א 🔗
אֲנִי הִדְלַקְתִּי נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה,
גַּם שַׁרְתִּי “מָעֹז צוּר יְשׁוּעָתִי”,
אַךְ קוֹל רוֹבִים נִמְזַג עִם שִׁירָתִי,
עִם שִׁיר הַהוֹדָיָה הָעֲמֻקָּה,
קוֹל יְרִיּוֹת הַבָּא מִקְּצוֹת הַכְּרָךְ
בְּזֶה לֵיל חֲנֻכָּה שֶׁל שְׁנַת תַּשַׁ"ח.
וּכְבָר נָדַם הַקּוֹל שֶׁל הַיְרִיּוֹת,
וּכְבָר לָשִׁיר גָּמַרְתִּי “מָעֹז צוּר”,
וַתְּהִי דְמָמָה. אֲבָל רִנּוּן עָצוּר
הִגִּיעַ אֶל נַפְשִׁי מֵהַנֵּרוֹת,
וְחַיִץ אַחֲרֵי חַיִץ שֶׁל שָׁנִים
נָמוֹג, נִדַּף מֵרַעַף הָרְנָנִים.
אֲנִי עוֹד יֶלֶד רַךְ. סוּפָה עַזָּה.
בִּשְׁחוֹר הַלֵּיל הַשֶּׁלֶג מִסְתַּחְרֵר.
אַךְ נְעוּצוֹת עֵינַי בְּאוֹר הַנֵּר,
הִדְלִיק סָבִי קָרוֹב אֶל הַמְּזוּזָה,
וּמִן הָאוֹר רוֹטֶטֶת לְעֵינַי
הַדְּמוּת שֶׁל מַתִּתְיָהוּ חַשְׁמוֹנַאי.
הֵן אַכִּירוֹ. דּוֹמֶה הוּא לְסָבִי.
גָּבוֹהַ. כְּפוּף קוֹמָה. זָקָן לָבָן.
אֲבָל זְקֵנִי יָרֵא מִכָּל “יָוָן”,
וּמַתִּתְיָהוּ – עַז כְּמוֹ לָבִיא!
וְאֵיךְ זֶה לֹא פָחַד – פִּלְאֵי־פְלָאִים –
מִפְּנֵי אֵל הַיְּוָנִים הַמְרֻשָּׁעִים?
אֲבָל גַּם יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי
הָיָה בַמִּלְחָמוֹת גִּבּוֹר כַּכְּפִיר,
פִּנָּה אֶת הַהֵיכָל, טִהֵר הַדְּבִיר –
מַדּוּעַ זֶה מִ“גּוֹי” יֶחְרַד לִבִּי?
וְעוֹד נַפְשִׁי אַחֲרֵי פִתְרוֹן תָּרָה –
נִרְדָּם אֲנִי לִילֵל הַסְּעָרָה…
ב 🔗
וְשׁוּב לֵיל חֲנֻכָּה. צְלִיפות אֵיבָה
מַצְלִיף עָלַי הָרוּחַ קַר וָחַד,
בַּחֲצוֹתִי אֶת רֹחַב הַנֵּיבָה
בְּפֶטֶרְבּוּרְג (כַּיּוֹם הִיא לֶנִינְגְּרַד),
וְהַנָּהָר רְתוּק־הַכְּפוֹר מַקְפִּיא
בִּנְשִׁימָתוֹ אֶת נְשִׁימַת אַפִּי.
עֲמוּם אוֹרוֹת מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל
סוֹאֵן הַכְּרָךְ, שַׂגִּיא וּמִסְתּוֹרִי,
אַךְ שִׂיג קְסָמָיו הַלַּיְלָה לִי נָכְרִי…
מַה קַּר הַלֵּיל! הַלַּיְלָה מָה אָפֵל!
וְהַבְּדִידוּת בַּלֵּב כַּעֲלוּקָה.
אֲנִי חוֹזֵר מִנֶּשֶׁף חֲנֻכָּה.
הָיוּ שָׁם עֲלָמִים חוֹלְמֵי־תְקוּמָה
וַעֲלָמוֹת חוֹלְמוֹת וַחֲבִיבוֹת,
וְיֵין כַּרְמֶל הָיָה שָׁם וּלְבִיבוֹת,
וּנְאוּם וָשִׁיר עַל נֶצַח הָאֻמָּה,
וּפֹה וָשָׁם גַּם לָהֲטָה, טְהוֹרָה,
עֶרְגָּה כֵנָה אֶל זֹהַר הַמְּכוֹרָה…
אַךְ בְּצֵאתִי – הָעֲרָפֶל הַקָּר
אָפַף אוֹתִי בְּלַעַג מְרִירוּת:
"הַאִם בְּשִׁיר וּנְאוּם קוֹנִים חֵרוּת?
וְאִם לְךָ חֲזוֹן־הַפְּדוּת יָקָר –
מַדּוּעַ זֶה יוֹשֵׁב הִנְּךָ עֲדֶן
עַל הַנֵּיבָה וְלֹא עַל הַיַּרְדֵּן?…"
ג 🔗
וְשׁוּב יוֹם חֲנֻכָּה. לֹא עֲרָפֶל,
לֹא קֹר. בָּאוֹר שְׁטוּפִים שִׁלְהֵי כִסְלֵו.
נָטַשְׁתִּי כְבָר אֶת נַהֲרוֹת בָּבֶל
וְעַל רֹאשִׁי זִיו זַךְ וְחַם זוֹלֵף,
וְכִקְסוּמָה עֵינִי, נַפְשִׁי, צְמוּדָה
אֶל יָם הַכְּחֹל שֶׁל שַׁחַק יְהוּדָה.
רַק זֶה בוֹאִי אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְאָנֹכִי, כְּמוֹ בַשִּׁכָּרוֹן,
צוֹעֵד מֵהַפַּרְדֵּס שֶׁבַּשָּׁרוֹן
(וִתַּרְתִּי בְיוֹם זֶה עַל שְׂכַר־פּוֹעֵל),
צוֹעֵד בִּרְתֵת, לוֹהֵט, אֶל מוֹדִיעִין,
אֶל הַקְּבָרִים שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים.
בְּהֵחָבֵא יָצָאתִי. יְחִידִי.
אוּלַי לְבַל תָּשׁוּר אוֹתִי עֵין זָר
בְּהִתְפָּרֵץ רִגְשִׁי, בְּהִתְוַדְּעִי
אֶל גִּבּוֹרֵי חֲלוֹמוֹתַי מִכְּבָר…
אֲבָל בִּנְטוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין הָרִים
יָשַׁבְתִּי בְּלִי דִמְעָה עַל הַקְּבָרִים.
שְׁמָמָה. סְלָעִים צְחִיחִים וּמְסֻדָּקִים.
שְׂרִידֵי עַמּוּד. שְׁיָרִים שֶׁל שְׁעָרִים.
בּוֹרוֹת, שׁוּחוֹת, וּפֹה וָשָׁם יָרִים
רֹאשׁוֹ חֲרוּב אוֹ זַיִת צְרוּב בְּרָקִים.
וְשֶׁפַע דְּמוּמִיּוֹת כְּשַׁלְהָבוֹת
דּוֹלְקוֹת, עוֹלוֹת מִבֵּין הֶחֳרָבוֹת.
שְׁמָמָה. דְּמָמָה. זַהֲרוּרֵי שְׁקִיעָה
לוֹטְפִים בְּרֹךְ צוּרִים וְדַרְדָּרִים.
הַאִם צִפֹּר חָלְפָה בַדּוּמִיָּה,
אוֹ לַחַשׁ בָּא אֵלַי מֵהַקְּבָרִים?
אוֹ זֶה לִבִּי? דְּמָמָה וְקוֹל אֶשְׁמַע:
"מַדּוּעַ זֶה פֹּה תֶאֱבַל שְׁמָמָה?
"הֵן עוֹד מְעַט וְהֻדְלְקוּ אוֹרִים
בְּכָל רַחֲבֵי מִדְבַּר הַגָּלוּיוֹת
לִכְבוֹד הַנִּפְלָאוֹת וְהַתְּשׁוּעוֹת,
לִכְבוֹד הַגִּבּוֹרִים וְהַטְּהוֹרִים,
לִכְבוֹד שׁוֹכְנֵי אֵל הַקְּבָרִים – אֲבָל
מַדּוּעַ זֶה שְׁמָמָה פֹּה תֶאֱבַל?
אַיָּם, אַיָּם בְּנֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים?
אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמְּדִינָה…
כְּשִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים…
וְהַשְּׁמָמָה אוֹרְבָה מִכָּל פִּנָּה…
יְלֵל תַּנִּים וְרַחַשׁ עַקְרַבִּים…
אַיָּם, אַיָּם נִינֵי הַמַּכַּבִּים?"
בָּדָד אֲנִי יוֹשֵׁב לְמַרְגְּלוֹת
קְבָרִים קְדוּמִים. קַרְנֵי שְׁקִיעָה דּוּמָם
בְּאֹדֶם וְזָהָב מְסַרְגְּלוֹת
אֶת הַסְּלָעִים. וְלַחַשׁ מְעֻמְעָם
כְּמַעֲנֶה נִשָּׂא מִן הַשְּׁמָמָה,
בּוֹ רֹךְ תּוּגָה אֲבָל גַּם נֶחָמָה:
אַיָּם? הִנָּם! אָמְנָם הֵם מְעַטִּים,
אַךְ הֵם יֶשְׁנָם, יוֹרְשֵׁי בֵית חַשְׁמוֹנַאי!
הֵם בּוֹדְדִים בִּנְתִיב הַחַתְחַתִּים,
אַךְ הֵם הוֹלְכִים בְּלִי רֶטֶן וּבְלִי תְנַאי,
וּבַשְּׁמָמָה, בֵּין שַׁיִת וּסְלָעִים,
הֵם סוֹלְלִים הַדֶּרֶךְ לַבָּאִים.
"יוֹגֵב נִלְחָם עִם קֶטֶב מְרִירִי
וְאִילָנוֹת בִּרְקַב בִּצּוֹת יִטַּע;
שׁוֹמֵר מֵגֵן בְּעֹז עַל נִיר עִבְרִי,
וּמִפִּגְיוֹן וָחֵץ לֹא יֵרָתַע;
פּוֹעֵל סָחוּט מִיֶּגַע וּמֵרִישׁ,
אַךְ בְּאֵמוּן שׁוֹקֵד עַל הֶחָרִישׁ –
"הִנֵּה הִנָּם! דָּמָם עִם זֵעָתָם
יַפְרוּ מִדְבָּר, יְמוֹגְגוּ טְרָשִׁים,
וַחֲזוֹנָם יַדְלִיק, נִשְׂגָּב וָתָם,
גַּם לְבָבוֹת קָרִים וְנוֹאָשִׁים…
הִנֵּה הִנָּם, נִינֵי הַמַּכַּבִּים!
הֵם מְעַטִּים, אֲבָל יִהְיוּ רַבִּים!"
בְּפַּאֲתֵי מַעֲרָב לְאַט דָעַךְ
נֵר־חֲנֻכָּה מֻפְלָא, עַתִּיר־צְבָעִים,
וְרוּחַ עֶרֶב בֵּין קוֹצִים גָּנַח,
וְצֵל קָרִיר זָחַל עַל הַסְּלָעִים,
אַךְ עוֹד רָטַט חַכְלִיל הַדִּמְדּוּמִים
עַל הַקְּבָרִים בְּרֹךְ וְתַנְחוּמִים…
ד 🔗
כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה חָלְפוּ מֵאָז…
תַּשַׁ"ח. דּוֹלְקָה עוֹד הַחֲנֻכִּיָּה.
בָּרָד שֶׁל יְרִיּוֹת בְּקֶצֶב עָז
מַפְרִיעַ לִרְגָעִים הַדּוּמִיָּה,
וְגָז קְהַל הַצְּלָלִים שֶׁל עֲבָרִי
מִשֶּׂגֶב הַהֹוֶה הַנֶּאְדָּרִי.
וּכְבָר לֹא בֶחָזוֹן, אַךְ בַּעֲלִיל
אֲנִי רוֹאֶה נִינֵי הַמַּכַּבִּים,
לֹא מְעַטִּים, לֹא בּוֹדְדִים – רַבִּים
הֵם נִלְחָמִים בְּלִי רֶתַע וּבְלִי חִיל
מִלְחֶמֶת עַם מַה־דַּךְ וּמַה־גָּדוֹל,
אֲשֶׁר הֶחְלִיט לִחְיוֹת וְלֹא לַחְדֹּל!
הֵם נִלְחָמִים, נֶכְדֵי בֵית חַשְׁמוֹנַאי
מִלְחֶמֶת הַגְּבוּרָה וְהַקְּדֻשָּׁה,
הֵם נִלְחָמִים מִלְחֶמֶת עַם סִינַי
אֲשֶׁר הָיָה לָבַז וְלִמְדוּשָׁה,
עַל כִּי שָׁמַר בְּתוֹךְ עוֹלַם כָּזָב
עַל אֵשׁ סִינַי, עַל יִעוּדֵי חוֹזָיו.
הִנֵּה הִנָּם, תִּפְאֶרֶת הָאָדָם!
הִנֵּה הִנָּם, טְהוֹרִים וְאַמִּיצִים!
בֵּין שַׁלְהָבוֹת, מִתַּחַת בְּרַד חִצִּים
הֵם צוֹעֲדִים, הַנֶּשֶׁק בְּיָדָם,
אַךְ בִּלְבָבָם חָזוֹן יָקָר לוֹהֵט
שֶׁל נְבִיאֵי הַצֶּדֶק וָאֱמֶת…
הִנֵּה הִנָּם אַחֵי בַר־גִּיּוֹרָא,
רֵעִים לְיוֹחָנָן אִישׁ גּוּשׁ חָלָב…
לֹא שׁוֹאֲפֵי קְרָבוֹת – עֵדָה טְהוֹרָה!
אֲשֶׁר רַק צַו עֶלְיוֹן חַרְבָּם שָׁלַף,
צַו דְּמֵי דוֹרוֹת הַצּוֹעֲקִים בְּלִי דֹם
מִכָּל מִזְבֵּחַ וּמִכָּל גַּרְדֹּם.
יָלַד אוֹתָם הֹוֶה שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר,
הֵנִיק אוֹתָם עָבָר זוֹהֵר, קוֹסֵם;
גִּדֵּל אוֹתָם חֲזוֹן עֲתִיד הָאוֹר,
אֲרוּג עֶרְגַּת כָּל מְקַדְּשֵׁי הַשֵּׁם,
עֲתִיד הַגְּמוּל, הַיֶּשַׁע וְהַפְּדוּת
לְכָל רְצוּץ מִשְׁפָּט, לְכָל שָׁדוּד.
הִנֵּה הִנּוֹ – הַחַיִל הָעִבְרִי!
בְּפַרְוְרֵי הַסְּפָר שֶׁל תֵּל־אָבִיב,
בְּסִמְטְאוֹת הָרָז שֶׁל הָאֲרִ"י,
בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל קִרְיַת דָּוִד,
מִשִּׂיא הָרֵי חֶבְרוֹן עַד הַלְּבָנוֹן
פּוֹסֵעַ הוּא, פָּסוֹעַ וְגָנוֹן…
פִּסְעוּ בְעֹז, וְעֹז דִּרְכוּ, עַזִּים;
לִפְסִיעַתְכֶם בִּלְוַי קוֹלוֹת הַיְרִי
כְּלִבְשׂוֹרַת קְדוּמִים, בְּשׂוֹרַת רָזִים,
עַתָּה בִרְתֵת מַקְשִׁיב כָּל לֵב עִבְרִי,
אַף מִזְדַּקֵּף בְּשֶׂגֶב כָּל רֹאשׁ שַׁח,
הַמַּכַּבִּים שֶׁל חֲנֻכָּה תַּשַׁ"ח!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות