רקע
דוד בן־גוריון
לבוא הרכבת לירושלים

י“ב באב תש”ט – 7.8.1949


רכבת זו העולה ירושלימה היום, בפעם הראשונה אחרי חידוש קוממיותנו, היא חוליה חדשה ורבת־אונים בשלשלת המאמצים הצבאיים, המדיניים והכלכליים לגאולת ירושלים, ומקשרת כל חלקי המדינה לבירת הארץ בעבותות פלדה ואהבה.

ירושלים היתה נקודת־המוקד של מלחמת שחרורנו מימיה הראשונים. גם תעלולי האויב ואכזריותו וגם סבל הישוב וגבורתו הגיעו בעיר זו לשיאם.

בדם ואש זממו צוררינו לעקור את ירושלים העברית ולהכרית תקוותנו לקוממיות ממלכתית. הגבורה והעבודה העברית עשו לאל מזימות האויב.

בשריפת המרכז המסחרי בירושלים פתחו הפורעים מסע־ההשמדה נגדנו. ברצח ממארב לכל אורך כביש תל־אביב — ירושלים ניסו להצמית התחבורה היהודית ולנתק עיר־העולמים של העם העברי מכל שאר מרכזי הישוב. שמו מצור על ירושלים להמית תושביה היהודים ברעב. פוצצו בית־השאיבה בלטרון להכרית את ישובה בצמא. ומה שלא העיזו לעשות אפילו התליינים הנאצים והפאשיסטים במלחמת־העולם – עשו הצבאות הפולשים של מדינות־ערב בהדרכת מפקדים נוצרים: הפציצו והפגיזו באכזריות ונדאלית את עיר־הקודש של שלוש הדתות.

העולם הנוצרי לא נקף אצבע להצלת ירושלים. קדושת העיר נשכחה מלב. אפילו קול מחאה לא נשמע אז נגד מחללי עיר־הקודש ומחריביה.

אבל נצח ישראל לא שיקר. ההגנה העברית ואחריה צבא־הגנה לישראל הצילו רובה המכריע של ירושלים ושחררוה. בגבורה עילאית עמדו יהודי ירושלים בפני התקפות־רצח, מצור, רעב, צמא, הפגזות והפצצות. כחומת־פלדה של מגן ועזר עמדו המשקים החקלאיים המעטים והבודדים בהרי־ירושלים — בדרום, בצפון, ובמערב. מבצע־נחשון פרץ באגרוף־ברזל את המצור ולכד את הרי־ירושלים במערב. לוחמי לטרון חירפו נפשם למות על הצלת ירושלים המופגזת, ודרך חדשה, דרך הגבורה, נסללה בשפלה, במולדת שמשון, לבירה הנצורה, וכגולת־הכותרת של מאמצי הישועה עד עכשיו באה גאולת כל השטח שדרכה עבדה פעם: רכבת יפו — ירושלים.

את מלאכת הלוחמים והכובשים השלימו הסוללים, וירושלים מקבלת היום את הרכבת העברית הראשונה.

אין זו עוד הרכבת החורגת שהיתה באה הנה מאז נבנתה־מסילת־הברזל שבין יפו ירושלים. זוהי רכבת ישראלית המופעלת כולה על־ידי עובדים יהודים, ומשמשת שלוחה כלכלית ואיסטרטגית לעצמאותנו ולחירותנו. העמק, השפלה וההר שהיא עוברת בתוכם נכבשו ושוחררו על־ידי צבא־הגנה לישראל, ושני קצות מסילתה מהווים חלק של מדינת־ישראל.

אני מאמין שהרכבת תעשה את שליחותה הנאמנה בהרמת קרנה הכלכלית של ירושלים, ובהידוק הקשר ההיסטורי והמדיני בין עם־ישראל ובירתו הנצחית, והעטרה תחזור ליושנה.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!