א 🔗
כָּל שָׁעָה יָפָה לְהַתְחָלָה,
לְהַתְחָלָה כָּל רֶגַע יָפֶה!
וְאַל תִּבְכֶּה עַל זְמַן שֶׁכָּלָה,
וְאַל יְפַתְּךָ הַלֵּב הָרָפֶה.
הַלֵּב הָרָפֶה, הַלֵּב הֶעָצֵל
בִּמְקוֹם לִתְבֹּעַ מַעְפָּל נוֹעָז
רַק דֹּם מְיַבֵּב: חָלַף כַּצֵּל
זְמַן הַכּשֶׁר – חָלַף וָגָז!
אֶת זֹאת הַיְבָבָה, הִתְנַצְּלוּת הַחֻלְשָׁה
עָרְמַת הַלֵּב הָאוֹהֵב לִישׁוֹן,
הַחְרֵשׁ בְּרֶנֶן רֵאשִׁית חֲדָשָׁה,
בְּשַׁעַט אַדִּיר שֶׁל קְפִיצַת נַחְשׁוֹן!
בְּגַלְגַל הַנֶּצַח, בִּמְרוּצַת הָאֵינְסוֹף
נוֹשְׁקִים אַהֲדָדֵי מֻקְדָּם וּמְאֻחָר,
וְתָמִיד יֵשׁ יָם מֵעֵבֶר לַחוֹף
וְכָל תְּמוֹל הוּא גַם עֲרִיסַת מָחָר.
אַל תֵּבְךְּ אֵפוֹא עַל זְמַן שֶׁכָּלָה
וְאַל יְפַתְּךָ הַלֵּב הָרָפֶה.
כָּל שָׁעָה יָפָה לְהַתְחָלָה,
לְהַתְחָלָה כָּל רֶגַע יָפֶה!
ב 🔗
…וְאַל תֹּאמַר: "אָמְנָם יָפֶה כָּל רֶגַע
לְהַתְחָלָה, אֲבָל הַגְּמָר מָתַי?
הֲלֹא תִרְאֶה, כִּי כְבָר דּוֹעֵךְ הַנֹּגַהּ,
כִּי מִתְקָרְבִים הַלֵּילָה יְמוֹתַי…"
וּמַה בְּכָךְ, אִם מִתְקָרְבִים הַלֵּילָה?
הַאִם עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר?
חֲרשׁ וּזְרַע כָּל עוֹד אֲשֶׁר תּוּכָלָה
וִיבָרֶכְךָ הַלָּז, אֲשֶׁר יִקְצֹר.
אָמְנָם רִנַּת קוֹצְרִים מְאֹד נָעֵמָה,
אֲבָל יִיקַר מְאֹד גַּם בְּכִי זוֹרְעִים,
וְאֵי בָרָק יִדְמֶה לִבְרַק הַדֶּמַע
שֶׁל הַזּוֹרְעִים לְמַעַן אֲחֵרִים?
חֲרוֹשׁ וּזְרַע וּבְטַח: יִנְבֹּט הַזֶּרַע!
בֵּין שִׁבֳּלִים יְצַפְצְפוּ דְרוֹרִים,
כְּתֵל זָהָב תַּזְהִיר שִׁפְעַת הַכֶּרִי
וְשִׁיר עַלִּיז הַטַּחֲנָה תָרִים.
וּלְכָל קְצָווֹת, בָּרֶכֶב, בִּכְלֵי־שַׁיִט
תִּזְרֹם, זַכָּה, בִּרְכַּת הַמַּעֲנִית,
וּמֻקָּפָה בַּטַּף עֲקֶרֶת בַּיִת
מִן הַתַּנּוּר תִּרְדֶּה פַּת רֵיחָנִית…
ג 🔗
בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים אִם הַחַמָּה תִדְעַךְ –
תָּמוּת הָאֲדָמָה, תִּגְוַע בַּקִּפָּאוֹן.
אַךְ מֵאַגַּן־הַפָּז כָּל עוֹד יֵין אֵשׁ נִתָּךְ
שׁוֹתָה הִיא בְּכָל פֶּה, סוֹבְאָה בְצִמָּאוֹן.
סוֹבְאָה וְגַם אוֹגְרָה הָאוֹר בַּמַּעֲמַקִּים
לִהְיוֹת לָהּ לִישׁוּעָה בִּימֵי צִנָּה וָעָב,
וְגַם בְּחֹרֶף עַז מִתַּחַת כְּסוּת שְׁלָגִים
מַבְשֶׁלֶת הִיא בַלָּאט אֶת מִזְרְעֵי הַסְּתָו.
אָחִי וַעֲמִיתִי! הַצְהֵל פָּנִים וָלֵב!
הֱוֵה שָׁקוּי בַּחֹם, בָּאוֹר הֱוֵה רָווּי!
הַחְדֵּר כָּל יְשׁוּתְךָ בְּעֶלֶס לֹא־חוֹלֵף,
בַּנֹּגַהּ הַנִּגְלֶה, בַּזֹּהַר הֶחָבוּי!
הָאֵר פָּנִים וָלֵב, אָחִי וַעֲמִיתִי!
חַיֵּךְ עַל הַגַּרְדֹּם וּזְרַח עַל פִּי הַבּוֹר!
כִּי זֹאת אֱמוּנָתִי, כִּי זֹאת הִיא אֲמִתִּי:
הַפְּדוּת הִיא בַחִיּוּךְ, הַיֶּשַׁע הוּא בָאוֹר!
רַבּוֹת מַעֲצָמוֹת בְּרַהַב מִלְּלוּ
כִּי הַחַמָּה אֵינָהּ שׁוֹקַעַת בִּגְבוּלָן,
אַךְ הֵן עַצְמָן שָׁקְעוּ בְּטֶרֶם עוֹד כִּלּוּ
לִשְׁמֹעַ עַד תֻּמּוֹ הַהֵד שֶׁל מִלּוּלָן…
רַק נֶפֶשׁ הָאָדָם רַק הִיא מַעֲצָמָה,
מִמֶּנָּה לֹא נִבְצַר צַוּוֹת לַשֶּׁמֶשׁ: דֹּם!
וּבִגְבוּלְךָ, אָחִי, אַל נָא תִשְׁקַע חַמָּה,
וְגַם עַל פִּי שְׁאוֹל, וְגַם עַל הַגַּרְדֹּם!
ד 🔗
הָלַכְתָּ לִמְצֹא אֶת יְפֵי־הַפְּרָחִים,
לִקְלֹעַ אֶת זֵר הַמַּלְכוּת הַמְפֹאָר,
אַךְ אַל נָא יָבוּז לְבָבְךָ הַמְסֹעָר
לַפֶּרַח הַדַּל בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.
כִּי עַד שֶׁתִּמְצָא אֶת פִּרְחֵי הַמַּלְכוּת,
עֲתֶרֶת תִּפְאֶרֶת קוֹרְנָה וְגֵאָה –
אוּלַי זֶה הַפֶּרַח הַדַּל, הַנָּחוּת,
יָשִׁיב כִּמְעַט קָט נַפְשְׁךָ הַלֵּאָה.
אוּלַי זֶה הַפֶּרַח עֲנַו־הַגְּוָנִים
וּצְנוּעַ הָרֵיחַ לִבְּךָ יְעוֹדֵד,
עֵת רֶגַע תִּכְשַׁלְנָה רַגְלֵי הַנּוֹדֵד
שְׂרוּטוֹת בַּרְקָנִים וּמְחוּצוֹת אֲבָנִים.
וְגַם אִם תִּזְכֶּה וְתַעֲלֶה לַפִּסְגָּה,
שָׁם שֶׁפַע פִּרְחֵי הַתִּפְאֶרֶת יִשְׂגָּא,
אוּלַי תִּשְׁתּוֹמֵם, כִּי קָלוּעַ בַּזֵּר
הַפֶּרַח הַדַּל עוֹד יַפְלִיא לוֹ פְּאֵר,
פְּאֵר לֹא צָפוּי לְתִפְאֶרֶת הַזֵּר…
ה 🔗
מַרְהִיב הַפֶּרַח עַיִן בִּצְבָעָיו,
גַּם בְּרֵיחוֹ הַפֶּרַח מְעַדֵּן.
אַל נָא אֵפוֹא תֶחְטָא, אַל תִּתְאוֹנֵן
מַדּוּעַ לֹא יִשְׁבֹּר גַּם הָרָעָב.
הַפְּרִי מָה עֲסִיסִי וּמַה טָּעִים!
נַעִים לַחֵךְ, מֵזִין גַּם מְרַעְנֵן.
אַל נָא אֵפוֹא תֶחְטָא, אַל תִּתְלוֹנֵן
מַדּוּעַ לֹא יַזְהִיר בִּשְׁלַל צְבָעִים.
עוֹלָם לַפֶּרַח, וְלַפְּרִי עוֹלָם,
וּלְכָל אֶחָד גְּבוּלוֹ וְיִעוּדוֹ,
וְכָל אֶחָד יָפֶה בְיִחוּדוֹ,
אַךְ אַב שְׁנֵיהֶם הָאוֹר הַנֶּעֱלָם.
חֲדַל אֵפוֹא מִקְבֹל וּמֵחֲטֹא
וּפְגשׁ בְּאַהֲבָה וּבְהוֹדָיָה
פִּלְאֵי כָל הֲוָיָה וַהֲוָיָה,
וּשְׂמַח לִקְרַאת כָּל יֹפִי בְּעִתּוֹ.
אוֹ אָז אוּלַי הַפֶּרַח יַטְעִימְךָ
גַּם טַעַם פְּרִי, אֲשֶׁר עוֹד טֶרֶם נָב:
אַף תְּגַלֶּה בַפְּרִי בִּרְתֵת שִׂמְחָה
פְּאֵר פְּרִיחָה שׁוֹקֵק בְּגַרְעִינָיו…
ו 🔗
נָקִים אֶת בְּרִית הַשּׂוֹחֲקִים,
אֶת בְּרִית אֲחֵי הַזִּיו נָקִימָה!
הַמּוֹרִידִים גָּבְהֵי שְׁחָקִים
אֶל עִמְקֵי־בוֹר, לַקֶּבֶר פְּנִימָה.
הֵן זֹאת הַבְּרִית שֶׁל אִישׁ־גַּמְזוֹ,
זֶה אוֹר הָעַד, חִיּוּךְ הַנֶּצַח,
כָּל אֵיד, כָּל פִּיד לֹא יַחְמְסוֹ,
לֹא יַעַכְרֶנּוּ שֹׁד וָרֶצַח.
הַדְּבִיר גַּל עַד. יְלֵל אוֹחִים.
אֵי הַיִּפְעָה, כָּל לֵב הִרְהִיבָה?
הַחֲכָמִים בּוֹכִים שְׁחוֹחִים,
אֲבָל שׂוֹחֵק רַבִּי עֲקִיבָא.
תַּלְמִיד וִידִיד רֹאשׁוֹ מָרַט,
בְּזִיו שְׁקִיעָה לָהַט רָקִיעַ,
אַךְ יֶתֶר זִיו לִפְנֵי סוֹקְרַט
בַּהֲרִיקוֹ אֶת הַגָּבִיעַ…
מִפְּסַק הַדִּין לֹא חָל בְּרוּנוֹ,
רַק עַל שׁוֹפְטָיו חָמַל י’וֹרְדַנוֹ,
וְאֶל מוֹקְדוֹ צָעַד, כְּמוֹ
לִקְטֹף פְּרָחִים הָלַךְ הַגַּנָּה.
עוֹלָל וָשָׂב הַצָּר הִכְרִית,
דַּם תַּ“ח גּוֹעֵשׁ, דַּם תַּ”ט רוֹתֵחַ,
אַךְ סְפוּג אוֹר־עָל הַבֶּעשְׁט הִכְרִיז:
חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ!
אַךְ כְּמוֹהֶם, שָׂרֵי הָאוֹר,
אֲשֶׁר תָּמִיד זָרְחוּ, קָרָנוּ –
גַם בַּעֲזֹז עֵינוֹת הַשְּׁחוֹר
נִזְרַח, נִקְרַן, נָאִיר כֻּלָּנוּ!
וְכָל הַמַּחְשַׁכִּים יָצִיף
הָאוֹר שֶׁנַּדְלִיקֶנּוּ פְּנִימָה!
נָקִים אֶת בְּרִית אֲחֵי־הַזִּיו,
אֶת בְּרִית הַשּׂוֹחֲקִים נָקִימָה!
חשון־כסלו תש"ת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.