רקע
דב סדן
הצל הטוב

א

ככל שנשמעו פסיעותיו הגסות, הכבדות של פטרו קטולניצקי, נתפרפר בחללה של האכסניה זיע של חרדה. עם כניסתו הרעשנית ורבת-הרישום הוטלה האימה: לדיבורו של הפונדקי נטפל היה כמאליו חיוך ערמומי ומגונה, חיוך של התרפסות, אשתו הגוצה וחולת-העינים לא היתה יודעת להצניע את הפחד הסתום והוא נתרטט בדיבורו הבהול והמפוזר, והילדים היו נועצים את ראשיהם ומביטים בו הבטה תמוהה וממושכת ומרגישים עצמם קטנים פי כמה משהיו. את אלה הפחידו ביחוד הידים הגדולות, העשויות כצבתות קשות, שכל הנאחז בהן אין לו תקנה. דומה, שמעיניהם המתרוצצות כאילו הציצה התרעומת כל שאַבא נוהג, תוך כדי זריקת מרה, להטיל מרותו עליהם והם נשמעים לו, והנה עתה גם הוא ניצב בפני הגוי הכתפני, האַביר – כקטן שסרח. ולא תרעומת בלבד היתה זו, אלא כעס כבוש, על שאין תריס בפני הפורענות המשוטטה באויר ושלא תאַחר לבוא ויש רק אַכסניה כפופה ובדילה בשדה ושער מתמוטט וחלונות שפּציצתם קלה ושיכורים שונאי ישראל ופחד בלילות.

מתחילת-הערב מחוור היה, כי הקטטה הקלה, שנפלה בין קטולניצקי ובין סוחר החזירים השמן, שבאָזנו השמאלית תלוי עגיל-זהב, אינה יכולה להסתיים אלא כדרך שנסתיימה. בראשונה היה הלהג הממושך מתובל דיבורים, שאין להם שחר, אך סוחר החזירים, שהיה חס על כבודו, נתעקש לשמוע מתוך בליל-הדיבורים של איש שיחו גידופים לכרסו. לא הועילו רמיזותיו ופיזוליו של הפונדקי, שהעמיד עינים מתחננות על הסוחר השמן שמתרה בו, שהשתיקה יפה לו. באחרונה נפלטה, כמובן, אותה האמירה הקצרה והקולעת, שאין לאחריה אלא גירוס-הגרמים בשתי הצבתות הקשות. מריסי עיניו הנפחדות של הפונדקי ניכר היה, כי הסאה נגדשה. הוא נחפז לפצות, לטשטש משהו את הרושם, התרפס ממש ומדבריו נדף הפחד החריף מפני שפיכת דמים.

אך סוחר החזירים היה כאגוז מידרדר. נכנסה בו רוח שטות. הניף את כד-הבירה, עמד באמצע-האכסניה, הסב פניו לכל עבר וחזר על אותה האימרה, בהרחבת-לשון, בקול רם מודגש, הפעם בדרך-שאלה:

– ובכל זאת נמצאת פסול לעבודת-הצבא? אתה והירשקה נמצאתם פסולים? אתה, פטרו קטולניצקי! הו-הו, כנראה מחלה אחת לשניכם, מחלת-הז’ידים? אתה והירשקה היינו הך!

צחוקו היה מרעיש, כרסו התנדנדה. הנפגע לטש עינים לוהטות, באישוניו נצנצה הרציחה. הילדים נתכנסו לקרן-זוית, הקטן שבהם ייבב, הפונדקית פלטה צוחה היסטרית ובעל-האכסניה, שלא יכול היה להבליג על חרדתו ומבוכתו, גמגם וחזר וגמגם כמחנן קולו:

- אבל מה עלה על דעתו? מה עלה על דעתו? מפני מה יתבדח כך?

הנפגע טפח בידו הגדולה על השולחן, אחת ושתים. שתי כוסות נתגלגלו והתנפצו. קולו חנוק היה, עיניו עצומות:

– רצונך בכך? דוקא בכך? אדרבא, טוב!

הוא יצא וסוחר-החזירים צחק שנית, הפעם צחוק רחוק, מבהיל, נואש. כשנשתתק, רפרפה על שפתותיו בת צחוק, הבאה מתוך טעות שנתבהרה לאחר זמנה.

ב.

מאז טולטלו הילדים לשם גביית-עדות אל המגרש שבין הכנסיה ולבין חורשת-האגוזים ונתבעו להכיר את הגופה השותתת דם, שעגיל-זהב תלוי באזנה השמאלית ושעל שפתותיה רפרפה בת-צחוק הבאה מתוך טעות שנתבהרה לאחר זמנה, היו נוהגים בלילות להתכרבל בכסתותיהם, כדי הצנעת-הגולגולת כולה, והלבבות הקטנים שלהם הלמו. עתים, בלילות-כסה נשמעת היתה נקישה חזקה בתריסים, הפונדקי היה פותח את הדלת בעל-כרחו והלסטים, שזקנו מגודל היה, נטל בקבוק-יי"ש, שמט את חרטומו ברציצה וגמע מלוא-לוגם, בחטיפה. צחוקו היה מקפיא את הדם:

– מה נזדווגו להם שלושה ז’נדרמים נוספים? נראה, שלא מלאכה קלה היא לכפות את קטולניצקי. אמירתו של אותו הכלב המצורע כיצד? “אתה והירשקה נמצאתם פסולים”. ח, ח, ח…

ובאחרונה, אגב טפיחה על גבו של הפונדקי:

– רמיזה אחת, הירשקה, ומיד תהא שכנו של אבי-סבא שלך וביתך – זנב-פפירוסה. מובן?

על משכבם היו הילדים נתונים להרהורים מעורפלים ונאיביים על כבשונו של עולם, עמידתו הדלה של אביהם, שקומתו נתכופפה והלכה מאימת-הסוד המוצנע בלבו, עוררה בלבותיהם חמלה גדולה, מדמיעה, שנתחבר לה משהו זלזול; ואילו הפחד מפני הלסטים, שחזקה עליו שיופיע באחד הלילות וסכין חדה וממורטה בידו, יופיע וישחוט עד תום, נצטרפה לו רתיעת-כבוד. בלבבות היתה רוחשת תפילה ליד חזקה. סוככת וצפית-הישע נתרכזה באהבה רבה בדמותו הזקופה של הז’נדרם סקורופה. ובאמת, הוא שהוליך אחרי חדשים מספר בגאוה את קטולניצקי הכבול בשבילי-הכפר לרכבת.

כשחזר הפונדקי מבית-המשפט שבעיר-המחוז, שדן את הרוצח לשמונה שנות-מאסר, היה קמצוץ של רווחה. אך גם היא הופרה, ככל שהאשה הגוצה וחולת-העינים חזרה והטרידה:

– ואחרי שמונה שנים מה? נקמן הוא.

והאב היה נאנח:

– דיי, שנשבעתי, כי היה שיכור ולא ידע בין ימינו ושמאלו, שאילולא כן היה נתלה. ומה את מוצצת את דמי?

– ושמא מוטב, שהיה נתלה?

– הוי, פתיה, הקיסר, שרחמן הוא, היה מזכה אותו בחנינה.

– חנינה להכא חנינה להתם, אך עשרים שנה היה ודאי מקבל. הגע בעצמך, שמונה שנים או עשרים שנה, יש הפרש או אין? ובינתים היה פולט את חיותו ככלב.

– ומה שאנו מוזגים להם יי"ש ומרתיחים בהם את כעסו של עשו אינו נחשב כלום?

הילדים על משכבם מצאו תנחום לעצמם, הרהורם דבק באהבה בדמותו הזקופה של סקורופה. רק הקטן שבהם היה לפעמים מטריד את האם:

– ואם קטולניצקי יצא מכלאו ובליל-כסה יזנק ממארבו וידקור את הז’נדרם מה אז?

והאם היתה נוטלת לו ומלטפת שערותיו ונושקתן בחטיפה:

– אריסטוטלס שלי, בבית-עין שלי, הבלים…

אך סקורופה לא נדקר, הוא מת בבית-החולים כאחד האדם. הסרטן אכלו. נמצא שהיד החזקה הסוככה, נגדעה והילדים שוב נתכרבלו בכסתותיהם, כדי הצנעת-הגלגולת כולה, הלבבות הקטנים שלהם הלמו וצפית-הישע תעתה בחלל ריק ואפל ללא משען. ביחוד כשאותם הימים ימי-חרום היו, המדובר היה על “פוניה” על שרפת-ערים, טביחת-טף, אניסת-נשים ובאכסניה געשה ההמולה של הגיוס למלחמה הגדולה, הפורענות הורחה בנחיריים וסקרופה איננו.

פתאום נזדקרה מתוך הרעש וההמולה שבאכסניה קומתו הרמה והגאה של החייל המתנדב פטרו קטולניצקי. מבית-כלאו יצא מתנדב וכפתורי-השרד שלו נוצצו, עיניו נוצצו, כל הויתו נוצצה:

– אמירתו של אותו הכלב המצורע כיצד? ח, ח, ח…

מעיניו נוצצה ההכרה, כי שעתו הגיעה. עתה נצרכים לשתי הצבתות הקשות שלו. הכל נצרכים לו.

באין ברירה דבקה צפית-הישע של הילדים הנפחדים בקומתו האבירה, שתי הצבתות הקשות שלו הרגיעו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!