אָבִיו שֶׁל מַרוּבָּה אָדָם עָשִׁיר הָיָה וּמְכֻבָּד עַל הַבְּרִיוֹת. יוֹם אֶחָד חָלָה הָאָב מַחֲלָה אֲנוּשָׁה וּמִשֶׁהִרְגִישׁ שֶׁקִצוֹ קָרֵב, קָרָא אֵלָיו אֶת יְדִידוֹ רַהָרָה וְאָמַר לוֹ:
– הִנֵה פָּרַשׂ עָלַי הַמָוֶת אֶת כְּנָפָיו, וּבְנִי מַרוּבָּה עֲדַיִן יֶלֶד קָטֹן. אֲנִי מַפְקִיד בְּיָדֶיךָ אֶת כָּל רְכוּשִׁי עַד שֶׁיִתְבַּגֵר בְּנִי וְיִהְיֶה מְסֻגָל לְטַפֵּל בִּנְכָסַי.
רַהָרָה לֹא הָיָה רָאוּי לָאֵמוּן שֶׁרָחַשׁ לוֹ הַגוֹסֵס. רַמַאי הָיָה וְאִישׁ מְזִמוֹת, שֶׁעַל כֵּן שָׂמַח מְאֹד עַל דִבְרֵי הַחוֹלֶה וְהֵשִׁיב לוֹ, בְּהַסְתִּירוֹ חִיוּךְ עַרְמוּמִי:
– אַל־נָא תִּדְאַג, יְדִידִי! אֲנִי אֶשְׂמֹר עַל הַפִּקָדוֹן שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּיָדִי. וּבְבוֹא הַיוֹם, וּבִנְךָ מַרוּבָּה יַגִיעַ לְבַגְרוּת, אַחֲזִירוֹ לְיָדָיו וְאֶסְתַּלֵק מִן הָעוֹלָם, מְאֻשָׁר שֶׁנִתַּן לִי לְמַלֵא אֶת מְבֻקָשְׁךָ.
שָׁמַע אָבִיו שֶׁל מַרוּבָּה אֶת דִבְרֵי יְדִידוֹ וְלָחַץ אֶת יָדוֹ. הוּא עָצַם עֵינָיו, וְרַהָרָה, שֶׁסָבוּר הָיָה שֶׁהָאִישׁ גָוַע, יָצָא חֶרֶשׁ מִן הַחֶדֶר.
אוּלָם הַגוֹסֵס זָע תַּחְתָּיו וּבַהֲצִיצוֹ בְּאִשְׁתּוֹ, שֶׁיָשְׁבָה לִמְרַאשׁוֹתָיו, אָמַר:
– אֵינִי בָּטוּחַ אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת. הִבְחַנְתִּי בִּצְלִיל שֶׁל זִיוּף בִּדְבָרָיו שֶׁל רַהָרָה. חוֹשֵׁש אֲנִי שֶׁיְדִידִי יִתְכַּחֵשׁ לְהַבְטָחָתוֹ וְיָפֵר אֶת הַהֶסְכֵּם. לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים עָרַכְתִּי צַוָאָה, רְשִׁימָה מְדֻיֶקֶת שֶׁל נְכָסַי, הִנֵה הִיא לְפָנַיִךְ. וְאַתְּ, הַטְמִינִי אוֹתָה בְּשַׂקִית וְעִנְדִיהָ לְצַוָארוֹ שֶׁל מַרוּבָּה, לְמַעַן יֵדַע בְּבוֹא הַיוֹם לִתְבּוֹעַ אֶת רְכוּשׁוֹ.
וְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ.
עָבְרוּ שָׁנִים וּמַרוּבָּה גָדַל וַיְהִי לְעֶלֶם. אוּלָם רַהָרָה לֹא הִזְכִּיר מֵעוֹלָם אֶת דְבַר הַפִּקָדוֹן שֶׁבְּיָדוֹ.
– מַרוּבָּה – אָמְרָה הָאֵם – מִזֶה שָׁנָה צָרִיךְ הָיִיתָ לְקַבֵּל אֶת הַיְרֻשָׁה הַמַגִיעָה לְךָ וְאִלוּ רַהָרָה מְמַלֵא פִּיו מַיִם וְשׁוֹתֵק. רַמַאי הוּא וְלַשָׁוְא נְצַפֶּה שֶׁיַחֲזִיר מֵרְצוֹנוֹ אֶת הָרְכוּשׁ. לֵךְ אֵלָיו, וּדְרשׁ אֶת הַמַגִיעַ לְךָ!
– וְאִם יְסָרֵב? – שָׁאַל מַרוּבָּה.
– כִּי אָז הַרְאֵה לוֹ אֶת הַצַוָאָה שֶׁהוֹתִיר לְךָ אַבָּא. אַיֵם עָלָיו בְּמִשְׁפָּט. כְּכָל הַנוֹכְלִים מוּג־לֵב הוּא הָאִישׁ וְלֹא יִרְצֶה לְהִסְתַּבֵּךְ בְּמִשְׁפָּטִים.
מַרוּבָּה שָׂם פְּעָמָיו אֶל רַהָרָה.
– מִזֶה שָׁנָה הִגַעְתִּי לְבַגְרוּת – אָמַר מַרוּבָּה – מָתַי תַּחֲזִיר לִי אֶת הָרְכוּשׁ שֶׁאָבִי הִפְקִיד בְּיָדֶיךָ?
רַהָרָה הֵשׂים עַצְמוֹ מֻפְתָּע וּמָלֵא תְּמִיהָה.
– הָכֵיצַד? – קָרָא – הַאָמְנָם צָרִיךְ אֲנִי לְהַחֲזִיר לְךָ אֶת הָרְכוּשׁ? וַהֲרֵי אָבִיךְ לֹא בִּקֵשׁ זֹאת מִמֶנִי. הוּא מָסַר לִי אֶת כָּל נְכָסָיו בְּמַתָּנָה.
– זֶהוּ שֶׁקֶר וְכָזָב! – צָעַק מַרוּבָּה – לֹא אַנִיחַ לַעֲשׁוֹק אוֹתִי וְלִגְזוֹל אֶת יְרוּשָׁתִי!
– כְּפוּי־טוֹבָה שֶׁכְּמוֹתְךְ! – קָרָא רַהָרָה – לְאַחַר כָּל הַטוֹבוֹת שֶׁגָמַלְתִּי לְךָ, אַתָּה מְגַדְפֵנִי וְטוֹפֵל עָלַי שְׁקָרִים? לוּלֵא כִּבַּדְתִּי אֶת זֵכֶר אָבִיךָ, הָיִיתִי מַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת!
הוֹשִׁיט מַרוּבָּה אֶת יָדוֹ אֶל הַשַׂקִית הַתְּלוּיָה עַל צַוָארוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַצַוָאָה שֶׁנֶעֶרְכָה בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁל אָבִיו.
– לַשָׁוְא תִּתְכַּחֵשׁ – אָמַר מַרוּבָּה – הִנֵה יֵשׁ בְּיָדִי הוֹכָחָה נִצַחַת. אַרְאֶנָה לַקַאדִי וְהוּא יוֹצִיא צִדְקָתִי לָאוֹר.
רַהָרָה הֶחֱוִיר.
– אֵיזוֹ צַוָאָה? – גִמְגֵם – אָבִיךָ לֹא סִפֵּר לִי עַל כָּךְ מְאוּמָה. אַדְרַבָּא, הַרְאֶנָה לִי!
מַרוּבָּה, שֶׁלֹא הֶעֱלָה עַל דַעְתּוֹ עַד הֵיכָן מַגַעַת נַוְלוּתוֹ שֶׁל רַהָרָה, הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַצַוָאָה. וְהַנָבָל תְּפָסָהּ בְּיָדוֹ וְהִשְׁלִיכָהּ לָאָח הַמְבֹעֶרֶת.
מַרוּבָּה קָפָא תַּחְתָּיו מֵרֹב תַּדְהֵמָה: הִנֵה הָיְתָה צַוָאַת אָבִיו לְמַאֲכֹלֶת־אֵשׁ!
– נוּ, מַדוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לַקַאדִי? – צָחַק רַהָרָה – הֲרֵי רָצִיתָ שֶׁיוֹצִיא אֶת צִדְקָתְךָ לָאוֹר!
– גַנָב עָלוּב! – קָרָא מַרוּבָּה – עוֹשֵׁק־יְתוֹמִים! אֲנִי אֵלֵךְ לַקַאדִי, אֲנִי אַגִיעַ עַד לַמֶלֶךְ!
לְדִידִי, יָכוֹל אַתָּה לָלֶכֶת לַשָׂטָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ – אָמַר רַהָרָה – אֵינֶנִי חוֹשֵׁשׁ מִמִשְׁפָּט. הֲרֵי אֵין בְּיָדְךָ כָּל הוֹכָחָה!
חָזַר מַרוּבָּה לְבִקְתָּתוֹ וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְמָעוֹת.
– מַדוּעַ נֶעֱצַבְתָּ, בְּנִי? – שָׁאֲלָה הָאֵם – רַהָרָה מְסָרֵב לְהַחֲזִיר לְךָ אֶת הַיְרֻשָׁה? שִׁעַרְתִּי שֶׁאָמְנָם כָּךְ יִנְהַג. אַל תִּתְיָאֵשׁ. קַח אֶת הַצַוָאָה שֶׁל אָבִיךָ וְלֵךְ אֶל הַקַאדִי.
– אִמָא – פָּרַץ מַרוּבָּה בְּבֶכִי – הַצַוָאָה אֵינָה עוֹד בְּיָדִי. קַל־דַעַת הָיִיתִי. הֶרְאֵיתִיהָ לְרַהָרָה, וְהוּא הִטִילָה לָאֵשׁ.
– אוֹיָה לָנוּ – הִתְיַפְּחָה הָאֵם, אוּלָם לְאַחַר שָׁעָה קַלָה נִרְגְעָה.
– בְּנִי – אָמְרָה – לֵךְ אֶל הַקַאדִי. רוֹדֵף־צֶדֶק הוּא הָאִישׁ. סָמוּךְ לִבִּי וּבָטוּחַ שֶׁיַטֶה אֹזֶן לִדְבָרֶיךָ.
הָלַךְ מַרוּבָּה לַקַאדִי וְשִׁטַח לְפָנָיו אֶת טַעֲנוֹתָיו. אָמַר הַקַאדִי:
– יוּבָא־נָא רַהָרָה לְפָנַי וְנִשְׁמַע מַה בְּפִיו.
רַהָרָה הוּבָא אֶל הַקַאדִי. עָבַר אֶת הַסַף וְשִׁלַח מַבָּט מְלֵא־שִׂנְאָה בִּירִיבוֹ, בָּאִישׁ הַצָעִיר.
– שְׁמַע, רַהָרָה – פָּתַח הַקַאדִי וְאָמַר בְּנַחַת – בָּחוּר זֶה בָּא אֵלַי בִּתְלוּנָה. הוּא טוֹעֵן שֶׁהִתְכַּחַשְׁתָּ לְהַבְטָחָתְךָ וְגָזַלְתָּ אֶת רְכוּשׁוֹ. הֲמוֹדֶה הִנְךָ בָּאַשְׁמָה?
– קַאדִי נִכְבָּד – קָרָא רַהָרָה – הַאִם טַחוּ עֵינֶיךָ לִרְאוֹת שֶׁרַק הַקִנְאָה הִיא הַמְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְרוֹנוֹ שֶׁל הַבָּחוּר? כּוֹעֵס הוּא עָלַי, שֶׁאָבִיו הִנְחִיל לִי אֶת רְכוּשׁוֹ, וְהַכַּעַס מַעֲבִיר אוֹתוֹ עַל דַעְתּוֹ. אִם יַחֲזֹר בּוֹ וִיבַקֵשׁ סְלִיחָה, מוּכָן אֲנִי לִמְחוֹל לוֹ עַל הָעֶלְבּוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא אֶלָא עוּל־יָמִים קַל־דַעַת.
– אַתָּה פִּקֵח – אָמַר הַקַאדי וְנִימַת לִגְלוּג מְחַלְחֶלֶת בְּקוֹלוֹ.
– אָכֵן, קַאדִי נִכְבָּד! – קָרָא רַהָרָה – הַחָכְמָה הִיא בַּת־לְוָיָה נֶאֱמָנָה שֶׁל אֵלֶה שֶׁמַצְפּוּנָם נָקִי.
הַקַאדִי הֶחֱרִישׁ. שָׁעָה קַלָה שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ. לְבַסוֹף שָׁאַל:
– אַתָּה עוֹמֵד עֲדַיִן עַל דַעְתְּךָ שֶׁאָבִיו שֶׁל מַרוּבָּה נָתַן לְךָ אֶת רְכוּשׁוֹ בְּמַתָּנָה? מַה הֱנִיעוֹ לְכָךְ?
– הֲרֵי הַטוֹב בִּידִידַי הָיָה! – קָרָא רַהָרָה – אֲסִיר־תּוֹדָה הָיָה עַל הַטוֹבוֹת שֶׁגָמַלְתִּי לוֹ. הוֹי, עַד הַיוֹם בּוֹכֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי בְּזָכְרִי אֶת יְדִידִי הַמִסְכֵּן!
וְשׁוּב נִתְכַּנֵס הַקַאדִי בִּשְׁתִיקָה. הַכָּרַת פָּנָיו שֶׁל רַהָרָה עָנְתָה בּוֹ שֶׁהוּא מְשַׁקֵר. אַךְ כֵּיצַד תּוּכַח אַשְׁמָתוֹ?
וְאָז גָחַן הַקַאדִי אֶל שְׁנֵי יוֹעֲצָיו שֶׁנִצְבוּ מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, וְלָחַשׁ מַשֶׁהוּ עַל אָזְנָם. לְאַחַר־מִכֵּן פָּקַד עַל רֵהָרָה וּמַרוּבָּה:
– רַהָרָה, הָבֵא הֵנָה אֶת אִשְׁתְּךָ. וְאַתָּה, מַרוּבָּה, אֶת אִמְךָ הָאַלְמָנָה.
יָצְאוּ רַהָרָה וּמַרוּבָּה מִבֵּית הַקַאדִי וְלֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּשְׁנֵיהֶם חָזְרוּ, זֶה עִם אִשְׁתּוֹ, וְזֶה עִם אִמוֹ.
בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַקַאדִי עָמְדוּ שְׁנֵי אַרְגָזִים גְדוֹלִים וְיָדִיוֹת־עֵץ בִּקְצוֹתֵיהֶם.
– אַתָּה, רַהָרָה – אָמַר הַקַאדִי – תִּקַח עִם אִשְׁתְּךָ אַרְגָז אֶחָד, תַּקִיפוּ אֶת הַכְּפָר מִיָמִין לִשְׂמֹאל וְתַחְזְרוּ הֵנָה. אַתָּה, מַרוּבָּה, תִּקַח עִם אִמְךָ אֶת הָאַרְגָז הַשֵׁנִי, תַּקִיפוּ אֶת הַכְּפָר מִשְׂמֹאל לִיָמִין, וְגַם אַתֶּם חִזְרוּ הֵנָה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבֵּינָתַיִם יָאִירוּ הָאֵלִים אֶת לִבִּי לִפְסוֹק דִין־אֶמֶת.
אָחַז רַהָרָה בְּיָדִיוֹת הָעֵץ מִזֶה וְאִשְׁתּוֹ מִזֶה וַיִסְחֲבוּ אֶת הָאַרְגָז בְּדֶרֶךְ־הַכְּפָר. הָאַרְגָז הָיָה כָּבֵד מְאֹד וּלְאַחַר שָׁעָה קַלָה נִתְיַגְעוּ שְׁנֵיהֶם וְנֶעֶצְרוּ, בִּמְחוֹתָם אֶת זֵעָתָם.
– אִלוּלֵא עָשַׁקְתָּ אֶת בֶּן יְדִידְךָ, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים עַתָּה לְהִתְיַגֵעַ וּלְהִתְבַּזוֹת – הֵטִיחָה הָאִשָׁה בִּמְרִירוּת.
– סִתְמִי אֶת פִּיךְ, אִשָׁה! – צָוַח רַהָרָה – אַל תַּעֲמִידִי פְּנֵי צַדְקָנִית. כָּמוֹךְ כָּמוֹנִי נֶהֱנֵית גַם אַתְּ מֵהָרְכוּשׁ הַגָזוּל!
– אֲבָל לִבִּי הָיָה נוֹקְפֵנִי תָּמִיד – אָמְרָה הָאִשָׁה – חוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי מִנִקְמַת הָאֵלִים, הֲרֵי עָשַׁקְנוּ יָתוֹם!
– אֵין לִי כָּל עִנְיָן בִּנְקִיפוֹת לִבֵּךְ, אִשָׁה – קָרָא רַהָרָה – וְעַתָּה אֶחֱזִי בַּיָדִיוֹת וְסִחְבִי. עוֹד רַבָּה הַדֶרֶךְ!
וּבֵינָתַיִם שֵׂרְכוּ גַם מַרוּבָּה וְאִמוֹ בְּדֶרֶךְ־הַכְּפָר, מְטַלְטְלִים אֶת הָאַרְגָז הַכָּבֵד בַּיָדִיוֹת.
אָחַז רַהָרָה בְּיָדִיוֹת הָעֵץ מִזֶה וְאִשְׁתּוֹ מִזֶה וַיִסְחֲבוּ אֶת הָאַרְגָז בְּדֶרֶךְ־הַכְּפָר.
עַד־מְהֵרָה נִתְעַיְפָה הָאֵם, שֶׁכֵּן חֲלוּשָׁה הָיְתָה, וְנֶעֶצְרָה. עֵינֶיהָ זָלְגוּ דְמָעוֹת.
– אַל תִּבְכִּי, אִמָא – נִחֲמָה הַבֵּן – אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַקַאדִי הֶחָכָם יוֹצִיא אֶת צִדְקָתֵנוּ לָאוֹר. הוֹי, אִלוּלֵא נִתְפַּתֵּיתִי לְהַגִישׁ לוֹ אֶת הַצַוָאָה שֶׁעָרַךְ אַבָּא בִּכְתָב־יָדוֹ, כִּי אָז פְּטוּרִים הָיִינוּ מִלִגְרוֹר אַרְגָז כָּבֵד זֶה בְּחֹם הַיוֹם! אַךְ אֶת הַנַעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, שֶׁהֲרֵי הַנָבָל הִטִיל אֶת הַצַוָאָה לָאֵשׁ! אִזְרִי עֹז, אִמָא, וְנַמְשִׁיךְ דַרְכֵּנוּ.
סוֹף־סוֹף חָזְרוּ רַהָרָה וְאִשְׁתּוֹ וּמַרוּבָּה וְאִמוֹ הָאַלְמָנָה לְבֵית הַקַאדִי, הִצִיבוּ אֶת הָאַרְגָזִים בַּחֶדֶר וְצָנְחוּ תַּחְתֵּיהֶם. מְיֻגָעִים מְאֹד וּמְצַפִּים לְמוֹצָא פִּיו.
– מַרוּבָּה – אָמַר הַקַאדִי – הֲטוֹעֵן הִנֵךָ עֲדֲיִן שֶׁרַהָרָה הוֹלִיךְ אוֹתְךָ שׁוֹלָל, גָזַל אֶת רְכוּש אָבִיךָ וְאַף שָׂרַף אֶת צַוָאָתוֹ?
– כֵּן – קָרָא מַרוּבָּה – רַהָרָה אֵינוֹ אֶלָא גַנָב וְשַׁקְרָן נִתְעָב!
– וּמַה בְּפִיךָ, רַהָרָה? – שָׁאַל הַקַאדִי.
– יֹשֶׁר לִבִּי יָדוּעַ לַכֹּל – הֵשִׁיב רַהָרָה – אֵין לִי כָּל צֹרֶךְ לְהִתְגוֹנֵן מִפְּנֵי כָּל פַּטְפְּטָן פּוֹשֵׂק־שְׂפָתַיִם!
– נִיחָא – אָמַר הַקַאדִי – וְעַתָּה פִּתְחוּ אֶת הָאַרְגָזִים!
הַמִכְסִים הוּרְמוּ וְהִנֵה קָפְצוּ וְיָצְאוּ מִתּוֹךְ הָאַרְגָזִים שְׁנֵי יוֹעֲצָיו שֶׁל הַקַאדִי. יוֹעֵץ מִכָּל אַרְגָז.
– אָנוּ שָׁמַעְנוּ הַכֹּל – אָמְרוּ הַיוֹעֲצִים לַקַאדִי וְלִקְהַל הַנֶאֱסָפִים, שֶׁנִתְכַּנְסוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת פְּסַק־הַדִין. וְכָאן סִפְּרוּ עַל הַשִׂיחָה בֵּין רַהָרָה וְאִשְׁתּוֹ וּבֵין מַרוּבָּה וְאִמוֹ.
– אֵין חָכָם כַּקַאדִי שֶׁלָנוּ! – הֵרִיעוּ הַנֶאֱסָפִים.
וְעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם אֲנוּסִים הָיוּ רַהָרָה וְאִשְׁתּוֹ לַעֲזוֹב אֶת הַכְּפָר, בְּהוֹתִירָם אַחֲרֵיהֶם אֶת כָּל רְכוּשָׁם לַיָתוֹם וְלָאַלְמָנָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.