רקע
אברהם היימן חרל"פ

אם כל חטאת היא הבטלה, בנפש ורוח תעשה כלה, הלא היא הנבלה, אשר על פיה תצא כל תקלה, ותחת ידה רק מכשלה, לידי שעמום וזמה היא מביאה, בתים רבים תכה שאיה, ושלום היא מפריעה, וראה זה רעה רבה תחת השמים, כי בעת אשר רבים יאנחו בשברון מתנים, על עבדם עבודת פרךְ עבודת ארץ מצרים, ואין להם מנוחת רגע רקם לבלע, אל המכונה רצעו כבמרצע, ומרת נפשם מי יודע, בבקר יאמרו מי יתן ערב, מעבודתם הקשה להרף, הנה בעת ההיא רבים שאננים, יילילו כמו תנים, ונפשם תבחל במשמנים ומעדנים, כי העת להם ארוכה, ובעצמותם לא ידעו מנוחה, ולמצא למצוקתם רוחה, אל בתי המרזח יסורו ואחר לבבם ואחרי עיניהם יתורו, ואל שלחן הקלפים יתגודדו, ואל הפאקר המפקר יועדו, ואת הפּיניקל הנקל יחמדו, והיה יין ושכר משתיהם, והלצות שיחותיהם, ומכל דבר טוב יעלימו עיניהם, ומכל למוד מועיל יסירו מעינותיהם, ויש אשר הנשים, תבאנה אל האנשים, ותטיפנה להם דברים קשים, ותגלנה אזניהם כי הנם רשים, ובביתם אין לחם ונזיד עדשים, ונחת רועותיהן תראנה, ואת השוק והזרוע והלחיים תשרטנה, וציצות הראש תמרטנה, וכבני רשפים, יעופו הקלפים, ולחרדה ישם חשק הנשפים, והאנשים יהפכו לנחשים ושרפים.

ולכן למען הנצל מזאת נגע הצרעת, מהבטלה המרשעת, נועצו בעירנו שרון אנשי דעת, לקבע בלילות החרף עתים לחכמה ודעת, ולהתאסף בבית אחד הרעים, ולהלל ולפאר המפעלים הנאים, ולגנות הדברים המגונים, ומראש תנאי התנינו, ולחק קבענו, לבלתי בקר החוטאים, כי אם החטאים את הרשעה ולא הרשעים, גם נועצנו ובפה אחד חרצנו1, עלי הגליון להעלות, תמצית השיחות המועילות נשוחח ונטיף בלילות.

ובערב הראשון בבית אבחיל נאספו הידידים, ובעלת הבית הביאה לפניהם פרי מגדים, והשיחה החלה בדברים נחמדים, וישראל סבא היה ראשית שיחתנו, כי קרוב לנו האיש מגואלינו, והוא עצמנו ובשרנו, ובו כל חיי נפשנו, ויהי בדברנו על זה האמלל מני רחם, אשר כל ימי צבאו לו לחם, בו נלחמים השמים וכוכביהם, וכל יושבי הארץ ברבבותיהם, ורוח אלהים על אבחיל נחה, וינאם נאום במליצתו הצחה! זה שנות אלפים, ישראל כאסקופה הנדרסת תחת הרגלים, וכמוץ ינדף תחת כל השמים. מי מנה צרותיו, ומי ספר תלאותיו, איה תלאה, לא שלחה בו ידה לרעה, ואיה מצוקה, אשר לא שמה במתניו מועקה, התבל כלה נהפכה לכבשן ורוח אפה לאש ותמרות עשן, וחלב ישראל ועצמותיו היו לדשן, ובני אדם היו לחיתו טרף, ויטרפו שה פזורה ישראל מבלי הרף, מבשרו לא שבעו, ומדמו לא רויו, נמרים וכפירים כסער מתחולל התחוללו, ועל זה החלש התנפלו, וכל היום עליו התגוללו, ויתגעשו וישתוללו, וינערו ויילילו, וישרקו ויצהלו, בבתרם השה החלושה לבתרים, ובראותם דמיה כמים הנגרים, ודם ישראל שטף ויהי לנהרים, ויאדימו פני התבל, ויקראו השמים וכוכביהם לאבל, והשמש כסתה פניה, כי בושה להפיץ על הדם קרניה, והסערות והזועות נאנחו, ומר צרחו, ויסודות הטבע נהו נהי נהיה, ויתנפלו לפני כס יה, ורחמים בקשו, ומשפט דרשו, על המעשה הרע הנעשה תחת השמים, כי יטרפו שבעים זאבים שה חלושה בחמס ידים, וכי תנתן ארץ ביד רשע, ולצחק לצדיק יהיה האגרוף הקשה, ויושב רמים אשר לא נבין אורחותיו, ולא נתכן עלילותיו, כי נצפנו מנו מחשבותיו, כי לא נבוא אל סודו, ולא נגיע עד תכלית הודו, זה הדור בלבושו וחמוץ הבגדים, זה הנורא וכולו מחמדים, מחביון עזו פתאום הופיע, וברעם גבורתו הריע, יום נקם בלבי אם גם אתמהמה, התבל ותכליתה אני היודע, ועתה למה תריעו רע.

ודבר שופט רמים, עמד לעולמים, ויגיע יום השלומים, והארי הנורא בבל היה למבוסה, וחוריו היו למשסה, וישראל ראה פגרו נתן לעוף השמים, וימחה דמעות העינים, וימחא כפים, ויביע תורתו לאביו רוכב השמים. תקופות עברו, אל תהום העבר דורות שטפו נהרו, ורומא הנמר הנורא, עז הנפש, היה לטיט ורפש, כעופרת צלל במים אדירים, ועמו עוד כפירים אבירים, וירא ישראל בעינים, כי חי חי אביו בשמים, ומזמור לתורה הביעו שפתותיו, ודמעות שמחה היו דמעותיו. ובכל דור ודור תקופה ותקופה, רואה ישראל מבעד לסתר הסערה והסופה, בבנות ההיסטאריע גלים וקברים, לשונאיו העריצים והנאדרים, וגם בימינו ולנגד עינינו, הנה כבר אבן הפנה הנחה, ויד ממרומים שלחה, להכין הקבר לספרד זאב הערבות, אשר שניו בבשר ישראל עודן תחובות, ומכותיו הכה ישרון בזכרונו עודן משלבות, והנה לעינינו כבר הקבר ומסדו, הכין לו בידו, ולא יארכו הימים, ויבא יום השלומים, ונראה גם הטפחות, ונבלת האינקוויזיציא כורה השוחות, תרד שאול תחתיה, והיתה לשמה ושאיה, וישראל יעמד על זה הקבר המורא, ובאצבעו יורה! הנה זאת אחרית הכת השובבה, חלב ודם אהבה, וכלי נשקה היו אש ולהבה, עתה נר חיתה כבה, וכנצר נתעב מתחת השמים נסחבה.

ובכן אחים אל נא תרפינה ידינו, נשחקה לסופות יסערו להפיצנו, אל נאמר נואש לתקותינו, ובכל מאמצי כחנו, נחזיק בדגלנו, דגל בת יהודה, הבזוזה ושדודה, כי חי חי גואלנו ואחרון על עפר יקימנו". הנואם כלה והשומעים נשקו שפתים, וגם מחאו כפים ויקראו: זאת היא שפת ירושלים, והחזון הוא מחזה שמים, ומי יתן גם בערב הבא תשמיענו מדברותיךְ, ונתענג על צוף שפתיךְ, ועל זאת יהודוךְ אחיךְ, ואבחיל ענה, בטרם אכלה, אקרא לפניכם מליצה דלה, מכבר הימים אותה חברתי, ובערב זה כדבר בעתו תהי, אמרתי:

חידת עולמים, כל הימים, ישראל תחת שמים,

רוצציו ומעריציו, ישאלו עליו, שאלות רבותים;

בזמן המכלה, כל המבלה, איךְ עמד קטן הלאומים,

איךְ לא חת, ומהמערכה לא נס, זה המעט בעמים,

רודפים ענקים, אחרי2 רעמים וברקים, מכל עבר יכתירוהו,

והוא צולע, עיף ויגע, ולא ישיגוהו,

מבול חצים רבבות מדורות עצים, כקש לו נחשבים,

ימי תלאות, סופות וזועות, בני רשף ולהבים,

כולם יגידו, ויחדיו יעידו: מול יעקב נחנו חגבים,

רגע נהדיכהו, למצולות נשליכהו, ומשנהו – הנהו מרומי עבים",

לחדה הננו, גם בעינינו, אךְ לנו גם הפתרון,

צרי חיים, מבשם השמים, נתן אל לישורון,

היא תורתנו מקור חיינו, משבצה בשפתנו היפהפיה,

השפה והתורה, מפיצות לנו נהרה, בחשכת הזמן בשאיה,

לאורן נגבר חילים, רגלינו נשוה כאילים, לדרוךְ על במתי ארץ,

עששית התורה, הדרךְ לנו תורה, לשמרנו מכל פרץ,

ונגה השפה, לנפשי עיפה, יגה באור שבעתים,

ולנגהותיהן נעלה, מעלה מעלה, ונבא להר הקדש ירושלים.

תמה השיחה הראשונה.



  1. “חרצו” במקור המודפס – הערת פב"י  ↩

  2. “אזזרי” במקור המודפס – הערת פב"י  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!