(סִפּוּר־עַם אַנְגְּלִי)
הָיֹה הָיְתָה בִּכְפָר אֶחָד מִשְׁפַּחַת אִכָּרִים וְלָהֶם בַּת נָאָה שֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינָיו שֶׁל בַּעַל־אֲחֻזָּה מֵהַסְּבִיבָה. הָיָה הָאִישׁ מְבַקֵּר לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת בְּבֵית הָאִכָּר וּמְחַזֵּר אַחֲרֵי הַנַּעֲרָה.
עֶרֶב אֶחָד בָּא בַּעַל־הָאֲחֻזָּה לְבֵית הָאִכָּר וְהֻזְמַן לִסְעֻדַּת־עֶרֶב. שָׁלְחוּ הַהוֹרִים אֶת הַבַּת לַמַּרְתֵּף, לִשְׁאֹב שֵׁכָר מֵהֶחָבִית.
יָרְדָה הַבַּת לַמַּרְתֵּף וּלְפֶתַע נָשְׂאָה עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה פַּטִּישׁ שֶׁתָּקוּעַ הָיָה בֵּין מְרִישֵׁי הַתִּקְרָה. חָלַף הִרְהוּר בְּמֹחָהּ שֶׁפַּטִּישׁ זֶה עָלוּל לְהָבִיא עָלֶיהָ צָרָה צְרוּרָה. אָמְרָה לְעַצְמָהּ: “אִם אֶנָּשֵׂא לְבַעַל־הָאֲחֻזָּה וְיִהְיֶה לָנוּ בֵּן, וְהַבֵּן יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְאִישׁ וְיֵרֵד כָּמוֹנִי לַמַּרְתֵּף לִשְׁאֹב שֵׁכָר, וְהַפַּטִּישׁ יִפֹּל פִּתְאֹם עַל רֹאשׁוֹ וְיַהַרְגֵהוּ – הוֹי מָה נוֹרָא יִהְיֶה הָאָסוֹן!” נִצְבַּט לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ, יָשְׁבָה עַל סַפְסָל וּמֵרְרָה בְּבֶכִי.
תָּמְהוּ הַהוֹרִים שֶׁבִּתָּם מִשְׁתַּהָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה בַּמַרְתֵּף. קָמָה הָאֵם וְיָרְדָה אַף הִיא לַמַּרְתֵּף וְהִבְחִינָה בַּבַּת הַמְּמָרֶרֶת בְּבֶכִי וּבַשֵׁכָר הַנִּגָר לוֹ מִתּוֹךְ הַמְּגוּפָה הַפְּתוּחָה שֶׁל הֶחָבִית.
– מָה קָרָה, בִּתִּי? – שָׁאֲלָה הָאֵם. – הוֹי, אִמָּא! – גָּנְחָה הַבַּת – הָצִיצִי־נָא בְּפַטִּישׁ אָיֹם זֶה! אִם אֶנָּשֵׂא לְבַעַל־הָאֲחֻזָּה וְיִהְיֶה לָנוּ בֵּן וְהַבֵּן יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְאִישׁ וְיֵרֵד כָּמוֹנִי לַמַּרְתֵּף לִשְׁאֹב שֵׁכָר, וְהַפַּטִּישׁ יִפֹּל פִּתְאֹם עַל רֹאשׁוֹ וְיַהַרְגֵהוּ – הוֹי מָה נוֹרָא יִהְיֶה הָאָסוֹן!
– אֱמֶת וְיַצִּיב! – קָרְאָה הָאֵם – זֶה יִהְיֶה אָסוֹן נוֹרָא!
וְאַף הִיא יָשְׁבָה עַל הַסַּפְסָל וּמֵרְרָה בְּבֶכִי. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הֵחֵל הָאָב לִתְמֹהַּ מִשּׁוּם מָה אֵין הֵן חוֹזְרוֹת מֵהַמַּרְתֵּף. שֶׁעַל כֵּן יָרַד אַף הוּא וַיַרְא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן יוֹשְׁבוֹת וּמְמָרְרוֹת בְּבֶכִי וְהַשֵּׁכָר נִגָר לוֹ מִתּוֹךְ הַמְּגוּפָה הַפְּתוּחָה שֶׁל הֶחָבִית.
– מָה קָרָה? – שָׁאַל הָאִכָּר. – אַדְּרַבָּא, הָצֵץ־נָא בְּפַטִּישׁ אָיֹם זֶה – אָמְרָה הַאֵם – תָּאֵר לְךָ שֶׁבִּתֵּנוּ תִּנָּשֵּׂא לְבַעַל־הָאֲחֻזָּה וְיִהְיֶה לָהֶם בֵּן, וְהַבֵּן יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְאִישׁ וְיֵרֵד כָּמוֹהָ לַמַּרְתֵּף לִשְׁאֹב שֵׁכָר, וְהַפַּטִּישׁ יִפֹּל פִּתְאֹם עַל רֹאשׁוֹ וְיַהַרְגֵהוּ – הוֹי מָה נוֹרָא יִהְיֶה הָאָסוֹן!
– אָכֵן, יַקִּירָתִי – אָמַר הָאִכָּר – זֶה יִהְיֶה אָסוֹן נוֹרָא! – וְאַף הוּא יָשַׁב בְּסָמוּךְ וּמֵרֵר בְּבֶכִי.
וּבֵינְתַיִם נִמְאֲסָה עַל בַּעַל־הָאֲחֻזָּה הַצִּפִּיָּה הַמְּמֻשֶּׁכֶת וּלְפִיכָךְ יָרַד לַמַּרְתֵּף. רָאָה אֶת שְׁלָשְׁתָּם יוֹשְׁבִים וּמְמָרְרִים בְּבֶכִי וְהַשֵּׁכָר מֵצִיף אֶת הָרִצְפָּה. נִזְדָּרֵז בַּעַל־הָאֲחֻזָּה, סָתַם אֶת הֶחָבִית בִּמְגוּפָה וְשָׁאַל:
– מַדּוּעַ תְּמָרְרוּ בְּבֶכִי וְתַנִּיחוּ לַשֵּׁכָר לְהִנָגֵר?
– הוֹי – נֶאֱנַח הָאָב – הָצֵץ־נָא בְּפַטִּישׁ אָיֹם זֶה. תָּאֵר לְךָ שֶׁבִּתִּי תִּנָּשֵּׂא לְךָ וְיִהְיֶה לָכֶם בֵּן, וְהַפַּטִּישׁ יִפֹּל פִּתְאֹם עַל רֹאשׁוֹ וְיַהַרְגֵהוּ!> וּשְׁלָשְׁתָּם נָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם בְּקִינָה מָרָה.
שָׁמַע בַּעַל־הָאֲחֻזָּה וּפָרַץ בִּצְחוֹק. טִפֵּס אֶל הַתִּקְרָה וְשָׁלַף אֶת הַפַּטִּישׁ מִבֵּין הַמְּרִישִׁים.
– אֲרָצוֹת רַבּוֹת עָבַרְתִּי בִּנְדוּדַי – אָמַר בַּעַל־הָאֲחֻזָּה – אַךְ מֵעוֹדִי לֹא נִתְקַלְתִּי בְּשׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם. עַתָּה אֵצֵא לִי שׁוּב לַנְּדוּדִים וְהָיָה אִם אֶמְצָא בָּעוֹלָם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁטִּפְּשׁוּתָם גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם, אֶחֱזֹר הֵנָּה וְאֶשָּׂא אֶת בִּתְּכֶם לְאִשָּׁה.
נָטַל פְּרִידָה וְנָסַע לוֹ, וְהַהוֹרִים הִצְטַעֲרוּ מְאֹד שֶׁאָבַד לָהּ לְבִתָּם חָתָן הָגוּן. יָמִים רַבִּים נָדַד בַּעַל־הָאֲחֻזָּה בָּעוֹלָם. יוֹם אֶחָד רָאָה בִּקְתָּה שֶׁגַּגָהּ הִצְמִיחַ מְעַט עֵשֶׂב. בְּאוֹתָהּ בִּקְתָּה הִתְגּוֹרְרָה אִשָּׁה זְקֵנָה. נָטְלָה הָאִשָּׁה סֻלָּם, הִשְׁעִינָה אוֹתוֹ אֶל הַגַּג וְנִסְּתָה לְאַלֵּץ אֶת פָּרָתָהּ שֶׁתַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם, אַךְ הַפָּרָה הַמִּסְכֵּנָה הִתְגּוֹנְנָה בְּכָל כֹּחָהּ וְסֵרְבָה לַעֲלוֹת. תָּמַהּ בַּעַל־הָאֲחֻזָּה וְשָׁאַל אֶת הָאִשָּׁה לְפֵשֶׁר מַעֲשֶׂיהָ.
– הַבֵּט־נָא בָּעֵשֶׂב הָרַעֲנָן שֶׁעַל גַּג בִּקְתָּתִי – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה – אֲנִי רוֹצָה שֶׁהַפָּרָה תַּעֲלֶה וּתְלַחֵךְ אֶת הָעֵשֶׂב. אֵינִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁתִּפֹּל, כִּי אֶקְשֹׁר חֶבֶל לְצַוָּארָהּ, אַעֲבִירוֹ דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה וְאֶכְרְכוֹ סְבִיב יָדִי. וְכָךְ אוּכַל לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לַפָּרָה כָּל רַע.
– הוֹי, טִפְּשָׁה שֶׁכְּמוֹתֵך! – אָמַר בַּעַל־הָאֲחֻזָּה – הֲרֵי יְכוֹלָה אַתְּ לִקְצֹר אֶת הָעֵשֶׂב וּלְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָה, אֶל הַפָּרָה! אוּלָם הָאִשָּׁה סְבוּרָה הָיְתָה שֶׁקַּל יוֹתֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַפָּרָה עַל הַגַּג. עַל כֵּן דָּחֲקָה בַּבְּהֵמָה הַמִּסְכֵּנָה עַד שֶׁאִלְּצָה אוֹתָהּ לַעֲלוֹת. קָשְׁרָה הָאִשָּׁה חֶבֶל לְצַוַּאר הַפָּרָה, הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ בַּאֲרֻבָּה וְכָרְכָה אֶת קָצֵהוּ סְבִיב יָדָהּ. לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָּה וְהַפָּרָה נָפְלָה מֵהַגַּג וְנִשְׁאֲרָה תְּלוּיָה עַל הַחֶבֶל. הַכֹּבֶד שֶׁל הַפָּרָה הַנּוֹפֶלֶת מָשַׁךְ אֶת הָאִשָּׁה וְהִיא נִתְקְעָה בְּתוֹךְ הָאֲרֻבָּה וְכִמְעַט שֶׁנֶּחְנְקָה בְּפִיחַ.
“הִנֵּה מָצָאתִי יְצוּר שֶׁטִּפְּשׁוּתוֹ עוֹלָה עַל זוֹ שֶׁל מְיֻדָּעַי בְּבֵית הָאִכָּר!” – חָשַׁב בַּעַל־הָאֲחֻזָּה בְּלִבּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה שֶׁרַגְלֶיהָ, הַבּוֹלְטוֹת מִתּוֹךְ הָאֲרֻבָּה, פִּרְכְּסוּ בְּעֹז.
הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ, הִגִּיעַ לְפֻנְדָּק אֶחָד וְנִשְׁאַר שָׁם לְלִינַת לַיְלָה. בַּעַל־הַפֻּנְדָּק הֵלִין בְּחַדְרוֹ נוֹסֵעַ נוֹסָף, אָדָם נְעִים־שִׂיחָה. וְאָכֵן, שְׁנֵי הָאוֹרְחִים הִתְיַדְּדוּ חִישׁ־מַהֵר. אוּלָם לְמָחֳרָת בְּבֹקֶר הֵקִיץ בַּעַל־הָאֲחֻזָּה וּפָעַר עֵינָיו מֵרֹב פְּלִיאָה: שֻׁתָּפוֹ־לַחֶדֶר תָּלָה אֶת מִכְנָסָיו בֵּין הַשֻּׁלְחָן וְהָאָרוֹן וְהָיָה עוֹלֶה עַל מִטָּתוֹ וּמְנַסֶּה לִקְפֹּץ הַיְשֵׁר לְתוֹךְ מִכְנָסָיו. פְּעָמִים רַבּוֹת חָזַר וְקָפַץ, אַךְ הֶחֱטִיא. לְבַסּוֹף יָשַׁב עַל הַמִּטָּה, נִגֵּב זֵעָתוֹ וְאָמַר: – מִכְנָסַיִם אֵלֶּה הֵם צָרָה צְרוּרָה! אָרוּר הָאִישׁ שֶׁהִמְצִיאָם! מִדֵּי בֹּקֶר בְּבָקְרוֹ מְבַזְבֵּז אֲנִי שָׁעוֹת יְקָרוֹת עַד שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי לִקְפֹּץ לְתוֹכָם! וְכֵיצַד לוֹבֵשׁ אַתָּה אֶת מִכְנָסֶיךָ?
הֶרְאָה לוֹ בַּעַל־הָאֲחֻזָּה. וְהָאִישׁ הוֹדָה לוֹ מְאֹד וְאָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה מַעֲלֶה כָּזֹאת עַל דַּעְתּוֹ.
הִנֵּה כִּי כֵן הִזְדַּמֵּן לוֹ לְבַעַל־הָאֲחֻזָּה הַטִּפֵּשׁ הַשֵּׁנִי.
וְשׁוּב הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִכְפָר אֶחָד. בְּסָמוּךְ לַכְּפָר מָצוּי הָיָה אֲגַם, שֶׁמִּסְּבִיבוֹ הִצְטוֹפֵף הֲמוֹן אֲנָשִׁים. הָיוּ כֻּלָּם חֲמוּשִׁים בְּקִלְּשׁוֹנִים וּבְמוֹטוֹת שֶׁבָּהֶם חִטְּטוּ וּפִשְׁפְּשׁוּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם. שְׁאָלָם בַּעַל־הָאֲחֻזָּה לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.
– זֶהוּ עִנְיָן רְצִינִי בְּיוֹתֵר – הֵשִׁיבוּ הָאֲנָשִׁים – הַיָּרֵחַ נָפַל לְתוֹךְ הָאֲגַם וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִמְשׁוֹתוֹ!
פָּרַץ בַּעַל־הָאֲחֻזָּה בִּצְחוֹק, אָמַר לָהֶם: – הָצִיצוּ לְמַעְלָה. הַיָּרֵחַ תָּלוּי בַּשָּׁמַיִם, כָּרָגִיל. רַק בָּבוּאָתוֹ הִיא הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בְּתוֹךְ הָאֲגַם!
אוּלָם הָאֲנָשִׁים לֹא שָׁעוּ לִדְבָרָיו וְהוֹסִיפוּ לְחַטֵּט בְּתוֹךְ מֵי הָאֲגַם. וּבַעַל־הָאֲחֻזָּה דִּרְבֵּן אֶת סוּסוֹ וְנִתְרַחֵק חִישׁ־מַהֵר.
הֲרֵי מָצָא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. הַלָּלוּ טִפְּשׁוּתָם גְּדוֹלָה הָיְתָה לְאֵין־עֲרֹךְ מִכָּל שֶׁרָאָה מֵעוֹדוֹ.
חָזַר בַּעַל־הָאֲחֻזָּה לַכְּפָר הַסָּמוּךְ לַאֲחֻזָּתוֹ, נָשָׂא אֶת בַּת הָאִכָּר לְאִשָּׁה וְרָאָה הַרְבֵּה אֹשֶׁר וְנַחַת בְּחַיָּיו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.