מלך צעיר ויפה תואר רצה לדעת על הנעשה בבירת מלכותו. מה עשה?
ערך טיול בחוצות העיר. כאשר לא מצא דבר שיעניין אותו, רצה לחזור לארמונו, והנה הוא עומד ליד בית גדול ויפה, וסביבו גינת פרחים המפיצים ריחות נעימים. התקרב המלך לבית והנה יושבות על המרפסת שלוש דמויות:
זוג בגיל העמידה ועלמה יפת תואר. היתה זו כנראה בתם שישבה ורקמה מפה. שאל המלך
: — האוכל להיכנס פנימה ולנוח מעט?
— בבקשה! — הזמינוהו יושבי המרפסת. נכנס המלך פנימה והעלמה היפהפייה הגישה לו קפה. בשעת השתייה נתקשרה שיחה ערה והמארחים שאלו את האורח: — כיצד הגעת לכאן ומה בקשתך?
ענה המלך המחופש: — באתי לקנות יהלומים ואבנים יקרות, כי זה עיסוקי.
השגיח המלך כי לשמע דבריו עשתה העלמה אוזניה כאפרכסת, ודבר זה נסך בלב המלך עוז ובטחון. כאשר יצאו הוריה לרגע קט אל החדר השני, פנה אל העלמה בשאלה: — התסכימי להינשא לי? מאוד מצאת חן בעיני.
— לא אנשא לאיש שאין לו מקצוע. כסף בא וכסף הולך, והמקצוע לעולם עומד. והוא יעמוד לו תמיד לאדם שלא ידע חרפת רעב.
— אלך ואלמד מקצוע — החליט המלך. — אך תבטיחי לי שתחכי לי ולא תינשאי לאיש.
הבטיחה העלמה לחכות לו והמלך חזר אל ארמונו והזמין אורג־שטיחים נודע, נתן בידו סכום כסף גדול וביקשו: — למדני את מלאכת אריגת שטיחים. האומן הסכים והתחיל ללמדו את המלאכה והיא מלאכת מחשבת.
כאשר הרגיש המלך, כי ידיו מאומנות דיין, הודיע על כך לאהובת לבו, וזו הזמינה אותו לביתה.
קיבל המלך את ההזמנה. בדרך, בהיותו צמא, ירד ליד בית־קפה ושתה כוס קפה. כאשר ניגש לשלם, נפל מלוא קומתו למרתף חשוך. התחיל לחפש מישהו, כדי שיוכל בעזרתו לצאת מן המרתף, אך לפתע שמע צווחה איומה: — לא לזוז! כל ניסיון מצדך לצאת מקברך זה ייגמר במוות. רק אם תתן לנו כופר־נפש הגון תשוחרר.
— כסף אין לי — ענה השבוי, — אך יודע אני לארוג שטחים, מלאכת מחשבת, אותם אפשר למכור ולקבל כסף רב.
— מסכים אני — ענה הקול — בתנאי שכבר תתחיל במלאכה. אושיב אותך בחדר סגור ולשם יביאו לך אוכל וכל מה שנחוץ לך. ואתה תעסוק באריגת שטיחים.
הוכנס האיש לחדר צדדי, ובו אוכל ונול אריגה, והתחיל לארוג בו. כעבור חודש ימים יצא מתחת ידו שטיח נפלא, עיין לא ראתה!
לקח אחד השומרים את השטיח והלך למוכרו לאחד הסוחרים הנודעים. זה מצאו משובח ביותר, והתחיל במשא ומתן עם המוכר. בינתיים השגיח הסוחר כי בין פרחי השטיח רקומה באותיות זעירות כתובת: “המלך בצרה! אסרו את מוכר השטיח הזה!” אגב ניהול משא־ומתן ועמידה על המקח, הודיע הסוחר על כך למשטרה. ומייד הגיעו שוטרים למקום ואסרו את המוכר. תחילה שיקר ואמר שדבר לא ידוע לו על מקום המצאו של המלך, אבל כאשר איימו עליו בתלייה בראש חוצות, סיפר את הכל והוביל את השוטרים למקום מעצרו של המלך.
תלו את בעל בית־הקפה, והמלך המשוחרר נשא לאשה את העלמה הפיקחת.
בעת החגיגה סיפר המלך את קורותיו וסיים את הסיפור באומרו: — כסף בא וכסף הולך, והמקצוע לעולם עומד. בזכות המקצוע נחלצתי מצרה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.