“וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת”… (ישעיה ב', ד).
“הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל תְּנוּבָה”… (ישׁעיה כ"ז, ו).
I
הָיְתָה הָאָרֶץ בְּאוֹתָם
יָמִים טְבוּעָה עוֹד בְּחוֹתַם
הַבַּלָּהוֹת וְהַמְּהוּמוֹת
שֶׁל רִיב־אַחִים וּמִלְחָמוֹת.
הָרִים, בְּקָעוֹת, גַּנִּים, שְׁדֵמוֹת
וּמִשְׁכְּנוֹת־רוֹעִים שְׁלֵוִים,
טוּרִים מְפֹאָרִים, נָאוִים
שֶׁל הֵיכָלִים וְאַרְמְנוֹת,
טוֹבְלִים בִּירַק דִּשְׁאֵי־גִּנּוֹת –
כֻּלָּם הָפְכוּ שַׁמָּה וּשְׁכוֹל.
יַד הֲרִיסָה וְשִׁבָּרוֹן
אַכְפָּהּ הִכְבִּידָה עַל הַכֹּל.
וּשְׂרִיד הַזֹּהַר הָאַחֲרוֹן,
שְׁאֵרִית תִּפְאֶרֶת־הָאָבוֹת,
הָפַךְ עִיִּים וָחֳרָבוֹת.
הַר־הַלְּבָנוֹן גְּדָל־הַפֹּארוֹת
עָמַד רַב־חֹסֶן כַּעֲנָק,
רֹאשׁוֹ, ראשׁ מְתֻלְתָּל, מוּצָק,
שָׁקוּעַ בִּתְנוּמַת־דּוֹרוֹת:
הוּא בַלֵּילוֹת הַדּוֹמְמִים,
כְּאִלּוּ בְתוּגָה, חָשַׁב
עַל גִּיל־אָשְׁרוֹ אֲשֶׁר חָלַף,
וְרַק לְגוּשׁ־סְלָעִים אִלְּמִים
גִּלָּה אֶת סוֹד־מַחְשְׁבוֹתָיו…
מִיּוֹם לְיוֹם קָדַר, דָּעַךְ
כּוֹכַב־צִיּוֹן… סָבִיב רָתַח
יָם שֶׁל שִׂנְאָה, זָדוֹן רָגַז…
הַדָּם נִגַּר, נִגָּר…
וְאָז
קָם הַנָּבִיא…
II
עוֹד מִנְּעוּרָיו הַשַּׁאֲנַנִּים
שׁוֹמֵר מוֹרֶשֶׁת אֵל־קָדְשׁוֹ
אוֹהֵב אָדָם בְּכָל נַפְשׁוֹ,
הִצְמִיד אֶל קֹר הָאֲבָנִים
שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ לֵב נִלְהָב…
מְאֻשָּׁר בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו,
בֶּן־הַחֵרוּת וְהֶעָמָל,
בָּאֲפָרִים וּשְׂדוֹת־בְּרָכָה
שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת הַפּוֹרְחָה –
מַה מִּיוֹצְרוֹ אֲזַי שָׁאַל?
מָה עוֹד נַפְשׁוֹ לִשְׁאֹל יָכְלָה,
אִם עַל מוֹלַדְתּוֹ יָרְדָה
בִּרְכַּת־שָׁמַיִם בְּלִי־תִכְלָה,
וְהַשָּׂדוֹת לְלֹא־מִדָּה,
וְכָל פִּנָּה מָלְאָה תְנוּבָה
מִפְּרִי הָאָרֶץ וְטוּבָהּ!…
אַך עִם כָּל־יוֹם, עִם כָּל־שָׁעָה
בּוֹ גַּל־אוֹנִים חָדָש גָּאָה,
גָּבַר בּוֹ שֶׁטֶף מַאֲוַיָּיו,
אֶת לְבָבוֹ צָעִיר צָרָב.
וּבְרֹךְ וְלַהַט־נְשָׁמָה
עָרַג אֶל מֶרְחַקִּים, כָּמַהּ
אֶל קְצוֹת־הָאָרֶץ, שָׁם בְּלוּלִים
שְׁמֵי־הָאֵמַל הַכְּחַלְחַלִּים
בִּירַק הַכָּר וְהַשְּׁדֵמָה,
הַמּוּצָפִים זְהַב־חַמָּה.
זֶה נוֹף־הַקֶּסֶם מְשָׁכוֹ,
חָתַר אֵלָיו… בַּמֶּרְחַקִּים,
שָׁם אֶרֶץ וּשְׁמֵי־עָל נוֹשְׁקִים,
חַי וְרִחֵף גְּאוֹן־רוּחוֹ…
זֶה מַעְיַן חֲזוֹן־קָדְשׁוֹ
תָּמִיד שָׁמַר הוּא בְּנַפְשׁוֹ
בֶּאֱמוּנָה וּבְמֵישָׁרִים…
גַּם אוֹר יָמָיו הַמְאֻשָּׁרִים,
גַּם שְׁנוֹת תְּלָאוֹת וּמַמְרוֹרִים,
וְגַם אַנְחוֹת אַרְצוֹ – כֻּלָּם
הִשְׁאִירוּ בוֹ עִקְּבוֹת־עוֹלָם,
כֻּלָּם בְּנִשְׁמָתוֹ צְעִירָה
מָצְאוּ הֵד חַי, תְּשׁוּבָה עֵרָה;
רַק בּוֹ בִּלְבַד לָבְשׁוּ צוּרָה
חַיֵּי־עַמּוֹ, הוּא חַי רַק בּוֹ,
רַק בִּגְלָלוֹ דָּפַק לִבּוֹ.
חָלְפוּ שָׁנִים… וּבַשָּׂדוֹת,
בָּהֶם נִשְׁמַע שִׁיר־הַקּוֹצֵר
בִּדְמִי שְׁעוֹת־עֶרֶב וְרֻדּוֹת,
עַתָּה סִלְסוּל־שִׁירִים אַחֵר
הִגִּיעַ לְאָזְנָיו…
III
הַלֵּיל
כִּצְעִיף־קַדְרוּת עָטַף בְּצֵל
אֶת־פְּנֵי כָל אֶרֶץ־יְהוּדָה.
עָבַר עוֹד יוֹם שֶׁל חֲרָדָה,
חָלַף עוֹד גַּל־פְּגָעִים אֶחָד
וּבְיָם־הַנֵּצַח נִכְחַד;
וּלְקָרְבְּנוֹת יוֹם־יוֹם נִכְסָף
בָּא גַל שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי נִדְחָף,
עִקְּבוֹת־דָּמִים יַשְׁאִיר אַחֲרָיו…
גַּלִּים, מֵרֹב לֹא יִסָּפְרוּ,
עַל אֶרֶץ־יְהוּדָה עָבְרוּ,
וְשֶׁטֶף זֶה סוֹעֵר גָּרַף
הַרְבֵּה הַרְבֵּה כֹּחוֹת עֵרִים,
רַעֲנַנִּים וְאַבִּירִים.
חָלַף יוֹבֵל… נָבִיא־אֶזְרָח
גָּדוֹל – עַכְשָׁו זָקֵן וָדַךְ,
גַּלְמוּד וּמִנֹּאָץ, נִדָּח
מִכָּל הָעָם, שֶׁבַּעֲדוֹ
הָיָה תָמִיד מוּכָן לָתֵת
אֶת כָּל נַפְשוֹ, כָּל מְאוֹדוֹ –
מָלֵא יֵאוּשׁ עָמַד כָּעֵת
עַל שְׂפַת־הַפֶּלֶג, שָׁם לְהֵד
סִלְסוּל שִׁירֵי־זָמִיר, בְּצֵל
הָאֲרָזִים, הָאַלּוֹנִים,
חָמַד לָשֶׁבֶת לְפָנִים
בְּדִמְמַת חֲצוֹת־הַלֵּיל,
שָׁאַף בִּמְלֹא־חָזֵהוּ מֹר
רֵיחוֹת־שָׂדֶה רַעֲנַנִּים
וְשָׁר שִׁירָיו הָרוֹנְנִים
עַל אַהֲבָה וְעַל דְּרוֹר…
וּמָה עַכְשָׁו?!…
IV
כְּרַעַם־אֵל
עֵת יִתְגַּלְגֵּל בִּדְמִי־הַלֵּיל
וּלְנֹגַהּ־הַבָּרָק יַרְעִים
בְּתוֹךְ חַשְׁרַת עָבִים קוֹדְרִים,
אַדִּיר, נִפְלָא וְרַב־פְּאֵר
כְּגַל עָצוּם, רָחָב, סוֹעֵר –
עַל רֹאשׁ הָמוֹן סוֹרֵר זָעַם
דְּבַר הַנָּבִיא, חוֹזֵה־הָעָם:
"צִיּוֹן! צִיּוֹן! הֵן זֶה לֹא־כְבָר
מֵרֹאשׁ הָרִים כְּלִילֵי־הָדָר
הֵעַפְתְּ כְּמוֹ־עֲנָק רַב־עֹז
מַבָּט גֵּאֶה וּקְרוּן־מָשׂוֹשׂ
עַל מֶרְחֲבֵי שָׂדֶה וָכָר,
שַׁדְמוֹת אַרְצֵנוּ הַפּוֹרְחוֹת?
הַאִם לֹא תְמוֹל אֹרְחוֹת־אֹרְחוֹת
הוֹבִילוּ מֵאַרְצוֹת־נֵכָר
מַתְּנוֹת־יְקָר לָךְ וּמְנָחוֹת?
רָאוּךְ וְחַתּוּ מְלָכִים.
כָּל הָעוֹלָם שָׂשׂ לְשָׁרְתֵךְ,
פִּזֵּר לָךְ מִקְלְעוֹת־פְּרָחִים
וּמִקְדָּשֵׁךְ, הוֹד תִּפְאַרְתֵּךְ,
– עֲנָק, שֶׁמִּפְלָדָה הֻתָּךְ –
הָיָה לִמְשׂוֹשׂ אַרְצוֹת־מִזְרָח!
הָהּ, אֵי כְבוֹד־כִּסְאֵךְ, צִיּוֹן,
אַיֵּה הֲדַר מִקְדַּשׁ־עֶלְיוֹן?
אֵי דֶגֶל־תְּהִלָּתֵךְ, הַנֵּס
אֲשֶׁר עָלַיִךְ הִתְנוֹסֵס?
אֵי טִירוֹתַיִךְ וּפְאֵרָן,
אֲשֶׁר עַל הַיַּרְדֵּן קָרָן?
אֵי הֵד־שִׁירָם שֶׁל הַקּוֹצְרִים
בִּשְׂדוֹת אֶפְרַיִם הַפּוֹרִים?
אֵיכָה בְּדָם וָשֹׁד טָבְעָה
עִיר הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה?
אֵיךְ שִׁיר תִּקְרָא לְמִסְפְּדִים,
אֵיכָה תִבְעַר בְּאֵשׁ־בּוֹגְדִים!…
וְהַשָּׁעָה, אֲהָהּ! קְרוֹבָה:
אוֹצַר־קָדְשֵׁךְ – דִּגְלֵי־קְרָבוֹת,
נִסֵּי הַנִּצְחוֹנוֹת וּכְבוֹד
דּוֹרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ – הַצַּר
יְכַס בְּבוּז, כְּלִמּוֹת וָרֹק,
וּשְׂרִיד תְּהִלָּה, שֶׁעוֹד נוֹתַר,
לְאֵפֶר וְאָבָק יָדֹק!…
עַמִּי, הָקִיצָה! מִשְׂתָּרְעִים
רַחֲבֵי־שְׂדוֹתֶיךָ בַּמְּכוֹרָה,
רוֹמְזִים אֵלֶיךָ וְקוֹרְאִים
לַעֲבוֹדָה חָפְשִׁית, טְהוֹרָה…
דַּיֶּךָ! חֶרֶב־הַדָּמִים
נְטֹשׁ וְלֵךְ בֵּין הַתְּלָמִים
אַחֲרֵי מַחֲרֶשֶׁת־הַבְּרָכָה.
עַמִּי, הָקִיצָה מִתְּנוּמָה,
הָסֵר הָעֹל מִצַּוָּארְךָ,
עֹל פֶּגַע, עֹנִי וּכְלִמָּה.
וְיִבָּקַע אָז וְעָלָה
עָלֶיךָ שַׁחַר־גְּאֻלָּה,
וְעַל מַפֹּלֶת־הַתְּהִלָּה
יַפְרֶה, יָנִיב בְּיַד־אוֹנִים
שִׁפְעַת כֹּחוֹת רַעֲנַנים"…
– “הַנַּח זָקֵן, תָּפֵל וָשָׁוְא!”
נִתְּנָה תְשׁוּבָה לִדְבַר־הַשָּׂב.
V
וּכְמֵי־יוּבַל פָּרְצוּ דְמָעוֹת
מִתּוֹךְ עֵינֵי זָקֵן כֵּהוֹת…
אַךְ עֹז כֹּחוֹ, עֹז־עֲלוּמָיו
כְּגַל אַדִּיר, לוֹהֵט כָּאֵשׁ
בְּתוֹךְ דָּמוֹ שׁוּב הִתְגָּעֵשׁ…
וַיְהִי נִפְלָא אָז וְנִשְׂגָּב!…
“עַמִּי! עַמִּי!”
וּבְרֶגַע זֶה
קָם לְפָנָיו הוֹד־מַחֲזֶה:
כָּל הַמֶּרְחָב הוּצַף אוֹר־פָּז…
מִבַּעַד לְאֵדִים דַּקִּים
וּתְכֹל־צוּרִים מְרֻחָקִים
כַּדּוּר מַזְהִיר הוֹפִיעַ אָז
וּבְקֶסֶם זָהֳרוֹ נִשְׁטַף
מַרְבַד נִירִים פּוֹרִים, בְּשֵׁלִים
וְשֶׁטֶף נֹגַהּ זְהַבְהָב,
מֵרוּחַ־בֹּקֶר קַל מֻרְדָּף,
הִכָּה עַל־פְּנֵי שָׂדוֹת גַּלִּים.
שׁוּרָה שׂוּרָה, גַם פֹּה גַּם שָׁם,
קוֹצְרִים הֵנִיפוּ חֶרְמֵשָׁם,
וְהַיְלָדִים בְּרַעַשׁ־גִּיל
שָׁקְעוּ בְתוֹךְ דָּגָן מַשְׁבִּיל,
קָפְצוּ שְׂמֵחִים מִשְּׁבִיל לִשְׁבִיל…
מִצְהַל־סוּסִים, רֹן־צִפֳּרִים,
הֲמִית־זִמְרָה וּשְׁאוֹן־דְּבָרִים,
צְחוֹק שֶׁל קוֹצְרוֹת קְרוּנוֹת־שִׂמְחָה –
הַכֹּל סָבִיב כַּמֶּרְקָחָה.
זְמַן רַב הֵעִיף אֶל הֶהָמוֹן
מַבַּט־עֵינָיו בְּתִמָּהוֹן.
הִבִּיט וְלֹא הִכִּיר זְמַן־רַב
זוֹ עֲרָבָה הַמַּזְהִיבָה
וּפְנֵי זָרִים בָּעֲרָבָה,
הֲמוֹן קוֹצְרִים, קוֹצְרוֹת וָטָף.
פִּתְאֹם בְּרַחַק־הַשְּׁדֵמָה
נִגּוּן קָצוּב אָזְנוֹ שָׁמְעָה:
הִמְנוֹן־תְּפִלָּה הִבְחִין בַּצְּלִיל –
וּשְׁבִיב הִתְלַהֲבוּת וָגִיל
הִבְרִיק בְּמֶבָּטוֹ: "הֵם שָׁם,
אַחַי וּמַחְמַדַּי הִנָּם!" –
קָרָא… וּלְפֶתַע כְּמַשַּׁק
גַּלִּים, שֶׁבָּא מִן הַמֶּרְחָק,
מִמְּרוֹם הָהָר אֵלָיו עָלָה
קוֹל, הַמָּלֵא עֱזוּז נִפְלָא:
"וּבוֹא יָבוֹאוּ הַיָּמִים –
וְכִתְּתוּ כָּל הָעַמִּים
חַרְבָּם לְאֵת וּמַחֲרֵשָׁה,
וְשִׁירָה יָשִׁירוּ חֲדָשָׁה:
"שְׁכֹן, עָמָל יָשָׁר, טָהוֹר
בְּצֵל קוֹרַת אַחֲוָה וּדְרוֹר"!
בְּנֵי אֻמָּתְךָ הַכּוֹאֲבָה,
צְמֵאֵי שָׁלוֹם, שַׁלְוָה וָנַחַת,
אָז לִבּוֹתָם יַצְמִידוּ יַחַד
בְּשִׁיר שֶׁל גִּיל וְאַהֲבָה,
שִׁירַת־עוֹלָם גְּדוֹלָה, נִצַּחַת!"…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות