במסיבת עובדי חוף תל־אביב
נפלה מחיצה קפואה אחת – מחיצת הנמל הזר – בינינו לבין הגולה, נפלה ולא תוסיף קום! בסילוק מחיצה זו, בידיהם ממש, מאוחדים פועלים ספרדים ואשכנזים – ועל סילוקה בירך כל עם ישראל! ועל כן מובטחני, כי רבבות ישראל בכל הגלוּיוֹת, באמריקה, בפולין, ברומניה וביון, משתתפים אתנו בלב ונפש במסיבה זו של חלוצי עבודת נמל תל־אביב.
חברים! מה זה נמל מתוכו? נמל מתוכו הוא מפעל־עבודה כביר ועצום, כל השאר – רשיונות, מסים – אינו אלא מסגרת. התמונה גופה היא תמונת עבודה. להתחלת עבודתנו בנמלנוּת מצאנו כבר קצת חמרים מוכנים: עלית סלוֹניקי ועידודה מצד ההסתדרות בחיפה, חלומות זאב־הים אשר נשא אותם, בארץ מחוף אל חוף, זה עשר שנים, ראשית חדירת הסבּלות והספנוּת העברית לנמל חיפה, החטיבות הימיות של הפועל וחניכי “זבולון” – כל אלה הצטרפו לראשית מעשה. לא מצאנו מן המוכן כל חומר לתכנית נמל – ומכאן נבע קושי מסוים. אבל מאמין אני כי הולכים אנו לקראת פתיחת התעלה לירקון ועוד באמצע השבוע יוחל בה. ובהפליג סירות ראשונות, טעונות תפוחי־זהב, מן הירקון אל הים, דרך התעלה – נקיים מסיבה שניה ואמרנו: יחי הנמל!
ספני יפו, המומחים בספני העולם ליגלגו עלינו: מה בחורים יהודים אלה מחטטים שם בין המשפתים, בחולות־הטיולים! הם יִפרקוּ? הם יִטענו? ובדבר הזה טעו הספנים המומחים. אחזנו בעבודה זו – ולא נרפה ממנה. דבקנו בשרטונות אלה – ונהפוך אותם לנמל. הציבור העמיד לרשותנו סכומים חשובים. אוכל להגיד בגאון, כי בתוך 12,000 חותמי מניות אוצר המפעל יש אלפים רבים של פועלים, חברי ההסתדרות. לא נחוס על האמצעים הדרושים לשכלול החופים לצרכי העבודה. אותו “רשיון הפריקה בחוף תל־אביב” – ההתחלה הרשמית כנוסחתה – כבר עברנוהו כמה שלבים. ואני מקוה כי לא יהיה כל יסוד למנוע מאתנו לא תנועת סחורות כל־שהן ולא תנועת נוסעים – ואלה אף אלה יבואו ללא הגבלה דרך שער הים התל־אביבי.
אח אני לכם להרגשת הקושי והסבל שבעבודתכם בתנאים של היום. גם מקנא אני בכם. מקנא – בלי מליצות. כבוד וזכות גדולה היא להשקיע כוחכם ראשונים במפעל זה. מקוה אני כי צעד השכלולים יוּחש – ויום העבודה המתוקנה לא יִרחק חוֹק. אך גם לעת כזאת חובה על המוסדות המטפלים בדבר להקשיב לכם ולהתקין תנאים – לוּ גם תנאי כיבוש – אשר תוכלו לעמוד בהם. והשתדלו למנוע סערות רוחות בקרבכם! אותן המידות החלוציות, אשר הנחילו נצחון בחקלאות ובבניה – אורך־רוח ואחריות – ינחילונו נצחון גם בים.
והמושג “נמל” אינו כולל רק מעגן ורציפים בלבד, הוא כולל גם שיט עברי. נמל עברי בלי אניות עבריות – נמל עָקָר הוא. ועוד נקרא לכם, חברים, להיחלץ לפעולות, לשם חיזוק ההתחלות בהעמדת אניות עבריות. ראינו עין בעין מה ערכן של התחלות קיימות – גם אם ראשיתן מצער.
אנו העלינו את הארץ הזאת מחורבן לחיים. עכשיו אומרים להפכה עלינו לארץ מות וכשלון. טעות היא! לא יבריחונו מכאן. נתגבר גם על הכשלון כאשר התגברנו על השממון. קצה החוט של מעשי־התופת בארץ – מי יודע להיכן הוא מחוּבר? הוא יונק ממעין טמא. וקצה החוט של מפעלנו, מפעל התחיה והיצירה – מחובר אל המקורות העליונים של התקוה והחזון האנושי, מקורות האחווה והטוהר. כל תעלולי הזוָעה של החדשים האלה לא יגרעו דבר מהכרתנו ושאיפתנו, כי יגורו העמים השנַים יחדיו לברכה בארץ הזאת.
אב, תרצ"ו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.