ידועה עדותם של ר' אלישע גאליקו ושל ר' משה אלשיך על ר' יוסף קארו, שהוא ציווה כמה ימים לפני פטירתו להכין כתב־חרם על הספר מאור עינים, אלא ש“ביני ביני… ונתבקש בישיבה של מעלה ולא יכול לחתום בידו”. הדברים כלשונם “אות באות” הובאו ע“י חיד”א מתוך “פתקא אחת”, שמצא “בגנזי רב גדול זלה”ה“.¹ והנה אותו לשון ממש שהעתיק חיד”א נמצא בקובץ כ“י בהעתקו של ר' אברהם שלמה יוסף גראציאנו (אי“ש ג”ר).² גראציאנו מקדים לדבריהם של ר' אלישע גאליקו ושל ר' אלשיך פתיחה זו: “ראה זה מצאתי ראיתי על ספר מאור עינים שחיבר הר”ר עזריה מן האדומים ז”ל אשר יצא על הספר ההוא קול תלונת דברים שאסור לקרות בו, ושני חכמים גדולי' ורבנים מצפת תוב“ב, ה”ה כמו“הר”ר אלישע גאליקו וכמוה“רר משה אלשיך נ”ע כתבו כתב עדות במדינת איטליאה, שהגאון הגדול והחסיד כמו“הר”ר יוסף קארו זצ“ל בעל בית יוסף והש”ע ושאר ספרי' אחרי' צוה למו“הרר”א גאליקו הנ“ל שיכתוב אגרת אחת בשמו על דבר הספר הנ”ל, כדי שישרפוהו באש בכל מקום אשר יראה ואשר ימצא“. לאחר מכן מעתיק שם גראציאנו את “כתב־העדות” הנזכר ומוסיף: “אמר הכותב: את סדר גזירת הציווי הנז' ראיתיהו³ כתוב יד ומודבק על כיסוי הספר מאור עינים עצמו מצד פנים, ומועתק שם מיד שזה כותב מאן דהו⁴ ואולי הועתק מגוף האוריגיינאלי”. אי”ש ג“ר שישב במודינא שימש שם כראש ישיבה ונפטר שם בשנת תמ”ה. היה חכם מפורסם בזמנו. חיבר פסקים ותשובות וכן חידושים והגהות לד' חלקי ש“ע. אף מן הקבלה ומן הפיוט לא משך ידו. נזכר אצל חכמי זמנו, ופעם אחת נזכר גם אצל חיד”א. ומסתבר בעיני שהוא “הרב הגדול” שבגנזיו מצא חיד"א אותה “פתקא” בזמן שהותו במודינא.⁵

כנראה דעתו של גראציאנו, כדעתם של חכמים אחרים באיטליה, לא היתה מסכמת עם החרם. באותו כ“י הוא מוסיף מיד אחרי דבריו הנ”ל את דברי ר' שמואל שער אריה (פורטא ליאוני)⁶ בזכותו של הספר מאור עינים: “אפס כי תחת הציווי הנז' ראיתי עוד כי חד גברא רבא, ה”כ המוה“ר שמואל שער אריה זצ”ל הוסיף לכתוב עוד את הדברים האלה: פנים טהור רואה אני בחיבור זה, כי אינו חולק על דברי חז“ל אלא מבקש דרך לתרץ כמה דברים מסופקים, שמא יטעו ח”ו הקוראים בספרים החיצונים, בראותם בהם קצת סיפורי מקרים משתנים מהכתוב בספרים שלנו, ובדברים של סיפור מעשים וכיוצא בהם אין עסק בעיקרי הדת ואין מנגד לה ח“ו. נהיה זה לשם שמים, לכן אין להאשימו ולא לחכמי זמנו כשם שאין להאשים ספר המורה נבוכים להרמב”ם ולא א“ע (= אבן עזרא). אכן מי שאינו חכם במדות ושאין שכלו שלם לא יקרא בו פן יטעה בהבנת דבריו, כי דִבֵר טוב למבין, נאם הצעיר שמואל שער אריה – ע”כ דבריו. – כל הדברי' האלה יצאו מאת החכם השלם והאלוף כמוהר“ר שמואל שער אריה זצ”ל ומכתב ידו ממש, נכתבו תחת סדר גזירת ציווי הנז' לעיל".

מן הראוי להוסיף כאן, שגראציאנו העתיק אף כתב אחר בענין זה, הוא כתב־ההרשאה שנתן ר' מרדכי דאטו בשנת שנ"ה “לכמ”ה ישעיה מסיצה יצ“ו להחזיק אצלו ולקרוא בספר הזה – כשם שהורשיתי אני מגאוני פיררה”. הכתב הועתק מעצם כתיבת־ידו של ר' מרדכי דאטו ומובא בשער ספר הדרשות של דאטו (באיטלקית) הנמצא בכתיבת ידו בבריטיש מוזיאום.⁷