רקע
שלום בן ברוך
דברי ברכה - לחוברת ארגון האומות המאוחדות מבנהו קורותיו ופעולותיו
משה שרת.png

ברכת שר־החוץ    🔗

(במקום הקדמה)


מהעצרת הששית, בה עומד אירגון האומות המאוחדות מחדש למיבחן כמגן השלום העולמי, כמכשיר ליישוב ניגודים בינלאומיים וכסדן לחישול האחדות של המץ האנושי, הנני שולח ברכת משלחת ישראל למפעלכם המיועד להרבות דעת האומות המאוחדות בישראל ולחנך את הציבור בהכרת האחריות הנעלה, המוטלת על מדינתנו כחברה שוות־זכויות במשפחת עמי תבל.

משה שרת

פאריס, כסלו תשי"ב


הקדמת שר־החינוך והתרבות    🔗


ראויה היא החברה למען האומות המאוחדות להכרת תודתו של הציבור הישראלי על הקובץ הנאה המוקדש לאירגון האומות המאוחדות, לרעיונות שהונחו ביסודו, להסברת מהותו ולסקירה על פעולותיו בכל שטחיהם והישגיהם, שהיא מגישה בזה לקורא העברי.

הוצאת הקובץ הזה הוא לא רק דבר טוב ומועיל כשהוא לעצמו, אלא גם דבר בעתו ונאה למקומו.

טוב הוא הדבר ומועיל. מן המפורסמות הוא, כי אין מטפחים רגשי ידידות אלא על ידי ידידות. כי הדרך הטובה והבטוחה, המוליכה עמים ומדינות לשיתוף־פעולה מתוך כנות ולהבנת־אמת מתוך חברות ונאמנות, היא בשיתוף־הפעולה ובשמירת האמת ביחסים שבין עם ועם ובין מדינה ומדינה. בכגון דא מתלכדים המטרה והאמצעים לאחדות אחת. וכבר אמרו חכמי ימי הבינים, כי אחד הסימנים המובהקים של הדעת האמתית היא הדעת לפיוס בני אדם. לקרב את הלבבות ולהסיר את החששות והחשדות שמקורם הוא תכופות במדה לא קטנה העדר ידיעה על הזולת ומיעוט־הבנה לנפשו ולחייו. הדעת מקרבת את הבריות וממעיטה את החשדות. ומשום כך אמרו: “תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם”. ובתפיסה העברית מזדהית “דעת” עם התקשרות והתחברות מתוך אהבה וידידות.

ברם מרובים הם החכמים בדבריהם. ומעטים הם הנבונים במעשיהם. ואף על פי שכבר לפני עשרות דורות ידעו והכירו באמת הפשוטה, שאין “כלי מחזיק ברכה יותר מן השלום” – עולם כמנהגו נהג ונוהג, וכל המאמצים של הטובים בבני אדם להבטיח “שלום לכל באי עולם” נשארו בבחינת מליצות נאות, שאין אנשי מעשה נזקקין להן אלא כדי להטעות את הבריות ולהשלות אותן – ולא תמיד שלא מדעת – בחלומות. שהם בבחינת “החלומות שוא ידברו”.

אולם בדור האחרון, בעטיין של מלחמות העולם והחורבנות והשואות שהן ותוצאותיהן הביאו “על כל באי עולם”, הננו עדים למאמצים רציניים ביותר – שלא היו כמותם בהיסטוריה האנושית – של כל המדינות לארגן את אחדותו של העולם, מתוך הכרה ברורה שהדרך היחידה, המוליכה ל“עולם האחד”, היא “אירגון אחדותו”. ולפי יחסם של עמים ומדינות לאחדותו המאורגנת של העולם עלינו להסיק גם על מידת כנותם בשאיפותיהם ומאמציהם לשלום העולם. ואין הדבר ענין רק לראשי מדינות ולקברניטי האומות. כשם שהמלחמה בימינו היא מלחמת־עמים, כך גם השלום בימינו והאחדות בזמננו הם ענינם של העמים. אירגונן של האומות המאוחדות יצר צנורות שיש בהם להפעיל גם את דעתם של העמים, לתת להם ביטוי על במת־העולם, ואף העלה את דעתם של העמים לדרגה של גורם מכוון, שמידת השפעתו תלויה גם בבהירותה של הדעה ובעצמתה הפנימית. ומשום כך יש לראות בקובץ הזה גם דבר בעתו. ישראל היא מדינה צעירה, המייצגת עם עתיק יומין ומנוסה בסבלות־עולם. בפעם הראשונה ניתנה לעם ישראל האפשרות להופיע על במת העולם לא כענין לדיונים וכנושא לוויכוחים, אלא כאחד המדיינים ומחליטים על בעיות העולם. ואנחנו חיים במדינה שמשטרה הוא דמוקראטי, משטר שאחד מסימני היכרות שלו הוא שכל אזרח ואזרח בו רשאי ואף מחוייב להרגיש בכל ישותו שהוא נושא את המדינה בלבו, שבידיו הופקד גורלה, וכי שליחי ישראל עושים על דעתו ומייצגים את רצונו. ולשם כך שומה עליו לדעת יפה את הדברים, שומה עליו להכיר את מאמצי האירגון הגדולים של ה“עולם האחד”, וגם את חלקם של נציגי ישראל במאמצים אלה. כי במידה ששאיפתם ופעולתם, דאגתם ונאמנותם לאחדותו המאורגנת של ה“עולם האחד” יהיו שאיפותיו ודאגתו של כל אזרח בישראל, בה במידה תוגבר גם השפעתם של נציגי ישראל ויגדל גם חלקו של כל אזרח בהקמתו של ה“עולם האחד”.

וקובץ זה הוא גם נאה למקומו: לירושלים. ולא רק מפני שבירושלים הוכרזה בראשונה על ידי נביאי ישראל הבשורה “ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים” כדרך לפתרונן של בעיות בינלאומיות בניגוד לדרך המקובלת של נשיאת חרב של גוי אל גוי ושל למידת מלחמה, ואף לא רק מפני הכרת הקשר האירגוני הקיים בין “לא ירעו ולא ישחיתו” ובין “מלאה הארץ דעה”. הקשר בין ירושלים ובין אירגונן של האומות, בין ישראל ובין ה“עולם האחד”, גם הוא יש בו מן האורגניות. תקומתו של ישראל אופשרה רק הודות לאחדותו המאורגנת של העולם. לא רק חסידים לימדו כי “בנין ירושלים תלוי בשלום”, ומטיפי השלום ו“העולם האחד” הטיפו לעתים גם לתקומת ישראל כאחד מגילוייו הראשונים. כך אף חזוה מראש חולמיה וחוזיה בדורות האחרונים. כדאי לציין את דבריו הנפלאים של יוסף סאלוואדור, שנכתבו לפני 125 שנה בערך על ברית־העמים הגדולה, שיוטל עליה לשקוד על שלום העמים ואושרם, ועל האפשרות שהיא תפנה פעם באספתה רבת־העצמה “לבני ישראל אשר במשך זמן רב כל כך לחצו אותם והרבו להעליל עליהם, ותציע להם בשמחה את פינת הארץ, אשר בה ישבו אבותיהם”. האורגניות הזאת בין אירגונו של העולם המאוחד לשם “שקידה על שלום העמים ואושרם” ובין תקומת ישראל מחייבת את הצבור בישראל לדעת את האירגון הזה ולשקוד במידת היכולת על החדרת חשיבותו המכרעת לישראל ולעולם כולו. הספר שלפנינו הוא תרומה נאה למטרה זו. ועל כך יבורכו העושים והמעשים.

ב. דינבורג


דברי הוקרה: מאת סגן המזכיר הכללי של האומות המאוחדות    🔗


השאיפה היסודית של מגילת האומות המאוחדות הובעה לפני דורות רבים ע"י אחד מגדולי נביאי ישראל: ישעיהו ניבא שיבוא יום והחרבות יכותתו לאתים. ולא ילמדו עוד בני אדם מלחמה.

הצהרת־השלום הנשגבה הזאת האריכה ימים יותר מן המלחמות ההרסניות ביותר שבדברי הימים, והיא עתה הופכת מציאות ע"י אירגון האומות המאוחדות.

דבר נאה הוא איפוא שהעם, אשר היה נאמן לחזון הנביאי הזה בכל חייו התרבותיים העשירים וראהו כחלק מאמונתו הדתית, מוציא עתה לאור את הספר הנוכחי באותה הלשון, שבה נכתב החזון לעולמי־עד בספר היקר לחלק גדול של האנושות.

בני אדם, שסוף סוף ראו אור אחרי ליל ארוך של דיכוי ופחד, שוב משתמשים במכשיר הנפלא בלשונם העתיקה – כדי לעודד את החזון ולהסביר את פעולותיו של אירגון האומות המאוחדות בשרות האנושות.

ברכתי החמה שלוחה לחברה הישראלית למען או"ם על יזמתה רבת־הערך: לתת בספר אחד בעברית אינפורמאציה כוללת ומדויקת על שאיפותיו ופעולותיו של האירגון.

יהי רצון שהספר הזה ישפיע על מחשבותיהם של כל דוברי עברית באותה המידה העצומה שבה השפיע התנ"ך על תרבות האנושות.

בנימין כהן

ניו־יורק


משלחתנו.png

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!