(אַגָּדָה לִכְבוֹד שָׁבוּעוֹת)
יָפֶה הוּא הַגַּן הָעוֹמֵד אַחֲרֵי הָעִיר, יָפֶה הוּא
מְאֹד, עֵצָיו רַעֲנַנִּים, שׁוֹשַׁנָּיו אֲדַמְדַּמּוֹת, עֲשָׂבָיו יְרַקְרַקִּים, שְׁבִילָיו צָרִים וּמִתְפַּתְּלִים.
וּבַעֲמֹד הַיֶּלֶד בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל, לֹא יִתְאַפֵּק
עוֹד, וּמִבְּלִי הַבֵּט לַאֲחוֹרָיו יָרוּץ לְאֹרֶךְ הַשְְּׁבִילִים, וְהַמְּרוּצָה כָּל־כָּךְ נְעִימָה וְקַלִּילָה…
הוֹי, מַה מְּצוֹדְדִים אַתֶּם, שְׁבִילִים עֲקַלְקַלִּים!
כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף עָבְרוּ עַל הַגַּן בְּאֵבֶל; אַף עָלֶה אֶחָד לֹא הִתְנוֹסֵס עַל עֲנָפָיו, אַף צִיץ יְרַקְרַק אֶחָד לֹא עָלָה בְּצַד שְׁבִילָיו, אַף יֶלֶד אֶחָד לֹא פְּקָדָהוּ מִן הָעִיר.
בָּאֵבֶל עָבְרוּ עָלָיו כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף – –
אַךְ קֶרֶן אַחַת, קַו שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן עָלָה בִּשְׁמֵי מִזְרָח – וְצִיץ־חֵן צָץ בִּן־רֶגַע בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן; עִם קֶרֶן שְׁנִיָּה בַּשָׁמַיִם, – צָץ הַצִּיץ הַשֵּׁנִי בְּלֵב הַגָּן, וּבִשְׁפֹךְ הַחַמָּה אֶת כָּל אֹוצַר־אוֹרָהּ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ – צָמַח יַם־עֲשָׂבִים חַי בְּתוֹךְ הַגַּן וַיְכַסֵּהוּ, פְּרָחִים שִׂגְשְׂגוּ בְּחֵן־יְלָדִים, וְעָלִים עָלוּ עַל הָעֵצִים, עָלִים יְרַקְרַקִּים עַד אֵין מִסְפָּר.
עִם נְשִׁיבוֹת רוּחוֹת קַלּוֹת בָאוּ הַצִּפֳּרִים. בְּצִפְצוּף צוֹהֵל בָּנְתָה לָהּ כָּל אַחַת בֵּית מִקְדָּשָׁהּ בְּגַן־עֲדָנִים זֶה.
וּבְיוֹם חַם אֶחָד הֲמוֹן יְלָדִים בָּאִים מִן הָעִיר, יְלָדִים קְטַנִּים, אֶחָד אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ.
שָׁלוֹם לְךָ, הַגָּן!
וְהַיְלָדִים – אֵין זֹאת כִּי הָאָבִיב בְּרָאָם! – רוּץ וְטוּס, עוּף וּרְאֵה, שׁוּב וַחֲלוֹף.
הוֹי, מַה מְּצוֹדְדִים הַשְּׁבִילִים, מַה יָּפִים הַשּׁוֹשַׁנִּים!…
וְקוֹטֵף לוֹ כָּל יֶלֶד פֶּרַח אֶחָד, וּפֶרַח אַחֵר עוֹלֶה וּמְשַׂגְשֵׂג בִּמְקוֹם אָחִיו.
שְׁנֵי פְּרָחִים, שׁוֹשָׁן וְשׁוֹשַׁנָּה, פָּרְחוּ בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן, בְּפִנַּת־שְׁבִיל נִסְתָּרָה, חֲבוּיִים מֵעֵינֵי כֹּל בְּצֵל עֵץ רַב־עֲנָפִים.
בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת פָּרָחוּ.
הַשּׁוֹשָׁן הָיָה יָפֶה מִכָּל שׁוֹשָׁן, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה – הַיָפָה בַּשּׁוֹשַׁנּוֹת.
וּשְׁתֵּי נְשָׁמוֹת נָפַח אֱלֹהִים בִּשְׁנֵי הַפְּרָחִים, נִשְׁמוֹת שְׁנֵי יְתוֹמִים.
בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת מֵתוּ שְׁנֵי הַיְתוֹמִים, בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת פָּרְחוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים, וּבְּלֵיל שָׁבוּעוֹת החבִּיא שַׁדַּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ הַפְּרָחִים.
וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה, כִּי יִדַּמּוּ הָעֵצִים מִכָּל אוְשָׁה, כִּי יִתְרוֹקְנוּ הַשְּׁבִילִים מִכָּל יֶלֶד, וּדְמָמָה גְדוֹלָה עוֹמְדָה בְּתוֹךְ הַגָּן – –
נִפְתָּחִים לְאַט־לְאַט גְּבִיעֵי שְׁנֵי הַפְּרָחִים בְּיַרְכְּתֵי הַגַּן, בַּפִּנָּה הַנִּסְתָּרָה, וְרֹאשׁ שֶׁל יֶלֶד קָטָן עוֹלֶה לְאַט וּמְבַצְבֵּץ מִפִּי הַשּׁוֹשָׁן, וְרֹאשׁ שֶׁל יַלְדָּה קְטַנָּה עוֹלֶה לְאַט וּמְבַצְבֵּץ מִפִּי הַשּׁוֹשַׁנָּה.
– קוּ־קוּ?
– קוּ־קוּ!
גַּמָּד וְגַמָּדִית עוֹלִים מִן הַפְּרָחִים.
לְאַט־לְאַט מִתְפָּרְדִים עַנְְפֵי הָעֵץ הֶעָבֹת הַמָּאֳחָזִים זֶה בָּזֶה, לְאַט־לְאַט הֵם הוֹלְכִים וְנִפְרָדִים…
כְּבָר נִרְאֶה שַׁחַק כָּחֹל, הַיָּרֵחַ כְּבָר זוֹרֵעַ אוֹרוֹ… לְאוֹר יָרֵחַ הוֹלְכִים הַגַּמָּדִים הָלוֹךְ וְגָדוֹל, הָלוֹךְ וְגָדוֹל…
לְאוֹר יָרֵחַ נוֹפֶלֶת יַלְדָּה חִוְּרָה עַל צַוְּארֵי יֶלֶד חִוֵּר וּמְנַשְּׁקִים זֶה לָזוֹ… לְאוֹר יָרֵחַ יוֹצְאִים הֵם בִּמְחוֹלוֹת…
וְיָפֶה הֵם מְחוֹלְלִים… יְתוֹמִים עֲצוּבִים הָיוּ בְּחַיֵּיהֶם – וְלָכֵן יֹוצְאִים הֵם בִּמְחוֹלוֹת אַחֲרֵי מוֹתָם…
וּבְבוֹא הַשַּׁחַר, וְהַשָּׁמַיִם הוֹלְכִים לְאַט־לְאַט הָלוֹך וְחָווֹר, וְהַיָּרֵחַ הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְהִטַּשׁטֵשׁ בְּחִוְרַת הָרָקִיעַ, פּוֹסֵק מְחוֹל הַיְתוֹמִים בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן, לְאַט־לְאַט הוֹלְכִים שְׁנֵי הַיְלָדִים הָלוֹךְ וְקָטוֹן, הָלוֹךְ וְכָווֹץ, עַד שֶׁנַּעֲשִׂים קְטַנִּים־קְטַנִּים מְאֹד. וְקוֹפְצִים הֵמָּה עִם כְּלוֹת יְרֵחָם, אֶל גְּבִיעֵי הַפְּרָחִים וְנִכְפָּפִים הַגִּבְעוֹלִים.
בְּרֶגַע זֶה נִסְגָּרִים הַגְּבִיעִים שֵׁנִית.
וּבְיוֹם חַם אֶחָד – וְנַעֲרָה טִיְּלָה בְּתוֹךְ הַגָּן, שִׂמְלָה לְבָנָה לָבְשָׁה אוֹתָהּ נַעֲרָה בְּאוֹתוֹ יוֹם, אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ סָרְקָה בְּאוֹתוֹ יוֹם וַתַּעַשׂ לָהּ מִקְלָעוֹת – וַתהִי הַנַּעֲרָה יָפָה, וַתְּבַקֵּשׁ פֶּרַח לָהּ.
מִכָּל הַפְּרָחִים לֹא קָטְפָה פֶּרַח אֶחָד.
בְּכָל הַשְּׁבִילִים בִּקְשָׁה, אֶת כָּל הַפְּרָחִים בָּחֲנָה, וְאַף אֶחָד לֹא קָטָפָה.
אֶת לִבָּהּ לֹא לָקָחוּ.
וַתֵּתַע כָּל הַיּוֹם, וַתֵּתַע בְּכָל הַשְּׁבִילִים הַשּׁוֹמְמִים, בְּכָל הַשְּׂדֵרוֹת הַנִּשְכָּחוֹת מֵעֵין־רוֹאֶה – וְלִפְנֹות עֶרֶב נִגְלָה לָהּ מִתַּחַת לְשִׂיחַ עָבֹת שׁוֹשָׁן וְשׁוֹשַׁנָּה… וְלֹא קָטְפָה שְׁנֵיהֶם בְּבַת־אַחַת, וַתִּקְטֹף אֶת הַשּׁוֹשָׁן, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה נִשְׁאֲרָה… רַק אֶת הַשּׁוֹשָׁן, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה נִשְׁאֲרָה…
וַתִּנְעַץ אֶת הַשּׁוֹשָׁן הָאֲדַמְדַּם בְּשִׂמְלָתָהּ הַלְּבָנָה עַל פְּנֵי חָזֶהָ, וַתַּעַל עַל גִּבְעָה קְטַנָּה, וַתֵּרֶא: הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד כְּבָר אֶל פִּי הַתְּהוֹם. רַק שׁוּלָיו מַאְדִּימִים עוֹד אֶת הַמַּעֲרָב.
וַתִּתְעַצֵּב הַנַּעֲרָה מְאֹד:
“הַשֶּׁמֶשׁ רַד וְאֵין רוֹאֶה עוֹד אֶת יָפְיִי, וְלָמָּה לִי הַשּׁוֹשָׁן שֶׁבָּרוֹתִי לִי בַּגָּן?!”
וַתִּקָּח אֶת הַשּׁוֹשָׁן וַתִּקְרָעֵהוּ, וַתִּקְרַע אֶת הַשּׁוֹשָׁן וַתִּזְרְקֵהוּ לָרוּחַ.
וַתָּשָׁב אֱלֵי בֵּיתָהּ, וַתִּפְשֹׁט אֶת שִׂמְלָתָהּ, וַתִּשְׁכַּב. בַּלַּיְלָה בִּעֲתוּהָ מַלְאָכִים רָעִים.
וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה כְּשֶׁנָּדַמּוּ כָּל הָעֵצִים מִכָּל אִוְשָׁה, כְּשֶׁנִּתְרוֹקְנוּ כָּל הַשְּׁבִילִים מִכָּל יֶלֶד, וּדְמָמָה גְדוֹלָה עָמְדָה בְּתוֹךְ הַגָּן – נִפְתְּחוּ גְבִיעֵי הַשּׁוֹשַׁנָּה בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן, וְרֹאשׁ שֶׁל יַלְדָּה קְטַנָּה עָלָה לְאַט־לְאַט וּבִצְבֵּץ מִפִּי הַשּׁוֹשַׁנָּה.
– קוּ־קוּ?
וְאֵין עוֹנֶה.
לְאַט־לְאַט מִתְפָּרְדוֹת דָּלִיּוֹת הָעֵצִים הָעֲבֻתִּים, הַמָּאָחֳזוֹת זוֹ בָּזוֹ, לְאַט־לְאַט הֵן הוֹלְכוֹת וְנִפְרָדוֹת, כְּבָר נִרְאֶה שַׁחַק כָּחֹל… הַיָּרֵח כְּבָר זוֹרֵעַ אוֹרוֹ. לְאוֹר יָרֵחַ הוֹלֶכֶת הַגַּמָּדִית הָלוֹךְ וְגָדוֹל, הָלוֹךְ וְגָבוֹהַּ… וְעוֹמְדָה הִיא לְאוֹר יָרֵחַ – –
יְחִידָה עוֹמְדָה הִיא לְאוֹר יָרֵחַ…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.