רקע
דוד רמז
נְמַל תֵּל־אָבִיב

למן הנצנוץ הראשון של המחשבה הציבורית על פריקה וטעינה בחוף תל־אביב, בעוד רוֹאי־“נכוחה” התיחסו אל הרעיון הזה בפקפוק כבד, נתנה ההסתדרות את ידה עם הנהלת הסוכנות להגשמתו למעשה – והיא אשר נשאה עם הסוכנות, חלק כחלק, בהקצבת הסכומים ההתחַליים (אותו “שאור שבעיסה”, שגורל מפעלים חשובים רבים בילדותם תלוי בו) להוצאות ראשונות. יש הזכות לציבור הפועלים לראות את עצמו שותף ראשון להנהלת הסוכנות – בכל צעד, בכל עבודה ובכל מאמץ בחוף תל־אביב.

הרשיון לפריקה וטעינה בחוף תל־אביב ניתן לסוכנות ביום 15 במאי 1936.

עוד טרם ינתן הרשיון, הוצע למזכירות הועד הפועל מטעם הועד לעניני נמל ותחבורה, שההסתדרות תשתתף עם הנהלת הסוכנות, מחצה על מחצה, בהשקעה יסודית של 5000 לא"י. תשיבת המזכירות היתה כי בתנאי של חלק שוה בהשפעה היא מוכנה להביא הצעה זו לדיון לפני מוסדות ההסתדרות. הדיון הזה נתקיים ביום 14 במאי 1936 – יום אחד קודם ליום הרשיון – בישיבה של באי־כוח מוסדות ההסתדרות שנקראה בבנק הפועלים. הוסכם לגייס את הסכום הנדרש וניתן יפוי־כוח למזכירות לקבל את ההצעה, לפי התנאי שנקבע מצדה.

לאחר שנתפרסם דבר רשיון הפריקה, נתרבה מספר הרוצים להיות בחוג המיסדים. כדי לאַפשר ריכוז מניות־היסוד ברשות הנהלת הסוכנות, הסכימה ההסתדרות לוַתר על דרישת חלקה בתור מיַסדת, בלי לחזור בה מנכוֹנותה להשקיע סך 2500 לא"י עם ראשוני המשקיעים. בהמשך המשא־ומתן נקבע, כי רק מחצית מניות־היסוד תהיה בידי הנהלת הסוכנות ומחציתה בידי עירית תל־אביב, בתנאי מפורש כי בענינים הבאים תכריע דעת הנהלת הסוכנות:

א. העסקת פועלים לא־יהודים.

ב. אישור או מתן־תוקף להסכם עם ממשלת ארץ־ישראל.

ג. מזיגה עם חברה אחרת או השתתפות בה.

ד. פירוק החברה.

תנאים אלה הוכללו בספר התקנות של אוצר מפעלי ים.

להכרזת ועד הנמל – נכון יותר: להודעתו – בדבר פתיחת החתימה על מניות האוצר, נענה ציבור הפועלים בתל־אביב לאלפיו. החתימה נפתחה ביום 28.5.36 וננעלה ביום 2.6.1936: בין 12,000 חותמי המניות במשך הימים האלה תפס ציבור הפועלים מקום בראש.

בחוף תל־אביב נפרקו עד היום 20,000 הטונות הראשונות. אלפי טונות אלה הושטו בידי ספני ישראל וכותפו על כתפי פועלי ישראל, ספרדים ואשכנזים. מי לא ראה עבודה זו בחדשים הראשונים – כשהספנים גוררים את סירותיהם על פני השרטונות והעומסים עומדים עד למעלה ממתניהם במים? בעמל חלוצי זה נתקדש נמל תל־אביב ובנאמנות הישוב כולו – וציבור הפועלים בראשו – יתגדל.

חשון, תרצ"ז.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37199 יצירות מאת 1910 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!