רקע
שמואל דוד לוצטו
אגרות כרך א: ב' תמוז 5594 - כד' סיון תקצ"ה

 

Nr. CII    🔗

 

An M. Landau Prag.    🔗

ב' תמוז 55949. 7. 1834

לכבוד החכם המפואר אדוני וידידי מוהר"ר משה לנדא שלום.

הרבה יותר מדי אחרתי להשיב מענה למכתבך היקר אשר השביעני שובע שמחות, והיה זה כי בראותי שכבר הִשְׁלַמְתָ הַדְפָסַת במדבר ודברים והחלות ס' ויקרא: והנה חצי החומש כבר נדפס, אמרתי אני בלבי אין מקום עוד למלאכתי אשר אמרתי לעשות, אחרי שאי אפשר לך להגיה התרגום על פי הערותי; ואז יעצוני כליותי לעזוב המלאכה הזאת לזמן אחר, עד שאֶפָנה מעט, ואעשה חלק שני לאוהב גר, בו אבאר דרכי לשון ארמית למחלקותיה, הן לשון דניאל ועזרא, הן לשון המתרגמים למחלקותם. והן לשון התלמוד בבלי וירושלמי; גם אוסיף שנית ידי על ל“ב נתיבות, לתקן ולהוסיף, ולהביא דוגמאות גם מתרגום יונתן על הנביאים, וארשום ג”כ חלופי נסחאות בתרגום יונתן, כי שמעתי כי בעיר קרובה אלי (Rovigo) נמצא תרגום נביאים אחרונים כ“י משונה בנסחאותיו לפעמים ממה שבא בדפוס; ואסיים בהגהות התרגום שהיה בדעתי לתת לך עתה, ושאז תוכלן להיות קצרות יותר. אחרי אשר אקדים אליהן תורת לשון ארמית, ואוכל לרשום בכל הגהה עיין למעלה סימן פלוני. והנה המלאכה הזאת אין אני מופנה לעת עתה לעשותה. כי נחוץ לי יותר להשלים פירושי על התורה, ולהגיה פירושי לישעיה וס' דקדוק לה”ק, שכתבתי לתלמידַי, ורבים מבקשים ממני הדפסתם וגם בעיני יקרו מאד, לרוב החדשות אשר באו בהם.

ואחרי חשבי מחשבות האלה בלבי, אמרתי איך אשא פני אל אדוני משה, הלא אהיה בעיניו כמתעתע חלילה; ובפרט אחרי מה שנדב לבך אותך לשלוח אלי התנ“ך אשר אתה מדפיס, לתשורה ולאות ברית. אז חשתי ולא התמהמהתי וקניתי בכסף מלא ס' כ”י כולל קצת ספרי הראב“ע אשר לא נדפסו, למען קחת משם מעט צרי ומעט דבש לשלוח לך תשורה. והנה אנכי נותן לפניך היום אגרת השבת להראב”ע, אשר נעלמה עד היום מעיני כל חי, כי כל רושמי הספרים, ודע ראססי בכללם, לא ידעו ממנה אלא ההקדמה, ואיש לא ידע היותה מאמר מחקרי נחלק לשלשה שערים, על ראשית השנה, על ראשית החדש ועל ראשית היום. ורבה מזאת עזרני ה‘, ומצאתי ביד מר שארי האב“ד בעיר הזאת מוהר”ר מרדכי שמואל גירונדי נ“י העתק שני מאגרת השבת הזאת, ובדקתי ומצאתי שתי הנסחאות מלאות טעיות ושבושים ומלות גם שיטות חסרות, אמנם הנסח האחד ממלא חסרון הנסח האחר, ומתוך שניהם יצא לי נסח מתוקן, אשר כמעט לא הוצרכתי לתקן בו דבר מדעתי. ואמנם כל אשר תמצא באגרת הזאת בין שני חצאי לבנה היא תוספת ביאור מִשֶלִי. ואחרי אגרת השבת העתקתי ג”כ תשובות הראב"ע לר’ דוד נרבוני בעניני העבור, ובזה לא היה לי נסח אחר להגיה ממנו, והוצרכתי להגיה קצת דברים מדעתי, ושמתי הגהותי ופירושי בין שני חצאי לבנה.

ועתה אדוני משה, אם תהיה מנחתי זאת לרצון לפניך, עוד ידי נטויה להעתיק לך לאט לאט ספרים אחרים להראב“ע, וגם מכתבי קדמונים אחרים אשר באו ואשר יבאו אי”ה לידי, אם יש את לבבך להפיצם בישראל, כי לזה נכספה וגם כלתה נפשי מעודי, כלשוני בחתימת כנור נעים “וזה יתעפר באבק ספרים, משני זמן ישליך טרף, חמדות ילקט מלאכת ראשונים, נעלמו מעיני כל חי, והוציא לאור צלמות”.

והנה נא בידי גם ס' השם, והיה בדעתי להעתיק לך גם אותו, אפס כי שמעתי כי ר' גבריאל הירש ליפמאן (אשר הדפיס בפיורדא בשנת תקפ"ז ס' צחות עם פירוש) הדפיס או הוא קרוב להדפיס שם בפיורדא גם ס' זה ס' השם, אשר העתיקו מכ“י אשר בביבליאוטעק אשר בעיר מינכען; על כן עליך אדוני משה לדרוש ולחקור אם אמת הדבר הזה אם לא; שאם אחרים מדפיסים אותו, לא אטריח עצמי להעתיקו לריק. עוד דבר אחר יש לי להשמיעך ולשמוע מה בפיך אדוני וידידי הנה בקרוב אני מקוה להשלים הגהת פירושי ותרגומי לישעיה, ואחד מתלמידי אשר בעיר טריעסט, והוא מילידי האשכנזים, התעורר והתחיל לתרגם אשכנזית את תרגומי האיטלקי, ואחר שישלים מלאכתו, חפצי ותשוקתי להוציא הס' לאור, הפסוק והפירוש ושני התרגומים, האיטלקי והאשכנזי, ואין בדעתי להשתכר בזה, רק אחפוץ שיקבל קצת שכר למלאכתו הבחור המתרגם אשכנזית. מעתה, קודם שאכתוב אל המדפיס אנטאן שמיד, באתי היום לשמוע מה בפיך ידידי, אם רצונך להכניס בתנ”ך שאתה מדפיס ס' ישעיה שלי במקום הביאור והתרגום והכורם הנמצאים בדפוס וויען. הן אמת כי ישעיה שלי יהיה כפלים בישעיה של וויען, הן מפאת אורך פירושי (הכולל רוב דעות חכמי הגוים האחרונים, וחקירות חדשות בענינים ובמלות) הן מפאת היות בו התרגום האיטלקי והאשכנזי יחדו. ומלבד כל זה, אני לא אוכל למסור ספרי לידך עד אחר ששה או שמנה חדשים מהיום. על כל הדברים האלה תתבונן ידידי ואדוני, ותודיעני רצונך, ואם תבקש איזו דוגמא מפירושי, תאמר אלי הפסוק או הקאפיטעל שתרצה, ואני אשלח אליך תרגומי ופירושי, ואתה בלא משוא פנים תשפוט ותגזור.

הספרים אשר התנדבת לשלוח אלי, אם אתה שולח ספרים לטריעסט או לויניציאה, תוכל לשלוח אותם שמה, ואם תשלח לכאן ספרים לידידי מוהר“ר הלל דעללא טאררע תשלחם אליו. אֵהבני ידידי היקר, וה' ישלח לעיניך רפואה שלמה למענך ולמען כל ישראל אשר תוכל להאיר עיניהם במלאכת שמים אשר בידך; ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, כנפש הכו”ח

פה פאדובה ב' תמוז תקצ"ד.

ידידך ועבדך הנאמן בבריתך שד"ל.


 

Nr. CIII    🔗

 

An S. L. Rapoport Lemberg    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 91. D-E petit 11.

כ“ג אב התקצ”ד 28.8.1834.

לידיד נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר שלום ושמחה.

מכתבך אשר כתבת לי בליל כ“ט סיון הגיעני מקץ חמשים יום ביום י”ט באב על ידי יצחק בלומנפעלד. אפשר! עדיין לא נתת אל לבך לשלוח לי פירושך על שני מקראות בישעיה (יהיו חמש ערים, וברד ברדת היער) אשר בקשתי מאתך, יען נבוך אני בהבנתם, וידעתי כי כבר עשית פירוש לישעיה.

וכן על מה שדנתי לפניך על היות בעלי הנקוד והטעמים מבבל ולא מא"י לא השבותני דבר, והענין נחוץ לי באמת להשלים הקדמת דקדוקי; והלא אין ספק כי אתה כבר אספת וקבצת בזכרונך או בקונטריסיך כל מה שבא בתלמוד ובתוספתות ובמדרשים ממה ששייך לענין זה. הֲתִירא שאגנוב דבריך ואתכסה בטליתך?

הזה גמול תשיב לי? הזה שכר יגיעי ועמלי, ללקוט ולהעתיק כשור לעול וכחמור למשאוי זה לי ארבע שנים?

פירושי לדברי הראב"ע – אשר מעודי עד היום הזה לא עבדתי עבודה קשה כמוה, ומעולם לא האמנתי שתעלה בידי כמו שעלתה – קראת ושמחת? לא זולת? “כאלו איננו שוה בנזק אבדן מלה אחת עליו” – גם לא הגדת לי התתן לו מקום בישורון, אם אין.

פירושי על שירת הים טוב ומועיל, אך לא יתפאר בו ישורון – ובמה יתפאר איפוא? במה שאיננו לא טוב ולא מועיל? ואתה מבקש ממני שיר בשבחו, ומה אומר בו? ואני לא אדע משפט הספר ומעשהו רק זה, שהטוב והמועיל לא יבאו בו. ואשא משלי ואֹמר:

סורו סורו מהר / הטוב אף המועיל

אין לכם בישורון / כל חלק וצדקה

תגעל נפשו אתכם: / אולם יעטה כמעיל

הרע אף המזיק / בוקה ומבֻלקה.

ועתה דע וראה כי אף אם גמרת בדעתך אתה ורעיך לבלתי תת יד בספרכם לפירושי המקרא – ועל ידי זה יגרש שד"ל מהסתפח בנחלת ישורון – עדיין ראוי לכם לתת בו מקום לפירוש שירת הים, לא כדי שיתהפך המכתב העתי לס' פירושים, אלא כדי להראות לרבים דוגמא ממעשה ידי מחבר חדש, אשר עשה ועושה בפירוש התורה והנביאים, והוא חפץ להודיע דרכו בקרב עמו, להעיר ולעורר את האהבה למעשה ידיו, עד שיחפץ אחד מבעלי הדפוס להפיץ מעינותיו חוצה. הלא זה דרך המכתבים העתיים אשר מעולם להודיע מלאכות דורשי החכמה גם בטרם תצאנה לאור. ולוּ אמרת באזני “אפס מקום” החרשתי; אך אתה אומר “עוד ימעטו הכתבים למכתב עתי ישורון” ופירוש שירת הים “הטוב והמועיל” גרש תגרש! זה עשן באפי, לא אוכל להתאפק. –

אתה אומר אלי “למה זה החלות לעצור במלים? מדוע חדלו מעיני נפת מליצותיך?” הלא זה לי ימים רבים אשר יבש מקורי וחרב מַעְיָנִי בהיותי עיף ויגע תחת משא חקירות המקראות והלשון, ומה גם עתה כי המר שדי לי, ולולא החקירות האלה שעשועי אז אבדתי בעניי; ומאין יעבור רוח המליצה להשתפך עלי, בהשתפך עלי מרורות, ובהשתפך נפשי (למצוא מנוח) במעמקי החקירות? –

ואם כוונתך על התמהמהתי מהשיב למכתבך היקר מיום ט' ניסן, הנה על מה שראיתי בו נחוץ לך, או שמצאתי התשובה עליו מזומנת אצלי, מהרתי להשיבך דבר, והשאר הן חקירות נכבדות ארוכות וקשות, אשר אין משפטי נחוץ לך בהן, וגם אני לא מצאתי את עצמי מוכשר עדיין לברר וללבן הדברים כחפצי וכחפצך. כ“י שאוכל לשלוח לך אין אתי, כי רוב הספרים שאני מלקט מהם, שאולים הם אתי. ביום ב' תמוז העתקתי ושלחתי לידידנו החכם רמ”ל אגרת השבת לראב“ע ותשובותיו לר' דוד נרבוני בעניני העבור הכל עם קצת הגהות וביאורים מידי, וזה למען ידפיס אותן אם ירצה, ועוד ידי נטויה, אם ירצה (וזה לא כתבתי אליו) להעתיק לו מדרש שוחר טוב מכ”י שבידי העודף הרבה על הנדפס, וגם פירוש הראב"ד על תורת כהנים הנמצא בידי בדפוס קדמון, אלא שהוא חסר מאד, אך לא בראשו, ואם יזדמן לך לכתוב אליו תוכל לבשרו את זאת. ועדיין אני מצפה לתשובתו, ולדעת את שלום עיניו, יהי רצון שתעלה להן ארוכה ומרפא.

ידידנו אבי“י מסר לי ס' מדבר תהפוכות, כולל קצת התלאות אשר עברו על מוהר”ר יצחק מן הלוים בן בנו של מוהר“ר יהודה אריה ממודניא, ובכללן הרדיפות שהרדיפו מוהר”ר שמחה לוצאטו ר“מ ור”מ בויניציאה, אשר לפי המסופר בספר הזה העביר עליו את הדרך ועשה עמו כל מיני עול וחמס.

בא לידי ס' משפטי הטעמים לר' וואלף היינדהיים (נ"ל שלא בא לידך) מתוכו ראיתי כי היתה בידו מחברת (ס' שרשים) בן פרחון, והוא מעתיק מהקדמתה מאמר ארוך ונכבד בחכמת הלשון, ומי יתן ויבא הס' ליד מי שידפיסהו!

כבר הודעתני זה שנים כי בא לך מהמבורג העתק משיר ר' נתן בסוף הערוך. אולי אתה מחליף אגרות עם איש חכם ועשיר אשר שמעתי הִמָצֵא שם, שמו ר' מיכאל חיים. ועתה הגיד לי איש פלוני הקונה ומוכר ספרים כי הוא מכר לזה ר' מיכאל חיים ס' כ“י לראב”ע הכולל חבורים הרבה, ובתוכם פירוש על התורה יותר ארוך מהנדפס. אם הדבר הזה אמת יוכל החכם ההוא (אם תכתוב אליו) לברר וללבן הענין אשר אנו דנים בו על דבר פירוש ס' שמות.

שמח בחתונת בנך היקר, וראה בנים לבניך, ושלום על ישורון, כנפש אוהבך בלב שלם, המבטל בלבו ובדיו כל דברי ריבות אשר יצאו מתחת ידו עליך ברגע זעמו.

הכו“ח פה פאדובה בחמישי בכ”ג לחדש, התקצ"ד

שד"ל.


 

Nr. CIV    🔗

 

An S. L. Rapoport Lemberg    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 92. D-E petit. 12

כ“ד תשרי התקצ”ה 27.10.1834.

לידיד נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא כמוהר“ר שי”ר שלום וברכה.

הנה הבאתי לפניך היום מתנה הראויה להתכבד, יקרה לעיני, ויותר לעיניך, ואתה אם יעלה בידך להאיר מחשכי השירה הזאת בקצת מדבריה שלא נתחוורו לי, תודיעני דעתך ותשמחני.

הנני צמא לתשובתך ולתשובת החכם רמ"ל ולדעת את שלום עיניו.

בשבוע שעבר נקבצו פה פקידי חמש הקהלות אשר במלכות לאמבארא – וענעציאניש, לפקח על עניני הקאללעגיוס, וקצתם יעצו להדיח, להשביתו מפני כובד ההוצאות, ומפני שקצת מגדולי הסוחרים אשר בוענעציאה וועראָנַא ירדו מנכסיהם, אך לא עלתה בידם, כי לא הסכימו חבריהם עמהם. אז קראו אותי ואת חברי וחלו פנינו שנתרצֶה שיפחתו משכרנו, ונתפשרנו שיפחתו לי מאתים זהובים לשנה, ולחברי שלש מאות (כי שכרו גדול משכרי): המקום ימלא חסרוני, ויאמר די לצרותי, וישיב את אשתי אל חיקי ואל חיק בניה להשגיח עליהם בדעת צלולה כקדם, אמן.

חשבתי מחשבה חדשה בענין עקילס ואונקלוס, נ“ל שהיא האמת. מצאתי כי אנקילוס (αγγυλος) בלשון יוני ענינו מעוקם כהוראת שרש עקל בלה”ק, ואפשר ג"כ כי המלה היונית מקורה מן השרש העברי עקל, מעתה לבי אומר לי כי תחלת שם אונקלוס ועקילס היה αγγυλος בלשון יוני, והיה טעמו מעוקם ומעוקל, אולי מטעם עִקֵל (בכורות מ“ה, וכמו שהיא תכונת הכו”ח).

והנה קצת מאנשי א“י שהיו בקיאים בלשון יוני ובלה”ק שִנוּ מעט מבטא השם היוני הזה ועשו אותו עברי, והוסיפו הסמ“ך היונית על השרש העברי ואמרו עקילס, כדרך שאמרו פַלְגַס שהוא משרש פלג, וסמ”ך יונית. ונמשך הענין שמי שהיה שמו אנקילוס היו קצת העם קוראים אותו כך על דרך לשון יוני, וקצת העם היו קוראים אותו עקילס על דרך לה“ק. אמנם שם עקילס היה שגור יותר בפי אנשי א”י שהיו מדברים יונית ועברית, ומכאן נמשך שהוא נמצא תמיד (כאשר הראית בחכמתך) בתלמוד ירושלמי ובמדרשים, וכן כותבי הברית החדשה כתבו αγυλας (Acta 18 2.) על שם המבטא העברי עקילס. אמנם אנשי בבל שלא היו בקיאים לא ביונית ולא בלה“ק, קיימו וקבלו השם היוני כצורתו אנקילוס ולא שנו בו דבר כי לא היו מבינים המכוון בו. זה נ”ל עצם האמת.

והרי גם זו לך עדות על היותי בלתי משליך אחרי גוי חלילה החקירות אשר אתה נותן לפני, אבל אני מתון בדין, כי את זה נסיתי בחכמה, פעמים רבות אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, לא כשאני רוצה היא רוצה, אך היא אוהבת להתגלות לשוחריה בפתע פתאום ודרך מקרה, ובעת רצון תַעֲנֵם.

מהרה חושה אל תעמוד, כתוב אלי דבר או חצי דבר, ואתה שלום וכל ביתך שלום.

פאדובה כ“ד תשרי תקצ”ה,

ידידך שד"ל

עם האגרת הזאת העתקתי לו שירת הראב"ע נדוד הסיר אוני

מוהר“ר מ”ש גירונדי מבקש לדעת ההגיעתך אגרתו.

נְדוֹד הֵסִיר אוֹנִי וְהִבְהִיל רַעְיוֹנִי1 / וְשָׂם פִּי וּלְשוֹנִי אֲסוּרִים בָּאזִיקִים

לְפָנִים בִּנְעוּרִים הֲכִינוֹתִי שִׁירים / בְצַוַאר הָעִבְרִים נְתַתִּים כַּעְנָקִים.

בְּכָל מָקוֹם גַרְתִּי סְפָרִים חִבַּרְתִּי / וְסוֹדוֹת בֵּאַרְתִּי וְכרְאִי מוּצָקִים

שְׂפָתַי אִם אָשִׂים בְּהָרִים וּרְכָסִים / יְעוּפוּן בָּם סוּסִים יְרוּצוּן כִּבְרָקִים.2

וְעַתָּה נָפַלְתִּי לְעָפָר שָׁפַלְתִּי./ וְתַחְנוּן הִפַּלְתִּי לְאֵל מִמַעְמָקִים

אֲכָלוּנִי עוֹפוֹת עֲדֵי הַקִפוֹפוֹת 3 / וְעַל רֹאשִׁי אַשְׁפוֹת בְנֵי עַוְלָה זוֹרְקִים.

וּבִּרְבוֹת טוֹבָתָם יְכַחְשוּ בַאבוֹתָם / וְעַל זַךְ חַרְבוֹתָם מְנִיפִים וּמְרִיקִים

וְאַנְשֵׁי לֵב מָטוּ וְהַיוֹם נִמְעָטוּ / אֲבַל שָמְנוּ בָעְטוּ אֲשֶׁר צִיָה עוֹרְקִים.

יְקָר רָאתָה עֵינָם וְאִם גֵרִים הִנָם / מְזָוֵיהֶם חִנָם מְלֵאִים וּמְפִיקִים

וְאָנֹכִי מוּסָר לְעֵינֵי כָל־בָּשָׂר / כְּבוֹד הוֹדִי חוּסַר וְשֵן עָלַי חוֹרְקִים.

וְגָבַר מַחְשָׁבִי לְאָרְכִּי וּלְרָחְבִּי / וּפֹה לֹא אֶפְתַּח פִּי שְדֵי דַעְתִּי צוֹמְקִים

וְחַיָתִי סָפָה בְעָם עִמְקֵי שָׁפָה / וְנַפְשִׁי נִכְסָפָה לְרַבִּי אֶלְיָקִים.

גְבִיר בַּמִשְפָּחוֹת גְבִיר דוֹבֵר צָחוֹת / גְבִיר מֵשִיב רוּחוֹת לְחַיוֹת נֶאֱנָקִים

וְעַל פִּיו נִשְׁמָעוֹת צְפוּנוֹת כָּל־דֵעוֹת / בְּדַת אֵל, וִירִיעוֹת תְּעוּדָתוֹ מֵקִים.

שְׂפָתָיו סַפִירִים אֲמָרִים יַקִירִים / וּמִפַּחְדוֹ שָׁרִים יְבוֹאוּן בִּנְקִיקִים

אֱמֶת רֵעַ אֵין לוֹ בּדַעְתּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ / וּמַחְמַדִים כֻּלוֹ וְחִכּוֹ מַמְתָּקִים.

שְׁמָעֵני אָחִי שְׁמַע נָא אֶל שִׂיחִי / אֲהֵבַתְךָ רוּחִי וְעֵדִי בִּשְחָקִים

וְלָמָה נִתְעַבֵּר בְּזֵיד כִּי הִתְגַבֵּר / וּמַה־נוּכַל דַבּר בְּאֶרֶץ מַרְחַקים.

אֲנַחְנוּ עִם דַלוּת וְקַלוּת עִם סִכְלוּת / בְּגָלוּת תּוֹךְ גָלוּת בְּכָל־עֵת מַעְתִּיקִים

בְּיַד אֵל לוּ מַתְנוּ בְעֵת שֶיָשַבְנוּ / בְּמֶרְחָב, כִּי שַׁבְנוּ לְחוּצִים ודְחוּקִים.

וּבֶאְדוֹם אֵין הָדָר לְכָל־חָכָם הוּא דָר / בְּאַדְמַת בֶּן־קֵדָר וְעָלֵינוּ שׁוֹרְקִים4

וְאִלוּ בָּא חָגָב יְוָנִי בָם שֻגַב / וְרָכַב עַל כָּל־גַב וְנֶחְשַׁב כַּעְנָקִים.

וְחֶרְפָּה וָבֹשֶת לְנֶפֶשׁ נִקְדֶשֶת / אֲשֶר לֵבָב תָּשֶׁת לְאַחַד הָרֵקִים

הֲלֹא הַמִתְהוֹלֵל בְּרִית קֹדֶש חִלֵל / עֲזֹב לוֹ וִיקַלֵל אֲנָשִׁים צַדִיקִים.

כְּמוֹ שִמְעִי כִּשְׁמוֹ וְהַיַחַשׂ עִמוֹ / וחשׁבן עִם טַעְמוֹ דְבָרִים עַתִּיקִים

יְוָנִי בָהֶם שִׂים יְהִי שִקוּץ מַעְשִׂים5 / אשחה ביחשׁים כְּהֵא בַּדִקְדוּקִים.

וְעֵינוֹ עָנְתָה בוֹ עֲלֵי רוֹעַ לִבּוֹ / בְּקִרְבּוֹ שָם אָרְבוֹ וְעוֹשֶׂה תַמְרוּקִים

בְּהִשְתַּחֲוָיָתוֹ לכֹל רוֹאֶה אוֹתוֹ / מְלֹא כָל־קוֹמָתוֹ ומַשְׁפִיל חַמוּקִים.

וְחֵרֵף בֶּן תּוֹרָה וְכֹל יוֹדְעֵי מִקְרָא / לְזֹאת אַנְשֵי מוֹרָא מְכֻסִים בַּשַׂקִים

ואיךְ יקרא מינים לבנים נאמנים / חסידים וגאונים וכל שׁומעיו שותקים.

ואיה קנאת רב שׁלמה נר מערב / ולמה זה לא רב למתים ועשׁוקים

ורבנו יצחק יברךְ משחק / אמרים אליו חק והיום נמחקים.

ואמר לתועים אני מלא דעים / במועד וזרעים ונשׁים ונזקים

וצעקותיו רבות ונגעו עד עבות / ולא ידע אבות ובמה מדליקים.

כלמת הממרה צעיר ימים יוֹרה / בטהרות הוא קורא וטועה בפסוקים

וראשׁית פרשׁה עליו פיו קשׁה / אשׁר היא נדרשׁה בפי התינוקים.

חשׁבנוהו ארון והוא אף גם חרון / ובבית חסרון ועור בו מחזיקים

למבין נסתרים שׁתי עיני ארים / למלט נותרים חמודים וחשׁוקים.

ובנימין צעיר קנעות בי העיר / וכאש שׁהבעיר קְרָבֵי נסקים

אֲהָהּ על זִכְרֶךָ הכי מאמריךָ / בלבות הוריך שׁלטים נמרקים.

תהלות השׁמעת ותורה ידעת / מהרה נגעת למקרא ופרקים

הֲימים שבעת ומה זה פשׁעת / ולמה גועת כמו הנחנקים.

בביתך שׂטן בא ורעתך רבה / לזאת נרך נכבה ונדת למצוקים

ואב מלא רחמים ישלם נחומים / לאבות נדהמים שׁני הותיקים.

ומשחית ומחבל ינודה מתבל / ומנחלת חבל יסורון מזיקים

ופה תמו שׁירים עלי פי נדברים / ואלה האחרים לבנים ושרוקים.

אני לא חברתים ביד חכם שׁרתים6 / ועם שירי שׂמחים והיו נדבקים

נדיבי עם עושו ואל נא תחרישו / פנו פן תעושׁו ותהיו כף סופקים.

הֲסרה חכמתכם הסרה צדקתכם / וזר ימשׁול בכם ושׁבתם נחלקים

תנו לב לתלאה במלכות חטאה / אשׁר אין בה יראה ובשר לא בודקים.

ואיך יזבח בשׂר יוני כל חסר / ומדרךְ אל סר ומשׁליך חלוקים

יהודה העניו לעת בראות עיניו / חזיר בינות שִׁניו וְאֹכְלוֹ בִשְׁוָקִים.

נאום זה אלעזר משׁה הנעזר / ומוטות כֹהן זר עדנה נִתָקים

בבית לוי תושב וכערל נחשׁב / ומי ידע אם שב ואם אין מספיקים. 7

בני אל עִזבוהו הכי אין כמהו / ובמה נחשב הוא במי אתם עוסקים

בידו יפולו מְתים שהסכילו / אחרים יכשילו ולשׁון מחליקים.

מרעיו בו שׂמחו וידכם לו פתחו / ומתנות שלחו ומלאו מזרקים

ואם בו תאמינו נדיבותיו בינו / ומִטה הכינו ומלבושׁים נקים.

תנו לו שׁם ילדה לאשׁה בת חמדה / בנו לו בית מדה עשׂו שׁם אתיקים

ומאכל גם משׁקה תנו אל רב שקה / אשר לא ינקה כמו שׂר המשׁקים.

וטוב הוא שׁילחם בכל יום לחם חם / כמלךְ או פֶחָם כמו בן תפנוקים

עשׂו עוף ראשׁונה ודג באחרונה / צלו עוד בן יונה קנו לו צמוקים.

להצהיל הפנים תנו עוד ערמונים / אגוזים בתאנים שבורים ומנוקים

ובאלוה שָׁמֵן לבבכם יֵאָמֵן / אבל עַם אֵל אָמֵן בפניו הם יורקים.

בצלו תחסיו משׁרתיו, אז תחיו / עדי עד, אם תהיו עפר רגליו נושקים

ועבדו זה האל ולתת חן יואל. / ועתה ישׂראל שׁמע אל החקים.


 

Nr. CV    🔗

 

An Abraham Bardasch Lemberg    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 93. Ante I. 44

כ“ה תשרי התקצ”ה 28.10.1834.

אל הבחור המשכיל והנבון כמ"ר אברהם ברדש שלום.

אחרתי להשיב לאגרתך הנעימה, כי הדבר אשר אתה מבקש לא היה בידי ולא ביד המנהיגים אשר בעיר הזאת, להחליט עליו התשובה, כי אם ביד הַוַעַד הכללי בהתאסף ראשי כל חמשת הקהלות המכלכלות את הקאללעגיוס. והנה מקרה טוב הקרה ה' לך כי בשבוע שעבר נקבצו פה ראשי כל הקהלות לפקח על עניני הקאללעגיוס, ואני נתתי לפניהם אגרתך, וערכתי לפניהם שאלתך ובקשתך, והסכימו כלם לקבל אותך בעד השלש מאות זהובים, כי זה חפצם לקרב את הרחוקים, כי ברוב עם הדרת הקאללעגיוס. ואתה ידידי אם ידעת סביבותיך בחורי חיל המתנדבים לקרבה אל החכמות ואל התורה יחדו, ואשר כח בהם לשלם הסך הנזכר, אמור אליהם חזקו ואמצו, וערכו שאלתכם ללכת אל בית ה' אשר בפאדובה, כי קרוב לודאי שתקובל בקשתכם.

ועתה ידידי הנך שואל ראשונה auf wasich meinen Fleiss besonders richten soll לזאת אשיב כי על הכל ראוי לך להתלמד בלשון איטלקי, כי הלמוד הוא כלו בלשון הארץ אשר אנו שוכנים בה, ובה המלמדים והתלמידים מדברים איש אל אחיו, ובה המלמדים כותבים קצת מלמודיהם, וקצתם בלה"ק.

שנית ראוי לך להרגיל עצמך בקריאת לה"ק במבטא הספרדים והאיטלקיים, דרך משל בראשית ברא Bereschid barà, לא Bréschis bóro, שאם אין אתה עושה כך יקשה עליך מאד להבין דברינו, ועלינו להבין דבריך.

שלישית ראוי לך להרגיל עצמך בכתיבת לשון הקדש בכתב רש“י, כלומר בכתב הזה שאני כותב אליך, וגם בכתיבה מרובעת תְּלַמֵד ידך מעט. ומלבד זה אין ספק כי לא נעלם ממך כי כל אשר יקרב אל פתח הקאללעגיוס הזה צריך שיהיה מבין קצת במקרא ובמפרשים ובש”ס, ובטרם יקובל לתלמיד המלמדים בודקים אותו בענינים האלה.

ועל שאלתך השנית welche Dokumente ich mir zu verschaffen habe הנה אלה המה הדאקומענטע הצריכים לך:

א' Absolutorium Lycaei, כלומר כתב עדות שֶהִשְלַמְתָ למוד החכמות הפילוסופיות באוניווערסיטעט,

ב' עדות הרב האב"ד בעירך שיעיד על יושר דרכיך והנהגתך בעניני המוסר ויראת ה'.

ג' עדות הרב הנ"ל שיעיד כי עסקת גם בתלמוד תורה.

ד' עדות על זמן ומקום הלידה.

ה' עדות על היותך תחת ממשלת (Unterthan) הקיסר.

ו' עדות הרופא על טוב בריאותך.

ז' כתב מאיזה סוחר או עשיר ידוע ומפורסם מאחת ערי ממלכת הקיסר, שיהיה עָרָב בעדך שתשלם השלש מאות זהובים מדי שנה בשנה בכל שלשת השנים אשר תשב כאן.

אתה עתה ברוך ה' עשה והצלח, וה' יהיה עמך.

אם תשלח לי איזה דף ממה שהדפסת בלשון אשכנז תעשה חסד לאוהבך הדורש שלומך ושלום כל בני ביתך,

הכו“ח פה פאדובה בשביעי בכ”ה לחדש שנת התקצ"ה

שד"ל

תמחול למסור האגרת הרצופה ליד החכם המופלא שלמה יהודה ראפאפארט נ"י.


 

Nr. CVI    🔗

 

An M. Cohen in Lemberg    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 94. Ante I. 428

ג' טבת התקצ"ה 4.1.1835


כבוד ידידי החכם הר"ר משה חיים הכהן ברכה ושלום


ערבו לי דברי דודיך, ושבחיך אשר כבדתני.

שמח לבי בשמעי רב טוב לישראל אשר הוסיף לעשות עוד שנית האדון הנכבד כמוהר“ר יוסף פערל נ”י בהקימו בית המדרש אשר אמרת. יהי אלהיו עמו ויעל ארוכה ומרפא לשבר בת עמנו בארצכם, וחפץ ה' בידו יצלח כאשר עם לבבו הטהור, ותהי משכרתו שלמה מאת ה'.

ולענין שאלתא דשאילנא קדמיך להורותך הדרך אשר תלך בה בלמוד נערי בית המדרש ההוא הי"ו, באמת הקשית לשאול. איך אתן לך עצה, בטרם אדע ובחנתי את כחך ואת כח תלמידיך?

הדרך אשר סקלתי לעצמי כבר ידעת אותה מתוך כרם חמד. אני ראיתי חובה עלי לחדש בנין הלמודים עד היסוד בו, והיגיעות שיגעתי ושאני יגע עד היום במלאכתי זאת אין להן שיעור, אבל אני מלמד לבחורים גדולים אשר כבר למדו החכמות בגימנאזיום וליציאום, מה שאין כן תלמידיך ידידי.

אשר על כן נ“ל כי לענין פירוש התורה אין טוב לך כי אם ללמד לתלמידיך פירוש נתה”ש, בהוספת נפך לפרקים ובעל פה משֶלָך ומשאר ספרים חדשים כאשר ישים ה' בפיך.

אך ביתר ספרי הקדש אינני רואה טוב מפירוש רד“ק, רק בתהלים ומשלי, כאשר יגדלו הנערים תוכל ללמדם בפירושי ר' יואל ברי”ל ור' איצק אייכל.

בחכמת הדקדוק אין טוב מס' יסוד הנקוד או ס' צהר התבה להרז“ה, אפס כי יקרי המציאות המה, ובין החדשים טוב ונכבד תלמוד לשון עברי, ובפרט בחלק הסינטאקס. ללמוד הדקדוק יספיקו שתי שנים, שלש או ארבע שעות בכל שבוע. ואני עוסק עתה במהדורא שלישית לספר הדקדוק שלי, כתוב איטלקית, ואולי בקרוב אתחיל הדפסתו, ואז אשלחנו אליך לאות ברית. דבר שאין צריך לומר הוא כי בקריאת התנ”ך תעיר אזן הנערים על כללי הדקדוק שכבר למדו, כי טוב שעה אחת של למוד פראקטיש מארבע שעות טהעארעטיש; וגם בבחינה זאת יקר הוא פירוש נתה“ש, אלא שלפעמים מהרש”ד מאריך יותר מדי, ואז תוכל לדלג. ועל הכל תשים לבך להרגיל תלמידיך לכתוב בלה"ק ויספיק לזה יום אחד בשבוע, בו יערכו כלם לפניך את מעשה ידיהם והביאו את אשר הכינו, ואתה תהגה סיגיהם לעיניהם, כי תקראם אחד אחד לפניך ותושיבהו לימינך ותעיין במכתבו ותעירהו על שגיאותיו, וזה בקול רם, ואזני כל התלמידים קשובות להגהותיך. וטוב כי תקח לזה ס' מעשה ה' להחכם Sturm, ותתן חלק ממנו לאיש איש מתלמידיך, להעתיקו, ואם אולי כבד מהם הדבר ועדיין לא הגיעו מדה זו שיוכלו לתרגם, אז תרגילם אתה חצי שעה ליום לתרגם בעל פה מאמרים קטנים שתאמר לפניהם.

ואתה תצוה את הנערים שישקידו על דלתות התנ"ך להרבות בהם הקריאה, ולחקוק דבריהם בזכרונם, ואפילו שלא יבינו הענין, כמאמרם ליגרוס איניש והדר ליסבר.

ומה טוב ומה נעים אם ישאר להם פנאי, שיעשו להם Chrestomathia hebraica על ידי שיעתיקו לעצמם אגרות ומליצות והקדמות מחשובי מליצנו ראשונים ואחרונים, אשר תתן אתה לפניהם, כי הכתיבה מסוגלת לזכרון, ותחלת כל דבר תרגילם לכתוב בכתב אשורי ובכתב רש“י ולעזוב כתיבה שלכם, למען יהיו דבריהם נקראים בכל תפוצות ישראל. ואתה ידידי תשים פניך לחבר לתלמידיך ולכל ישראל ס' תולדות ישראל מזמן בנין בית שני ומעלה בלשון הקדש צחה, ובמלאכה הזאת תֵעָזֵר עזר לא מעט במלאכת יאסט הארוכה והקצרה, ובלבד שתבער מכרמה כל הקוצים הנמצאים בה אשר לא כתורה. אזור מתניך ידידי, חזק ועשה, והנה עמך שם האדון היקר החכם מוהר”ר יוסף פערל, הוא ישים מחשך לפניך לאור ומעקשים למישור, וגם אני לא אחדל מאשר תשיג ידי להועילך מרחוק. והנה אם היום תחל במלאכה, תוכל לעבוד בה שנתים ימים קודם שתתחיל ללמדה לתלמידיך, ואז תחל לתתה לפניהם מגלות מגלות ויעתיקוה לעצמם, מבלי שתצטרך למהר הדפסתה יותר מהראוי.

ועתה ידידי חזק ואמץ, חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד אלהינו, אם תדרשנו ימצא לך. אם תגמור בלבך לעבוד עבודת ה' לילה ויום באין מרפה, אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל, תלמידיך יאהבוך ויכבדוך, ותהיה ממצדיקי הרבים, וזכרך לדור ודור עם הגבורים אנשי השם. ואם יפנה לבבך אחרי העצלה, ותאמר די לי שאקבל שכרי, אעשה כדרך שעשו המלמדים אשר היו לפני; העידותי בך היום כי לא תצליח, כי עיני הדור הזה מֻכות בסורים לבלתי בחון מעשי איש ואיש, ואז תהיה ח"ו לבוז לתלמידיך ולאדון היקר יוסף, ולכל יודעי שמך, ורעה עוד מזאת כי תגרום שתהיה התורה עצמה נמאסת בעיני התלמידים, ותהיה מאותם שנאמר עליהם כל משניאי אהבו מות. הלא ידעת ידידי כי הדור הזה רחוק מאמונה, והתורה חוגרת שק ומונחת בקרן זוית, אך עוד ידוע תדע כי הכל לא מפאת עצמה וממומים שבה, רק מחטאת נביאיה עונות כהניה, אשר אין עיניהם ולבם כי אם על בצעם, ומקילים לעצמם ומחמירים לכל ישראל. ואמנם אם ימצא איש חכם בחכמות ודבק בתורה בלא יוהרא, ושלם במדותיו, ומתנהג עם כל האדם בחסד ובלב טהור וְיָגֵעַ במלאכתו להועיל לזולתו, ועושה לפנים משורת חובתו; איש אשר כזה יהיה לתהלה ולתפארת גם בדור הזה, והוא יעצור כח לקרב גם אחרים לתורה, ולהשיב רבים מעון.

כתוב לי ידידי והודיעני מספר ימי שני חייך, והחכמות והלשונות אשר אתה בקי בהן, ושלח לי דבר מה ממעשה אצבעותיך, וגם הודיעני כמה חכמים זולתך מלמדים אתך בבית המדרש ומי המה, ושלומך ושלום כל בני ביתך ושלום האדון המעולה כמוהר“ר פערל, ושלום כל תלמידיך ישגה, כלב הכו”ח

פה פאדובה בעשירי בשלשה לחדש התקצ"ה.

ידידך וידיד כל שוחרי הטוב והתושיה

שד"ל


 

Nr. CVII 9    🔗

 

An Marcus Hirsch Jolles in Lemberg.    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 95. Ante I 50. י“ד שבט התקצ”ה 13.2.1835.

לכבוד ידידי החכם המפואר מוהר"ר מרדכי צבי הכהן יאללעס שלום

 

Nr. CVIII    🔗

 

An An S. L. Goldenberg in Trnopol.    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 96. Ante I 56

ט' אייר התקצ"ה 8.5.1835.


(המקובל באומה II pag. 129. Jusqu aux paroles כרם חמד Publiée dans le)

ואחרי הדברים והאמת האלה הנני אליך ואל כרמך אשר אמרת לשוב ולנטוע שנית. הנה לך האגרת הזאת אשר אני נותן לפניך היום ואגרתי אשר כתבתי יום ג' טבת שנה זאת לידידנו החכם משה חיים הכהן (אם יחפוץ הוא שתצא לאור) תוכל להביאן במחברתך, ועוד ידי נטויה לתת לך עוד קצת מכתבים אחרים.

לא השבותני דבר על אודות ידידנו החכם המופלא כמוהר“ר שי”ר אשר מעי המו עליו לדעת שלומו וטובתו. והנה זה שנה שלחתי לו מאמר שחברתי, הכולל פירוש רחב ועמוק על דברי הראב“ע בס' יסוד מורא סוף שער י”א, בו הוצאתי משפט חידותיו לאורה על פי עומק חכמת ההנדסה, ומאד נכספה נפשי לראות המאמר ההוא בדפוס, כי יקר הוא בעיני עד מאד, ואני שלחתיו לידידי החכם המופלא הנ“ל למען יתנהו בס' ישורון שהיה בדעתו להוציא לאור, ואחרי אשר עברה שנה ולא החל לשלח מלאכתו על פני חוץ, ראוי לו שיתן לי רשות לפרסם מכתבי בדרך אחרת; לכן לך אמור לו: חיה תחיה, כה אמר אחיך שד”ל, תן נא מאמרי בפירוש דברי הראב“ע בספרו יסוד מורא לידידנו כמ”ר שמואל ליב הר הזהב, למען יגורהו בכרמו ויאספהו במחברתו. ואתה הר הזהב אל תמנע ממני שאלתי, וגם כי מאמר הוא ולא אגרת, כבדני נא נגד זקני עמי ואל תשב פני ריקם. גם ביד החכם המופלא הנ“ל יש פירושי על שירת הים, גם ביד הבחור המשכיל ונבון כמ”ר יעקב גאלדענטהאל מעיר בראדי יש חלק רב מפירושי על עשרת הדברות, וכל אלה אני מרשה אותך להדפיס אם תחפוץ, אך אינני מבקש זה ממך, כי אין הדפסתם נחוצה לי כהדפסת המאמר על הראב"ע שהזכרתי למעלה.

אכתוב מהר לידידי החכם יש"ר ככל חפצך.


 

Nr. CIX 10    🔗

 

An S. L. Goldenberg in Tarnopol    🔗

א' סיון 5595 29.5.1835


לידידי המשכיל והנבון כמר שמואל ליב גאלדענבערג שלום ואמת

 

Nr. CX    🔗

 

An Hirsch Tohn in Lemberg    🔗

Nr. D’ordre de l’Index raisonné 97. Ante I 46

כ“ד סיון התקצ”ה 21.6.1835

אל הבחור המשכיל והנבון כמ"ר אליהו צבי הירש טאהן שלום

אחרתי עד כה להשיב מענה למכתבך מיום כ“ב מערץ, כי לא היה בידי ס' הבנת המקרא, ומלת elanis שהביא מר אביך נ”י לא מצאתיה בלשון יוני ורומי. והנה עתה אנה ה' לידי וקניתי החומש ההוא, ומצאתי כתוב בו; וזה שמו בל“י גם בל”ר elanis הלמ“ד בפת”ח גם chlaena אז בקשתי ומצאתי כי כן בלשון יוני Chlaina וברומי lanea הוא מין מלבוש עליון, עב ומחמם, ושמחתי, כי אין ספק כי זה כלן שבתרגום. והנני מחזיק טובה למר אביך נ“י על אשר העירני לבקש ס' הבנת המקרא אשר הוא בלתי מצוי כלל בארצות האלה. ועתה כל ההערות אשר למר אביך נ”י על ספרי אוהב גר הרשות בידו ובידך לשלוח אותן אלי על ידי הרצים, והוא ישתדל לכתבן בלשון קצרה ובכתיבה דקה ותמה, ואם תכתבו לי באותיות רש"י אהיה מודה לכם במאד מאד.

הערתך על ושבר פושעים אין לה כלל על מה שתסמוך, וחלילה לשבש את הכתובים “אם לא בראיות ברורות שאין בהן דופי” כדברי רוו“ה ז”ל. כי הנה אם השי“ן היא ימנית, אז אין המקרא חסר אלא פעל היה, שבר פושעים וחטאים יהיה יחדו, כלם יחדו ישברו; אבל אם השי”ן היא שמאלית אז העקר חסר, וצריך להוסיף יהיה מפח נפש, שאם לא כן מה ענין “תקות פושעים וחטאים תהיה יחדו”? מעתה אם שאר הערותיך על ישעיה כלן כיוצא בזו, טמנם בעפר יחד, ולבך אל ימהר להוציא דבר בהגהת הספרים במקום שאין צורך, לבלתי יצדק לומר עליך מאמר חז"ל לצדוקים. זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום.

בכתבך למר אביך נ“י תפרוס עליו סכת שלומי, ותשאל אותו אם יש בידו או ראה מימיו חומש מאור עינים להחכם רוו”ה ז“ל, ואם ראה אותו יודיעני אם נדפס בו ס' עין הקורא להמדקדק יהב”י, כלו או רק לקוטים ממנו, כי ידיעת דבר זה נחוצה לי. גם תאמר לו שידרוש בשמי לשלום החכם המופלא ידיד נפשי ועטרת ראשי כמוהר“ר שלמה יהודה ראפאפורט נ”י, ויודיעני מצב בריאותו והצלחתו והצלחת בנו המשכיל שי'.

ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום בנפש הכו"ח

פה פאדובה בשלישי בעשרים וארבעה לחדש התקצ"ה.

אוהבך שד"ל.


 

Nr. LXXXIV (המשך)    🔗

ביום כ“ז סיון שלחתי לו המשך אגרת ר' אברהם בן הרמב”ם עד לתקן הגוף והנפש וחתמתי: ר' אברהם שלום הביא אלי ס' כ“י, ספר תולדות האדם, לר' יוסף ישראל מתושבי פורלין אולי (Forli) בכמה”ר אברהם מפירוש העירה (אולי מעיר (Perugia) והוא על גוף האדם ועל נשמתו, וכולל גם ענינים מחכמת הטבע ועניני רפואה גם הכרת פנים, אצטגנינות וקבלה, גם הרבה עניני מוסר ויראת ה‘, ונעתקו בו ענינים ופרקים מספרים אחרים, חובת הלבבות, ספר המורה, מלות ההגיון, ס’ בחינת עולם, הריקאנטי, מערכת האלהות, ס' הסודות לר' משה ב“ר שם טוב, ס' פתחי עולם, ס' סוד הנפש, ס' הצירוף הנקרא אמרי שפר, ס' העגולים (הוזכר בו השכל הפועל), ס' יצירה (לא כנדפס, וכבר נפלאתי על כיוצא בזה שראיתי במחזור ויטרי, ואני נבוך בזה), גם מביא הפילוסוף האלהי ר' יהודה ב”ר דניאל בפירושו על ס' המדע (ואיננו הפירוש על יסודי תורה הנדפס) וי“ד דפים מס' מעלות המדות, וי”ג דפים מס' חיי העולם הבא (הוא ספר חיי עולם אשר ראיתי בטריעסט, ואולי הוא כלו), וברייתא דר' פנחס בן יאיר יקרה היא האהבה מן הבקשה וכו‘, ופירוש ר’ עמנואל לשיר השירים ומשלי (פי' עמנואל לשיר השירים משלי וקהלת נמצא בטריעסט כ"י), והיותר אחרון המובא בו הוא בעל הטורים. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כחפץ הכו"ח

פה פאדובה כ“ז סיון תקצ”ג

ידידך מכבדך ועבדך שד"ל.

ביום כ"ח תמוז שלחתי לו תשלום אגרת ר' אברהם והמשך משכן העדות עד: ולחטוא לפניו כל הימים.

עד כאן לעת עתה. והנה כבר שלחתי אליך שתי אגרות ביום כ' וביום כ“ז סיון, ועדיין אני מצפה יום יום לתשובתך, ועכ”ז אמרתי שלא לעכב עוד הדף הזה אצלי, אולי הלקוטים אשר בו יעלו לפניך לרצון, ועוד כי חייב אני לשלם לר' שמואל ליב גאלדענבערג שבעה זהובים על ספרים ששלח לי והגיעו לידי תמול שלשום, ולא רציתי לעבור על בל תאחר, ואתה ידיד נפשי ועטרת ראשי תמחול לשלוח אליו הבאנקנאטע הרצוף פה. ולאמר לו תשואות חן חן בשמי על הספרים אשר שלח לי במתנה ועל Nr.25 מצייטשריפט של החכם ריססער אשר שלח אלי ופעם אחרת אשלחהו אליו בחזרה. ואתה ידידי דע לך כי מהח“ר הלל קנטוני אשר הוא עתה ביבליאטעקער (שומר חנם) על ספרי הת”ת אשר במנטובה שלח אלי רשימה מן המכתבים הכתובים בגליון האפודי אשר שם כ“י, ואלה הם: א‘. בקשת הלמדין לר’ אברהם בדרשי (אביו של ר' ידעיה). ב. כתב ההתנצלות. ג‘. ודוי (anonym): עורה אנוש נרדם וקום לקחת. ד’. חרוזים על צחוק האישקאקי. ה‘. אגרת נחמה והספר מאת ר’ אברהם פריפוט דוראן לאחיו על פטירת אביו בשנת קנ”ד: הצדיק אבד. ו‘. חרוז לראב"ע: חדשים מעשי אל לבקרים. ז’. חרוזים לר' יוסף ב“ר יהודה זאדק מפיסא: 1) לב שח ושפל נא תנה קולך. 2) מורה מעם לחתום חזון. 2)11 קנצי מלי דרכי נועם. ה‘. קינה על המגפה אשר החלה בברצלונה בשנת ק’ח. ט’. מוסרים: קחה דודי לטוב לך מאמרי. י‘. בקשת הממין לר’ ידעיה בר' אברהם בדרשי. י”א. אבן בוחן לר' קלונימוס בר קלונימוס. י“ב. חרוז לראב”ע: נדוד הסיר אוני (מדף 97 עד 113 בכ"י) (בדפוס מדף 302–4). י“ג. בחינת עולם. י”ד. שיר לר' יהודה מלויטא אל יעקב הנדלי (?): מה מתקו אלי ומה יקרו. ט“ו. חרוזים שולחו לאנבוניט בינדיט בפרפיניאן. 1) באתי לגני אח. 2) אֹמר לך אם גנך רטוב ובוֹ. 3) היום בשיר אבא דביר קדשך גביר. י”ו. קערת כסף לר' יוסף אזובי. י“ז. ודוי לנפש (anonym): אמרו לנפש ממאור תפארת. י”ח. אלף אלפין לר' אברהם בדרשי, ומהבקשה היפה הזאת שלח לי העתק. עוד הודיעני כי מצא בספרי הת“ת ס' כ”י נקרא מנחת הקנאות לר' יחיאל בר יוסף נסים מפיסא, אגרת לר' יצחק טריויס. היושב בסביוניטא, נכתבה בשנת רצ“ט, והיא נגד כתב ההתנצלות והיא מלאה חכמה, וכתובה בהלצה טובה, ונספח אליה תשובת ר' יצחק טריויש המשבח שני בעלי הדין יחדו. – להיות שלא ראיתי בס' החכם צונז (אשר קראתי עד סוף בשמחה רבה) שיזכיר האזהרות של ר' יצחק בן ראובן, תחלתן: אי זה מקום בינה, הנני גולה אזנך כי ישנן פה ביד הרב גירונדי אשר מסרן לידי. הרב הזה חפץ לדעת ההגיעתך אגרתו אשר שלח אליך זה ירחים על יד אחד מאנשי המלחמה. הרופא דאלא וולטא צמא לתשובתך. ואני יותר מכלם הכו”ח

פה פאדובה כ“ח תמוז תקצ”ג.

ידידך ועבדך שד"ל



  1. שיר זה הדפיס כבר רשד“ל ז”ל בכרם חמד רביעי צד 138 אך ההערות פה משונות קצת. גם פה הוא מנוקד. (הנ"ל).  ↩

  2. אם הייתי מְדַבֵר בשִירַי אל ההרים הייתי משים אותם במישור עד ירוצו בהם הסוסים.  ↩

  3. אפילו הינשוף שהוא הפחות שבעופות, כמו שאמרו רז“ל בואת שבעופות קיפוף, חולין ס”ג.  ↩

  4. היושבים באדמת בני קדר, כלומר תחת ממשלת הערביים, היו עוסקים בחכמת הפילוסופיאה, ולפיכך היו נבזים ושנואים בארץ אדום כלומר בין היהודים היושבים תחת ממשלת הנוצרים שלא היו מכירים בחכמה ההיא.  ↩

  5. שִמְעי יְוָנִי בגימטריא שִקוּץ.  ↩

  6. ראיתי אותם  ↩

  7. מי יודע אם שב בתשובה, או הוא מאותם שאין מספיקין בידו לעשות תשובה?  ↩

  8. Cette lettre se trouve aussi dans le ms. Q–R. n. ו'  ↩

  9. המכתב הזה נשמט פה מהדפוס כי נדפס בגליון 284–85 מהחלק הזה תחת Nr. XCII ומקומו הנכון כאן. המו"ל  ↩

  10. נדפס בכרם חמד ח"ב 183–174 (שזח"ה)  ↩

  11. המיספור חוזר על עצמו במקור – הערת פב"י.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!