רקע
אליעזר יפה
על האיחוד

 

העבודה מאחדת והדבורים מפרידים    🔗

אני אינני רוצה לנאום. אדבר במקום עמדי, ויותר מחמשת רגעים לא אגזול מכם. השעה קצרה, ולכן הצעתי לגשת אל סעיפי האיחוד ולדון עליהם אחד, אחד. כולנו מאוחדים כשאנו מדברים על שאלות חיינו, ומתפרדים כשמדברים על אבסטרקציה. אי-אפשר להמשיך בהרגשה של מתפרדים. הרגשה זו כבר הספיקה להכניס די רעל לתוך חיינו. מי נתן לכם רשות להתיחס אלי ואל חברי בעודנו פה כאל חלק פדרטיבי? אני בטוח, כי נבוא לידי איחוד אם נעמוד על הקרקע.

אפשר מאוד שרבים מכם, ואולי כולכם, תחשבו כי אדבר כך או אחרת מפני שאני חבר “הפועל-הצעיר”. לא איכפת לי. אני מדבר כמו שאני מרגיש, ומשום שאני מרגיש כך הנני חבר “הפועל הצעיר”.

אני בטוח שאם נדון על עניני ההסתדרות החקלאית, לא יהיה כל פירוש בינינו. אמונתי זאת – מתוך הנסיון, כי העבודה היא מאחדת והדיבורים מפרידים. חבל מאוד שבמשך שלושת החדשים האחרונים היו בינינו הרבה דיבורים, שהכניסו הרבה פרודים. אילו היו מדברים פחות ועושים יותר לא היה בא פירוד זה. כל אחד פועל וחושב לפי הרגשתו, ואם יש קיבוץ החושב ופועל באופן משותף לא צריך לירות בו חצים. אין כאן להילחם במושג מופשט. ההפשטה אסוננו. רגילים אנו להילחם בריחים של רוח, וזה אסוננו, כי אנו מתרחקים מהמציאות. במציאות כל אחד מאתנו חבר בהסתדרות החקלאית, פועל ועובד בה. איני יכול לקבל עלי שום כפיה. לא זו הדרך לדבר על רעיון בצורה של “אתם” ו“אנחנו”.


 

הסכמה ולא השלטה    🔗

אני נגד ה“איחוד”, ובעד ההסתדרות החקלאית, ואני רואה כי תנועת “האיחוד” באה להרוס את ההסתדרות הזו. החברים יודעים כי אני הנני נגד כל פוליטיקה, לא רק הפוליטיקה הבין-לאומית והמפלגתית, כי אם גם הפוליטיקה שבין איש לרעהו. לדידי תבטלנה כל המפלגות, ואפילו הפוה"צ, אבל לא מתוך כפית הר כגיגית. אני נגד השלטה. אין השלטה, יש הסכמה! נסכים כולנו לדבר אחד – נעשנו, ואם לאו – ילך כל איש בשם אלוהיו. אני מאמין בסוציאליות של יושר, המתעבת את השלטון. בי לא ישלוט שום איש, שום מפלגה, וגם איני רוצה להשליט דעות והחלטות על מי שהוא. רק דרך אחת – הסכמה הדדית!

לא נכון, כי המפלגות הפריעו לעבודת ההסתדרות. כבר אמרתי בועידת ההסתדרות ברחובות: אם ההסתדרות תהיה אנרגית ופועלת למדי, ואם תעסוק במה שצריך ולא בקנאת המפלגות – אזי תלך היא בראש ותצליח. ההסתדרות החקלאית צריכה לטפל בעניני העבודה, גם בעניני תרבות. ואם נמצאו חברים שירצו לטפל גם בפוליטיקה, יעשו גם זאת. אבל ההסתדרות בזמן האחרון עוסקת בציד ארנבות והזניחה את עניניה החשובים. ענין הפועלים בא"י – זהו קודם כל לדאוג לעניניהם הם, הענינים החקלאים-ישוביים והתרבותיים של ההסתדרות החקלאית. ואם אנו מניחים אותם ועוסקים בטפל – הרי זה הרס. אני מציע כי נדבר על ההסתדרות החקלאית, ונראה כי אין בינינו כל פרודים.

על הסעיף שהקריא טבנקין “מקיפה את כל הפועלים החיים על יגיעם, ומנהלת את עבודתה ברשות עצמה” (אם להוציא את המלים “בעלי אומניות חפשיות”, שאינם נוגעים בי כלל), יכול אני לחתום בשתי ידים. אני כבר מאוחד בעצם היותי בהסתדרות החקלאית. אם יסתדרו פועלי העיר ובעלי אומניות חפשיות תוכל ההסתדרות החקלאית להתאחד אתם, אבל למה לנו לקדם נעשה לנשמע? למה לבנות בנין של ניר? כל הרעש על ה“איחוד” הוא מיותר ומביא נזק. כל עבודה פוריה, תבוא ממקום שתבוא, ברוכה תהיה. בפוליטיקה איני מאמין. פוליטיקה ושקר – לדידי היינו הך. בהתאסף ההסתדרות לבנין, עליה לשכוח הכל מבלעדי עצמה, ואין רשות לשום מפלגה לשאוף להגבלת מי שהוא. אל תעשו לכם קרנים, ואז לא יהיה את מי לנגח.


 

יש אדם נרדף מצלו    🔗

– – – אלה הם דברי באספות ההסתדרות מראשיתה: מהו הצל שאתם מפחדים מפניו? יש אדם נרדף מצלו ויוצא משום כך מדעתו. ההסתדרות החקלאית או לפחות חלק ממנה נרדף מצלו.

אני שולל את האשמה כי המפלגות מפריעות להסתדרות לעבוד. אין המפלגות מפריעות, כי אם נרפים אתם! אני, שהנני חבר המפלגה, איני קשור בה כשאני עובד בהסתדרות. ואני יכול לאמור כי עשיתי בעד ההסתדרות יותר מאשר אתם הבלתי-מפלגתיים. עתה בימי העבודה החקלאית הבוערת, מתאספים לימים אחדים לדבר בענינים מפשטים, ועוד מעט תתחילו בועידת ה“איחוד” הכללית – דבר עוד יותר מפשט! כשאמרתי נרפים, לא התכוונתי לעבודתכם בתור פועלים, כי אם לעבודתכם הציבורית. צריך לדון על כל דבר לחוד, ולראות אם יש בו ברכה או קללה. ואם במסיבת אנשים קשורים ביניהם יש ברכה לציבור הפועלים נסכים לה. מושג הפרעה אינו קיים בכלל. מי יפריע להסתדרות, כשתבוא לעשות דבר ממשי? הקהל הרחב של הציבור העובד אינו צריך לעסוק בפוליטיקה, כי אם בעצם העבודה.


(בועידת ה“איחוד” בפתח-תקוה, תרע"ט).


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47289 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!