רקע
ניקולאי גוגול
הקדמה ל"ערבי הכפר שליד דיקנקה"
ניקולאי גוגול
תרגום: יצחק אורן (מרוסית)

קובץ הסיפורים “ערבי הכפר שליד דיקנקה” פרי ביכורים הוא לגוגול. ואם מבחינת הטכניקה הסיפורית לעתים עוד מורגש בו טעם של בוסר, הרי מבחינת תכנו הרעיוני ותנופתו האמנותית המקורית כבר טומן הוא בחובו את כל היסודות שעתיד היה גוגול לפתח בהמשך דרכו כמספר. לכאורה אין לפנינו אלא קובץ אגדות וסיפורי עם אוקראיניים שאחד העם משיחם לנו לפי תומו בחן ובהומור עממי. ברם, מבעד למעטה ההומור נשקפת ממעמקים אימת הטרגיות התהומית שבמאבקו של האדם עם גורלו, עם אותם הכוחות שהם מעבר לתחום השגתו ושליטתו של בשר ודם, והם הם הקובעים בסופו של דבר את מהלך חייו. מכאן הזינוקים מתיאורי הווי נטוראליסטיים אל התחום המיתפיסי אם בדרך הליטרריזציה של אמונות עם טפלות ואם בדרך של פתוס רומנטי.

אין תימה איפוא כי בימינו רואים רבים בגוגול את אחד מאבותיו הרוחניים של קפקא ומתוך כך גם של כל הספרות הקפקאית־מודרניסטית.

אחד הסימנים והסממנים של ספרות זו הוא השימוש באמצעי צורה חיצונים לסימול תכנים סמויים. בקובץ מצוי סיפור בשם “איבן פיאודורוביץ' שפוּנקה ודודתו” שלכאורה נפסק באמצע. עוד בדורו של גוגול ראו בכך המבקרים סממן אמנותי מכוון הבא לסמל את אפסות חייהם של גיבורי הסיפור, שניתן לסימם בכל מקום בלי שיבולע למישהו או למשהו, כשם שבקיומן של דמויות אלה לא היה משום תוספת ערכים לאנושות ולרוחה.

אכן, “ערבי הכפר שליד דיקנקה” מקפל בתוכו בצורה “עובּרית” את כל ניצני יצירתו של גוגול. אף־על־פי־כן יש בו גם מחולשותיה של יצירת ביכורים. הסגנון מחוספס ואינו אחיד. חיקויי הניב האוקראיני העממי עתים יש בהם קורטוב של מאמץ מלאכותי והתנודות מלשון דיבור עממית־עסיסית ללשון פיוט רומנטית־אגדית יש שהן פוגמות בשלמות האמנותית.

תכונות אלה חייבו את המתרגם לנקוט עמדה סגנונית לא אחידה. לא מצאתי מקבילה לניב העממי אלא בלשון היונקת ממדרשים ואמרות חז"ל, ואלו הסגנון הפיוטי־אגדי תורגם ברוח לשון המקרא. האוקראיניזמים המרובים – וכן מלים המיוחדות לניב הקוזאקים – קצתם נמסרו כלשונם ופורשו בהערות שוליים וקצתם הובעו בארמיזמים מתוך הנחה שהקרבה בין האוקראינית לרוסית דומה לקרבה שבין העברית לארמית. ייתכן איפוא שהקורא ייתקל בכמה מלים שאינן מקובלות בימינו, אלא שנדמה לי כי דבר זה מוצדק לגבי יצירה שהמחבר עצמו צירף אליה מילון של מלים שאינן נהירות לקורא הרוסי. לא ראיתי צורך במילון מעין זה, אלא בכמה הערות בלבד.

א) בסיפור “ליל חג המולד” מופיעה המלה האוקראינית צ’רביצ’קי, שגוגול מתרגמה במילונו: סנדלים, מנעלים. ברוחו של כל המצוי אצל הספרות הרוסית מעלה המלה אסוציאציה מיוחדת עם סיפור זה של גוגול, שבראשונה אפילו נקרא בשם צ’רביצ’קי“. כדי לשמור על ייחודה של המלה ראיתי צורך לתרגמה במלה יוצאת דופן “קורקאות” (נעלי בד או צמר מיוחדות במינן – יבמות ק"ב) כדי שגם לקורא העברי יהיה מושג זה לשם דבר והוא יוכל לומר “הקורקאות” של גוגול כשם שהקורא הרוסי אומר” צ’רביצ’קי של גוגול".

ב) המלה היונית־ארמית כּרדוּט באה בהוראת מעיל קוזאקים חגיגי (ז’וּפּן).


י. אורן

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37175 יצירות מאת 1901 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!