רקע
יגאל מוסינזון
בני טובים

נפשות:

שמואליק

חיים רוזן

זורקין: גנב מבוגר

נחצה

אורה

נמרוד


       ערב, קיוסק, ספסל, עץ

שמוליק: (יושב על ספסל רוזן מתהלך בעצבנות) הוא אמר שיבוא?

רוזן: עוד איך על בטוח נו כבר 12 ומחצה… מה השעה בדיוק שמואליק: עכשיו?

רוזן: עכשיו? אין לך שעון?

שמואליק: יש

רוזן: נו?

שמואליק: מתעצל להוציא את הידים מהכיסים.

רוזן: (מוציא חפיסת סיגריות) רוצה סיגריה?

שמואליק: כמו כלום

רוזן: הא, עכשיו אתה מוציא את הידיים?!

שמואליק: אל־תנג’ס מה זה. נלסון?

רוזן: אחרת אתה לא רגיל?

שמואליק: רגיל רגיל לסחוב מאבא שלי, אף פעם הוא לא מביא? איך זה בשנתיים האחרונות הוא פתאום מעשן כל כך הרבה קופסאות

רוזן: הוא מעשן קופסאות – יופי של אמא

שמואליק: ואמר עושה לו ארוח היא אומרת" “תקרא בעיתונים כמה שסגריות גורמות לסרטן בריאות סרטן בגרון ותפסיק לעשן תקרא מה שכתוב בעיתונים…”

רוזן:1

שמואליק: כן לקרוא בעיתונים הנחצה הזה כבר יוצא לי מהאף… הוא אמר שיבוא?

רוזן: על בטוח (יושב ליד שמואליק, שניהם מעשנים) נמאס לחיות זו לא מלה. פשוט נמאס.

שמואליק: לא יודע מה לעשות עם עצמי שביעית גמנסיה, מה אחר כך? שמינית גמנסיה מה אחר כך מה אחר כך השד יודע וגם אבא שלי.

רוזן: מה הוא רוצה?

שמואליק: הוא רוצה שאהיה אדבוקט?

רוזן: איזו מן מלה זו?

שמואליק: עורך דין.

רוזן: שמעתי שכל שנה מתווספים לנו בערך שלושת אלפי עורכי דין… אחד פחות אחד יותר. כבר לא משנה… ואולי אבי רוצה שאהיה מתווך של נכסי־דלא־נידי… והוא מנדנד בדיוק כמו אבא של נחצה

שמואליק: לא יודע

רוזן: מה לא?

שמואליק: מה הוא עושה?

רוזן: מי?

שמואליק: אביו של נחצה

רוזן: אין לו אבא, אבל לאמו יש חנות מכלת והיא רוצה שהוא ימכור גבינה…

שמואליק: אני שונא את הסוף של הסיגריה… יש לה פק – טעם מר – כמו ממשהו נגמר ואין יותר… אין… אתה רואה כולם יודעים מה עלינו לעשות חוץ מאתנו… זה הורס אותי. כאילו שאתה לא יודע ומה הקיוסק הזה עושה כאן? שוב הקיוסק הזה פעם בשביל קומזיץ… אבל אחר כך לאחים שלי היה מה לעשות, אחד הלך להתלחם באנגלים שני הלך לקיבוץ… ואני קדחת, בורח לסרט ואחרי הסרט הולך לעוד סרט.

רוזן: זה כמו אכילת פיסטוקים אתה כבר כמעט מקיא – אבל ממשיך לאכול… שמע אני חושב שנחצה מסדר אותנו…

שמואליק: מה פתאום?

רוזן: הקומזיץ מתחיל? בלילה אצל אורה נכון? כשאבא שלה הולך למשמרת לילה בחברת החשמל רידינג… אה! או מה נחצה חושב שאנחנו נסחוב לבד – ואם יתפסו אותנו – גם נלך לבית סוהר לבד שמעת איזה רעש?

שמואליק: איפוא?

רוזן: בקיוסק.

שמואליק: זה העכברים עושים קומזיץ לוואעלים! די, אל תתעצבן, אילו ראית את הסרט בחורים אמיצים לא היית נפחד מרשרוש של עכברון…

רוזן: זה שוטר (שריקה) בוא נסתלק!

שמואליק: השתגעת? אסור לנו לשבת על הספסל?

רוזן: באמצע הלילה מה אנחנו סיכוג’ה2 ויואל? שריקה

שמואליק: אני נותן את ראשי שזה נחצה.

רוזן: מיד הוא עושה פוילע־שטיק

נחצה: (נכנס) אהלן מה אתם שותקים? הכנסתם הכל לשקים?

שמואליק: אתה גם כן. צריך לך שק על הראש, מה?3

נחצה: כשרציתי לצאת התברר…

שמואליק: נ ו?

נחצה: שיש לי בחינות בהיסטוריה… ודוקא מחר… אז ישבתי… ופתאום נהיה מאוחר

רוזן: ספר את התרוצים האלה לסבתא שלך

נחצה: אילו ידעת באיזה מצב היא – לא היית מדבר כך על סבתא שלי

רוזן: סליחה היא חולה. נחצה

נחצה: לא היא מתה לפני ארבעים שנה… ועכשיו לענין

רוזן: מה דעתך על המפקד

נחצה: אורה תחכה לנו… הבטחנו להביא כמה דברים לקומזיץ

רוזן: ואורה אמרה

שמואליק: שוב אורה דחילקום – היא נמאסה עלי היא עושה את כל הקומזיץ הזה בשביל ה“חתיך” החדש שלה למה שגדל לו שפם…

נחצה: אתה ממש מתפקע מקנאה… הוא עובד אצל עורך דין – ואתה לא יודע מה לעשות עם החיים המזופתים שלך.

שמואליק: כאילו שאתה יודע!

נחצה: כשאלך לצבא – לא אחזור יותר לעיר, לסינימה – אם תראו אותי בדיזינגוף אני משלם לירה קנס נמאסה עלי העיר – הולך להיות טרקטוריסט בשדות… כמו ההוא שהלך בשדות ועכשיו חזרה לעבודה אין שוטרים?

(הם נגשים לקיוסק) אתה רוזן, תעמוד בהבטחה אני ושמואליק נכנסים פנימה – ועושים ויגדה4

שמואליק: שמעתה…

רוזן: שוב רשרוש?

שמואליק: תודה יש מישהו בפנים אתה רואה יותר מדי סרטים בזמן האחרון…

זורקין: (יוצא מתוך הקיוסק) שלום! (הם עומדים פעורי פה) אתם בטוחים שאני בעל הקיוסק־לא? ופעם שניה כאשר תחליטו לגנוב תדברו יותר בשקט.

נחצה: מי אתה?

זורקין: אני מחלק נדבות לעניים… שמע אתה כבר מתגלה?

שמואליק: אתה מותח אותנו – או מה?

רוזן: אף פעם לא שמעתי שגנב מדבר כך?

נחצה: מי אמר לכם שהוא גנב? זה רובין הוד… שמע, מה…

זורקין: אתה יכול ללכת ולהודיע למשטרה…

נחצה: מה אתה חושב שאנחנו? (נעלם)

זורקין: מה אני חושב שאתם? חבר נפשות עלובות שלא יודעות מה לעשות עם עצמן. מתחילים לסחוב בשביל כף וגונבים מכוניות קצת סיגריות וואפלים בשביל קומזיץ – ואחר כך מסתבכים יותר ויותר ונכנסים לתוך הבוץ…

נחצה: אז למה אתה…?

זורקין: אני כבר לא יכול לצאת מתוך הבוץ… מאוחר מדי… קחו (זורק כמה וואפלים וסיגריות (הולך לאטו ונעלם)

שמואליק: יהחביבי – כמו בסרט!

רוזן: בחיי שהוא צודק

נחצה: אין לכם דם. שמעתם קצת מוסר… אורה מחכה לנו.

שמואליק: אורה! שוב אורה! מה אנחנו רוצים לעשות רושם עלוב על איזה ממטרה עלובה – ובשביל זה אנחנו הולכים לסחוב מכוניות ולסחוב מתוך קיוסקים – מפני שאין לנו דם – לא לעשות רושם מזוייף כמו ברילנטים… אני הולך…

נחצה: לאן?

שמואליק: הביתה כמו שאתה רואה אותי… אקרא ספר… לאחר חצי שנה של רקבון…

רוזן: השתגעת? היא מחכה לנו… (אורה ונמרוד מהלכים שלובי זרוע) לא היא לא מחכה לנו היא כאן…אורה!

נמרוד: (לאורה) קראו – לך!

אורה: הנח לי. בוא נלך!

נחצה: מה אין קומזיץ?

אורה: שיניתי את דעתי

רוזן: הכלבה נמלכה בדעתה…

אורה: חשבתי שיהיה יותר מענין לטייל…

שמואליק: שומעים?

נחצה: יותר מענין ממה?

אורה: יותר מענין מאשר לשמוע עוד פעם איך המפרי בוגרט הוא?5 ואיך מרלין מונרו היא החתיכה הכי חתוכה…

שמואליק: הה אה רק רוצה שהחבר החדש שלך יגיד לך את זה באופן מיוחד וביחידות על ספסל?

אורה: אני לא אמרתי לכם ללכת לגנוב.

רוזן:?6 שמוליק

שמואליק: לא אני

נחצה: איזה יתוש נכנס לך לראש. בואו נלך לביתה של אורה ונרקוד קצת רוקן־רול.. נתחכח קצת יש לה מליון תקליטים…

נמרוד: הם נשברו.

שמואליק: מי אתה שאתה נותן לנו עצות כל כך חשובות ואתה יודע בדיוק מה מצב התקליטים שלה (נגש קרוב לנמרוד כאילו יהלום בו)

אורה: אל תענה לו

שמואליק: אתה עובד אצל עורך דין הה?

נמרוד: לא אני עובד על מחרטה, אם לא איכפת לך

שמואליק: ומה אתה אומר על החברה שלך ששולחת את החברים שלה לגנוב בקיוסקים בשביל הקומזיצים שלה

נמרוד: והיא בזה להם בלבה – ממני שאין להם אופי במיל…

רוזן: אותך היא לא שלחה?

נמרוד: (בחיוך) בנתיים לא!

שמואליק: מענין!

נמרוד: זה לא כל כך מענין – זה פשוט יש אופי – ויש חוסר אופי אתה יכול לקחת את עצמך בידיים ואתה כמו סחבה… כמו סמרטוט… רק רוקן־רול… רק סרטים… ואתה בז לעצמך.. ואז אפשר?7 מה שרוצים. מה שאתה צריך לעשות על מישהו מפני שאינך עושה כל רושם על עצמך.

נחצה: מה יש לדבר אורה בידיים טובות

רוזן: ידיים עם אופי

שמואליק: הייתי רוצה לשים חתיכת אגרוף על הפרצוף הזה

נמרוד: אתה אומר זאת מפני שאתה שונא את עצמך. מפני שאתה אפס מה מה תוכיח אם תכה אותי? שאתה יותר חזק? טוס יותר חזק? פרד יותר חזק – אז הוא לא פרד?

שמואליק: החתיך של אורה הוא עצום (סרקזם)

נמרוד: אגב אני לא החתיך שלה… היא פשוט בת דודי.. תאר לך…

שמואליק: (מתרכך) כך?

נמרוד: בדיוק כך.

שמואליק: אז איפה אתה עושה את ה…חרטות שלך?

נמרוד: בקבוץ

נחצה: וולא־איל עזים –?8 אותנו מאת אחוז

נמרוד: אני מכיר אתכם – מפני שאני הייתי בדיוק כמוכם… לפני שנתיים… רוקנ־רול… חתיכות המפרי בוגרט… עד שהרגשתי שאני נחנק בתוך הנשמה שלי… כמו בבוץ… ואז החלטתי לצאת מתוך הבוץ למצוא לי דרך בחיים…

רוזן: בדיוק כמו שההוא אמר לנו…

שמואליק: נ כ ו ן

נמרוד: מי זה ההוא?

שמואליק: מה זה חשוב איזה רובין הוד – שיצא מתוך הקיוסק…



מסך




  1. קטע לא ברור הערת פב"י  ↩

  2. שם לא ברור הערת פב"י  ↩

  3. מילה לא ברורה. הערת פב"י  ↩

  4. כך במקור. הערת פב"י  ↩

  5. מילה לא ברורה. הערת פב"י  ↩

  6. מילה לא ברורה. הערת פב"י  ↩

  7. מילה לא ברורה. הערת פב"י  ↩

  8. מילה לא ברורה. הערת פב"י  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות