רקע
דוד רמז
בְמַעֲלֵה דְרָכִים

במועצת הסתדרות הבנין, חיפה

עברנו תקופה של שנה ותשעה חדשים. בתקופה זו נוצר המרכז הקבלני של ההסתדרות הכללית – המשרד לעבודות ציבוריות ובנין – והגיע למה שהגיע. תקופה זו כללה את סערת המערכה הראשונה: ההסתגלות לאקלים, השליטה בפטיש ובכף־הסיידים, רכישת ראשית האמון מצד הציבור והממשלה, הצטרפות לקיבוצים, חבורות וגדודים.

תנאי פעולתנו הישובית, שחזרו ודילדלו את זרם העליה, בהחילו אך לפכּות, והגיעוהו כמעט עד אפס בזמן האחרון – עושים את פועלי הכבישים לרובד מיוחד בתוך רָבדי תנועת העבודה. הכבישים – על שמם יקרא הרובד הזה, אם כי פועלי הכבישים עברו – דרך חלל ריק של חוסר־עבודה, במשך חדשים אחדים רצופים – מכיבוש לכיבוש; מסלילה לבניה.

ציבור פועלי הכבישים סלל נתיב של פעולה עצמית אל מחוץ לתחום העבודה החקלאית, כלומר, המשיך את נטית־הקו של כל עבודתנו בארץ – ועדיין לא הכיר בעצמו במפעלו. עוד לא באה הבחירה הגמורה, מתוך הכרה ברורה, בדרך האחת: דדך האחריות לעבודה ולעובד, לעומת מסילת העבודה השכירה. גם לעינים מבפנים נראות שתי הדרכים דומות בסימניהן החיצוניים: כאן משגיחים ושם משגיחים. כאן מנהלים ושם מנהלים, כאן פקידים ושם פקידים. וכאן – נוסף על אלה – התאמצות יתירה וגרעון. ואולם, כעבור מספר שנים יוכּר ההבדל. פעולת השכיר ידועה לנו מנסיון דורות. ידענו את דרך עבודת הניצול בּפוֹעל: כיצד עבודה זו מסדרת אותו. כיצד היא מחנכת אותו ומרחיבה את דעתו. לא כל כך ידועה לנו הדרך השניה – בהתפתחות שנים. אולם חשים אנו את ערכה גם בתקופת עבודתנו הקצרה. רק בדרך הפעולה העצמית נרכוש לנו את ההבחנה במקצוע, את קשרי התעשיה ואת הכשרון לסדר, להקיף, לשכלל ולהרים את המקצוע – וגם את הקיבוץ, הרציני, האחראי, המסודר, הנשמע לציבור והעובד ברוח ביצור עמדתנו הכללית.

לפני שמונה חדשים. כשבאה התוכחה הקשה נגד עבודתנו, שהיה בה כדי לקפח את נסיוננו בראשיתו – עמדנו בגאון נגד ההתקפה. ואולם כיום – אחרי שבגרו הנסיון וההכרה – עלינו לדעת שפעולתנו מחייבת ומטילה אחריות. ועלינו להגיד, מבלי לחשוש לחוץ ולפנים – כי מצבנו חמור ורציני מאד. חמור במובן המדיני־הכלכלי והסידורי גם יחד. מעכשיו תחול פרשת־הדרכים בעבודתנו: לעליה או לירידה. קשה הביצור מן הכיבוש.

עבודתנו, שלא ירדה למטה מאלף איש, יש לה רגישות יתירה ליחסה של ממשלת ארץ־ישראל ומחלקותיה לענינים הקשורים בעליה ובעבודה העברית. יחסים אלה נשתנו בזמן האחרון לרעה. על כל פירור עבודה שאנו מקבלים מאת הממשלה נמתחת מצד חוגים ידועים “ביקורת” קשה – בנוסח שטנת המשלחת הערבית – והממשלה נרתעת. בזמן האחרון כמעט שחדלה עבודה ממשלתית להגיע לידינו. מעשרים וחמש הצעות שפירסמה ממשלת ארץ־ישראל, מאז 1 בינואר 1922. קיבלנו אנחנו רק שתים!

דבר הגרעון שלנו עד אפריל אשתקד, שקיבל את פרסומו וביאורו במועצה הקודמת, לא חדל להיות לשיחה ולנשק נגדנו. מאז עברה שנה ואנחנו ניהלנו את עבודתנו בכוח אותם האמצעים הדלים של ההשקעה הראשונה ובעזרת כספים שלוינו ופרענו – הקרן על הריבית. החזרנו במשך השנה חלק קטן מן ההפסדים בעבודת הכבישים – והשקענו אותו שוב בכיבוש העמדה החדשה: מלאכת הבניה. גרם מזלנו, שכשרכשנו לנו נסיון רב־ערך במקצוע הכבישים והעמדנו קיבוצים המוכשרים להוציא לפועל כל עבודה אחראית במקצוע זה – נפסקה עבודת הכבישים של הממשלה כמעט כליל, מאין כספים בתקציב הממשלתי למטרה זו (כביש ראשון–רחובות נבנה בכספי הלואת “אוצר ההתישבות” לממשלת ארץ־ישראל) – ושרדו לנו הכבישים הקטנים במשקים החקלאיים ובשכונות העירוניות החדשות.

ההתחלה העצמאית במלאכת הבניה חלה עוד בחורף תר"פ, כשהמשרד כולו היה מרוכז עדיין בעבודות הכבישים הגדולות. נעשתה התחלה לא רשמית, בלי עזרת מישהו. המשרד לעבודות ציבוריות פנה לצד זה רק אחרי שהתחלתה, שנעשתה כמעט בהתאמצות יחיד, הנבּיטה צמחי פעולה חדשה בפתח־תקוה, ראשון־לציון, חיפה, כנרת, דגניה, מגדל, כרכור. הטלנו על עצמנו את סילוק חובותיהם של הקיבוצים החלוצים בעבודות הבניה ועזרנו להם להיחלץ ממצבם הקשה, כמו שהכרנו בזמנם בהפסדים של עבודות הכבישים, שרובם חלו בתקופת הפעולה שלפני יצירת המשרד הקבלני של ההסתדרות.

השקענו עד עכשיו בכיבוש “כף־הסיידים” סכומים חשובים. אפס, החדירה לתחום הבניה אך זה החלה. ועלינו לדאוג לביצור קרן יסודית לעבודתנו הקבלנית, למען הבטיחה ממקרי הפסד ולהכשירה לשמש בסיס להשקעת רכוש.

עזרה חשובה לעבודתנו המציא בנק הפועלים. בהלואותיו נגד שעבוד תשלומי נותני־העבודה. באסיפה המיסדת של בנק הפועלים דרש מישהו, המתימר לדבר בשם פועלים, לא לאשר את הלואות בנק הפועלים לעבודות הציבוריות. כיום שולמו כל ההלואות הקודמות, והסכום הנמצא במאזן לראשון באפריל 1922 מורכב כמעט כולו מהלואות לעבודות חדשות, ההולכות ונפרעות כסדרן. המחזור הכללי של המשרד בבנק הפועלים הגיע עד 70,000 לי"מ. זוהי עזרה גדולה, מסחרית.

אציין מספרים אחדים. העבודות שקיבלנו עד היום באו:

1. ממחלקות הממשלה:

א. האזרחית על סכום 170,000 לי"מ

ב. הצבאית " " 15,000 "

ג. הרכבת " " 15,000 "

ד. ועדת הקברות הממלכתית " " 12.000 “ 212.000 לי”מ

2. יק"א. הקרן הקיימת, אגודות בונים ואנשים פרטיים 100,000 "

סך הכל 312,000 לי"מ

מהיקף זה הוצאו אל הפועל עד היום לערך שני שלישים – ויש עוד לעשות, לפי החוזים החתומים, עבודה על סך 90,000 לי"מ.

מספר העובדים כיום:

בכבישים 812

בבנין 438 1250

במשך החודש הקרוב יקבלו המספרים צורה כזו:

בכבישים 872

בבנין 710 1582

טבלה זו בנויה על העבודות שישנן ולא על אלו העתידות להתקבל. העבודה ברובה הועתקה מן השדה לערים – ולפיכך אין היא מורגשת כיום בה במידה שהיתה מורגשת במחנות.

עלה בידי ההסתדרות לרכז בעבודתה חבר מומחים חשובים. סודר משרד טכני, ההולך ומתפתח יפה, ומקומו יכירנו בין טובי המוסדות ממין זה בארץ. במשך זמן קצר ובתנאים איומים של חוסר־עבודה נעשתה פעולת החדירה לתחום הבניה.

מתוך העבודה, מתוך הפעולה העצמית, נפתחו לנו חלונות למפעלים חדשים. אציין את מחלקת הנגרות ביפו ואת פלוגת המכוננים של גדוד־העבודה בירושלים. תלויה ומחכה להגשמתה הצעת המחצבה המרכזית, המכוונת להרחבת עצם הבסיס של פעולתנו בבנין.

כּיוַנוּ לאסוף את המועצה עם כניסתנו למקצוע החדש: הבנין. תתן המועצה את תשומת־לבה לענינים הסידוריים: לשאלות ההנהלה, המשמעת והמשמיעים, היחסים עם הקיבוצים, המחירים. תקבע את צורת המוסד הקבלני של ההסתדרות ותברר את דרכי עבודתו להבא. אנו עומדים במעלה־דרכים – ובסידור עבודתנו כלולות כל שאלותינו.

ניסן תרפ"ב.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!