לִפְנֵי שָׁנִים חַי לוֹ בָּחוּר שֶׁכֻּנָה בְּפִי הַבְּרִיוֹת בְּשֵׁם “שַׁטְיָא”. לְמוֹתָר הוּא לְסַפֵּר, כִּי לֹא הָיָה מְשֻׁפַּע בְּחָכְמָה יְתֵרָה. הָיוּ כָּל רוֹאָיו מְקַנְטְרִים אוֹתוֹ וּמִתְגָרִים בּוֹ, עַד שֶׁקָץ בְּחַיָיו. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת שׁוֹלֵחַ יָד בְּנַפְשׁוֹ, אִלוּלֵא נִצְנֵץ לוֹ זִיק שֶׁל תִּקְוָה: יוֹם אֶחָד סִפֵר לוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁבַּכְּפָר הַסָמוּךְ מִתְגוֹרֶרֶת יְשִׁישָׁה פִּקְחִית הָרוֹקַחַת עֲשָׂבִים שׁוֹנִים וּמְכִינָה תְּרוּפוֹת לְכָל מַחֲלָה שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: – עַל שׁוּם מָה לֹא תֵּלֵךְ לְאוֹתָהּ יְשִׁישָׁה וְתִקְנֶה אֶצְלָהּ קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה?

שָׁמַע שַׁטְיָא וְהָלַךְ אֶל אִמוֹ וּבִקֵשׁ רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל הַיְשִׁישָׁה וְלִקְנוֹת קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה.

– לֵךְ, בְּנִי – אָמְרָה הָאֵם – כִּי אָכֵן זָקוּק הִנְךְ מְאֹד לִמְעַט שֵׁכֶל. הִנֵּה זָקַנְתִּי, וּכְשֶׁאָמוּת, מִי יְטַפַּל בְּךָ וְיִדְאָג לְמַחְסוֹרְךְ? אַךְ הִתְנַהֵג יָפֶה וְהִשְׁתַּדֵל לִהְיוֹת מְנֻמָס כְּכָל הָאֶפְשָׁר, שָׁעָה שֶׁתִּפְנֶה אֶל הַיְשִׁישָׁה.

הָלַךְ שַׁטְיָא לַכְּפָר הַסָמוּךְ וְטַפַּס עַל גִבְעָה, אֶל בִּקְתָּתָהּ שֶׁל הַיְשִׁישָׁה. מָצָא אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת וּבוֹחֶשֶׁת בְּסִיר גָדוֹל הַשָׁפוּת עַל הָאֵשׁ.

– עֶרֶב טוֹב לָךְ, גְבִרְתִּי – אָמַר שַׁטְיָא – אָכֵן, מֶזֶג־אֲוִיר נָאָה.

וַדַאי – הֵשִׁיבָה הַיְשִׁישָׁה וְלֹא פָּסְקָה לִבְחוֹשׁ בַּסִיר.

– אַךְ יִתָּכֵן שֶׁבְּעוֹד שָׁעָה יֵרֵד גֶשֶׁם – סָח שַׁטְיָא וְחִיֵךְ חִיוּךְ אֱוִילִי.

– יִתָּכֵן – הֵשִׁיבָה הַיְשִׁישָׁה.

– וְשָׁמָא לֹא יֵרֵד גֶשֶׁם? – אָמַר שַׁטְיָא וְהֵצִיץ בַּחֲלוֹן.

– מִי יוֹדֵעַ – הֵשִׁיבָה הַיְשִׁישָׁה.

גֵרֵד שַׁטְיָא אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– הִנֵה הָיִיתִי מְנֻמָס וּפָתַחְתִּי בְּשִׂיחָה עַל מֶזֶג־הָאֲוִיר. אַךְ אוֹדֶה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַמְשִׁיךְ בָּהּ. עַל כֵּן אֶגַשׁ יָשָׁר לָעִנְיָן. הֲיֵשׁ לָךְ, גְבִרְתִּי, חָכְמָה לִמְכִירָה?

– אֵיזוֹ חָכְמָה? – שָׁאֲלָה הַיְשִׁישָׁה – אִם מִתְכַּוֵן הִנְךְ לְחָכְמָה שֶׁל מֶלֶךְ אוֹ מְלֻמָד, אוֹדֶה שֶׁאֵין הַלָלוּ מְצוּיוֹת אֶצְלִי.

– מַה פִּתְאֹם? – אָמַר שַׁטְיָא – אֲנִי זָקוּק לְחָכְמָה פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר וְלֹא שֶׁל־מוֹתָרוֹת. לְקַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה, שֶׁיְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְסַיֵעַ לִי בְּחַיי.

– אִם כֵּן אוּכַל לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ לְמַעַנְךָ. אַךְ חַיָב הִנְךָ לְסַיֵעַ לְעַצְמְךָ מְעַט – אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה.

– כֵּיצַד?

– הַקְשֵׁב – אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה בַּהֲצִיצָהּ לְתוֹךְ הַסִיר – הָבֵא לִי אֶת לִבּוֹ שֶׁל מִי שֶׁחָבִיב עָלֶיךְ בְּיוֹתֵר, וַאֲנִי אֲגַלֶה לְךָ כֵּיצַד תַּשִׂיג קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה.

– כֵּיצַד אֶעֶשֶׂה זֹאת? – שָׁאַל שַׁטְיָא.

– אֵין זֶה עִנְיָנִי – הֵשִׁיבָה הַיְשִׁישָׁה – חַיָב הִנְךְ לְהָבִין זֹאת בְּעַצְמְךָ, אִם אֵינְךָ רוֹצֶה לְהִשָׁאֵר כָּל יְמֵי חַיֶיךָ שׁוֹטֶה שֶׁאֵין לוֹ תַּקָנָה. וְדַע לְךָ, שֶׁבַּהֲבִיאֲךָ לִי אֶת הַלֵב, תִּצְטָרֵךְ לְנַחֵשׁ חִידָה שֶׁאָחוּד לְךָ, לְמַעַן אֵדַע שֶׁבֶּאֱמֶת הֵבֵאתָ לִי מַה שֶׁבִּקַשְׁתִּי. וְעַתָּה לֵךְ לְךָ מִכָּאן, כִּי טְרוּדָה הִנְנִי מְאֹד.

חָזַר שַׁטְיָא אֶל אִמוֹ וְסִפֵּר לָהּ אֶת דִּבְרֵי הַיְשִׁישָׁה.

– נִרְאֶה לִי שֶׁחַיָּב הִנְנִי לִנְחוֹר אֶת הַחֲזִיר שֶׁלָנוּ – אָמַר שְׁטְיָא, – כִּי קָתְלֵי־חֲזִיר חֲבִיבִים עָלַי בְּיוֹתֵר. אָבִיא אֶת לִבּוֹ לַיְשִׁישָׁה.

– עֲשֵׂה זֹאת, בְּנִי – הֵשִׁיבָה הָאֵם – וְהַלְוַאי שֶׁתִּזְכֶּה בְּקַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה.

נָחַר שַׁטְיָא אֶת הַחֲזִיר וְלַמָחֲרָת שָׂם פְּעָמָיו אֶל בִּקְתַּת הַיְשִׁישָׁה. מָצָא אוֹתָהּ מְעַיֶנֶת בְּסֵפֶר גְדָל־מִדוֹת.

– עֶרֶב טוֹב – אָמַר שַׁטְיָא – הֵבֵאתִי אֶת לִבּוֹ שֶׁל מִי שֶׁחָבִיב עָלַי בְּיוֹתֵר.

– בֶּאֱמֶת? – שָׁאֲלָה הַיְשִׁישָׁה, בְּשַׁלְחָה בּוֹ מַבָּט מִבַּעַד לְמִשְׁקָפֶיהָ – אִם כֵּן אָחוּד לְךְ חִידָה. מַה הוֹלֵךְ בְּלֹא רַגְלַיִם?

גֵרַד שַׁטְיָא בְּרֹאשׁוֹ, חָשַׁב וְחָשַׁב, אַךְ נִבְצַר מִמֶנוּ לִמְצוֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְכוֹנָה.

– חֲזֹר לְבֵיתְךְ – אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה – שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי, שֶׁלֹא הֵבֵאתָ לִי אֶת אֲשֶׁר בִּקַשְׁתִּי. הַיּוֹם אֵין לִי בִּשְׁבִילְךָ קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה.

וּבְאָמְרָהּ זֹאת, סָגְרָה אֶת הַסֵפֶר וּפָנְתָה עֹרֶף לְשַׁטְיָא.

בְּלֵב דּוֹאֵב שֵׂרַךְ שַׁטְיָא אֶת דַרְכּוֹ הַבַּיְתָה. אוּלָם, מִשֶׁנִתְקָרֵב לַכְּפָר שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרֵר, קִדְמוּהוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר וּבְפִיהֶם בְּשׂוֹרָה רָעָה, שֶׁאִמוֹ גוֹסֶסֶת.

פָּרַץ שַׁטְיָא אֶל בִּקְתַּת אִמוֹ. וְהָאֵם פָּקְחָה עֵינֶיהָ וְחִיְכָה אֵלָיו. אֵין זֹאת וְרָצְתָה לוֹמַר לוֹ שֶׁעַתָּה, לְאַחַר שֶׁקָנָה לוֹ קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה, יְכוֹלָה הִיא לָמוּת בְּשֶׁקֶט, שֶׁכֵּן יוּכַל לִדְאוֹג לְעַצְמוֹ.

אוּלָם הִיא לֹא הוֹצִיאָה הֶגָה מִפִּיהָ, כִּי יָרַד עָלֶיהָ הַמָּוֶת.

יָשַׁב לוֹ שַׁטְיָא עַל שְׁרַפְרַף לְיַד מִטַת אִמוֹ וּכְכָל שֶׁהוֹסִיף לְהַרְהֵר בַּמֶה שֶׁקָרָה, כֵּן הָלַךְ לִבּוֹ וְנִצְבַּט בְּמוּעָקָה אֲיֻמָה. הוּא זָכַר אֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ, כְּשֶׁאִמוֹ הָיְתָה נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, וְאֶת הַשָׁנִים שֶׁלְאַחַר־מִכֵּן, בָּהֶן דָאֲגָה לְכָל מַחְסוֹרוֹ, טִפְּחָה וְגִדְלָה אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה. נִשְׁתַּנֵק גְרוֹנוֹ בִּדְמָעוֹת. הַחֵל סוֹפֵד וּמְקוֹנֵן:

– אֲבוֹי, אִמָא! כִּיצַד זָנַחַתְּ אוֹתִי לְבַדִי בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל! מי יְטַפֵּל בִּי עַכְשָׁו? מִי יָחֹן אוֹתִי אַהֲבָה? אָכֵן, אַתְּ הִיא שֶׁהָיִית חֲבִיבָה עָלַי בְּיוֹתֵר!

מִשֶׁאָמַר זֹאת, נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַיְשִׁישָׁה. הַאֻמְנָם יָבִיא לָהּ אֶת לֵב אִמוֹ? לֹא, הוּא לֹא יַעֲשֶׂה כַּדָבָר הַזֶה! אַךְ מַה יְהֵא עָלָיו? כֵּיצַד יַשִׂיג אֶת קַמְצוּץ הַחָכְמָה הַדָרוּשׁ לוֹ כָּל־כָּךְ עַתָּה, כְּשֶׁנִשְׁאַר בּוֹדֵד וְגַלְמוּד?

חָשַׁב וְחָשַׁב וְלַמָחֳרָת שָׂם פְּעָמָיו אֶל בִּקְתַּת הַיְשִׁישָׁה.

– עֶרֶב טוֹב, גְבִרְתִּי – אָמַר – עַתָּה יוֹדֵעַ הִנְנִי כְּבָר מִי הָיָה הֶחָבִיב עָלַי בְּיוֹתֵר.

– יִתָּכֵן – הֵשִׁיבָה הַיְשִׁישָׁה – אִם כֵּן אָחוּד לְךְ חִידָה: צָהֹב ומַבְרִיק וְאֵינוֹ זָהָב. מַהוּ?

גֵרֵד שַׁטְיָא בְּרֹאשׁוֹ, חָשַׁב וְחָשַׁב, אַךְ נִבְצַר מִמֶנוּ לִמְצוֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְכוֹנָה.

– גַם הַפַּעַם לֹא הֵבֵאתָ לִי אֵת אֲשֶׁר בִּקַשְׁתִּי – אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה – מִסְתַּבֵּר שֶׁהִנְךְ שׁוֹטֶה גָדוֹל יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁחָשַׁבְתִּי.

וְטָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרָיו.

הָלַךְ לוֹ שַׁטְיָא וְיָשַׁב עַל אֶבֶן שֶׁבְּצִדֵי הַדֶּרֶךְ וּמֵרֵר בְּבֶכִי:

– הִנֵּה מֵתָה עָלַי הַנֶפֶשׁ הַיְחִידָה שֶׁאוֹתָה אָהַבְתִּי. כֵּיצַד אֶזְכֶּה עַכְשָׁו בְּקַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה?

שָׁעָה אֲרְכָּה יָשַׁב תַּחְתָּיו. מִתְיַפֵּחַ בְּקוֹל. שָׁמְעָה אֶת בִּכְיוֹ נַעֲרָה אַחַת שֶׁעָבְרָה בַּדֶּרֶךְ, וְקָרְבָה אֵלָיו.

– מַה לְךְ, בָּחוּר? – שָׁאֲלָה.

– הוֹי, נִתְיַתַּמְתִּי מֵאִמִי וְנִשְׁאַרְתִּי בּוֹדֵד וְגַלְמוּד וְשַׁטְיָא – הִתְיַפֵּחַ הַיָתוֹם.

– אָכֵן, זֶה עָצוּב בְּיוֹתֵר – אָמְרָה הַנַעֲרָה – וְאֵין לָךְ בָּעוֹלָם נֶפֶשׁ קְרוֹבָה שֶׁתְּטַפֵּל בְּךְ?

– לֹא, אֵין לִי. וְאַף אֵין יָדִי מַשֶׂגֶת לִקְנוֹת לִי קַמְצוּץ שָׁל חָכְמָה, כִּי זוֹ שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלַי בְּיוֹתֵר, אֵינֶנָה עוֹד.

– מַה פֵּרוּשׁ קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה? – שָׁאֲלָה הַנַעֲרָה.

יָשְׁבָה לְיָדוֹ, וְהוּא סִפֵּר לָהּ הַכֹּל: עַל אִמּוֹ, עַל הַיְשִׁישָׁה, עַל הַחִידוֹת שֶׁחָדָה לוֹ וְעַל כָּךְ שֶׁבּוֹדֵד וְגַלְמוּד הוּא בָּעוֹלָם.

נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל הַמִּסְכֵּן.

– מֵילָא – אָמְרָה – הֲרֵינִי מוּכָנָה לְטַפַּל בְּךָ.

– הַאֻמְנָם? – שָׁאַל.

– אָכֵן – הֵשִׁיבָה – הַבְּרִיוֹת אוֹמְרִים שֶׁשׁוֹטִים הֵם דַוְקָא בְּעָלִים מְצֻיָנִים. אֶנָשֵׂא לְךְ אִם תִּרְצֶה בְּכָךְ.

– הֲיוֹדַעַת אַתְּ לְבַשֶׁל?

– יוֹדַעַת.

– וּלְטַאֲטֵא?

– וַדַאי שֶׁיוֹדַעַת!

– וְתַדְעִי לְהַטְלִיא אֶת בְּגָדִי?

– אֵדַע!

– נוּ, אִם כֵּן נִרְאֶה לִי שֶׁאַסְכִּים לְשֵׂאתֵךְ לְאִשָׁה – אָמַר שַׁטְיָא – אַךְ קַמְצוּץ הַחָכְמָה מַה יְהֵא עָלָיו?

– הִתְאַזֵר בְּסַבְלָנוּת – אָמְרָה הַנַעֲרָה – אוּלַי, בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן, תִּצְמַח לְךְ יְשׁוּעָה. אוּלָם, מָה אִכְפַּת לְךְ שֶׁהִנְךָ שׁוֹטֶה? הֲרֵי כָּל הַזְמַן אֶשְׁהֶה לְצִדְךָ!

– נָכוֹן – אָמַר שַׁטְיָא – אַתְּ צוֹדֶקֶת.

נָשָׂא שַׁטְיָא אֶת הַנַעֲרָה לְאִשָׁה וְרָאָה רֹב טוֹבָה. אִשְׁתּוֹ כִּבְּדָה אֶת הַבַּיִת, בִּשְׁלָה לוֹ אֲרוּחוֹת טְעִימוֹת וְאַף הִטְלִיאָה אֶת בְּגָדָיו. עֶרֶב אֶחָד אָמַר לָהּ שַׁטְיָא:

– נִרְאָה לִי שֶׁאַתְּ הַחֲבִיבָה עָלַי בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

– נָעִים לִי מְאֹד לִשְׁמוֹעַ זֹאת מִפִּיךָ – הֵשִׁיבָה הַנַעֲרָה.

– אָמַרְתִּי זֹאת לֹא כְּדֵי לִגְרוֹם לָךְ נְעִימוּת – סָח שַׁטְיָא.

– אֶלָא מָה?

– וְכִי אֵינֵךְ סְבוּרָה שֶׁכְּדַאי לִי לַהֲמִיתֵךְ, וּלְהָבִיא אֶת לִבֵּךְ לַיְשִׁישָׁה תְּמוּרַת קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה?

– הוֹי לֹא! – קָרְאָה בְּפַחַד – אַל־נָא תַּעֲשֶׂה זֹאת!

– וְכֵיצַד אַשִׂיג אֶת קַמְצוּץ הַחָכְמָה?

– קָחֵנִי כֻּלִי, עִם לִבִּי, וַהֲבִיאֵנִי אֶל הַיְשִׁישָׁה – אָמְרָה הָאִשָׁה – וַאֲנִי אֲסַיַע בְּיָדְךְ וְאֶפְתֹּר אֶת הַחִידוֹת.

– הַאֻמְנָם? – שָׁאַל בְּהִסוּס – סָבוּרְנִי שֶׁהֵן קָשׁוֹת מִדַי בִּשְׁבִיל אִשָׁה.

– אַדְרַבָּא, שְׁאַל – אָמְרָה – מֶה הָיְתָה הַחִידָה הָרִאשׁוֹנָה?

– מַה הוֹלֵךְ בְּלֹא רַגְלַיִם?

– שָׁעוֹן.

– אָכֵן! – קָרָא שַׁטְיָא – וּמַהוּ צָהֹב וּמַבְרִיק וְאֵינוֹ זָהָב?

– הֲרֵי זוֹ הַשֶׁמֶשׁ!

– נָכוֹן! – קָרָא שַׁטְיָא – וְעַתָּה נֵלֵךְ אֶל הַיְשִׁישָׁה.

בָּאוּ אֶל הַבִּקְתָּה וּמָצְאוּ אֶת הַיְשִׁישָׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַף.

– עֶרֶב טוֹב, גְבִרְתִּי – אָמַר שַׁטְיָא.

– עֶרֶב טוֹב, שַׁטְיָא – הֵשִׁיבָה.

– נִרְאָה לִי שֶׁסוֹף-סוֹף הֵבֵאתִי אֶת אֲשֶׁר בִּקַשְׁתְּ – אָמַר.

הַיְשִׁישָׁה הֵסִירָה אֶת מִשְׁקָפֶיהָ, צִחְצְחָה אוֹתָם וְחָזְרָה וְהִרְכִּיבָה אוֹתָם. אָז הֵצִיצָה בְּשַׁטְיָא וְשָׁאֲלָה:

– הַגֵד לִי, מַה זֶה: תְּחִלָה אֵין לוֹ אַף לֹא רֶגֶל אַחַת, לְאַחַר־מִכֵּן יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם וּלְבַסוֹף־אַרְבַּע!

נִרְכְּנָה הָאִשָׁה וְלָחֲשָׁה בְּאֹזֶן בַּעֲלָהּ: – זֶהוּ רֹאשָׁן!

– נִרְאֶה לִי שֶׁאַתְּ מִתְכַּוֶנֶת לְרֹאשָׁן, גְבִרְתִּי – אָמַר שַׁטְיָא בְּקוֹל.

– נִחַשְׁתָּ! – אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה – מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּבָר קָנִיתָ לְךְ קַמְצוּץ שֶׁל שֵׂכֶל.

– וְהֵיכָן הוּא? – שָׁאַל שַׁטְיָא וּמַבָּטָיו בּוֹהִים מִסָבִיב.

– בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל אִשְׁתְּךָ – הֵשִׁיבָה הַיְשִׁישָׁה – שֶׁכֵּן הַתְּרוּפָה הַיְחִידָה לְשׁוֹטֶה הִיא אִשָׁה טוֹבָה שֶׁתְּטַפֵּל בּוֹ בְּנֶאֱמָנוּת. וְכֵיוָן שֶׁזָכִיתָ בְּאִשָׁה כָּזוֹ, אֵין לְךְ עוֹד צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּהוֹת כָּאן. שָׁלוֹם!

וְהִיא קָמָה, בֵּרְכָה אוֹתָם בְּנִיעַ־יָד וְנִבְלְעָה בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה.

וְהַשְׁנַיִם חָזְרוּ הַבַּיְתָה וְשַׁטְיָא לֹא הִשְׁתּוֹקֵק עוֹד לִקְנוֹת לוֹ קַמְצוּץ שֶׁל חָכְמָה, שֶׁכֵּן חָכְמַת אִשְׁתּוֹ הִסְפִּיקָה לִשְׁנֵיהֶם גַם־יַחַד.