות לזעוה ולראוה? הוי, אדון! הוי, הוֹדִי!…

ובעל הבית ברך בקול עָרֵב ובהדרת־קדש ברכת נר חנכה, ויספר לבני ביתו “על הנסים והנפלאות”; על הגבורות אשר עשה עם קטן ודל בקום עליו עם גדול כובש ארצות להדיחוֹ בחזקת היד מעל אלהי אבות ותורת אבות, והוא מִיָמיו לא היתה החרב גאותו ולא בכח כי אם ברוח היו כל מעיָניו; ועל דרכי הממלכות הגדולות, אשר מדי בואן עמו בברית סבבוהו בכחש ובמרמה: התנו עמו אהבים בגלוי וצררו אותו בנכליהן בסתר; ועל הפלַגות אשר התגלעו בישראל בכל עת צרה להפריד בין אחים, ואשר הכשילו כחו והרבו פצעיו מבית על הפצעים אשר חִלה בו האויב מחוץ; ועל פליטי ישראל הבוגדים והמלשינים, אשר התמכרו בעת צרה ההיא לרגל באחיהם אל האויב ויהיו לקללה ולדראון בתוך עמם – אות לבוגדים ולמלשינים המתגלעים בכל עת צרה כזבובי מות על מפלת האריה, כי תהי אחריתם כמוהם. – ואחר פצחו רִנה ההורים והילדים והקרואים הנלוים עליהם וישירו יחדו “מעוז צור ישועתי” והמנגנים בכלי שיר עוזרים על ידם. וככלות השירה יצאו במחולות וכל העדה צהלה ושמֵחה.

ביום הרביעי בערב גדלה השמחה כזאת וכזאת ורוח ששון ושמחה מרחפת על הבית ומלואו. נשאתי עיני אל המנורה והנה אור זרוע מסביב, אור יקרות! וכמו נאצל עליה גם היא רוח טובה וכמו התעוררה ותצהיל פניה ותוסף לתת קרני זהב מוּפז שבעתים על אשר נתנה יום יום, וכמו הריקה עם קרני אורהּ גם ברכה לחוגגים, לאמר: כה לַחַי, בני עם עולם – כה תשמחו וכה תוסיפו, וכה יֵהפכו לכם תמיד ימי צרה ולחץ אויב לששון ולשמחה ולמועדים טובים! הבה אוסיפה אורה על השמחה, ומי יתן לי רגלים ואצאה עמכם גם אני במחולות…


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52820 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!