בּוֹא, חֲבִיבִי, הַבֵּט וּלְמַד: כָּךְ אוֹכְלִים תַּפּוּז! תֵּן אֶת הַתַּפּוּז בְּכַף־יָדְךָ הַשְּׂמָאלִית – וְכַסֵּה עָלָיו בַּיְּמָנִית. כַּמָּה שִׁפְשׁוּפֵי סִבּוּב: הַתַּפּוּז מְקַבֵּל בָּרָק, וְכַפּוֹת יָדֶיךְ – תָּרִיחַ אוֹתָן! – נוֹדֵף מֵהֶן רֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁמַּרְחִיב אֶת הֶחָזֶה.
עַכְשָׁו קַח אוֹתוֹ, אֶת הַפְּרִי, בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ וְהַגְבַּהּ אֶת יָדְךָ, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם. לַטֵּף אוֹתוֹ בְעֵינֶיךָ. צִבְעוֹ שׁוֹלֵט כַּשֶּׁמֶשׁ עַל הָרֶקַע הַכָּחֹל. הוּא שָׁלֵם, עָגֹל וְכָבֵד. הַגַּבְשוּשִׁיּוֹת שֶׁבִּקְלִיפָּתוֹ נוֹצְצוֹת וּסְמִיכוֹת, תּוֹסְסוֹת חַיִּים.
– חֲבִיבִי! הַלֵּב נִפְתָּח אֵלָיו.
עַכְשָׁו קַח אֶת הָאוֹלָר בִּימִינְךָ וְהַצֵּב אֶת הַלַּהַב הַחַד בִּקְלִפָּתוֹ, בַּמָּקוֹם שֶׁמְּסַמְּנִים אֶת קַו הַצִּיר הַצְּפוֹנִי בְּכַדּוּר הָאָרֶץ. בְּיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית סוֹבֵב עַתָּה אֶת הַתַּפּוּז סְבִיב צִירוֹ בְּנַחַת. הַפְרֵד מֵעָלָיו אֶת כִּפַת רֹאשׁוֹ; הִיא נֶעֱקֶרֶת בְּאִוְשַׁת הִנָּתְקוּת קַלָּה, עִם תּוֹסֶפֶת צִיצִית לְבָנָה.
רֵיחַ הַפְּרִי נוֹדֵף כְּאִלּוּ נִשְׁבְּרָה צִנְצֶנֶת מֵי בֹּשֶׂם. עַל מַה מּוֹרָה הַצִּיצִית הַשְּׁלוּחָה כְּאֶצְבַּע לְבָנָה? הִתְכּוֹנֵן, בֶּן־אָדָם, לִטְעֹם מִמַּה שֶׁגָנוּז שָׁם, בְּעָמְקוֹ שֶׁל הַפְּרִי.
עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרָם שֶׁל קַוֵּי הָאֹרֶךְ. נְעַץ בְּרַכּוּת אֶת הַלַּהַב בַּקְּלִפָּה, לְבַל תִּפְגַּע בִּבְשַׂר הַפְּרִי. רָאשֵׁי־קְצוֹת־אֶצְבְּעוֹת יַד־יְמִינְךָ שׁוֹקְעוֹת בַּבָּשָׂר הַלָּבָן שֶׁל הַקְּלִפָּה, מוֹשְׁכוֹת וְחוֹשְׂפוֹת אֶת תּוֹכוֹ שֶׁל הַפְּרִי – תּוֹךְ שֶׁהָיָה אָרוּז, שָׁמוּר וּמְיֻעָד לְמַעַנְךָ קַיִץ שָׁלֵם! תּוֹכוֹ הַוָּרֹד עָטוּף קִרְעֵי פּוּךְ רַךְ וְלָבָן. נִדְמֶה כִּי הוּא מְחַיֵּך כְּאָדָם שֶׁמְּפַזֵּר קוּרֵי חֲלוֹם טוֹב, וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא עֵר אוֹ יָשֵׁן. בְּיַד קַלָּה הוֹרֵד מֵעָלָיו אֶת הַפּוּךְ – וְיִשָּׁאֵר הַפְּרִי הַוָּרֹד, הַשָּׁקוּף, מוּטָל בְּכָל כָּבְדוֹ הָעֲסִיסִי בְּכַף יָדְךָ.
– רֶגַע, רֶגַע! כְּלוּם אֵין הַקְּלִפּוֹת הַלְּבָנוֹת דּוֹמוֹת לְסִירוֹת־זָהָב זְעִירוֹת, רְפוּדוֹת לֹבֶן, הַמְּחַכּוֹת לָרוּחַ שֶׁתַּסִּיעֵן?
פַּצֵּל אֶת הַפְּרִי לִפְלָחָיו בְּנַחַת. בְּכָל פֶּלַח שֶׁאַתָּה בּוֹצֵעַ סְדוּרִים בִּצְפִיפוּת בַּקְבּוּקֵי מִיץ זַעֲרוּרִים. כַּמָּה חֵן יֵשׁ בְּצוּרוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּם מָאֳרָכִים וּדְבוּקִים הֵיטֵב זֶה אֶל זֶה, נוֹצְצִים בְּשׁוֹבְבוּת וַעֲסִיסִיִּים. וְעַכְשָׁו – הַבֵּט לִּצְדָדִים, הַבֵּט לַשָּׁמַיִם. רְאֵה שֶׁהַכֹּל מַסְכִּימִים עִמְּךָ כִּי הָעוֹלָם יָפֶה – וְשִׂים מִן הַפְּרִי בְּפִיךְ.
בְּתֵאָבוֹן!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.