רקע
דוד רמז
עִם הִבָּחֵר פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג כְּרֹאשׁ הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי

1

אני מקדם בברכה את היבחר מר פינחס רוטנברג לראש הישוב בשעה זו. אני מכיר במר פ. ר. סגולה יקרה: עבודה המוטלה על כתפיו – הוא שואף לקדמה לשעות, לא לימים. ומתוך שאני מכיר בו את זאת, רצוני להגיד מה אני דורש מהישוב וממי שנבחר היום לעמוד בראשו:

לא טוב שבארץ־ישראל ידפוק בימים האלה רק דופק אחד: הדופק של הספסרות המסחרית בצרכי אוכל ובכל סחורה אחרת. צריך שידפוק עוד איזה דופק… נחוצה עבודה! לא יתכן כי יתבטלו עכשיו אלפי אנשים מלאי כוח – ומחר לא יהיה לנו היכן להסתתר מהתקפות אויר. מפליאה העזובה בקרבנו! ידעתי: גבול לא יעברהו לטבע האדם. דברים מאד איומים, כמו דברים מאד גדולים, אין אנשים מסוגלים לחיותם בשעתם ולהדגישם במלוא תכנם. על כן גם הדיבורים אינם משפיעים. אין ספק כי כל יום עזוב ללא מעשה יחסר לנו. דרושה שקידה על נכסינו החיים. יש שטח גדול של פרדסים, אשר אם לא יעובדו ימותו לגמרי, או ימותו למחצה, לשליש או לרביע. צריך שיהיה בנו כוח להגיד לאנשים: “לעבוד!” על מנת למצוא דרך לסידור הענינים תוך כדי המשך העבודה.

נחוצה דאגה גדולה להספקה! יש להכות את הספסרות: יהי בטחון כי מחר לא נרעב. אין זה עתה הישוב ההוא שהיה לנו במלחמה הקודמת. אז היינו חמישים אלף, שיכלו לפרנסם בהבאת מזונות מבחוץ. עתה עתידים אנו לאכול איש את רעהו, אם לא נדאג להבטחת התנאים ההכרחיים להרחבת היצור. לשם כך אין צורך בסכומים ענקיים והכסף הזה מוכרח להימצא בעוד ניתן לקנות וניתן להביא! צריך למצוא את הסכום הדרוש קודם כל מהישוב עצמו, וצריך להניע את הממשלה לעזרה דחופה וממשית.

ועיקר הדאגה היא למחר, לעתיד. יש להקים בתוך היהדות באמריקה ובארצות האנגלו־סכסיות – בעיקר אנגליה ואמריקה – תנועת התנדבות, על מנת לעלות לארץ־ישראל בשעת־הכושר הראשונה. אין איש מאתנו יודע מתי ואיך ובאיזו צורה – אבל בוא תבוא שעת־הכושר, כשכוֹח יהודי גדול יוכל להיכנס לארץ, לחיות אתנו פה, ולעמוד אתנו פה. עלינו להקים את הכוח המתנדב הזה באמריקה ומחוץ לאמריקה, עלינו לעורר את הנוער היהודי בארצות אלה, כי תהיינה עיניו נשואות לארץ־ישראל.


תשרי ת"ש.

תל אביב: עם עובד, תשי"ב



  1. פינחס רוטנברג (1879–1942). תיכן והגשים תכניתו להפקת כוח חשמל ממי הירדן, היא חברת החשמל, המספקת מאור וכוח חשמל לארץ. היה פעיל בעניני הישוב וראש הועד הלאומי בשנת תרפ“ט. בחיבורו ”תחית היהודים הלאומית" (תורגם לעברית בשנת תש"ג) סיפר על דרך תשובתו לעמו. טורים – קבוצה 12 מתוך 27 / דוד רמז  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37288 יצירות מאת 1936 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!