רקע
שלום רוזנפלד
"מנחם יקירי..."

לראשונה בתולדות יחסי ישראל–ארצות־הברית פנה נשיא אמריקני באיגרת רשמית אל ראש ממשלת ישראל בשמו הפרטי. בירושלים רואים בכך מחווה מיוחדת של ידידות מצד הנשיא וסימן שהשֵפל ביחסים בין שתי המדינות חלף.

מדור זה השיג את הנוסח המלא של האיגרת האינטימית והוא שמח להביאה ככתבהּ וכלשונהּ לפני הקוראים.


מנחם יקירי,

אהלן, מה שלומך?

שמחתי לקבל את הד"ש ממך באמצעות אלכס. נאנסי ואני איננו מפסיקים להגות בך מאז קרה לך העניין ההוא במקלחת.

מה שלום כל החבר’ה?

שמעתי שר' שמחה יצא לשוטט קצת באירופה המושלגת, אחר שסידר את עניין הפיצויים לתושבי ימית ושדוד ניהל את הישיבה האחרונה ביד רמה. כל הכבוד!

האם איציק כבר נרגע אחר מה שעשתה לו הטלוויזיה? ואיך השמן? החבר’ה שלי מדווחים לי שחזר ממצרים מבסוט עד הגג. איך מקבל יוסל את הנסיעה הזו? (נדמה לי שיוסל ממוּנה אצלך על האוטונומיה).

בכלל, מנחם יקירי, כתוב לעתים יותר קרובות כי אני מת לשמוע על המתרחש אצלכם.

שלך

רוני


נ"ב

עיקר שכחתי, מנחם.

אני מקווה שאתה לא מכין איזו אפתעה לפני ה־26 באפריל. אלכס הרגיע אותי לגמרי בענין זה, אבל הממזר ההוא (אתה כבר יודע מי) לוחש לי כל הזמן לאוזן שיש לך עוד איזה קלף בשרוול שלך.

אגב, תגיד ליורם שאין לו מה לדאוג בקשר לעיכוב העברת כספי הסיוע החודש. יש לי פשוט קצת קשיי־נזילות. שייקח בינתיים גמילות־חסד בימית. ואני כבר אדאג שהחבר’ה של אלכס לא יעשו צרות.

ד"ש לכולם

רוני


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות