א

הָיֹה הָיָה נֶשֶׁר גָּדוֹל. וְהָיָה הַנֶּשֶׁר הַהוּא

חָזָק, כְּכָל אֶחָיו, מִכָּל הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם. וַהֲרֵי

יָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר הוּא בִּכְנָפָיו; וְלָכֵן

הִמְלִיכוּהוּ הַצִּפֳּרִים לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶן, בְּוַדַּאי הִבְטִיחַ לָהֶן

שֶׁיָּרִיב תָּמִיד אֶת רִיבָן וְשֶׁיַּסְפִּיק לָהֶן אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶן.

וְאוּלָם מִשֶּׁשָּׂמוּ כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ – נַעֲשָׂה לִבּוֹ

גֵאֶה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹמֵס וְטוֹרֵף אֶת נְתִינָיו הַצִּפֳּרִים

וּמִתְאַכְזֵר אֲלֵיהֶן. וְלָכֵן הֵן עוֹיְנוֹת אוֹתוֹ. אַךְ אֵין

הַמֶּלֶךְ הָעַז יָרֵא מִפְּנֵיהֶן. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת

לְהָרַע לוֹ, אוּלָם לְגוֹזָלָיו הוּא דוֹאֵג, כִּי כַנְפֵיהֶם רַכּוֹת,

וּבְשָׂרָן עוֹד לֹא הִתְקַשָּׁה, וְאֵין לָהֶם לִבְנֵי הַמֶּלֶךְ כֹּחַ

לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הֲמוֹן הַצִּפֳּרִים הַמּוֹרְדוֹת הָאוֹרְבוֹת לָהֶם עַל

כָּל דָּרֶךְ… וַיְהִי הַיּוֹם וְהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל נָשָׂא אֶת

גּוֹזָלָיו בִּכְנָפָיו, מִיּרְאָה לְהַשְׁאִירָם לְבַדָּם. מִסְפַּר

בְּנֵי הַנֶּשֶׁר הַקְּטַנִּים הָיָה עֲשָׂרָה, חֲמִשָּׁה נְשָׁרִים נָשָׂא

בִכְנָפוֹ הָאַחַת וַחֲמִשָּׁה – בִּכְנָפוֹ הַשֵּׁנִית. הָיָה לוֹ עוֹד

נֶשֶׁר אֶפְרֹחַ, בְּנוֹ הָאַחַד-עָשָׂר, אַךְ אָבִיו לְקָחוֹ וְנִפְּצוֹ

אֶל הַסָּלַע. לא הָיָה לוֹ עוֹד מָקוֹם פָּנוּי בִּכְנָפָיו בִּשְׁבִיל

הַגּוֹזָל הָאַחַד-עָשָׂר, וְהוּא הוֹרְגוֹ בְּעַצְמוֹ, פֶּן יִתְעַלְּלוּ

בוֹ הַצִּפֳּרִים שׂוֹנְאָיו בְּנָפֶשׁ.

ב

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל

דָּאָה עִם עֲשֶׂרֶת גוֹזָלָיו כְּשָׁבוּעַ יָמִים בְּלִי מַרְגּוֹעַ

בִּמְרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים וְלֹא מָצָא מְאוּמָה לְמִחְיָתוֹ. הָרָעָב הֵחֵל

לְהָצִיק לוֹ, וְגוֹזָלָיו כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלְּפוּ תַחַת כְּנָפָיו.

שָׁבוּעַ יָמִים לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּיהֶם, וְהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, אִם

כִּי מַר-נֶפֶשׁ הָיָה, בְּכָל זֹאת נֶהֱנָה כִּי אֲחָדִים מֵהַנְּשָׁרִים

הַקְּטַנִּים הָרְעֵבִים נִקְּרוּ בִּבְשָׂרוֹ שֶׁמִּתַּחַת לִכְנָפָיו.

אוּלָם הַבָּשָׂר הָיָה קָשֶׁה מְאֹד, וְנִדְמָה לוֹ לַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל

שֶׁבָּנָיו הַקְּטַ‏נִּים מְדַגְדְּגִים אוֹתוֹ, וְצָחָק.

ג

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי בַּבֹּקֶר עָשָׂה הַנֶּשֶׁר

הַגָּדוֹל מַעֲשֶׂה נוֹרָא מְאֹד: הִתְנַפֵּל עַל אֵיזֶה שֹׁבֶךְ שֶׁל

יוֹנִים שֶׁעָמַד בְּאֶשְׁנַב גַּג אֶחָד, שָׁבַר בְּחַרְטֻמּוֹ הֶחָזָק

אֶת הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה וְהוֹצִיא מִשָּׁם הַרְבֵּה יוֹנִים צְחוֹרוֹת,

שֶׁנָּמוּ חֲבוּקוֹת זוֹ בִּזְרוֹעוֹת זוֹ, הֶעֱלָן הַגַּגָּה וְשִׁסֵּף

אוֹתָן לִבְתָרִים גְּדוֹלִים וַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת. אֶת הַבְּתָרִים

בָּלַע הוּא, וְאֶת הַחֲתִיכוֹת הַקְּטַנּוֹת זָרַק לְגוֹזָלָיו.

הַיּוֹנִים הַנִּשְׁאָרוֹת הִתְעוֹפְפוּ בְּהֶגֶה מַר וְעָמְדוּ עַל

הַגַּגּוֹת הַקְּרוֹבִים, וְהִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בִּפְנִי מַלְכָּם

הַנּוֹרָא, בִּפְנֵי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל וְיוֹרְשָׁיו הָרַבִּים. עֵינֵי

הַיּוֹנִים הַקְּטַנוֹּת נִמְלְאוּ דָם. כַּנְפֵיהֶן נִתְנַפְנְפוּ

בְּקֶצֶף אֵין-אוֹנִים, וְנוֹצוֹתֵיהֶן נָשְׁרוּ לָאָרֶץ. כִּכְלוֹת

הַנֶּשֶׁר אֶת סְעֻדָּתוֹ הִרְגִּישׁ כִּי תַרְדֵּמָה נוֹפֶלֶת עָלָיו.

הַגּוֹזָלִים כְּבָר הִתְגַּלְגְּלוּ נִרְדָּמִים עַל פְּנֵי הַגַּג

הַמְלֻכְלָךְ בְּדַם הַיּוֹנִים, וְהַנֶּשֶׁר מִהֵר וַיֶאֱסֹף אוֹתָם אֶל

תַּחַת כְּנָפָיו וַיִּתְנַשֵּׂא לַמָּרוֹם, אֶל הֶעָבִים.

ד

יָדַע הַנֶּשֶׁר, שֶׁאִם יָתוּר לוֹ מְקוֹם לִינָה

בַּיַּעַר, וְיִוָּדַע הַדָּבָר לַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה – וְעָפָה

הַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה וְהִכְרִיזָה לְכָל צִפֳּרִי הַמָּקוֹם הַהוּא:

"קוּ-קוּ! קוּ־קוּ! הִתְקַבֵּצְנָה, צִפֳּרִים עֲלוּבוֹת! הַמֶּלֶךְ

הַנּוֹרָא, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל יָשֵׁן עַתָּה בַּיָּעַר, בֹּאנָה

וְקַחְנָה נָקָם מִגּוֹזָלָיו הַקְּטַנִּים". וְלֹא הָלַךְ לָלוּן

הַיַעֲרָה.

יָדַע הַנֶּשֶׁר, שֶׁאִם יִבְחַר בְּצוּר סֶלַע – וְהָלַךְ

הָעוֹרֵב הַשָּׁחוֹר, שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת הַשּׁוֹמְמִים נְהִירִים לוֹ,

וְהָלַךְ וְקָרָא: "קְרָא-קְרָא! בֹּאנָה, צִפָּרִים עֲלוּבוֹת! הַמֶּלֶךְ

הַנּוֹרָא, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, יָשָׁן עַתָּה שְׁנַת-תַּרְדֵּמָה.

בֹּאנָה, בֹּאנָה וְקַחְנָה נָקָם מִגּוֹזָלָיו הַקְּטַנִּים". וְלֹא בָחַר

הַנֶּשֶׁר בְּצוּר סֶלַע.

יָדַע הַנֶּשֶׁר, שֶׁאִם יְבַקֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה בַּמִּדְבָּר, עַל פְּנֵי הַחוֹל הַצָּהֹב,

וְרָאֲתָה אוֹתוֹ הַלִּילית, וְתֵילִיל הַלִּילִית

בְּאָזְנֵי הָאַיָּה, הָאַיָּה – בְּאָזְנֵי הַדַּיָּה, הַדַּיָּה –

בְּאָזְנֵי בַּת-הַיַּעֲנָה, בַּת-הַיַּעֲנָה בְּאָזְנֵי הַקָּאַת,

הַקָּאַת – בְּאָזְנֵי הָעָזְנִיָּה, לֵאמֹר: "הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא,

הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, יָשֵן עִמָּנוּ בַמִּדְבָּר; נֵלֵךְ נָא וְנִקַּח

נָקָם מִגּוֹזָלָיו הַקְּטַנִּים". וְלֹא בִּקֵּשׁ לוֹ הַנֶּשֶׁר מְנוּחָה

בַמִּדְבָּר.

אֶל הֶעָבִים עָף הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל. יָדוֹעַ יָדַע

שֶׁשָּׁם לֹא תִגַּע יָד לְרָעָה בְגוֹזָלָיו הַחֲבִיבִים עָלָיו. שָׁם

בֵּין הֶעָבִים לא תַגְבִּיהַּ כָּל צִפּוֹר לָעוּף; רַק הַנֶּשֶׁר

לְבַדּוֹ וְגוֹזָלָיו.

ה

כְּשֶׁעָלָה הַנֶּשֶׁר עַל אַחַד הֶעָבִים, הוֹצִיא תֵּכֶף

אֶת גּוֹזָלָיו הַקְּטַנִּים מִתַּחַת לִכְנָפָיו וְהִשְׁכִּיבָם בְּתוֹךְ

הָעֲנָנִים. אוּלָם מִי שֶׁעָשָׂה עָוֶל עַל הָאָרֶץ וּבָרַח

הַשָּׁמַיְמָה, הַשָּׁמַיִם נוֹקְמִים מִמֶּנּוּ אֶת נִקְמַת

הָאָרֶץ.

וּכְרוּבִים יֶשְׁנָם בַּשְׁחָקִים.

אֵלֶּה יַלְדֵי הַשְּׁחָקִים הַמְפֻנָּקִים! כָּל

הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים לִפְנֵיהֶם, וְכָל אֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינֵיהֶם

לֹא יִמָּנַע מֵהֶם. מִשְׁתּוֹבְבִים כְּכָל אַוַּת-נַפְשָׁם, יָעוּפוּ אֶל

כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם רוּחָם לָעוּף, וְאָמְנָם מְאֻשָּרִים הֵם

הַכְּרוּבִים! לְבָתֵּי-סֵפֶר לֹא יֵלֵכוּ, מוֹרָאוֹ שֶׁל רַב לֹא יֵדְעוּ,

וּבְכָל זֹאת מְלֻמָּדִים הֵם, הֲרֵי הֵם נוֹלָדִים עַם תּוֹרָתָם בְּתוֹךְ

מֵעֵיהֶם. סְפָרִים לֹא יִקְנוּ וְלֹא יִקְרְאוּ בָם, כִּי אֶת שֶׁבַע

הַחָכְמוֹת הֵם יוֹדְעִים בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁיִוָּלְדוּ.

אָמְנָם מְאֻשָּׁרִים הֵם הַכְּרוּבִים, שֶׁהֵם קוֹנִים לַמְדָּנוּתָם וְחָכְמָתָם בְּלִי יְגִיעָה וְזֵעַת אָף.

אָכֵן, שׁוֹנִים הֵם יַלְדֵי הַשְּׁחָקִים מֵאֵלֶּה הַנּוֹלָדִים עַל אֲדָמוֹת!

לֹא אַחַת וְלא שְׁתַּיִם הֵרִימוּ יַלְדֵי הָאֲדָמָה אֶת

עֵינֵיהֶם בְּקִנְאָה לַשָּׁמַיִם וְשָׁאֲלוּ: הוֹי, הוֹי, לָמָּה יִגָּרַע

חֶלְקֵנוּ; מַדּוּעַ כֹּה שׁוֹנֶה גוֹרָלֵנוּ?

וְאוּלָם יַלְדֵי הָאֲדָמָה לֹא קִבְּלוּ עַד הַיּוֹם

הַזֶּה כָּל תְּשׁוּבָה מֵאֵת אֲחֵיהֶם הַקְּטַנִּים שֶׁמִּמָּעַל. רַק

אֶחָד הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הַיּוֹדֵעַ אֶת הַסִבָּה הַנְּכוֹנָה,

וְהוּא הוּא גָלָה פַעַם אַחַת אֶת אֹזֶן יֶלֶד עִבְרִי בְּלֵיל הַסֵּדֶר,

וְאֵלֶּה הָיוּ דְבָרָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ: יַלְדֵי הָאֲדָמָה וְיַלְדֵי

הַשְּׁחָקִים – אֵלֶּה שֶׁל מַטָּה נוֹלָדִים מִתּוֹךְ בְּכִי וּדְמָעוֹת,

וְאֵלֶּה שֶׁל מַעְלָה – מִתּוֹךְ צְחוֹק וְצָהֳלָה הֵם נוֹלָדִים!

הוֹי, כַּמָּה צַר לָנוּ, לִבְנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁכְּבָר

נוֹלַדְנוּ, וְצַר, צַר שֶׁלֹּא נִוָּלֵד עוֹד הַפָּעַם. הוֹי, לוּ

יָדַעְנוּ אֶת הַסּוֹד הַזֶּה בְטֶרֶם נוֹלַדְנוּ, וְהָיִינוּ בָאִים

לָעוֹלָם מִתּוֹךְ צְחוֹק.

כַּמָּה מְאֻשָּׁרִים הֵם הַכְּרוּבִים שֶׁהֵם נוֹלָדִים

מִתּוֹךְ צְחוֹק! וַהֲרֵי עֲלֵיהֶם נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים! מִי

שֶׁמַּתְחִיל בִּצְחוֹק אֲזַי הוּא צוֹחֵק כָּל יָמָיו.

אָמְנָם, אֵין לְהִתְפַּלֵּא עוֹד עַל הַכְּרוּבִים,

שֶׁאֵין הֵם מַזְקִינִים. יַלְדוּתָם יַלְדוּת נִצַּחַת, שִׁמְשָׁם לֹא

יִשְׁקַע וִירֵחָם לֹא יֵאָסֵף נָגְהוֹ. יוֹמוֹ שֶׁל הַכְּרוּב – שִׁיר,

וְלֵילוֹ - רִנָּה.

הַלְלוּיָהּ! הַלְלוּיָהּ!

כִּפַּת שָׁמַי זוֹ הַנְּטוּיָה –

כֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, טַלִּית כְּחֻלָּה.

בְּכוֹכָבִים דַּרְכִּי סְלוּלָה.

קַשְׁתִּי – שִׁבְעָה לָהּ גְוָנִים,

קַשְׁתִּי דְרוּכָה בַּעֲנָנִים.

אִם חָפַצְתִּי עוּף – וָעַפְתִּי,

קֵדְמָה, יָמָּה. וְאִם עָיַפְתִּי

אֵשֵׁב לִי עַל גַּב הַחַרְסָה,

וְאֶתְגַּלְגֵּל אִתָּהּ פַּרְסָה.

נַעֲשָׂה חַם לִי – בְּלֵב שָׂמֵחַ

אֶקְפֹּץ לִי עַל קֹר יָרֵחַ,

אוֹ עַל עָב עַל בְּלִימָה תְלוּיָה.

הַלְלוּיָהּ! הַלְלוּיָהּ!

וּבָעֵת שֶׁהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל נִרְדָּם עַל גַבֵּי

הָעָב, עָפוּ לָהֶם כְּרוּבִים אֲחָדִים בֵּינוֹת לֶעָבִים וַיָּצִיצוּ

מִשָּׁם עַל הָאָרֶץ. כְּשֶׁקָּרְבוּ הַכְּרוּבִים לְתֻמָּם אֶל אַחַד

הֶעָבִים, וְרָאוּ אֶת הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים שֶׁנָּמוּ בְחֵיקוֹ,

נִמְשַׁךְ אֲלֵיהֶם לְבָבָם וַיִּקְחוּם בְּכַנְפֵיהֶם הַמּוּפָזוֹת

וַיָּעוּפוּ לָהֶם.

ו

וְהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל עוֹדֶנּוּ יָשֵׁן וְאֵינֶנּוּ

יוֹדֵעַ מְאוּמָה עַל אֲסוֹנוֹ הַגָּדוֹל. וְהֶעָבִים עַצְמָם אֵינָם

עוֹמְדִים עַל מָקוֹם אֶחָד. הֵם זוֹחֲלִים כְּמֵימֵי הַנְהָרוֹת,

שֶׁאֵינָם מַרְגִּיעִים וּמְקַלְּחִים הָלְאָה הָלְאָה. וְהֶעָבִים אָמְנָם

אֵינָם חַיִּים בְּשָׁלוֹם, וּכְשֶׁהֵם זוֹחֲלִים הֵמָּה מְטַפְּסִים

לִפְעָמִים אִישׁ עַל גַּב אָחִיו, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מָתַי לִנְטוֹת

הַצִּדָּה, מָתַי לַעֲבוֹר יָשָׁר וּמָתַי לַחֲזֹר לְאָחוֹר, עִוְּרִים

הֵם. וְלָכֵן כְּשֶׁנִּפְגָּשִׁים שְׁנֵי עֲנָנִים, הֵמָּה

מִתְגּוֹשְׁשִׁים וּמִתְאַמְּצִים לִבְלֹעַ אִישׁ אֶת אָחִיו, מִפְּנֵי

שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אִישׁ אֶת אָחִיו; כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב אֶת הַשֵׁנִי

לְאֵיזֶה אוֹיֵב נוֹרָא הָרוֹצֶה לְהַשְׁחִיתוֹ. וְאִם אֶחָד מִשְּׁנֵי

הָעֲנָנִים הַנִּפְגָּשִׁים גָּדוֹל הוּא וְהַשֵּׁנִי קָטָן, אָז הֶעָנָן

הַקָּטָן בְּסַכָּנָה, וְהוּא נִבְלָע בְּתוֹךְ הֶעָנָן הַגָּדוֹל. וְהָעָב

שֶׁעָלָיו יָשֵׁן הַנֶּשֶׁר, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה גָדוֹל, אוּלָם

כְּנֶגֶד הֶעָנָן הַגָּדוֹל שֶׁזָּחַל לִקְרָאתוֹ לֹא נֶחְשַׁב בִּמְאוּם.

לוּ הָיָה הַנֶּשֶׁר עֵר בְּאוֹתוֹ רֶגַע, כִּי אָז עָזַב אֶת הָעָב

וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ, אוּלָם הוּא לֹא יָדַע מְאוּמָה, כִּי יָשֵׁן

וְחָלַם שֶׁמָּצָא שֹׁבֶךְ גָּדוֹל, מָלֵא יוֹנִים רַכּוֹת וְיָפוֹת

וּמְתוּקוֹת לַאֲכִילָה. וּבֵין כָּךְ – וְהֶעָנָן הַגָּדוֹל כְּבָר קָרַב

וְנָגַע בָּעָב. הָעָב כִּמְעַט שֶׁלֹא הִתְקוֹמֵם לֶעָנָן הַגָּדוֹל

וְנִבְלַע בִּמְנוּחָה בְּפִיו, וְהַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל – נֶחְנָק.

ז

וְהַנְּשָׁרִים הַקְּטָנִּים הֵקִיצוּ, וְהִנֵּה הֵם

נִמְצָאִים בִּכְנָפַיִם רַכּוֹת וְחַמּוֹת. אוּלָם אַחֲרֵי רְגָעִים

אֲחָדִים, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַשִׂיחָה שֶׁהָיְתָה בֵּין הַכְּרוּבִים,

נִבְהֲלוּ וְהִתְחִילוּ בוֹכִים: לְאַבָּא! לְאַבָּא!

הַכְּרוּבִים כָּפְפוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם אֶל תַּחַת

כַּנְפֵיהֶם וְלָטְפוּ אֶת הַנְּשָׁרִים הַקְּטָנִּים עַל בְּשָׂרָם

וְדִבְּרוּ לָהֶם נִחוּמִים. הַכְּרוּבִים הֵם טוֹבֵי-לֵב עַד מְאֹד,

וְאֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּצַעַר כָּל יְצוּר, כִּי כְרוּבִים הֵם,

וַיִּתְחָרְטוּ כִּי שָׁדְדוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ

מֵאֲבִיהֶם. אוּלָם עוֹד הֵמָּה נוֹעָצִים מַה לַעֲשׂוֹת וְהִנֵּה

הַנְּשָׁרִים הַקְּטָנִּים הֵרִימוּ קוֹל צָהֳלָה: הוֹ, מַה זֹּאת?!

– הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים עוֹד, נְשָׁרִים קְטַנִּים, מַה

זֹּאת? – עָנוּ הַכְּרוּבִים. – אֵלֶּה הֵם מַלְאָכִים, הַשּׁוֹזְרִים

קֶשֶׁת לְפָאֵר בָּהּ אֶת הָרָקִיעַ שֶׁלָּנוּ. רְאוּ-נָא כָל מַלְאָךְ

בָּא עִם גַּוָּן שֶׁלּוֹ, לָזֶה אֲדַמְדַם, לָזֶה כְּחַלְחַל, לָזֶה

יְרַקְרַק, לָזֶה חֲוַרְוַר, לָזֶה צְהַבְהַב. רְאוּ-נָא אֵיךְ הֵמָּה

שׁוֹזְרִים אֶת הַקֶּשֶׁת, יָפָה הִיא הַקֶּשֶׁת, הַאֵין זֹאת, נְשָׁרִים

קְטַנִּים?

– יָפָה, יָפָה! – צָהֲלוּ הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים.

אַחֲרֵי כֵן עָבְרוּ הַכְּרוּבִים עִם הַנְּשָׁרִים עַל

פְּנֵי מֶרְחָב גָדוֹל שֶׁהִצְטַבְּרוּ עָלָיו צִבּוּרִים גְּדוֹלִים שֶׁל

פֵּרוּרֵי זָהָב קְטַנִּים מְאד, וּמַלְאָכִים רַבִּים עָמְדוּ עֲלֵיהֶם

וְלָטְשׁוּ כָל פֵּרוּר וּפֵרוּר עַד שֶׁעָשׂוּ לוֹ בָּרָק.

– הוֹ, מַה זֹּאת?

– הַצִּבּוּרִים הָאֵלֶּה הֵמָּה הַכּוֹכָבִים

הַמְפֻזָּרִים וְהַמְשֻׁבָּצִים בַּלַּיְלָה עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ.

צְרִיכִים לִלְטשׁ אוֹתָם בַּיּוֹם בִּשְׁבִיל שְׁיַּזְהִירוּ בַּלַּיְלָה.

נָאִים הֵם הַכּוֹכָבִים הַפְּעוּטִים, הַאֵין זאת, נְשָׁרִים

קְטַנִּים?

– נָאִים, נָאִים! – עוֹנִים הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים בְּצָהֳלָה.

וְהַכְּרוּבִים הַטּוֹבִים שָׂמְחוּ כִּי הַכֹּל מוֹצֵא

חֵן בְּעֵינֵי הַגּוֹזָלִים וְעָפוּ עִמָּהֶם בְּכָל שְׁבִילֵי

הַשְּׁחָקִים, וְהֶרְאוּ לָהֶם אֶת כָּל הַיָּפֶה וְהַנִּפְלָא

בַּשָּׁמַיִם, וְעַל כָּל מַה שֶּׁרָאוּ שָׁאֲלוּ הַנְּשָׁרִים

בְּצָהֳלָה:

– הוֹ, מַה זֹּאת?!

בְּיִחוּד נָעֲמָה עַל הַנְּשָׁרִים הַקְּטָנִּים חֶבְרַת

הַיְלָדִים הַפְּעוּטִים, שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ וְהִתְהַפְּכוּ

כְּ“מַזִּיקִים” עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְעָמְדוּ עַל רָאשֵׁיהֶם

הַקְּטַנִּים, מִבְּלִי לְהִשָּׁעֵן עַל יְדֵיהֶם. הַנְּשָׁרִים

הַקְּטַנִּים נִסּוּ לַעֲשׂוֹת גַּם-כֵּן כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶה, אוּלָם

רָאשֵׁיהֶם דַּקִּים הָיוּ בְּיוֹתֵר, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד הָכֵן,

וְנִזְקְקוּ לְהִשָּׁעֵן עַל כַּנְפֵיהֶם, וְהַיְלָדִים הַפְּעוּטִים

צָחֲקוּ לָזֶה מְאֹד. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים מְעַטִּים הִתְרוֹעֲעוּ

הַגּוֹזָלִים אֶת הַיְלָדִים, עַד שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת אֲבִיהֶם, אֶת

הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל. רַק בַּלַּיְלָה יֵשׁ שֶׁהֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָם

וְזָכְרוּ שֶׁאֵין הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל אִתָּם, וְקָרְאוּ: "אַבָּא,

אַבָּא!" – וְשָׁבוּ לִישֹׁן. בְּעֵת קְצָרָה לָמְדוּ הַגּוֹזָלִים מִפִּי

הַיְלָדִים לְדַבֵּר, אֶלָּא הֵם לֹא יָכְלוּ לְבַטֵּא יוֹתֵר מֵהֲבָרָה

אַחַת מִכָּל מִלָּה, כִּי גְרוֹנוֹת הַנְּשָׁרִים צָרִים מְאֹד.

כְּשֶׁרָצוּ לְבַטֵּא “יֶלֶד” הָיוּ אוֹמְרִים: “יֶלְד” כְּשֶׁחָפְצוּ

לוֹמַר “כּוֹכָב”, אָמְרוּ: “כְּכָב”, נֶשֶׁר – הָיָה בְּפִיהֶם “נְשֶׁר”.

פַּעַם אַחַת עָף אֶחָד מֵהַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים לַחֲבוּרַת הַיְלָדִים

וְקָרָא בְּצָהֳלָה: “נִי כְּבָר מֵד עַל רְשִׁי!” בָּזֶה רָצָה לְהַגִיד:

“אֲנִי כְּבָר עוֹמֵד עַל רֹאשִׁי!”

ח

כְּשֶׁהֵקִיצוּ הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים פַּעַם אַחַת

בַּבֹּקֶר, רָאוּ וְהִנֵּה הַיְלָדִים עֲטוּפִים מְעִילִים קְטַנִּים

וּמְשֻׁנִּים, אֲחָדִים מֵהֶם מַשְׁחִילִים צִיצִיּוֹת

“בְּאַרְבַּע-כַּנְפוֹת” קְטַנּוֹת, אֲחָדִים מֵהֶם צוֹרְרִים

בְּאַמְתָּחוֹת קְטַנּוֹת אֵיזֶה חֲפָצִים, וַאֲחָדִים כְּבָר נוֹשְׁקִים

לַמַּלְאָכִים, וְלוֹחֲצִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה אֶת יְדֵיהֶם, כְּמוֹ

שֶׁנּוֹשְׁקִים וְלוֹחֲצִים אֶת הַיָּדַיִם בִּשְׁעַת פְּרֵדָה.

– מַה זֹּאת? – שָׁאֲלוּ הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים.

– הֵן יוֹרְדִים אֲנַחְנוּ עוֹד מְעַט עַל הָאָרֶץ, כְּבָר בָּא תוֹרֵנוּ לָרֶדֶת!

הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים הִתְעַצְּבוּ אֶל לִבָּם: הֵם,

הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, יֵרְדוּ, וְהֵמָּה יִשָּׁאֲרוּ פֹּה עֲרִירִים,

גַּלְמוּדִים.

הַמַּלְאָכִים, שֶׁעָסְקוּ וְטָרְחוּ בִּנְסִיעַת

הַיְלָדִים, הִכִּירוּ בִּפְנֵי הַנְשָׁרִים סִימָנֵי עַצְבוּת וְרָצוּ

לְנַחֲמָם, אַךְ הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים בָּכוּ בְּאַחַת: בָּדָד

נִהְיֶה פֹה, גַּלְמוּדִים!

– הֵן כָּל הַשָּׁמַיִם לִפְנֵיכֶם! – קָרְאוּ הַמַּלְאָכִים, – וְהֵן כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים אֶתְכֶם עַד מְאֹד.

– אַרְצָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים! – לֹא חָדְלוּ הַנְּשָׁרִים לְיַבֵּב.

– אָרְצָה? אוּלָם הָאָרֶץ הֵן שְׁחוֹרָה הִיא, אֵלֶּה

הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים פֹּה וְצוֹהֲלִים, שָׁם יִוָּלְדוּ מִתּוֹךְ

בְּכִי וּדְמָעוֹת. הָאָרֶץ אָמְנָם מַצְמִיחָה פְרָחִים, אַךְ

הַנְּשָׁרִים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הַפְּרָחִים כַּיְלָדִים; אָרְצָה?

בָּאָרֶץ אֵינָם נִמְצָאִים מַלְאָכִים, וְהַנְּשָׁרִים אֵינָם חוֹלְמִים

בִּשְׁנָתָם, וְלָכֵן אֵין הֵם רוֹאִים גַּם בִּשְׁנָתָם כְּרוּבִי

שְׁחָקִים כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים לִפְעָמִים הַיְלָדִים; אָרְצָה? אוּלָם שָׁם,

אִם תַּחְפְּצוּ לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים הַקְּטַנִּים וְאֶת הַלְּבָנָה

הַיָּפָה, תִּהְיוּ צְרִיכִים לְחַכּוֹת עַד שֶׁיָּבוֹא הַלָּיְלָה. אִם

תַּחְפְּצוּ לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לְחַכּוֹת עַד

שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם, וְאִם תַּחְפְּצוּ לִרְאוֹת אֶת הַקֶּשֶׁת, אֲזַי

תְחַכּוּ לְמָטָר גָּדוֹל. הוֹ, פְּתָאִים קְטַנִּים!

– אָרְצָה, אָרְצָה, עִם הַיְלָדִים! – לֹא חָדְלוּ הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים לְיַבֵּב.

יוֹתֵר לֹא יָכְלוּ הַמַּלְאָכִים לַעֲצֹר בָּם

וְהוֹרִידוּ אוֹתָם אִתָּם, לַמְרוֹת רְצוֹנָם, בְּיַחַד עִם הַיְלָדִים

מֵעַל הַשָּׁמַיִם.

– לְשָׁלוֹם! רְדוּ לְשָׁלוֹם! – קָרְאוּ אַחֲרֵיהֶם הַמַּלְאָכִים מִבַּעַד חֲרַכֵּי הַשְּׁחָקִים.

ט

כָּל-זְמַן שֶׁהָיוּ הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים

בַּשָּׁמַיִם שָׁכְחוּ לֶאֱכֹל, כִּי בַּשָּׁמַיִם אֵינָם אוֹכְלִים…

אוּלָם מִשֶּׁהִרְגִּישׁוּ אֶת עַצְמָם בַּאֲוִירוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה,

הֵחֵל הָרָעָב לְהָצִיק לָהֶם. גַּם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים רָעֲבוּ

מְאֹד, אַךְ הַיְלָדִים יְכוֹלִים לְהִתְאַפֵּק, לֹא כֵן הַנְּשָׁרִים.

הָרָעָב הֵבִיא אוֹתָם לִידֵי כַּעַס, וְהִתְחִילוּ מִתְמַרְמְרִים עַל

הַיְלָדִים וּלְדַבֵּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים. לַסּוֹף לֹא

יָכְלוּ עוֹד לַעֲצֹר בְּרוּחָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ כְּבָר קְרוֹבִים

לָאָרֶץ, וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינֵי הַיְלָדִים וַיֹּאכֵלוּן. וְכַאֲשֶׁר

יָרְדוּ הַיְלָדִים עַל הָאָרֶץ לא רָאוּ אוֹתָהּ, כִּי עִוְרִים

יָרָדוּ.

בַּשָּׁעָה הַהִיא הָלְכוּ יְהוּדִים מִבֵּית הַתְּפִלָּה

לְבָתֵּיהֶם, וּפָגְשׁוּ בְּדַרְכָּם אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים,

כְּשֶׁהֵם סוֹכְכִים בִּידֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת עַל עֵינֵיהֶם הַכּוֹאֲבוֹת

מֵחַרְטוֹמֵי הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שָׂבְעָה.

הַיְהוּדִים הוֹצִיאוּ אֶת צִיצִיּוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת וְהַכְּבֵדוֹת,

הַתְּלוּיוֹת בְּטַלְּיּוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת וְהִלְקוּ בָּהֶן אֶת

הַנְּשָׁרִים וְגֵרְשׁוּם, וְכָל אֶחָד מִן הַיְהוּדִים לָקַח לוֹ יֶלֶד

עִוֵּר לְבֵיתוֹ.

י

וַעֲשֶׂרֶת הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים הִתְעוֹפְפוּ הֵנָּה

וָהֵנָּה וַיָּתוּרוּ לָהֶם מָקוֹם טוֹב וְחָבוּי. וְהִנֵּה יוֹנָה אַחַת

עָפָה וְעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵיהֶם וּמִסְתַּכֶּלֶת בָּם הֵיטֵב. וַיִּירְאוּ

הַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי זָכְרוּ אֶת מַעֲשֶׂה אֲבִיהֶם,

וַיְמַהֲרוּ לָעוּף וּלְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים שֶׁעַל

פְּנֵי הַדֶּרֶךְ. אוּלָם הַיּוֹנָה טָסָה בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְרָאֲתָה

הֵיטֵב אֶת מַחֲבוֹאָם. וַתָּעָף וַתַּגֵּד לְכָל הַצִּפֳּרִים שֶׁגָּרוּ

בִּסְבִיבוֹת הַמָּקוֹם הַהוּא לֵאמֹר: נִגְלוּ לִי עִקְּבוֹת עֲשֶׂרֶת

מַשְׁחִיתִים קְטַנִּים!

– לֹא עָבְרוּ עֲשָׂרָה רְגָעִים, וּמַחֲנֶה גָדוֹל שֶׁל

צִפֳּרִים טָס בָּאֲוִיר, וְיוֹנָה אַחַת מוֹרָה הַדֶּרֶךְ – בְּרֹאשׁוֹ;

וַיְהִי הַמַּחֲנֶה נוֹרָא, אַף-עַל-פִּי שֶׁרֻבּוֹ הָיָה יוֹנִים.

מַחֲשֶׁבֶת נָקָם הָגוּ הַפַּעַם הַשַּׁתְקָנִיּוֹת הַצְּנוּעוֹת הַלָּלוּ.

בְּרַעַשׁ גָּדוֹל הִסְתָּעֲרוּ הַיּוֹנִים וְכָל הַצִּפֳּרִים עַל

הַנְּשָׁרִים הַקְּטָנִּים, שֶׁהִתְחִילוּ מִתְחַכְּכִים זֶה בָּזֶה

וּלְהִתְכַּוֵּץ לְתוֹךְ עַצְמָם, וְנָשְׁכוּ בְּכַנְפֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת.

הַכְּנָפַיִם, שֶׁלֹא הִתְקַשּׁוּ עֲדֶנָה, נָשְׁרוּ תֵּכֶף. וּבִנְפֹל

כָּנָף מְכִּתְפֵי הַגּוֹזָל, חֲטָפוּהָ הַצִּפֳּרִים, מֵרְטוּ

בְּחַרְטוֹמֵיהֶן הַחַדִּים אֶת הַנּוֹצוֹת וּפִזְּרוּן בָּרוּחַ.

– כֹּה יאֹבְדוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ! – קָרְאוּ כָּל הַצִּפֳּרִים פֶּה אֶחָד וְיָעוּפוּ.

יא

הָיָה יוֹם קַיִץ יָפֶה. חֲבוּרָה גְדוֹלָה שֶׁל יְלָדִים

יָצְאָה מִן הָעִיר לְטַיֵּל, לְהָרִיחַ רֵיחַ עֲשָׂבִים יְרַקְרַקִּים,

וְלִשְׁמֹעַ שִׁירַת צִפֳּרִים מִבֵּינוֹת לָעֳפָאִים.

– יְלָדִים, הֵן פְּזִיזִים אַתֶּם! הֵן קַלִּילִים אַתֶּם! לָמָּה אַתֶּם הוֹלְכִים בִּצְעָדִים מְדוּדִים?

– לֹא, לֹא! לְאַט לָנוּ… עַם חֲבֵרֵינוּ הָעִוְרִים

הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ צְמָדִים-צְמָדִים, יֶלֶד פִּקֵּחַ – שְׁלוּב יָדַיִם

עִם יֶלֶד עִוֵּר, פִּקֵּחַ נוֹהֵג בְּיַד עִוֵּר… לְאַט לָנוּ!

לְאַחַר¹ שֶׁעָבְרוּ כִּבְרַת אֶרֶץ גְּדוֹלָה, פָּנוּ הַיְלָדִים הָעִוְרִים אֶל הַפִּקְחִים.

– רַגְלֵינוּ מַתְחִילוֹת כּוֹאֲבוֹת, נֵשֵׁב נָא לָנוּחַ

מְעָט. מַרְגִּישִׁים אֲנַחְנוּ כִּי פֹּה בְּקִרְבָתֵנוּ יֶשְׁנוֹ שִׂיחַ,

מַרְגִּישִׁים אֲנַחְנוּ אֶת צְלָלָיו עַל פָּנֵינוּ!

– אָמְנָם, יֶשְׁנוֹ פֹּה עֵץ מֵצֵל יָפֶה, אוּלָם

נְשָׁרִים קְטַנִּים יוֹשְׁבִים תַּחְתָּיו, וְאִם נֵשֵׁב עֲלֵיהֶם

יֵחָנְקוּ בְּוַדַּאי, וּלְהַבְרִיחָם אִי-אֶפְשָׁר, כִּי אֵין לָהֶם

כְּנָפַיִם, – עָנוּ הַפִּקְחִים.

– נְשָׁרִים בְּלִי כְנָפַיִם?! – קָרְאוּ הָעִוְרִים הַקְּטַנִּים בְּתִמָּהוֹן.

– יֶלְד! יֶלְד! יֶלְד! – קָרְאוּ הַנְּשָׁרִים שֶׁהִכִּירוּ אֶת הַיְלָדִים הָעִוְרִים בְּקוֹלָם.

עָמְדוּ הַיְלָדִים הַפִּקְחִים וְתָמָהוּ… אַךְ

פִּתְאֹם זָכְרוּ הַיְלָדִים הָעִוְרִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת דַּרְכָּם

לְמַטָּה, הִסְתִּירוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּכַפָּם וּבָכוּ, כְּמוֹ

שֶׁבּוֹכִים יְלָדִים עִוְרִים, בְּכִי בְּלִי דְמָעוֹת, בְּכִי נוֹרָא

מְאֹד. וְהַנְּשָׁרִים הַקְּטַנִּים הוֹשִׁיטוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם

הָאֲרֻכִּים וְהַדַּקִּים וְקָרְאוּ:

– יֶלְד, יֶלְד, יֶלְד!

וְהָעֶרֶב בָּא.

זְמָן רָב עָמְדוּ הַיְלָדִים הָעִוְרִים מִתַּחַת לָעֵץ

הַהוּא, שְׁקוּעִים בְּצַעֲרָם הַגָּדוֹל. הַיְלָדִים הַפִּקְחִים לֹא

יָדְעוּ עַל מִי וְעַל מָה הֵם בּוֹכִים, וְאוּלָם לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל

הַקְּטַנִּים הִרְגִּישׁוּ הֵיטֵב כַּמָּה צַר לָהֶם לְחַבְרֵיהֶם,

וְהִרְחִיקוּ קְצָת מֵהֶם. וְכֹה אָמְרוּ הַיְלָדִים הַפִּקְחִים זֶה

לָזֶה: נָסוּר נָא מְעַט הַצִּדָּה, אוּלַי לֹא יִנְעַם לָהֶם שִׁבְתֵּנוּ

אִתָּם יָחַד?

וְהַכְּרוּבִים הַקְּטַנִּים הֵצִיצוּ בְּעַד חֲרַכֵּי

הַשָּׁמַיִם, הִשְׁקִיפוּ לְמַטָּה וְרָאוּ בְּצַעֲרָם שֶׁל הַיְלָדִים

הָעִוְרִים, וַיַחְמְלוּ עֲלֵיהֶם, וַיִקְחוּ מְלֹא חָפְנֵיהֶם כּוֹכָבִים

וַיַּשְׁלִיכוּם אָרְצָה.

וְכֹה שָׁרוּ הַכְּרוּבִים בְּהַשְׁלִיכָם אֶת הַכּוֹכָבִים לְמַטָּה:

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים,

קְטַנִּים וְנָאוִים,

מַהֲרוּ, רְדוּ;

נִפְלוּ נָא שָׁמָּה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

וְשָׁמָּה הֱיוּ!

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים,

עֵינֵי לְהָבִים,

נִפְלוּ חִישׁ קַל

לָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה

כִּרְסִיסִים שֶׁל אוֹרָה,

כִּפְנִינִים שֶׁל טַל.

כּוֹכָבִים, סַפִּירִים,

מְאִירִים, מַזְהִירִים,

נִפְלוּ נָא חִישׁ

לָאָרֶץ מִתַּחַת,

אַךְ לֹא אֶל צַלַּחַת,

ולֹא אֶל כַּף אִישׁ.

רְדוּ מִשָּׁמַיִם

וְהֱיוּ לְעֵינַיִם

עַל אַדְמַת הַשְּׁחוֹר;

יְלָדִים שָׁם זַכִּים

מְצַפִּים וּמְחַכִּים

לָכֶם, כּוֹכְבֵי אוֹר!

יְלָדִים שָׁם כְּשֵׁרִים,

אַךְ מֻכֵּי סַנְוֵרִים,

מְחַכִּים שָׁם דֹּם;

רְדוּ נָא אֲלֵיהֶם,

אֶל חוֹרֵי עֵינֵיהֶם –

וְיִרְאוּ אוֹר יוֹם!

הַכְּרוּבִים עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּגָלוּי,

דָּבָר טוֹב עָשׂוּ הַכְּרוּבִים, וְלָכֵן עָשׂוּ אוֹתוֹ בְּגָלוּי. בְּכָל

הָאֲרָצוֹת, בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים רָאוּ הָאֲנָשִׁים בָּעֶרֶב

הַהוּא אֶת הַכּוֹכָבִים נוֹפְלִים לָאָרֶץ. וְאוּלָם הֵם רָאוּ אוֹתָם רַק

בְּנָפְלָם, אַךְ אֵיפֹה נָפְלוּ וְאֵיפֹה נֶעֶלְמוּ – אֶת זֹאת לֹא

רָאוּ…

הוֹי, כַּמָּה זֶה נִפְלָא! אֶת הַנַּעֲשֶׂה בַּשָּׁמַיִם

הָרָמִים וְהָרְחוֹקִים יֵשׁ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים, וּמִכָּל

הַנַּעֲשֶׂה פֹּה אִתָּנוּ עַל אֲדָמוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים דָּבָר.

כַּמָּה זֶה נִפְלָא!

רַק הַיְלָדִים הַפִּקְחִים, אֲשֶׁר חִכּוּ לָהֶם

לְחַבְרֵיהֶם הָעִוְרִים רָאוּ פִּתְאֹם וְהִנֵּה כָּל הַיְלָדִים

הָעִוְרִים רָצִים בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה אֲלֵיהֶם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר

קָרְבוּ - וְהִנֵּה הֵם פִּקְחִים כְּמוֹהֶם. וַיִּקְרְאוּ אֲלֵיהֶם

בְּשִׂמְחָה וּבְתִמָּהוֹן גַּם יָחַד:

– פִּקְחִים אַתֶּם כָּמוֹנוּ?! עֵינַיִם אֵלֶּה מֵאַיִן לָכֶם?

הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ עִוְרִים לִפְנֵי רֶגַע הֵרִימוּ אֶת רֹאשָׁם לְמַעְלָה ואָמְרוּ:

– הַרְאִיתֶם אֶת הַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים? בְּעֵינֵינוּ הֵם!

הַיְלָדִים הִסְתַּכְּלוּ בִּפְנֵי חַבְרֵיהֶם וְקָרְאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת רַבָּה:

– אָכֵן, עֵינֵיכֶם נוֹצְצוֹת כַּכּוֹכָבִים!

הָעֶרֶב הָלַךְ וְכָהָה. אָחֲזוּ הַיְלָדִים, אָחֲזוּ אֵלֶּה בִּידֵי אֵלֶּה וְשָׁבוּ בְּשִׂמְחָה הָעִירָה.

וּבִהְיוֹתָם כְּבָר רְחוֹקִים, עוֹד שָׁמְעוּ מִן הַשָּׂדֶה הָאָפֵל קוֹלוֹת דַּקִּים: יֶלְד! יֶלְד! יֶלְד!