א    🔗

כְּמֵתוֹת רוֹבְצוֹת הָעֲנָנוֹת.

הַאֻמְנָם עוֹד לֹא בָא הַמּוֹעֵד?

הִתְקַדְּרוּ, קָפְאוּ הָאִילָנוֹת.

רַק עָלֶה רוֹעֵד וְלֹא רוֹעֵד.

הָאֲוִיר הֶאֱפִיר, זְהָבוֹ עֻמַּם,

אַךְ נְשִׁימָתוֹ אֵשׁ וְשָׁרָב.

הַבְּאֵרוֹת יָבְשׁוּ כְבָר עַד תֻּמָּן,

וְאֵגֶל טַל הָאַחֲרוֹן חָרָב.

כִּרְתוּקַת מַבַּט עֵינֵי פְתָנִים

הָאָרֶץ נָמָה שְׂרוּפַת דֶּשֶׁא.

כְּמֵתִים רוֹבְצִים הָעֲנָנִים

לְלֹא תַּנְחוּמִים, לְלֹא יֶשַׁע.

ב    🔗

הַס! חָלַף רוּחַ, רוּחַ צָפוֹן,

וַיִּרְעַד גִּבְעוֹל עַל הַתֶּלֶם,

וּפַרְפָּר הֵקִיץ מֵעִלָּפוֹן

וַיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו וַיֵּעָלֶם.

בָּאֲוִיר נָשְׁבָה רֶגַע צִנָּה,

הַבְּרוֹשׁ לְפִתְאוֹם רֹאשׁוֹ כָּפַף

וְצִפּוֹר מִהֲרָה אֶל קִנָּהּ –

וְשׁוּב הָאִילָן נָם עַל טְרָפָיו.

וְשׁוּב הָאֲוִיר – שְׁפוּדִים קְלוּיִים,

וְשׁוּב כְּפֶגֶר – הָאֲדָמָה.

וְלָמָּה, עָבֵי הַתַּעְתּוּעִים,

לַשָׁוְא תְרַמּוּ צִחֵי־צָמָא?

ג    🔗

לֹא אֶל רוּחַ כָּזֶה הִתְפַּלַּלְתִּי

בְּחַרְבוֹנֵי בַצֹּרֶת –

אֲשֶׁר יָעִיר מִשְּׁנָתָהּ צִפֹּרֶת,

אַף יְזַעֲזַעַ בָּאִילָן הֶעָלֶה

וְנֶעֱלַם בְּטֶרֶם יִגָּלֶה…

לֹא אֶל רוּחַ כָּזֶה הִתְפַּלַּלְתִּי –

הִתְפַּלַּלְתִּי לִסְעָרָה

עַזַּת־גִּיל, כִּבְדַת תְּנוּבָה, נֶאְדָּרָה,

עִם חֲזִיזֵי חֲרוֹנָהּ וְעִם רַעֲמֵי אָבִיבָהּ,

מְמָרֶקֶת וּמְנִיבָה…

וְאִם זְמַנָהּ לֹא בָא עוֹד, לֹא בָא עוֹד –

אֵלֵךְ הָלְאָה בְדַרְכִּי בְּלִי רָעֹד

עַד כִּי בָאתִי לִגְבוּלוֹת תּוֹחַלְתִּי,

אוֹ עַד כִּי נָפַלְתִּי – – –

לֹא אֶל רוּחַ כָּזֶה הִתְפַּלַּלְתִּי.

ד    🔗

מָשִׁיחַ! מַהֵר בּוֹא! מִתְּהוֹם מַעֲמַקֵּי

יְשַׁוָּע לִבִּי לָךְ, לְרֹאשׁ מַאֲוַיָּיו,

וְאַל תְּחַכֶּה נָא לַדּוֹר, שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי

אוֹ כֻּלּוֹ חַיָּב.

הֵן דּוֹר כָּזֶה, דּוֹר עַז, אֲשֶׁר בְּלִי אֵימִים

בְּדַרְכּוֹ יֵלֵךְ לוֹ, בַּדֶּרֶךְ אִוָּה,

וּבְלִי לְהַשְׂמִאיל, בְּלִי לְהַיְמִין,

לָבֶטַח יִצְעַד עַד לִגְבוּל הַנְּתִיבָה;

הֵן דּוֹר כָּזֶה, דּוֹר שָׁלֵם לֹא יֶחָצֶה,

אֶת נַפְשׁוֹ רִפְיוֹן נִקְלֶה עוֹד לֹא קָרַע,

וְלוֹ דֵי אוֹן לְהֵישִׁיר עַד הַקָּצֶה

בִּשְׁאִיפַת לֵב – לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע, –

הֵן דּוֹר כָּזֶה, רְצוֹנוֹ בַרְזֶל עָשׁוֹת,

גַּם בְּלִי עֶזְרָתְךָ, מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ,

לוֹ יָדוֹ רַב לְנַתֵּק אֶת הָרְשָׁתוֹת,

וּבְקוּמוֹ לְהִגָּאֵל – וְהִצְלִיחַ.

אַךְ שׁוּר וּרְאֵה אֶת דּוֹרִי, דּוֹר נְמוּשׁוֹת,

הַנִּקְלֶה בְּצִדְקוֹתָיו וַחֲטָאָיו!

זֶה דוֹר בַּצֹּרֶת, דּוֹר נְשָׁמוֹת כְּמוּשׁוֹת,

לֹא חָלַם וְלֹא שָׂנֵא וְלֹא אָהָב.

גְּאֻלָּה! פְּדוּת! לְשׁוֹנוֹ מְצַלְצֶלֶת,

וּבְרוּחַ פִּיו כָּל אַבְנֵי נֶגֶף הָדָף,

אַךְ לֹא יְנַס לִקְרוֹעַ הַשַּׁלְשֶׁלֶת,

וְאִם יְנַסֶּה חִישׁ תִּרְפֶּינָה יָדָיו.

לַדּוֹר הַדָּל, שֶׁיָּבַשׁ קַדְמַת שָׁלָף,

מָשִׁיחַ! מַהֵר בּוֹא! אַל תִּתְמַהְמֵהַּ!

אִם אַתָּה לֹא תְשַׁבֵּר בַּרְזֶל כְּבָלָיו –

בִּכְבָלָיו יִגְוַע, נִרְפֶּה וְיָגֵעַ.

תשרי תרפ"ד