רקע
גרשון שופמן
בגרות מיוחדת

בגרות מיוחדת, כוחות נפשיים מיוחדים דרושים, כדי לכתוב צוואה. היו משוררים וסופרים גדולים, שכתבו פואימות ארוכות, שירים, סיפורים, מסות וכו', אבל צוואה לא יכלו לכתוב. נדמה היה להם, שבכתיבת צוואה ינתקו בידים את החוט האחרון המחבר אותם אל החיים.

לסימן־גדלות אני חושב לשלום־עליכם דבר כתבו את צוואתו הידועה. הנה ביאליק הכבד לא כתב צוואה, ודוקא הוא, הקל לכאורה, איש הצחוק, כתוב כתב!

על כן אני מרכין ראשי בפני נועם בן הכ"א, שהשאיר אחריו אותה מעטפה קטנה סגורה: “לפתוח רק לאחר מותי”. אני משתאה לבגרותו הנפשית של העלם העדין והיפה הזה, שחמימות בית־הוריו עוד לא התנדפה מעליו. את חשבון־חייו עשה בטרם חי; את חשבון עולמו־עולמנו… מה גדול, מה נשגב היה, בכתבו את המלים הספורות הללו, שסיומן: “אל תספידוני – עשיתי את המוטל עלי!”

אשרי יולדתו.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות