רקע
אליעזר יפה
"יעקב ורחל"

ההצגה חוברה שלושה קרעים, שאינם מתאחים: א) מחזה דרמטי חזק למדי – שיחת לבן האב את רחל בתו על דבר התמורה אשר יחשוב לעשות, והודעת יעקב כי יעבוד עוד שבע שנים ברחל. ב) “משחק” חיי בדואים, אולי מזמנו של לבן. ג) “הופעות” שמימיות, אשר ב“חלום יעקב” של ריכרד בר‑הופמן אולי יכירם מקומם, באשר שם הרי כל הכוונה וכל הספירות נמתחו אל פני גורל יעקב‑ישראל… אשר לא כן ב“יעקב ורחל”, אשר אין בזה יותר ממחזה אחד בחיי אנוש אחד… מה ענין סולמות, מלאכים ואלוהים לכאן? הכי באשר בתורה מסופר כל זה על יעקב נחוץ היה לחבר את זה אל אהבת יעקב ורחל? אם ככה, הן מוטב היה לחבר את מעשה ה"דודאים… ואת מות רחל בדרך אפרתה…

ולעצם המחזה: יעקב, רחל, לאה ולבן. האם לא היה המחזה מרויח עד בלי השואה, לו היו המציגים רואים את רחל באותה הצורה אשר ראתה אותה האגדה והמסורת העברית, המספרות על רחל כי היא מסרה מרצונה ללאה את הסימנים שלחש לה יעקב, באשר דאגה רחל פּן תיכלם לאה אחותה; והאם לא היה כאן מקום להראות נפש נאצלת נקלעת רגשות אהבתה לדודה ואהבתה לאחותה צרתה, ולהשאר עם זה נאמנים למסורת?! ולמה להראות רחל כזו, פראית גועה כשור נטבח… ומתחילה גם לספר ליעקב על‑דבר המעל אשר יעשה לו, עד שהיה הכרח בדבר להטריח מלאך ממרומי שדי כי יפסיק את מלשינותה באמצע…?

רחל זו, אשר מכל אמהותינו, שם ירמיהו רק אותה מבכה על בני1 כל נשי יעקב, ואשר במשך כל דורות ישראל ראינוה אֵם ורק אם ולא אשה; רחל, סמל הליריות הכי רכה בשירת ישראל – איך יציגוה בשקר כאשר הציגוה?

ועוד הערה אחת כללית ע“ד הצגת “גבורים” מן התנ”ך. לדעתי, אין לקחתם כחומר סתם, בשביל להציג תמונות מחיי אנוש לכל דורותיו עָדינו. הרי במסירת גבורים מן התנ"ך, יש לקחת אך ורק בשביל מחזות היסטוריים ובהיקף לאומי רחב. ובכל אופן מן ההכרח הוא לנהלם על מעינות המסורת והאגדות, אשר רקמה האומה מסביבם.

ולזה עוד הערה: המסורת מספרת כי עוד אברהם, אבי אביו של יעקב, שבר את אלילי תרח אביו, והושלך לכבשן האש, ועזב את מולדתו, והלך אחרי האלוהים אשר לא ירָאו בכל פסל ותמונה, והאמנם היה צורך בלתי נמנע בדבר להכריח את יעקב‑ישראל כי ישתחוה לפני ראש הראֵם!? – – –

האוהל ראה, כנראה, שמאהבת יעקב ורחל ותרמית לבן, לא עלה בידו להכין “סעודה מספקת”, חזיון שנחזה בו במשך שעתים למצער; והלך וצרף לזה סולמות נהדרים כשהם לעצמם, ומלאכי שמים וקולות שמים ומשחק בדואים – ותצא הצגה!…

וחבל מאוד!

תרפ"ח (1928)



  1. ‘על בני’ במקור המודפס, כנראה צ"ל ‘על פני’ (הערת פב"י)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47289 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!