אִם בֵּית שֵׁן יִשְׁכָּן אִישׁ, פָּז קִיר הַבַּיִת,

סָבִיב לוֹ כָּל עֵץ נֶחְמָד, כֶּרֶם וָזָיִת,

כִּנּוֹר וָתֹף יִשְׁמַע, אֵין שָׁם קוֹל נֶהִי,

שָׁם אוֹכְלִים מַעֲדַנִּים, שָׁם שׁוֹתִים יָיִן,

שָׁם שָׁרוֹת וּמְחוֹלוֹת מַרְהִיבֵי עָיִן,

בֵּין אֵלֶּה לוֹקְחֵי לֵב הוּא חָכָם יֶהִי?

אִם דִּבְרֵי הַמּוֹשֵׁל רָעוֹת יָפִיקוּ,

סָבִיב לוֹ חַנְפֵי לֵב רִשְׁעוֹ יַצְדִּיקוּ,

הוּא כַּנֵּד יַעֲמוֹד, בַּל אֵלֶּה יַטּוּהוּ?

כֻּלָּם תּוֹעֵי רוּחַ לָאֱלִיל יִכְרָעוּ,

שׁוֹכְחֵי אֱלוֹהַּ, הוֹדוֹ בַּל יָדָעוּ,

הוּא יִירָא אֵל, הַבְלֵיהֶם בַּל יַשְׁגּוּהוּ?

בֵּין גֵּאִים אַכְזָרִים, רָשִׁים יָחִילוּ,

עַל מַלְבּוּשֵׁי אֶבְיוֹן גּוֹרָל יַפִּילוּ,

הוּא עַל דַּלִים יַחְמוֹל, יַחְבּוֹשׁ עַצָּבֶת?

בֵּין אֵלֶּה משֶׁה בֵּית מֶלֶךְ מִצְרָיִם,

מִתְּעוּת שָׁמַר לִבּוֹ, מֵרָע – עֵינַיִם,

וּמַחְשְׁבוֹתָיו רַק טוֹב תַּשְׁפֵּלְנָה שָׁבֶת.

נוֹצֵר תּוֹרַת אִמּוֹ, מוּסַר אָבִיהוּ,

מִיַּד אוֹמַנְתּוֹ רַק זֹאת יִשְׁאַל פִּיהוּ:

“אֵלֵךְ אֶל מֵינִקְתִּי בֵּית אִישׁ הַדָּעַת”.

שָׁם יִשְׁמַע צָרַת הָאֲסִירִים בַּכֹּשֶׁר,

יִלְמוֹד יִרְאַת שַׁדַּי וּמַעְגְּלֵי ישֶׁר,

גַּם מִתּוֹךְ כִּלְיוֹתָיו חָכְמָה נוֹבָעַת.

אוֹהֵב אֶת אֶחָיו הַיּוֹשְׁבִים בַּכֶּלֶא,

יִבְחַר לוֹ זִקִּים בֵּין עֲשׁוּקִים אֵלֶּה,

מִהְיוֹת נָגִיד בָּאָרֶץ הַמִּרְשָׁעַת.

עֹז לוֹ בֵּאלֹהָיו, עַל כֵּן עוֹדוֹ נַעַר

לֹא חַת מֵאוֹיְבוֹ עָז, מִזְּרוֹעַ בַּעַר,

גִּבּוֹר אָוֶן נֶחְשַׁב לוֹ כַּתּוֹלָעַת.

מַעֲשָׂיו יַרְנִינוּ לֵב וִיחַיוּ רוּחַ,

מַה בִּנוֹתִי בָהֶם אֶכְתּוֹב עַל לוּחַ,

כִּי אַךְ טוֹבִים הֵמָּה, אֵין בָּם מִגְרָעַת.

הַאֲזִינוּ רוֹזְנִים! שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה,

אֶת שֵׁמַע אִישׁ הַמּוֹפֵת בּוֹ אַזְכִּירָה,

יֶעֱרַב נָא שִׁירִי עַל אֹזֶן שׁוֹמָעַת.

כַּאֲשֶׁר^[1] גָּדַל משֶׁה וַיְהִי בָּחוּר כָּאָרֶז,

נִכְסַף לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו וּמָה עוֹשִׂים הֵמָּה.

וַיֵּצֵא^[2] אֲלֵיהֶם לָבוּשׁ שֵׁשׁ וּמַר נָפֶשׁ,

וַיַּרְא אֶת סִבְלוֹתָם וַיָּבֶן אֶל עָנְיָמוֹ,

אֵלֶּה עוֹשִׂים בִּלְבֵנִים, רֶגַע לֹא יִשְבֹּתוּ,

כִּי יִרְדּוּם נוֹגְשֵׂיהֶם אִם מֵחֻקָּם יִגְרָעוּ,

מִפֹּה נוֹשְׂאֵי סַבָּל, מִכֹּבֶד רַב יֶאֱנָחוּ,

וּמִפֹּה רוֹמְסֵי טִיט עוֹשִׂים חֵמָר לַחֹמֶר,

וַאֲחֵיהֶם עַל הַחוֹמוֹת בּוֹנִים עִיר וָעֹפֶל –,

וַיִּפּוֹל לִבּוֹ וַיֵּבְךְּ, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:

"נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת, הַבֵּט כָּאֵלֶּה לֹא הֶאֱמַנְתִּי,

צַר לִי אַחַי! צָרַתְכֶם עַד נַפְשִׁי נָגָעָה.

אֵל אָמַר וַיֶּהִי וּמִיָּדוֹ זֹאת לָנוּ,

זַעַף יְיָ נִשָּׂא כָּמוֹכֶם כָּמוֹנִי,

עַד בֹּא הַיּוֹם, עַד בֹּא יוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ,

אַל תֹּאמְרוּ שׁוֹעַ אַתָּה, אִישׁ שַׁאֲנָן מִפָּחַד,

כִּי לוּ תָבִינוּ צָרַת לִבִּי מַה כָּבֵדָה,

תַּחַת כִּי אֶחְמוֹל עֲלֵיכֶם, עָלַי תַּחְמֹלוּ,

אַהֲבָה, חֶמְלָה, אֵיבָה גַּם נָקָם בִּי יִסְעָרוּ,

וּכְגַלֵּי יָם מִתְנַשְּׂאִים עַלי, רֹאשִׁי עָבָרוּ,

הַשְׁקִיטָם בַּל אוּכָלָה, דּוּמִיָּה הֶחֱדַלְתִּי,

טוֹב לִי עֲבוֹד עִמָּכֶם, מִנְּשׂוֹא זֶה הַסָּעַר,

אַבְרָהָם! אַבְרָהָם! חָזוּת קָשָׁה שָׁמַעְתָּ,

אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בַּמַּחֲזֶה, יוֹם זֶה רָאִיתִי,

מָלְאָה עֲצַת עֶלְיוֹן, כָּל הָרָעָה בָּאָתְנוּ,

עִנּוּנוּ צָרֵינוּ, עָבְדוּ בָנוּ בַּפָּרֶךְ.

אַחַי! בַּחשֶׁךְ הַזֶּה חַכּוּ אֶל אוֹר בֹּקֶר,

כִּי עֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן, דִּבְרֵי אֵל יָקוּמוּ,

מִלֵּא רֵאשִׁית עֲצָתוֹ, גַּם אַחֲרִיתָהּ יָעַשׂ,

לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֵּר, יִקּוֹם מִצָּרֵינוּ,

וּכְשָׂרֵי קֹדֶשׁ אַתֶּם בִּרְכוּשׁ רַב תֵּצֵאוּ".

עוֹד דּוֹבֵר עִמָּהֶם בִּבְכִי וּבְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ,

וַיַּרְא^[3] עִבְרִי מֵאֶחָיו אִישׁ מִצְרִי מַכֵּהוּ,

וַיִּחַם לִבּוֹ, פִּתְאֹם חֲמָתוֹ בָעָרָה,

וּבְהֶגֶה כָּאֵשׁ יִבְעַר, לִבּוֹ נָתַן אֹמֶר:

נָבָל! מִילִידֵי חָם, אֲבִי כָּל עוֹשֵׂי רֶשַׁע,

אָמַרְתָּ אֵין אֱלֹהִים, בִּזְרוֹעֲךָ בָּטַחְתָּ,

וַתְּרִימֶהָ עַל נָקִי, עַל תָּם וּנְכֵה רוּחַ,

הַאֶרְאֶה דִּמְעַת אָח וּמֵעֲזוֹר לוֹ אֶחְדָּלָה?

חָלִילָה לִי! מוֹת תָּמוּת, יָדִי תַּשְׁחִיתֶךָ,

חֲמָתִי הִצַּתָּ, הִיא לִשְׁאוֹל תּוֹרִידֶךָ.

עוֹד אֵשׁ קִנְאָתוֹ לוֹהֶטֶת, נִחַם וַיֹּאמֶר:

"לִבִּי! מַה זֶה לָךְ שָׁאַלְתָּ? לֹא אִישׁ חֵמוֹת אָנִי.

לִשְׁפָּךְ דָּם, לַהֲרוֹג נֶפֶשׁ, הַסְכֵּן לֹא הִסְכַּנְתִּי,

אֶגְרוֹף רֶשַׁע שָׂנֵאתִי, יָד אֶצְבַּע שׁוֹלָחַת,

אֵיךְ עַתָּה אָגִיל בָּרָע, אָשִׂישׂ בַּעֲשׂוֹת רֶצַח,

כִּמְשׂוֹשׂ מַעֲלֵה עוֹלָה וּכְגִיל זוֹבֵחַ זָבַח?

לִבִּי! לָמָּה תִּקְרָא לִי: קוּם הֲמִיתֵהוּ?

מַשְׂכִּיּוֹתֶיךָ תִּשְׁכַּחְנָה, כִּי נַעַר אָנִי,

מִירוֹא גִּבּוֹר מִצְרִי זֶה, כָּאַלּוֹן חָסְנֵהוּ,

מִגּוּר חֲמַת מַלְכּוֹ, חֲמַת מֶלֶךְ רוֹצֵחַ,

רוּחִי, גַּם אַתְּ לַעֲשׂוֹת נָקָם כַּיָּם תִּזְעָפִי?

אִם אֹמַר אֶמְנַע חֶפְצֵךְ, כַּלְכֵּל בַּל אוּכָלָה,

אַךְ בַּל לִבִּי בַּל רוּחִי כָּל זֹאת פָּעָלוּ,

פֹּעַל אֱלֹהִים הוּא, הוּא הַנּוֹתֵן בִּי רוּחַ,

יָדוֹ בִּי מָשָׁלָה וִימִינוֹ תִּסְעָדֵנִי,

יֶשַׁע הִלְבִּישַׁתְנִי, רוּחַ נָקָם עָטָתְנִי,

כִּי אֵל חָפֵץ הֲמִיתוֹ, הֱכִינוֹ לָטֶבַח,

כִּי עוֹד יַרְבֶּה פֶּשַׁע, יוֹצֵר לִבּוֹ יוֹדֵעַ,

כִּי עַד דּוֹר דּוֹר עוֹשֵׂי טוֹב מִמֵּעָיו לֹא יֵצֵאוּ,

וּכְלֹא אָדָם נֶחְשַׁב לוֹ, כַּתֹּהוּ וּכְאֶפֶס,

וּמָה אִירָא אִם אֵל הוּא הַנּוֹתֵן לִי חָיִל?

אוֹ מֶה חֲמַת מֶלֶךְ אִם מַמְלִיכוֹ יִרְצֵנִי?

עַתָּה כָּאֲרִי אֶתְנַשָּׂא, אֶת רֹאשׁוֹ אָסִירָה"!

וַיִּפֶן^[4] כֹּה וָכֹה אִם יֵשׁ מִצְרִי רוֹאֵהוּ,

וַיַּרְא כִּי אֵין שָׁם אִישׁ וַיָּרָץ וַיַּהַרְגֵהוּ,

וַיִּתֵּן אֶת נִבְלָתוֹ בַּחוֹל וַיִּטְמְנֵהוּ.

זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי אֵל, כָּבוֹד יִנְחָלוּ,

לִבָּם יוֹדֵעַ כִּי בָּעֹז יִפְעָלוּ,

כִּי מִכֹּל יִתְמוֹגֵג לֵב לֹא יָמוֹגוּ,

לִגְדוּד, לִמְעוֹן חַיּוֹת בֶּטַח יָרוּצוּ,

מֵהוֹדָם כִּי רַב אוֹיְבֵיהֶם יָפוּצוּ,

מֵאֵימָתָם כַּשִּׁכֹּרִים יָחֹגּוּ.

רוֹדֵף עִם חֲנִיכָיו חֵיל מַלְכֵי אָרֶץ,

שׁוֹט הָיוּ לָעֲנָקִים, לָרְפָאִים קָרֶץ,

הֲבִזְרוֹעוֹ בָּטַח, גָּאָה עַל חָרֶב?

יָדַע כִּי יַד אֱלֹהָיו בּוֹ מָשָׁלָה,

לִירוֹא מֵעַם רַב נַפְשׁוֹ בַּל יָכָלָה,

לוּ כֹּחָם כִּכְפִירִים, כִּזְאֵבֵי עָרֶב.

גַּם זֹאת לִיהוֹנָתָן, גַּם זֹאת לַנַּעַר,

יוֹם רַק הַשְּׁנַיִם יָרְדוּ לָחֶם שַׁעַר

אֶל מַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים יָדָם גּוֹבָרֶת;

כִּי לִבּוֹ אָמַר לוֹ: יַד אֵל אִתֶּךָ,

לֹא תָעֹז חַרְבֶּךָ, אַף לֹא קַשְׁתֶּךָ,

יַד אֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא, הִיא בָּךְ בּוֹחֶרֶת.

אַרְיֵה טָרַף שֶׂה בֶּן יִשַׁי הִכָּהוּ,

מַצִיל מִלָּבִיא יוֹם זֶה מִי שָׂמָהוּ?

הֲיִפְעַל כֵּן מָחָר, עָשָׂה כֵן אֶמֶשׁ?

עַל מֶה בָּזָה נַפְשׁוֹ, בָּגַד בָּהּ בֶּגֶד,

הַלְבַעֲבוּר שֶׂה זֶה הִשְׁלִּיכָהּ מִנֶּגֶד?

הַלְבַעֲבוּר תִּנְשֶׁמֶת יֶחְדַּל אוֹר שָׁמֶשׁ?

אַךְ דִּמְעַת עֲשׁוּקִים לִבּוֹ הֶרְאָהוּ,

שֶׂה זֶה לֹא חָטָא, הַכְּפִיר עַז מִנֵּהוּ;

כֵּן יִקְרֶה לָאָדָם, עַז תָּם בּוֹלֵעַ.

תָּעֹז נָא יָדְךָ, אֵל עַל כָּל מִפְעֶלֶת,

יַד כּשֵׁל מַגְבַּהַת, יַד עַז מַשְׁפֶּלֶת,

אָז בֵּין עַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן יָקוּם צוֹלֵעַ.

רוֹאֶה הֶגְיוֹן לִבּוֹ, עֹז הִרְהִיבָהוּ,

אֶל קוֹל הָאֲרִי שָׂחַק, כַּשֶּׂה דִּמָּהוּ,

וַיּוֹצֵא בִּלְעוֹ מִפִּיו וַיְשַׁסְּעֵהוּ.

גַּם הוּא כּוֹבַע בַּרְזֶל חָשַׁב כַּתֶּבֶן,

אֶל מֶצַח הַפְּלִשְׁתִּי קִלַּע בָּאָבֶן,

גַּם שָלַף חֶרֶב הָעֲנָק וַיְמִיתֵהוּ.

כִּי כָבוֹד וָעֹז מִמָּרוֹם יָחוֹלוּ,

עַל רָאשֵׁי צַדִּיקִים, בָּעָם יִמְשֹׁלוּ,

בַּעֲבוּר הַרְאֵם כִּי בָאֵל יִתְהַלָּלוּ.

גַּם משֶׁה לִמְשׁוֹל נוֹצַר, לַעֲשׂוֹת פֶּלֶא,

עַל כֵּן עוֹדוֹ נַעַר רָאָה כָּאֵלֶּה,

וַיֵּדַע כִּי בָעֹז רָמִים יִשְׁפָּלוּ.

אַחֲרֵי שָׁקַט לִבּוֹ, לֹא נִחַם עַל מַעֲשֵׂהוּ.

לֹא אָמַר מֶה עָשִׂיתִי, דָּם נָקִי שָׁפַכְתִּי,

לֹא אֵצֵא עוֹד אֶל אַחַי, כִּי עוֹד יִקְרֵנִי

בֵּין עַם שׁוֹתִים תָּמִיד כּוֹס חֲמַת רִשְׁעֵי אָרֶץ,

כִּי מִמַּעֲשֵׂי עֻזּוֹ עָלֵז גַּם שָׂמֵחַ.

כִּי עֹז לֵאלֹהִים הוּא, כָּל מוֹצְאוֹ יָגִיל נֶצַח,

עַל כֵּן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שָׁב לָצֵאת אֵלֵימוֹ,

כִּי מֵאֲשֶׁר אָהַב אוֹתָם, נַפְשׁוֹ בָּם דָּבֵקָה.

אַךְ אִם עַזָּה אַהֲבָתוֹ, עֵינוֹ לֹא עִוֵּרָה.

אַהֲבָה תִּמְנַע הַכְּסִיל מִיַּסֵּר בֵּן בַּשָּׁבֶט,

מִגְּעוֹר אֶת אֵשֶׁת חֵיקוֹ בַּעֲשׂוֹתָהּ אִוֶּלֶת;

אָכֵן תַּחַת יַד משֶׁה מֵישָׁרִים הָלָכָה,

מִשְׁפָּט שָׂמָה לָקָו, וּצְדָקָה לַמִּשְׁקָלֶת.

כִּי שָׁם רָאָה עִבְרִים נִצִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

וַיָּבֶן כִּי אִישׁ מַכֶּה אָחִיו בַּחֲמַת רוּחַ,

וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: "לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?

צוּרֵנוּ אוֹהֵב חֶסֶד, שׂוֹנֵא מִיץ אַפָּיִם,

עֲזוֹב חֵמָה, פֶּן חֲמַת אֱלֹהִים תִּקְרֶךָ,

גַּם אָנֹכִי אֶעֱזָר־לוֹ, לִנְשׂוֹא זֹאת נִלְאֵיתִי.

לֹא מִשִּׂנְאָתִי אוֹתָךְ קָשׁוֹת לָךְ דִּבַּרְתִּי,

כִּי אַחַי רֵעַי אַתֶּם, כָּמוֹךָ כָּמוֹהוּ,

אַךְ רַב מֵאַהֲבַת אַחִים מֵישָׁרִים אָהַבְתִּי,

ישֶׁר לִמַּדְתִּיךָ, הוֹכֵחַ הוֹכַחְתִּיךָ".

אֶל תּוֹכַחַת משֶׁה לֹא הִטָּה רָשָׁע אֹזֶן,

אַךְ פִּיו פָּעַר לִבְלִי חֹק, קוֹל עַנּוֹת הִשְׁמִיעַ,

וּלְאָזְנֵי הָעָם הָעוֹמְדִים שָׁם קוֹל רָם יַעַן:

"מִי שָׂמְךָ שַׂר עָלֵינוּ, שׁוֹפֵט אֶת מַעֲשֵׂינוּ?

הַלְהָרְגֵנִי תֹּאמַר, כָּאִישׁ מִצְרִי הָרַגְתָּ"?

דִבְרֵי נִרְגָּן אֵלֶּה, הַיּוֹרְדִים חַדְרֵי בָטֶן,

שָׁמַע מוֹכִיחַ חָכָם וַיִּירָא וַיֹּאמֶר:

אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, עַד כִּסֵּא יַגִּיעַ.

כִּי פֹה מִצְרִים רַבִּים, לִרְאוֹת מַצָּה נֶאֱסָפוּ,

וּמִקָּהָל רָב לֹא יֶחְדַּל מַלְשִׁין בַּסָּתֶר,

אֶחָד מִגּוֹאֲלֵי דַּם הַמִּצְרִי יִשְׁמָעֶנּוּ,

יוֹלִיךְ הַקּוֹל הֵיכַל מֶלֶךְ, בֵּית יוֹעֲצֵי מָוֶת,

מֵאַף מֶלֶךְ, מֵחֲמַת יוֹעֲצָיו אָנָה אֵלֵכָה?

וַאֲנִי אָמַרְתִּי בַּעֲבוּר דָּם זֶה בַּל אֵבוֹשָׁה,

עֵדִי בַּשַּׁחַק כִּי מִפָּעֳלִי לֹא נִחַמְתִּי,

כִּי אֵיךְ אֶנָּחֵם, חֵפֶץ עֶלְיוֹן עָשִׂיתִי?

וּמַדּוּעַ לֹא הִסְתִּירוֹ יוֹשֵׁב בַּסֵּתֶר,

לֹא שָׂמוֹ חשֶׁךְ אוֹמֵר “אַל תִּזְרַח” לַחֶרֶם?

יוֹדְעִים דַּעַת עֶלְיוֹן יָבִינוּ זֹאת, לֹא אָנִי.

נִגְלָה סוֹדִי, אַךְ סוֹדוֹ חָתוּם, נִשְׂגָּב מֶנִּי.

הַלְבַעֲבוּר הֲבִישֵׁנִי יֶשַׁע הִלְבִּישָׁנִי?

חָלִילָה לוֹ, לֹא יַנְחִיל אֵל כָּבוֹד לַבּשֶׁת,

אֵין זֶה כִּי אִם אָמַר אֱלֹהִים: "הַרְחֵק לֶכֶת,

עֲזוֹב בֵּית מֶלֶךְ, וּפְעָמֶיךָ שִׂים לַדָּרֶךְ".

כַּאֲשֶׁר פָּחַד הָיָה, כַּאֲשֶׁר הִשְׂכִּיל קָרָהוּ.

בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקִים הִגִּידוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ,

כִּי אִישׁ מִצְרִי הַמֻּכֶּה נוֹדַע מִי הִכָּהוּ,

וּשְׁמוֹ כִּי נַזְכִּירָה, תֹּאמַר: זֹאת לֹא הֶאֱמַנְתִּי.

מֵאוֹכְלֵי לַחְמֶךָ הוּא, יַד משֶׁה זֹאת עָשָׂתָה,

אֵלֶּה גּוֹאֲלֵי דָמוֹ נָקָם מִמְּךָ יִשְׁאָלוּ.

רֵעֵי משֶׁה נִבְהָלוּ, בַּת פַּרְעֹה חָרָדָה,

יָדְעוּ כִּי יִחַר אַף צָר, הַנַּעַר אֵינֶנּוּ,

הָשֵׁב חַרְבּוֹ מִדָּם רֵעָיו יַחְדָּו בִּקֵּשׁוּ,

גַּם הִטּוּ מֹאזְנֵי מִשְׁפָּט, הִצְדִּיקוּ מַעֲשֵׂהוּ.

אַךְ פַּרְעֹה לֹא שָׁת לִבּוֹ, לֹא אָבָה לִשְׁמוֹעַ,

כִּי חֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ וּבְאַפּוֹ יָפִיחַ:

"אוֹכֵל לַחְמִי יַהֲרוֹג אִישׁ מִנִּכְבַּדֵּי אָרֶץ,

עַל לֹא חָמָס עָשָׂה, עַל הַכּוֹתוֹ גֵּו עֶבֶד,

גַּם לִבּוֹ לֵב עָבֶד, וּכְמוֹהֶם אִישׁ פּוֹשֵׁעַ,

רוּחוֹ לֹא נֶאֱמָנָה, גַּם אֶל אֵידִי שָׂמֵחַ,

וּפְנֵי בִתִּי לוּלֵי אֶשָּׂא, לֹא אוֹחִיל רֶגַע,

לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ.

עוֹד אֶפְקוֹד עָלָיו עֲוֹנוֹ, עוֹד אַכְרִיעֵהוּ,

וּבְיוֹם פָּקְדִי מִי זֶה מִיָּדִי יַצִּילֵנוּ".

וּבְגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יָדַע, כִּי אֵל מִמַּעַל,

מַצִּיל נֶאֱמָן בֵּיתוֹ, מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ,

כִּי שָׁמוּר הוּא לוֹ, וּבְיָדוֹ נִפְלָאוֹת יַעַשׂ,

לָשׂוּם מִצְרַיִם שַׁמָּה, וּמוֹשְׁלָיו כַּתֹּהוּ,

כַּאֲשֶׁר צוֹרְרִים אֶל יַד מַעְגָּלָיו פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת,

כֵּן שָׁמַר אֵל רַגְלָיו מֵרִשְׁתָּם לוֹ טָמָנוּ,

תַּחְבּוּלוֹתָם רִיק הָיוּ, חַרְבָּם רֵיקָם שָׁבָה.

וַיַרְא אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּי עָלָיו רַע יַחֲרשׁוּ,

וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: "לֹא טוֹב לִי עוֹד הִתְמַהְמֵהַּ,

מַה יֵּלֶד יוֹם אֵיךְ אֵדַע, פֶּן רַע יִדְבָּקֵנִי.

אֶבְרַח מִפְּנֵי פַרְעֹה, וּכְשֶׂה אוֹבֵד אֵלֵכָה,

לָמָּה יִחַר לִי? לָמָּה חָמָס אֲשַׁוֵּעַ?

אִישׁ גָּדוֹל, אַבְרָהָם, צוּר מִמֶּנּוּ חֻצַּבְתִּי

גַּם אוֹתוֹ מִבֵּית אָבִיו הָאֳלֹהִים הִתְעוּהוּ,

מִמַּשְׂטֵמַת עֵשָׂו בָּרַח יַעֲקֹב חָרָנָה;

לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵהֶם, אֶתְנוֹדֵד גַּם אָנִי,

כִּי מַה לִי שֶׁבֶת פֹּה, וּלְהֵיטִיב אֵין בִּי כֹחַ.

גַּם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, טֶרֶם יַעֲבָר זַעַם,

טֶרֶם קִצּוֹ יַגִּיעַ, שַׂעֲרוֹתַי יַלְבִּינוּ,

בַּמִּדְבָּר אֶתְבּוֹדָד, בֵּין הָרִים אַרְבֶּה בֶכִי,

עַל עַמִּי, עַל בֵּית אָבִי, זֵדִים בָּם מָשָׁלוּ,

שָׁם אֶסְפּוֹר יַרְחֵי עָמָל, רֹב שָׁנִים יָבֹאוּ,

אוּלַי יָחֹן אֵל וּבִישׁוּעָתוֹ יַרְאֵנִי.

לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, כָּל אִמְרֵי פִיו יָקוּמוּ,

כִּי שָׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת אַחֲרֵי כִּי יִתַּמוּ

אֶת צֹאן יָדָיו יַצִּיל, גַּם נִפְלָאוֹת יַרְאֵנוּ".

וַיִּבְרַח אִישׁ הָאֱלֹהִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

אָנָה פָנָּה הֶעֱלִים, עִקְבוֹתָיו לֹא הוֹדִיעַ,

כִּי אוֹיְבוֹ עַז, כִּי יִדְלוֹק אַחֲרָיו יַשִּׂיגֶנּוּ.

לַעֲזוֹב כָּל טוּב מִצְרַיִם, לֹא הוֹסִיף בּוֹ עֶצֶב.

הַיֶעֱצַב עוֹזֵב טוֹב לָעַד לֹא יַשְׂבִּיעֵהוּ?

יֶעְצַב יוֹרֵד מִגְּדוֹלוֹת לֹא חָפֵץ בָּהֵנָּה?

אִישׁ לֹא הָלַךְ בִּגְדוֹלוֹת, לֹא יֵשֵׁב בַּשֶּׁפֶל,

אִישׁ לֹא עָמַל לֶאֱסוֹף עֹשֶׁר, לֹא יֵדַע עֹנִי.

כִּי אַשְׁרֵי אָדָם בִּקֵּשׁ חָכְמָה, אָהַב דַּעַת,

אוֹהֲבָם אָהֵב אֵל, וַאֲהוּבָיו טוֹב לֹא יֶחְסָרוּ,

הֵן כָּל עֵת וּבְכָל מָקוֹם דּוֹרְשָׁיו יִמְצָאוּהוּ,

בַּמֶּרְחָב, בַּמֵּצָר, בָּעִיר וּבִילֵיל תֹּהוּ.

לֵב משֶׁה גַּם הוּא, כַּמַּעְיָן חָכְמָה נוֹבֵעַ,

שִׂמְחַת תָּמִיד לוֹ, כִּי לִבּוֹ עִמּוֹ בַּדָּרֶךְ,

קִרְבַת אֱלֹהִים טוֹב לוֹ מִכָּל טוּב הָאָרֶץ.

וּבְבָרְחוֹ מִפְּנֵי פַרְעֹה אֱלֹהָיו נָחָהוּ,

בַּאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת רַגְלָיו בֶּטַח עָמָדוּ,

כִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ מָעֲשַׁקּוֹת אָדָם לֹא הִנִּיחַ.

אִם כִּכְלִי אוֹבֵד כָּל יוֹדְעָיו אוֹתוֹ שָׁכָחוּ,

זָכַר אוֹתוֹ יוֹצְרוֹ, כִּכְלִי חֵפֶץ יִשְׁמְרֶנּוּ,

כִּי בוֹ יָגִיל עַמּוֹ, בּוֹ יַכְרִית פּוֹעֲלֵי אָוֶן.

יָמִים רַבִּים הִתְגּוֹרֵר בֵּין גּוֹיֵי הָאָרֶץ,

וּבְכָל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו הִרְבָּה דַעַת,

הוֹסִיף הִשְׂכִּיל עַל כָּל אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ,

וּבְעֵינוֹ עָמַד, לֹא הָפַךְ לִבּוֹ מַרְאֵהוּ,

לֹא שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ, תֻּמַּת נַפְשׁוֹ לֹא סָרָה.

זֹאת חֻקַּת חָכָם, תּוֹעֵבָה לוֹ שַׁנּוֹת טָעַם,

אִם גַּם אוֹר יוֹמָם יֶחְשַׁךְ, אַחֲרָיו יָבֹא לָיְלָה,

אוֹר חָכְמָה לֹא יֶחְשַׁךְ מֵרֶשַׁע וּמִכֶּסֶל.

וּבְהַאֲרִיךְ הַיָּמִים וִימֵי שֵׂיבוֹ קָרָבוּ,

וַיֹּאמֶר: "בָּא מוֹעֵד מִמֶּרְחַקִּים אָשׁוּבָה,

אֶל אַחַת הַמְּחֹזוֹת הַקְּרוֹבוֹת אֶל מִצְרָיִם,

כִּי קָרוֹב יוֹם יְיָ, הָרָעוֹת יִתָּמּוּ,

אִם לָשׁוּב אֶל אֲסִירֵי הַתִּקְוָה בַּל אוּכָלָה,

מַה פָּעַל אֵל, מָה הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶשְׁמָעָה.

לָמָּה אֶתְאוֹנֵן, כִּי מוּזָר מֵאַחַי אָנִי,

וּבְעֵת רָצוֹן אֲנֻחַם עִם סֹעֲרָה נֻחָמָה,

וּבְזִכְרוֹן עַמּוֹ טוֹב לַכֹּל לֹא יִשְׁכָּחֵנִי.

הִנֵּה נָא אֶרֶץ מִדְיָן הַקְּרוֹבָה אֶל צֹעַן,

שָׁמָּה אִמָּלֵטָה, שָׁם מוֹשָׁב לִי אָכִינָה".

בַּעֲצַת אֵל הָיְתָה גַּם זֹאת, הוּא נָתַן בּוֹ רוּחַ,

לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, שָׁמָּה יִמְצָאֶנּוּ.

כַּאֲשֶׁר עָבַר בָּאָרֶץ עַד הַבְּאֵר הִגִּיעַ,

עַל הַבְּאֵר לִפְנֵי מִדְיָן, שָׁמָּה בָּחַר לָשֶׁבֶת.

וּמִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן מָיִם,

גַּם שָׁם מִפֶּלֶג אֱלֹהִים נַפְשׁוֹ רָוָתָה.

כָּאָרֶץ אֵין אֲפִיקִים בָּהּ, אֶרֶץ הַנֶּגֶב,

הוֹצֵא הַמַּיִם מִמַּעֲמַקֶּיהָ יַעֲמֹלוּ,

יִרְוְיוּן בָּם יוֹשְׁבֶיהָ, יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ יָעַר,

רַבִּים עָמְלוּ לַשָּׁוְא, חָפְרוּ אַךְ לֹא מָצָאוּ,

מוֹצְאֵיהֶם קוֹל גִּיל יַשְׁמִיעוּ: “מָצָאנוּ מָיִם”!

כֵּן טוּב יְיָ, וּבִרְכוֹתָיו מִמָּעַל,

לַמְיַחֲלִים לוֹ כִּמְקוֹר מַיִם חַיִּים נֶחְשָׁבוּ.

שָׁוְא לָכֶם עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, לֹא תִּמְצָאוּהוּ,

חָתוּם הוּא מִכָּל עוֹזְבָיו, עוֹזְבֵי אֵל יֵבוֹשׁוּ,

אַשְׁרֵי יָרֵא יְיָ, אַשְׁרֵי בּוֹ בוֹטֵחַ,

אַשְׁרֵי לַעֲשׂוֹת טוֹב יַעֲמֹלוּ, יוֹם יוֹם יִדְרְשׁוּהוּ.

כִּי אִם רֵאשִׁיתָם מִצְעָר, לֹא לָרִיק פָּעָלוּ,

וּבְעֵת רָצוֹן פִּתְאֹם מָקוֹר זֶה יִפָּתֵחַ,

עֹז גַּם חָכְמָה מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה יִשְׁאָבוּ,

אָז קוֹל שָׂשׂוֹן יַשְׁמִיעוּ: “אַךְ רַב טוֹב מָצָאנוּ!”

עַל כֵּן עַבְדֵּי הָאֵל עַל הַבְּאֵרוֹת נוֹשָׁעוּ:

הָעֶבֶד וּגְמַלָּיו נִצָּבִים עַל הָעָיִן,

הוֹכִיחַ יְיָ לוֹ נַעֲרָה טוֹבַת שֶׂכֶל;

אִישׁ תָּם בּוֹרֵחַ אֶל חָרָן שָׁם עַל הָעָיִן,

יַעֲלַת חֵן בַּת דּוֹדוֹ בָּאָה עִם צֹאן אָבִיהָ;

כֵּן עַל הַבְּאֵר עִם מִדְיָן מָצָא משֶׁה שָׁקֶט,

מִשָּׁם יַעֲלוֹת חֵן בֵּית אֲבִיהֶן הֱבִיאוּהוּ

אֶל בֵּית אִישׁ גָּדוֹל אֶחָד מִנְּסִיכֵי הָאָרֶץ,

הוּא אִישׁ הַשֵּם, רְעוּאֵל^[5] כֹּהֵן מִדְיָן קְרָאוּהוּ.

רְעוּאֵל כֹּהֵן מִדְיָן, זֶה הָיָה אִישׁ חַיִל,

וּמִקְנֶה רַב הָיָה לוֹ, גַּם לוֹ בָּנוֹת שֶׁבַע,

רוֹעוֹת הֵנָּה אֶת צֹאן אֲבִיהֶן בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא.

וַתָּבֹאנָה עִם הַצֹּאן אֶל הַבְּאֵר וַתִּדְלֶינָה,

וַתְּמַלֶּאנָה הָרְהָטִים בַּעֲבוּר הַשְׁקוֹתָמוֹ.

רוֹעִים אַנְשֵׁי זָדוֹן מִזֶּה וּמִזֶּה בָּאוּ,

הַבָּנוֹת גֵּרֵשׁוּ וּמֵימֵיהֶם עָשָׁקוּ,

כִּי יָפוֹת הָיוּ, רַבִּים קִרְבָתָן חָפָצוּ,

אַךְ רַב מִטּוּב מַרְאֵיהֶן הָיוּ טוֹבוֹת שֶׂכֶל,

לִשְׁמוֹעַ עֲגָבִים מִפִּי לֵצִים מֵאֵנוּ,

מֵחֶבְרָתָם רָחָקוּ, מַעֲשֵׂיהֶם מָאָסוּ,

עַל כֵּן חָרָה אַף הָרוֹעִים^[6], אוֹתָן שָׂטָמוּ,

מִצְהֲלוֹתָם אֲלֵיהֶן מָדוֹן רַב עוֹרֵרָה,

וּמֵעֲשׂוֹת לָהֶן מַעֲשַׁקּוֹת לֹא חָדֵלוּ.

הַשּׁוֹאֲבוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בּוֹשׁוּ גַּם נִכְלָמוּ,

כִּי עַל לֹא רָע עָשׂוּ, יַד זָדוֹן בָּם שַׁלָּטֶת.

יוֹשֵׁב עַל הַבְּאֵר הוּא מִמְּקוֹם שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ,

כִּי הָעֲשׁוּקוֹת רַק טוֹב, כִּי נַעֲרוֹת חַיִל הֵנָּה,

כִּי עוֹשְׁקֵיהֶן רַק רַע, חָמָס וָשֹׁד יֶאֱהָבוּ,

וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: צַר לִי כִּי בָדָד אֲנִי,

דִּמְעַת עֲשׁוּקִים אֶרְאֶה, לַעֲזוֹר אֵין בִּי כֹחַ,

כִּי מָה אֶעֱשֶׂה לָהֶן? בַּמֶּה אֶתְהֶן אוֹשִׁיעַ?

רוֹדְפֵיהֶן חִזְקֵי מֶצַח, רַבִּים הֵם מִמֶּנִּי.

לָמָּה תָּמִיד שֹׁד אַבִּיט וִיהוֹלְלֵנִי עשֶׁק?

עוֹד לִבּוֹ מָלֵא הָגוּת, אֵל עֹז הִרְהִיבָהוּ,

וַהֲמוֹן הָרוֹעִים כָּעוֹלָלִים לוֹ נֶחְשָׁבוּ.

כָּאַרְיֵה מֵרִבְצוֹ קָם, כַּכְּפִיר מִנִּי אָרֶב,

קוֹל נָתַן וַיָּרָץ אֲלֵיהֶן בַּחֲמַת רוּחַ,

וַיֶּחֶרְדוּ הָרוֹעִים, מִפָּנָיו נִבְהָלוּ,

עֵינָיו לָהֶם כַּלַּפִּידִים, קוֹלוֹ קוֹל רָעַם,

חֶבֶר פּוֹשְׁעִים הֵפִיץ, אֶת הַבָּנוֹת הוֹשִׁיעַ,

אֶת צֹאנָם הִגִּישׁ, דָּלָה וַיַּשְׁקְ אוֹתָם מָיִם,

הַנּוֹשָׁעוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ הִבִּיטוּ,

תָּמְהוּ, וּמִתִּמְהוֹן לֵב דַּבֵּר בַּל יָכֹלוּ.

כִּי אֵל מִבְטַח עֹז הָיָה לוֹ גַּם זֹאת הַפָּעַם,

בַּעֲבוּר כִּי מַעֲשָיו בֵּית הַכֹּהֵן יִשָּׁמֵעוּ,

כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים אֶת אִישׁ תָּם מִקֶּדֶם

נָתַן לוֹ עֹז וַיָּגֶל מִפִּי הַבְּאֵר אֶבֶן,

לָגֹל אֶבֶן זֹאת רוֹעִים רַבִּים בַּל יָכֹלוּ,

בַּעֲבוּר הַשְׁמִיעַ שִׁמְעוֹ בֵּית לָבָן דּוֹדֵהוּ,

וַתְּהִי לִישׁוּעָה, בִּרְכַּת עוֹלָם זֹאת הָיָתָה,

מִשָּם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, שָׁם הִרְבָּהוּ.

הָעֲלָמוֹת^[7] הָרַכּוֹת לָבוֹא הָעִיר מִהֵרוּ,

וּכְבוֹאָנָה הַבַּיְתָה וּשְׁלוֹם אָב שָׁאָלוּ,

שָׁאֹל שָׁאַל הָאִישׁ: מַה יּוֹם זֶה מִיּוֹמַיִם,

מִלְּפָנִים פַּעֲמֵי רַגְלֵיכֶן מִבּוֹא אֵחֵרוּ,

מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בּוֹא הַיּוֹם? נָא הַגֵּדְנָה!

וַתֹּאמַרְןָ^[8]: "אַךְ זָרוֹת תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶיךָ,

לֹא יַאֲמִין לָהֶן אִישׁ, לֹא תַאֲמִין לָהֶן אַתָּה,

לוּלֵי כִּי הֻגַּד לָךְ מִפִּי כָּל עַלְמוֹתֶיךָ.

יָדַעְתָּ כִּי חָלִילָה לָּנוּ דַּבֵּר שָׁקֶר;

הַאֲזֶן נָא אָבִינוּ מָה הַדָּבָר קָרָנוּ.

מֵרוֹעִים זֵדוֹנִים אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ,

גַּם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנֵנוּ.

שִׂכֵּל הָאִישׁ אֶת יָדָיו בַּעֲשׂוֹתוֹ כָּל אֵלֶּה,

אֵין^[9] אִישׁ עוֹזֵר לוֹ, מַחֲזִיק אֶת יָדֵהוּ אָיִן,

טוֹב תֹּאַר, טוֹב רֹאִי, וּמַה נוֹרָא מַרְאֵהוּ,

כִּי כָּאֲרִי הִתְנַשֵּׂא וּכְדֹב שַׁכּוּל מִיַּעַר,

רָאוּהוּ הָרוֹעִים וַתֹּאחֲזֵמוֹ אֵימָתָה,

כִּמְנוּסַת אִישׁ מִפְּנֵי חֶרֶב מִפָּנָיו נָסוּ,

וּכְמִמְּחִתַּת לַיִשׁ חַתּוּ מֵאִמְרֵי פִיהוּ,

אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא פָנָה מֵרִפְיוֹן יָדָיִם,

אֵיכָה יִרְדּוֹף אִישׁ אֶחָד הֲמוֹן עַזֵּי מֶצַח?!

דָּבָר לֹא בִּקֵּשׁ, רָעָה מִפִּיו לֹא שָׁמַעְנוּ,

אוֹר פָּנָיו יַעֲנֶה בּוֹ, כִּי כֻלּוֹ אוֹהֵב צֶדֶק.

רָאִינוּ כֵּן תָּמַהְנוּ, כַּחוֹלְמִים הָיִינוּ,

אַךְ לִפְתּוֹר חֲלוֹמֵנוּ אֵין חָכָם כָּמוֹךָ,

גַּם מִתִּמְהוֹן לִבֵּנוּ הוֹדוֹת לוֹ שָׁכַחְנוּ".

כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ דַּבֵּר אֶל חָכָם יָבֵן אֵלֶּה,

כַּף אֶל כַּף הִכָּה וּבְקוֹל רָם דִּבֶּר אֵלֵימוֹ,

"אַיּוֹ? אֵיפֹה מוֹשָׁבוֹ? אָן עַתָּה תִּמְצָאוּהוּ.

מַדּוּעַ עֲזַבְתֶּן אִישׁ, רַב עֶרְכּוֹ מִכֶּתֶם?

מַהֵרְנָה, לֵכְנָה נָא, קִרְאֶן לוֹ לֶאֱכָל לָחֶם.

מִי יִתֵּן יָגוּר אִתִּי, יוֹאֵל פֹּה לָשֶׁבֶת,

כִּי עַתָּה יִיקַר לִי מֵהוֹן, מִסְּגֻלַּת מֶלֶךְ".

כַּשֵּׁמַע קוֹל כִּנּוֹר קוֹל אֲבִיהֶן שָׁמָעוּ,

לָרוּץ אֶל אִישׁ חַיִל כָּאַיָּלוֹת מִהֵרוּ.

כַּאֲשֶׁר מֵרָחוֹק רָאוּהוּ וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ,

וַתְּדַבֵּרְנָה אֵלָיו דִּבְרֵי חֵן, דִּבְרֵי טַעַם!

"חֶמְדַּת כָּל רוֹאָיו! שָׂא נָא כִּי לַעֲשׂוֹת הִסְכַּלְנוּ,

מִקֹּצֶר רוּחֵנוּ גַּם הוֹדוֹת לָךְ שָׁכָחְנוּ.

סוּרָה נָא וָבֹא הָעִירָה עִם אַמְהוֹתֶיךָ.

יֶשׁ לָנוּ אָב חָכָם, נִכְסַף לִרְאוֹת פָּנֶיךָ,

וּמִפִּיו שָׁמַעְנוּ, אִישׁ גָּדוֹל אֵין כָּמוֹךָ.

שִׂמַּחְתָּנוּ, שַׂמֵּחַ גַּם נֶפֶשׁ אָבִינוּ,

וַיכַבֶּדְךָ עַל כָּל הַטּוֹב גָּמַלְתָּ לָּנוּ,

נָא כַּבְּדֵהוּ גַּם אַתָּה וֶאֱכֹל אִתּוֹ לָחֶם".

כִּקְטֹרֶת וּכְשֶׁמֶן הַטּוֹב הַמְשַׂמְּחִים נֶפֶשׁ,

כֵּן אִמְרֵי נֹעַם אֶּלה אֶת משֶׁה שִׂמֵּחוּ,

לִבּוֹ מִתְנַבֵּא רַק טוֹב, עַצְמוֹתָיו תָּגֵלְנָה,

וּבִתְשׁוּאוֹת חֵן חֵן לוֹ מַעֲנֶה רַךְ עָנָמוֹ:

"יָדַעְתִּי רַעְיוֹתַי כִּי מַשְׂכִּילוֹת אַתֵּנָה,

עַל כֵּן חֶבֶר פּוֹשְׁעִים יוֹם יוֹם אֶתְכֶן עָשָׁקוּ

צִדְקוֹת בָּנוֹת עַל צִדְקַת אֲבִיהֶן תָּעֵדְנָה,

אַף חָכְמַת לִבָּן עַל חָכְמַת אֲבִיהֶן תָּעַן.

עַל כֵּן לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו נִכְסַפְתִּי גַם אָנִי.

מַה יָקָר מֵחָכְמָה? מַה טּוֹב מִשִּׂפְתֵי דָעַת?

עַתָּה לֵכְןָ רַעְיוֹתַי אַחֲרֵיכֶן הִנֵּנִי".

רֶגַע דָּרַךְ כּוֹכַב יַעֲקֹב בֵּית אִישׁ הַדַּעַת,

עֵינַיִם רוֹאוֹת אַהֲבַת נֶפֶשׁ בָּם עוֹרֵרוּ,

כָּאַחִים מִבֶּטֶן אִישׁ אֶת רֵעוֹ חִבֵּקוּ,

לִרְעוּאֵל תִּפְאֶרֶת משֶׁה נִפְלֵאת הָיָתָה,

וּלְמשֶׁה הַדְרַת רְעוּאֵל שַׁעֲשׁוּעֵי נָפֶשׁ.

עוֹדָם מִתְבּוֹנְנִים פָּתַח הַכֹּהֵן אֶת פִּיהוּ:

"שָׁלוֹם לָךְ אִישׁ חֲמוּדוֹת! פָּעָלְךָ שָׁמַעְתִּי.

כַּבְּדֵנִי נָא אִישׁ חַיִל וֶאֱכֹל אִתִּי לָחֶם.

עַל רַב טוּב גָּמַלְתָּ לִבְנוֹתַי עוֹד אוֹדֶךָ,

רַק אַל תִּהְיֶה בַּבַּיִת זֶה כְּאִישׁ אוֹרֵחַ,

בֵּיתִי תַּחְשׁוֹב בֵּיתֶךָ, אַף כַּסְפִּי כַּסְפֶּךָ,

לֹא חִנָּם אֶשְׂמַח בָּךְ, לֹא רֵיקָם אֲהַבְתִּיךָ,

אוֹתוֹת חַיִל נִרְאִים בָּךְ, לִגְדוֹלוֹת נוֹצָרְתָּ.

מֵחָכְמַת אָדָם כָּמוֹךָ תָּאִיר פָּנֵהוּ,

נִיצוֹצִים כִּבְרָקִים אֶל לֵב רֵעוֹ יֵלֵכוּ,

שֵׁב לִימִינִי וּמְצָא מַרְגּוֹעַ אֶל נַפְשֶךָ".

בִּפְנֵי דּוֹבֵר צֶדֶק עֵינֵי משֶׁה הִבִּיטוּ,

בָאֲרָצוֹת עָבַר, חָכָם כָּמוֹהוּ לֹא שָׁרוּ,

אִמְרֵי נֹעַם כָּאֵלֶּה אָזְנָיו לֹא שָׁמָעוּ,

לֹא הֶחֱרִישׁ מֵעַנוֹת לֹו, וּשְׂפָתָיו כֹּה תַבַּעְנָה:

"לִמְצֹא חוֹתֵם תָּכְנִית כָּמוֹךָ לֹא הֶאֱמַנְתִּי,

רוּחַ מָלֵא דַעַת, לֵב רַק טוֹב אֶל רֵעֵהוּ.

מַה יָּקָר זֹאת מִפְּנִינִים, מַה נִּבְחַר מִכָּסֶף,

אֵלֶּה מִיָּם אֵלֶּה מֵהָרִים יֵחָפֵרוּ,

וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִמְּרוֹמִים, חֵלֶק מִמָּעַל.

אַל לָךְ הוֹדוֹת, עַל טוּב גָּמַלְתִּי לִבְנוֹתֶיךָ,

הַבֵּט חָמָס וָשֹׁד לֹא אוּכַל, לִי גָּמַלְתִּי,

אִם לַעֲזוֹר אִישׁ אֶת רֵעוֹ, כָּאִישׁ אֶחָד נָחְנוּ,

אַף כִּי הַצֵּל עַנְפֵי חֵן עַל עֵץ טוֹב גָּדֵלוּ

מִיַּד לֹא אוֹתָן כִּי אִם צִדְקָתָן מָאָסוּ.

כִּי טֶרֶם רֹאִי פָּנֶיךָ גָּדְלְךָ יָדַעְתִּי,

מֵעֲנָפִים שִׁלַּחְתָּ, גִּזְעָם כִּי טוֹב רָאִיתִי,

בִּבְנוֹת הָאֲרָצוֹת כִּבְנוֹתֶיךָ לֹא מָצָאתִי,

מַשְׂכִּילוֹת חֵן וַעֲלִילוֹתֵיהֶן מַה נָּעֵמוּ,

תּוֹרַת אֲבִיהֶן זֹאת נִכַּר בָּם חוֹתָמֶךָ.

אַשְׁרֵי הַגְּבָרִים לוֹקְחֵי הַבָּנוֹת הָאֵלֶּה,

בִּרְכַּת אֱלֹהִים אֶל תּוֹךְ בָּתֵּיהֶם תָּבֵאנָה".

מֵרֹב שִׂמְחָה חָרֵד הַכֹּהֵן וַיַעֲנֵהוּ:

"רַב מִמִּפְעָלֶיךָ הִגְדַּלְתָּ אִמְרֵי פִיךָ,

פֶּה דּוֹבֵר נִכְבָּדוֹת כָּאֵלֶּה לֹא שָׁמַעְתִּי,

בַּר לִקְחָךְ, תָּם דַּרְכֶּךָ, הִנְּךָ מִכְלַל יֹפִי.

אַךְ אֱמֶת דִּבַּרְתִּי, כִּי לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְתָּ.

מִי יִתֵּן לֵב כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ כִּלְבָבֶךָ,

כִּי עַתָּה חָמָס וָשֹׁד לֹא יִרְאוּ יוֹשְׁבֶיהָ,

דִּמְעוֹת עֲשׁוּקִים מִכָּל פָּנִים תִּמָּחֶינָה.

אַחַת אֶשְׁאַל וּרְצֵנִי וֵאלֹהִים יִרְצֶךָ:

אֶת הָעֲשׁוּקוֹת הָאֵלֶּה עַל פָּנַי הִלַּלְתָּ,

אִשַּׁרְתָּ הַגְּבָרִים עַל גּוֹרָלָם תָּבֹאנָה,

וַתֹּאמֶר בִּרְכַּת אֱלֹהִים תָּבֵאנָה בָּיְתָה,

וּכְאִמְרֵי פִיךָ יַחְשׁוֹב לִבֶּךָ הֶאֱמַנְתִּי,

גָּדְלָךְ עֵד כִּי אֵין בָּךְ פֶּה חָנֵף וּלְשׁוֹן שָׁקֶר,

עֲתָּה הַגֵּד אִם לֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה אַתָּה

וּמֵהוֹן תִּבְחַר כִּי יוֹדוּךָ וִיאַשְּׁרוּךָ:

קַח לָךְ גַּם אֵלֶּה כַּאֲשֶׁר אֶת נַפְשִׁי לָקַחְתָּ,

בַּקֵּשׁ עֵזֶר לָךְ וּבְחַר לָךְ אַחַת מֵהֵנָּה

וּמְאֻשָּׁר בָּאָרֶץ הֱיֵה, גַּם בָּרוּךְ תֶּהִי,

כִּי אִם אִשָּׁה תִּקַּח לָךְ מִבָּנוֹת הוֹשַׁעְתָּ,

כַּעֲבוֹט נוֹשֶׁה תַּעֲבוֹט לָךְ אֶת נֶפֶשׁ רֵעֶךָ,

הִיא תִּהְיֶה אִשְׁתֶּךָ וְאֲנִי אֶהְיֶה אָבִיךָ".

מִשִּׂפְתֵי חֵן כָּאֵלֶּה הֵבִין אִישׁ הָרוּחַ,

כִּי לֹא בַּעֲבוּר רוֹעִים וּלְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן מָיִם

חָלַק לוֹ אֱלֹהִים כָּבוֹד, הָדָר עִטְּרָהוּ,

כִּי אִם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם, בַּעֲבוּר הוֹשִׁיבוֹ בָּיְתָה,

כַּאֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אָבִיהוּ.

וַיַּעַן אֶת רְעוּאֵל לֵאמֹר: "שִׂמַּחְתָּנִי!

כַּטַּל עַל חֹרֶב אִמְרָתְךָ נַפְשִׁי רִוָּתָה,

מֵרֵאשִׁית אִמְרֵי פִיךָ אֶל לִבִּי דִּבַּרְתִּי:

בָּאֲרָצוֹת עָבַרְתִּי, כָּמוֹךָ לֹא מָצָאתִי,

אִישׁ אוֹהֵב חָכְמָה, אוֹהֵב טוֹב וּמַעְגְּלֵי ישֶׁר.

מִי לֹא יַחְמוֹד לָבוֹא תַּחַת צֵל קוֹרָתֶךָ.

הִקְדַּמְתַּנִי כִּי אֶת זֹאת מִמֶּנִּי שָׁאַלְתָּ,

מַה טּוֹב^[10] לִי כִּי רַק לָשֶׁבֶת אִתְּךָ הוֹאַלְתִּי.

יַעַן אִישׁ חָכָם אַתָּה, סוֹדִי לָךְ אַגִּידָה:

אַף כִּי מִצְרַיִם נוֹלַדְתִּי, מִצְרִי אֵינֶנִּי,

עִבְרִי אָנֹכִי, מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל אָנִי.

כַּאֲשֶׁר בָּאנוּ מִצְרַיְמָה וּבְתוֹכָם נֶאֱחַזְנוּ,

עַל לֹא רָעָה עָשִׂינוּ, עִמָּנוּ הֵרֵעוּ.

לֹא זָכְרוּ חַסְדֵּי יוֹסֵף, אִישׁ מִלְּטָם מִמָּוֶת,

כִּי עַם כֶּבֶד עָוֹן הֵמָּה, שׁוֹכְחֵי אֱלֹוהַּ.

אִם לִי עָשׂוּ כָּבוֹד, עִמָּדִי לֹא הֵרֵעוּ,

לִרְאוֹת חָמָס, לִרְאוֹת צָרַת אַחַי נִלְאֵיתִי;

טוֹב שֶׁבֶת מִדְבָּר, מֵרְאוֹת בָּעִיר שׁוֹד וָעשֶׁק.

עַל כֵּן עָזַבְתִּי נַחָלתִי וָאִמָּלֵטָה.

בַּאֲרָצוֹת נָכְרִיוֹת יָמִים רַבִּים הָלַכְתִּי,

אָכֵן לִישׁוּעַת הָאֱלֹהִים עֵינַי תּוֹחֵלְנָה

וּקְרוֹבָה הִיא לָבוֹא, חִישׁ הָאוֹתוֹת תָּבֹאנָה,

עַל כֵּן שַׁבְתִּי מֵרָחוֹק, עַל כֵּן בָּאתִי הֵנָּה.

כָּאָב אֵלַי דִּבַּרְתָּ, כַּבֵּן אֲכַבְּדֶךָ,

וּבְכָל כֹּחִי אֶעֱבָדְךָ, אֶרְעֶה אֶת צֹאנֶךָ.

אִם יָעַצְתָּ לָתֵת לִי אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ,

אַתָּה תִּבְחַר, כִּי אַתָּה אֶת לִבָּן יָדַעְתָּ,

וַאֲנִי יָדַעְתִּי עַל מֶה אֵל עֹז הִלְבִּישַׁנִי,

הֵטִיל אֵימָתִי עַל הָמוֹן רַב עוֹשֵׂי רֶשַׁע,

כִּי רַק בַּעֲבוּר שִׂים לִי שֵׁם, בַּעֲבוּר כַּבְּדֵנִי,

וּבְעֵינֶיךָ לִמְצֹא חֵן, כָּבוֹד זֶה עִטְּרָנִי.

כַּאֲשֶׁר אֵל מַעֲלֶה הַנְּשִׂיאִים מִקְּצֵה הָאָרֶץ,

לָתֵת עַל תֵּבֵל מָטָר אֲרָצוֹת יִפְגָּשׁוּ,

כֵּן קוֹרֵא אִישִׁים מִמֶּרְחָק, מִיָּם, מִקֶּדֶם,

אִישׁ אֶת אָחִיו יִפְגָּשׁוּ וַעֲצָתוֹ יַשְׁלִימוּ;

אַף כֵּן הַיּוֹם בַּעֲצַת עֶלְיוֹן אוֹתְךָ פָּגָשְׁתִּי,

אִם מֵאֵל יָצָא דָּבָר מֶה דַּבֵּר נוֹסִיפָה".

כִּשְׁמוֹעַ הַכֹּהֵן דִּבְרֵי משֶׁה אֵלֶּה,

עָלַז לִבּוֹ, תּוֹדוֹת לֵאלֹהִיִם מִלֵּא פִיהוּ,

כִּי שָׁלַח אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ, יָקָר אֵין כָּמוֹהוּ,

כָּל יֶשׁ לוֹ הִפְקִיד תַּחְתָּיו, רַב בֵּיתוֹ שָׂמָהוּ,

אֶת צִפֹּרָה^[11] בִתּוֹ, יַעֲלַת חֵן וּמַשְׂכֶּלֶת,

לִהְיוֹת אֵשֶׁת חֵיקוֹ בָּחַר מֵאַחְיוֹתֶיהָ.

וַיִּקַח אוֹתָהּ וַתַּהַר, גַּם בֵּן יָלָדָה,

אָז הוֹדָה משֶׁה לָאֵל, נָתַן לוֹ מָנוֹחַ,

כִּי אָמַר: "מַה דִּבֶּר אֵל בֶּחָזוֹן יָדַעְתִּי,

כֹּה דִבֵּר יוֹם כָּרַת אֶת הַבְּרִית עִם אָבִינוּ,

כִּי בָּאָרֶץ לֹא לָהֶם גֵּר יִהְיֶה זַרְעֶךָ.

אַךְ אֵיפֹה גָּרוּ הֵם, בֶּחָרָן וּבִכְנָעַן,

גַּם בִּפְלֶשֶׁת גָּרוּ עַד בּוֹאָם אֶל מִצְרַיִם,

עוֹד בִּמְגוּרֵי אֲבוֹתָם אַחַי יִתְגּוֹרָרוּ,

שָׁם עָשׂוּ אֲבוֹתָם שֵׁם, שָׁם מֵאָז נוֹדָעוּ.

אַךְ אֲנִי בַּאֲרָצוֹת נָכְרִיוֹת הִתְגּוֹרַרְתִּי,

שָׁם אֵין מַכִּיר אֶת נַפְשִׁי, שָׁם כַּגֵּר נֶחְשַׁבְתִּי;

עַתָּה אֶל מָקוֹם זֶה אֵל בַּדֶּרֶךְ נָחָנִי,

שֵׁם עוֹלָם עָשָׂה לִי, רֹב כָּבוֹד הִנְחִילָנִי,

בֵּית נָדִיב הֱבִיאַנִי, בַּיְתָה הוֹשִׁיבָנִי,

פֹּה מָצָאתִי עֵזֶר, פֹּה בֵּן יָקָר חַנָּנִי.

מַזְכֶּרֶת חַסְדֵּי אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר,

וּלְהוֹדוֹת אֶל שֵׁם קָדְשׁוֹ "גֵּרְשֹׁם^[12] אֶקְרָאֶנּוּ,

כִּי בָּאָרֶץ נָכְרִיָּה גֵּר שָׁם הָיִיתִי".