בשנים מאחרי הכיבוש התבלט יותר ויותר, שאין בכוחה של ההסתדרות הציונית לשלוט במצב בארץ הן בימי הגיאות והן בימי השפל. מתוך הדאגה להתקדמות מפעלנו בארץ נולדו הרעיונות על־דבר משיכת כוחות מחוץ להסתדרות הציונית ועל מילווה לאומי. קיבלנו את הרעיון על אודות הרחבת הסוכנות, במידה שהיא תוכל באמת להוסיף כוח ניכר לפעולתנו בבניין הארץ וככל שיתגלה הרצון מהצד השני לכוון את הבניין ברוח הציונות. ראינו צורך להגדיר את תכנה הציוני של עבודת הסוכנות והצענו לקונגרס הציוני עיקרים מסויימים כתנאים קודמים לארגון הסוכנות. אולם במשך הזמן נבעה פירצה בתוך התנועה הציונית עצמה, רבו חילוקי־הדעות בקרב המחנה וכיום יש מלחמה בחלק מהיסודות הללו בתוך ההסתדרות הציונית גופא. הוכרזה מלחמה לא רק על ה“דיקטטורה” של הפועלים, כי אם גם על היסודות הציוניים, שהם חלק בלתי־נפרד של כל האידיאולוגיה הציונית. יש על כן מקום להנחה, שאת מסקנות ועדת החקירה של הסוכנות היהודית קיבלנו לא מאנשי הסוכנות, כי אם מאת נבחרי ההסתדרות הציונית. הציונים הם הנלחמים בעיקרון של קרקע לאומי; המלחמה המתנהלת זה מזמן מסביב למפרץ חיפה – שלא יפול בידי הקרן־הקיימת היא ראיה חותכת להנחה זו, ומובן שהבלתי־ציוניים לא יילחמו עם הציונים על העיקר של הלאמת הקרקע. אין, איפוא, להיות נפתעים ממסקנות ועדת החקירה.
נצטרך להגיד לאנשים האלה, שאת התנאים שלהם לא נקבל. בישיבת הוועד הפועל הציוני יהיה גם צורך לברר אם אנשי הסוכנות הם באמת הכוח הרוצה להיכנס לפעולה ממשית למען בניין ארץ־ישראל. הדבר הזה עדיין טעון בירור.
מלבד הדברים האלה יש לנו מלחמה בפנים ודרישות כלפי פנים. אין זה נכון להעביר את כובד המלחמה לשטח הגורמים מחוץ להסתדרות הציונית, כי ראשית כל יש להאשים את באי־כוח ההסתדרות הציונית שלא עמדו על מילוי ההחלטות של הקונגרס הציוני.
ביחסנו לעצם הענין של הרחבת הסוכנות לא צריך לחול שינוי. כקודם כן גם עכשיו עלינו לתמוך בנסיון הזה, המכוּוָן ליצירת כוח מוחשי לבניין הארץ.
אולם עלינו לתבוע מאת ההסתדרות הציונית את הגשמת ההחלטות של הקונגרס בנוגע לעיקרים יסודיים, שנתקבלו כתנאי מפורש להרחבת הסוכנות. בנידון זה עלינו להיות קיצוניים. דין ודברים יש לנו כיום עם ההסתדרות הציונית, שחלק ממנה נלחם על ביקורת אידיאולוגית ומעשית של יסודות התנועה הציונית. עם פרסום המסקנות של ועדת החקירה נכנסים אנו לתקופה של מלחמה לא סביב לשאלת ה“קונסולידציה”, כי אם על שמירת היסודות הלאומיים בבניין הארץ. תפקידנו בשעה זו להעמיד בפני כל התנועה הציונית העולמית את הפרובלימות האלו בכל חריפותן.
אחת הסיבות להתפוררות בתוך ההסתדרות הציונית זוהי הריסת המסגרת הארגונית. הוועד הפועל הציוני קיים כאילו כדי למלאות את מקומה של ה“יארעס־קאנפערענץ”, חברי האכסקוטיבה מפוזרים, והכל מתנהל באופן מקרי. דוגמאות בולטות: התזכיר של ההסתדרות הציונית לחבר הלאומים – תעודה שאין בכוחה להוסיף כוח ומשקל מיוחד לציוניות; ב) ענין המילווה באמריקה, שלא יצא לפועל משום שרבו המחליטים בשאלת המילווה ולא היה הכוח מבפנים שיכריע לטובתה. חברי הוועד הפועל הציוני לא קיבלו שום ידיעה מכל הענינים האלה.
התעודה העומדת לפנינו עכשיו היא ההבראה של התנועה הציונית, כי רק בידי הסתדרות ציונית מאורגנת וחזקה, השומרת על יסודות התנועה, המקיימת את החלטות הקונגרס – לשמש ערובה מספיקה נגד הסכנות העלולות לבוא עם הרחבת הסוכנות.
תרפ"ח (1928). [במועצת “הפועל הצעיר”.]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.