

א 🔗
עֲלִיָּה. וְעַרְבִּית שֶׁל שַׁבָּת מְנַהֶמֶת.
לְאוֹר הַלְּבָנָה בַּסִּדּוּר צוֹפִיָּה אַתְּ.
כְּנָפוֹת שֶׁל הַטְּלַאי עַל חָזֵךְ יִתְפַּלֵּלוּ, –
כְּפִרְקֵי אֲבָרִים שֶׁאָחַז בָּם הָרַעַד.
מִזִּיו לְבָנָה יִרְעֲפוּ אִישׁוֹנַיִךְ.
נְטָפַיִךְ, אִמִּי, אֱמוּנָה בִּי יַפְעִימוּ.
תְּפִלָּתֵךְ הִזְכִּירָתְנִי חַלָּה שֶׁחַמָּה עוֹד,
הֶאֱכַלְתְּ גּוֹזָלַיִךְ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ.
חַיַּי בְּכָל קֶמֶט צְרוּרִים בְּפָנַיִךְ.
אֶשְׁמַע שִׁעוּלַיִךְ, וְאֵיךְ אַתְּ מַבְלֶגֶת
לְבַל יִשָּׁמֵעוּ, – כִּי צְרוֹר עַצְמוֹתַי שָׁם
כָּסוּי בְּעָפָר בַּזָּוִית שֶׁמִּנֶּגֶד.
“הַאֲמֵן, הַיְּשׁוּעָה בְּקָרוֹב־בְּיָמֵינוּ”, –
יָדֵךְ הָאַחַת אֲחוּשֶׁנָּה עַל מֵצַח,
יָדֵךְ הַשְּׁנִיָּה עַל אָזְנִי מְגוֹנֶנֶת,
לְבַל יַגִּיעֶנָּה קוֹלוֹ שֶׁל הָרֶצַח.
ב 🔗
אַל תְּרַמִּינִי. יָדַעְתִּי כִּי מַתְּ.
הֲגַם בְּחָלְמִי עוֹד חַיָּה אַתְּ… וְתֵמַהּ:
וְרָדִים שְׁלִישִׁיָּה בְּלִבֵּךְ מַה תִּלְהַט?
אַל־נָא תְּכַסִּים עוֹד…
יָדַעְתִּי, מָה הֵמָּה.
הָהּ, אַל־נָא, אִמִּי… אַל תַּשְׁלִיהוּ לִבְנֵךְ –
מִנַּיִן וְרָדִים פֹּה הוֹפִיעוּ?
שְׁלֹשָה כַּדּוּרֵי אַרְגָּמָן בִּלְבָבֵךְ –
רִאשׁוֹן וְשֵנִי וּשְׁלִישִׁי הוּא.
ג 🔗
הַכּוּ מְצִלְתַּיִם!
הַחְרִישׁוּ הַזַּעַק בִּצְחוֹק לוֹעֲגִים.
עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת
זוֹ אִמִּי הַמֻּרְדֶּפֶת,
גּוּפָהּ – קֶרֶן־אוֹר בְּמַרְאַת־הַשְּׁלָגִים.
וְחִישׁ – כְּאֶל יֵשַׁע
מִשְּׁכוֹל וּמִיתוֹם!
וּבְעַד כְּפוֹר הַדֶּמַע, בּוֹ שֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת
שְׁבוּיָה עֲדֵי־עַד, הִיא רוֹאַתְנִי פִּתְאֹם.
וּבְתוֹךְ וִדּוּיֶיהָ
לִבְנָהּ הִיא שׁוֹלַחַת דִּבְרֵי נֶחָמָה.
מַטַּח יְרִיּוֹת…
וּכְיוֹנָה הִיא צוֹנַחַת עַל כֵּס הַחַמָּה.
ד 🔗
וְהֵיכָן הָיִיתִי אֲנִי,
עֵת לְקוֹל מְצִלְתַּיִם
הֶעֱלוּךְ בְּנֵי־עַוְלָה לְגַרְדּוֹם?
חָבוּי בִמְאוּרָה־שֶׁל־כְּלָבִים מְסֻתֶּרֶת
בַּחֶדְוָה הַכַּלְבִּית שֶׁעַצְמָהּ מְאָרֶרֶת,
עַל שְׂפָתַי – עֲלוּקָה,
בְּאָזְנַי – הַשְּׂמָמִית,
הֵצִיצוּ בַּסֶּדֶק עֵינַי וָאַבִִּיט:
מִתַּחַת לַסַּהַר – רְאִי־הַלֵּילוֹת –
שׁוֹבֶבֶת הָרוּחַ וְשֶׁלֶג מַפְנִין…
מַקְהֶלֶת הַשֶֶּׁלֶג,
סְחַרְחֹרֶת־רָזִין
בְּזִיו שֶׁל יָרֵחַ. –
מִנַּיִן הַהוֹד?
וְכָל פְּנִינָה וּפְנִינָה כְּיוֹצֵאת בְּמָחוֹל
עִם צֵל שֶׁל עַצְמָהּ; וְהַהוֹד שֶׁנָּגֹל
שִׁעַשְׁעַנִי כָּל־כָּךְ
שֶׁמַּמָּש נָבַחְתִּי בְּקוֹל.
ה 🔗
מְאִירִים לִי לַיְלָה גִימֶל כַּדּוּרִים,
לִפְדּוֹתָם מֵאֹפֶל אֲמַהֵר הַצַּעַד.
בָּא אֲנִי עַד שַׁעַר. שֶׁלֶט. וּדְבָרִים:
"Achtung!
הַכְּנִיסָה רַק לִיהוּדִים:
צָרַעַת!"
בְּשִׁנַּי אֶגְרוֹס אַבְנֵי קִירִי,
וּלְאוֹרָן שֶׁל זְגוּגִיּוֹת נֻפְּצוּ אֶרְאֶה שָׁם:
בַּבָּתִּים – אֵין אִישׁ; אֲנִי פֹּה עֲרִירִי;
כָּל רְחוֹב – מִזְבֵּחַ שֶׁכָּבָה אֵין־נֶשֶׁם.
אוֹי לִי אִם אֶגַּע בִּזְגוּגִיתֵךְ!
גְּוִיעָתֵךְ, אִמִּי, שְׁלַבִּים כָּאן יְסַפְּרוּהָ.
בְּמוֹ־פִי אָתוּר פֹּה קְטוֹן אָבָק לֶכְתֵּךְ.
אֲמֻשֵּׁךְ, אִמִּי, בִּצְמַרְמוֹרֵי־הָרוּחַ.
אֶל מִפְתַּן הָאֶבֶן אָז אֶפּוֹל:
אִמָּא, דְּעִי כִּי שַׁבְתִּי וָאָבוֹאָה.
כַּדּוּרִים בְּאוֹר מַכְאוֹב גָּדוֹל
מַצְפּוּנִי יַכְווּ בְּאֵין מַרְגּוֹעַ.
ו 🔗
אֵי כָּאן אַרְבַּעַת קִירוֹת
שֶׁקָּלְטוּ הֶבֶל־פִּיךְ אָז?
סְחוֹר מַדְרֵגוֹת מִתַּחְתַּי
כִּסְחוֹר הָעַרְבֹּלֶת.
אָמֹש הַמַּנְעוּל וְאֶתְלוֹשׁ
דַלְתֵּך, אֶל חַיָּיִךְ.– –
שֶׁמָא בִּכְלוּב אֶצְבָּעוֹת
צִפּוֹר בּוֹכִיָּה הִיא?
פְּנִימָה, הַחַדְרָה אָבוֹא,
חֲלוֹמֵךְ שָׁם יַבְלִיחַ – –
עוֹד תְּהַבְהֵב הַמְּנוֹרָה,
יָדֵךְ זוֹ הִדְלִיקָה:
עַל הַשֻּּׁלְחָן כּוֹס־שֶׁל־תֵּה,
לֹא כִּלִּית לְגָמְאֶנָּה;
עוֹד רִטּוּטֵי אֶצְבָּעוֹת
בְּשׁוּלַיִם שֶׁל כֶּסֶף;
אוֹר מְהַבְהֵב תַּחְנוּנִים
בַּמְּנוֹרָה הַגּוֹוַעַת;
דָּם בָּהּ אֶצַּק מִשֶּׁלִי –
לְמַעַן תִּדְלַק וְלֹֹא תֶרֶף.
ז 🔗
אֶמְצָא בִּמְקוֹמִךְ כֻּתָּנְתֵּךְ הַפְּרוּמָה,
אַמֵּץ אֲאַמְּצֶנָה אֶל לֵב בִּכְלִמָּה.
הָיוּ לִי קְרָעֶיהָ יוֹמִי וְלֵילַי
שׁוּלֶיהָ – מַסּוֹר בִּלְבָבִי. אַלְלָי.
אָקְרַע הַבְּגָדִים מֵעָלַי, וּבַדְּמִי
לְתוֹכָהּ אֶכָּנֵס כְּנִכְנָס אֶל עַצְמִי.
שׁוּב אֵין זוֹ כֻּתֹּנֶת – זֶה עוֹרֵךְ שֶׁנָּהַר.
מוֹתֵךְ הַקָּפוּא הוּא, מוֹתֵךְ שֶׁנּוֹתָר.
ח 🔗
אַתְּ דּוֹבֶרֶת אֵלַי.
וּדְבָרֵךְ תַּנְחוּמִין:
אַל־נָא, בְּנִי, תִּלָּבֵט,
זֶהוּ חֵטְא, זֶהוּ חֵטְא!
וְזוֹ פְּרִידָתֵנוּ
קַבְּלֶנָּה כַּדִּין.
אִם יֶשְׁךָ כָּאן אַתָּה,
כְּבָר יֶשְׁנִי, מִן הַסְּתָם,
כְּבַפְּרִי – הַחַרְצָן,
שֶׁגָּלוּם בּוֹ אִילָן,
וְהַקֵּן וְצִפּוֹר בּוֹ
וּמְלוֹא הָעוֹלָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.