אתה עוזב אותה מתוך אנחת־רווחה, על אף כל נצנוציה. היית ב“צוותא”. ראית הצגה אחת בתיאטרון. שמעת קונצרט אחד. מה עוד? אספרסו, אדוני, לרווייה!
גרוע מכל הוא שאתה נושא עמך בשערך את ריחה המיוחד. היא המטרופוליס, היא נותנת־הטעם. היא שמכה לפנינו בחליל!
אדריכלות זעירה, אמנות זעירה. לילות־אספרסו, ציויליזצייה של אספרסו. לזרא, לזרא!
אני מיסב לי בקפה וחורת, באולר על שלחני, דברים שכתב פעם פייטן רומאי אחד לפלגשו:
"תלתליך, יקירתי, מיוצרים בקצווי־עולם.
"את שיניך, כאת שמלת משייך, את מניחה בשעת־שינה לצדך.
"כולך צרורה בקופסאות… אלפי שדות, קופסאות וקמטרים! שוכבת לישון – ופניך אינן שוכבות עמך!
"כיוון שאת מעפעפת, את מעפעפת בריסי־עין, שאנשיך מביאים לך אל יצועך עם שחר…
“שוב אין לך בנפשך רחשי־כבוד כלשהם לגווך. את נבלתך הבלה יכולה את למנות כבר עתה עם פגרי אבות־אבותיך…”
הא, עירי העברית! העברית, הראשונה! הראשונה, הבלתי־מקורית כל־כך!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.