רקע
גרשון שופמן
כמוהו...

מסילוק־שכינה סבל המשורר. כמה פעמים טרח להעלות משהו על הנייר והעלה חרס. אפור העולם וריק – מה יש לכתוב?

והנה נזדמן לידו קובץ אגרותיו של המשורר הגדול, שחי לפני מאה שנה, אותו הוא אוהב ומעריץ עד לבלי חוק ואשר ממנו הושפע לא מעט, ושם, באיגרת אחת, מצא כתוב לאמור: “אני שרוי עכשיו בשעמום, בדכאון, בחוסר־השראה”…

דברי־נכאים אלה מלפני שנים מאה אשר לאלילו ניחמוהו, עודדוהו, הכניפוהו, והוא ישב אל שולחנו וכתב את הטוב בשיריו.



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות