פרטי מהדורת מקור:
תל אביב: דביר ועם עובד; תש"ך 1960
וצדיק יסוד עולם
המונים המונים נוהרים ברחובות הראשיים, מצטופפים בבתי־קפה,
מתענגים על הים, ואם במקרה יעבור על פניהם אחד מיחידי־הסגולה הספוּרים,
ה“נסתרים”, הנושאים על שכמם את הישוּב כולו – מי ישעה אליו ומי ירגיש בו?
אבק־אדם למראית־עין, בחולצה וב“קסקט”, ואולי גם עם מחלת־לב חשאית או עם
אוּלקוּס – והנה הוא!.. בזכותו מצאו מקלט כאן – והם לא ידעו! ורק במותו,
למראה הלויה העצוּמה, הם תוהים רגע איש אל אחיו: “מי היה זה? מי?”
וחוזרים איש אל קלפיו וכו'.
הייתי רוצה שידעו, שאילמלא זה לא היתה להם כל
ה“נוֹחיוּת” כאן; הוא שהכשיר להם את הקרקע והוא השוקד על בטחונם; הוא,
האפור־על־גבי־אפור, שחריצים עמוקים במצחו – כחגוי הסלעים במקומות המסוּכנים…
לפחות – שידעו!
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
התוכן נטען...
תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.