רקע
ישראל זמורה
"דיגים על הירקון"

בהקדמה של אנתולוגיה אחת לשירי ילדים באנגלית שואל העורך: “מאימתי מתחילים ילדים וילדות להעריך שירה?” והוא עצמו עונה על כך: – “אם קראו באזניהם את המין הנכון של שירים, הם מתחילים לאהבם טרם שהם יודעים לדבר בשטף; – הרבה זמן לפני שהם יודעים לקרוא”; ולאחר־כך באה האנתולוגיה עצמה ומוכיחה לנו מהו “המין הנכון” של שירים, והננו קוראים ומשתוממים: – האמנם אין באנגליה סוג זה של מורים המצוי אצלנו בשפע כל כך: אלה המורים, שכל שהם משעממים יותר, עניים ברוח ובכוח כל־שהוא של יצירה – הריהם “משוררים” מושבעים לשירי ילדים? ואמנם, נראה כי כן הוא הדבר: – אין לאנגלים “משוררי־ילדים” כאלה, ועל־כן “מוכרח” היה עורך האנתולגיה להגיש לקוראיו הצעירים מבחר גדול של שירים – ש“ן עמודים! – מאת… לורד טֶניסון, וילים בלֵיק, לונגפֶלו, ז’ון מילטון, וילים שקספיר, ז’ון קיטס וכד' וכד'! ולא עוד, אלא שהעורך עצמו לא־יצלח הוא, כנראה, ומשום1 זה הננו מוצאים שכל השירים נִתנו כנתינתם מידי המשוררים הנ”ל, בלי “תקון” מידיו הוא, בלי “התאמה” לקוראים המיוחדים ולגיל הרך, כמו שנהוג ומקודש אצלנו, נגיד, בספרי הלמוד השונים, המתחברים לשם הוראה בבתי־הספר; ומשום־כן חושבני, כי אדם הבקי במצב־הענינים אצלנו, אם יפתח את הספר “דיגים על הירקון” ליעקב פיכמן, וימצא בו, דרך משל, בית כגון זה:

בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם

עַנְנַת כְּחֻלָּה

עַל אֶרֶץ נִרְעֶשֶׁת

דּוֹמֶמֶת נִתְלָה.


יחליט בודאי, כי משורר “תמים” הוא יעקב פיכמן, אדם הרחוק מהויות העולם הזה, אם הוא שר שירי ילדים בלי התילדוּת, ובלי כל פרימיטיביות, אלא בכוח ממש, ככתוב לגדולים – אעפ"י הבחינה של כשרונו שעמו, בלי להנמיכו ובלי לכוצו; או נגיד, זה הבית (“פרחי שדה”):

וּבְטֶרֶם שָׁקֵד

נִזְמֵי־לֹבֶן יַעְדֶּה,

נִזְרַח בִּפְאַת גָּן

וּבְמֵצַר שֶׁל שָׂדֶה.

האין הוא כאלו לקוח מתוך ספר שירים לגדולים ומבוגרים? ולא תהיה, כנראה, ברירה בידינו, אלא להסיק מזה כי יעקב פיכמן סבור, שגם ילדי העברים, בני כל הגילים, מבינים בשיר, לא פחות מן הגדולים. – ועל־כן לא גרע מאימת־הצבור שלו, אעפ“י שצבור אחר היה לנגד עיניו; וסכומו של דבר הלא הוא: “דיגים על הירקון” ספר־שירים הוא, מיועד לבעלי־טעם, אם גדולים ואם קטנים בגילם; הוא נקבע בשביל ילדים – רק משום שהנושא קל, פשוט וקרוב ללבם הצעיר, ואלו כתיבתם היא ממש ככתיבתו בשיריו לגדולים, שבעל שאר־רוח, בבואו לערוך אנתולוגיה לילדים ידע לכלול רבים מהם בין שירים נגיד מאת יהודה הלוי, משה אבן עזרא ודומיהם, אעפ”י שלא כתבו בכונה אף שיר אחד לילדים.



  1. “ומשם זה” במקור –תוקן ל“ומשום זה”– הערת פב"י  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!