רקע
אשר ברש
אם ירצה השם!

פּלוֹני שבּכפר אלמוֹני היה מקל בּדתוֹ. לא הלך להתפּלל עם המתפּללים, לא צם בּימי הצוֹמוֹת, אפילוּ “אם ירצה השם!” לא אמר מימיו. היה אוֹכל פּיתוֹ של אללה, כּאילוּ הוּא גוּפוֹ בּראה. בּימים צחים היה יוֹצא לחרוֹש וּבימוֹת הגשמים היה יוֹשב לפני הנוּל ואוֹרג אריגוֹ, ושלוֹם עליו נפשוֹ.

ערב מן הערבים, לפני השינה, אמר לאשתוֹ:

– מרתי בת אנשים! נראה לי שמזג האויר יהא מחר נאה, רצוֹני לגמוֹר את חרישת הסתיו. הכיני לי את הזרעים בּשׂק, מרחי לי שתי פיתוֹת בּשמן זית והניחי ביניהן כּמה בצלצלים עם קציעוֹת אחדוֹת. שׂימי הכּל בּאפונדה, רצוֹני לצאת עם הנץ החמה, כּי השׂדה רחוֹקה.

אמרה לוֹ האשה:

– המשכּים מרויח. יאיר הבּוֹקר ונראה מה לעשׂוֹת, כּך אוֹ אחרת.

אמר:

– הרי אמרתי לך: אם יהא יוֹם צח אצא לחרוֹש, ואם ירד גשם – אכַלה את הטלית שעל גבּי הנוּל.

אמרה:

– ואמוֹר: “אם ירצה השם!”

צחק האיש בּכל פּה:

– אם ירצה ואם לא ירצה. מחר יהא אוֹ יוֹם של חמה אוֹ יוֹם של גשם. אם שמש יהיה – אחרוֹש, ואם גשם יהיה אכלה את הטלית.

יפה בּיררה האשה את הזרעים ולשה את הבּצק, ושניהם הניחוּ ראשיהם ונמוּ שנתם, כּהרגלם.

כּשעלה השחר קמה האשה ממשכּבה, ניקתה יפה את התּבוּן להניח שם את הפּיתות וחזרה אל החדר ליטוֹל את הבּצק.

בּא מישהוּ ודפק בּחזקה על שער הבּית.

האיש תמה מי השכּים לפתחוֹ. אך הלך לפתוֹח. והנה חייל מזוּין עוֹמד לפני השער.

אמר החייל:

– אתה פלוֹני אבי פלוֹני?

אמר:

– הן, אני.

אמר:

– אם כּן, יַללה! לך לפני והוֹרני את הדרך, נאמר, לשכם.

אמר לוֹ האיש בּתרעוֹמת:

– יא אפנדי, עלי לצאת מיד לחרישה. אין לי פנאי.

אמר החייל ברוּגזה

– פּנאי אוֹ לא פנאי, יללה! לפני ואחרי חוֹטמך!

בּיקש לסרב. הטעימוֹ החייל פּעמיים ושלוֹש טעמוֹ של המגלב, מגלב זה שבּימי התוּרכּים. מה יעשׂה? רץ לפניו כּכלב סלוקי. היה רץ לפני החייל כּמה שעוֹת, עד שעמד ואמר:

– הרי שכם לפניך.

הוֹדה לוֹ החייל בּנימוּס ואמר:

– חביבי, עשׂית שליחוּתך, עכשיו שוּב לביתך בּשלוֹם!

וּבאוֹתוֹ רגע ניתך מטר כּבד מן השמים. שב האיש על עקביו תחת זרם המטר לבוֹא אל כּפרוֹ הרחוֹק.

רק בּחצי הלילה הגיע שמה. לא היתה בכל גוּפוֹ שׂערה אחת יבשה.

דפק על שער בּיתוֹ. קראה האשה מבּפנים:

– מי הדוֹפק?

השיב ושיניו נוֹקשוֹת בּפיו.

– פּתחי לי, יוֹנתי, אני אישך, אם ירצה השם, אישך. אם ירצה השם! כּוּלי מים, אם ירצה השם!

מכּאן אמרוּ: אין חכם כּבעל הנסיוֹן, ואין נסיוֹן אלא מידי שמים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37285 יצירות מאת 1934 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!