ר' יצחק גיאת נולד בעיר לוסינה (בספרד) בשנת תש“צ (1030) וימת בשנת תתמ”ט (1089). הוא היה אחד מגדולי חכמי התורה בימיו, וגם בחכמת הפילוסופיה ובמדעים הָגָה הרבה; וגם במלאכת השיר והמליצה הִרבה לעשות — אבל לא הִגדיל לעשות בה. משיריו אשר שר על עניני חול לא נשארו בידינו רק מעט מזער, והם כתובים במליצה קשה ומלאת חידות ורמזים. אבל מ“שירי הקדש” שלו נמצאו בידינו מספר גדול, וכרובם הם יפים מאד, כי שפתם צחה וברורה, ותמונותיהם מלאות זיו ויופי נעלה. ויש אשר הוא מפליא לעשות בתמונותיו מכל המשוררים העברים. ואנחנו נביא בזה פיוטים אחדים לדוגמא.

 

א. פיוט ליום הכפורים.    🔗

(תנועה ויתד, תנועה ויתד. ויתד ותנועה ויתד ותנועה).

בַּעֲלַת אוֹב וְקֶסֶם מַהֲרִי קָסְמִי לִי,

וְעֵדֶן אִישׁ חֲמוּדוֹת מִשְׁאוֹל הַעֲלִי לִי¹.

יַעֲמֹד לִי כְרֶגַע, אֶפְגְעָה נָא בְמַרְאָיו,

אֶשְׁאַל לוֹ, הֲתַמּוּ מוֹעֲדֵי קֵץ פְּלָאָיו;

כָּלְתָה עֵין-מְיַחֵל לוֹ וְחָלְפוּ צְבָאָיו²! —

יַעֲנוּנִי מְזִמּוֹת מוֹעֲצָתִי לְהַפְלִיא:

"נִשְׂגְבָה שֶׁאֱלָתְךָ³ עַל דְּבַר קֵץ

בְּשָׁאֲלִי.

צָר מְנַקֵּשׁ לְנַפְשִׁי אַל יְסִיתֵךְ בְּהַבְלוֹ⁴,

עוֹרְרִי שִׁיר וְחַלִּי אֵל וּבִטְחִי בְחֵילוֹ,

וַהֲלֹא הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.

שָׁם לְנֶגֶד אֲרוֹנֵךְ, שָׁם כְּבוֹדֵךְ תְּגַלִּי,

וּתְפַתִּיו בְּחִכֵּךְ כִּי תְפַתִּי וְתוּכְלִי. —

חָדְלוּ כָל קְרוֹבַי, אַךְ מְשַׂנְאִים קְרוֹבִים,

לֹהֲטֵי אֵשׁ גְּדוּדִים⁵, בַּעֲצָמַי מְרִיבִים,

כּוֹנְנוּ חֵץ תְּלָאוֹת אֶל לְבָבִי כְּרוֹבִים⁶,

מוֹתְתַנִי בְחִצָּיו צַר וְאוֹיֵב פְּלִילִי,

עוֹלְלוּ זֹאת לְנַפְשִׁי חֵטְא וְעָוֹן פְּלִילִי⁷.

קָצְרָה יַד גְּאוֹנִי אַךְ יְמִין צָר אָרְכָה,

לִי יְדַבֵּר בְּקָשׁוֹת וַאֲנִי לוֹ בְרַכָּה⁸;

אַךְ בְּעֵת יֶאֱרֹב לִי תִצְפְּנֵנִי בְסֻכָּה;

עֵת דְּרוֹךְ קַשְׁתּוֹתָיו אַתְּ⁹ מְנוּסִי וְחֶבְלִי,

וּבְהָרֵק חֲנִיכָיו אֶת מְנוּחִי וְחֵילִי.

שִׁכְּרַתְנִי בְיֵינָהּ אַהֲבָתְךָ, יְדִידִי¹⁰,

בַּהֲשִׁיבְךָ כְּבוֹדְךָ לִי וְיָגֵל¹¹ כְּבוֹדִי,

אֶכְתְּבָה עַל לְבָבִי שִׁיר יְדִידוֹת לְדוֹדִי:

בָּא יְדִידִי לְבֵיתוֹ וַאֲנִי לוֹ וְהוּא לִי,

וּבְלִבִּי אֳהָבָיו מִדְּבַשׁ מָתְקוּ לִי!

 

ב. פיוט ליום הכיפורים.    🔗

(ג' ג' תנועות).

יָהּ אָיוֹם!

זְכוֹר הַיּוֹם

בְּרִית שִׁבְעַת

תְּמִימֶיךָ¹²:

בְּרִית אֶזְרָח¹³

אֲשֶׁר אָרַח¹⁴

בְּחֻקֵּי דַת

נְאוּמֶיךָ.

אָב רַחֲמָן,

קָרֵב זְמָן

פְּדוּתֵנוּ

בְּרַחֲמֶיךָ!

בְּרִית נִפְקָד¹⁵

אֲשֶׁר נֶעֱקַד

לְהֵעָלוֹת

לְפָנֶיךָ

כְּשֶׂה נֶאֱסַר,

וְגַם נִמְסַר

עֲשׂוֹת הַטּוֹב

בְּעֵינֶיךָ.

רְצֵה גִזְעוֹ

וְחֹן זַרְעוֹ

בְּעֵת בֹּאָם

בְּדִינֶךָ!

וְאִם חוֹבָם¹⁶

עָנָה בָם,

עֲשֵׂה נָא

לְמַעַן שְׁמֶךָ!

לִמּוּדְךָ¹⁷

וְגַם יְדִידְךָ

יִשְׂרָאֵל

לְךָ מְקֹרָא;

אֲשֶׁר חָלַם

וְהֵן סֻלָּם

בַּמָּרוֹם

לוֹ מוֹרָא.

אֵל אֶחָד,

לְךָ פָּחַד

וַיֹּאמַר:

מַה נּוֹרָא!

זְכוֹר צִדְקוֹ

וְאֵת נַאֲקוֹ¹⁸

לִשְׁאֵרִית

נִשְׁאָרָה!

נַהֲלָאָה

אֲשֶׁר נָשְׂאָה

זֶה כַמָּה

אֵימֶיךָ¹⁹! —

שְׁנֵי אַחִים

אֶזְרָחִים

מְשֻׁלָּחִים לַשְּׁבִיָּה²⁰;

הוֹכַחְתָּם וּשְׁלַחְתָּם

בְּסוֹד עֶגְלָה

יְפֵהפִיָּה²¹.

אִישׁ עָנָו²²

בְּעִנְיָנָיו

הוֹרִיד דַּת

פְּלִילִיָּה;

וְהַנִּרְצָה²³

אֲשֶׁר מָצָא

רְצוֹנְךָ רַב

עֲלִילִיָּה.

בְּרִיתָם זְכֹר

וְאַל תַּעְכֹּר

עָם נוֹשֵׂא אֵימֶךָ!

זְכֹר סֶגֶן²⁴

אֲשֶׁר נִגֵּן

עֲלֵי כִנּוֹר

וְגַם נֵבֶל;

לְךָ נִמְשַׁח

וְנֶגְדְךָ שַׁח²⁵

נְשׂוֹא לָךְ עֹל

וְגַם סֵבֶל;

בְּשִׁירוֹתָיו

וּזְמִירוֹתָיו

יְהוֹדוּן לָךְ

בְּכָל תֵּבֵל.

שְׁעֵה נִכְאָה²⁶

מְקֹרָאָה

לְךָ נַחֲלָה

וְגַם חֶבֶל!

לְהוֹשִׁיעָהּ

לְהַרְגִיעָהּ

הִגָּלֵה²⁷

מִמְּרוֹמֶיךָ!

בְּרִית נָבִיא

שְׁמוֹ תִשְׁבִּי

הוֹאֵל נָא

וְזָכְרָה אֵל!

וְהַמְצֵא פְדוּת

מֵעַבְדוּת

לְהוֹצִיא עָם

בְּךָ שׁוֹאֵל!

דַּל שַׂמַּח

וְחִישׁ צַמַּח

מוֹשִׁיעַ

וְגַם גּוֹאֵל;

וְזָר תַּשְׁמִיד

וְגַם תַּעֲמִיד

הַמַּלְאָךְ

מִיכָאֵל²⁸;

וּבְנִפְלָאוֹת

לְמַשּׁוּאוֹת

הָרִימָה

פְעָמֶיךָ²⁹!

 

ג. “אהבה” לפסח.    🔗

(ד“ת ויתד ותנועה בשורות הקצרות וג”ת ויתד, ב“ת ויתד, ג”ת ויתד ותנועה בחציו הראשון של האזור).

הַיְדַעְתֶּם יְדִידַי, הַצְּבִי בָרַח מִמְּלוֹנִי,

מָתַי יָשׁוּב מְעוֹנִי?

יַגִּיד לָכֶם כְּרוּבִי:

אַחֲרֵי נָשָׂא לְבָבִי

אֵיךְ אֶשָּׂא מַעֲצָבִי?! —

לֹא יָדַע בְּעֵת שֶׁהֶעֱלָה עִמּוֹ אֶת³⁰

שְׂשׂוֹנ‏ִי,

עַל מִי נָטַשׁ יְגוֹנִי!

צַר לִי צַר³¹ עַל נְדוֹדוֹ!

סָר מֵעָלַי כְבוֹדוֹ

אוֹר יִפְעָתוֹ וְהוֹדוֹ.

אֵי יָמִים שְׂפָתָיו יִטְּפוּ נֹפֶת עַל לְשׁוֹנִי,

וַעֲנָקָיו עַל גְּרוֹנִי!

חַנּוֹתַי אֵיךְ שְׁכָחָם!

שַׁעֲשׁוּעַי אֵיךְ זְנָחָם!

וִידִידוּת בֵּין בְּנֵי חָם³².

הֶרְאָה לִי בְאָמוֹן³³, עֵת אֲשֶׁר מוֹפְתָיו

שָׁת כְּמוֹנִי,

וַיּוֹצֵא אֶת הֲמוֹנִי.

קָרַע יַם סוּף לְפָנַי,

הֶרְאָה אוֹרוֹ לְעֵינַי,

דּוֹדָיו בְּאָזְנַי³⁴,

וּלְחֶדֶר אֲהָבַי סָר אֱלֵי חִין קוֹל

פַּעֲמוֹנִי,

וּלְרֵיחַ קִנְּמוֹנִי³⁵. —

עָבְרִי חֻקִּים וְעֵדוֹת

הֶעֱבִיר מֶנִּי יְדִידוֹת,

נִכְבָּדוֹת וַחֲמוּדוֹת. —

הָשֵׁב לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעָךְ!

וְאִם עָבַר רֹאשׁ זְדוֹנִי,

נָא הַעֲבֵר אֶת עֲוֹנִי!

 

תוכחה³⁶    🔗

(ו' תנועות).

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם?

כְּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם!

וְאֵיךְ יִתְגָּאוּ בְּעוֹדָם

וּפִתְאֹם יָבֹא אֵידָם?!

יָבִין אִישׁ לֵב וְנָבוֹן

כִּי סוֹף כֹּל לְרִקָּבוֹן,

וּמֵעָפָר חֻצַּבְנוּ

וְעַתָּה עָדָיו שַׁבְנוּ.

צְפֵה³⁷ רוּחַ קִרְבֵּנוּ,

לְפִקָּדוֹן גַּבֵּנוּ,

וְכִמְעַט עַיִן תִּפְקַח

וְאֶת עֲרֻבָּתוֹ תִּקַּח³⁸!

חַבְלֵי³⁹ אָדָם בְּתֵבֵל

הַבְלֵי רוֹעֵי הֶבֶל

וְאִם נָפְלוּ בַנְּעִימִים⁴⁰

לֹא מָלְאוּ הַיָּמִים. —

קוּם וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ

כִּי לֹא לָךְ הוֹנֶךָ,

וְהָאָדָם וְקִנְיָנוֹ

לְמָחָר יְבֻקַּשׁ וְאֵינוֹ! —

בִּרְבוֹת טוֹבָתֶךָ

הֲתִרָב חֶדְוָתֶךָ?

הֲתֵדַע כִי לְפִי רֻבָּהּ

הַוּוֹת וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ? —

רוּחַ גַּאֲוָה יִבְצֹר⁴¹,

בְּחַיֵּי עוֹלָם יַעֲצֹר,

בְּשׂוּמוֹ מַלְכּוֹ שִׂכְלוֹ

הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ — — —