רקע
דוד בן־גוריון
תקציב משרד ראש הממשלה

כ“ה בסיוון תשי”ג – 8 ביוני 1953

בישיבה רמ"ב של הכנסת השניה

משרד זה, בכל אופן מבחינת תקציבו, הוא אחד המשרדים הקטנים ביותר בממשלה. הודות לחברי השר בלי תיק, פנחס לבון, הוקטן השנה המשרד בכמה עשרות עובדים, – ואני אומר זאת בלי כל תרעומת. קיימות בו שלוש מחלקות: המחלקה הראשונה – כוללת הלשכה, וגם, בשעה זו, שני שרים בלי תיק, נציבות המנגנון וגנזך המדינה; המחלקה השניה – כוללת המועצה המדעית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והלשכה לתכנון ותיאום כלכלי; המחלקה השלישית מרכזת שירותי המודיעין של הממשלה, עתונות פנים וחוץ, ושירות השידור. מלבד כל אלה ישנה עוד לשכה מיוחדת המטפלת בהקמת הקריה בירושלים ובסידורים מיוחדים כגון מצעד הקוממיות. אומר רק מלים אחדות על כמה לשכות שיש להן ערך מיוחד.

הזמנו ללשכה לתיאום ולתכנון כלכלי משלחת לא־גדולה של יועצים כלכליים מארצות־הברית, בראשות מר אוסקר גאס, שעסק במחקר הכלכלה בישראל עוד בימי הנהלת הסוכנות, כאשר הסוכנות עשתה הכנות לקראת הקמת המדינה. אתו יבואו מספר אנשים בעלי שם ובעלי ידיעה רבה בענפי הכלכלה. תפקידה של המשלחת הוא לייעץ לממשלה, והממשלה תהיה רשאית לקבל העצה או לא לקבלה, כאשר היה הדבר עם כל היועצים שהיו עד עכשיו, בדבר השיטות והדרכים לארגון ולתיאום שטחי הכלכלה השונים, יבוא ויצוא, מדיניות פיסקאלית, מטבע חוץ, פיתוח ענפי המשק השונים, חקלאות, תעשיה ושירותים, העלאת פריון העבודה ושכלול הייצור וכדומה. חֶבֶר זה יקבל ידיעות מכל המשרדים הכלכליים ויבדוק דרכי הפעולה הכלכלית במשרדים השונים ויציע הצעות להכוונתן ולתיאומן.

איני צריך לאבד זמנכם על תיאור גנזך המדינה, שעכשיו עם החוק בדבר החובה לשלוח אליו כל ספר וכל מחברת המופיעים במדינה – יהיה הגנזך המרכזי של המדינה.

אומר מלים אחדות על שתי הלשכות העוסקות בעבודה סידורית ומדעית. תחילה על הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה. לשכה זו מסדרת ומתאימה התקנים הבינלאומיים של הפעולה הסטאטיסטית, או כפי שהם קוראים לכך – המדע הסטאטיסטי בימינו, לצרכים המיוחדים של ארץ עליה זו עם משקה הדינאמי. הם עוסקים בסטאטיסטיקה של הייצור החקלאי מאזן המזונות, אינדכס הייצור והתאמה בתעשיה, סחר חוץ ופנים, מחקר מס ההכנסה, תנועת כלי רכב, תאונות דרכים, כוח אדם ואומדן על הרכב הישוב לפי ענפי הכלכלה וכל שאר התיאורים הדמוגרפיים. הם עוסקים בקביעת אינדכס יוקר החיים על־פי מידגמים קבועים.

בשטח הדמוגראפי הם עוסקים בתנועת האוכלוסיה, לידה, פטירה, מחלות, חינוך, משפט, סעד ומפעלי הנחלת הלשון העברית לשכבות השונות של העם. הם גם עוסקים בהרבה פעולות של הרשויות המקומיות והעיריות, ויש למחלקה זו מכונות חישוב שמבצעות פעולות חישוב מסובכות בשביל כל משרדי הממשלה, חישובי משכורת של כל העובדים, הכנת רשימת הבוחרים, כרטיסיית התושבים, כרטיסיית הצרכנים וכו' וכו'.

לשנה זו תקציבה הוא בערך 218,000 לירות לעומת 240,000 לירות של השנה שעברה, כי מספר עובדיה הוקטן בשנה זו.

אני מייחס ערך רב למועצה המדעית, שנוצרה לפני כמה שנים, על־ידי משרד ראש־הממשלה. מכל המחלקות של משרד ראש־הממשלה רק מחלקה זאת תקציבה עלה באופן ניכר השנה – מ־ 234,000 ל"י ל־ 300,000, וגם זו לא תאפשר הרחבת הפעולה, לרגל ההתיקרות, אלא תשמור על אותו היקף פעולה כמו בשנים הקודמות. במועצה זו עובדים כמה עשרות עובדים מדעיים, ומספר קטן יותר של עובדים אדמיניסטראטיביים.

הם עוסקים במחקר ואני אפרט ענפי המחקר העיקריים שלהם. הם גם מפרסמים כמה פעולות מחקר על ענפי כלכלה שונים. אני רוצה לציין בסיפוק רב שיתוף פעולה של אנשי התעשיה מכל הסקטורים, כפי שקוראים להם, עם מחקר מדעי זה.

הודות למחקרים של המחלקה הזאת, נתגלו שיטות מעולות להפעלת חמרים כימיים במוצרי בית הזיקוק לנפט שישמשו חמרי גלם לצבעים ותחליפים לסבון. המועצה תמשיך במחקרים אלה, ולשם כך מוקם בחיפה מפעל לניסויים בעזרת הציוד שהבאנו על־ידי המילווה האמריקני. המחקר שעשתה מועצה זו בים־המלח הביא לידי יעול התהליכים בהפקת הברום והאשלג, הוכנסו שיפורים חשובים בייצור חמרים שונים המופקים מים־המלח, שיועילו לחקלאות ולהדברת מזיקים שונים. מחקרים אלה יימשכו ויתרחבו בשיתוף עם מפעלי הפיתוח בים־המלח.

נעשו מחקרים חשובים של צמחי תעשיה ועצי יער, שתכליתם העיקרית – הפקת צלולוזה הדרושה, כידוע לכם, לענפי תעשיה רבים. הודות למחקר המועצה בשטח זה הוגדל גידול הפשתן השנה, והחלו בהקמת בית־חרושת לעיבודו. נעשה מחקר בשטח צמח הקרנף המשמש מקור ליוטה, לייצור שקים. עד עכשיו היינו צורכים שקים בשווי של יותר ממיליון דולר לשנה. כמו כן נערך מחקר של מקורות גלמיים לתעשיית־נייר ומשי מלאכותי מעץ האבקליפטוס, מעץ האורן ומיונקוס הצומח באדמה מליחה בנגב.

כן נחקרו צמחי רפואה שונים; נחקרו גם מקורות האנרגיה הצפונים בארץ וביחוד בשדות הכבול שנתגלו בחולה, ואבן הביטומינית המכילה שמן דלק, ובמקום אחד בלבד נמצאו כ־ 60 מיליון טון של האבן הזאת. עכשיו נעשים נסיונות בהיקף תעשייתי לברר כדאיות ניצולם הכלכלי כמקור לאנרגיה.

נעשים עוד מחקרים נוספים לגילוי מזיקי בהמות, לניצול מי השופכין להשקאה בשדות; בודקים שיטות בניה חדשות המותאמות לאקלים בארץ, ונסיונות בניה מחמרים הנמצאים בארץ, ביחוד חימר וגבס, וכמה נסיונות שנעשו בנגב ובאילת לפי שעה נתנו תוצאות משביעות רצון.

בעזרת הציוד של המילווה האמריקני הוקמה מעבדה פיסיקאלית, וברשותה נמצאים מכשירים עדינים ומדויקים ביותר, הדרושים לבדיקת מכשירים ומכונות תעשיה בארץ. מעבדה זו גם בנתה שעון אלקטרי מדויק בשביל הדואר.

המועצה מפרסמת מזמן לזמן בעברית, וגם בלשונות אירופה, במחקרים שלה והם נפוצים בעולם המדעי הבינלאומי, ונתרבו הקשרים בינינו ובין העולם המדעי.

אומר מלים אחדות על שירותי המודיעין כדי לתת אפשרות למתווכחים לתקוף אותם, כי בשטח זה במיוחד רצויה ביקורת ענינית, וחשוב מאוד לשמוע דעת הציבור ונציגיו על פעולה זאת, הכוללת לשכת העתונות, מחלקת ההסברה ושירות השידור. נשמע בוודאי מפי חברי־הכנסת על ליקויים בשטח זה, וכל הערת ביקורת תישמע באוזן קשבת. אני גם בטוח שישימו לב לביקורת.

מצד המחלקה נעשים מאמצים להרחיב ולשכלל הסרטים המקומיים, וכרגע ישנן שתי חברות המטפלות בשטח זה, והן: “כרמל” ו“גבע”. המחלקה מסדרת דבר שנראה לי חשוב בשביל הקליטה הרוחנית של העולים; היא עורכת סיורים של נציגי מעברות וישובי עולים על פני כל הארץ. נסיונות שנעשו עד עכשיו נתנו תוצאות חשובות, גם בשביל העמקת הכרת המולדת בקרב העולים, וגם בשביל משיכתם להתישבות, וחבל שהאמצעים המצומצמים אינם נותנים האפשרות להרחיב שירות זה.

שירות השידור הוגדל השנה על־ידי הקמת משדר חדש בעצמה של 50 קו"ט שיכול להביא דבר המדינה לכל קצווי הארץ, וגם שובחו המכשירים הטכניים להקלטה. אנו מוכרחים לפעול בשורה של לשונות זרות, ונעשים סידורים כאלה שלשון אחת לא תפריע לשניה.

במשרד ראש־הממשלה פועלת גם נציבות המנגנון, שקצת דובר עליה בחוק שירות המדינה, ואשר עם קבלת חוק שירות המדינה יוגדלו ערכה ואחריותה.

נציבות זו דאגה למשמעת בשירות הממשלה, לשיפור הרמה המקצועית של העובדים. היא קיימה מגע הדוק עם איגוד עובדי המדינה. היא טיפלה, גם באופן אינדיבידואלי וגם באופן קולקטיבי, ברבבות עובדים, נתנה להם הדרכה, שיעורים להשתלמות, ועזרה לא מעט לייעול העבודה. הודות לה יש השבחה מתמדת בעבודת מנגנון הממשלה. לה יש גם חלק רב בעיבוד החוק אשר הובא לפניכם, ואשר אמנם תוקן פעמים אחדות בממשלה, אבל היסודות הונחו על־ידי נציבות המנגנון.

הזכרתי בקצרה רק פעולות משרד־הממשלה. לא דיברתי על פעולות ראש־הממשלה, כי אין הן מותנות ותלויות בתקציב, ואני לא רוצה לחרוג ממסגרת הוויכוח התקציבי. אבל לא אתפלא, וגם לא אתרעם, אם מספר חברי־כנסת, שאפשר לנחש בערך מי יהיו, יעשו בוויכוח את ההיפך.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48099 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!