עֶרֶב אֶחָד חָזַר סַרַנְגָה לַבִּקְתָּה וּפָנָיו מְאִירוֹת בְּחִיוּךְ שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ. שְׁאָלוּהוּ אָבִיו וְאֶחָיו: - מַדוּעַ תִּשְֹמַח כָּל־כָּךְ, סַרַנְגָה? - מָצָאתִי מַחַט – הֵשִׁיב.
וּבִשְׁעַת־מַעֲשֶֹה הֵצִיץ בְּפָנִים שֹוֹחֲקוֹת בַּמַחַט שֶׁהֶחֱזִיקָהּ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו.
פָּרְצוּ הָאַחִים בִּצְחוֹק מְלַגְלֵג וְהָאָב הוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו: - הַשָׁבוּעַ מָלְאוּ לְךָ חֲמֵשׁ־עֶשְֹרֵה שָׁנָה. זָכִית לְהִתְקַבֵּל לְחֶבְרַת הַגְבָרִים, וְהִנֵה עוֹלֵץ הִנְךָ עַל מַחַט פְּשׁוּטָה כְּעַל מְצִיאָה גְדוֹלָה.
עַל אַף דִבְרֵי הַתּוֹכָחָה נִכַּר בּוֹ בָּאָב שֶׁאֵין הוּא מִתְרָעֵם. שֶׁהֲרֵי סַרַנְגָה הָיָה בֶּן־הַזְקוּנִים שֶׁלוֹ וְהוּא אֲהֵבוֹ אַהֲבָה רַבָּה.
- אַבָּא, – אָמַר סַרַנְגָה – הֲרֵי מַחַט זוֹ עֲשֹוּיָה לְהַעֲנִיק לִי מַלְכוּת!
- חַה־חַה־חַה! – צָחֲקוּ הָאַחִים – רְאוּ־נָא אֶת בַּעַל־הַחֲלוֹמוֹת! מֶלֶךְ, וּמַחַט בְּיָדוֹ בִּמְקוֹם שַׁרְבִיט!
אוּלָם סַרַנְגָה לֹא נֶעֱלַב. אָמַר לְאֶחָיו:
- הַמַלְכוּת בּוֹא תָּבוֹא לְיָדִי. לְפִי שָׁעָה אַחֲלִיף אֶת הַמַחַט בּפַרְגִית.
אוֹתוֹ עֶרֶב עָלוּ הָאָב וְהָאַחִים עַל מִשְׁכָּבָם וְרַק סַרַנְגָה יָשַׁב לוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהֵצִיץ בַּמַחַט, וּפָנָיו קוֹרְנוֹת מִשִֹמְחָה.
לַמָחֳרָת הִשְׁכִּימו הָאָב וְהָאַחִים לַעֲבוֹדַת הַשָֹדֶה, שֶׁכֵּן עֲנִיִים הָיוּ וְעָבְדוּ כִּשְכִירֵי־יוֹם אֵצֶל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַכְּפָר.
סַרַנְגָה נִתְלַוָה אֲלֵיהֶם. תַּפְקִידוֹ הָיָה לְטַפֵּל בַּבָּקָר. עַל כֵּן שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַמִכְלָאָה וְהֵחֵל חוֹלֵב אֶת הַפָּרוֹת. בְּסָמוּךְ יָשְבָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְעָסְקָה בִּתְפִירָה.
וּלְפֶתַע קָרְאָה הָאִשָׁה: - סַרַנְגָה! בּוֹא הֵנָה! הַמַחַט שֶׁלִי נָפְלָה לְתוֹךְ הָעֵשֶׂב! אַתָּה, שֶׁעֵינֶיךָ חַדוֹת, תִּמְצָא אוֹתָהּ בְּנָקֵל.
קָרַב סַרַנְגָה אֶל הָאִשָׁה, רָכַן עַל הָעֵשֶׂב, אַךְ לַשָׁוְא תָּרוּ עֵינָיו אַחַר הַמַחַט.
- אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – קוֹנְנָה הָאִשָׁה – כָּלוּ הַמְחָטִים מִבֵּיתִי וְעַתָּה אֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי לָעֲיָרָה כְּדֵי לִקְנוֹת מַחַט חֲדָשָׁה!
- לִי יֵשׁ מַחַט – אָמַר סַרַנְגָה – וְהֲרֵינִי מוּכָן לְהִתְחַלֵף אִתָּךְ.
- וּבַמֶה תַּחֲלִיפָהּ? – שָׁאֲלָה הָאִשָׁה. - בְּפַרְגִית. - נִיחָא – אָמְרָה הָאִשָׁה – כְּשֶׁתְּסַיֵם אֶת עֲבוֹדַת־יוֹמְךָ, תְּקַבֵּל פַּרְגִית. תּוֹדָה לְךָ עַל הַמַחַט.
וְאָכֵן, בָּעֶרֶב חָזַר סַרַנְגָה לְבִקְתָּתוֹ וְהַפַּרְגִית בְּיָדָיו - הֶחֱלַפְתִּי אֶת הַמַחַט! – הוֹדִיעַ בְּעָמְדוֹ עַל הַסַף. - מְצֻיָן! – קָרְאוּ הָאַחִים – תֵּכֶף וּמִיָד נִסְעַד בָּהּ אֶת לִבֵּנוּ. - אַדְרַבָּא, אִכְלוּ – אָמַר סַרַנְגָה – אַךְ אַחַת אֲבַקֶשְׁכֶם: הַשְׁאִירוּ לִי אֶת כֶּרַע־הַפַּרְגִית. אֲנִי זָקוּק לָהּ כְּדֵי לְהַחֲלִיפָהּ בְּסוּס.
- חַה־חַה־חַה! – צָחֲקוּ הָאַחִים – כֶּרַע פַּרְגִית בְּסוּס! אָכֵן, טִפֵּשׁ מְטֻפַּשׁ הִנְךָ, בַּעַל־הַחֲלוֹמוֹת!
- הַנִיחוּ לוֹ – אָמַר הָאָב – יַעֲשֶׂה סַרַנְגָה כְּחֶפְצוֹ וְהָאֵלִים יְסַיְעוּ בְּיָדוֹ.
- אַבָּא! – אָמַר סַרַנְגָה לְמָחֳרַת־הַיוֹם – אָזְלוּ הָעֵצִים מֵהַבִּקְתָּה. אֵצֵא לִי לַיַעַר לְקוֹשֵׁשׁ מְעַט עֲנָפִים. אֶקַח אִתִּי אֶת כֶּרַע־הַפַּרְגִית כְּדֵי לְהַחֲלִיפָהּ בְּסוּס.
- תָּבִיא סוּס לָבָן! – קָרָא הָאָח הַבְּכוֹר.
- לֹא, כִּי שָׁחוֹר! – הוֹסִיף הָאָח הַשֵׁנִי.
- אֶשְׁתַּדֵל לְמַלֵא אֶת מְבֻקַשְׁכֶם – אָמַר סַרַנְגָה וְשָׂם פְּעָמָיו לַדֶרֶךְ.
בְּאוֹתוֹ זְמַן עָרַךְ מֶלֶךְ אֶחָד צַיִד בַּיַעַר. מֵאָז הַבֹּקֶר הִתְרוֹצֵץ בְּעִקְבוֹת צֵידוֹ וּלְפֶתַע חָשׁ צָמָא וְרָעָב גָדוֹל.
יָרַד הַמֶלֶךְ מִסוּסוֹ, לְיַד פֶּלֶג קָטָן, וְהָיָה לוֹגֵם מִמֵימָיו הַצוֹנְנִים. וְהִנֵה עָבַר סַרַנְגָה בְּסָמוּךְ וְעֵינָיו הִבְחִינוּ בַּמֶלֶךְ הַכּוֹרֵעַ עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג.
לְמַרְאֵה הַמֶלֶךְ קַד סַרַנְגָה קִדָה עֲמֻקָה, אוּלָם הַשַׁלִיט לֹא הִשְׁגִיחַ בּוֹ. מִשֶׁלָגַם לִרְוָיָה, מִלְמֵל לְעַצְמוֹ בְּכַעַס:
- מֵעַי מְהַמִים מֵרָעָב וְהֵיכָן עֲבָדַי? הֲרֵי צִוִיתִי עֲלֵיהֶם לְהָכִין לִי סְעוּדָה דְשֵׁנָה. אֵין זֹאת וְהִתְרַחַקְתִּי מֵהֶם יָתֵר עַל הַמִדָה וְעַתָּה אֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי שְׁעָתַיִם עַד שֶׁאֶמְצָאֵם. הוֹי, מָה רָעַבְתִּי!
שָׁמַע סַרַנְגָה אֶת דִבְרֵי הַמֶלֶךְ וְהִתְקָרֵב. - מָה רְצוֹנְךָ? – שָׁאַל הַמֶלֶךְ וְהִזְעִים פָּנָיו.
- שָׁמַעְתִּי אֶת דְבָרֶיךָ, הַמֶלֶךְ – אָמַר סַרַנְגָה – אִם תּוֹאִיל לָתֵת לִי סוּס תְּמוּרַת דָבָר הַשָׁמוּר אִתִּי, אוֹדֶה לָאֵלִים שֶׁהַגוֹרָל הִקְרָה אוֹתְךָ בְּדַרְכִּי.
- וּמַהוּ הַדָבָר שֶׁבְּיָדֶיךָ? – שָׁאַל הַמֶלֶךְ. הֶרְאָה לוֹ סַרַנְגָה אֶת כֶּרַע־הַפַּרְגִית.
נִתְמַלֵא הַמֶלֶךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. - בְּחַר לְךָ – אָמַר – בֵּין סוּסַי הַשְׁמוּרִים עַל־יְדֵי עֲבָדַי אֶת הַסוּס שְׁיִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. לֹא יָכֹלְתָּ לְהַעֲנִיק לִי מַתָּנָה נָאָה יוֹתֵר מִכֶּרַע־פַּרְגִית! הָה, מַה טְעִימָה הִיא, תַּאֲוָה לַחֵךְ!
וְהַמֶלֶךְ תָּקַע שִׁנָיו בְּכֶרַע־הַפַּרְגִית. וְאִלוּ סַרַנְגָה נִזְדָרֵז וּבָחַר לוֹ סוּס, קָפַץ עָלָיו וּבְלֹא אֻכָּף דָהַר אֶל בִּקְתַּת אָבִיו.
- הַבִּיטוּ – אָמַר לָאַחִים שֶׁהֵצִיצוּ בּוֹ מֻכֵּי־תַּדְהֵמָה – נִתְבַּקַשְׁתִּי לְהָבִיא סוּס שֶׁיְהֵא גַם לָבָן וְגַם שָׁחוֹר. עַל כֵּן הֵבֵאתִי בָּרֹד. הִנֵה הוּא לִפְנֵיכֶם!
- מַה יָפֶה הַסוּס! – קָרְאוּ הָאַחִים – כָּל־כָּךְ זְקוּקִים הָיִינוּ לְסוּס־עֲבוֹדָה. תּוֹעֶלֶת רַבָּה נָפִיק מִמֶנוּ.
- אֵינִי סָבוּר כָּךְ – אָמַר סַרַנְגָה – עוֹד מְעַט אַחֲלִיף אֶת הַסוּס בְּגוּר־חֲתוּלִים.
- הַאִם נִטְרְפָה דַעְתְּךָ?! – קָרְאוּ הָאַחִים הַזוֹעֲמִים – מִי זֶה מַחֲלִיף סוּס נָאֶה בֶּחָתוּל? אַבָּא לֹא יַנִיחַ לְךָ לַעֲשׂוֹת שְׁטוּיוֹת! נָכוֹן, אַבָּא?
- יַעֲשֶׂה סַרַנְגָה כְּחֶפְצוֹ – אָמַר הָאָב – וְהָאֵלִים יְסַיְעוּ בְּיָדוֹ.
- אִם אָמְנָם יַעֲשֶׂה זֹאת – קָרְאוּ הָאַחִים – נָקוּם וּנְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵהַבִּקְתָּה!
עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְדוֹמֶה הָיָה כִּי סַרַנְגָה וִתֵּר עַל חֶפְצוֹ. אֶחָיו הִשְׁתַּמְשׁוּ בַּסוּס הַנָאֶה כְּאִלוּ הָיָה שֶׁלָהֶם: רָכְבוּ עָלָיו, הֶעֱמִיסוּ עָלָיו מַשָׂאוֹת. אוּלָם בֹּקֶר אֶחָד הֵקִיצוּ וַחֲמָתָם בּוֹעֶרֶת בָּהֶם: בַּלַיְלָה נָטַל עִמוֹ סַרַנְגָה אֶת הַסוּס וְהִסְתַּלֵק.
- לְאָן הָלַךְ?! – חָרְקוּ הָאַחִים שֵׁן – הַאָמְנָם יָפִיק אֶת זְמָמוֹ וְיַחֲלִיף אֶת הַסוּס הַמְשֻׁבָּח בְּחָתוּל?
אוֹתָהּ שָׁעָה נָדַד לוֹ סַרַנְגָה הַרְחֵק־הַרְחֵק, עַד שֶׁנֶעֱצַר לִפְנֵי בִּקְתָּתָהּ שֶׁל קוֹאוּמְבָּה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַנַפָּח.
- הֲתִרְצִי לְהַחֲלִיף אֶת אֶחָד מִשִׁבְעַת חֲתוּלַיִך בַּסוּס שֶׁלִי? שָׁאַל סַרַנְגָה.
שָׁמְעָה קוֹאוּמְבָּה וּפָרְצָה בִּצְחוֹק. - אַתָּה רַשַׁאי לִיטוֹל אֶת כָּל הַשִׁבְעָה – אָמְרָה – סָמוּךְ לִבִּי וּבָטוּחַ שֶׁבַּעֲלִי, בְּשׁוּבוֹ, לֹא יִתְרָעֵם עָלַי. אַדְרַבָּא, הוּא יְשַׁבְּחֵנִי עַל הַחֲלִיפִין. אוּלָם, הַאָמְנָם דִבַּרְתָּ בִּרְצִינוּת?
- בְּהֶחְלֵט – עָנָה סַרַנְגָה – וּלְאַחַר־מִכֵּן אַחֲלִיף אֶת שִׁבְעַת הַחֲתוּלִים בְּשִׁבְעָה עֲבָדִים.
קוֹאוּמְבָּה, אֵשֶׁת הַנַפָּח, חָשְׁשָׁה תְּחִלָה שֶׁהַנַעַר נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ. לְמֶשֶׁך רֶגַע הִסְסָה אִם רַשָאִית הִיא לְקַבֵּל אֶת הַסוּס. אוּלָם בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל סַרַנְגָה שִׁכְנַע אוֹתָהּ. נָטְלָה הָאִשָׁה אֶת שִׁבְעַת הַחֲתוּלִים, הִכְנִיסָתַם לַשַׂק וּמְסָרָתַם לַנַעַר.
- תּוֹדָה – אָמַר סַרַנְגָה – אִם תִּפְגְשִׁי אֶת אָבִי, אִמְרִי לוֹ שֶׁהָלַכְתִּי לְהָבִיא עֲבָדִים.
וְהִמְשִׁיךָ דַרְכּוֹ.
הָיָה מְהַלֵךְ כָּך כְּעֶשְׂרִים יוֹם, כְּשֶׁהוּא נִזוֹן מִשָׁרָשִׁים וּפֵרוֹת־בָּר וּבַלֵילוֹת הָיָה מְטַפֵּס אֶל צַמְרוֹת הָעֵצִים מִפַּחַד הַטוֹרְפִים. לְבַסוֹף הִגִיעַ לִסְבִיבָה שׁוֹמֶמֶת לְגַמְרֵי: עֲצֵי הַפְּרִי בַּמַטָעִים לָקוּ כַּנִרְאֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה, שֶׁכֵּן כֻּלָם עָמְדוּ חֲשׂוּפֵי עָלִים וּמְכֻרְסָמִים, הַמַמְגוּרוֹת הָיוּ רֵיקוֹת, וּבְנֵי הַכְּפָר הִתְהַלְכוּ קוֹדְרִים וּמַשְׁמִימִים.
נִכְנַס סַרַנְגָה לַכְּפָר וְתוֹשָׁבָיו שִׁלְחוּ בּוֹ מַבְּטֵי־לַעַג. - מַדוּעַ תִּלְעֲגוּ לי? – שָׁאַל סַרַנְגָה אֶת אַחַד הַגְבָרִים שֶׁנִקְרָה לוֹ בְּדַרְכּוֹ.
- אָנוּ לוֹעֲגִים – הֵשִׁיב הָאִישׁ – לְשַׂק זֶה הֶעָמוּס עַל גַבְּךָ. וַדַאי סָחַבְתָּ אוֹתוֹ דֶרֶךְ אֲרֻכָּה וְאֵינְךָ מְשַׁעֵר כְּלָל שֶׁבְּעוֹד שָׁעָה קַלָה לֹא יִשְׁתַּיֵר בְּיָדְךָ מְאוּמָה מֵהַשַׂק וּמִכָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ.
- הָכֵיצַד? – תָּמַה סַרַנְגָה – כְּלוּם רַבִּים כָּל־כָּךְ הַגַנָבִים בִּכְפַרְכֶם?
- חָלִילָה! – הֵשִׁיב הָאִישׁ – אֶלָא שֶׁלָקִינוּ בְּמַכַּת עַכְבָּרִים נוֹרָאָה. הֵם נִתְרַבּוּ עַד־בְּלִי־דַי וְכִרְסְמוּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה. כֻּלָנוּ שְׁרוּיִים בְּאֵימָהּ, פּוֹחֲדִים אֲפִילוּ לְהֵרָדֵם, פֶּן יְכַרְסְמוּנוּ הָעַכְבָּרִים חַיִים.
וּבֵינָתַיִם נִתְכַּנְסו בְּנֵי־הַכְּפָר וְהִטוּ אֹזֶן לַשִׂיחָה.
- כַּמָה עֲבָדִים תִּתְּנוּ לִי – שָׁאַל סַרַנְגָה – אִם אֶפְטֹר אֶתְכֶם מִמַכַּת־הָעַכְבָּרִים?
הֵצִיצוּ הָאֲנָשִׁים זֶה בָּזֶה. מַבָּטוֹ הַנָבוֹן שֶׁל הַנַעַר הֵעִיד בּוֹ שֶׁאֵין הוּא חוֹמֵד לָצוֹן.
- אִם אָמְנָם תִּפְדֶה אוֹתָנוּ מֵהָרָעָה וְתַחֲזִיר אֶת הַשַׁלְוָה וְהַשֶׁפַע לִכְפָרֵנוּ – אָמַר רֹאשׁ־הַכְּפָר – כִּי אָז תִּבְחַר לְךָ עֲבָדִים כָּל כַּמָה שֶׁתִּרְצֶה.
- נִיחָא – אָמַר סַרַנְגָה – הַרֵי הַיְשׁוּעָה.
וְהוּא פָּרַק מִשִׁכְמוֹ אֶת הַשַׂק וְשִׁחְרֵר אֶת שִׁבְעַת הַחֲתוּלִים. כְּהֶרֶף־עַין זִנְקוּ הַחֲתוּלִים לְכָל הָעֲבָרִים וְהִסְתָּעֲרו בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף עַל הָעַכְבָּרִים. לְאַחַר שָׁעָה קַלָה נִרְאוּ סִיעוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל עַכְבָּרִים נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם, הָלְאָה־הָלְאָה, הַרְחֵק מִתְּחוּמֵי הַכְּפָר.
וּבְנֵי הַכְּפָר מְרִיעִים בְּקוֹל: – הִנֵה נֶהְפַּךְ הָאֵבֶל לְמָחוֹל!
- מַה תְּבַקֵשׁ, הַנַעַר, תְּמוּרַת הַמַתָּת שֶׁלְךָ? – שָׁאַל רֹאשׁ־הַכְּפָר – הַעוֹדְךָ רוֹצֶה עֲבָדִים?
- שִׁבְעָה בְּעַד כָּל חָתוּל – הֵשִׁיב סַרַנְגָה.
- קָחֵם! אֵין זֶה מְחִיר גָדוֹל בַּעֲבוּר הַחֶסֶד שֶׁגָמַלְתָּ לָנוּ – אָמַר רֹאשׁ־הַכְּפָר.
מִשֶׁנִכְנַס סַרַנְגָה, לְאַחַר עֶשׂרִים יוֹם, עִם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה עֲבָדִים לְבִקְתַּת אָבִיו, נִדְהֲמוּ אֶחָיו וְלֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם. וְסַרַנְגָה חִיֵךְ וְאָמַר:
- עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁלְעִתִּים כְּדַאי לְהַחֲלִיף סוּס נָאֶה בְּגוּר־חֲתוּלִים. מַה תַּגִידוּ עַכְשָׁו?
- הְמְ, – הִפְטִיר הָאָח הַבְּכוֹר – אָכֵן, אֵין לְהָקֵל רֹאשׁ בִּדְבָרֶיךָ.
- הָה, הוֹסִיף הָאָח הַשֵׁנִי – לֹא שִׁעַרְנוּ שֶׁהִנְךָ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנוֹלָד. אָכֵן, בִּתְבוּנָתְךָ עוֹלֶה הִנְךָ עַל כֻּלָנוּ. וַאֲשֶׁר לָעֲבָדִים, אָנוּ נַעֲסִיקֵם בְּחָרִישׁ וּבַקָצִיר וְנִצְבֹּר עֹשֶׁר רָב!
- אַחַי הַיְקָרִים – אָמַר סַרַנְגָה – זְמָן רַב לֹא יֻתַּן לָכֶם לְהַעֲבִידָם, שֶׁכֵּן גָמַרְתִּי אֹמֶר בְּנַפְשִׁי לְהַחֲלִיפָם בְּעוֹד חֹדֶשׁ בְּגוּפַת־מֵת!
- הִשְׁתַּגַעְתָּ?! – קָרְאוּ הָאַחִים פֶּה אֶחָד – אַתָּה תָּמִיט עָלֵינוּ אָסוֹן! קוּם אַבָּא, קַלֵל אֶת הַנָבָל!
- יַעֲשֶׂה סַרַנְגָה כְּחֶפְצוֹ – אָמַר הָאָב – וְהָאֵלִים יְסַיְעוּ בְּיָדוֹ.
הִבִּיט הָאָב בְּבָנָיו בְּמַבַּט־תּוֹכָחָה וְהַלָלוּ הִרְכִּינּו רֹאשָׁם וְשָתְקוּ. יָצְאוּ עֲבָדָיו שֶׁל סַרַנְגָה וְהֵקִימוּ סֻכּוֹת־מִשְׁכָּן לְעַצְמָם. לַמָחֳרַת בֵּרְאוּ חֶלְקַת יַעַר וְהֵחֵלוּ חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים. רָאוּ זֹאת הָאַחִים וְאָמְרוּ בְּלִבָּם: אֵין זֹאת וְסַרַנְגָה חָמַד לוֹ לָצוֹן. לַשָׁוְא כָּעַסְנוּ וְגִדַפְנוּ.
אוּלָם כַּעֲבוֹר חֹדֶשׁ, מִשֶׁנָמוּ הָאַחִים אֶת שְנָתָם, קָם סַרַנְגָה, הִזְעִיק אֶת עֲבָדָיו וְהוֹבִילָם צָפוֹנָה, אֶל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ גָסַס הַמֶלֶךְ שֶׁלָהּ, שֶׁשְׁמוֹ מַהַנְגָה־אוּלֶה.
לְסַרַנְגָה נוֹדַע עַל מַחֲלַת הַמֶלֶךְ מִפִּי סוֹחֲרִים שֶׁנִקְרוּ לוֹ בַּדֶרֶךְ. וְכֵיוָן שֶׁהֶחְלִיט כִּי יַחֲלִיף אֶת הָעֲבָדִים בְּגוּפַת־מֵת, נִזְדָרֵז כְּדֵי לְהַגִיעַ בְּעוֹד־מוֹעֵד וּלְהַצִיעַ אֶת הַחֲלִיפִין לְיוֹרְשָׁיו שֶׁל מַהַנְגָה־אוּלֶה.
הַמֶלֶךְ הַזָקֵן נִפְטַר עֲרִירִי, וְכֵיוָן שֶׁלֹא הוֹתִיר בֵּן, נָטַל אֶת הַשִׁלְטוֹן לְיָדָיו בֶּן־אָחִיו, בַּרְנַשׁ כִּילַי מֵאֵין כָּמוֹהוּ. לֹא יִפָּלֵא שֶׁשָׂמַח מְאֹד שָׁעָה שֶׁסַרַנְגָה הִצִיעַ לוֹ אֶת הַחֲלִיפִין.
– אֲנִי מַסְכִּים! אֲנִי מַסְכִּים! – קָרָא – מַה צֹרֶךְ לִי בְּגוּפַת דוֹדִי הַמֵת? מַהַנְגָה־אוּלֶה הָיָה אָדָם נָדִיב כָּל־כָּךְ, שֶׁהָיָה שַׂמֵחַ עַל עֶצֶם הַמַחֲשָׁבָה, כִּי גוּפָתוֹ תָּבִיא תּוֹעֶלֶת אַחֲרֵי מוֹתוֹ. קַח לְךָ אֶת הַגוּפָה, בֶּן־חַיִל! הַב יָדְךָ, הָעֵסֶק נֶחְתַּם!
וְהַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ, הַכִּילַי, צִוָה לְהוֹבִיל אֶת הָעֲבָדִים לַשָׂדֶה, לַעֲבוֹדָה, וְאִלוּ הוּא עַצְמוֹ יָשַׁב לוֹ בְּפֶתַח בִּקְתָּתוֹ הַמַלְכוּתִית וְעָקַב מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת אַחֲרֵי סַרַנְגָה, לִרְאוֹת מַה יַעֲשֶׂה הַנַעַר בְּגוּפַת־הַמֵת.
סַרַנְגָה צִוָה לְהַעֲבִירָהּ לְכִכַּר הַכְּפָר. אָז כָּבַל אֶת יְדֵי הַנִפְטָר בְּשַׁלְשֶׁלֶת־בַּרְזֶל וְהֵחֵל מוֹרֵט שְׂעָרוֹ וּמְצַעֵק בְּקוֹל:
- הִנֵה מַהַנְגָה־אוּלֶה, מֶלֶךְ־הַכְּפָר, שׁהָיָה אָב רַחוּם לְכָל תּוֹשָׁבָיו! מִשֶׁנִפְטַר, נָהַג בּוֹ בֶּן־אָחִיו כִּבְעֶבֶד נִקְלֶה וּבַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה מְכָרוֹ לְזָר. הַאֵין כָּאן אָדָם שֶׁיְסַפֵּר אֶת מַעֲשָׂיו הַטוֹבִים שֶׁל מַהַנְגָה־אוּלֶה?
יִתָּכֵן שֶׁהַמֶלֶךְ הַנִפְטָר לֹא הָיָה מְשֻׁפָּע בְּכָל אוֹתָן מַעֲלוֹת טוֹבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן הִכְרִיז סַרַנְגָה, וְאַף־עַל־פִּי כֵן הִטְבִּיעוּ דְבָרָיו שֶׁל סַרַנְגָה, שֶׁנֶאֶמְרוּ בְּקוֹל נִרְגָשׁ, רֹשֶׁם עָמֹק עַל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר.
עַד־מְהֵרָה נִתְכַּנְסוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִסָבִיב לַגוּפָה וְהַכֹּל מְנִיפִים אֶגְרוֹף וּמְצַעֲקִים:
- בּוּז לַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ! בּוּז לִמְחַלֵל זִכְרוֹ שֶׁל מַהַנְגָה־אוּלֶה הַטוֹב! - יֵשׁ לִנְקוֹם בּוֹ, בַּמְנֻוָל! - לְהָרְגוֹ כְּכֶלֶב!
וְהַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ, שֶׁיָשַׁב בְּפֶתַח בִּקְתָּתוֹ, שָׁמַע אֶת צַעֲקוֹת הֶהָמוֹן וּפָנָיו הֶחֱוִירוּ כְּסִיד. מִשֶׁעָרַךְ אֶת הַחֲלִיפִין וְקִבֵּל אֶת הָעֲבָדִים תְּמוּרַת הַגוּפָה, לֹא שִׁעֵר שֶׁהָעִסְקָה תִּתְפַּרְסֵם בָּרַבִּים. עַתָּה הֵבִין שֶׁהֵקִיץ עָלָיו הַקֵץ: עוֹד מְעַט יָעוּטוּ עָלָיו בְּנֵי הַכְּפָר וְיִקְרְעוּהוּ לִגְזָרִים.
לַשָׁוְא קָרָא לְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁוֹ. הַלָלוּ נֶעֶלְמוּ, כְּאִלוּ פָּצְתָה הָאֲדָמָה פִּיהָ וּבְלָעָתַם…
פָּרַץ הַמֶלֶךְ לַבִּקְתָּה, תָּפַס מֵאוֹצָרוֹ אֶת הַדְבָרִים הַיְקָרִים לוֹ בְּיוֹתֵר וְאַחַר עָלָה עַל סוּס וְנִמְלַט בִּדְהִירָה הַרְחֵק לְתוֹךְ הַג’וּנְגְל.
וּבֵינָתַיִם נִסָה סַרַנְגָה לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲמַת הֶהָמוֹן, אַךְ לֹא קַל הָיָה לְכַבּוֹת אֶת הַדְלֵקָה שֶׁהִצִית. עַל־כֵּן שָׂמַח מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהַבִּקְתָּה הַמַלְכוּתִית רֵיקָה.
- בָּרַח לוֹ, הַפַּחְדָן! – קָרָא – עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת מִי וָמִי הַבַּרְנָשׁ שֶׁאוֹתוֹ הִכְתַּרְתֶּם לְמֶלֶךְ! אַל תַּנִיחוּ לוֹ לַחֲזוֹר הֵנָה לְעוֹלָם! וְעַתָּה הָבָה נָבִיא אֶת מַהַנְגָה־אוּלֶה לִקְבוּרָה.
וְהוּא לֹא הִנִיחַ לְאִישׁ לְהִתְעָרֵב וְהָיָה פּוֹקֵד פְּקֻדוֹתָיו הַנְבוֹנוֹת בְּבִטָחוֹן כָּזֶה שֶׁהַכֹּל צִיְתוּ לוֹ בְּרָצוֹן.
טִקְסֵי הַקְבוּרָה נִמְשְׁכוּ יוֹמַיִם. סַרַנְגָה נִצַח עֲלֵיהֶם, וְאָכֵן הָיְתָה זוֹ קְבוּרָה מַלְכוּתִית מְפֹאֶרֶת!
וּלְאַחַר הַקְבוּרָה חִלֵק סַרַנְגָה מֵאוֹצַר הַמַלְכוּת מַתָּנוֹת נָאוֹת לְתוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, תָּמַךְ בְּאַלְמָנוֹת וּבִיתוֹמִים, סָעַד אֶת הָעֲנִיִים, וְהַכֹּל רָחֲשׁוּ לוֹ כָּבוֹד וְאַהֲבָה. לֹא יָצְאוּ יָמִים רַבִּים וְסַרַנְגָה הֵחֵל בַּעֲבוֹדוֹת שֶׁנִדְחוּ זְמָן רָב: כָּבַשׁ דְרָכִים בַּיַעַר, כָּרָה בְּאֵרוֹת. לֹא יִפָּלֵא, שֶׁלְאַחַר חֹדֶשׁ, מִשֶׁהִצִיעַ לְתוֹשׁבֵי הַכְּפָר לִבְחוֹר מֶלֶךְ חָדָשׁ, קָרְאוּ הַכֹּל פֶּה אֶחָד: סַרַנְגָה!
אוּלָם סַרַנְגָה כִּנֵס אֶת תֹּושָׁבֵי הַכְּפָר בַּכִּכָּר וְהִשְׁמִיעַ דְבָרוֹ:
- שְׂאוּ תּוֹדָה, שֶׁהוֹאַלְתֶּם לִבְחוֹר לְמֶלֶךְ בִּי, הָאִישׁ הַזָר. אוּלָם צָעִיר מִדַי הִנְנִי, מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לִשְׁלוֹט בָּכֶם. עַל־כֵּן אָבִיא הֵנָה אֶת אָבִי, שֶׁהוּא חָכָם מְחֻכָּם, וְנוֹסָף עַל כָּךְ בַּעַל נִסָיוֹן, הַגָדוֹל לְאֵין־שִׁעוּר מִנִסְיוֹנִי שֶׁלִי. הוּא יִהְיֶה לָכֶם לְמֶלֶךְ. וַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁאֶשְׁתַּדֵל לְסַיֵעַ לוֹ בְּעֵצָה.
הֶהָמוֹן שִׁבַּח אֶת תְּבוּנָתוֹ שֶׁל סַרַנְגָה וּמִיָד יָצְאָה מִשְׁלַחַת לַכְּפָר שֶׁל אָבִיו, כֵּדי לַהֲבִיאוֹ וּלְהַכְתִּירוֹ בְּטֶקֶס מְפֹאָר, כַּנָהוּג.
וְהָאַחִים שֶׁנוֹדַע לָהֶם דְבַר גְדֻלָתוֹ שֶׁל סַרַנְגָה, חָלוּ מֵחֲמַת קִנְאָה וָזַעַם. אוּלָם סַרַנְגָה לֹא שָׁכַח אֶת אֶחָיו. הוּא שִׁיגֵר לָהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת וּפִיֵס אֶת דַעְתָּם.
וְאִלוּ אָבִיו שֶׁל סַרַנְגָה מָלַךְ יָמִים רַבִּים, וְכָל נְתִינָיו הֶעֱרִיצוּהוּ. מִשֶׁבָּאָה שַׁעְתּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לְסַרַנְגָה וְאָמַר לוֹ:
- הֲרֵינִי מַפְקִיד בְּיָדְךָ אֶת הַשִׁלְטוֹן. אָכֵן, הַמַחַט הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁהֶעֱנִיקָה לְךָ אֶת הַמַלְכוּת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.