רקע
דוד בן־גוריון
על השוק השחור

כ“ב בתשרי תשי”א – 3.10.1950

שדר


שיחה זו לא באה לבשׂר ישועות או לגלוֹת חדשות ונצורות. כוונתה היא הרבה יותר צנוע ופשוטה: להבהיר עד כמה שאפשר סעיף אחד במסקנות הממשלה שנתפרסמו לפני ימים אחדים – הסעיף על המלחמה בשוּק השחוֹר, המלחמה נגד הפקעה זדונית של מחירים והעלמת מיצרכים מהקונה, שאינו רוצה ואינו יכול להיזקק לשוּק השחוֹר. ספסרות מגונה ופושעת זו מעמידה בסכּנה את קיום המשק והמטבע שלנו, פוגעת קשה בהמוני העם, משמשת מקור ועידוּד לגניבות ומעילות ושחיתות, ומערערת יסודות המוּסר הציבורי. לא עוד יחידים ובודדים, ספסרים מוּעדים ורודפי-בצע על חשבון הכלל, נגועים במעשי שוד ומירמה אלה שקוראים להם בשם הנאֶה שוּק שחוֹר – אלא חוגים רחבים ומתרחבים הם שותפים לעברה. כי יש לעמוד על אמת פשוטה ועגומה זו: לא רק המוכר בשוּק השחוֹר, המפקיע המחיר למען בצעוֹ, אלא גם הקרבן שלו, הקונה, המשלם פי שלושה או חמישה מהמחיר החוקי – הוא בעצם שותף ועוזר למעשה המגונה, ואין לעקור נגע זה בלי עזרתו הפעילה של הציבור הרחב.

ברור לכּל שהסיבה היסודית והראשונה לשוק השחור הוא – המחסור במיצרכים. במקום שיש שפע רב – קשה אפילו לרמאי מוּעד ומומחה להעלים סחורה ולהפקיע שערים. במצב של שפע אין צורך בפיקוח ובקיצוב; וצר לי מאוד שאין ביכלתי להבטיח שפע לכּל בזמן הקרוב. אם כי הייצוּר בארץ, גם בחקלאות וגם בחרושת הולך ומתרחב בלי-הרף, והון לא-מעט, מהארץ ומחוץ-לארץ, הולך ומושקע במפעלי פיתוח חדשים – עוד צפויים לנו ימי מחסור לא לשבוע ולא לחודש. צרכינו מרוּבים מיכלתנו ותצרכתנו עולה על ייצוּרנו. הסיבה לכך: צרכי בטחון וקיבוץ גלוּיות. שני דברים אלה, העומדים בראש דאגותינו, מחייבים אותנו להוציא הרבה יותר משאנו מכניסים. הבטחון, כפי שמבין כל אחד, הוא כמעט כולו הוצאה ללא הכנסה. וגם העליה הגדולה, אם-כי אנו בטוחים שבמשך הזמן תהיה חי נושא עצמו ומקור של חוסן ושפע למדינה, הרי מן ההכרח שבתקופה הראשונה צריכתה תקדם ליצירתה ותעלה עליה פי-כמה. לא כל עולה נקלט מיד בתהליך הייצוּר, אבל מהרגע הראשון לבואו לארץ הוא זקוק לתזונה, להלבשה, לשיכוּן, לחינוך ולבריאוּת ולשאר השירותים. העליה הגדולה שזכינו לה בימים אלה – ואיני יודע זכות גדולה מזו בכל ההיסטוריה של עמנו – היא ברוּבה הגדול והמכריע מחוסרת-הון, וקליטתה בחקלאות, במלאכה ובחרושת מחייבת השקעה ראשונית עצומה – לשיכוּן, להזנה, לרכישת מכשירי ייצוּר וחמרי ייצור, – ורק לאחר מספר שנים יוּכל העולה המסודר להחזיר חלק ניכּר מהשקעה ראשונית זו. רוב המיצרכים הדרושים לקליטת העולים – חמרי הבנין, כלים, מכונות וחמרי-גלם ומזונות – עלינו להביא מן החוץ. ומשום-כך מאזן-התשלומים שלנו הוא שלילי, והיבוּא גודל מהיצוּא פי שמונה. במשך שנתיים, מחודש יוּלי 1948 עד יוּני 1950, עלה היבוּא ל-162.966.000 ל“י, והיצוּא הגיע רק ל-19.421.000 ל”י. ואנו עומדים בפני בעיה קשה – שאין אולי הציבור מעריך כל חומרתה – של מחסור במטבע-חוץ, שיכסה ההפרש העצום הזה שבין היבוּא ובין היצוּא. מן ההכרח שנוסיף לקנות בחוץ-לארץ כל אותם המיצרכים הדרושים גם לעולים וגם לישוב הוותיק: מזון, חמרי-גלם, מכונות וכלים, שאין לעשותם בארץ בכלל או שאין לעשותם עדיין במידה מספיקה. – אין אנו חסרים סיכויים לפתרון בעיה חמוּרה זו, אבל הדבר לא יעָשה בחדשים אחדים, אם כי עלינו לשקוד בלי-הרף לתיקון המצב ע"י הרחבת הייצוּר, הגבּרת התפוקה והגדלת היצוּא. בכּנסת יתקיים ויכוּח מקיף על מדיניות הממשלה ועל מסקנותיה, ובאחת משיחותי הבאות אולי אגע בכמה בעיות של מדיניותנו המשקית. עכשיו אומר רק זאת: במחסור הקיים נוסיף לתת זכוּת-בכורה לצרכי בטחון וקליטת העליה, – ואני בטוח שזהו רצונו של רוב-רובו של העם, ועל כל אחד מאתנו להשלים לזמן מסוּים עם המחסור הקיים, – בכל אופן השוּק השחור אינו מוסיף מיצרכים אלא מייקר אותם.

*

המחסור אינו הסיבה האחת לשוּק השחור. יש גם גורמים פנימיים, והצדק מחייב שאתחיל מאחריותה של הממשלה. עלי לומר בגלוי שאין הכּל כשורה במערכות הממשלה. אין זה אולי מהחכמה מצד הממשלה להודות בליקוייה. אולם נדמה לי שהממשלה הגרועה והמסוכנת ביותר היא זו המתימרת להיות חַפה תמיד ממשגה, או המנסה לנטוע הכּרה כזאת בלב הציבור. גם שׂרי-ממשלה אינם אלא בני-תמותה, והם חייבים, אולי יותר מאחרים, לפשפש מזמן לזמן במעשיהם ולתקן מה שצריך תיקון, – גם כשהם נהנים, ודווקא משום שהם נהנים, מאמוּנו של רוב העם. וליקויים יש גם בממשלה גופה וגם במנגנון העושה דברה. הפעם אציין רק הליקויים שיש להם תוצאות לשוק השחור. מצד אחד יש במשרדי הממשלה ריכוז נפרז, שגורם לאיטיות בהחלטה ובביצוע ולקשיים מיותרים לאזרחים הזקוקים למשרדי הממשלה. מצד שני – אין די תיאום בין המשרדים השונים, או גם בין מחלקות שונות של משרד אחד; הכרחית חלוקת עבודה בין שׂרי הממשלה, אבל המציאות המשקית אינה יכולה להתפצל לפי הפיצול הממשלתי, ומפעל משקי אחד תלוי בכמה מחלקות או בכמה משרדים, וחוסר תיאום מהיר ויעיל מעכב וגורם לדחיות יתרות ומזיקות. אשמה זו חלה בשורה הראשונה על ראש-הממשלה, שעליו להיות המתאם בין המשרדים השונים, ואין הוא רשאי ללמד זכות על עצמו שהוא טרוד למעלה ראש בעניני בטחון ומדיניות-חוץ ועליה ופיתוח. חוסר-תיאום בין משרדי האוצר, האספקה, התחבורה ומסחר ותעשיה הוא אחד הגורמים לליקויים חמורים באספקה מסודרת ומהירה ולחוסר פיקוח מספיק ויעיל בדברים שחל עליהם פיקוח.

אני מקווה שליקויים אלה, וגם ליקויים אחרים שלא מניתי כאן, באשר אינם נוגעים לשוּק השחור, יתוקנו במידת האפשר בעתיד הקרוב. אולם על סידורים חדשים בממשלה חייב ראש-הממשלה להכריז ראשונה בכנסת, ולא ב“קול-ישראל”; עכשיו אומר רק זאת, שכּל הידיעות הנפוצות מזמן לזמן בענין זה בעתונות, וגם בעתונים של מפלגות הקואליציה, אינם אלא מהרהוי לבּם של המודיעים, ולא פעם אני קורא בעתונים על החלטות ותכניות של ראש-הממשלה, שאין לי עליהם כל מושג.

*

לא הכל כשורה גם במנגנון הממשלה. יש להצטער צער רב על ההתקפות וההאשמות הסיטוניות שניתכות מזמן לזמן על עובדי המדינה. ציבור זה בכללו עושה עבודתו באמונה. יודע אני פקידי-מדינה רבי-כשרון-ויכולת שהיו יכולים להשתכר בנקל פי-כמה בעבודת-חוץ, והם עושים מלאכתם הקשה והיקרה בפקידות מתוך הכרת חובה – וגם מתוך ראִיית זכות לעצמם, – להשתתף בעיצוב בנינה של מדינת-ישראל שהוטלו עליה משימות היסטוריות גדולות; ופקידם אלה אינם מעטים, והם נמצאים בכל משרדי הממשלה ומחלקותיה, וגם בין השופטים והשוטרים, מבלי להזכיר צבא-הגנה לישראל. אולם יש בלי-ספק פקידים שעושים עבודתם מתוך יהירות וזלזול באזרח הנזקק להם, מתוך רשלנות וחוסר כשרון וידיעה, וגם יש – כפי שאני חושש – מקרים של שחיתוּת וחבּלה. אסור לפקוד עווֹן פקידים אלה על כלל עובדי-המדינה, אולם דבר המנגנון הממלכתי טעון בלי-ספק בדיקה ותיקון, וגם בשטח זה יעָשׂוּ סידורים המכוּוָנים להגבּרת היעילות ולהשבחת הנוהל של עובד מדינה ולהנעמת הליכותיו עם הציבור.

תיקונים אלה בסידורי הממשלה והמנגנון הם תנאים מוקדמים להצלחת המלחמה בשוּק השחור ולעבודת הממשלה כולה. אולם תיקונים אדמיניסטרטיביים בלבד לא יספיקו. יש הכרח באספקה יותר מלאה ויותר מסודרת וזריזה של המיצרכים החיוניים, – במידה שיש ביכלתה של המדינה לספקם. הממשלה חייבת לספר לציבור המצב כהוויתו, ואסוּר לפרנסו באשליות. על הציבור לדעת שכּל דבר המובטח על-ידי הממשלה – יקוים בדיוק, במועד ובאופן היעיל ביותר. אסור לממשלה לעשות שום הודעה והבטחה בשטח האספקה – אלא אם יש לה בטחון מספיק שהדבר יעָשה במלואו ובסדר הדרוש. גם ממשלה אינה יכולה לעשות יש מאין – אבל על הממשלה לדאוג לכך ש“היש” יתרבה ויגיע לציבור בזמנו ובתנאים הוגנים. וזאת – תעשה הממשלה.

אולם מאמציה של הממשלה לעקירת השוּק השחור – גם אם הממשלה תעשה הכל במיטב יכלתה, ואני מקווה שתעשה זאת, – יצליחו אך ורק בתנאי אחד: בשיתוף הציבור ובתמיכתו הנאמנה. המדובר כאן לא בתמיכה לממשלה, אלא בתמיכה לחוק.

אין הממשלה תובעת מהציבור להפסיק הביקורת נגד הממשלה, אפילו אם הביקורת אינה מוצדקת. מוטב שתישמע ביקורת פסולה מאשר לא תהיה ביקורת כלל, אם כי המבקרים צריכים לזכור שלפניהם יש ברירה – בין ביקורת הוגנת ובין ביקורת נפסדת. כל הימים אני מצטער על ששתי מפלגות ציוניות שישבו אתנו בממשלה הזמנית פרקו מעל עצמם האחריות הכבדה להנהגת המדינה בתקופה גדולה וקשה זו, – אבל זוהי זכותם לבחוֹר בדרך קלה של אופוזיציה, והממשלה מבינה שדרכה של אופוזיציה לעשות אופוזיציה, לצורך ושלא לצורך. אולם יש חובה המוטלת על כל אזרח ותושב במדינה, בין שהוא מתומכי הממשלה או ממתנגדיה החריפים – וזהו לעזור לחוק ולשתף פעולה עם מקיימיו. אפשר לבקר החוק ולהציע ביטולו או שינויו, אך כל זמן שהוא קיים – על כל אזרח ותושב במדינה לא רק לקיימו בעצמו, אלא לתת כל העזרה האפשרית לממונים על ביצוע החוק.

דבר זה חל על כל חוק מחוקי המדינה; זה חל בתוקף מיוחד על המלחמה בשוּק השחור. ספסרות נפסדת ופלילית זו פוגעת ביסודות המדינה, באשיות המשק ובצרכים החיוניים של כל משפחה בישראל. השוּק השחור הוא מדרון מסוכן אשר אם לא נעקור אותו מן השורש בעוד זמן – הריהו עלול להטיל אותנו לתהום השחיתוּת המוסרית והאבדון הכלכלי.

*

ובשורה הראשונה עלי לפנות לקהל הסוחרים, לאירגון הסוחרים ולכול סוחר יחיד. יקום אירגון הסוחרים לטהר מחנהו בפנים, יאחז באמצעים להפסיק ההשתוללות הנפסדת של העלמת המלאי והפקעת השערים. יש סוחרים ישרים והגונים – אל יוכתם שמם הטוב בגלל בני-אומנותם הפושעים. ולכל סוחר בודד אני פונה בקריאה נמרצת – אַל תתן יד לשוד ולמרמה של השוּק השחור, אַל תהא אץ להתעשר על חשבון הציבור והמדינה. ומהסוחר שנכשל בדבר-עבירה, אני דורש שלוֹשה אלה: שיחזיר המלאי המוסתר לחנותו במשך השבוע הזה, עד יום ששי, שימכור מכאן ולהבא כל סחורה אך ורק במחיר החוקי, ושלא ימכור סחורה קצובה אלא תמורת נקודות חוקיות – בהתאם לצווי הממשלה.

אם יש ליקויים בשיטת הקיצוב והחלוקה – תהא האפשרות בנוגעים בדבר להביא ביקורתם והצעותיהם לפני הממשלה. הם ימצאו אוזן קשבת. כשם שאנו דורשים שיתוף פעולה מכל החוגים בביצוע חוקי המדינה – כך אנו מוכנים לשתף בעצה ובדיון כל החוגים המעונינים. אמנם אירגון הסוחרים או אירגון אחר לא יקבע דרך הממשלה. רק מוסד אחד במדינה יכול להכריע ולקבּוע מדיניות ישראל וחוקיה – זוהי הכּנסת, ורק מוסד אחד במדינה יכול לבצע מדיניות וחוקים אלה – ממשלת ישראל. הכּנסת כפופה לעם, ולא יאוחר מינוּאר 1953, במלאות ארבע שנים לבחירות לכנסת הראשונה, תתקיימנה בחירות לכנסת השניה; והממשלה כפופה לכּנסת, ובידה לקיים האֵמוּן בממשלה או למנוע אותו. האחריות המוטלת על הכּנסת ועל הממשלה – לא תופקע ולא תוטל על אחרים; אולם הממשלה תשתף ברצון חוגים וגופים שאינם מיוצגים בכּנסת – בבירור צעדיה הכלכליים ובבדיקת הדברים הטעונים תיקון, אם-כי אחריות ההחלטה והביצוע תפול אך ורק עליה, בגדר הרבונות של הכּנסת.

אבל כל חוג וחוּג בישוב חייב לבצע חוקי המדינה וצַוויה, בין שהם הסכימו להם מראש או לא. – ואני מודיע כאן בשם הממשלה שכּל כוחה ותקפה ואמצעיה של המדינה יגויסו ומתגייסים למלחמה נגד השוּק השחור. הממשלה תפעל בכל חומר הדין נגד העבריָנים הגדולים והראשיים, אם-כי לא ינוקה כל פושע, כקטן וכגָדול, ובכל אשר ימָצא, בכפר או בעיר, בפקידוּת הממשלה או בפקידוּת הסוכנות, במסחר פרטי או במסחר קואופרטיבי.

נקטנו באמצעים להגיע עד חקר מקורותיו וגלגוליו של השוּק השחור בכל שלביו. נקטנו באמצעים שהעבריָנים יבואו על ענשם בלי שהיות ודיחויים יתרים. המסחר הוא זכותו של כל אחד – אבל אין זכות בלי חובה: סוחר שאינו ממלא חובתו ללָקוֹח, לציבוּר ולמדינה כחוק – אינו ראוי לשמש באיצטלה זו, והממשלה תדאג לכך שתינטל ממנו האפשרות לחַבּל במשק המדינה ולעשות בצע ברמיה.

עזרת-הסוחרים בביעור השוק השחור נודעת לה חשיבות מיוחדת, אולם דרוש שיתוף כל שאר חלקי הציבור. כל איש ואשה במדינה יכולים לעזור במלחמה זו – קודם כל ב“לא תעשה”: בהפסקת הקניות בשוּק השחור, בסירוב לשלם מחירים מופקעים, בהימנעות מקניות למעלה מהמנה הקצובה. ודרושה גם עזרת-“עשה”: לעמוד לימין מבצעי החוק ולהודיע על מקרה שהלקוֹח נדרש לשלם מחיר מופקע או על פגיעה אחרת בהגינות ובחוק. יפָתחו לחנות בכל המרכזים החשובים בהשתתפות באי-כוח הציבור, לקבל תלונות על קיפוחים ועבירות על החוק, על התנהגות לא הוגנת מצד המוכרים ולבחון אמיתותן וממשותן. ואני מקווה, שאירגוני הסוחרים, בעלי-המלאכה, אנשי-התעשיה, הפועלים, בעלי המקצועות החפשים – יתנו ידם לדבר זה.

אני פונה למורים שיסבירו לילדים ולתלמידים כל הכיעור והשחיתות של השוּק השחור, והנוער יתגייס לעמוד על משמרת ההגינות והטהרה בחיינו הכלכליים.

אני פונה לכל פקידי המדינה, שיהיו לדוּגמה ולמופת לכל שאר העובדים – בהימנעות מהשוּק השחור, ובמתן עזרה לכוחות החוק. – אני פונה לציבור הפועלים שיתגייס בכל המרץ נגד כל גילויי השוק השחור במסחר ובעבודה. פועלי ישראל לא הכזיבו אף פעם כשנתבעו למאמץ לאומי – אני מקווה שלא יכזיבו גם הפעם.

הסתדרות העובדים והפועל המזרחי עשו דבר גדול בהעמידם למשפט ארבעה-עשר קיבוצים – “בעווֹן מכירת גרעיני תבואה במחירים העולים על המחיר הרשמי שנקבּע על-ידי המשרד לאספקה וקיצוב”, והודיעו על כך לממשלה. וטוב עשו המשקים שהודו באשמתם. תהא פעולה זו דוּגמה לכל ציבור הפועלים, ומופת לכל שאר האירגונים – שיאחזו בעצמם באמצעים פנימיים לבער הרע מקרבּם.

אירגוני הנשים יוכלו למלא תפקיד מכריע בעקירת הרע. ואני מאמין שההבטחה שנתנו לי הנציגוֹת של אירגוני הנשים לעמוד לימין הממשלה במערכה זו – תתקיים במלואה.

*

תרשו לי להגיד לבסוף: מכל הדברים הרבּים שאיני מומחה להם – הרי השוק השחור אני מומחה לו פחות מכל. אולם בימים המעטים שאני מטפל בענין זה נתברר לי שהנגע פשׂה בכל חוגי הישוב, ושרשיו נעוצים גם בגורמים חיצוניים שאין לנו עדיין שליטה עליהם וגם בליקויים פנימיים, בהרגלים נפסדים של הציבור ובכשלונות של הממשלה והמנגנון, ולא קל יהיה להתגבּר עליו. התחבולות שמשתמשים בהן להעלים סחורות, להפקיע מחירים ולטשטש העקבות ובאותו הזמן גם להערים על המכס ועל המס – הן משוכללות ברוב ערמה ומזימה. ואיני יודע שום מַטה-קסם שיש בכוחו להפוך בן-רגע חושך לאור ושחור ללבן.

אולם אני מאמין בציבורנו ובמאור המוסרי הגנוז בנפשו, לפעמים בלי ידיעתו. למרות העייפוּת וההתפרקות המוּסרית שהתפשטה בציבור לאחר המתיחוּת הדרמַטית של מלחמת השיחרוּר, למרוֹת הטענות והטרוניות – הצודקות והבלתי צודקות – נגד הממשלה ונגד המנגנון, נגד הצנע ונגד הקיצוב והפיקוח, למרוֹת התעמולה הפוליטית והפולמוס המפלגתי שאינם נקיים מדימגוגיה נפסדת, למרוֹת העתונוּת והספרוּת הצהובה המוסיפה לא מעט לעכירת הרוחות – הרי ציבורנו בכללו נאמן למדינת-ישראל וליעודיה הגדולים: בטחון, קיבוץ גלויות, בנין הנשַמות. ובציבור נאמן זה כלולים בלתי-מפלגתיים ואנשי הקואליציה והאופוזיציה גם יחד; כי איני סבור שהקואליציה כולה צדיקים ונבונים, והאופוזיציה כולה רשעים ואווילים. ואם נחלקו הדעות על שיטות ודרכים בשאלות כלכלה וחברה, במדיניות פנימית וחיצונית – הרי רוב העם חרד לשלום המדינה, בטחונה, טהרתה ועתידה.

ואני מאמין שהציבור המאורגן והעתונוּת האחראית – ללא הבדל מפלגה וזרם, – יתנו ידם למאמץ זה של ביעור השוּק השחור וכל המעשים הנפסדים והמסוכנים הכרוכים בו, – והיה מחננו טהור.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35414 יצירות מאת 1806 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 11959 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!