המקובל ר' יצחק מר חיים ספרדי, מחבר של ה“אגרת על תורת הצחצחות”, שפרסמה גב' נדב, ושל אגרת שניה בקבלה הספקולטיבית, שהדפיס גרינופ, היה בשנת רנ“א באיטליה בדרכו לא”י. והנה באגרת חכמי צפת משנת רס“ד, שהדפיס בניהו, נזכר חכם בשם ר' יצחק ן' חיים כאיש “זקן ונשוא פנים” ובתור “חבר לישיבתו של הנגיד בירושלים”. שמו נמצא גם בין חותמי תקנת המסים משנת רס”ט. בניהו ואחריו שלום נטו לדעה, שיש לזהות את שני החכמים הללו, ובעקבותיהם הלכה גם הגב' נדב. אך הם נתנו את דעתם על קושי הכרוך בזיהוי זה: כיצד ייתכן שר' יצחק ן' חיים [= יצחק מר חיים] שהיה בשנת רס“ד כבר חכם “זקן ונשוא פנים” היה עודנו בחיים כעבור עשרים שנה ויותר, ושהוא אותו ר' יצחק ן' חיים, שבשבילו העתיק תלמידו שלמה אזובי “הצעיר שבתלמידים שבישיבת צפת” את ספר הקנה בשנת רפ”ד, ואותו ר' יצחק ן' חיים, שאליו כתב ר' יעקב בירב (מעניין שבכ“י ניו־יורק D 157 740 (תצלומו במכון בן־צבי), שכולל דרשות מר' ישראל די קוריאל, אחד מן ארבעת החכמים שנסמכו כנראה על־ידי ר' יעקב בירב. מובא: רשב”י כתב בספרו לבנת הספיר).
לאחר שנת רפ“ז את תשובתו סי' ל”ז.1
למעשה ר' יצחק מר חיים ור' יצחק ן' חיים שני חכמים שונים היו, כפי שהראה כבר א. ריבלין, והראיה מתקנת המסים הנ“ל.2 שם חתומים “יעקב בכה”ר יצחק מר חיים ספרדי… יצחק ן' חיים”. ומכאן הסיק ריבלין שר' יצחק חיים נפטר כבר לפני שנת רס"ט ולפיכך לא הוא חתום על התקנה אלא בנו.
אף אין לדעתי כל ראיה לכך, שר' יצחק ן' חיים היה דר בצפת, כדעת בניהו. תשובתו הנ“ל של ר”י בירב נכתבה לדמשק, כפי שראה כבר ריבלין, שכן מוזכר בה ר' יצחק חבר שיודעים אנו עליו שהיה חכם של ה“ציציליאנים” בדמשק.3
לדעתו של ריבלין נוסיף את הראיות הללו: ר' יצחק ן' חיים ור' יצחק חבר שימשו בדמשק כדיינים בבי“ד אחד. כך יוצא ברור משו”ת הרלב“ח סי' צג, ואחד הטוענים לפני אותו בי”ד היה ר“י בירב. מאותה תשובה אף מוכח, שר' יצחק ן' חיים היה עדיין בחיים אפילו בשנת רצ”ז. דברי המעתיק שלמה אזובי אינם מוכיחים אלא זאת, שהוא, אזובי, היה דר בצפת ושהיה תלמידו של ר' יצחק ן' חיים. אין הם מוכיחים על מקום מגורי רבו. מתשובת רלב“ח הנ”ל יוצא מפורש שאזובי ישב בצפת ושמש שם כסופר מעתיק שטרות.4 והיכן היה אזובי תלמידו של ר“י ן' חיים? נראה לי שהיה זה בדמשק. מתשובת ר”י בירב בעצם כתיבת ידו שמצאתי5 מוכח, ששלמה אזובי ישב בשעתו בדמשק.
אף קרוב בעיני שר' יצחק ן' חיים מוצאו לא מספרד אלא מאחת מארצות המערב. ושמא הוא בן לאותה משפחה שיצא ממנה אח"כ החכם המפורסם ר' אהרן ן' חיים, בעל קרבן אהרן.
-
מ. בניהו, תעודה מן הדור הראשון של מגורשי ספרד בצפת, ספר אסף 117, 123; ג. שלום, לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש, תרביץ כ“ד 168; י. נדב, אגרת המקובל ר' יצחק מר חיים על תורת הצחצחות, תרביץ כ”ו 440. – על עליתו של ר‘ יצחק מר חיים לא"י עי’ גם ר' שלמה בר ש“ט עתיה בהקדמתו לפירושו לתהלים, ויניציאה ש”ט: “ואלה הלכו משלוניקי לארץ ישראל… והחכם רבי יצחק מר חיים”. ↩
-
ריבלין בהערותיו ל“תולדות חכמי ירושלים” של פרומקין, ח“א, 63–64, הערה 2. התקנה: כתר תורה, אמשטרדם תפ”ה, בהקדמה = כרם חמר לר“א אנקאווה, ליוורנו תרל”א, כג ע"א. ↩
-
מסעות א"י לר‘ משה באסולה, מהד’ בן־צבי, 67. ↩
-
וכנראה עסק גם בהעתקת ספרים, כפי שנוכל לשער מהעתקת ספר הקנה. ↩
-
כ"י מונטיפיורי 116, דף 143 (קטלוג הירשפלד, עמ' 28–29). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.