רקע
דוד רמז
קַו יַמִּי קָבוּעַ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹת־הַבְּרִית

שיחה עם סופר “הדור”

פרטים על הנעשה בענפי התחבורה השונים בישראל? הן זהו בדיוק מה שגם האויב מבקש לדעת. הפרשים שהם מענינים לא נוכל איפוא לפי שעה להביא ברבים. עד יעבור זעם… אך דבר־מה בשטח התחבורה הימית הנני מוכן להגיד לך. הניסית לעמוד פעם על הופעה משונה זו, אשר אני מתחבט בהבנת סיבותיה ועוד טרם אמצא לה הסבר מניח את הדעת? כונתי לחוסר הענין והאדישות שגילינו במשך עשרות שנים תמימות כלפי ענף התחבורה. אכן, זוהי בחינת חידה במסגרת היצירה ההתישבותית הנהדרת שלנו. אין להבין זאת גם אם נקח בחשבון את העובדה, כי שלטונות המנדט עשו כמיטב יכלתם כדי להרחיקנו מן הים. די אם ניזכר באמצעים שהיו דרושים להשגת “רשות פריקה” בחוף תל־אביב! רק בלחץ מאורעות־הדמים של קיץ 1936 והאיוּם בהרעבה על ידי סגירת הנמלים חיפה ויפו זכינו לקריעת אשנב עברי לים. ואף על פי כן, ונוכח המעמד שתפסו בני הישוב בשאר שטחי פעולה כלכליים, חידה היא. ארצנו נתברכה בפרי ההדר, אשר בגידולו ובשליחותו דרך הימים לקחו היהודים חלק פעיל וראשי. עסקי היבוא מצאו להם מטפלים ומפתחים יהודים שגילו כשרון ומרץ ויזמה רבה בשטח זה. כיצד אירע איפוא הדבר שכל האנשים המעשיים הללו יכלו לראות בשויון־נפש איך מיליוני לירות רבים מתפזרות על פני שבעה ימים, כדמי הובלה, בלי שייעשה נסיון כלשהו להעמיד לפחות כלי־שיט אחד משלנו? וראוי לא לשכוח גם פרט אחד בפרשה זו, המכונה ספנוּת.

חברות האניות דורשות, רובן ככולן, מטבע קשה תמורת ההובלה על פני הימים, והוא דבר שהשגתו אינה עולה בנקל, כידוע, לשום מדינה, וכל שכן למדינה צעירה כישראל.

היזמה שבאה מאמריקה. מכאן נודעת חשיבות יתירה ליזמה שנגלתה בארצות־הברית לשם שבירת המצור הימי בימי האביב הקשים שעה שכל האניות הזרות נמלטו מחופי ארצנו. החוג אשר נרתם בעול פעולה זו הוא אותו חוג המתרכז מסביב לחברת “אמפל”1 והחברה P.E.C. המטפלות בביצוע הקניות בארצות־הברית לצרכי ישראל. הם יסדו חברה מיוחדת לעניני הספנות, אשר הוציאה לפועל בזריזות מפליאה הפלגות מן הקצה האמריקני עד לחופי ישראל – החל מראשית ימי המצור ועד עתה. בדרך זו נעשו שותפים לפעולה שנעשתה מן הקצה הישראלי, על ידי איחוד האניות העבריות. הגורם האמריקני הזה נדרש מצד התחבורה לעשות צעד שני – כהמשך לפעולה המוצלחה הראשונה – והוא: לרכוש אניות לדגל ישראל, ולא להסתפק בשׂכירת אניות בלבד.

ודרישה זו נתמלאה: שליחי החוג הזה באו לארץ לפני כשבועיים, נפגשו עם האנשים האחראים של חברת “צים” והניחו את היסוד לחברה ישראלית, בת ל“צים”, בשם “קו ישראל אמריקה” החברה עומדת לקיים שירות ימי קבוע להובלת סחורות מנמלי ישראל לנמלי ארצות־הברית. מר אברהם אפשטין, ציוני נודע משיקאגו, שהובל לקברות ביום ה' שעבר, עמד בראש המשלחת הזאת ועוד הספיק לתת ידו לביצועה של התכנית. מבצעי המפעל הזה עומדים לשתף גם הון ישראלי פרטי. ויש להניח כי המרץ שהניע את האנשים הללו לפעולות בשלב הראשון – יניעם גם להחיש את רכישת האניות הראשונות, כצעד ראשון לביצוע התכנית החדשה. ועל ידי כך יונח היסוד להתגברות על רפיון מעשה של דור שלם. כסליו תש"ט.



  1. חברת “אמריקה־ארץ־ישראל” למסחר ופיננסים. נוסדה בשנת 1941 ביזמת ההסתדרות. על החברה בראשית יסודה עיין א. דיקשטיין בחוברת “בהסתדרות”, הוצאת הועד הפועל, ניסן תש“ה. המאזן האחרון של אמפ”ל מעיד כי סכום היתרה (כלומר, ההשקעות שהושקעו למעשה והאשראי לישראל) הגיע בסוף השנה האחרונה ל־16.7 מיליון דולר.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47968 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!