רקע
?
אביגדור לבונטין: חריש עמוק: עבודת הגומלין בין האומות בשטחי הכלכלה, החברה והתרבות
עריכה/ההדרה: שלום בן ברוך

(האוניברסיטה העברית)



 

1    🔗

זה כמה דורות שהתלות ההדדית, המתהדקת בין אומות העולם בשטחי הכלכלה והחברה, התחילה כורה תהום בין הממשיות והצרכים מזה ובין עצמאותה הפורמלית של המדינה הריבונית מזה. המדינה כיחידה התחומה בגבולותיה חדלה זה כבר לשמש משענת מספיקה להסדרתן של בעיות יומיומיות, המשתרעות אל מעבר לגבולותיה. פה ושם התחילו מסתמנים הגשרים הראשונים, שאומות העולם ביקשו לבנות מעל לתהום הזאת. ככל שהקדים לגמול הצורך בהסדר בינלאומי, כן חשו החיים הבינלאומיים להביאו במידת־מה על סיפוקו. למשל, כבר בראשית המאה השש עשרה התחילה פועמת ההכרה בצורך להסדיר בדרך בינלאומית מעמדתם של נהרות “בינלאומיים”, כלומר נהרות שמימיהם זורמים מעבר לגבולה של מדינה אחת. לימים מצאה הכרה זו ביטוי הולם יותר בקונגרס־ווינה משנת 1815, ומאז חזרה הבעיה והעסיקה את מדינות העולם לא אחת.

ריקמת ההדדיות הלכה ועבתה במאה הי"ט. הוקמו אירגונים בינלאומיים – חלקם בין מדינות, חלקם בין קבוצות פרטיות וחלקם מעורבים – אשר עסקו בנושאים מנושאים שונים. כל מכון, או מוסד, הגביל עצמו למטרה אשר לשמה נועד. לא היתה בנמצא יתד מרכזית לתלות עליה את הזיקות הנפרדות ולהפכן על ידיה למנוף אדיר־כוח של עבודת גומלין, וכך נפרט לפרוטות קטנות הצורך של המדינות בשיתוף פעולה. חוסר־פיקוח ותיאום מגבוה אף גרר אחריו כפילות המאמץ ובזבוז הון ואון (מידה זו של אלרכוז מסתברת בחלקה מתוך העובדה שחלק ניכר של שיתוף־הפעולה הבינלאומי בכל דור יש לזקוף לזכותם על יחידים, “משוגעים לדבר אחד”. לעתים קרובות אין ההתארגנות הבינלאומית אלא יורשת המאמצים הפרטיים האלה).

עם כינונו של חבר־הלאומים הקיץ הקץ על פיזור מופרז זה. סעיף 24 לספר־הברית של חבה"ל הורה, כי מוסדות בינלאומיים מעין אלה יושמו תחת הנהגתו של החבר. הכוונה היתה בין השאר למוסדות אלה: המשרד ההידרוגראפי הבינלאומי; הנציבות הבינלאומית לטיס; המשרד הבינלאומי לפליטים של נאנסן.

יתר על כן, חבה“ל חתם ביזמת עצמו על אמנוֹת עם ממשלות שונות, שהקימו את המוסדות הבאים: המוסד הבינלאומי לשיתוף־פעולה רוחני; המוסד הבינלאומי לאיחודו של המשפט הפרטי; המוסד הבינלאומי לסרטים חינוכיים; המוסד הבינלאומי לחקר הצרעת. כמו כן, כל עוד נתקיים חבה”ל. פעלו במסגרת מזכירותו הכללית מחלקות שעסקו בבעיות כלכליות, כספיות, תחבורתיות; בבעיות של בריאות. סמים משכרים ועוד (להלן נראה כי התפקידים והסמכויות, שהיו לחבה"ל בשטחים הנזכרים, הועברו בעיקרם לרשותו של אירגון האומות המאוחדות אחרי היווסדו).


 

2    🔗

בשנים האחרונות נוסף לשיתוף־הפעולה ה“פונקציונאלי” (מכנים אותו בתואר זה, כדי להבדיל בינו ובין שיתוף־הפעולה המדיני, כלומר העוסק ביחסים של כוח ובשאלות בטחון) עוקץ חדש: פשטה ההכרה כי יש בו צורך לא רק לגופו אלא גם לשם השכנת שלום בעולם. אומות העולם גילו, כי לעתים נוח ואפשר לשתף פעולה ע“י טכנאים העוסקים במקצועם במקום שדיפלומאטים, הפועלים לנוגה זרקורי הפירסומת ונתונים לשבטה של בקורת חמומה בארצם, אינם מסוגלים לחרוג ממעגל המלל ההרסני. גם נתגלה כי עמים נוטים להטות שכם להשגתן של מטרות מוחשיות וקרובות בשטחי הכלכלה והחברה אף בשעה שמעצורים אדירים – היסטוריים, פסיכולוגיים – מונעים בעדם מלוותר על איבתם ההדדית שמקדמת דנא (למשל, לפני זמן לא רב, אחרי שנסיונות הפישור מטעם או“ם בין ישראל ומדינות־ערב הגיעו לנקודת־קפאון, נעשה נסיון להמס את הקרח בעקיפין, ע”י מינוי ועדת־סקר כלכלית). זאת אף זאת: מתן יד להרמת משא משותף מביא לידי קירוב־הלבבות. העבודה היומיומית בצוותא עשויה לשמש אולפן בהלכות־ סובלנות והתחשבות בזולת. גם עמים, אשר מסיבות שונות אינם מוכנים לשיתוף פעולה מדיני, עשויים להסכים לעבודת־גומלין פונקציונאלית. בידוע שארצות הברית לא הצטרפו לחבה”ל, אך על אף זאת שיתפו פעולה עם רוב חברות חבה"ל במסגרת אירגון העבודה הבינלאומי (אמנם לאחרונה נתגלתה גם תופעה הפוכה: ברית המועצות, שהיא חברה באו"ם, איננה חברה ברוב הסוכנויות המיוחדות).

האמנה האטלאנטית (1941) הדגישה את שיתוף הפעולה בין האומות בשטחי הכלכלה והחברה לשם הבטחת רמת־חיים משופרת לאדם העובד, ייצוב כלכלי ובטחון סוציאלי. בהצעות המוקדמות להקמת אירגון האומות המאוחדות (הצעות דומבארטון אואקס, 1944) הוצהר, כי שומה יהיה על האירגון הבינלאומי, העתיד לקום, לסייע לפתרון בעיות בינלאומיות כלכליות, חברתיות והומאניטריות, וכן לטפח יחס של כבוד כלפי זכויות האדם והחרויות היסודיות. ההצעות אף הוסיפו, כי מן הראוי ששטחי־עבודה אלה יימצאו בתחומה של מועצה מיוחדת וקבועה של או“ם (שלא כמו בחבה"ל), שתהא שניה במעלה לעצרת. ברם הועידה המכרעת של האומות המאוחדות. שנתכנסה בסאן־פראנציסקו בשנת 1945, עוד הוסיפה נופך חשיבות לעבודה הכלכלית והחברתית בהחליטה שהמועצה הכלכלית־הסוציאלית (Ecosoc Economic and Social Council) של או”ם תהיה אחד הגופים הראשיים (principal organs) של האירגון, ולא גוף משני.


 

3    🔗

כיום מתרכז שיתוף־הפעולה הכלכלי והחברתי בעיקר באו"ם וסביבו.

באו“ם כיצד? – בעיקר במסגרת המועצה הכלכלית־הסוציאלית, על ועדותיה וגופי־העזר שלה, וכן במחלקות אחדות של מזכירות או”ם – ותמיד מתוך כפיפות לעליונותה של העצרת.

סביבו כיצד? – ב“סוכנויות המיוחדות” (Specialized Agencies) שמבחינה משפטית ופורמלית יש להן קיום נפרד, ועם זה – בתוקף הסכמים דו־צדדיים – נתונות הן לפיקוחו ולתיאומו של או"ם, כפי שיוסבר להלן (5 §).

אך לא למותר יהיה להזכיר. כי נמשך שיתוף־פעולה בינלאומי גם מחוץ למסגרת או“ם ואף שלא באמצעות הסוכנויות המיוחדות. למשל, “משרד האיגוד הבינלאומי להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות”, הניתן למרותה הנעלה של ממשלת הברית השווייצית, או – דוגמה חדישה – המועצה הפועלת לפי הסכם־החיטה הבינלאומי. שאינם “סוכנויות מיוחדות” במסגרת או”ם. כמו כן קיימות אמנות בינלאומיות רבות להסדר ענינים כלכליים או חברתיים, המוסרות את ביצוע הוראותיהן לממשלות הנוגעות בדבר ואינן מקיימות מוסד מיוחד להפעלת האמנה.


 

4    🔗

למועצה הכלכלית־הסוציאלית 18 חברים (“חבר” = מדינה שהיא חברת המועצה), אשר 6 מהם נבחרים כל שנה לתקופה של שלוש שנים ע"י העצרת. שלא כבמועצת־הבטחון, אין במועצה הכלכלית־הסוציאלית זכות וויטו, והחלטותיה מתקבלות לפי רוב דעות פשוט של החברים הנוכחים ונוטלים חלק בהצבעה.

המועצה הרכיבה כמה נציבויות פונקציונאליות וכן נציבויות כלכליות אזוריות:

א. נציבויות פונקציונאליות – (1) נציבות לכלכלה ולתעסוקה. עיקר מאמציה בתחום מניעת זעזועים כלכליים וטיפוח תעסוקה מלאה. (2) נציבות לתחבורה ולקומוניקציות. בין השאר, משיאה נציבות זו עצות למועצה בדבר תיאום פעולותיהן של הסוכנויות המיוחדות, העובדות בשטח זה. (3) נציבות פיסקאלית. היא עוסקת בבעיות־כספים צבוריות, למשל: מניעת הטלת מסים כפולים על מקור הכנסה אחד מטעם שתי מדינות או יותר. (4) נציבות סטאטיסטית. היא עוסקת בשפורן של שיטות סטאטיסטיות – הן ע“י המדינות־החברות באו”ם והן ע“י אירגון האו”ם עצמו והסוכנויות המיוחדות – שתכליתן לצייד את העולם בבבואה עובדתית נאמנה של המתרחש בו. (5) נציבות לבעיות האוכלוסין. היא עוסקת, בין השאר, בפרשת קשרי־הגומלין שבין גורמים דמוגראפיים ובין גורמים כלכליים וחברתיים, ובכלל זה עניני הגירה וכן ריבוי או צמצום האוכלוסיה. (6) נציבות סוציאלית. עוסקת במיוחד בבעיות סוציאליות שאינן בתחום שיפוטה של סוכנות מיוחדת כלשהי, למשל: בעיות הנוער. (7) נציבות לזכויות האדם. היא עוסקת במיוחד במגילה הבינלאומית של זכויות האדם, בהגנת מיעוטים, במניעת הפליות גזעיות, דתיות וכו'. (8) נציבות לבעיות מעמדה של האשה. (9) נציבות לסמים משכרים. נציבות זו מסייעת בידי המועצה לפקח על ביצוען של האמנות הבינלאומיות בדבר סמים משכרים. ובמסגרת הזאת קיבלה עליה תפקידים אחדים שהיו מוטלים בעבר על חבה"ל.

ב. נציבויות כלכליות אזוריות – (1) הנציבות הכלכלית לאירופה. נציבות זו נוסדה בשנת 1947 ומורכבת מחברות־או"ם האירופיות ומארצות־הברית. ייתכן כי תכנית מארשאל העמידתה בצל. תפקידיה העיקריים: לנקוט אמצעים לשיקומה של אירופה, להעלות את רמת פעילותה הכלכלית וכן לטפח את קשרי המסחר בין אירופה ובין יתר חלקי העולם ואף בין אזוריה השונים של אירופה גופה. לשם כך חוקרת הנציבות בעיות כלכליות וטכנולוגיות של מדינות־אירופה המשתתפות בה. אוספת ומפיצה אינפורמאציה סטאטיסטית ואחרת על הנושאים הללו. (2) נציבות כלכלית לאסיה ולמזרח הרחוק. (3) נציבות כלכלית לאמריקה הלאטינית. התפקידים של שתי הנציבויות האחרונות דומים בעיקרם לתפקידי הנציבות הכלכלית לאירופה.

קשיים מדיניים ואחרים מנעו לפי שעה את הקמתה של נציבות כלכלית למזרח הקרוב. אם תוקם, ברי כי לישראל יהיה בה ענין מיוחד.

המועצה פועלת גם באמצעותן של ועדות מתמידות. שמהן נזכיר שתים: אחת נושאת ונותנת עם הסוכנויות המיוחדות (שעליהן ידובר להלן, בסעיפים 5, 6), כדי לשזור יחסי קירבה בינן לבין ארגון או“ם; השניה עוסקת ביחסי המועצה עם אותם האירגונים הבלתי־ממשלתיים, שהוענקה להם זכות ייעוץ לאו”ם.

כן גם קיימים במסגרת או"ם גופים מיוחדים. מאלה נזכיר את הבאים:

(1) המינהל המרכזי המתמיד לעניני אופיום. שמונה חברים בו. הם מתמנים ע“י המועצה הכלכלית־הסוציאלית לתקופה של חמש שנים בהתאם להוראות הכלולות בהסכמים הבינלאומיים משנות 1925 ו־1946. המוסד הזה הוא אירגון בלתי תלוי, אך קשור באו”ם מבחינה אדמיניסטראטיבית.

2) קרן החרום לילדים (Unicef). הקרן נוצרה ע“י עצרת או”ם בסוף 1946, והוטל עליה למסור דינים וחשבונות על פעולתה למועצה הכלכלית־הסוציאלית. הקרן מבוססת על תרומות של ממשלות ויחידים ועל שארית הונה של אונרר“א. היא פעלה למען שפור חייהם של ילדים ואמהות ע”י חלוקת מזון הדרוש לרמת בריאותם, ובדרכים אחרות. עבודתה. מתוך שיתוף עם אירגון־הבריאות הבינלאומי (עליו: להלן, 6 §). בשטח החיסון נגד השחפת ידועה גם בארצנו.

3) ועדת תיאום לחילופי מצרכים בינלאומיים. ועדה זו הכינה תסקיר על הסדר חליפת מיצרכים בינלאומיים (שפורסם ע“י או”ם בשנת 1947) ותסקירים יותר מאוחרים, והיא שוקדת על מניעתה של כפילות בעבודתם של הגופים השונים העוסקים בהיצע ובביקוש של מיצרכים ראשוניים בשוק העולמי.

המועצה נתנה דעתה על הבעיה של הושטת סיוע טכני לאזורים נחשלים. בתוך מזכירות או"ם קיים מעין שרות תיווך, המשגר לחברים הזקוקים לכך מומחים ויועצים טכניים בעלי שם. למשל: מנתחים ואורטופדים לשיקום נכים.

מפעולותיה הרבות של המועצה הכלכלית־הסוציאלית עד כה נזכיר את אלה:

(1) כינוס הועידה הבינלאומית לשמירתם וניצולם של אוצרות הטבע. ועידה זו, שנערכה בלייק סאקסס בקיץ 1949, איפשרה לאנשי מדע מכל חלקי העולם להחליף דעות בשאלת־השאלות: גידולו הבלתי מרוסן של המין האנושי מזה ודלדול אוצרות הטבע מזה.

(2) בשנות 1947 ו־1948, אחרי הכנות מרובות, נתקיימה בהאבאנה שבקובה ועידת האומות המאוחדות על סחר ותעסוקה. הועידה ניסחה סופית את חוקת אירגון הסחר הבינלאומי (להלן, 6 §).

(3) אגב עבודתה של המועצה, הכינה מזכירות או"ם והוציאה לאור דינים וחשבונות על מצבו הכלכלי של העולם בשנות המעבר 8–1945.

(4) באוקטובר 1947 גתכנסה בוואשינגטון ועידה עולמית לשם דיון בשיטות הסטאטיסטיקה. המשרד הסטאטיסטי של או“ם קיבל עליו אחריות להמשך פעולתו הסטאטיסטית של חבה”ל – בין השאר ע"י הוצאת עלון סטאטיסטי חדשי. המועצה גם דרשה הוצאת שנתון סטאטיסטי ושנתון לדמוגראפיה סטאטיסטית, אשר כרכיהם הראשונים כבר הוצאו לאור ב־1949.

(5) ביזמת המועצה נתכנסה בג’ניבה ועידת האומות המאוחדות בשאלות הספנות. הועידה טיפלה בהקמת האירגון הבינממשלתי להתיעצויות בעניני ספנות (להלן, 6 §).

(6) בדומה לכן, נתכנסה בג’ניבה ב־1949 ועידת האומות המאוחדות בשאלות התחבורה היבשתית.

(7) המועצה הכלכלית־הסוציאלית דנה בהצהרה כוללת על זכויות האדם, ולזכותה יש לזקוף את עבודת ההכנה שהביאה לידי קבלת ההצהרה ע“י עצרת או”מ ב־10 בדצמבר 1948. לפי דרישתה של המועצה מוציאה מזכירות או"ם שנתון על זכויות האדם ובו חומר מלוקט בדבר החוק והגוהג בשטח זכויות־האדם היסודיות במרבית ארצות העולם.

(8) ועדת־מישנה של המועצה חקרה את סוגי ההפליה (גזעית וכו') העיקריים בעולם. המועצה אף המליצה לפני אונסקו (להלן, 6 §) שתדון בתכנית להפצת עובדות מדעיות בעניני גזע ומשפטים קדומים, הצמודים להפליה גזעית.

(9) המועצה מינתה ועדת אָד־הוק, לשם הכנת אמנה בדבר איסור הפשע של השמדת עם (Genocide), ואמנם ב־9 בדצמבר 1948 קיבלה עצרת או“ם אמנה בדבר מניעתו והענשתו של פשע השמדת עם. השמדת מיליוני יהודים ע”י גרמניה ההיטלרית במלחמת העולם השניה שימשה דוחף מכריע לפעילות־או"ם הזאת.

(10) המועצה הביאה לידי כינוס ועידה עולמית על חרות האינפורמציה, שנתקיימה בג’ניבה ב־1948. בועידה נדונו בהרחבה בעיות נוקבות של עתונות חפשית ואחראית, של הזכות ללקט ולהפיץ ידיעות ושל הזכות לדרוש העמדת ידיעות כוזבות או מסולפות על אמיתותן.

(11) בפברואר 1946 מינתה המועצה ועדה מיוחדת לשם בחינה מהירה וממצה של בעית הפליטים והעקורים. הדו"ח של הועדה כלל הצעת חוקה לאירגון־פליטים בינלאומי (להלן 6 §).

(12) באוגוסט 1948 נתנה המועצה את דעתה על הקשיים המשפטיים, המתעוררים מהיעלמם של קרבנות המלחמה והרדיפות, אשר מותם מוטל בספק. נעשתה עבודת־הכנה טכנית, ובדצמבר 1949 החליטה עצרת או“ם לכנס ועידה בינלאומית. הועידה נתקיימה בלייק סאקסס במארס ובאפריל 1950. בעקבות דיוניה קבעה הועידה את נוסח ה”אמנה בדבר הצהרה על מותם של נעדרים".

(13) באוגוסט 1948 החליטה המועצה להזקיק עצמה לשאלות סוציאליות של המשפחה והנוער. המועצה גם דאגה לכך שתפקידי חבה“ל במניעת המסחר בנשים ובילדים יועברו לאו”ם. הפרטיכלים הפורמליים, הדרושים לביצוע העברה זו, אושרו ע“י עצרת או”ם ב־20 באוקטובר 1947.

(14) ביוני 1946 נתנה המועצה את דעתה על ביקוש דרכים בינלאומיות להדברת העבריינות. אחרי כן כונסו קבוצות בינלאומיות של מומחים למניעת העבריינות וטיפול בעבריינים, ונעשתה עבודת־הכנה נוספת.

(15) ביזמת המועצה כונסו מומחים, כדי לדון בשאלות שיכון ותיכנון ערים באזורים מיוחדים.

(16) נוסף על קרן החרום לילדים (Unicef), שהוכרזה לעיל, אישרה המועצה ב־1947 אוסף כספים מאישים ואירגונים בלתי ממשלתיים (Unac). בארצות רבות נאספו סכומים כדי שיעור שכר עבודתו היומית של התורם.

(17) המועצה כינסה ועידה בינלאומית לבריאות, שנתקיימה בניו־יורק בקיץ 1946 וקבעה חוקה לאירגון־הבריאות הבינלאומי (להלן 6 §).

(18) נוסף על פעולותיה הנזכרות לעיל בשטח הסמים המשכרים, אישרה המועצה באוגוסט 1948 פירסום עלון מיוחד לבעיות האלה, אשר החל לצאת באוקטובר 1949.

ועדיין לא מנינו את כל פעולותיה של המועצה הכלכלית־הסוציאלית. השקידה על ענינים רבים ושונים בעת ובעונה אחת גרמה לסרבול ולהאטת הקצב והניעה מבקרים להציע שלהבא תיקבענה דרגות בכורה – בהתאם לחשיבות הענין ולדחיפותו.


 

5    🔗

אמרנו לעיל (3 §) כי כיום מתרכז שיתוף הפעולה הכלכלי והחברתי בעיקר באו"ם וסביבו. ראינו כיצד מבוצעת המשימה באו"ם. ועתה נעבור לתיאור הפעולות סביבו.

אירגונים מיוחדים במספר ניכר הוקמו עוד לפני כינונו של או“ם ופעלו בשטח הבינלאומי: אירגון־העבודה הבינלאומי, המוסד הבינלאומי לחקלאות ורבים אחרים. אחרי הקמתו של או”ם הוטל על המועצה הכלכלית־הסוציאלית להקים מוסדות בינלאומיים חדשים כל אימת שיתברר לה הצורך בהם. המוסדות הללו – גם הקודמים לאו“ם וגם אותם שלא קדמו לו אלא הוקמו אחרי כינונו וביזמתו – הם עצמאיים מבחינה משפטית, יש להם אישיות משפטית נפרדת ואירגון נפרד. ברם, מגילת או”ם צופה לקראת תיאום פעולותיהם של המוסדות האלה במסגרת אחת ולפיקוח־מה עליהם מטעם או“ם. תפקידי תיאום ופיקוח נפלו בחלקה של המועצה הכלכלית־הסוציאלית, וכפי שכבר הזכרנו לעיל (4 §) הקימה המועצה ועדה מיוחדת לשם משא ומתן עם המוסדות האלה. מסגרת התיאום והפיקוח מטעם או”ם לגבי כל מוסד בינלאומי מוצאת את ביטויה בהסכם מיוחד, הנערך בין המועצה הכלכלית־הסוציאלית ובין המוסד. אותם המוסדות, אשר הובאו בדרך זו לידי זיקה לאו"ם, נקראים במגילה בשם “סוכנויות מיוחדות”.

מידת הפקוח על הסוכנויות המיוחדות אינה שווה. בעוד שההסכמים עם אירגון־העבודה הבינלאומי, אירגון המזון והחקלאות, האירגון הבינלאומי לטיס אזרחי, אונסקו ואירגון הבריאות העולמי (על המוסדות האלה והבאים: להלן 6 §), קובעים תיאום הדוק ומפורט, הרי ההסכמים עם איגוד הדואר הכולל ואגוד־הטלקומוניקציות הבינלאומי מסתפקים בהוראות כלליות. הבאנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח, וקרן המטבע הבינלאומית, זכו למידת האוטונומיה הרחבה ביותר, וזיקתן לאירגון או"ם רופפת למדי.

בדרך כלל יש לכל סוכנות־מיוחדת אורגן עליון. המתכנס כרגיל אחת לשנה והמורכב מכל המדינות־חברות. המוסד הזה מתווה את קווי־הפעולה הרחבים. העבודה השוטפת מוטלת על המזכירות או המשרד, שעומד בראשו מזכיר כללי או מנהל כללי (הכינויים “מזכיר כללי”, “מנהל כללי”, “מזכירות”, “משרד” וכיוצא באלה משתנים ממוסד למוסד וחשיבותם פחותה). עליו להקנות לעבודתה של הסוכנות המיוחדת את הרציפות הדרושה. המשרד עוסק הן בביצוע והן בעבודת־ההכנה והדיפתור בקשר לכינוסו של המוסד העליון. באמצע, בין האורגן העליון ובין המזכירות הקבועה, עומד גוף־ביניים (גם כינוייו משתנים: “מועצה”, “חבר מנהלים” וכו'), המפקח על עבודתה של המזכירות וממלא את מקום האורגן העליון בפרקי־הזמן שבין התכנסויותיו.

תמונת־מיבנה מופשטת זו אינה חופפת בדיוק אף אחת מהסוכנויות המיוחדות, אך מציירת בדרך־הכללה את שלד המיבנה המקובל בכולן.


 

6    🔗

ואלה הסוכנויות המיוחדות:

1) אירגון העבודה הבינלאומי (ILO = International Labour Organization). אירגון זה נוסד בשנת 1919, ומלכתחילה היתה חוקתו כלולה באמנוֹת השלום. היא תוקנה אחרי מלחמת־העולם השניה.

מטרתו של האירגון היא לעשות להנצחת השלום ע"י טיפוח צדק חברתי ושפור תנאי־עבודתם וחייהם של העמלים, וכן להביא לידי יציבות כלכלית וסוציאלית. עבודתו מתבטאת בעיקר בעריכת אמנות בינלאומיות. (כגון: אמנה בדבר עבודת לילה במאפיות; אמנה להגבלת שעות העבודה במפעלי תעשיה עד לשמונה ליום וארבעים ושמונה לשבוע, וכו'). האירגון מזקיק עצמו לבעיות־משכורת, שעות עבודה, גיל מינימלי של העובד, מצבם של הספנים, מצבם של עובדי האדמה, תנאי העבודה של נשים וצעירים, פיצויי־עובדים, ביטוח סוציאלי, מנגנון לקביעת שכר מינימאלי, חופשות, תאונות עבודה, בעיות הכרוכות

בהגירה – ביחוד הגירתן של השכבות העמלות.

מספר האמנות בעניני עבודה, שנתקבלו ע"י האירגון עד ספטמבר 1947, הוא 86; ומהן היו באותו התאריך 52 בתוקפן. קו אופייני מיוחד במיבנהו של אירגון־העבודה הבינלאומי ראוי לציון: המוסד העליון שלו (המכונה “ועידה כללית”) מורכב ממשלחות ארציות, שכל אחת מהן כוללת שני נציגים של הממשלה, נציג אחד של המעבידים ונציג אחד של העובדים.

מרכז האירגון הוא בג’ניבה. מדינת ישראל חברה בו.

2) אירגון המזון והחקלאות (FAO = Food and Agriculture Organizaiton). ראשיתו של אירגון זה נעוצה בועידת האומות המאוחדות בשאלות מזון וחקלאות, שנתקיימה בהוט ספרינגס שבמדינת וירג’יניה (ארה"ב) במאי 1943, ביזמתו של הנשיא רוזבלט. ביולי של אותה שנה הוקמה נציבות ביניים לטפל בהכנות, והאירגון נוסד רשמית ב־16 באוקטובר 1945. מטרתו היא להבטיח את השאיפה הזאת (אשר הוזכרה כבר במגילה האטלנטית): שכל יושבי תבל יוכלו לחיות בחופש מפחד וממחסור. הוא עוסק בהעלאת רמת התזונה, וכן בשיפור הייצור והחלוקה של מזון ומוצרים חקלאיים ובשיפור חייהם של האכרים.

האירגון מטפל, בין השאר, בסחף הקרקע, בייעור, בהשקאה, בהשמדת מזיקים, בהדברת מגפות בעלי חיים, בהפצת זרעים מובחרים, וכן גם בצד הכלכלי שבמניעת מחסור מזה ועודפים מזה.

מרכז האירגון בוואשינגטון. מדינת ישראל חברה בו.

3) האירגון לחנוך, מדע ותרבות (UNESCO = United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization). ראשיתו של אירגון זה בועידת שרי החנוך של תשע ממדינות־הברית, שנתכנסה בלונדון ב־1942. אחרי שיחות דיפלומטיות כינסה הממשלה הבריטית ועידה בינלאומית בנובמבר 1945, שבה נוסחה חוקת האירגון. האירגון הוקם רשמית ב־4 בנובמבר 1946.

מטרתו של אונסקו משתמעת מתוך המשפט הבא בחוקתו: “…הואיל ושורש המלחמה הוא בנפש האדם, בנפש האדם יש להקים את ביצורי השלום”. הוא חותר לקראת קידום הבטחון הבינלאומי תוך טיפוח עבודת גומלין בין האומות בחנוך, במדע ובתרבות. בין הישגיו המענינים של אונסקו עד כה יש לציין את פרי עבודתם של חבר מלומדים, שנטלו על עצמם להפריך, לאור המדע החדש, את הדעות הקדומות המונחות ביסוד ההפליה הגזעית. מובן שעבודת אונסקו, מעצם טבעה, מצריכה אורך רוח ואינה מיועדת להביא לידי תוצאות נראות לעין בעתיד הקרוב.

מרכזו של האירגון בפאריס. מדינת ישראל היא חברה בו.

4) האירגון הבינלאומי לטיס אזרחי (ICAO = International Civil Aciation Organization)

ראשיתו של אירגון זה בועידה הבינלאומית לטיס אזרחי, שנערכה בשיקאגו בסוף 1944. האירגון הוקם רשמית ב־4 באפריל 1947, והריהו יורשם בפועל של אמנות־פאריס מ־1919 ואמנת־האבאנה מ־1928.

מטרתו של האירגון היא לדון בבעיות הטיס האזרחי, וביתר פירוט – לפתח עקרונות ושיטות לשם:

(א) השגת בטחונה וגידולה המאוזן של התעבורה הבינלאומית באוויר בכל חלקי העולם; (ב) עידוד מלאכת הבניה וההפעלה של אווירונים לצרכי שלום; (ג) עידוד פיתוחם של מסלולי־המראה, שדות תעופה ושרותי טייס; (ד) סיפוק ביקושם של עמי העולם לתעבורה אווירית בטוחה, סדירה. יעילה וחסכונית; (ה) מניעת בזבוז כלכלי הכרוך בתחרות־סרק; (ו) הבטחת זכויותיהן של המדינות. ובמיוחד הבטחת הזדמנות נאותה לכל אחת מחברות האירגון להפעיל שרותי־אוויר בינלאומיים; (ז) מניעת הפליות מסחריות בין המדינות החברות; (ח) טיפוח אמצעי הבטחוך בטיס בינלאומי.

האירגון הצליח עד כה להשיג מחבריו עבודת־גומלין לשם קיום השרותים, הדרושים להבטחתה של טיסה ממדינה למדינה. הודות לפעולת האירגון הסכימו ממשלות רבות לתקן את תקנותיהן בעניני מכס, הגירה ובריאות־הצבור במידה שהתקנות הללו הכבידו על תחבורת־האוויר הבינלאומית. האירגון אוסף ומפיץ אינפורמאציה – סטאטיסטית ואחרת – שיש בה ענין רב לכל המצוי אצל עניני תעופה. בכמה אזורים בלתי מיושבים של העולם היה על האירגון עצמו לקיים בפועל שרותי חניה, שרותים מטיאורולוגיים וכו' הדרושים לבטחון הטיס.

האירגון נותן דעתו גם על בעיות חוקיות מסובכות שבמשפט הפרטי. אחד מהישגיו החשובים בשטח זה הוא האמנה הבינלאומית בדבר הכרה הדדית של זכויות קניניות באווירונים, אשר נתקבלה ביוני 1948. אמנה זו, מתוך שהיא מעניקה יתר בטחון לקרדיטורים בעלי משכנתאות על אווירונים, עשויה להקל על השגת האשראי הדרוש להכנסת ציוד חדיש בשרותי האוויר הבינלאומיים.

מרכזו של האירגון במונטריאל שבקאנאדה. מדינת ישראל חברה בו.

5) הבאנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (BANK = International Bank for Reconstruction and Development). חוקת המוסד נקבעה בועידת האומות המאוחדות על מטבע ופינאנסים, שנערכה בברטון וודס (ארה"ב) ביולי 1944. חוקת הבאנק קיבלה תוקף ב־27 בדצמבר 1945, והבאנק החל בפעולותיו ביוני 1946.

מטרתו של אירגון זה היא:

(א) לעזור לשיקום ולפיתוח המדינות החברות ע“י הכוונת השקעות הון לאפיקים פוריים, ובכלל זה פיתוח אוצרות הטבע באזורים נחשלים; (ב) לטפח השקעות פרטיות בארצות חוץ ע”י מתן ערבויות או השתתפות במלווה; במידה שהון פרטי אינו מצוי לשם ההשקעות הדרושות – אף להשקיע מהונו העצמי; (ג) לטפח גידול מאוזן של הסחר העולמי ואיזונם של עודפי התשלומים ע"י עידוד השקעות בינלאומיות לשם פיתוח אוצרותיהן של המדינות־החברות, ומתוך כך לסייע להעלאת רמת החיים ותנאי העבודה.

מן ההלוואות, שניתנו ע"י הבאנק. אפשר להזכיר ארבע מלוות ישירות לצרפת, הולאנד, דניה ולוכסמבורג בסכום של כחצי מיליארד דולאר. המלוות האלה כוונו לרכישת מיצרכים מסוימים – ביחוד ציוד חרשתי וחקלאי, וכן אמצעי תחבורה וחמרי גלם בסיסיים – שהיו דרושים למדינות הלוות לשם שיקום משקן הלאומי.

הבאנק מלוה גם לגופים שאינם ממשלות לצרכי פיתוח לזמן ארוך: למעלה מ־100 מיליון דולר הוזרמו (לפני מארס 1949) לחברות דרום־אמריקניות לשם עידוד אספקת חשמל, השקאה ותחבורה.

הבאנק לא רק מלוה אלא גם לווה. הוא מוציא אגרות־חוב נושאות ריבית לשם מימון הון־ההלוואות שלו.

מידת השפעתן של המדינות־החברות על מנגנון הבאנק וכוח ההצבעה שלהן משקפים את עצמתן הכלכלית. הכלל הגדול, התופס בעצרת האו"ם – שוויון בכוח ההצבעה לגדול ולקטן כאחד – אינו נשמר כאן.

מרכזו של המוסד בוואשינגטון.

6) הקרן הבינלאומית למטבע (FUND = International Monetary Fund). יצירתו של מוסד זה שלובה במוסד הקודם. אף חוקתו נכנסה לתקפה ב־27 בדצמבר 1945.

זרימתו הנאותה של הסחר העולמי מותנית ביכלתם של יושבי ארצות שונות להחליף את הדולארים, הלירות, הפראנקים, הפיזות, ושאר המטבעות שבידיהם בקלות ובבטחון בשער החליפין. מטרתו העיקרית של המוסד היא איפוא:

(א) להביא לידי יציבות שער־החליפין, להבטיח חליפין סדירים ולמנוע תחרות הדדית בהפחתת שער המטבע; (ב) להקים שיטת תשלומים רב־צדדית עבור פעולות כספיות שוטפות בין חברות הקרן ולסייע לביטול אותן ההגבלות על השימוש וההתעסקות במטבע זר, אשר מכבידות על קידום הסחר העולמי; (ג) להנחיל למדינות־החברות הרגשת איתנות כספית ע“י העמדת הונה של הקרן לרשותם ולאפשר להם ע”י כך ליישב עוותים במאזני־התשלומים שלהם ללא הפעלת אמצעי התגוננות כלכליים החותרים תחת משקם הלאומי או הפוגעים באשיות־השפע הבינלאומי; (ד) מתוך כך לקצר את מועדי אי־האיזון ואת גובה אי־האיזון שבעודפי התשלומים בין המדינות החברות.

הונה של הקרן כולל זהב וכן מטבעות לאומיות, ששולמו ע“י הממשלות החברות בהתאם למיכסות שהוטלו עליהן (והצמודות לעצמתן הכלכלית), או ששולמו בתוצאות פעולות כספיות (ב־30 ביוני 1949 עמד הונה של הקרן – בסכומים עגולים – על הסכומים הבאים: $1,440,000,000 בזהב, $5,526,000,000 במטבעות לאומיות וכן $1,078,000,000 במכסות אשר היו עדיין זקופות לחובת ממשלות – בסה"כ בערך $8,044,000,000). הכנסות הקרן באות מהיטלים על פעולות כספיות ועל עודפי־יתר של מטבע לאומי, המוחזקים על ידה. מכירת מטבע זר ע”י הקרן כפופה להיטל־שרות של שלושת רבעי אחוז המשתלם בזהב, או חלקו בזהב וחלקו במטבע המדינה הקונה. עד כה באו מרבית הכנסות הקרן מהיטל־שרות זה. כמו כן חייבות מדינות לשלם היטל בגין סכומי מטבע משלהן, שהקרן נאלצת להחזיק למעלה ממיכסתן הנקובה; שיעורו של היטל זה עולה ככל שהתקופה מתארכת.

מתוך הסכומים, המוחזקים על ידו, מוכר המוסד מטבע זר לממשלות (בדרך כלל אין מוכרים לממשלה, תוך תקופה של 12 חודש, אלא כדי 25% מערך מכסתה הנקובה). מדינה משלמת תמורת המטבע הזר, הנקנה על ידה. במטבע שלה או בזהב. חוקת הקרן קובעת תנאים, שבהם מוטל על המדינות לחזור ולפדות את המטבע הלאומי שלהן מידי הקרן בזהב או במטבע של מדינות אחרות. הוראות אלה נועדו להבטיח כי הקרן תחזיק תחת ידה בכל עת כמות רצויה של מטבעות שונות, כדי שהמקורות האלה יעמדו לרשות הממשלות הנזקקות להם. עד ל־30 ביוני 1949 נמכרו פראנקים בלגיים, לירות אנגליות ודולארים אמריקניים בסכום כולל של $725,000,000, אשר ברובו המכריע היה בדולארים.

הקרן מקיימת שרותי סיוע והדרכה טכנית לחבריה ומוציאה פירסומים בשטח פעולתה.

מרכז הקרן בוואשינגטון.

7) איגוד־הדואר הכולל ((UPU = Universal Postal Union. הנסיון הראשון לפתח הסכם דואר כולל נעשה ב־1863 ע“י ועידת־דוארר בינלאומית, שנתכנסה בפאריס. כעבור 11 שנה נערך בברן שבשוייץ קונגרס־הדואר הבינלאומי הראשון, שנכחו בו משלחות של 22 ארצות. הקונגרס קבע אמנת־דואר בינלאומית, שנחתמה ב־1874. אמנה זו, כשקיבלה תוקף ב־1 ביולי 1875, הקימה רשמית את איגוד־הדואר הכולל. מן האחד ביולי 1948 מבוסס שלטונו של איגוד הדואר הכולל על האמנה, כפי שתוקנה ע”י קונגרס פאריס ב־1947.

מטרתו של האירגון היא לאגד את כל המדינות המשתתפות בו (למעשה כל מדינות העולם) לטריטוריה אחידה לשם שרות־גומלין של דואר. האיגוד מסדיר את שרות הדואר הרגיל, כלומר: מכתבים, גלויות (גם גלויות שתשלומן למפרע), ניירות מסחריים, דברי־דפוס, דפוס חרות לעיוורים, דוגמאות מסחריות, חבילות קטנות ותקליטים. האמנה קובעת מחירי יסוד והגבלות משקל ונפח לשרותי־הדואר הנזכרים. מותר לחברי האיגוד לסטות מן השיעורים המפורטים אך ורק בגבולות הנקובים מראש.

יתר על כן, בכוח הסכמים מיוחדים המצורפים לאמנה, אך אינם מחייבים אלא אותם החברים הרוצים להיספח אליהם, מסדיר האיגוד שבעה שרותי דואר נוספים: מכתבים וצרורות מבוטחים, דואר חבילות, פקודות כסף, המחאות דואר, פקודות־גביה, חתימות על עתונים וכתבי־עת ומסירת חפצים נגד תשלום הנגבה עם מסירתם (C.O.D.). משנצטרפה מדינה לאחד משבעת ההסכמים הנוספים, נודע לאותו הסכם תוקף של חוק בשטחה ומוטל עליה לבצעו בתוך גבולותיה.

מרכז האיגוד הוא בברן שבשווייץ. מדינת ישראל היא חברה בו.

8) האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקאציה (ITU = International Telecummunications Union).

איגוד זה נוצר ב־1 בינואר 1934 ע"י האמנה הבינלאומית לטלקומוניקאציה, שנתקבלה בועידת מדריד ב־9 בדצמבר 1932. ועידת אטלאנטיק סיטי ב־1947 הכניסה שינויים ניכרים במבנה, ומן האחד בינואר 1949 מבוסס שלטון האיגוד על האמנה שנתקבלה בועידה האחרונה.

מטרתו של האיגוד: להקים הסדר בינלאומי לשרותי ראדיו, טלגרף וטלפון, כדי להסיר מהם שיבושים ולחקור ולדרוש בדרכים להורדת מחיריהם המופרזים.

בין השאר, מוציא האיגוד לוח בינלאומי של הקצבות־התכיפות (Frequency assignments) המקובלות בארצות העולם. מכיוון שצפיפותו של ספקטרום־התכיפות גדלה ביותר והיה צורך לבצר מקום להרבה תחנות־שידור חדשות, החליט האיגוד להוציא לוח בינלאומי חדש. ב־1947 הוקם לשם כך משרד־רישום הממשיך במחקר מתמיד, כדי לספק ככל האפשר את דרישותיהן של כל המדינות.

מרכזה של סוכנות מיוחדת זו בג’ניבה. מדינת ישראל היא חברה בה.

9) אירגון הבריאות העולמי (WHO = World Health Organization). אירגון זה הוקם ביזמת המועצה הכלכלית־הסוציאלית של או“ם והחל לפעול רשמית ב־7 באפריל 1948. הוא נטל לעצמו בירושה חלק מפעולות אונרר”א בזמן המלחמה וכן עבודתם של מוסדות מלפני המלחמה, כגון אירגון הבריאות של חבה"ל והמשרד הבינלאומי להיגיינה צבורית, שהיה קיים בפאריס.

העקרונות המנחים את פעולת האירגון באו לידי ביטוי בדברי המבוא לחוקתו. חברי האירגון רואים עקרונות אלה כחיוניים לא רק לאשרם של הבריות אלא אף לבטחון העמים;

אחת מזכויותיו היסודיות של כל אדם, ללא הבדל גזע, דת, אמונה פוליטית, מצב כלכלי או סוציאלי הריהי השגת רמת הבריאות הגבוהה ביותר;

בריאותם של כל העמים משמשת אבן פינה לביצור השלום והבטחון ומותנית בשיתוף הפעולה המלא ביותר מטעם יחידים ומדינות;

הישגיה של כל מדינה בטיפוח ובהגנת הבריאות מביאים ברכה לכל המדינות;

התפתחות בלתי שווה בארצות שונות בטיפוח הבריאות ובהשתלטות על מחלות, ביחוד מחלות מדבקות, מהווה סכנה לכלל.

להלן אחדים מתפקידי האירגון:

(א) לפעול כסמכות מתאמת לעבודת־הבריאות הבינלאומית; (ב) להחיש את המאמצים הנעשים להדברת מחלות אפידמיות, אנדמיות ואחרות; (ג) לטפח מניעתן של תאונות; (ד) לטפח שיפור התזונה, שיכון, תברואה, מרגוע, תנאי עבודה ושאר עניני היגיינת־הסביבה; (ה) לטפח בריאות האם והילד; (ו) לטפח שיטות משופרות של למוד ואימון; (ז) לעודד פעולה בשטח בריאות הנפש; (ח) לקבוע מונחי־היכר (נומנקלאטורה) בינלאומיים למחלות, סיבות מות ושיטות בריאות הצבור; ט) לפתח ולקבוע סטאנדרטים בינלאומיים למזון ולמוצרים ביולוגיים, פארמאצבטיים ודומים.

פעילות האירגון מתרכזת עתה סביב שש תכניות־בכורה: מאלאריה, שחפת, מחלות מיניות, בריאות האם והילד, תזונה והיגיינת־הסביבה.

בין הישגיו המיוחדים של האירגון אפשר להזכיר את פעולתו השיטתית להדברת המאלאריה באיטליה באמצעות DDT ומידות־פיקוח אחרות; ובמיוחד את גיוסם, בקצב מהיר, של אמצעי־הרפואה שנשלחו למצרים לשם מלחמה במגפת־הדבר אשר חבלה בה בחדשי ספטמבר–נובמבר 1947. למעלה מ־32 טון של מוצרים ותכשירים שוגרו למצרים ושכנותיה מאוסטראליה, איטאליה, איראן, אפגאניסטאן, ארצות־הברית, בלגיה, בראזיל, ברית־המועצות, הולאנד, סין, ספרד, עיראק, צ’כוסלובאקיה, צרפת, תורכיה ושלטונות הכיבוש של יאפאן וקוריאה. המגפה אותרה במצרים והשתלטו עליה תוך 6 שבועות. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנעצרה מגפה, כזאת אשר התפשטה בקצב של אלף מקרים ומעלה ליום.

האירגון שיתף פעולה עם קרן החרום לילדים (כפי שנזכר לעיל, 4§) בתכנית החיסון נגד השחפת. האירגון משגר משלחות מומחים לאזורים נזקקים.

מרכזו בג’ניבה. מדינת ישראל חברה בו.

10) האירגון הבינלאומי לפליטים (IRO = International Refugee Organization). ביזמתה של המועצה הכלכלית־הסוציאלית (לעיל, 4§) אושרה חוקת האירגון הזה ע“י העצרת של או”ם ב־15 בדצמבר 1946. האירגון עצמו הוקם רשמית – אחרי פעולותיה של נציבות מוקדמת – ב־20 באוגוסט 1948. האירגון הוקם לתקופה מוגבלת ונטל על עצמו את מורשת עבודתם של אונרר"א, צבאות בנות־הברית וגופים אחרים, שהיו פעילים בשטח הסיוע לפליטים.

תפקידי האירגון הם:

(א) להחזיר פליטים ועקורים לביתם; (ב) לזהות, לרשום ולמיין אותם; (ג) לדאוג להם ולהושיט להם עזרה משפטית ומדינית; (ד) לארגן בשבילם תחבורה; (ה) לשכן ולשקם אותם בארצות המוכנות ורוצות לקלטם.

חוקת האירגון כוללת הגדרות מסובכות של “פליטים” ו“עקורים”, אבל בעיקרו של דבר קיבל עליו האירגון לעזור לקרבנות מלחמת העולם השניה.

עם התרוקנותם של מחנות הפליטים באירופה נצטמצם הצורך בפעולותיו המידיות של אירגון זה. העצרת הרביעית של או“ם החליטה להקים במקומו, החל מינואר 1952, משרת נציב עליון לעניני הפליטים. גופים רבים עזרו בביצוע תכניותיו של האירגון: בכללם גופים יהודיים, כגון הג’וינט, היא”ס ואף הסוכנות.

מרכז האירגון הוא בג’ניבה.

11) אירגון הסחר הבינלאומי (ITO = International Trade Organization). ב־18 בפברואר 1946 נתקבלה במועצה הכלכלית־הסוציאלית החלטה בדבר כינוס ועידה בינלאומית לשאלות הסחר והתעסוקה. ועדה מכינה, שעבדה בשנות 1946 ו־1947, ניסחה הצעת חוקה לאירגון. ‏אח"כ נתקיימה הועידה המוצעת בהאבאנה שבקובה, מנובמבר 1947 עד מארס 1948, והשלימה את חוקת האירגון. חוקה זו תכנס לתקפה אחרי שיופקד מספר מספיק של אישורים מטעם הממשלות. עד לאותו התאריך הקימה ועידת האבאנה נציבות־ביניים לשם מילוי תפקידים מסוימים.

חוקתו של האירגון הוא מסמך נועז. ואולי אפילו בלתי מציאותי בתנאי ימינו. כוונתה היא להטיל על המדינות המשתתפות באירגון קודקס שלם ומפורט של עקרונות, שמטרתם למנוע התנגחות כלכלית עקרה ולטפח חרות ההיצע והביקוש בקנה־מידה בינלאומי. החוקה מטפלת בתעריפים, במכסות, בהענקות־אכספורט, בחילופין, בסידורי מכס, בקארטלים, בהסכמי מצרכים, בסחר ממשלתי ובבעיות בינלאומיות של השקעות זרות. ואפילו מציעה שיטה מפורטת ליישוב סכסוכים מסחריים.

בין השאר מעמיד האירגון לעצמו את המטרות הבאות:

(א) לקדם גישה שווה של המדינות לשווקים, מוצרים ואמצעי־ייצור הדרושים לשיגשוגן הכלכלי; (ב) לטפח הנמכה הדדית של תעריפי־מכס ומעצורים אחרים למסחר וביטול הפליות בסחר הבינלאומי; (ג) לאפשר למדינות להימנע מנקיטת אמצעי־התגוננות כלכליים, העשויים לחתור תחת הסחר הבינלאומי, להנמיך את רמת התעסוקה או לקטוע את מהלך ההתקדמות הכלכלית.

מרכזה של נציבות הביניים הוא בג’ניבה.

12) האירגון הבינממשלתי המייעץ בעניני ספנות (IMCO = Inter־Governmental Maritime Consultative Organization). ביום 28 במארס 1947 דרשה המועצה הכלכלית־הסוציאלית מאת המזכיר הכללי של או"ם לכנס ועידה שתדון בהקמת אירגון בינממשלתי לספנות. הועידה נערכה בג’ניבה בפברואר ובמארס 1948, ובה נתקבלה חוקת האירגון הבינממשלתי המייעץ בעניני ספנות. החוקה תיכנס לתקפה אחרי שתצטרפנה אליה 21 מדינות, ובתוכן שבע אשר לכל אחת מהן טונאז' ימי של מיליון טון גרוס לפחות. עד לאותו התאריך הוקמה ועדה העוסקת בהכנות לעצרת הראשונה של האירגון.

מטרת האירגון היא:

(א) לספק את המנגנון הדרוש לעבודת־גומלין בין הממשלות בשטח הטכני הכרוך בספנות, ובכלל זה בעיות בטחון החיים במרחבי הים; (ב) לעודד את ביטולן של הפליות והגבלות מיותרות מטעם הממשלות; (ג) לדון בהתנהגות בלתי מוצדקת של חברות־ספנות; (ד) לדון בכל בעיות הספנות שתופנינה אל האירגון מטעם כל גוף של או"ם או מטעם סוכנות מיוחדת כלשהי; (ה) להסדיר חילופי אינפורמאציה בין הממשלות בתחום הענינים השייכים לאירגון.

מפקידה לפקידה ינסח האירגון אמנות ויכנס ועידות כפי הצורך. האירגון יצמצם עצמו לייעוץ בלבד.

מרכזה של הועדה המכינה הוא ליד האגף לתעבורה וקומוניקציות של המחלקה הכלכלית בתוך מזכירות או"ם עצמה.

13) האירגון המטיאורולוגי העולמי (WMO = World Meteorological Organization). אירגון זה

עתיד לרשת את מקום האירגון המטיאורולוגי הבינלאומי (IMO). האירגון האחרון הוקם בשנת 1878 באוטרכט אחרי פגישות מוקדמות שנערכו משנת 1872 ואילך. ב־1939 החליט, לשם חיזוק מעמדו, להפוך את עצמו לגוף בינממשלתי, אשר חבריו יהיו מדינות ולא – כפי שהיה עד אז – מנהלי שרותים מטיאורולוגיים. בהתאם לכך נקבעה החוקה של האירגון המטיאורולוגי העולמי. חוקת־האירגון החדש נכנסה כבר לתקפה. אלא שעד הקונגרס המטיאורולוגי העולמי ימשיך האירגון לפעול לפי חוקתו הישנה.

מטרת האירגון היא:

(א) להקל על עבודת הגומלין בהקמת רשת תחנות מטיאורולוגיות ומרכזים לסיפוק שרותים מטיאורולוגיים; (ב) לטפח הקמתן של שיטות לחילוף מהיר של אינפורמציה בדבר מזג האויר; (ג) לטפח אחידות במבדקים המטיאורולוגיים ולהבטיח פירסום אחיד של מבדקים ושל סטאטיסטיקה; (ד) לקדם את השימוש במטיאורולוגיה לצרכי טיס, ספנות, חקלאות ושאר פעולות האדם; (ה) לעודד מחקר ואימונים במטיאורולוגיה ולסייע לתיאום הבעיות הבינלאומיות, הכרוכות בהם.

מרכז האירגון הוא בלוזאן שבשוויץ. מדינת ישראל חברה בו.


 

7    🔗

ריקמת הפעולה הכללית, שתוארה לעיל, איננה בלתי מסורבלת. הדצנטרליזציה המופלגת מונעת לפי שעה עריכת תקציב אחיד ומטילה על המדינות – ביחוד על הקטנות שבהן – עונשן של ועידות רבות, מבול דינים וחשבונות ארוכים והשתתפות כספית במוסדות רבים, שעבודתם היתה יכולה להיעשות ע“י מרכז אחד – וביתר יעילות. מאידך גיסא, הרי הפיזור, מתוך שהוא מייחד לכל בעיה מוסד משלה, מדגיש את הצד הפונקציונאלי שבחיים הבינלאומיים – בהבדל לצדם המדיני. נוסף לכך, משקף האלריכוז חרדה כמוסה: אם ביום מר ונמהר יתמוטט בנינו המדיני של או”ם, יהיה אולי לפחות לשיור שיתוף־הפעולה בשטחים הטכניים. “עצמאותן” של הסוכנויות המיוחדות מגבירה את סיכוייהן לשרוֹד ולהמשיך בפעולתן.

השאלה החמורה יותר היא: האומנם – ועד כמה – ניתן להבחין בין עבודת־גומלין טכנית ובין בטחון מדיני? חשיבותם של מוסדות אינה בשלד המיבנה שלהם, אף לא במטרות שבאו לידי ביטוי נמלץ במגילות־היסוד שלהם, אלא בנכונות החברה להשתמש בהם. כאן נתקלים אנו בחומה גבוהה; שכן, למשל, נכונותה של מדינה להטיל את עצמה בזרועות הסחר הבינלאומי, לוותר על עמדות המכס והמגן והתמיכות בביתה, – נכונות זו מותנית בהרגשת־בטחון מדינית, בצפיה שהסחר העולמי יתמיד לזרום באין מפריע ושהיא לא תזדקק לעצמאות כלכלית בביתה. צפיה זו – בתנאי ימינו – אינה מתיישבת עם תביעות המדיניות המעשית. יוצא איפוא שהא בהא תליא: כי אפילו שיתוף פעולה צנוע בשטחים “טכניים” לא ישא פרי רב אלא על רקע של בטחון מדיני. ובטחון מדיני, החייב להתגבר על טבע האדם ורבונות־המדינה, אינו ענין לטכנאים אלא לבעלי מוסר.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35416 יצירות מאת 1806 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!