רקע
שלום רוזנפלד
שיח בלשים

עסקני המפלגה הליברלית נלאו מלהאזין לגידופים ההדדיים והחליטו לפיכך לצותת איש לרעהו במיקרופונים סמויים אשר הוטמנו – כך לפחות נטען ברבים – במשרדים שונים של המפלגה.


– אוף, אפשר להשתגע מרוב עבודה. אני נופל ממש מן הרגליים – אמר בלש א' לעמיתו בלש ב', כשנפגשו במקרה ליד אחד הרמזורים.

– גם אני כורע תחת המעמסה, השיב בלש ב'. בייחוד ערב הגשת התקציב החדש. אגב, איפה אתה עובד עכשיו?

בלש א' (מהסס מעט): טוב, לך הרי אני יכול לגלות. אני סומך על הגינותך ועל האתיקה המקצועית. (לוחש): אני עכשיו FULL TIME במפלגה הליברלית. שלוש פעמים בשבוע אני חוקר מטעם סיעת “ש”, מה יודעת עליה סיעת “ז”, ושלוש פעמים בשבוע אני חוקר מה יודעת סיעת “ש” על ידיעותיה של סיעת “ז”. האמן לי זה לא פשוט. פה ושם צריך לפרוץ איזו מגירה, להטמין מיקרופונים, לצותת לטלפון, לשבור מנעולים. לא קל, ידידי, לא קל.

נו, ואתה? מה לך ולתקציב?

בלש ב' (שולח מבטים חשדניים לכל עבר): טוב, לך אספר. אבל שתדע, זה TOP TOP SECRET. אני עכשיו – באוצר. השטח המיוחד שלי זה משרד החינוך. ג’וב קשה מאוד. צריך כל פעם להתחזות למישהו אחר. פעם אני עורך סקר כביכול, פעם אני מופיע כמחלק־תה, פעם אני שליח מבקר המדינה ופעם – נציג ארגון ההורים.

עבודה עדינה מאוד. הם ערניים מאוד במשרד. חוששים כל הזמן מפני סוכנים של סיעת בורג. אבל אל תדאג. גיליתי כבר המון דברים.

להת‘! להת’!


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות