א. אֲהָהּ, הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה!    🔗

וַיְהִי בִּבְרֹא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וְלֹא יָדְעוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מִי בָּרֹם וּמִי בַּשֵׁפֶל… חשֶׁךְ הָיָה!

אָז נִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ: “יְהִי אוֹר!” – וַיְהִי אוֹר. וְהָאוֹר אֲשֶׁר הָיָה, אוֹר רָפֶה הָיָה, אוֹר קָלוּשׁ עַד מְאֹד, אוֹר אֲשֶׁר מֵרָחוֹק בָּא, אוֹר אֲשֶׁר הֵאִיר אַךְ מְעָט. וְאוּלָם בְּתוֹךְ הָאוֹר הַזֶּה הֻבְרַר וְנִתְגַּלָּה הַרְבֵּה. הֻבְרַר לָהֶם לַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם לְמַעְלָה, וְהֶאְדִּימוּ קְצָת, הֶאְדִּימוּ וְהִבְהִיקוּ מִתּוֹךְ קוֹרַת־רוּחַ וַהֲנָאָה…

וְלָאָרֶץ – לָהּ הֻבְרַר, שֶׁהִיא לְמַטָּה. וּפָנֶיהָָדְרוּ־קָדְרוּ וְהִשְׁחִירוּ עַד מְאֹד… וְדוּמָם־דוּמָם יִבְּבָה:אוֹי לִי שֶׁאֲנִי רוֹבֶצֶת תָּחַת!

וְהָאוֹר? מֵאַיִן בָּא הָאוֹר? מֵאֵיזֶה עוֹלָם רָחוֹק הוּא בָּא. מֵאֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ רְחוֹקָה וַחֲבוּיָה הוּא בָא. עוֹד לֹא נִרְאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ, אַךְ אֶת אוֹרָהּ שָׁלְחָה לְמֵרָחוֹק… עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹמַיִם ־ וְהִיא בָּאָה בְּעַצְמָהּ וּבִכְבוֹדָהּ.

הִנֵּה הִיא בָּאָה! חַמָּה וַאֲדַמְדַּמָּה כֻּלָּהּ וַעֲגֻלָּה, נֶאְפֶּדֶת אֵשׁ וָאוֹר, וְקַרְנַיִם, קַרְנַיִם תּוֹרֶה, וְהִיא כֹּה מְלֵאָה וְגֵאָה, הוֹ, גֵּאָה!

הִנֵּה הִיא בָּאָה וְעוֹמְדָה בִּמְקוֹם שָׁם מַתְחִילִים הַשְּׁבִילִים, שְׁבִילֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, עוֹמְדָה וְשׁוֹהָה עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וּפוֹסַחַת עַל שְׁתֵּי הַשְּׂעִפִּים: לְמִי לִפְנוֹת: לָאָרֶץ אוֹ לַשָּׁמָיִם? לְאָן?

וַתַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ רֶגַע, וַתַּעֲמֹד וַתַּחְשֹׁב דַּרְכָּהּ.

וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מְחַכִּים, בְּרַעַד וּבְרֶטֶט מְחַכִּים… בְּחֵיק מִי תִשְׁכַּב, תָּנוּחַ הַחַמָּה הַבָּרָהּ? עַל לֵב מִי תִּתְרַפֵּק?

הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן אָז הָיָה…

עַתָּה דֶרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ סְלוּלָה, יְדוּעָה מֵרֹאשׁ. הָאָרֶץ יוֹדַעַת הֵיטֵב כִּי לֹא לָהּ הִיא, וּכְבָר הִשְׁלִימָה עִם זֶה. וְהָיָה כִּי יֵרָאוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּמִזְרַח הַשָּׁמַיִם, הֲרֵי הִיא הוֹפֶכֶת אֵלֶיהָ אֶת עָרְפָּהּ הַגָּדוֹל וְהַשָּׁחוֹר וְכֹה תְהַרְהֵר:

“בְּחֵיקִי לֹא תָנוּחִי, עַל חָזִי לֹא תִתְרַפְּקִי וְאֶת פָּנַי לֹא תַלְהִיבִי – צַוִּי נָא לִי קַרְנַיִךְ מִמְּרוֹמִים וְחַמְּמִינִי בְּגַבִּי”.

וְאוּלָם אָז – הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה, וְהָאֲדָמָה הֶאֱמִינָה, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱמִינוּ הַשָּׁמַיִם, כִּי בָּהּ תִבְחַר. “מִי יוֹדֵעַ”, חָשְׁבָה אָז הָאָרֶץ, "אוּלַי בִּדְרָכַי הָאֲבֵלוֹת וְהָאֲפֵלוֹת תִּבְחַר הַשֶּׁמֶשׁ… וְאוּלָם, אֲהָהּ, הִיא עוֹלָה! הִיא עוֹלָה!

ב. תִּקְוַת הַשֶּׁמֶשׁ    🔗

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, וַתָּאֶר, וַתְּהִי לְמוֹשֶׁלֶת הַיּוֹם…

וַיְהִי בַּהֲאִירָהּ – וַיָּאִירוּ אִתָּהּ כָּל הַשָּׁמַיִם, וּבְצַחֲקָהּ – וַיְצַחֲקוּ אִתָּה הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם. אַךְ לֹא יָדְעָה מזֶּה הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי דָבְקָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם וְהָיוּ לְאֶחָד, לְמִקְשֶׁה אֶחָד, וְלֹא יָדְעָה מוֹשֶׁלֶת הַיוֹם מִכָּל הַכָּבוֹד הָרַב אֲשֶׁר הִיא מוֹצֵאת עַל דַרְכָּהּ. וַתְּהִי עֵינָהּ צוֹפִיָּה, נִשְׁקֶפֶת וּמְצַפָּה לָאָרֶץ הָרְחוֹקָה – אֲהָהּ, מִי יִתֵּן וְלֹא תִמְנַע הִיא מִמֶּנִּי אֶת הַכָּבוֹד!

מֵאָז עֲלוֹת מְלָכֶת הָרָקִיעַ בִּרְקִיעָהּ שָׁלְחָה אֶת מַבָּטֵי קַרְנֶיהָ לְמָטָּה… בַּשָּׁמַיִם תִּשְׁכֹּן וְתִקְוָתָהּ – הָאֲדָמָה, מְרוֹמִים תַּהֲלֹךְ וְכָל מַעְיָנֶיהָ – הַשֵּׁפֶל.

וְהָאָרֶץ? לְכָל קֶרֶן אוֹר אֲשֶׁר שָׁלְחָה לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ מִמָּרוֹם – הִצְמִיחָה לָהּ פֶּרַח, הוֹצִיאָה לָהּ צִיץ.

עַל כָּל צְחוֹק אֲשֶׁר צָחֲקָה לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ, גְּמָלַתָּה בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל עֵינִי שׁוֹשַׁנִּים.

בִּמְקוֹם קַרְנֵי־תַנְחוּמִים אֲשֶׁר הִיא מוֹרִידָה לָהּ מַטָּה, מוֹשִׁיטָה לָהּ הָאָרֶץ חֲבַצָּלוֹת צְנוּעוֹת.

עַל כָּל נְשִׁיקָה אֲשֶׁר תִּשַּׁק הַשֶּׁמֶשׁ לָאֲדָמָה, תַּצְמִיחַ לָהּ אִילָנוֹת גְבֹהִים, אַדִּירִים וּזְקוּפִים, הַנּוֹשְׂאִים אֶת כַּפּוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה בְּתוֹדָה.

כָּל הַדּוֹמֵם וְכָל הַצוֹמֵחַ נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם בִּבְרָכָה לַשֶּׁמֶשׁ וּמוֹדִים לָהּ. וְאוּלָם אֵלֶּה הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה עַל פָּנֶיהָ, נֶפֶשׁ הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה, לֹא יִשְׂאוּ אֵלֶיהָ אֶת נַפְשָׁם וְרֹאשָׁם, לֹא יִרְאוּ אֶת יָפְיָהּ וְלא יְבָרְכוּהָ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ כֹּה תֹאמַר בְּהִתְרוֹמְמָהּ יוֹם־יוֹם הַשָּׁמָיְמָה:

"אֲנִי מְלָכֶת־הַשְּׁחָקִים, אֲנִי מוֹשֶׁלֶת הַיּוֹם! מִי בָרָה פֹּה כָּמוֹנִי, מִי חַמָּה וּמִי יָפָה כָּמוֹנִי?

“כָּל עַיִן אֵלַי הִנָּשְׂאִי, כָּל לֵב אֵלַי הִתְפַּלְּלָה, יְמַלֵּל לִי בְּרָכָה כָּל פֶּה!”

עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ וְעֵינֶיהָ לָרֶמֶשׂ הָרִאשׁוֹן הָרוֹמֵשׂ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְאוּלָם הָרֶמֶשׂ אַךְ לְרֶגַע עָזַב אֶת גַּל עֲפָרוֹ,

הִנֵּה אַךְ לְרֶגַע עָלָה, חָתוֹר וְעָלֹה, הִנֵּה הוּא חוֹזֵר שׁוּב לִמְקוֹמוֹ, עָמֹק־עָמֹק אֶל מַחֲבוֹאוֹ.

עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ וְעֵינֶיהָ לְשׁוֹר־הַפָּר הַגָּדוֹל וְהָרִאשׁוֹן, אֲבִי כָּל הַשְּׁוָרִים, הָעוֹמֵד בַּכָּר וְגוֹעֶה.

קָרְאָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹמִים:

גָּעָה הַשּׁוֹר אַחַת וּשְׁתַּיִם וְאֶת רֹאשׁוֹ לֹא נָשָׂא, רַק הוֹרִידוֹ, הוֹרִידוֹ לָאָרֶץ וּלְשׁוֹנוֹ הוֹצִיא:

עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ וְעֵינֶיהָ לֶחָתוּל הָרִאשׁוֹן, אֲבִי כָּל חֹנֶף וָבֶגֶד, שָׁהִגִּיחַ מִמַּחֲבוֹאוֹ וְלָטַשׁ אֶת עֵינָיו הַיְרַקְרַקּוֹת אָנֶה וְאָנָה:

וְאוּלָם הֶחָתוּל – עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת, מְשׁוֹטְטוֹת לָאָרֶץ וְלָעַכְבָּרִים עָלֶיהָ.

וְכֹה יִלֵּל הֶחָתוּל:

אָז אָדְמוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אָדְמוּ מִכְּלִמָּה וּמִתּוּגָה, שֶׁאֵין שָׂמִים לָהּ לֵב, שֶׁאֵין נוֹשְׂאִים אֵלֶיהָ עֵינָיִם. וַתֵּבְךְּ הַשֶּׁמֶשׁ בְּתוּגָתָהּ הָרַבָּה, וַתֵּבְךְּ בְּדִמְעוֹת קַרְנַיִם, וַתִפֹּלְנָה דִמְעוֹתֶיהָ־קַרְנֶיהָ, וַתִּפֹּלְנָה לְתוֹךְ יַעֲרֵי־עַד, עַבֻתִּים וַעֲמֻקִּים, וְעוֹרְרוּ שָׁם אֶת הַדֹּב הַשָּׂעִיר מֵרְבְצוֹ. קָם הַדֹּב הַמְסֻרְבָּל, יָצָא וְהִתְבּוֹנֵן וְהֵרִיחַ לְכָל עֵבֶר וּלְכָל צַד, וַתִּקְרָא לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ:

וַיֵּלֶךְ הַדֹּב הָלוֹךְ וְנָהוֹם, וְאֶת רֹאשׁוֹ לֹא

נָשָׂא הַשָּׁמַיְמָה, כִּי אִם לְמַטָּה הוֹרִידָהוּ, הֱנִיעוֹ בִּנְהִימָה הֵנָּה וְהֵנָּה:

וַתִּתְעַצֵּב הַשֶּׁמֶשׁ אֶל לִבָּהּ וַתִּקְרָא בְּמַר נַפְשָׁהּ:

וַיִּחַר לַשֶּׁמֶשׁ עַד מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁחָפְצָה לָבוֹא בֶּעָנָן, וְאוּלָם בָּזֶה הָרֶגַע קָפַץ הַתַּרְנְגֹל, הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן, עַל שִׂיחַ־עֵץ. הַתַּרְנְגֹל אוֹהֵב לַעֲמֹד עַל גָּדֵר, וְאוּלָם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָהֵם וְגָדֵר עוֹד טֶרֶם הוּקָמָה. וַיַּעֲמֹד הַתַּרְנְגֹל עַל שִׁיחַ־הָעֵץ, זָקַף רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, תָּלָה נְקֻדּוֹת עֵינָיו בַּשֶּׁמֶשׁ וְקָרָא:

וַתִּצְהַל הַשֶּׁמֶשׁ לְקוֹל הַתַּרְנְגֹל הַקּוֹרֵא וּפָנֶיהָ לָהֲטוּ מֵאשֶׁר וַהֲנָאָה.

וַתִּקַח הַשֶּׁמֶשׁ מֵאִשָּׁהּ וּמִדָּמָהּ וַתַּשְׁלֵךְ בְּמַתָּנָה לַתַּרְנְגֹל, יַעַן אֲשֶׁר נָשָׂא אֵלֶיהָ אֶת עֵינָיו…

וַיִּהְיוּ הָאֵשׁ וְהַדָּם לְכַרְבֹּלֶת וְלַעֲטֶרֶת־תִּפְאֶרֶת לְרֹאשׁ הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן.

נִתְקַנֵּא הַצְּבִי קַל־הָרַגְלַיִם בַּתַּרְנְגֹל, אֲשֶׁר קָשְׁרָה הַשֶּׁמֶשׁ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, עָלָה אַף הוּא עַל רֹאשׁ־צוּר, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ אַף הוּא וְקָרָא לַשֶּׁמֶשׁ.

שָׂמְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ שִׂמְחָה רַבָּה, שָׁמְחָה עַל הַצְּבִי בִּמְאֹד־מְאֹד, כִּי גָדוֹל הַצְּבִי מִן הַתַּרְנְגֹל שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. וַתַּשְׁלֵךְ לוֹ מִקַּרְנֶיהָ הַסְּבוּכוֹת וְהַיָּפוֹת וַתַּעַנְדֵן לְרֹאשׁוֹ, וְלֹא הָיוּ קַרְנַיִם יָפוֹת כְּקַרְנֵי הַצְּבִי.

אַךְ גַּם הַתַּרְנְגֹל וְגַם הַצְּבִי לֹא הִרְבּוּ לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. עַד מְהֵרָה יָרַד הַתַּרְנְגֹל מֵעַל שִׂיחַ הָעֵצִים אַרְצָה וּבִקְרֹא לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹמֶיהָ:

וַיַּעַן לָהּ הַתַּרְנְגֹל וַיֹּאמַר:

וְהַצְּבִי? לָמָּה הֵסֵב הוּא אֶת פָּנָיו מִן הַשֶּׁמֶשׁ?

מִשְׁנִּתְּנוּ קַרְנַיִם לַצְּבִי, בָּא מֹרֶךְ בְּלִבּוֹ, פֶּן יִקְחוּ אֶת קַרְנָיו מֵעַל ראשׁוֹ. לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו לִרְוָחָה מֵרֹב פָּחַד: הִנֵּה הֵם בָּאִים וְנוֹטְלִים אֶת קַרְנָיו! נָעוּ עֲלֵי הָעֵצִים בְּקִרְבָתוֹ – וְהַצְּבִי מַטֶּה אֶת אָזְנָיו לְקוֹל הָרַעַשׁ וְרַגְלָיו שְׁלוּחוֹת לִבְרֹחַ… הִנֵּה שִׁקְשְׁקוּ הַמַּיִם בַּנַּחַל – וְהַצְּבִי נָס בַּחֲרָדָה מִפְּנֵי הֲמוֹן רוֹדְפָיו.

הַצְּבִי יָרֵא, וּמִמּוֹרָאוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה הַחַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לֹא יָרִים אֶת רֹאשׁוֹ לַשָּׁמַיִם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הָרִאשׁוֹן, וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה כְּדַרְכָּהּ, הִיא עוֹלָה גְדוֹלָה, בְּהִירָה וּמְאִירָה, חַמָּה וַאֲדַמְדַּמָּה, וְאֵין אַף אֶחָד אֲשֶׁר יְבָרְכֶנָּה, אֲשֶׁר יְקַדֵּם פָּנֶיהָ בְּשָׁלוֹם, וַתִּתְעַצֵּב הַשֶּׁמֶשׁ עַד מְאֹד וַתֹּאמַר:

“אַךְ הַפַּעַם אֶעֶבְרָה בַּשָּׁמַיִם, אֶעֱבֹר וְאֶשְׁקַע לָעֶרֶב, וְלֹא אָשוּב עוֹד לְעוֹלָם, לֹא אָשׁוּב עוֹד לְהָאִיר עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר הַזֶּה המִּשְׂתָּרֵעַ לְמָטָּה”.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ יוֹם הַשִּׁשִּׁי הָרִאשׁוֹן, רָאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם שָׁמֶיהָ אֶת ה' אֱלֹהִים בְּשִׁבְתּוֹ עַל הָאָבְנָיִם וּבְיָצְרוֹ אֶת הָאָדָם. הִשְׁקִיפָה מִלְמַעְלָה וְרָאֲתָה בְּלוּשׁוֹ אוֹתוֹ מִן הֶעָפָר – זָקוּף, רָם וְגֵאֶה, וְקוֹמָה לוֹ יְשָׁרָה, צַוָּארוֹ נָטוּי לְמַעְלָה, וְרֹאשׁוֹ – רֹאשׁוֹ כַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ, עָגֹל כֻּלּוֹ, עִם רַעְמַת קַרְנַיִם־שְׂעָרוֹת, וְחָפְשִׁי הוּא רֹאשׁ־שֶׁמֶשׁ זֶה, וְאֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יָטֶּנּוּ… וְעֵינַיִם לוֹ לָאָדָם, עֵינַיִם כְּשֶׁמֶשׁ זוֹ עַצְמָהּ, מְזָרוֹת זִיקִים וּמְפִיצוֹת אֵשׁ וְאוֹר, וְקַרְנַיִם, גַּם אֶת רוּחַ־הַחַיִּים, אֶת רוּחַ הַחַיִּים רָאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר נָפַח בּוֹ אֱלֹהִים אֶת הָרוּחַ מִמְּרוֹמִים… וַתִּקְרָא לְנַפְשָׁהּ:

“הָאָדָם! זֶה הָאָדָם, הוּא הֵן יִשָּׂא אֵלַי אֶת עֵינָיו תָּמִיד גַּם בַּעֲלוֹתִי, גַּם בְּשָׁקְעִי יַעֲמֹד, יִשְׁהֶה, יִשְׁמֹר צְעָדַי… בַּעֲלוֹתִי יְבָרְכֵנִי, וּבְשָׁקְעִי יִנָּהֶה אַחֲרַי לְפַאֲתֵי יָם…”

וְכָל אֲשֶׁר תּוֹסִיף הַשֶּׁמֶשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן – כֵּן תַּאְדִּים הַשֶּׁמֶשׁ יוֹתֵר וְכֵן תּוֹסִיף אֲמָרֶיהָ:

"הָאָדָם! הָאָדָם! לוּ נִבְרָא הָאָדָם קֹדֶם, לוּ נִבְרָא רִאשׁוֹן עַל אֶרֶץ, לִפְנֵי הִגָּלִי, לִפְנֵי בָּחֳרִי דַרְכִּי בַּשָּׁמַיִם, לִפְנֵי הַתְווֹתִי לִי נְתִיבִי פֹּה בָּרָקִיעַ – וּבָחַרְתִּי בָּאֲדָמָה…

הוֹ, לוּ מָצָאתִי אֶת הָאָדָם עַל אֲדָמוֹת, אָז בְּעָמְדִי עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, בִּמְקוֹם שָׁם נוֹשְׁקִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, ־ וּבָחַרְתִּי בָּאָרֶץ… וְכָךְ הָיִיתִי אוֹמֶרֶת: הָאָדָם! בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הָאָדָם – שָׁם גַּם הַשֶּׁמֶשׁ! הַשֶּׁמֶשׁ לוֹ אָחוֹת, וְאָח לָהּ הָאָדָם, וְעַל אֶרֶץ הֵם יַחַד וְאֵינָם נִפְרָדִים!"

וְהַשֶּׁמֶשׁ יָרְדָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הָרִאשׁוֹן בָּעֶרֶב, וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד.

הַשֶּׁמֶשׁ יָרְדָה וְאֵשׁ הַתִּקְוָה בְּפָנֶיהָ, וְתִקְוָתָהּ – הָאָדָם.

וְהָאָדָם? זֶה עַתָּה נִבְרָא, זֶה עַתָּה נֻפְּחָה בּוֹ רוּחַ… זֶה עַתָּה עֲזָבוֹ אֱלֹהִים לְנַפְשׁוֹ… וְהוּא עֵינָיו לַשֶּׁמֶשׁ, – עֵינָיו וְלִבּוֹ וַהֲמוֹן גַּעְגּוּעָיו הוֹמִים לַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת וְעוֹלָה…