רקע
אברהם שלונסקי
עלילות מיקי־מהו

סִפּוּרִים בַּחֲרוּזִים / עַל חַיָּיו הַנּוֹעֲזִים / שֶׁל רֵעֵנוּ מִיקִי־מַהוּ

פֶּרֶק־פֶּרֶק הַרְפַּתְקָאָה הוּא / וְהָאִישׁ אֲשֶׁר כְּתָבָם / שְׁמוֹ הוּא: / שְׁלוֹנְסְקִי אַבְרָהָם

 

עֲלִילָה רִאשׁוֹנָה: מִי הוּא מַה הוּא מִיקִי־מַהוּ?…    🔗

אוֹ

בְּבַקָּשָׁה לְהַכִּיר / אֶת גִבּוֹרֵנוּ הַיַּקִּיר!


פֶּרֶק אָלֶף: יְסֻפַּר בּוֹ וְיֻסְבַּר / אֵיךְ הִגִּיעַ הַבֵּיבָר    🔗

דֶרֶךְ פַּנוּ: הִנֵּה בָּאנוּ!

מָה הָרַעַשׁ? הַסּוּ, הָס!

יְתֵדוֹת אַרְבַּע תָּקַעְנוּ

וְהוֹדַעְנוּ:

זֶה קִרְקָס!


אֹזֶן לֹא תִּשְׂבַּע מִשְּׁמוֹעַ,

עַיִן לֹא תִּשְׂבַּע מֵרְאוֹת,

לֹא חָלִילָה בַּקּוֹלְנוֹעַ,

אוֹ בִּשְׁאָר תֵּאַטְרָאוֹת;


אֶלָּא פֹּה, בִּכְתָב עוֹפֶרֶת,

עַל גַּפֵּי־דַּפֵּי נְיָר,

הֲקִימוֹנוּ לְתִפְאֶרֶת

מִין קִרְקָס שֶׁהוּא בֵּיבָר.


מִין קִרְקָס אֲשֶׁר בֵּיבָר הוּא,

אוֹ בֵּיבָר שֶׁהוּא קִרְקָס, –

הָעִקָּר הוּא, שֶׁדָּבָר הוּא,

מִין דָּבָר שֶׁ…

הַסּוּ! הָס!


קִרְקְסוֹנֶת, בֵּיבָרוֹנֶת,

כְּמַתְכֹּנֶת יְלָדִים,

שֶׁכָּל קְטִינָא וּקְטַנְטוֹנֶת

בּוֹ אוֹרְחִים מְכֻבָּדִים.


וְעַל כֵּן, חַבְרַיָּא, בּוֹאוּ!

(הַקֻּפָּה הִיא שָׁם, בַּסָּל!)

פֹּה כָּל חֹור־מַנְעוּל מָבוֹא הוּא,

כָּל חַרְצָן הוּא פֹּה סַפְסָל.


פֹּה יַרְאוּ לָכֶם הַפַּעַם

לַהֲטֵי־לַהֲטוּטִים

וְיֹאמְרוּ דְבָרִים שֶׁל טַעַם,

הַנִּרְאִים כְּפִטְפּוּטִים.


אַךְ יְהִי לִבְּכֶם בָּטוּחַ,

כִּי לַכֹּל יֵשׁ זְמַן וָעֵת:

עֵת לִלְמוֹד, וְעֵת לַנוּחַ,

וְעִתִּים גַּם לְפַטְפֵּט.


עוֹד נַשְׂכִּיל הַשְׂכֵּל וָדַעַת,

עוֹד נִהְיֶה גַּם רְצִינִים,

אַךְ הַפַּעַם כָּאן מוֹפַעַת

לַהֲקָה שֶׁל לֵיצָנִים!


וְעַל־כֵּן הֲלֹא מֻתָּר כָּאן,

כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּהָל,

לְפַטְפֵּט כָּאן וְלוֹמַר כָּאן:

מִי הֵם, מָה הֵם… וּבִכְלָל


אַךְ כְּדֵי שֶׁנְּפַטְפֵּט,

יֵשׁ לִפְתּוֹחַ פֶּרֶק בֵּית.


פֶּרֶק בֵּית: לְהַסְבִּיר, כִּי בְּדִיּוּק / אֵין לָדַעַת מִיהוּ מוּק    🔗

וְאִם־כָּךְ הֲלֹא תָבִינוּ:

מָה רָצִינוּ, מָה אָבִינוּ,

וּמַדּוּעַ זֶה בְּלִי קֵץ

עַל לֵצֵינוּ נְלוֹצֵץ.


לְמָשָׁל: שְׁמִי פּוּטִי־פֶּתִי.

פֶּתִי־פּוּט, וְלֹא אֵבוֹשׁ

כִּי אֶת קִרְקָסִי הֵבֵאתִי

מֵעוֹלָם שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ.


פֶּתִי שְׁמִי. – זֶה כְּבָר אָמַרְתִּי?

וִ’ם אָמַרְתִּי כְּבָר, אָז מָה?

תָּ’עִקָּר עוֹד לֹא גָּמַרְתִּי:

כָּאן יֵשׁ לַהֲקָה שְׁלֵמָה!


לַהֲקָה, מַה נֶּחְמָדָה אַתְּ!

אַךְ סוֹדוֹ שֶׁל הַלִּהוּק

הוּא בָּזֶה, שֶׁאֵין לָדַעַת:

מִי אַתְּ, מָה אַתְּ בְּדִיּוּק.


שֶׁמָּא רְצִינוּת חָלִילָה,

אוֹ חָלִילָה לַהַג סְתָם?

אַךְ מוּטָב שֶׁכְּבָר נַתְחִילָה

לְפָרֵשׁ אוֹתָם בִּשְׁמָם.


כִּי עִם פֶּתִי הֵנָּה בָּאוּ:

  • מִיקִי!

  • מוּקִי!

  • בּוּקִי!

  • בּוּק!

מָהוּ מִיקִי? מִיקִי מָהוּ?

מִיקִי דַק הוּא כְּבַקְבּוּק.


לֹא־כֵן מוּקִי – זֶה שְׁמַנְמַן הוּא,

כְּמוֹ הַמַּנְדָּרִין מִסִּין.

אַךְ הִנֵּה מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ

עַל שַׁלְשֶׁלֶת הַיּוּחְסִין:


מִיקִי הוּא אָחִיו שֶׁל מוּקִי,

כְּמוֹ שֶׁמּוּקִי – שֶׁל מוּקְיוֹן,

כְּשֵׁם שֶׁבּוּק אֵינֶנּוּ בּוּקִי,

אֶלָּא נֶכֶד שֶׁל בּוּקְיוֹן.


אַךְ בַּלַּהֲקָה – גַּם לוּלִי,

עִם אָחִיו – הַבְּכוֹר: לוּלְיוֹן.

וְעַכְשָׁו אַתֶּם גַּלּוּ לִי:

מִי תַּחְתּוֹן פֹּה, מִי עֶלְיוֹן?


הַמּוּקְיוֹן עֶלְיוֹן, – יָדַעְנוּ!

וְהַמּוּקִי? – הוּא קָטָן.

כְּלוֹמַר: אִם הַבְּכוֹר שָׂטָן הוּא,

הַצָּעִיר הִנּוֹ שְׂטַנְטָן.


אַךְ נִמְאַס כָּל הַפִּטְפּוּט לִי,

לֹא שִׁעוּר הוּא שֶׁל דִּקְדּוּק!

לַהֲטוּ נָא לַהֲטוּט לִי:

  • מִיקִי!

  • מוּקִי!

  • בּוּקִי!

  • בּוּק!


הוֹי לִי מוּקִי, חֲמַקְמוּקִי,

הוֹי מוּקְיוֹן הָעֲמוּקְיוֹן,

חוּשָׁמוּקִי,

חֲכָמוּקִי, ־

מִיקִי־מַהוּ הַגָּאוֹן!


פֶּרֶק גִּימֶל: כָּאן סוֹף־סוֹף, אֲפִלּוּ מִיק / עַל כָּרְחוֹ / יֹאמַר: מַסְפִּיק!    🔗


וְיָכוֹלְנִי כָּךְ שְׁנָתַיִם

גַּם עַל בּוּקִי לְבַקְבֵּק, ־

אַךְ אֵין פְּנַאי, כִּי בֵּינְתַיִם

עֵת הִגִּיעָה לְשַׂחֵק!


וּמִיָּד, וּבְיֶתֶר עֹז,

נִצְטַוֵּחַ הַכָּרוֹז:

בּוֹאוּ! בּוֹאוּ!

אֵין כָּמוֹהוּ!

אֵין כָּמוֹהוּ בַּחֲלוֹם!

חַג־קִשְׁקוּשׁ הוּא!

עוּשׁוּ, חוּשׁוֹ!

רַק הַפַּעַם! רַק הַיּוֹם!


וְלַתִּפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה

עוֹד הוֹסִיף בַּהֲלָצָה:

בּוֹאוּ! בּוֹאוּ! הִכָּנֵסוּ!

יְקֻרְקַס פֹּה מַחֲזֶה,

שֶׁמִּיּוֹם נִסִּים נִסְנֵסוּ,

וּמִיּוֹם קִרְקוּס קִרְקֵסוּ,

לֹא נֻסְנַס עוֹד,

לֹא קֻרְקַס עוֹד

נֵס־קִרְקֶסֶת שֶׁכָּזֶה!


אַךְ נָחוּץ יָפֶה לִגְמוֹר,

וְעַל־כֵּן הִכְרִיז לֵאמוֹר:

בּוֹאוּ!

בּוֹאוּ!

בּוֹאוּ!

בּואּו!

אֵין כָּמוֹהוּ,

יְדִידַי! ־ ־


בַּת־קוֹל עָנְתָה לוֹ:

בֹּהוּ!

תֹּהוּ־בֹּהוּ!

דַּי!


פֶּרֶק דָּלֶת: דַּי קִשְׁקַשְׁנוּ, וּמִכָּאן / לְגוּפוֹ שֶׁל הָעִנְיָן!    🔗

לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה,

לֹא מִלְּמַטָּה, לֹא מִלְּמָעְלָה,

לֹא מֵהֹדּוּ, לֹא מִסִּין,

בָּא לְפֶתַע יוֹם חַמְסִין.


הַחַמְסִין יוֹם־בַּטָּלָה הוּא,

נִשְׁתַּעְמֵם לוֹ מִיקִי־מַהוּ

וְהִתְמִיהַּ בִּלְבָבוֹ:

אָן אֵלֵךְ, וְאָן אָבוֹא?


אִם אַדְרִימָה, לֹא אַצְפִּינָה:

אִם אַשְׂמִילָה, לֹא אַיְמִינָה;

אֵי מָקוֹם, בּוֹ כָּל מִשְׁעוֹל

גַּם יָמִין הוּא וְגַם שְׂמֹאל?


כֹּה חָשַׁב שָׁעָה בְּעֶרֶךְ

וּמָצָא: “הִנֵּה הַדֶּרֶךְ!”

וְרָכוּב עַל הַמַּכּוּשׁ

בָּא לְאֶרֶץ הַקִּשְׁקוּשׁ.


בָּא. הִבִּיט. רָאָה: טַוֶּסֶת

עֵת טוֹבֶלֶת לָהּ בַּקֶּסֶת

וְשׁוֹלַחַת בְּכִשּׁוּף

כְּתָב־אִגֶּרֶת לַיַּנְשׁוּף.


וַיִּשְׁאַל: "הַגִּידִי גְבֶרֶת,

מָה כָּתוּב שָׁם בָּאִגֶּרֶת?"

וַתֹּאמַר: "כָּתוּב לֵאמֹר:

יוֹם־הוּלֶדֶת לַחֲמוֹר".


"יוֹם־הוּלֶדֶת? טוֹב לָרֶדֶת!

הַבְּשׂוֹרָה מְאֹד נֶחְמֶדֶת.

אַךְ בָּנַיִךְ מַה יֹּאמְרוּ

עַל אוֹרֵחַ לֹא־קָרוּא?"


“אֵין דָּבָר, אַל־נָא תִדְאָגָה”.

"אַח… אִם כָּכָה?! – קְפָץ הַגָּגָה!

הִתְפַּרְקֵד עַל הֶחָזֶה

וְרָאָה מַרְאֶה כָּזֶה:


פֶּרֶק הֵא: יְסֻפַּר בּוֹ בְּדִיּוּק / מָה רָאָה שָׁם מִיקִי־מוּק    🔗

סִיר נָפוּחַ בָּא לָנוּחַ

עַל זְנָבוֹ שֶׁל דָּג־מָלוּחַ.

וּבַסֶּדֶק שׁוֹר־הַבָּר

מִתְנַגֵּחַ עִם עַכְבָּר.


עַכָּבִישׁ עַל זְבוּב קֵרֵחַ

טָס לִתְפֹּוס אֶת הַיָּרֵחַ.

בַּר־מִצְוָה הַיּוֹם הַבְּרוֹשׁ

וְקוֹשֵׁר תְּפִלִּין־שֶׁל־רֹאשׁ.


בַּשָׁמַיִם כּוֹכְבֵי־אֶלֶף

גּוֹזְזִים זָנָב שֶׁל כֶּלֶב.

וַחֲמוֹר כּוֹתֵב שִׁירִים

לְקָהָל שֶׁל חֲזִירִים.


הַפִּשְׁפֵּשׁ תּוֹלֶה כַּרְבֹּלֶת

עַל פֻּזְמָק שֶׁל אֵשֶׁת חֹלֶד;

וְהַדֹּב מַשְׁמִיעַ סוֹד

עַל אָזְנוֹ שֶׁל מַר קִפּוֹד.


הַסַּרְטָן – הֲלֹא כָּבוֹד הוּא! –

רָץ עִם תַּרְנְגֹלֶת־הֹדּוּ;

וּפַרְפָּר עַל קֶרֶן פָּר

חֵטְא חוֹטֵא לֹא־יְכֻפָּר.


נְמָלָה קַטָּר מוֹשֶׁכֶת;

וּדְבוֹרָה עִם נִין וָנֶכֶד

עַל קָרַחַת שֶׁל בַּרְנָשׁ

לוֹקְקִים צַלַּחַת דְּבָשׁ.


הַגָּמָל – גַּמָּד גָּבוֹהַּ;

וַעֲנָק נָמוּךְ – צָבוֹעַ;

שְׁנַיִם יַחַד, צַו לְצָו,

מִתְחָרִים עִם גְּבֶרֶת צָב.


בָּא סַיָּח, קוֹטֵף לוֹ פֶּרַח,

וְ“שָׁלוֹם!” – צֵידָה לַדֶּרֶךְ! –

צְלַח וּרְכַב עַל עִפָּרוֹן

(אֵין כָּמוֹהוּ אֲוִירוֹן!)


עֵז־בֶּן־גֵּז כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

שָׁט בַּצִּי עַל פְּנֵי יַבֶּשֶׁת,

מִתְנַפֵּחַ וְקוֹבֵל:

לָמָּה שֶׂה הוּא רַב־חוֹבֵל?"


וּבִן־רֶגַע כָּאן הִתְחִילָה

מִין קִנְאָה כָּזֹאת, חָלִילָה.

שֶׁחָשַׁבְתִּי: פוּי! קַנַּאי…

גֹּעַל־נֶפֶשׁ, בְּחַיַּי!


(כַּמּוּבָן: אָסוּר לִשְׁכֹּוחַ,

כִּי מוּטָב שֶׁלֹּא לִרְתֹּוחַ…

אַךְ מְאֹד אֲנִי שׂוֹנֵא

כָּל יְצוּר שֶׁמִּתְקַנֵּא! )


כָּאן הַשֶּׂה לָבַשׁ מִקְטֹרֶן

וְעָלָה לְרֹאשׁ הַתֹּרֶן,

וּבִכְרוּז־זֵרוּז הִכְרִיז:

“עֹז הָעֵזּוּ, זוּזוּ זִיז!”


זָזוּ, גָּזוּ וְנֶחְפָּזוּ…

אַךְ הָעֵז הֵן עָם לֹא־עָז הוּא,

הִתְיַפֵּחַ עֵז־בֶּן־גֵּז:

“אַל־נָא, שֶׂה, אַל תֵּחָפֵז!”


נִתְעַיֵּף הַשֶּׂה כְּהֹגֶן

וַיִּקְרָא: “הוֹרִידוּ עֹגֶן!”

וַ־עֲצוֹר! – עַל הַמִּכְסֶה

נָחוּ יַחַד עֵז וָשֶׂה.


גַּם בָּצָל עִם הַבְּצַלְצֶלֶת

הִשְׂתָּרְעוּ עַל הַמַּחְצֶלֶת,

עַד שֶׁבָּאוּ וְגֵרְשׁוּם

הַחֲזֶרֶת וְהַשּׁוּם:


"עֵת לִרְקֹד וְלֹא לָנוּחַ,

יִכָּנֵס בָּכֶם הָרוּחַ!

יַעֲמֹוד מְלָפְפוֹן

וִינַגֵּן בַּפָּטֶפוֹן!"


וּמִיָּד מַמָּשׁ סְחַרְחֹרֶת

אָחֲזָה אֶת הַתִּזְמֹרֶת:

זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה

מִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ.


מִין צַוַּחַת! מִין צָרַחַת!

שֶׁאֲפִלּוּ שֵׁד מִשַּׁחַת

מֵרָב עֹנֶג בְּאָזְנָיו

יְכַשְׁכֵּשׁ כָּאן בַּזָּנָב,


פִּיל־פִּילוֹן לְבֵית שֶׁנְהַבִּי

שָׁר: “קָדִימָה, הַמַּכַּבִּי!”

לְהַכְעִיס, אָחִיו צוֹהֵל:

“הֵי קָדִימָה, הַפּוֹעֵל!”


זֶה פּוֹצֵחַ: “יָהּ־חַי־לִי־לִי…”

זֶה צוֹוֵחַ: טִילִי־טִילִי…"

כָּאן זִמְזוּם שֶׁל “טוּ־בִּשְׁבָט…”

שָׁם פִּזּוּם: “אֲנִי מִצְּפָת…”


אַךְ כִּבְשָׂה סוֹרֶקֶת צֶמֶר

וְשׁוֹאֶלֶת: “מָה הַזֶּמֶר?”

וְעוֹנֶה לָהּ הֶחָסִיל:

“אֵלִי יִבְנֶה הַגָּלִיל!”


“הַגָּלִילָה, יוּ־לָה, יוּ־לָה!”

אָז הִתְחִילָה הַהִלּוּלָה.

שֶׁכְּדֻגְמָתָהּ, אַחַי,

לֹא יִרְאֶה אָדָם וָחָי.


כֶּבֶשׁ תָּם וּזְאֵב־הַטֶּרֶף

מַמְתִּיקִים רֵעוּת בְּלִי־הֶרֶף;

גּוּר־אַרְיֵה לוֹחֵשׁ לַגְּדִי:

“אֲהַבְתִּיךָ, יְדִידִי!”


וְחָתוּל, עַכְבָּר וָכֶלֶב

מְשַׁלְּבִים זְנָבוֹת בְּשֶׁלֶב!

הַבֵּיבָר כֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ:

אֵיזֶה זָנָב מְשֻׁלָּשׁ!


בְּקִצּוּר: יֵשׁ לְהַנִּיחַ

שֶׁסּוֹף־סוֹף כְּבָר בָּא מָשִׁיחַ,

עַל חֲמוֹר אוֹ עַל אָתוֹן

לַגַּנְעֵדֶן הַתַּחְתּוֹן.


וּמַה פֶּלֶא אִם נֵעוֹרָה

צָהֳלָה כָּזֹאת שֶׁל הוֹרָה.

שֶׁגַּם אֲבָנִים מִקִּיר

מֻכְרָחוֹת הָיוּ לָשִׁיר.


וְהֵן שָׁרוּ, שָׁרוּ, שָׁרוּ…

מִיקִי־מַהוּ מְאֻשָּׁר הוּא!

כִּי מַה טּוֹב הוּא לַחֲזוֹת

מִין עֲצֶרֶת שֶׁכָּזֹאת.


“הֵי, עֲצֶרֶת מְצַרְצֶרֶת!”

מַרְקִידָה הַחֲצוֹצֶרֶת.

וְתוֹקֵעַ הַשּׁוֹפָר:

“עוּשׁוּ, דוּשׁוּ הֶעָפָר!”


וְכָל רֶגֶל מְדַשְׁדֶּשֶׁת –

סַכָּנָה, פָּשׁוּט, לָגֶשֶׁת!

וּבִכְדֵי שֶׁשּׁוּם גָּרוֹן

לֹא יָבוֹא לִידֵי סִגְרוֹן, –


כָּאן הֵרִיעוּ הַמְּצִלְתַּיִם:

"אַל־נָא, אַל בַּעֲצַלְתַּיִם!

הָבוּ זֶמֶר! הָבוּ גִיל!

אֵלִי יִבְנֶה הַגָּלִיל!" – – –


וְכֻלְּכֶם וַדַּאִי תַּסְכִּימוּ,

כִּי נֶחְמָד הוּא, כִּי נָעִים הוּא…

אַךְ, אֲבוֹי! בִּרְצוֹת הָאֵל,

יְקַלְקֵל גַּם הַפִּלְפֵּל…


אוֹי פִּלְפֵּל וְאוֹי פִּלְפֶּלֶת,

אוֹי מִקְהֶלֶת מְבֻלְבֶּלֶת,

הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת

וְעֵינַי שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת…


פֶּרֶק וָו: שֶׁלָּדַעַת עִקָּרוֹ / אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לִקְרֹוא    🔗

אַדְרַבָּא, שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ,

מַה קָּרָה לְמִיקִי־מַהוּ,

מַעֲשֶׂה מְאֹד נוֹעָז,

מַעֲשֶׂה בְּבַת־אַוָּז.


בַּת־אַוָּז קָפְצָה הַיְאוֹרָה,

עִם בַּרְבּוּר רָקְדָה לָהּ “הוֹרָה”

בָּא עָגוּר, גָּעַר בּוֹ: “בּוּר!”

וְאֵינֶנּוּ הַבַּרְבּוּר.


נֶעֶלְבָה מְאֹד הַגְּבֶרֶת

וְכַדְּיוֹ עָמְדָה חִוֶּרֶת

וְטָחְנָה בְּפֶה סָגוּר

אֶת פָּנָיו שֶׁל מַר עָגוּר.


הֶעָגוּר – גַּם הוּא לֹא גֹלֶם,

נִתְמַתַּחַ כְּוָו עִם חוֹלֶם,

הִיא קָרְאָה לוֹ: “עוּף, חָצוּף!”

הוּא תָּקַע לָהּ בַּפַּרְצוּף.


קוֹל הֵרִימוּ, יָד הֵרִימוּ,

אַךְ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִשְׁלִימוּ.

מֵי מִלֵּל וּמִי פִּלֵּל,

כִּי פִּתְאֹם יָבוֹא פִּלְפֵּל?


הַפִּלְפֵּל נִכְנַס לַחֹטֶם

וְקִנְטֵר לוֹ: “הֲרִיחוֹתֶם?!”

וּנְחִירַיִם עַל הַכְּבִישׁ

מַר הֵילִילוּ: עֲ־עֲטִישְׁשְׁ!


בָּא יַנְשׁוּף עֲגֻל־עֵינַיִם

וְנָתַן לוֹ בַּשִּׁנַּיִם.

הָאַנְקוֹר הִרְתִּיחַ: צְוִיץ!

וּבָאֲחוֹרָיו הִרְבִּיץ.


“הַב לוֹ, הָב!” – נוֹבֵחַ כֶּלֶב –

"הַב לוֹ, הָב! הַרְבֵּץ עַד אֶלֶף,

וּבָאֶלֶף הַשֵּׁנִי

אֲכַבֵּד אוֹתוֹ אֲנִי".


כָּךְ נִמְשָׁךְ מִרְבָּץ בְּלִי־הֶרֶף

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב

וְהִגִּיעוּ – חַי נַפְשִׁי! –

עַד הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי.


אֶלֶף, אֶלֶף, וְעוֹד אֶלֶף,

זֶה בְּצֶלֶף, זֶה בְּטֶלֶף,

בִּסְנוֹקֶרֶת וְכֵילָף

צְלִיף־וּצְלָף, וּטְלִיף־וּטְלַף.


קוֹל הֵרִימוּ, יָד הֵרִימוּ,

אַךְ בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִשְׁלִימוּ,

וְהַכֹּל חָשְׁבוּ: נִגְמָר!

אַךְ לְפֶתַע – מַר לִי, מָר…


פֶּרֶק זַיִן: שֶׁיּוּשַׁר בּוֹ וִיסֻפַּר / עַל צְפַרְדֵּעַ וְשׁוֹר־פָּר    🔗

אַדְרַבָּא, שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ,

מָה קָּרָה לְמִיקִי מָהוּ,

אֵיךְ צָרַח וְאֵיךְ בָּרַח

מִן הַפַּחַת אֶל הַפָּח.


מָה הַפַּח, וּמָה הַפַּחַת?

הַצְּפַרְדֵּעַ מִתְנַפַּחַת,

כַּסִּפּוּר אֲשֶׁר סֻפַּר

בִּצְפַרְדֵּעַ וְשׁוֹר־פָּר.


מַעֲשֶׂה הוּא בִּצְפַרְדַּעַת.

שֶׁרָצְתָה מְאֹד לָדַעַת,

אִם תּוּכַל לְהִדַּמּוֹת

אֶל הַשּׁוֹר בֶּן קוּף אַמּוֹת.


הוּא – כַּתֹּרֶן; הִיא – רַק טֶפַח

וְהִתְחִילָה: נֶפַח, נֶפַח;

טֶפַח־נֶפַח, עוֹד וְעוֹד,

וְהִנֵּה כְּבָר: רֵישׁ אַמּוֹת!


חֲתוּלָה שִׁלְּחָה טַיָּרָה

וּבִקְּשָׁה לָעוּף הָהָרָה.

אַךְ אֵי הַר, וְאֵי מִישׁוֹר?

מִי צְפַרְדֵּעַ, וּמִי שׁוֹר?


קוֹף־קִיפוֹף, מִגֹּדֶל פַּחַד,

הִסְתַּתֵּר בְּקוֹף שֶׁל מַחַט,

וְקַרְנַף הַחֲרוּמָף

הִתְפַּלֵּץ… וְכַף אֶל כָּף:


“הַיָּא, הַיָּא, הַצְּפַרְדֵּעַ!”

אַךְ הַשּׁוֹר הוּא חֲסַר־דֵּעַ:

כִּי מַדּוּעַ זֶה יִכְעַס,

אִם גַּם הִיא מִין שֹׁמֶן־פַס?


“טוֹב”, אָמַר הַשּׁוֹר, "אַרְאֶה לָךְ,

אֵיךְ שִׁפְחָה תִדְמֶה לְמֶלֶךְ?"

וּפִתְאֹם נִמְלַט עַל סוּס

מִן הַשֹּׁקֶת לָאֵבוּס.


יַנְשׁוּפִית מְאֹד נֶחְצֶצֶת

מִתְרוֹצֶצֶת כְּמִפְלֶצֶת;

וְהָנֵץ עַל גַּל חָצָץ

סָח לַכֶּלֶב: “מָה 'תָּ רָץ?!”


מָה הֹווֶה שָׁם? מָה קוֹרֶה שָׁם?

חֶתֶף רוּחַ? שֶׁטֶף גֶּשֶׁם?

“לֹא!” – הוֹדִיעַ הַצָּבָר –

“בָּאוּ מַיִם עַד צַוָּאר”.


וַי! הַמַּיִם אֶל הַשֹּׁקֶת

בָּאוּ פֶּתַע בְּשִׁקְשֹׁקֶת.

שֹׁקּוּ, שֹׁקּוּ, בְּשִׁקְשׁוּק,

בֶּחָבִית פָּקַע חִשּׁוּק!


וְטָבַע שָׁם… “מִי?” חָצִיל הוּא

“הֵי, הַצִּילוּ! הֵי, הַצִּילוּ!”

אַךְ עוֹמֶדֶת דּוּכִיפַת

וְצוֹחֶקֶת: “לֹא אִכְפַּת!”


הַפַּרְעֹשׁ וְהַפַּרְעֹשֶׁת

לוֹעֲגִים גַּם הֵם בְּלִי בֹּשֶׁת.

נִתְעוֹרֵר הָעֲטַלֵּף

וּמִצַּעַר הִתְעַלֵּף.


וְזִמְזֹמֶת, וְטִמְטֹמֶת,

תַּן עַל כֶּבֶשׂ, פִּיל עַל חֹמֶט,

תַּיִשׁ, לַיִשׁ וְיַנְשׁוּף –

זֶה לָזֶה עָקֵב יָשׁוּף.


חֲתַלְתֹּלֶת עֲגַלְגֹּלֶת

נִבְהֲלָה מִן הַבִּלְבֹּלֶת,

וְחָתוּל מֵרֹב בִּלְבּוּל,

שָׂם שַׁבְּלוּל לְתוֹךְ הַלּוּל.


תַּרְנְגוֹל, בַּחוּר כָּאֶרֶז,

אָץ־קָפַץ, עָלָה עַל בֶּרֶז,

וּמִבְרָק לַלּוּל הִבְרִיק:

קוּקוּרֵיקוּ, קוּקוּרִיק!


אָצוּ־רָצוּ הֶחָצֵרָה

צֶמֶד־חֶמֶד שְׁוָא וְצֵירֶה

וְעָמְדוּ בִּדְמוּת סֶגֹּול

אֶפְרוֹחַיִם וְחַרְגּוֹל.


וְהִתְרִיעוּ: "בּוֹאוּ! בּוֹאוּ!

בֶּחָצֵר – עוֹלַם־הַתֹּהוּ!

לֹא חָצֵר הִיא אֶלָּא סְדוֹם!

הֵי, מָגֵן־דָּוִד־אָדֹם!"


וּפִתְאֹם, כְּצִיר שָׁלוּחַ,

בָּא הַתַּיִשׁ הַגָּלוּחַ,

נִיעַ־נוּעַ בַּזָּקָן:

“מִי זֶה כָּאן? וּמַה זֶּה כָּאן?”


הַיּוֹנִים עוֹלוֹת לְמַטָּה:

“הֲשָׁמַעְתָּ? הֲשָׁמַעְתָּ?”

וְעוֹרֵב צוֹרֵחַ: "קְרַע!

מַה קָּרָה פֹּה? מַה קָּרָה?"


עֲגָלִים מֵרֶפֶת בָּאוּ,

כְּדֵי לָדַעַת: מִיהוּ, מָהוּ?

וּפָרוֹת גּוֹעוֹת: מוּ… מָה…

מְהוּמָה, מַהֲלֻמָּה.


וּבוֹכָה בְּלִי סוֹף צְפַרְדֵּעַ,

וְהַסּוּס אֵינוֹ יוֹדֵעַ:

מַהוּ: סוּס, אוֹ בֶּן־אָדָם? – –


כָּל זֶה יַחַד: בֵּי־הִלּוּלָא.

כָּל זֶה: חוּכָא־וְאִטְלוּלָא!

כָּל זֶה יַחַד:

לַ־הֲ־דָ־ם.


פֶּרֶק חֵת: קְצָת תּוֹרָה בְּבַקָּשָׁה / לְסִיּוּם הַפָּרָשָׁה    🔗

לַהֲדָ"ם?! ־ מִי יְגַלֶּה לִי:

מַה זֶּה?־ זֶה רָאשֵׁי־תֵבוֹת!

אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה הַפֶּלִי

נְפַעְנֵחַ אוֹת בְּאוֹת:


לָמֶד – לֹא: וְהֵא – הָיוּ: אַךְ

דָּלֶת – הִיא דְּבָרִים: וּמֵם?

מֵעוֹלָם. – אֲנִי בָּטוּחַ

כִּי עַכְשָׁו תֹּאמְרוּ כֻּלְּכֶם:


לֹא הָיוּ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה

עוֹד בְּשׁוּם תֵּאַטְרָאוֹת!

קוּנְצִים! פֶּלֶא עַל כָּל פֶּלֶא!

וְעַכְשָׁו, לְהִתְרָאוֹת!


שְׂאוּ שָׁלוֹם לְאַבָּא־אִמָּא

גַּם מִמּוּקִי, גַּם מִמּוּק!

וּבִשְׁבִיל סִיּוּם נַרְעִימָה:

זֶמֶר־גֶּמֶר סוֹף־פָּסוּק!



 

עֲלִילָה שְׁנִיָּה:מַעֲשֶׂה בְּקוּנְצִיּוֹן    🔗

אוֹ

מִי הוּא זֶה שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא / נֶחְמָדִים הֵם קִשְׁקוּשָׁיו


פֶּרֶק אָלֶף: שֶׁיַּסְבִּירוּ בּוֹ מַדּוּעַ/ הָעִנְיָן הוּא קְצָת תָּמוּהַּ    🔗

עֲלִילָה אַחַת עוֹלַלְנוּ

וְהִפְלֵאנוּ תּוּשִׁיָּה,

וְעַכְשָׁו הִנֵּה הִתְחַלְנוּ

לְעוֹלֵל אֶת הַשְּׁנִיָּה.


אַךְ תְּחִלָּה וַדַּאי תִּתְמָהוּ:

"אֵיזֶה שֵׁם הוּא? שֵׁם שֶׁל לֵץ,

שֶׁאֲפִלּוּ מִיקִי־מַהוּ

מִכָּמוֹהוּ יִתְפַּלֵּץ!"


וְעַל־כֵּן אַסְבִּיר: מַדּוּעַ

יֵשׁ כָּאֵלֶּה, פַּיְּטָנִים,

שֶׁחוֹמְדִים כָּל שֵׁם תָּמוּהּ?

כִּי גַּם הֵמָּה תִּמְהוֹנִים!


אַף אֲנִי אֶחָד מֵאֵלּוּ,

וּמִדַּפְנָה עַד גְּבוּלוֹת

כָּל הַטַּף אִם יִשָּׁאֵלוּ

וְעָנוּ: “נָכוֹן מְאֹד!”


הִנְנִי בָּחוּר שָׂמֵחַ,

קְצָת חָצוּף, אַךְ לֹא נוֹרָא!

וּלְהַכְעִיס אֲנִי צוֹוֵחַ:

"קָמֶץ־אָלֶף – אֵינוֹ “אָ”!


"קָמֶץ־אָלֶף – כְּלָל לֹא “אָ” הוּא

פַּתַח־בֵּית – אֵינֶנּוּ “בַּ”!

הַגְּדוֹלִים דְּבָרַי שָׁמָעוּ

וְאָמְרוּ “חֻצְפָּה רַבָּה!”


הַגְּדוֹלִים הָהֵם! כָּל פַּעַם

שֶׁאֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים

מְסַפְּרִים דְּבָרִים שֶׁל טַעַם,

יִלְעֲגוּ: “פַּטְפְּטָנִים!”


אַךְ בַּרְנָשׁ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ

בְּצַלַּחַת הַקָּדְקֹד,

הוּא אוֹהֵב מְאֹד לִשְׁמוֹעַ

פִּטְפּוּטָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת.


כִּי פִּטְפּוּט הוּא רָז שֶׁל מָעְלָה,

חֵן שֶׁל טַף וְחִיּוּכָם,

וְלֹא כָּל חָכָם־בַּלַּיְלָה

יֵחָשֵׁב כָּאן לְחָכָם!

עַל־כֵּן, בּוֹאוּ הֶחָצֵרָה,

נִסְתַּתֵּר מֵאֹזֶן זָר;

שָׁם נֵשֵׁב וַאֲסַפֵּרָה

מַעֲשֶׂה מְאֹד מוּזָר.


פֶּרֶק בֵּית: אֵיךְ הוֹפִיעַ בְּצִיּוֹן / יֶלֶד־פֶּלֶא קוּנְצִיּוֹן    🔗

מַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד־פֶּלֶא,

יֶלֶד־פֶּלֶא בְּצִיּוֹן,

אֲשֶׁר שֵׁם כֹּה מְשֻנֶּה לוֹ:

לֵץ בֶּן עֶלֶץ קוּנְצִיּוֹן!


כְּבָר אָמַרְתִּי, כִּי תִּתְמָהוּ:

“קוּנְצִיּוֹן? זֶה מְשֻנֶּה!”

תִּשְׁאֲלוּנִי: “מִיהוּ? מַהוּ?”

תִּשְׁאֲלוּ – וְאֶעֱנֶה.


מִיהוּ? זֹאת אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

בֶּן־אָדָם? חַיָּה? אוֹ עוֹף?

יֵשׁ אוֹמְרִים: אִמּוֹ צְפַרְדֵּעַ,

וַאֲבִי־אָבִיו הוּא קוֹף.


יֵשׁ אוֹמְרִים מַמָּשׁ הַהֵפֶךְ:

כִּי אִמּוֹ הִיא קוֹף שְׁמַנְמוֹן.

וְאָבִיו הוּא גוּץ־בֶּן־טֶפַח,

שֶּלְּכָל גּוּפוֹ אֵין נֶפַח

אֶלָּא שְׂלִישׁ הַצְּפַרְדְּעוֹן.


וְאֶפְשָׁר, כִּי זֶה אֶפְרוֹחַ,

שֶׁבִּקַּע קְלִפַּת כּוֹכָב

וְצָלְחָה דַרְכּוֹ לִבְרוֹחַ

מֵאִמּוֹ וּמֵאֶחָיו;


וּמֵאָז שָׁנִים אַלְפַּיִם

(וְאוּלַי הַרְבֵּה יוֹתֵר!)

הוּא בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם

מְקַרְטֵעַ וּמְנַתֵּר.


אַךְ אֶחָד, מוֹרֶה־לְטֶבַע,

שְׁאָלוּהוּ – וְעָנָה:

"זֶהוּ סְתָם קִשְׁקוּשׁ־וָרֶבַע

וּפִטְפּוּט כָּפוּל־שְׁמוֹנָה".


אָז חָשַׁבְתִּי: צַר לִי! מַר לִי!

מָה אֶפְשָׁר פֹּה לַעֲשׂוֹת?

מִי יַסְבִּיר לִי, מִי יֹאמַר לִי,

יְגַלֶּה לִי אֶת הַסּוֹד?


עֵסֶק בִּישׁ! אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ

לְבָאֵר לִי בְּדִיּוּק…

אָז נִזְכַּרְתִּי: יֵשׁ לִי רֵעַ,

רֵעַ־דֵּעַ כָּל־יוֹדֵעַ,

זֶה שֶׁשְּׁמוֹ הוּא: מִיקִי־מוּק.


אֶצְבָּעַיִם בֵּין שְׂפָתַיִם,

צִפְצוּפַיִם: מוּק־מוּקְיוֹן!

לֹא הוֹצֵאתִי מִלּוֹתַיִם,

וּמִיָּד הֵבִין וְ־ "הַיָּא!

בּוֹא, תִּרְאֶה אֶת קוּנְצִיּוֹן!"


בָּא אֲנִי, רוֹאֶה: שָׁטִיחַ

מֵעוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן,

וְעָלָיו, כְּדוּד מַרְתִּיחַ,

פִּיחַ־פִּיחַ אֲבַטִּיחַ,

וּבְתוֹכוֹ – חַרְצָן קָטָן.


שֹׁמּוּ־שֹׁמּוּ, הַשָּׁמַיִם!

כּוֹכְבֵי־אֶלֶף! לְבָנָה!

שְׂתֵּי עֵינַיִם לוֹ – סוֹגְרַיִם,

נְחִירַיִם – כְּגֵרְשַׂיִם,

וּשְׂפָתַיִם – כִּשְׁוָא־נָע.


מִשְׁקָלוֹ הוּא רֶבַע אוּנְצִי.

וּכְמוֹ חִירִיק הוּא רָזֶה…

אַךְ מַפְלִיא הוּא קוּנְצִים־מוּנְצִים,

שֶׁמִּיּוֹם קִנְצַצְנוּ קוּנְצִים

לֹא קֻנְצַץ עוֹד קוּנְץ כָּזֶה!


זֶהוּ, בְּלִי סָפֵק, בֶּן־מֶלֶךְ;

זֶה וַדַּאי הוֹרֵג בְּלִי מֶלַח!

זֶה כַּבִּיר!

וְזֶה מוֹחֵץ!

אָרְחֵי־פָּרְחֵי! אַרְכִי־לֵץ!


פֶּרֶק גִּמֶל: בּוֹ נִמּוּק לְשֵׁם צִדּוּק / הַשְּׁגִיאוֹת שֶׁבַּדִּקְדּוּק    🔗

כָּאן, חַבְרַיָּא, דֹּמּוּ רֶגַע!

כָּאן, אוֹמְרִים, אֵרַע הַפֶּגַע!

כָּאן כָּל צַדִּיקֵי־הַדּוֹר

הִתְפָּרְצוּ עָלַי, לֵאמוֹר:

אֵיךְ זֶה, אֵיךְ זֶה הַעִזּוֹתִי

לְהַדְפִּיס מִלָּה כָּזֹאת־הִיא?!

"מִין מִלָּה גַסָּה כָּזֹאת

אֵין חוֹרְזִים בַּחֲרוּזוֹת!

יֵשׁ דִּקְדּוּק בְּבֵית־הַסֵּפֶר,

וְאָסוּר שֶׁכָּל תִּינוֹק

יַעֲשֶׂה עָפָר־וָאֵפֶר

אֶת הַסֵּדֶר וְהַחוֹק!"


אָז עָנִיתִי (כְּכָל יֶלֶד

הַמֻּכְתָּר בְּנִימוּסִים):

"אֵין מִלִּים גַּסּוֹת בַּחֶלֶד,

יֵשׁ רַק אֲנָשִׁים גַּסִּים!"


אַךְ שָׁמְעוּ זֹאת כָּל הַלָּלוּ,

נִדְהֲמוּ וְנִתְחַלְחָלוּ,

נִדְהֲמוּ וְנִשְׁתָּאוּ,

כִּי הֵבִינוּ: שֶׁטָּעוּ!


וּמִיָּד הוֹסַפְתִּי:

"סוּרוּ!

כָּאן, אֶצְלֵנוּ, זֶה הַחֹק:

אִם עַל־בֶּאֱמֶת אָסוּר הוּא,

לֹא אָסוּר הוּא עַל־בִּצְחוֹק!

וְהַצְּחוֹק (כְּדַאי לָדַעַת!)

הוּא דָבָר נִפְלָא מְאֹד:

מִי יִתֵּן וְעַל כָּל צַעַד

יַצְחִיקוּנוּ עוֹד וָעוֹד!

וַאֲשֶׁר לְדִקְדּוּקֵנוּ…

נָא סִלְחוּ לְתִינוֹקֵינוּ

אִם חָטְאוּ… יִגְדַּל לוֹ מוּק,

וִידַבֵּר עַל־פִּי דִּקְדּוּק" – –


וּמִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב

וּמֵעֶרֶב עַד אוֹר־יוֹם

כָּךְ רָצִיתִי עוֹד בְּלִי הֶרֶף

סְתָם לִנְאוֹם, לִנְאוֹם, לִנְאוֹם…


אַךְ כֵּיוָן שֶׁדַּי קִשְׁקַשְׁתִּי,

וּסְלִיחָה גַם־כֵּן בִּקַּשְׁתִּי,

נִתְהַרְהֵר בִּי רַעֲיוֹן:

"דַּי!

נָשׁוּב לְקוּנְצִיּוֹן!"


פֶּרֶק דָּלֶת: בּוֹ נָבִיא לִפְנֵי הַטָּף / קְצָת מִשֶּׁפַע לְהָטָיו    🔗

וְעַכְשָׁו, אַחַי, הִכּוֹנוּ

לְסִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה!

הַסִּפּוּר – בְּקוּנְצִיּוֹן הוּא…

זֶה קָשֶׁה… אַךְ נְנַסֶּה…


וַיְהִי לַיְלָה. וַיְהִי נֶשֶׁף.

מִי זֶה: שֵׁד, אוֹ אַשְׁמְדַי?

אֶשֶׁף־כֶּשֶׁף, גֵּץ בֶּן־רֶשֶׁף…

מִפָּרַס אוֹ מִמָּדַי?


מֵהָאִיטִי? מִטָּאִיטִי?

הוֹנוֹלוּלוּ? אוֹ זוּלוֹ?

אַךְ רָאִיתִי כִּי טָעִיתִי

וְעָנִיתִי: דַּוְקָא לֹא!


לֹא מֵהֹדּוּ, לֹא מִסִּין הוּא,

כִּי מִפֹּה הוּא, מִצִּיּוֹן.

זֶהוּ, זֶהוּ – הַאֲזִינוּ! –

סוֹד בֶּן־סוֹד הוּא, רָז־רָזִין הוּא,

לֵץ בֶּן עֶלֶץ קוּנְצִיּוֹן!

(קוּנְץ־צִיּוֹן)


לֵץ בֶּן עֶלֶץ, פּוּטִי־פֶּתִּי,

הוּא רַב־מָג וְרַב־פִּטְפּוּט!

כִּי לְשָׁם הִנֵּה הוּבֵאתִי

וְעַד בֹּקֶר שָׁם הָרְאֵיתִי

מִמֵּיטַב הַלַּהֲטוּט.


לַהַט־רַהַט! סְבָךְ שֶׁל פְּקַעַת!

אֻשְׁכִּי־בֻּשְׁכִּי! אֵין לַחְשׁוֹשׁ!

גַּם אִם תִּתְבַּלְבֵּל הַדַּעַת

מִסְּחַרְחֹרֶת שֶׁל הָרֹאשׁ.


שָׁם לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ

אֶלֶף־פֶּלֶא לַעֲשׂוֹת!

אַךְ לָכֶם הַיּוֹם אַרְאֶה נָא

רַק אֶחָד מֵהֶם… בְּסוֹד!


– אֲבָל אֵיזֶה? כָּאן הַקּשִׁי…

– זֶה שֶׁהָרִאשׁוֹן יָצוּף!

– טוֹב! בָּחַרְתִּי! חֶבְרָה, גֹּשִׁי!

הָרִאשׁוֹן:

– חָכְמַת־פַּרְצוּף!


רְאוּ הֵיטֶב, אֵיךְ אֲצַיֵּרָה

דְּמוּת פַּרְצוּף עַל־פִּי דִּקְדּוּק:

קַו לְקָו. וּשְׁוָא לְצֵירֶה.

חֹלֶם־גֹּלֶם. בְּדִיּוּק!


זֶהוּ!

חִירִיק

חִירִיק

וָו פָּתוּחַ

מֶרְכָאוֹת

וְסִיר נָפוּחַ

סָמֶךְ סָמֶךְ

קַו כָּפוּף

וַהֲרֵי לָכֶם

פַּרְצוּף!


וְעוֹד זֹאת מִשָּׁם הֵבֵאתִי…

אֵין זֶה קוּנְץ, זֶה כָּכָה, כְּלוּם!

הַגְּדוֹלִים – אָמַר לִי פֶּתִי –

יִקְרְאוּ לָזֶה: דִּקְלוּם.


טוֹב, דִּקְלוּם! לֹא נִתְוַכֵּחַ!

גַּם “דִּקְלוּם” הוּא שֵּׁם לֹא רָע!

הָעִקָּר שֶׁזֶּה שָׂמֵחַ

וּמַצְחִיק – פָּשׁוּט נוֹרָא!


לְמָשָׁל כָּכָה:


"יֵשׁ נָהָר וּשְׁמוֹ חִידֶּקֶל.

קְנֵה חֲמוֹר בְּרֶבַע שֶׁקֶל.

מִזְנָבוֹ שֵׂעָר תִּתְלוֹשׁ

וְתַדְבִּיק זָקָן לָרֹאשׁ.

אָז תָּשׁוּב לְכָאן בְּנַחַת

עֶלֶם־צֶלֶם בְּלִי קָרַחַת,

בְּלִי קָרַחַת וּבְלִי כְּלוּם. –

זֶהוּ תֹּכֶן הַדִּקְלוּם!"


וְעוֹד כָּךְ:

"מִן הַלּוּל שֶׁבַּגֻּלְגֹּלֶת

מְקַרְקֶרֶת תַּרְנְגֹּלֶת,

תַּרְנְגֹלֶת מְקַרְקֶרֶת:

“זוּג אוֹ פֶּרֶט? זוּג אוֹ פֶּרֶט?”

זֶה לֹא פֶּרֶט, זֶה לֹא זוּג,

זֶהוּ כָּכָה סְתָם לִגְלוּג!"


פֶּרֶק הֵא: בּוֹ יְסֻפַּר גַּם יְאֻמָּן / כִּי עוֹד נָשׁוּב אֶל הָעִנְיָן    🔗

אַךְ יָבִין אֲפִלּוּ חוּשָׁם,

כִּי הָיוּ שָׁם עוֹד וְעוֹד!

סוֹף־מִסְפָּר חָכְמוֹת הָיוּ שָּם

וְהַרְבֵּה־עֶשְׂרֵה שְׁטוּיּוֹת.


וַאֲפִלּוּ אִם בְּלִי־הֶרֶף

פִּי כְּבֶרֶז לֹא אֶסְגּוֹר,

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב

אֲקַשְׁקֵשׁ וְלֹא אֶגְמוֹר.


כִּי בֵּינֵינוּ־בֵּין־עַצְמֵנוּ:

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִגְמוֹר הַלֵּל

עַל רַבֵּנוּ מוּקְיוֹנֵנוּ

מַצְחִיקֵנוּ קוּנְצִיאֵל!?


בְּיִחוּד שֶׁכְּבָר שָׁמַעְנוּ,

כִּי אַ. שְׁלוֹנְסְקִי עוֹד נָכוֹן

לְסַפֵּר, אֵיךְ מִיק שֶׁלָּנוּ

מְסַדֵּר לוֹ תֵּאַטְרוֹן!


שָׁם בַּתֵּאַטְרוֹן יַשְׁמִיעַ

קוּנְצִיּוֹן אֶת קִשְׁקוּשָׂיו, –

אֶלֶף תֵּמַהּ אָז נַתְמִיהַּ,

גַּם נָרִיעַ… וְעַכְשָׁו…


וְעַכְשָׁו אִמְרוּ וּתְמָהוּ:

זֶה נֶחְמָד כְּמַחֲזֶה!

וְחֵן־חֵן לְמִיקִי־מַהוּ:

מִיקִי־מַהוּ שֶׁכָּזֶה!


אֵין כָּמוֹךָ, קוּנְץ בֶּן־פֶּלֶא,

יֶלֶד־פֶּלֶא בְּצִיּוֹן!

מַה מְּאֹד הַשֵּׁם יָאֶה לוֹ,

שֵׁם יָאֶה לוֹ, אָמֵן סֶלָה:

לֵץ בֶּן עֶלֶץ קוּנְצִיּוֹן!


 

עֲלִילָה שְׁלִישִׁית: מִיקִי כָּל־בּוֹ    🔗

אוֹ

אֵיך בִּגְלַל הַטֶּלֶפוֹן / לִפְעָמִים נוֹחְלִים חֶרְבּוֹן


הַקְדָּמָה רִאשׁוֹנָה    🔗

כִּי לְפִי הַתָּכְנִיָּה / עוֹד תּוֹפִיעַ גַּם שְׁנִיָה


כָּאן מֻבְטָחְנִי, כִּי תִשְׁאָלוּ:

מָה הַהַקְדָּמוֹת הַלָּלוּ?

פְּתַח הַפֶּה כְּמַעֲיָן –

וְיָשָׁר אֶל הָעִנְיָן!


אַךְ, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

הַשִּׁירָה אֵינֶנָּהּ מַיִם!

אֵין זֶה בֶּרֶז שֶׁפּוֹתְחִים,

וְהַמַּיִם נִשְׁפָּכִים…


כָּאן צָרִיךְ לִשְׁקוֹל בְּמֹחַ:

מַה לִּזְכּוֹר, וּמַה לִּשְׁכּוֹחַ,

מַה לִּמְחוֹק, וּמַה לִּכְתּוֹב, –

שֶׁנּוּכַל לוֹמַר: כִּי טוֹב!


כִּי לִכְתּוֹב צָרִיךְ לָדַעַת,

וְלִמְחוֹק צָרִיךְ לָדַעַת,

וּבִכְלָל צָרִיךְ מְאֹד

רַק לָדַעַת וְלִלְמֹד.


וּמִנִּסְיוֹנִי אוֹדִיעַ

כִּי לָלֹק גְּלִידָה־גָבִיעַ

קַל יוֹתֵר לִי – פִּי שִׁבְעִים! –

מִלִּכְתֹּב שִׁירִים טוֹבִים.


כִּי שִׁירִים טוֹבִים, רֵעֵינוּ,

רַק הַפֶּתִי, לֹא עָלֵינוּ,

עוֹד חוֹשֵׁב, כִּי כָּכָה־סְתָם

מַצְלִיחִים לַעֲשׂוֹתָם.


אַךְ, מוּבָן, כִּי לֹא רָצִינוּ,

שֶׁדְּבָרֵינוּ כֹּה יַרְצִינוּ…

זֶה אַגַּב… זֶה בְּמִקְרֶה…

וְיִסְלַח לִי הַקּוֹרֵא.


אוּף! לְגַמְרֵי נִתְבַּלְבַּלְתִּי…

מִי זוֹכֵר, בַּמֶּה הִתְחַלְתִּי?

זִכְרוֹנִי לָקוּי מְאֹד…

כֵּן! בִּדְבַר הַהַקְדָּמוֹת…


הַקִּצּוּר: מִנְהָג קַדְמוֹן הוּא.

גַּם זְקֵנִים עוֹשִׂים כָּמוֹנוּ.

כִּי לָדַעַת מִי וּמָה

אִי־אֶפְשָׁר בְּלִי הַקְדָּמָה!


הַקְדָּמָה שְׁנִיָּה    🔗

יֵרָמֵז בָּהּ בְּקִצּוּר / מַהוּ תֹּכֶן הַסִּפּוּר


וְעַכְשָׁו שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ

אֵיךְ הִשְׁקִיעַ מִיקִי־מַהוּ

אֶת רֹאשׁוֹ וְאַתְּ רֻבּוֹ

בַּחֲנוּת שֶׁשְּׁמָהּ: כָּל־בּוֹ.


הֲמֻכְרָחְנִי גַם הַפַּעַם

לְהַסְבִּיר לָכֶם, מַה טַּעַם

דַּוְקָא שֵׁם כָּזֶה יָאוֹת

לַחֲנוֹת אֲשֶׁר כָּזֹאת?


סוֹף־כָּל־סוֹף, הֲרֵי אֲנַחְנוּ

מִן הַנִּסָּיוֹן נוֹכַחְנוּ:

שֵם כָּזֶה, אוֹ שֵׁם כָּזֶה…

הָעִקָּר: הַמַּעֲשֶׂה!


וְעַל כֵּן שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ –

מַעֲשֶׂה בְּמִיקִי־מַהוּ,

שֶׁהֵסִית אוֹתוֹ לִבּוֹ

לְסַדֵּר חֲנוּת “כָּל־בּוֹ.”


פֶּרֶק אָלֶף: מַה קָּרָה שֶׁמִּיק הֶחְלִיט / לְהַגִּיעַ עַד תַּכְלִית    🔗

זֶה הָיָה, נֹאמַר, בְּשֶׁבַע,

אוֹ בִּשְׁמוֹנֶה־חָסֵר־רֶבַע,

לִפְנוֹת עֶרֶב טוּ־בְּאָב,

טוּ־בְּאָב בְּתָו־שִׁין־וָו.


וְהָיָה זֶה כָּךְ, בְּעֵרֶךְ:

לֵיל כּוּשִׁי, זָקֵן כְּתֶרַח,

אֶל הָעֶרֶב כְּבָר נָסַב

וְהִדְלִיק אֶת פָּנָסָיו.


כְּארְחַת פִּילִים הִנְדּוּסִים

זָעוּ־נָעוּ אַבְטוֹבּוּסִים

וְהוֹבִילוּ בְּנֵי־אָדָם

מֵרְחוֹב־אַלֶּנְבִּי לַיָּם.


כְּבָר הֵגִיפָה תְּרִיס וָדֶלֶת

כָּל חֲנוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֶׁלֶט,

וּבַסִּינֶמָה “קִישׁוֹן”

כְּבָר הִתְחִיל סִיאַנְס־רִאשׁוֹן.


וּבָרְחוֹב צָרְחוּ בְּלִי הֶרֶף

תֵּימָנִים: “תּוֹסֶפֶת־עֶרֶב!”

“קוֹף נוֹלַד בְּאֶרֶס כּוּשׁ!”

“בְּלִי מִילַיִם חֲסִי־גְּרוּשׁ!”


וְעַל יַד סֻכָּה גַזּוֹזִית

(שֵׁם מַצְחִיק נוֹרָא: גַּזּוֹזִית…)

זַאֲטוּט אֶחָד חָכָם

מְכַרְסֵם לוֹ תִּירָס חָם.


וְאֵי־שָׁם, בְּצֵל מִרְפֶּסֶת,

הַחַבְרַיָּה הַמְקֻנְדֶּסֶת,

הַיְּדוּעַה בְּיִשְׂרָאֵל,

נִתְעַיְּפָה לְהִתְהוֹלֵל.


בְּדִיּוּק אֵינִי יוֹדֵעַ,

אַךְ נִדְמֶה לִי, כִּי צְפַרְדֵּעַ

רִאשׁוֹנָה הִכְרִיזָה: "מִיק!

בִּשְׁבִילִי הַיּוֹם מַסְפִּיק!"


אַחַר־כָּךְ אָמַר הַכֶּלֶב:

"כְּבָר קִנְצַצְנוּ קוּנְצִים אֶלֶף

וְעַכְשָׁיו, הַב־הָב, יַא־שֵׁיךְ,

לְבֵיתִי אֲנִי הוֹלֵךְ!"


כָּךְ, לְחוּד אוֹ צֶמֶד־חֶמֶד,

כָּל הַכְּנוּפְיָה הַמְפֻרְצֶמֶת,

אֶת פְּסוּקָם פָּסְקוּ: “שָׁלוֹם!”

תַּמָּה פָּרָשַׁת הַיּוֹם.


וְאָמְרָה אָז מִיקָה: "הַיְטָא!

אֵין בְּרֵרָה, נֵלֵךְ הַבַּיְתָה!"

וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו

לִפְנוֹת־עֶרֶב טוּ־בְּאָב.


הֵם הָלְכוּ וְהֵמָּה בָּאוּ

לְבֵיתוֹ שֶׁל מִיקִי־מַהוּ,

וּבִשְׁמוֹנֶה בְּדִיּוּק

כְּבָר שָׁכְבָה מִשְׁפַּחַת מוּק.


כָּךְ שָׁכְבוּ שְׁנֵיהֶם בְּשֶׁקֶט

מִיק וּמִיקָה הַמְפֻנדְּרֶקֶת,

עַד שֶׁמִּיקִי סָח רִאשׁוֹן:

“לֹא אוּכַל הַיּוֹם לִישֹׁון!”


– “לָמָּה?”

– “כָּכָה!”

– “מָה זֶה כָּכָה?”

– "אַח טִפְּשָׁה אַתְּ! מָה אַתְּ סָחָה?

הִתְהוֹלַלְתִּי כָּל יָמַי,

וְעַכְשָׁו אָמַרְתִּי: דַי!


דַּי קִרְקַסְנוּ, דַי קִנְדַּסְנוּ,

כְּבָר לְכָל הָעִיר נִמְאַסְנוּ,

וְהִגִּיעָה עֵת לָשִׁים

קֵץ לְכָל הַקִּנְדּוּסִים!


סוֹף־כָּל־סוֹף, אֵינֶנִּי יֶלֶד,

וְתִהְיֶה זֹאת רַק אִוֶּלֶת,

אִם הַלַּיְלָה לֹא אַחְלִיט,

אֵיךְ נַגִּיעַ עַד תַּכְלִית."


כָּאן כְּבָר מִיקָה לֹא הִרְגִּיעָה:

"אֵיךְ זֶה?! מָה פֵּרוּשׁ “נַגִּיעַ”?!

אֵיךְ זֶה כָּכָה מַחְלִיטִים

בָּעִנְיַן הַתַּכְלִיתִים!


וְאוּלַי זֶה לֹא יָאֶה לִי?

וְאוּלַי זֶה לֹא שָׁוֶה לִי?

וְאוּלַי זֶה אִי־אֶפְשָׁר

אִם אֵין שֵׁכֶל־הַיָּשָׁר?!


הֵן בְּמוֹ אָזְנַי שָׁמַעְתִּי

תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם, כְּשֶׁחָטָאתִי,

שֶׁהוֹרַי אָמְרוּ לִי שׁוּב,

כִּי גַם שֵׂכֶל הוּא חָשׁוּב!"


אֲבָל מִיקִי לֹא הִקְשִׁיב לָהּ,

וַאֲפִלּוּ לֹא הֵשִׁיב לָהּ;

מַה הוֹרֶיהָ! מַה הוֹרָיו!

הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּרָיו.


כָּאָמוּר: "אֵינֶנִּי יֶלֶד…

וְתִהְיֶה זוֹ רַק אִוֶּלֶת,

אִם הַלַּיְלָה לֹא אַחְלִיט

לְהַגִּיעַ עַד תַּכְלִית…


אֲבָל אֵיזוֹ, מִי יֹאמַר לִי?

מַה שָּׁוֶה לִי שֶׁאֶבְחַר לִי?

אֶסְקִימוֹ? – זֶה לֹא כְּדַאי!

גַּן־חַיּוֹת? – כְּבָר יֵשׁ פֹּה דַּי!


כָּל פִּנָּה אֲשֶׁר פָּנִיתִי

רַק חַיּוֹת, חַיּוֹת רָאִיתִי,

וַאֲפִלּוּ בֶּן־אָדָם

סְתָם־חַיָּה הוּא כְּכֻלָּם!


כָּךְ שָׁכַבְתִּי וְשָׁכַבְתִּי

וּבְלִבִּי חָשֹׁב חָשַׁבְתִּי:

אִם הִצְלַחְתָּ עַד עַכְשָׁו,

זֶה סִימָן שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא!


זֶה סִימָן שֶׁמִּיקִי־מַהוּ

כְּבָר יוֹדֵעַ, מִי וּמָה הוּא,

עַד הֵיכָן מַסְפִּיק מֹחוֹ,

וּבַמֶּה גָדוֹל כֹּחוֹ.


וְסוֹף־סוֹף וַדַּאי יַצְלִיחַ

מֶרְקָחָה יָפָה לַרְתִּיחַ

וּבִזְכוּת שִׂכְלוֹ לִמְצוֹא

מִין דָּבָר, שֶׁקּוֹץ־קוֹצוֹ,

חֵלֶק אֶלֶף מִנִּי אֶלֶף

לֹא יַמְצִיא אֲפִלּוּ כֶּלֶב!


וְכֵיוָן שֶׁכָּל זֶה בַּנְתִּי,

מִין חֶשְׁבּוֹן כָּזֶה חִשְׁבַּנְתִּי:

יֵשׁ לִי חֲבֵרִים רִבּוֹא, –

אֲסַדֵּר

חֲנוּת כָּל־בּוֹ!"


אַךְ שָׁמְעָה זֹאת גְּבֶרֶת מִיקָה

מִשִּׂמְחָה כֻּלָּהּ הִסְמִיקָה

וְצָוְחָה עַד שִׁגָּעוֹן:


"מִיקִי! מִיק! אַתָּה גָּאוֹן!

נַעֲשֶׂה נָא כִּדְבָרֶיךָ,

וּלְהוֹרַי גַּם לְהוֹרֶיךָ

עוֹד נוֹכִיחַ, כִּי אֶפְשָׁר

גַּם בְּלִי שֵׂכֶל־הַיָּשָׁר!"


– וְהוֹכִיחוּ??

־ אֹרֶךְ־רוּחַ!

וְיִהְיֶה לִבְּכֶם בָּטוּחַ,

כִּי בְּסוֹף הָעֲלִילָה

גַּם הַסּוֹד הַזֶּה נִגְלָה.


וְעַד אָז – נִשְׁמַע בְּנַחַת,

אֵיךְ הִשְׁוִיצוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד,

אֵיךְ הִרְבּוּ לְהִתְחַבֵּט…

אַךְ עַל־כָּךְ – בְּפֶרֶק בֵּית!


פֶּרֶק בֵּית: כָּל הַהַתְחָלוֹת קַלּוֹת / אַךְ לִגְמוֹר קָשֶׁה מְאֹד    🔗

וּלְמָחָר – כְּהֶרֶף־עַיִן –!

זֶה הָיָה בְּאָב טֵית־זַיִן,

אָב טֵית־זַיִן שְׁנַת תַּשָּׁו,

הֵם מָצְאוּ שִׁרְיוֹן שֶׁל צָב.


הַשִּׁרְיוֹן מָקוֹם נִפְלָא הוּא

לְעִסקוֹ שֶׁל מִיקִי־מַהוּ,

וּמִלְּמַעְלָה עַל גַּבּוֹ

שְׁנֵי שְׁלָטִים:

חֲנוּת כָּל־בּוֹ

חֲנוּת כָּל־בּוֹ


(תִּשְׁאָלוּנִי: לָמָּה שְׁנַיִם?

מָה עוֹשֶׂה פֹּה הַשֵּׁנִי?!

תִּקְטְפוּ אֶת שְׁתֵּי אָזְנַי אִם

לֹא שָׁאַלְתִּי גַּם אֲנִי.


אַךְ הֲנִסִּיתֶם כְּבָר פַּעַם

לְדַבֵּר אֶל אֶבֶן־קִיר?

יְהֻמֵּם, חָשַׁבְתִּי, רַעַם,

וְהִמְשַׁכְתִּי אֶת הַשִּׁיר).


וַיִּקְחוּ זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת

וַיִּתְלוּהָ עַל הַדֶּלֶת,

כְּדֵי שֶׁפְּנִימָה הֶחָלָל

יִשְׂתָּרֵעַ וְיִגְדַּל.


וּבַפֶּתַח מוּקִי שָׂם בּוֹ

לְתִפְאֶרֶת כּוּשִׁי־סָמְבּוֹ,

שֶׁיַּכְרִיז בְּקוֹל גָּדוֹל:

פֹּה אֶפְשָׁר לִקְנוֹת הַכֹּל!”


וּמִיָּד קוֹנִים בְּלִי הֶרֶף

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב

מַזְמִינִים וּמַזְמִינִים

מֵאַלְפֵי מִינֵי־מִינִים.


“אָן לִשְׁלֹוחַ?”

“מַה וְכַמָּה?”

“רָמַת־גַּן או יוֹקוֹהָמָה?”

“לַדָּרוֹם אוֹ לַצָּפוֹן?”

וְהַכֹּל – בְּטֶלֶפוֹן.


עוֹד הַקְדָּמָה קְטַנָּה    🔗

רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּאן דָּרוּשׁ / שִׁיר קָטָן לְשֵׁם פֵּרוּשׂ

בְּוַדַּאי תֹּאמְרוּ: "נִפְלָא הוּא

דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל מִיקִי־מַהוּ!"

הוּא הָיָה נִפְלָא… נָכוֹן…

אִלְמָלֵא הַטֶּלֶפוֹן…


“אֵיךְ? מַדּוּעַ? מַה קָּרָה לוֹ”? –

כָּל זֶה יְסֻפַּר פֹּה הָלְאָה,

יְסֻפָּר הַכֹּל בִּכְתָב

מִנִּי אָלֶף וְעַד תָּו.


כִּי עַכְשָׁו נַתְחִיל לִשְׁמֹועַ

מְהוּמָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ,

שֶׁאֲפִלּוּ מִיק־מוּקְיוֹן

בְּסוֹפָהּ נָחַל חֶרְבּוֹן.


אַךְ, אַגַּב, כָּאן יֵשׁ וִכּוּחַ,

וְתָמִיד אֵינִי בָּטוּחַ,

אֵיךְ יוֹתֵר נָכוֹן, בִּכְלָל:

הוּא “אָכַל” אוֹ הוּא “נָחַל”?


יֵשׁ גַּם שְׁאֵלָה אַחֶרֶת,

שֶׁעֲדַיִן מִתְבָּרֶרֶת:

“מְנַדְנֵד” – וּבְכֵן, עַל מָה:

עַל “הַלֵּב”, אוֹ “הַנְּשָׁמָה”?


וְקֻשְׁיָה שְׁלִישִׁית: מָתַי זֶה

נוֹהֲגִים לוֹמַר כָּאן: “אַיְזֶן”!

וְאוּלַי יוֹתֵר נָכוֹן

לְהַגִּיד: “בַּרְזֶל־בֶּטוֹן”?


בְּקִצּוּר: לְשֵׁם תּוֹעֶלֶת

אֲבַקֵּשׁ מְאֹד כָּל יֶלֶד

לְמַהֵר וְלַעֲנוֹת

עַל כָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת.


כִּי חָשׁוּב לִי, שֶׁיֵּדָעוּ

כָּל קוֹרְאָיו שֶׁל מִיקִי־מַהוּ

בַּפֵרוּשׁ־שֶׁבְּפֵרוּשׁ,

כִּי אֶצְלֵנוּ אֵין קִשְׁקוּשׁ!


אִם אָמַרְתִּי “זוּג־אוֹ־פֶּרֶט”,

אָז זֶה כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת!

אִם אָמַרְתִּי “מִיק” אוֹ “מוּק”

יֵשׁ לִי בְּהֶחְלֵט נִמּוּק!


כָּל שֶׁכֵּן אִם אֵיזֶה יֶלֶד

סָח לִי: “שְׁמַע! הִיא מְטֻמְבֶּלֶת”

"רַק הַבּוּר אֲזַי שׁוֹאֵל:

יֵשׁ מִלָּה “לְהִטַּמְבֵּל”?


וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ!


פֶּרֶק גִּימֶל: יְסֻפַּר בּוֹ בְּדִיּוּק / מִי רִאשׁוֹן צִלְצֵל לְמוּק    🔗

הָרִאשׁוֹן

צִלְצֵל דִּישׁוֹן!

מַר דִּישׁוֹן מִנְּהַר קִישׁוֹן,

בֶּן דִּישׁוֹנֶת הַטִּפְּשׁוֹנֶת,

הוּא גָּדוֹל וְהִיא קְטַנְטוֹנֶת, –

מַמָּשׁ: פַּט וּפַּטָּשׁוֹן.


הֵן יָדוּעַ הוּא הַצֶּמֶד,

מְפֻרְסָם כְּצֶמֶד־חֶמֶד,

גַּם בְּכֹה וְגַם בְּכֹה,

כְּדָבָר וְהִפּוּכוֹ:


זֶה שָׁמֵן וְזֶה רָזֶה הוּא;

זֶה כָּזֶה וְזֶה כָּזֶה הוּא;

זֶה עֲנָק וְזֶה גַּמָּד;

זֶה פָּשׁוּט… פָּשׁוּט, נֶחְמָד!


מַהֲתֶלֶת – אֵין כָּמוֹהָ!

רַק בְּסֶרֶט שֶׁל קוֹלְנוֹעַ

יֵשׁ כָּאֵלֶּה…

אֲבָל כָּאן

טוֹב לָשׁוּב אֶל הָעִנְיָן,

לַדּוּשִׂיחַ הָרִאשׁוֹן

בֵּין מַר מִיקִי לְדִישׁוֹן.


"מָה רָצִיתָ, אֲדֹנִי?

מַה לִּשְׁלֹחַ, דִּישׁוֹנִי?"


"דִּישׁוֹנִית אֲמֵרִיקָאִית

מְבַקֶשֶׁת שֶׁמֶן־זַיִת!"


“כַּמָּה? לָמָּה?”


"מְלֹא גִגִּית

לְהִלּוּלָה חֲגִיגִית!"


"מַה קָּרָה לָהּ? מֶה עָשׂוּ לָהּ!

מַה הוּא פֵּשֶׁר הַהִלּוּלָה?"


"בֵּן נוֹלַד לַדִּישׁוֹנִית,

וְהַיּוֹם הוּא יוֹם הַבְּרִית".


"וְאֵיפֹה הִיא הַהִלּוּלָה?

בְּרִאשׁוֹן אוֹ בִּמְטוּלָה?"


"לֹא מְטוּלָה, לֹא רִאשׁוֹן,

אֶלָּא פֹּה, עַל שְׂפַת קִישׁוֹן.

אֶת הַכְּתֹבֶת אַל יִשְׁכַּח נָא,

וּמִיָּד, מִיָּד יִשְׁלַח נָא:

שֶׁמֶן־זַיִת מְלוֹא גִגִּית

לְהִלּוּלָה חֲגִיגִית".


"מַזָּל־טוֹב! אַךְ הַתַּשְׁלוּם?

כְּלוֹמֶר: אֵיךְ וְאֵיזֶה סְכוּם?"


"אֵךְ וְאֵיזֶה? זֶה לֹא כְלוּם!

כָּל שְׁבוּעַיִם – פִּהוּקַיִם,

כָּל חָדְשַׁיִם – גִּהוּקַיִם,

וּבַסּוֹף – שִׁהוּק כָּזֶה,

שֶׁמִּיּוֹם שִׁהֵק מַר שְׁהוּקִי

לֹא שִׁהֵק אֲפִלּוּ מוּקִי

מִין שִׁהוּק־גִּהוּק כָּזֶה!"


– "אַח, שִׁהוּק? נָעִים מְאֹד!

נוּ, שָׁלוֹם!

לְהִתְרָאוֹת!"


פֶּרֶק דָּלֶת: כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׂמוֹחַ / אִלְמָלֵא בִּלְבּוּל־הַמֹּחַ…    🔗

שׁוּב צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן:


“מִי זֶה שָׁמָּה?”


"מַר שְׁפִיפוֹן!

מַר שְׁפִיפוֹן, שְׁפִיפוֹן־עַל־אֹרַח,

תַּק בָּרֹחַב, תַּק בָּאֹרֶךְ,

רֹחַב־אֹרֶךְ גּוּף־עֲנָק

סַךְ־הַכֹּל שֶׁל תַּק עַל תַּק".


“מָה רוֹצֶה שְׁפִיפוֹן תַּקְתָּקִי?”

"מַר תַּקְתָּקִי? בַּד שֶׁל חַקִּי,

בַּד שֶׁל חַקִּי לְפִּידְזַ’ק,

רֹחַב־אֹרֶךְ תַּק עַל תַּק.


וְכֻתֹּנֶת כְּמַתְכֹּנֶת

זוּגָתִּי מָרַת שְׁפִיפוֹנֶת

גַּם לִשְׁפִיפִי הַנַּנָּס

רֶבַע כּוֹבַע, שְׁלִישׁ מִכְנָס,

וַחֲצִי פֻּזְמָק בֶּן־גֶּרֶב…

נָא לִשְׁלֹוחַ עוֹד הָעֶרֶב!"


"עוֹד הָעֶרֶב? מַה קָּרָה?

מַזָּל־טוֹב אוֹ מַזָּל־רַע?

אֵין זֹאת כִּי אִם יוֹם־הוּלֶדֶת

לִשְפִיפוֹנֶת הַנֶּחְמֶדֶת?”


יוֹם הוּלֶדֶת? זֶה נָכוֹן!

אֲבָל דַּוְקָא לִשְׁפִיפוֹן.

לֹא לְמַר שְׁפִיפוֹן תַּקְתַּקִי,

הַמַּזְמִין לוֹ בַּד שֶׁל חַקִּי,

אַךְ…"


“לְמִי?”


"לְהַנַּנָּס,

הַמַּזְמִין לוֹ שְׁלִישׁ מִכְנָס,

שְׁלִישׁ מִכְנָס וְרֶבַע גֶּרֶב…

שְׁפִיפִי בַּר־מִצְוָה הָעֶרֶב!

וְעַל כֵּן, עוֹד לְהָכִין

תִּיק עִם שְׁנֵי זוּגוֹת תְּפִלִּין!"


"רְאוּ־נָא רְאוּ: מַר־בַּר־רַב־אַשִּׁי!

גַּם שֶׁל תָּם וְגַם שֶׁל רַשִּׁ’י?"


– "גַּם שֶׁל רַשִּׁ’י, גַּם שֶׁל תָּם!

שְׁפִיפִי הוּא לֹא שְׁפִיפִי סְתָם,

שְׁפִיפִי הוּא…"


"וְהַתַּשְׁלוּם?

כְּלוֹמֶר: אֵיךְ וְאֵיזֶה סְכוּם?"


"אֵיךְ וְאֵיזֶה? זֶה לֹא כְלוּם!

כָּל שָׁבוּעַ – צֵל שֶׁל קֶרֶשׁ,

כָּל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ – חֹר שֶׁל גֶּרֶשׁ,

כָּךְ עַד שְׁנַת תַּשְׁרַ’ק לְפַּ’ק

סַךְ־הַכֹּל שֶׁל תַּ’ק עַל תַּ’ק".


"תַּ’ק עַל תַּ’ק – לֹא רַע בְּעֶרֶךְ!

תַּ’ק עַל תַּ’ק – כַּפְתּוֹר־וָפֶרַח!

פְּתָק שֶׁל תַּ’ק־עַל־תַּ’ק… אִם כָּךְ,

בְּכָבוֹד גָּדוֹל נִשְׁלַח!"


פֶּרֶק הֵא: וְעַכְשָׁו תִּרְאוּ בְּחוּשׁ / מַה נּוֹרָא הוּא הַקִּשְׁקוּשׁ    🔗

אַךְ גָּמַר בֶּן הַשְּׁפִיפוֹנֶת

שִׂיחָתוֹ הַטֶּלֶפוֹנִית,

וּמִיָּד בְּקוֹל הָמוֹן

שׁוּב דִּנְדֵּן הַפַּעֲמוֹן:

דִּין…

וְדִין…

וְדִין…

וְדִין…

מִי שָׁם? מִי שָׁם?

"תַּנְתַּנִּין!

תְּנִינָא קְטִינָה בַּר בַּר־טִינָא,

נִין וְנֶכֶד לַתַּנִּין!"


"רֶגַע! רֶגַע! אֵיזֶה פֶּגַע!

פּוּטִי־פֶּתִי פִּטְפּוּטִין!

אֵיזֶה קְטִינָא?! אֵיזֶה נִינָא?!

הֲיֵשׁ נִין גַּם לַתַּנִּין?!"


“יֵשׁ וָיֵשׁ!”

“אַל תְּקַשְׁקֵשׁ!”


"וְאַתָּה אַל תִּתְעַקֵּשׁ!

אִם אוֹמֵר חָכָם כָּמוֹנִי,

שֶׁגָּמַר אֶת תַּחְכְּמוֹנִי,


כִּי יֵשׁ נִין גַּם לְתַנִּין,

אָז סִימָן, שֶׁהוּא מֵבִין!"


"מָה תָּבִין, אִם לֹא נִסִּיתָ

עוֹד לִגְמוֹר אוּנִיבֶרְסִיטָה?!"


"סִיטָה־שְׁמִיטָה!

סְתַם שְׁטֻיּוֹת!

אֵין בִּכְלָל מִלָּה כָּזֹאת!

קַח פַּפִּירוּס שֶׁל תַּנִּילוּס,

שֶׁכָּתַּב חֲכַם הַנִּילוּס,

קְרוֹקוֹדִילוּס הַגִּבֵּן,

שָׁם, בְּדַף קַשְׁקַ’שׁ, תִּקְרָא בּוֹ:

אִם יֵשׁ סַבָּא – יֶשְׁנוֹ אַבָּא,

אִם יֵשׁ אַבָּא – יֵשׁ גַּם בֵּן,

וְאִם בֵּן – הֲלֹא רַק גֹּלֶם,

מְזֻפֶּת כְּוָו בְּלִי חֹלֶם,

אֵין לוֹ מֹחַ לְהָבִין,

כִּי מֻכְרָח לִהְיוֹת גַּם נִין!

נוּ, מַר מִיק?"


"מַסְפִּיק! מַסְפִּיק!

וּבִמְקוֹם בִּלְבּוּל־הַמֹּחַ,

נָא הַגֵּד לִי: מַה לִּשְׁלֹוחַ?"


"מַה לִּשְׁלֹוחַ? טוֹן חִינִין!

טוֹן חִינִין לְמַר תַּנִּין".


“מַה קָּרָה שָׁם?”

“אַל תִּשְׁאַל!”


“מַה קָּרָה שָׁם, לְמָשָׁל?”


"הַמָּשָׁל – מָשָׁל נוֹרָא הוּא,

אֵין כָּמוֹהוּ, מִיקִי־מַהוּ!

כָּל מִשְׁפַּחַת תַּנִּינַאי…"


“נָא, סַפֵּר כְּבָר, אֵין לִי פְּנַאי!”


סַבָּא, סַבְּתָא, אַבָּא, אִמָּא,

וְאַתֶּם גַּם תַּנִּינִימָה,

נֶכְדָּתוֹ שֶׁל לִוְיָתָן…"


“נוּ, סַפֵּר כְּבָר, פַּטְפְּטָן!”


"בַּבִּצָּה רָבְצוּ גַּם יַחַד

וְכֻלָּם קִבְּלוּ קַדַּחַת:

סַבָּא, אַבָּא בֵּן וָנִין –

כָּל מִשְׁפַּחַת הַתַּנִּין!"


"שׁוּב קִשְׁקַשְׁתָּ, קִישׁ־קִישׁ־קָרִיא!

זֶה, פָּשׁוּט מְאֹד: מַלָּרְיָה

וְאִם כָּכָה, עַל־פִּי־דִּין

יֵשׁ כָּאן צֹרֶךְ בְּחִינִין.


אַךְ אֱמוֹר: לְאֵיזוֹ כְּתֹבֶת?

לְהַמְצִיא אֶת כָּל הַכֹּבֶד?"


"עִיר אֲנוֹפֶלֶס־בַּצִּילוּס,

שֶׁמִּשְּׁנֵי חוֹפֵי הַנִּילוּס,

קֶרֶן טִיט וּרְחוֹב עַבְטִיט,

לְמִשְׁפַּחַת תַּנִּינִית.

וְאִם קַל הוּא וְאִם נוֹחַ,

אֲבַקֵּשׁ אֶתְכֶם לִשְׁלוֹחַ

גַּם לְתַנְיָא חֲבֵרִי,

אַךְ בְּדֹאַר אֲוִירִי".


"מְצֻיָּן! וְהַתַּשְׁלוּם?

כְּלוֹמֶר: אֵיךְ וְאֵיזֶה סְכוּם?"


"אֵיךְ וְאֵיזֶה? זֶה לֹא כְלוּם:

כָּל שָׁבוּעַ, כָּל שָׁבוּעַ,

בְּפֵרוּשׁ בְּיוֹם קָבוּעַ

קֶרֶן מִקַּרְנֵי פָּרָה,

שֶׁחָלַם פַּרְעֹה־פַּרְעָיִם,

בְּמָלְכוֹ עַל כָּל מִצְרַיִם,

כַּכָּתוּב גַּם בַּתּוֹרָה".


"זֶה נֶחְמָד, פָּשׁוּט־נוֹרָא!


"וְאִם כֵּן, מַהֵר הָכִינָה

טוֹן חִינִין לְבַר בַּר־טִינָא,

טוֹן חִינִין לְמַר תַּנִּין,

טוֹן לְסַבָּא, טוֹן לְאַבָּא,

טוֹן לְנֶכֶד, טוֹן לְנִין…"


"טוֹב!

אָכִין,

אָכִין,

אָכִין!"


פֶּרֶק וָו: מִיקִי־מַהוּ כְּבָר רוֹתֵחַ / וְהָעֵסֶק מִתְנַפֵּחַ    🔗

“עוּף, עָיַפְתִּי!” – נֶאֱנַח

מִיקִי, וּכְעוֹפֶרֶת

לְרַגְלֵי אִשְׁתּוֹ צָנַח

וְאָמַר לַגְּבֶרֶת:


"גְּבֶרֶת מִיקִי,

גְּבֶרֶת מִיק,

בִּשְׁבִילִי הַיּוֹם מַסְפִּיק…

אֵין אֲנִי יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת

הַבִּלְבּוּל וְהַבִּלְבֹּלֶת!


עוֹד צִלְצוּל אֶחָד כָּעֵת, –

וּבָרוּךְ־דַּיַן־אֱמֶת…


וְעַל־כֵּן עֲשִׂי לִי חֶסֶד,

שִׂימִי אַתְּ כַּאֲפַרְכֶּסֶת

אֶת אָזְנֵךְ אֶל הַטִּרְטוּר

שֶׁל הָעֵסֶק הָאָרוּר…


כִּי אָזְנִי, אִם לֹא תָּנוּחַ,

תֵּהָפֵך לְסִיר נָפוּחַ,

כָּל הַיּוֹם לִנְהֹם, לִנְאֹם

הֵן זֶה מַמָּשׁ גֵּיהִנּוֹם!"


גְּבֶרֶת מִיק שָׁמְעָה, הִסְכִּימָה,

עַל רַגְלָיו אוֹתוֹ הֵקִימָה

וְרָצְתָה לוֹמַר לוֹ:

"כֵּן!

כֵּן, מַר מִיקִי הַמִּסְכֵּן!"


אַךְ כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה

לְהַגִּיד לוֹ:

“טוֹב, מַר מִיקָא!” –

וּפִתְאֹם כְּשִׁטָּפוֹן

הִתְפָּרֵץ הַטֶּלֶפוֹן.


פֶּרֶק זַיִן: מִיקָה מֻכְרָחָה לִשְׁמֹעַ / מִין גַּסּוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ    🔗

טְר… טְר… טְר… –

טִרְטוּר כְּרַעַם,

רָעַם מִשָּׁמַיִם!


"מַה שֵּׁם? מִי שָׁם? מִי הַפַּעַם?”


“הִיפּוֹ מִמִּצְרַיִם!”


"הִיא פֹּה? מִי פֹּה? מָה? מִצְרַיִם?

בְּוַדַּאי כְּבָר שׁוּב צָרָה עִם

הַכְּנוּפְיָה הַתַּנִּינִית,

אִם מְצַלְצְלִים שֵׁנִית".


"לֹא אָסוֹן, וְלֹא צָרָה פֹּה,

וְשׁוּם פָּגַע לֹא קָרָה פֹּה,

לֹא תַּנִּין הוּא, וְלֹא תַּן, –

זֶהוּ הִיפּוֹ הַקָּטָן!"


"מִי פֹּה?”


“הִיפּוֹ!”


"אֵיזֶה הִיפּוֹ?

וְסוֹף־סוֹף, זֶה הוּא, אוֹ הִיא??"

"זֶה אֲנִי פֹּה… כְּלוֹמֶר: הִיפּוֹ…

כְּלוֹמֶר: הוּא פֹּה… הוּא־הַא־הִי.


הִיפּוֹ, הוּפּוֹ – הֵמְפּוֹטַם,

הֵם פֹּה צֶמֶד־חֶמֶד,

זוּג מִבַּיִת הִיפּוֹפּוֹטַם,

פִירְמָה מְפֻרְסֶמֶת".


אַח, יִסְלַח לִי… לֹא יָדַעְתִּי…

אַח, מוּבָן, מוּבָן, שָׁמַעְתִּי!

מִי זֶה לֹא שָׁמַע עוֹד פֹּה

עַל הַפִירְמָה הִיפּוֹפּוֹ!

וְעַל־כֵּן יֹאמַר נָא: כַּמָּה?

הַיַּבֶּשְׁתָּה אוֹ הַיָּמָּה?

מָחְרָתַיִם אוֹ מָחָר?

לַנְּקֵבָה אוֹ לַזָּכָר?"


"תֵּכֶף וּמִיָּד לִשְׁלֹוחַ

מְחֻתָּל בִּצְרוֹר שֶׁל מוֹךְ

רֶבַע שֵׂכֶל, שְׁלִישׁ שֶׁל מֹחַ

שֶׁל מִין טֶמְבֶּל שֶׁכָּמוֹךְ!"


"אֵיךְ זֶה? טֶמְבֶּל?!

דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!"


"מָה הַכַּעַס? "


"גֹּלֶם! שֶׁרֶץ!

אוֹיָה, אוֹיָה, בְּהֵמוֹת,

לְאָזְנַי שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת!

קְצָת נִימוּס לַגְּבֶרֶת!

פוּי!!!

בְּבַקָּשָׁה לִתְלוֹת

חִישׁ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת!"


"רֶגַע! רֶגַע! מַה קָּרָה?

אֵיזֶה עִלָבוֹן נוֹרָא?!

מָה הִיא הַחֶרְפָּה, חָלִילָה,

אִם אוֹמְרִים “טִפְּשָׁה” אֲפִלּוּ?!

הֵן אוֹמְרִים זֹאת עַל־בִּצְחוֹק,

וְאֵיפֹה כָּתוּב בַּחֹק,

כִּי לְקֻנְדֵּסִים כָּמוֹנוּ

שִׁעְמוּמִים בִּלְבַד נָכוֹנוּ?!

הֵן אוֹמְרִים זֹאת כָּכָה־סְתָם…

וּבְיִחוּד: הִי־פּוֹ־פּוֹ־טָם!

גַּם אָדָם, שֶׁהוּא בַּר־טַעַם,

בְּרָגְזוֹ, תּוֹדָה לָאֵל,

לְרֵעֵהוּ סָח לֹא פַּעַם:

“לֵךְ, חֲמוֹר, לַעֲזָאזֵל!”

מַה קָּרָה?! בַּרְנַשׁ אָמַר לָךְ!

“לְכִי לַעֲזָאזֵל!” נֹאמַר, –

וּמַה יֵּשׁ?! הֲרֵי מֻתָּר לָךְ

לֹא לָלֶכֶת, – וְנִגְמַר!"


“דַּי –י–י! מַסְפִּיק!”


"לֹא, גְּבֶרֶת מִיק!

לֹא מַסְפִּיק עוֹד! לֹא גָּמַרְתִּי!

אֶת הַסּוֹף עוֹד לֹא אָמַרְתִּי,

וְהַסּוֹף – מַצְחִיק נוֹרָא:

הִיפּוֹ, הִיפּוֹ, הִיפּ־הוּרָא!"


פֶּרֶק בֵּית: 1 בִּלְבּוּל־פֶּה וּבִלְבּוּל־רֹאשׁ / שֶׁל כְּלַבְלֵב וְעַכְבָּרוֹשׁ    🔗

וְאַחְרוֹן־אַחְרוֹן חָבִיב

כְּלַבְלְבוֹן מִתֵּל־אָבִיב.


"שְׁמִי הַבְהָבִי בֶּן זְנַבְנָבִי

בֶּן יִנְבָּחִי בֶּן כָּלֵב…"


לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לָהּ: “הָבִי..”

כְּבָר קִבְּלָה שָׁבָץ בַּלֵּב.

כִּי חָשְׁבָה:

"שׁוּב חֹסֶר־טַעַם,

שׁוּב פִּטְפּוּט שֶׁל בְּהֵמוֹת…"


"לֹא! הָעֵסֶק זֹאת הַפַּעַם

רְצִינִי מְאֹד־מְאֹד,

רְצִינִי וּמַעֲמִיק

וְעַל־כֵּן יִגַּשׁ נָא מִיק!

שְׁמַע־נָא, מִיק, הַגֵּד לַגְּבֶרֶת.

שֶׁתִּשְׁלַח מִיָּד שַׁרְשֶׁרֶת!

וּבְסוֹדֵי־סוֹדוֹת תֹּאמַר:

רַק שַׁרְשֶׁרֶת עִם קוֹלָר!"


"מָה?! שַׁרְשֶׁרֶת? אֵיזֶה סוֹד הוּא

הֲקָנִיתָ פִּיל בְּהֹדּוּ?

קוֹף בְּחַבַּשׁ? דֹּב בְּסִין?

כִּי פִּתְאֹם בְּיוֹם חַמְסִין,

מְיֵּגַע, מְשַׁגֵּעַ,

שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְפַּקֵּעַ,

נִתְחַשֵּׁק לְךָ לִקְנוֹת

קוֹלָרִים עִם שַׁרְשָׁרוֹת?…"

"אַל נָא, מִיקִי! אַל נָא, מוּק!

לַשַּׁרְשֶׁרֶת יֵשׁ נִמּוּק!

קֹדֶם כֹּל – סְתַם־כָּךְ: שַׁלְשֶׁלֶת…

וְשֵׁנִית: לְשֵׁם תּוֹעֶלֶת!

וּשְׁלִישִׁית… הוֹ, כֵּן! שְׁלִישִׁית:

לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי־בְּרֵאשִׁית!

עַד הַיּוֹם תָּמִיד נִסְרַחְנוּ

בְּשַׁרְשָׁר שֶׁבְּיָדָם…

דַּי עַכְשָׁו נוֹבִיל אֲנַחְנוּ

בְּשַׁרְשֶׁרֶת בְּנֵי־אָדָם!"


"בְּרָבוֹ, גֶּ’דָה, מַר הַבְהָבִי!

אֵין כָּמוֹךָ, בְּחַיָּי!

גְּבֶרֶת מִיקָה, הָבִי, הָבִי…"


אַךְ לְפֶתַע:


"וַי לִי, וַי!…

מִי מֵרִיעַ? מִי מַפְרִיעַ?

אֵיזֶה מִין בִּלְבּוּל־הָרֹאשׁ!"


"אֶתְכַּבֵּד נָא לְהוֹדִיעַ:

מַר עַכְבָּר בֵּן עַכְבָּרוֹשׁ!"


"מַר עַכְבָּר הָעַכְבָּרוֹשִׁי?…

גְּבֶרֶת מִיקָה, גְּשִׁי נָא, גּוֹשִׁי,

שִׁמְעִי, מָה הוּא שָׁם מַצְרִיד

בִּשְׂפָתוֹ הָעַכְבָּרִית".


“בָּר אַךְ בָּר אַמְבָּר אַמְבֶּרֶת!”

(כְּלוֹמֶר: מָה שְׁלוֹמֵךְ, הַגְּבֶרֶת?)

“בָּר אַמְבֶּרֶת בָּר עַכְבָּר!”

(כְּלוֹמֶר: זֶהוּ הַדָּבָר!)


"בָּרִי־בָּרִי, מַר עַכְבָּרִי,

אֵיזֶה מִין דִּבּוּר בַּרְבָּרִי!

נָא הַגֵּד לִי בְּדִיּוּק:

מָה בַּקָּשָׁתְךָ מִמּוּק?"


"גְּבֶרֶת מִיקִי הַנֶּחְמֹדֶת!

נָא שִׁלְחִי מִיָּד מַלְכֹּדֶת,

שֶׁאָרְכָּה אַרְבַּע אָמוֹת.

זֶה דָחוּף מאֹד־מְאֹד".


"מָה!? אַרְבַּע אָמוֹת הָאֹרֶךְ?

אֵל עֶלְיוֹן! לְאֵיזֶה צֹרֶךְ?

בַּמַּלְכֹּדֶת שֶׁכָּזֹאת

שֵׁנִי פִּילִים אֶפְשָׁר לִלְכּוֹד".


"לֹא פִּילִים אָצוּד לִי, גְּבֶרֶת,

יֵשׁ לִי כַּוָּנָה אַחֶרֶת:

אֵיךְ בִּן־רֶגַע לְהַשְׁמִיד

אֶת אוֹיְבֵינוּ מִתָּמִיד!

דַּי צָדוּנוּ לְכָדוּנוּ

בְּנֵי־אָדָם וְהִשְׁמִידוּנוּ,

וְעַכְשָׁו נִשְׁלַם־וְתָם!

כִּי עַכְשָׁו נַשְׁמִיד אוֹתָם".


פֶּרֶק טֵית: אֵיךְ פָּקְעָה הַסַּבְלָנוּת / וְעִמָּהּ גַּם הַחֲנוּת    🔗

וְעַכְשָׁו שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ

לְסוֹפוֹ שֶׁל מִיקִי־מַהוּ…

אֵיךְ אָמַר: "אֵינִי יָכוֹל

אֶת הַגֵּיהִנּוֹם לִסְבּוֹל!"


בְּטֵית־זַיִן אָב הָיָה זֶה,

קֶרֶן אַלֶּנְבִּי וּמַזֶּאה,

הַ“כָּל־בּוֹ” שֶׁלּוֹ נִפְתַּח,

אַךְ הַרְבֵּה זֶה לֹא נִמְשַׁךְ…


יוֹם טֵת־זַיִן, יוֹם יוּד־זַיִן –

הַחֲנוּת פְּתוּחָה עֲדַיִן;

מָחְרָתַיִם, יוֹם יוּד־חֵת –

וּבָרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת!


"לֹא אוּכַל יוֹתֵר לִסְבֹּל אֶת

הַבִּלְבּוּל וְהַבִּלְבֹּלֶת!

מִיקָה, מִיקָה, מִי יַצִּיל

מַצִּיל־צוּל וּמִצִּיל־צִיל?!"


אַךְ שָׁמְעָה זֹאת גְּבֶרֶת מִיקָה

הֶאֱדִימָה וְהִסְמִיקָה,

מַמָּשׁ סֶלֶק אוֹ סַרְטָן!

וְאָמְרָה לוֹ: “אִי, גְּבַרְתָּן!”


וּבְלָשׁוֹן כָּזֹאת הֵטִיחָה:


"תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם עוֹד חֲשַׁבְתִּיךָ

לְנָגִיד אוֹ לְגָאוֹן,

לְפָחוֹת – נַפּוֹלֵיאון!

וְעַכְשָׁו כֻּלָּם יַגִּידוּ:

לֹא גָּאוֹן, וְלֹא נָגִיד הוּא.

אֶלָּא חוּשָׁם וּבַטְלָן

מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן!


וְעַל־כֵּן מַהֵר לָלֶכֶת

חִישׁ אֶל בֵּית־הַמַּעֲרֶכֶת

וּפַרְסֵם בָּעִתּוֹנוֹת

מוֹדָעָה עַל הַחֲנוּת:



הִזְדַּמְנוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ!!!

בְּשִׁרְיוֹן שֶׁל צָב גָּבוֹהָ

בְּתוֹכוֹ וְעַל גַּבּוֹ

יֵשׁ חֲנוּת שֶׁל מִיק – כָּל־בּוֹ!

מְסֻדֶּרֶת לְתִפְאֶרֶת

בִּתְנָאִים נוֹחִים נִמְכֶּרֶת,

בִּתְנָאִים נוֹחִים מְאֹד

מִסִּבּוֹת מִשְׁפַּחְתִּיּוֹת


פֶּרֶק יוּד: סוֹף־דָּבָר אֲשֶׁר יָקֵל / לְהוֹצִיא מוּסַר־הַשְׂכֵּל    🔗

הַמּוּסַר־הַשְׂכֵּל מִפֹּה הוּא:

כִּי עוֹלָם אֵינֶנּוּ תֹּהוּ.

וְיֻגַּד נָא בְּפֵרוּשׁ

בְּלִי תּוֹסֶפֶת שֶׁל קִשְׁקוּשׁ:


אִם יֶשְׁנוֹ כָּאן בִּקְהָלֵנוּ

אֵיזֶה פֶּתִי, לֹא־עָלֵינוּ,

הַחוֹשֵׁב עוֹד, כִּי אֶפְשָׁר

גַּם בְּלִי שֵׂכֶל־הַיָּשָׁר –

בַּסִּפּוּר הַזֶּה אֲנַחְנוּ

בְּבֵרוּר גָּמוּר הוֹכַחְנוּ:


אִי־אֶפְשָׁר!


 

עֲלִילָה רְבִיעִית: פִּיט וְפּוּט    🔗

אוֹ

אֵיךְ מִיקִי וְמִיקָה עוֹרְכִים מַחֲזֶה / מַה, לֹא עָלֵינוּ, יוֹצֵא מִכָּל זֶה

הַקְדָּמָה קַלָּה מְאֹד

לְצָרָה גְדוֹלָה מְאֹד


וְעַכְשָׁו שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ

מַה קָרָה לְמִיקִי־מַהוּ,

מַה קָרָה לִבְנֵי־הַזּוּג,

אֵיךְ שְׁנֵיהֶם נִזְּקוּ נִזּוּק.


אֵיךְ הִצִּיגוּ, לֹא עָלֵינוּ,

מִין חֶרְבּוֹן שֶׁל מַחֲזֶה

שֶׁמִּיּוֹם חִרְבּוּן חִרְבֵּנוּ

לֹא חֻרְבַּן חֶרְבּוֹן כָּזֶה.


פֶּרֶק אָלֶף: אֵיךְ פּוֹלְשִׁים לְתֵבַת־נֹחַ / גַּם בְּכֹחַ גַם בְּמֹחַ    🔗

יוֹם אֶחָד וְהֵם יָצָאוּ,

צֶמֶד־חֶמֶד מִיקִי־מַהוּ,

וְהִגִיעוּ לְתֻמָּם

עַד חָצֵר מוּל בֵּית־הָעָם.

וְהִגִּיעוּ וְהִבִּיטוּ,

וְהִבִּיטוּ וְהֶחְלִיטוּ:

בְּחָצֵר אֲשֶׁר כָּזֹאת

יֵשׁ לָבֶטַח מַה לִרְאוֹת!

הֵן תָּבִין, קוֹרֵא חָבִיב:

זֶה קָרָה בְּתֵל־אָבִיב.

כִּי אֵיפֹה בְּמְלוֹא הַחֶלֶד

יֵשׁ כָּמוֹהָ עִיר צוֹהֶלֶת,

עִיר שֶׁבָּהּ תּוּכַל לִקְרוֹת

מִין צְהַלְהֹלֶת שֶׁכָּזֹאת?

(כָּאן כֻּלָּם קָרְאוּ סָבִיב:

תֵּל־אָבִיב! רַק תֵּל־אָבִיב!)


וּבִן־רֶגַע כְּמִין צֵירֶה

אָצוּ־רָצוּ הֶחָצֵרָה,

כִּי רָאוּ שָׁם אֵיזֶה זִפְתְּ,

שֶׁטִּפְּשִׁים קוֹרְאִים לוֹ “לִיפְט”.

אַךְ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ

יִקְרָאֶנּוּ תֵּבַת־נֹחַ ":


כִּי בּוֹ נוֹחַ, חֲבֵרִים, לַעֲשׂוֹת מִינֵי דְבָרִים.


אִם תִּרְצוּ – הֲרֵי זֶה בַּיִת.

אִם תִּרְצוּ: סְפִינָה שֶׁל שַׁיִט.

אִם תִּרְצוּ – זֶה פַּלַטִּין

לְכַלְבֵּנוּ רִין־טִין־טִין.

הַקִּצוּר: הַאֵין זֶה פֶּלֶא

שֶׁיֶּשְׁנָן תֵּבוֹת כָּאֵלֶּה?!

בְּתֵבָה אַחַת כָּזֹאת

הֵם הִצִּיגוּ מַחֲזוֹת.


אֵיךְ הִצִּיגוּ,

מָה הִצִּיגוּ,

מָה, בִּכְלָל, בָּזֶה הִשִּׂיגוּ, –

כָּל זֶה יְסֻפַּר כְּמוֹ –

בִּזְמַנּוֹ וּבִמְקוֹמוֹ.


אַךְ מִקֹּדֶם נְסַפֵּרָה,

אֵיךְ הֵם בָּאוּ הֶחָצֵרָה,

אֵיךְ רָאוּ שָׁם לִיפְט נֶחְמָד

וְכָבְשׁוּ אוֹתוֹ מִיָּד.


הֵן תֹּאמְרוּ:

מַה יֵּשׁ כָּאן! לִיפְטִים?!

יֵשׁ מֵאוֹת כָּאֵלֶּה, זִפְתִּים!

וְנָקֵל הוּא לְכָבְשָׁם

כְּמוֹ לִירוֹק מִפּה לְשָׁם.


אַךְ לִירוֹק יָכוֹל גַּם גֹּלֶם,

מִזֻפָּת כְּוָו בְּלִי חֹלֶם,

יְנַסֶּה, אֲבָל, לִפְלוֹשׁ… –

לֹא!!!

לָזֶה חָסֵר לוֹ רֹאשׁ!


כָּכָה סָחָה גְבֶרֶת מִיקָה,

זוֹ שֶׁחֵקֶר הֶעֱמִיקָה,

שֶׁחָרוּת לָהּ עַל מִצְחָהּ:

"חֲכָמָה בַּמִּשְׁפָּחָה ".


כִּי תָמִיד בְּכָל מִשְׁפַּחַת

אֵין לִמְצוֹא שֶׁשְּׁנַיִם יַחַד

יִצְטַיְּנוּ בְּרֹב פִּקְחוּת,

אֶלָּא הוּא אוֹ הִיא לְחוּד.

וּבַזּוּג הַזֶּה אֲנַחְנוּ

כְּבָר, בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, נוֹכַחְנוּ,

כִּי לָרֹב, בְּהַצְלִיחָם,

לֹא מַר מִיק הוּא הֶחָכָם…


כָּךְ קָרָה גַם זֹאת הַפַּעַם,

עֵת צָרִיךְ הָיָה בְּטַעַם

פֹּה לִמְנוֹעַ מְרִיבָה

וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הַתֵּבָה.


כִּי פִּתְאֹם נוֹדַע לְמִיקָה,

שֶׁלָּשֶׁבֶת הֶעֱמִיקָה,

הֶעֱמִיקָה דַוְקָא פֹּה,

כָּל מִשְׁפַּחַת הִיפּוֹפּוֹ.


כַּמּוּבָן, אֶפְשָׁר בְּכֹחַ

לְגָרְשָׁם… אַךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ,

כִּי הַכֹּחַ הוּא דָבָר

שֶׁיִֶּשְׁנוֹ גַם לְעַכְבָּר.

אֲבָל – שֵׂכֶל! יָד לְפִיךָ!..

הַקִּצוּר:

רַק הִיא הִצְלִיחָה

לְנַשֵּׁל אֶת הַיָּרִיב

בְּלִי סְקַנְדָּלִים וּבְלִי רִיב!


אֵיךְ עָשְׂתָה זֹאת,

מַה הִמְצִיאָה,

אֵיזוֹ הַצָּעָה הִצִּיעָה, –

הֵן לֹא תִשְׁאֲלוּ, וַדַּי…

זֶהוּ סוֹד צְבָאִי,

וְדַי!


אַךְ מַה טוֹב הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ

גַּם בְּפַעַם זֹאת נוֹכַחְנוּ,

כִּי הַשֵּׂכֶל, סוֹף־כָּל־סוֹף,

מְנַצֵחַ בְּלִי אֶגְרוֹף!


וְעַל־כֵּן אֲנִי פּוֹסֵחַ

עַל הָעֵסֶק הַפִּקֵּחַ,

וּמִכָּל אוֹתוֹ עִסּוּק

אֶסְתַּפֵּק בְּסוֹף פָּסוּק:


“מִיקִי, מִיקִי!” – סָחָה מִיקָה

וּמֵרֹב שִׂמְחָה הִסְמִיקָה. –

"חַת־וּשְׁתַּיִם־וְשָׁלֹשׁ –

וּבְלִי אֹמֶר – וְלִפְלוֹשׁ!"


הִיא אָמְרָה, וְהוּא שָׁמַע לָהּ:

רֹאשׁ לְמַטָּה, יָד לְמַעְלָה,

חַת־וּשְׁתַּיִם – וּפָלַשׁ!

מַמָּשׁ סִינֶמָה־בַּלָּשׁ.


כָּךְ כָּבְשׁוּ אֶת תֵּבַת־נֹחַ –

הוּא בְּכֹחַ, הִיא בְּמֹחַ,

וְהֵרִיעוּ כָּל הַטָּף:

“כֹּחַ־מֹחַ בְּשֻׁתָּף!”


פֶּרֶק בֵַּית: יִסֻפַּר בוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט / אֵיךְ בּוֹנִים תֵּיאַטְרָאוֹת    🔗

וְעַכְשָׁו נָא, מִיקָה, גּשִׁי,

כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַקֹּשִׁי,

כִּי עַכְשָׁו, וְרַק עַכְשָׁו,

מִתְבָּרֵר, כִּי אַךְ לַשָּׁוְא

מִשְׁתַּדֵל אָדָם בְּכֹחַ

לַעֲשׂוֹת בִּמְקוֹם הַמֹּחַ.

וּבְלִי מֹחַ וְכִשְׁרוֹן

לֹא כְּדַאי הַתֵּיאַטְרוֹן!


וְעַל־כֵּן אַל נָא תִתְמָהוּ

אִם קָפְצָה מוּל מִיקִי־מָהוּ

מִיקִי־מַהִי וְאָמְרָה:

– זֶה לְגַמְרֵי לֹא נוֹרָא!

תֵּיאַטְרוֹן? כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

לַמְּלָאכָה אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת!

הֵן בִּמְלֶאכֶת הַבָּמוֹת

זֶה עוֹשִׂים פָּשׁוּט מְאֹד.


מַה דָּרוּשׁ:

מָסָךְ?

תִּפְאֹרֶת?

כַּרְטִיסִים לְשֵם בִּקֹּרֶת?

וְכִסְאוֹת בִּשְׁבִיל קָהָל?

– אֵין כֹּה קשִׁי כְּלָל וּכְלָל!


קֹדֶם־כֹּל יוֹרְדִים הַגַּנָּה

וְתוֹלְשִׁים עֲלֵי בַּנָּנָה:

חַד וּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה –

וּמָסָךְ, בְּבַקָּשָׁה!


אַחַר־כָּךְ מִכָּל מִרְפֶּסֶת

מְפַלָּחִים בִּגְמִילוּת־חֶסֶד

פַּח מִנָּפְטְ – וְקוּם עֲשֵׂה

עוֹד כִּסֵּא, וְעוֹד כִּסֵּא!


עוֹד כִּסֵא, וְעוֹד כִּסְאַיִם עַד אַפְסֵי־אַפְסֵי־אַפְסַיִם.

וּמִשָּׁם – בְּלִי שׁוּם מִדָּה! – מְקוֹמוֹת לַעֲמִידָה.


וְעַכְשָׁו עוֹד רַק תִּזְמֹרֶת,

כַּרְטִיסִים לְשֵׁם בִּקֹּרֶת,

וְלִמְנוֹעַ עִנְיָנִים

גַּם אַלְפַּיִם סַדְּרָנִים.


כִּי יָדַעְנוּ גַם יָדַעְנוּ,

אֵיזֶה מִין קָהָל יֵשׁ לָנוּ:

הוּא צָנוּעַ וּמְנֻמָּס,

אַךְ אוֹהֵב גַם ווֹדְזֶ’רָס.


וְעַל־כֵּן מִיָּד נָעִיזָה

וְנָרוּצָה הָאִיטְלִיזָה,

שָׁם נִמְצָא בְּלֵב שָׁלֵו

אֶת יִנְבָּחִי בֶּן כָּלֵב.


וְנֹאמַר לוֹ: "מַר יִנְבָּחִי,

מַר יִנְבָּחִי הַמִּטְבָּחִי!

נָא סַדֵּר בְּקַבְּלָנוּת

אֶת עַנְיַן הַסַּדְּרָנוּת.


רוּץ אֶל בֵּית־הַמִּטְבָּחַיִם,

שָׁם תִּמְצָא כַּלְבֵי־כַּלְבַּיִם,

כָּל מִינֵי־מִינֵי־מִינִים,

שֶׁיִּהְיוּ לְסַדְּרָנִים".


וּבִן־רֶגַע: מִי זֶה כָּאן? כָּל תִּפְאֶרֶת הַסַּדְרָן"!


וְעַכְשָׁו עוֹד יֵשׁ לִגְמוֹר אֶת

הָעִנְיָן שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת…

וְצָרִיךְ, עַל כָּל צָרָה,

לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לָרָע.


כִּי אֶצְלֵנוּ כָּל צְרָצְרֶת

מִתְאַמֶּרֶת לְזַמֶּרֶת

וּמְזַמְרֶרֶת שְׁרִיק־וּשְׁרוֹק,

שֶׁאֶפְשָׁר לָמוּת מִצְּחוֹק.


אַךְ לֹא כֵן הוּא מַר צְפַרְדְּעַ!

הוּא כָּאן לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ

בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת

לְקַרְקֵר בְּמַקְהֵלוֹת.


הוּא יִתֵּן פֹּה מִין קִרְקֹרֶת,

שֶׁאֲפִלּוּ הַבִּקֹרֶת,

שֶׁתָּמִיד עוֹקֶמֶת אָף,

מִשִּׂמְחָה תִּמְחָא לוֹ כָּף.


וְעַכְשָׁו – הַכֹּל סִדַּרְנוּ!

לֹא…

סְלִיחָה! עוֹד לֹא גָמַרְנוּ…

מִי יֹאמַר לִי, מָה עוֹשִׂים

בְּעִנְיַן הַכַּרְטִיסִים?


גְבֶרֶת מִיקָה אָז יוֹשֶׁבֶת

וְחוֹשֶׁבֶת, וְחוֹשֶׁבֶת –

מַמָּשׁ אֶלֶף מַחְשָׁבוֹת…

וְכֻלָּן אֵינָן שָׁווֹת!

אַךְ, פָּשׁוּט, הַפְלֵא וָפֶלֶא:

דַּוְקָא בְּמִקְרִים כָּאֵלֶה

לֹא שׁוּם מִיקָה אֶלָּא מִיק

אֶת הַחֵקֶר מַעֲמִיק!

זֶה קָרָה כְּבָר פַּעֲמַיִם.

וְאַךְ נֵס מִן הַשָּׁמַיִם,

שֶׁקָּרָה זֶה לַתַּכְשִׁיט

גַּם בַּפַּעַם הַשְׁלִישִׁית.

כִּי לוּלֵא קָרָה הַפַּעַם,

יְהֻמֵּנִי תֵכֶף רַעַם,

אֶת הָיוּ מוֹצְאִים הַסּוֹד

כַּרְטִיסִים אֵיךְ לַעֲשׂוֹת.


וְעַל־כֵּן שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ,

אֵיךְ מָצָא זֹאת מִיקִי־מַהוּ!

(זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַל:

“אִם אֵין שֵׂכֶל, יֵשׁ מַזָּל!”)


כִּי לְמַזָלוֹ הִשְׁגִּיחַ

בִּקְלִפָּה שֶׁל אֲבַטִּיחַ

וְאָמַר: הֲרֵי כַּרְטִיס!

רַק צָרִיךְ כָּאן לְהַדְפִּיס

הַשּׁוּרָה וְהַמָּקוֹם עוֹד…

וּלְהוֹדִיעַ בְּפִרְסֹמֶת:

כָּל כַּרְטִיס עוֹלֶה שִׁשִּׁים

חַרְצַנִּים שֶׁל מִשְׁמְשִׁים!

וְכַרְטִיס שֶׁלַּיָּצִיעַ –

עוֹד חַרְצָּן אֶחָד וּרְבִיעַ!

וּלְהוֹסִיף עִנְיָן חָשׁוּב:

זָג לְכֹפֶר־הַיִּשּׁוּב!


אַךְ שָׁמְעָה זֹאת גְּבֶרֶת מִיקָה,

מִשִׂמְחָה כֻּלָּהּ הִסְמִיקָה

וְצָוְחָה עַד שִׁגָּעוֹן:

“מִיקִי, מִיק! אַתָּה גָאוֹן!”

אֲבָל מִיקִי לֹא אִכְפַּת לוֹ:

גַּם לִהְיוֹת גָּאוֹן מְעַט לֹו!

הֵן אֶצְלֵנוּ כָּל אָתוֹן

הִיא כִּמְעַט חֲצִי גָאוֹן…


"כֵּן…

אַךְ עוֹד צָרִיךְ לִגְמֹר אֶת

הָעִנְיָן שֶׁל הַתִּפְאֶרֶת…"

"אַל בְּפַחַד! סְמוֹךְ עָלַי!

זֶה סוֹדוֹ שֶׁל הַבַּמַּאי".


נִתְרַתֵּחַ מִיק, אַךְ מֵילָא…

הוּא שׂוֹנֵא דְבָרִים כָּאֵלֶּה!

אַךְ מַה יֵשׁ כָּאן לַעֲשׂוֹת?

סוֹד זֶה סוֹד…


כָּכָה תָמוּ וְנִשְׁלָמוּ

הַמְלָאכוֹת, וְהֵמָּה קָמוּ

וְהֶחְלִיטוּ חִישׁ־מַהֵר

לַעֲלוֹת לְהִתְאַפֵּר.


נְחַכָּה, אֵפוֹא, בֵּינְתַיִם,

עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַשְׁנַיִם

גַּם אֶת מְלֶאכֶת הָאִפּוּר,

וְנַמְשִׁיךְ אֶת הַסִּפּוּר.


פֶּרֶק גִימֶל: אֵיךְ וְלָמָּה זֶה נִבְהַל / מִיקִי־מַהוּ מִקָּהָל    🔗

הָאִפּוּר נִגְמַר. וְעָתָּה –

הֵם יוֹרְדִים שְׁנֵיהֶם לְמַטָּה,

לְבָרֵר: כֵּיצַד וּמָה

שָׁם סִדְּרוּ עַל הַבָּמָה.


הַסִּדּוּר – סִדּוּר כִּשְׁמוֹ הוּא,

מִין סִדּוּר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ

הַלְוַאי נִזְכֶּה לִרְאוֹת

גַּם בִּשְׁאָר תֵּיאַטְרָאוֹת!


אֵיזֶה שֶׁקֶט, וּמִשְׁמַעַת,

דֶּרֶךְ־אֶרֶץ עַל כָּל צַעַד:

רַק “תּוֹדָה”, וְרַק “סְלִיחָה”, –

נִימוּסִים כַּהֲלָכָה!


וְהַסַּדְּרָנִים – תִּפְאֶרֶת!

“כֵּן! בְּבַקָּשָׁה, הַגְּבֶרֶת!”

"מָה רוֹצָה יְפֵהפִיָה:

אֶסְקִימוֹ? אוֹ תָּכְנִיָּה?

אוֹ גְלִידָה? “מַקֵל”? “גָּבִיעַ”!

אוֹ פַלָפֶל לְאָבִיהָ?

יֵשׁ אֶצְלְנוּ מִכָּל טוּב! – – –


דֶּרֶךְ־אֶרֶץ – כַּכָּתוּב!


מִיקָה אָז, כֻּלָּהּ רוֹטֶטֶת,

מִתְקָרֶבֶת וּמַבֶּטֶת

דֶּרֶךְ נֶקֶב בַּמָּסָךְ,

אֵיךְ קָהָל נוֹהֵר בַּסָּךְ.


“מִיקִי! מִיקִי!” – סָחָה מִיקָה

וּמֵרֹב שִׂמְחָה הִסְמִיקָה.

מִיק שָׁמַע זאת וְקָרָא:

“מַה קָרָה שָׁם? מַה קָּרָה?”

לֹא קָרָה דָבָר… רְאֵה נָא:

אֵיזֶה מִין קָהָל בָּא הֵנָּה!

אֵיזֶה מֹתֶק? וּבִכְלָל…

מַמָּשׁ יֹפִי שֶׁל קָהָל!"


הֵם הִבִּיטוּ, כֵּן תָּמָהוּ,

מִיקִי־מַהִי, מִיקִי־מַהוּ,

וְרָאוּ מִמַחְבּוֹאִים:

הֵם בָּאִים! בָּאִים! בָּאִים!


– הַזְּנַבְנוֹעַ בְּאוֹפְנוֹעַ!

– וּבִתּוֹ בִּקְרוֹקִינֶט!

– דְּז’וּקים שְׁנַיִם שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ!

– אוּף, אוֹתָם אֲנִי שׂוֹנֵאת!

(כִּי יָדְעָה: מִשְׁנַיִם אֵלֶּה

עוֹד אָסוֹן גָּדוֹל יְהֵא לָהּ!

אֵיךְ יְהֵא, וּמַה יְהֵא –

זֶה תִרְאוּ בְּפֶרֶק הֵא!)


וּבָאוֹטוֹ שָׁם, מִנֶגֶד.

מִין חַבְרוּתָא שֶׁכָּזֹאת…

– זֶה מַסִיעַ אוֹטוֹ־אֶגֶד

אֶת תְּרֵיסַר הָאַוָּזוֹת.


־ נוּ, וּמִי זֶה: קָט, שָׁחוֹחַ

וּפוֹסֵעַ קַו לְקָו?

– זֶהוּ אֹחַ בַּעַל־מֹחַ

עַל עֲשֶׂרֶת דַּרְדַּקָּיו.


– שׁוּרִי, שׁוּרִי! מַר בַּרְבּוּרִי!

מִין גַּוְתָן כָּזֶה… סְתַּכְּלִי:

גַּם הַתַּרְנְגוֹל שֶׁל אוּרִי!

– זֶהוּ גֶבֶר לְהַפְלִיא!

– יֵשׁ לוֹ זֶפֶק אַלַקֶפַק!

– וְכַרְבֹּלֶת –יֹפִי חַי!

תַּרְנְגוֹל כָּזֶה, בְּלִי סֶפֶק,

אֵין אֲפִלּוּ בְּתֵל־חַי.

– “בְּתֵל־חַי אֲפִלוּ”? – בֶּטַח!

– יַא! הַבִּיטִי: מִי זֶה שָׁם?

אֵיזֶה נֶתַח! אֵיזֶה שֶׁטַח!

זֶה לָבֶטַח פּוֹפּוֹטָם!

– אֵין זֶה פּוֹפּוֹ, זֶה הִפּוֹפּוֹ…

וּלְמֵאוֹת, חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ,

דֻּגְמָתוֹ אֶפְשָׁר לִמְצוֹא פֹּה!


– דַּוְקָא לֹא, וְשִׁין־קוּף־רֵישׁ!

– דַּוְקָא כֵּן! וְחֵי שָׁמַיִם,

כִּי בַּנִּילוּס הוּא מֻנָּח.

בְּהֵמוֹת!

אַלוּף־מִצְרַיִם!

זֶה כָּתוּב גַּם בַּתַּנָּךְ.


– יָאבַּאיֶה! הַבִּיטָה, חוּשָׁם,

אֵיךְ חָתוּל מוֹלִיךְ עַכְבָּר!

זוּג נֶחְמָד! אַחְרָיו יֵלְכוּ שָׁם

כָּל מִינֵי חַיּוֹת־הַבָּר.

וְתָמִיד אָדוֹן עִם גְּבֶרֶת,

וְתָמִיד רַק זֶה עִם זֹאת:

שׁוֹרַבָּר עִם שׁוֹרַבֶּרֶת,

שִׁימְפַּנְזֶה עִם שִׁימְפַּנְזֹאת.

וְיַחְסָן עִם מְיֻחֶסֶת

וְדַלְפוֹן עִם דַּלְפוֹנִית,

בַּרְדְּלֵס עַם בַּרְדְּלֶסֶת

וּשְׁפִיפוֹן עִם שְׁפִיפוֹנִית.


– וּמִשָּׁם, מִיַּרְכָּתַיִם,

מִן הָעֹרֶף, כִּמְטֹרָף,

מַמָּשׁ אוֹטוֹ־קוֹמָתַיִם,

גָּח לְפֶתַע הַגִ’ירָף.

וּבִן־רֶגַע עָפָה־צָפָה

מִקָּצֶהָ שֶׁל חָצֵר

לִקְרָאתוֹ גַם הַגִ’ירָפָה

לְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר.


– אוֹי לִי! וַי לִי! מִי זֶה שָׁמָּה

מִתְהַלֵּךְ לוֹ בְּפִיגַ’מָה…

אֵיזֶה חֹסֶר שֶׁל נִימוּס!

וְכָל־כָּךְ דּוֹמֶה לְסוּס!

– זֶבְּרָה הִיא! וּמָה הַפֶּלֶא?!

כְּבָר הָיוּ סוּסִים כָּאֵלֶּה!

הוּא יוֹסֵף שֶׁבַּסוּסִים, –

הוּא בִּכְתֹנֶת הַפַּסִּים!


– וְהִנֵּה גַם הַבִּקֹּרֶת!

כָּל הָעָם! הַבֵּט וּרְאֵם:

מִן הַפִּיל עַד הַצִּפֹּרֶת,

מֵאַנְקֹרֶת עַד רְאֵם!


אֵיזֶה פֶּלֶא, אֵיזֶה פֶּלֶא! – – –

אַךְ פִּתְאֹם – צְרִיחוֹת כָּאֵלֶּה,

צַעַק־נַאַק צְוָח־וּצְרָח,

עַד שֶׁמַּמָּשׁ קוּם וּבְרָח!


זֶה רוֹקֵעַ,

זֶה תּוֹקֵעַ,

זֶה גוֹעֵר,

וְזֶה נוֹעֵר…

אוּף!

אֶפְשָׁר לְהִתְפַּקֵעַ

וְלָמוּת, וְלֹא יוֹתֵר!


מֵילָא מִיקִי, – הֵן תָּבִינוּ, –

נִתְחַלְחֵל, כְּלוֹט אָבִינוּ,

עֵת נוֹדַע לוֹ מַה קָּרָה

שָׁם בִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה…


אֲבָל – מִיקָה?! מַה קָּרָה לָהּ,

שֶׁגַּם הִיא פִּתְאֹם כֹּה רַע לָהּ?

הֵן כִּמְעַט שֶׁנִּתְעַלְפָה,

לוּלֵי קָמָה וְחֵרְפָה.


וּלְחָרֵף – אֵין עוֹד כָּמוֹהָ!

בֶּאֱמֶת, כְּדַאי לִשְׁמוֹעַ…

אַךְ הַיּוֹם, מֵחֹסֶר פְּנַאי,

נְקַצֵּר נָא, רַבּוֹתַי.

אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא תִתְמָהוּ

אִם לְמַעַן מִיקִי־מַהוּ

אַאֲרִיךְ אֶת הַדִּבּוּר

בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקִּצּוּר.


הַקִּצּוּר, עוֹד הִיא חוֹרֶפֶת:

"שֶׁקֶט, רֶפֶת מְטֹרֶפֶת!



שֶׁקֶט שֶׁיִּהְיֶה! מַסְפִּיק!" – וּפִתְאֹם בַּרְוָז:

– אֵי מִיק! גַּע־גַּע־גָּע,

וְלֹא נַרְגִּיעַ! גַּע־גַּע־גָּע,

כִּי עֵת הִגִּיעָה! עֵת הִגִיעָה,

גַּע־גַּע־גָּע, לְהַתְחִיל בְּהַצָּגָה!


גַּע־גַּע־גָּע! הַ־צָּ־גָה!

הַצָּ־הַצָּ־הַצָּ־גָה!


גַּע־גַּע־גָּע! הַ־צָּ־גָה!

הַצָּ־הַצָּ־הַצָּ־גָה!


כֹּה בְּלִי־הֶרֶף

כָּל הָעֶרֶב

חַיַּת־טֶרֶף

שָׁאֲגָה,

מֵאֲנָה לְהֵרָגַע:

– הַ

– צָּ

– גָה – –


כָּאן, חַבְרַיָּא, נְבוּכוֹתִי…

הַשְׁמַעְתֶּם גַּעְגְּעָה כָּזֹאתִי??

מִגַּעְגְּעָה אַחַת כָּזֹאת

מִתְבַּטְלִים הַמַּחֲזוֹת!


וּמַה פֶּלֶא, אִם גַּם מִיקָה

מֵרֹב פַּחַד כָּאן הִסְמִיקָה,

וּבְנָשְׁכָהּ אֶת הַלָּשׁוֹן,

צִלְצְלָה צִלְצוּל רִאשׁוֹן.


פֶּרֶק דָּלֶת: שִׁיר־בֵּינַיִם שֶׁל שְׁטֻיּוֹת / עַל מִלִים לוֹעֲזִיּוֹת    🔗

רַבּוֹתַי, כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ,

כִּי גַם יֶלֶד בַּחַיּוֹת

מִתְחַשֵּׁק וּמִשְׁתַּגֵּעַ

לְמִלִּים לוֹעֲזִיּוֹת.


וְכֵיוָן שֶׁפַּעֲמַיִם

יְצֻלְצַל עוֹד, שׁוּב וְשׁוּב, –

נְקַשְׁקֵשׁ נָא שִׁיר־בֵּינַיִם

עַל הָעֵסֶק הֶחָשׁוּב.


הַגְדוֹלִים תָּמִיד בְּטוּחִים פֹּה,

כִּי רַק הֵמָּה הַפִּקְחִים פֹּה,

וְכָל יֶלֶד, בְּוַדַּאי,

מְטֻמְטֶמְבְּל הוּא, וְדַי!


אַךְ אֲנַחְנוּ הַיְלָדִים

אֶת הַכֹּל־בַּכֹּל יוֹדְעִים!

לא רַק סְתָם מַעֲשִׂיּוֹת, –

גַּם מִלִים לוֹעֲזִיּוֹת!


מֵילָא, “טְרַקְטוֹר”, אוֹ “דְּרֶדְנָאוּט”,

אוֹ "פִּיגָ’מָה, אוֹ “פִּילוֹט”, –

מִי כְּלַבְלֵב וְלֹא שָׁמַע עוֹד

אֶת כָּל אֵלּוּ הַמִּלּוֹת!


 

עֲלִילָה חֲמִישִׁית: גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל תַּרְנְגוֹל    🔗

אוֹ

מִיקִי־מַהוּ שֶׁהֶחְלִיט לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.

פֶּרֶק אָלֶף: חֵת שׁוּרוֹת לְהַסְבָּרָה / לָמָּה מִיקָה נִשְׁאֲרָה    🔗

וְעַכְשָׁו שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ

מַה קָּרָה לְמִיקִי־מַהוּ,

מַה קָּרָה שֶׁגַּם אֲנִי

נִתְפּוֹצֵץ בִּי חֲרוֹנִי.

אַךְ הַפַּעַם נַעֲסִיקָה

רַק אֶת מִיק וְלֹא אֶת מִיקָה,

כִּי יֶשְׁנָם מִקְרִים קָשִׁים

שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּנָשִׁים.


פֶּרֶק בֵּית: מִיקִי־מַהוּ הַגָּדוֹל / מִזְדַּמֵּן עִם תַּרְנְגוֹל    🔗

אֶת מִיקֵנוּ הֵן תַּכִּירוּ?

אִישׁ נֶחְמָד הוּא, בֵּן יַקִּיר הוּא,

אַךְ לְפֶתַע (כְּמוֹ הַיּוֹם)

הוּא אָיוֹם… פָּשׁוּט אָיוֹם!

שֶׁמָּא זְבוּב הוּא שֶׁעָקַץ לוֹ,

שֶׁמָּא בְּחַיָּיו הוּא קָץ לוֹ,

שֶׁמָּא כָּךְ וְשֶׁמָּא כָּךְ, –

הוּא פָּרַץ אֶל הַמִּטְבָּח.

מָה הַפֶּרֶץ?

מָה הַמֶרֶץ?

וְהֵיכָן קְצָת דֶּרֶכֶרֶץ?

לֹא אִכְפַּת לוֹ! הוּא הֶחְלִיט:

לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית!


מַה “שַׁנּוֹת”?

מִי “שַׁנּוֹת”?

מַה פִּתְאוֹם הַשִּׁגְעוֹנוֹת?!

שְׁוִיצֶר!

שְׁוִיצֶר מְשֻׁגָּע הוּא, בִּמְחִילָה מִמִּיקִי־מַהוּ.


זֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הָעָם:

"שׁוּם חָכָם שֶׁבָּעוֹלָם

לְעוֹלָם אֵינוֹ יוֹדֵע,

מִפְּנֵי מַה הוּא מִשְׁתַּגֵּעַ".


נוּ, וּמִי מוּכְרָח לִסְבּוֹל? כְּמוּבָן הַתַּרְנְגוֹל!

פֶּרֶק גִּימֶל: אֵיךְ וְלָמָּה נִתְרַחְשָׁה / בֵּין הַשְּׁנַיִם הַפְּגִישָׁה


הַשְׁמַעְתֶּם עִנְיָן?

סְתָם־כָּכָה

רָץ לוֹ מִיקִי הַמִּטְבָּחָה,

כִּי רָאָה שָׁם תַּרְנְגוֹל,

שֶׁיָּמִין שֶׁלּוֹ הוּא שְׂמֹאל,

וּשְׂמֹאלוֹ שֶׁלּוֹ יָמִין הוּא…

אִם תִּרְצוּ –

אָז תַּאֲמִינוּ, לֹא תִּרְצוּ –

אָז שִׁין־קוּף־רֵישׁ: וּמַסְפִּיק כְּבָר לְקַשְׁקֵשׁ!


כִּי בְּעֶצֶם וּמְמֵּילָא

כְּבָר רָאִינוּ גַם כָּאֵלֶּה!

כְּבָר רָאִינוּ, לְמָשָׁל,

מִין אֶפְרוֹחַ מְבֻשָּׁל,

הַמַּתְרֶה מִן הַצַּלַחַת

בְּאוֹכְלָיו: “אִכְלוּ בְּנַחַת!”

אוֹ אַוָּז עוֹטֵה־נוֹצָה

הַחוֹזֵר לִהְיוֹת בֵּיצָה,

שֶׁגַּם הִיא לַחְזוֹר נֶחְפֶּזֶת

אֶל קִרְבָּהּ שֶׁל הָאַוֶּזֶת

(רַק אֵינִי יָכוֹל לִזְכּוֹר:

מִפָּנִים אוֹ מֵאָחוֹר?)


הַקִּצּוּר: אִם כָּךְ אוֹ כָּכָה.

מִיקִי רָץ לוֹ הַמִּטְבָּחָה

וְלִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹל

שָׁם פִּלְפֵּל פִּלְפּוּל גָדוֹל.


שָׁם הָיוּ חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ,

שָׁם הָיָה מִין מַחֲזֶה,

שֶׁמִּיּוֹם פִּלְפּוּל פִּלְפֵּלוּ

לֹא פֻּלְפַּל פִּלְפּוּל כָּזֶה!

הוּא, פָּשׁוּט, הוֹרֵג בְּלִי מֶלַח…

הוּא, פָּשׁוּט, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ…

הוּא, פָּשׁוּט… מַה יֵּשׁ לוֹמַר!

אַיְזְן!

אַיְזְן – וְנִגְמַר!


פֶּרֶק דָּלֶת: פִּלְפּוּלִים יָפִים מְאֹד! עַל הַמֹּחַ בַּקָּדְקֹד    🔗

וְעַל־כֵּן שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ:

פִּלְפּוּלוֹ שֶׁל מִיקִי־מַהוּ! –

לְתוֹעֶלֶת הַדּוֹרוֹת

רְשַׁמְתִּיהוּ אוֹת בְּאוֹת:


"אֵין כַּרְבֹּלֶת בְּלִי גֻלְגֹּלֶת,

אֵין גֻלְגֹּלֶת בְּלִי קָדְקֹד –

צֵא וּלְמַד: אִם יֵשׁ כַּרְבֹּלֶת,

גַּם קָדְקֹד מֻכְרָח לִהְיוֹת. –

פָּשׁוּט מְאֹד!


וְקָדְקֹד בִּשְׁבִיל הַמֹּחַ

הוּא כַּלּוּל בִּשְׁבִיל אֶפְרוֹחַ,

הוּא – כַּיַּעַר לְאַרְיֵה.

וּמַדּוּעַ, קוּקוּרֵיקוּ,

קָדְקָדְךָ שֶׁלְּךָ כֹּה רֵיק הוּא,

מֹחֲךָ שֶׁלְּךָ אַיֵּה?

הֲשָׁמַעְתָּ: מֹ – חֲ– ךָ".

וַיִּצְחַק לוֹ: חַה־חַה־חָה.


נִתְבַּלְבֵּל תַּרְנְגוֹלֵנוּ

וְהִבִּיט בּוֹ, לֹא עָלֵינוּ,

כְּמֵאָז וּמֵעוֹלָם

תַּרְנְגוֹל בִּבְנֵי אָדָם.


"מָה הַצְּחוֹק וְהַתּוֹכַחַת?

מָה רוֹצֶה הוּא מֵחַיַּי?"

קִי־קִי־רִיקִי! ( “שֵׁד מִשַּׁחַת!”)

מִיקִי־רִיקִי! (“עוּף סַפַּחַת!”)

חִי־חִי־חִי־קִי! (“בְּחַיַּי!”)


כָּאן הִרְתִּיחַ מִיקִי־מַהוּ

וּבְלִי שׁוּם נִימוּס שִׁסְּעָהוּ:

– “קוּקוּרִיקוּ”… “חִי־חִי־חִיק”.

אֵיזֶה מִין דִּבּוּר מַצְחִיק.

אוֹי לְמִי שֶׁכַּרְבְּלוֹן הוּא,

אוֹי כִּי לֹא יִהְיֶה כָּמוֹנוּ,

כִּי בִּמְלֶאכֶת הַדִּבּוּר

עַם־הָאָרֶץ הוּא וּבוּר!

הֲבִשְׁבִיל הַקּוּקוּרִיקוּ

גֻּלְגְּלוֹת לָכֶם הִדְבִּיקוּ,

גֻּלְגְּלוֹת וְקָדְקֳדִים?

לֹ־־א, רֵעַי הַנִּכְבָּדִים!

רַק לְצֹרֶךְ הַכַּרְבֹּלֶת

לֹא כְּדַאי לִבְרוֹא גֻּלְגֹּלֶת, –

זֶה עוֹלֶה בְּיֹקֶר רָב,

לְשֵׁם כָּךְ מַסְפִּיק זָנָב."


וְהֵחֵל אָז הַדּוּקְרָב.


פֶּרֶק הֵא: מִין דּוּקְרָב שֶׁל אַלוּפִים בְּחָכְמַת הַגִּדּוּפִים    🔗

כָּאן הִסְמִיקוּ, כָּאן הוֹרִיקוּ

פְּנֵי רַבֵּנוּ תַּרְנְגוֹל,

וּבְשְׂפַת הַקּוּקוּרִיקוּ

הוּא גִּדֵּף גִּדוּף גָּדוֹל.


מָה אַגִיד לָכֶם? כֻּלָּנו

גִּדוּפִים שׁוֹנִים שָׁמָעְנוּ,

אַךְ כָּזֶה שֶׁל הַבַּרְנָשׁ –

זֶהוּ סִינֶמָה־בַּלָּשׁ.


גִּדּוּפוֹנֶת – אֵין כָּמוֹהָ,

בְּפֵרוּשׁ כְּדַאי לִשְׁמוֹעַ,

חֲרַפְרֹפֶת שֶׁכָּזֹאת…

חֶרֶף!

חֶרֶף־פִּיפִיוֹת!


וְעַל־כֵּן, עַל כָּל צָרָה, רְשַׁמְתִּיהָ בִּקְצָרָה:


שְׁמַע־נָא, רֵיקָא, הִסְתַּלֵּקָה,

פֶּן רֹאשְׁךָ פֹּה אֲמַלֵּקָה,

הַלְוַאי וְיִמָּלֵק

כָּךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל עֲמָלֵק!

כִּי אֵינִי רוֹצֶה לִסְבּוֹל אֶת

בִּזְיוֹנָהּ שֶׁל הַכַּרְבֹּלֶת

עַל־יְדֵי כָּל מִיקִי רֵיק…

אֶת פָּנֶיךְ אֲמָרֵק!

אֶת רֹאשֶׁךָ אֲמַלֵּק!

הִסְתַּלֵּקָה,

עַמָּא רֵיקָא

אֲמָרֵקָה,

קוּקוּרֵיק!" – – –


כְּמוּבָן, יְצוּר שֶׁכָּכָה

אֶת פַּרְצוּף־פָּנָיו רָקָחוּ,

אֵין לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל, –

גַּם אִם זֶה רַק תַּרְנְגוֹל.


אַךְ לְמִיקִי יֵשׁ עוֹד מֹחַ

וְהִנֵּה נָאוּם קָטָן

לִידִידוֹ הַכַּרְבָּלְתָן:


"פֹּה, חַבִּיבִּי, לֹא יוֹעִילוּ

אֶלֶף גִּדוּפִים אֲפִילוּ,

בְּיִחוּד אִם בְּגִדּוּף

אֵין לָדַעַת מִי אַלּוּף.


כָּל אֶחָד טוֹעֵן: “אֲנִי הוּא!”

וּמְשַׁבֵּחַ רַק אֶת פִּיהוּ.

וַאֲנִי אוֹמֵר: "אָחִי

הוּא הֲכִי־הֲכִי־הֲכִי!"

אַךְ מֵילָא…


בָּאתִי הֵנָּה (הֵן שָׁמַעְתָּ!)

לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית,

שֶׁתּוּכַל דַּבֵּר גַּם אָתָּה

בַּשָׂפָה הָאֱנוֹשִׁית, –

זֶה רֵאשִׁית.


וְשֵׁנִית, חָכָם יַקִּיר לִי,

נִתְחַשֵּׁק לִי, שֶׁתַּסְבִּיר לִי

סוֹד אֶחָד קָטָן מְאֹד:

סוֹד הַכֹּחַ בַּקָּדְקֹד.

צֵא וּרְאֵה:


גִּלְגְּלוּךָ, קִדְקְדוּךָ,

כִּרְבְּלוּךָ – לְמוֹפֵת!

אֲבָל אֵיךְ זֶה חִרְבְּנוּךָ?

אֵיךְ בְּמֹחַ לֹא כִּבְּדוּךָ?

טִמְבְּלוּךָ בְּהֶחְלֵט.

אֵיךְ –

אֵיכָה ־

וְאֵיכָכָה?"

וְהִפְטִיר לוֹ:

– חַה־חַה־חָה!


פֶּרֶק וָו:

עַל הַחֹלִי “מֶלַנְכוֹלִי”

שֶׁחָלָה בּוֹ מַר כַּרְבּוֹלִי


נִתְעַצֵּב מַר קוּקוּרֵיקוּ,

נֶאֱנַח הַתַּרְנְגוֹל

וְרָצָה לוֹמַר: "צוֹדֵק הוּא

מִיקִי־מַהוּ הַגָּדוֹל!

הוּא צוֹדֵק! הוּא צוֹדֵק!"


אוֹ בִּשְׂפַת הַקוּקוּרֵק:

– קוּקוּרֵק לִי! – כְּלוֹמֶר: "בַּנְתִּי

– קוּקוּרִיק לִי! – “הִתְחַרְבַּנְתִּי!”

– קוּ־קוּ־רֵי־קוּ – "אֵיךְ נֶחְכַּם

לְדַבֵּר בִּשְׂפַת אָדָם?" –

וְנָדָם.


זֶה סִימָן שֶׁמַּר כַּרְבּוֹלִי

נֶהֱפַךְ לְמֶלַנְכוֹלִי

(מִין שֶׁל חוֹלִי הוּא… כִּמְעַט:

“מַצַּב־רוּחַ־מְזֻפָּת”.)


וְעַכְשָׁו שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ

מָה רַחְמָן הוּא מִיקִי־מַהוּ,

מָה רַחְמָן הוּא וְנַחְמָן

(לִי בָּרוּר זֶה כְּבָר מִזְּמָן!)

הוּא רָאָה,

הוּא שָׁמַע, –

וְהִנֵּה הַנֶּחָמָה:


"אַל יֵאוּשׁ, יְדִיד וָרֵעַ,

יֵאוּשְׁךָ לִבִּי קוֹרֵעַ…

אַךְ לִבֵּנוּ לֹא נִבְרָא

סְתָם יוֹם־יוֹם לְהִקָּרַע!

אִם כָּל פַּעַם שֶׁיֵּרַע לוֹ

לְבָבֵנוּ יִקְרַע לוֹ,

יִתְבָּרֵר אָז לַבְּרִיּוֹת,

שֶׁפָּשׁוּט קָשֶׁה לִחְיוֹת…


וְלִחְיוֹת כְּדַאי בַּחֶלֶד,

הָעִקָּר הִיא הַתּוֹחֶלֶת!

וְתוֹחֶלֶת – יֵשׁ וָיֵשׁ!

וְאָסוּר לְהִוָּאֵשׁ.


לְשֵׁם כָּךְ, סוֹפְסוֹף, הֵן בָּאתִי,

וְהַיּוֹם עוֹד – בִּי נִשְׁבַּעְתִּי! –

תִּלְמְדוּ כָּאן – חֵי רֹאשִׁי! –

הַלָּשׁוֹן הָאֱנוֹשִׁי!"


הוּא אָמַר זֹאת בְּטוּב טַעַם…

הוּא חָשַׁב זאת בִּרְצִינוּת…


וַי! מִכָּאן גַּם זֹאת הַפַּעַם בָּאָה כָּל הַפֻּרְעָנוּת.


פֶּרֶק זַיִן: אֵיךְ פָּשְׁטָה מַחְלָה מַמְאֶרֶת / שֶׁקוֹרְאִים לָהּ הַדַּבֶּרֶת    🔗

וְהַלִּמּוּדִים הֵחֵלּוּ…

לְשׂוֹנְאֵי־צִיּוֹן אַחֵלוּ,

שֶׁיִּזְכּוּ תָּמִיד לַחְזוֹת

דַּרְלָמוּסְיָה שֶׁכָּזֹאת.

קוּקוּרִיקוּ? – חַסְחָלִילָה!

לוּל וְדֹחַן? – מָה 'תָּה סָח?

בְּנֵי־שִׂכְוִי לִהְיוֹת הִתְחִילוּ

בְּנֵי־אָדָם, – וְלֵךְ וּצְוָח!

זֶה דוֹבֵר, וְזוֹ דוֹבֶרֶת, –

מַמָּשׁ דֶּבֶר שֶׁל דִּבּוּר.

כָּךְ תָּקְפָה מַחְלַת דַבֶּרֶת

מִשֶּׂכְוִי וְעַד בַּר־בּוּר.


תַּרְנְגֹּלֶת מְחֻרְבֶּנֶת

קָמַץ־אָלֶף מְשַׁנֶּנֶת

מְשַׁנֶּנֶת, – וְהַבֵּט:

כְּבָר טוֹחֶנֶת קָמַץ־בֵּית.


אֵיזֶה פֶּלֶא, אֵיזֶה פֶּלֶא

שֶׁיֶּשְׁנָם שֶׂכְוִים כָּאֵלֶּה,

הַלּוֹמְדִים, זָקֵן וָטָף,

חִישׁ מֵאָלֶף וְעַד תָּו.


הֵן חָשַׁבְנוּ: לְעוֹלָם עוֹד

לֹא תוּכַל לָבוֹא עַד לָמֶד

מִין דַּרְדֶּקֶת שֶׁכָּזוּ.

וְעַכְשָׁו הִנֵּה חֲזוּ:


שׁוּם בֵּיצָה עוֹד לֹא הִפְלִיטָה,

כְּבָר גָּמְרָה אוּנִיבֶרְסִיטָה

וְהֵסִיתָה:


– בְּנֵי הַלוּל,

הִגִיעָנוּ יוֹם־גִּלְגּוּל!

זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר קִוִּינוּ,

זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אִוִּינוּ,

גִּלְגּוּלֵנוּ הַגָּדוֹל,

גִלְגּוּלוֹ שֶׁל תַּרְנְגוֹל!


דַּי הִטַּלְנוּ, דַּי דָּגַרְנוּ,

מֵעַכְשָׁו בָּזֶה גָמַרְנוּ.


לֹא נַרְשֶׁה עַתָּה לְאִישׁ

לְגָרְשֵׁנוּ

“קִישׁ! אֲ־קִישׁ!”

לֹא נִסְבּוֹל עוֹד,

לֹא נִסְבּוֹל עוֹד

שׁוּם שֶׂכְוִי נוֹשֵׂא־כַּרְבֹּלֶת.

וּמִדָּן עַד רָמַת־גָּן –

שׁוּם אֶפְרוֹחַ מְטֻגָּן!


כִּי בָּרוּךְ־הַשֵׁם כֻּלָנוּ

אֶת הַזֶּמֶר כְּבָר שָׁמָעְנוּ,

אֶת שִׁירָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת:

“גַּם אֶפְרוֹחִים רוֹצִים לִחְיוֹת”.


וְעַל כֵּן מַהֵרְנָה, בּוֹאְנָה,

פַּרְגִּיּוֹת, הַמּוֹעֲדוֹנָה." –


וּמִיָּד אֶל הַגַּנּוֹן

אֶפְרוֹחִים פָּרְצוּ –

הָמוֹן!


וְהַבִּיטוּ: גוּץ־אֶפְרוֹחַ –

וְגַם הוּא מוֹאֵס לִצְרוֹחַ

פִּיד־פִּיד־פִּיד, כְּפִדְפּוּדָם,

וְרוֹצֶה לִהְיוֹת אָדָם.


וְגַם לוֹ כְּבָר יֵשׁ שַׁעֶלֶת,

וְגַם לוֹ יוֹם־יוֹם שׁוֹאֶלֶת

אֲחוֹתוֹ אֶפְרוֹחִיָּה

שְׁנֵי סְפָרִים בַּסִפְרִיָּה.


וּמָחָר (אַךְ אַל תֹּאמְרוּ לוֹ)

גַּם “הֻלֶּדֶת” יְסַדְּרוּ לוֹ,

עִם דִּקְלוּם, וְעִם עוּגָה…

הַקִּצּוּר: עִם חֲגִיגָה.


וּלְמַרְאֵה נִסִּים כָּאֵלֶּה –

נְבָרֵךְ אוֹ נְקַלֵּלָה?

“אוֹיָה לָנוּ” אוֹ “הֶאָח”,

שֶׁהִגַּעְנוּ לִידֵי כָךְ.


פֶּרֶק חֵת: יְסֻפַּר בּוֹ קְצָת עָלַי / אֵיךְ יָצָאתִי מִכֵּלַי    🔗

אֲבָל זֶה עוֹד לֹא הַכֹּל –

עוֹד יֶשְׁנוֹ גַם תַּרְנְגוֹל…

זֶה הַתַּרְנְגוֹל – הַבִּיטוּ! –

מְשַׁנֵּה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית הוּא.


מְהַלֵּךְ בְּלִי כִּרְבּוּל־רֹאש,

וּמַרְבִּיץ בִּשְׂפַת אֱנוֹשׁ.

וּמַרְבִּיץ הוּא,

וּמַפְלִיץ הוּא,

וּמַשְׁוִיץ מִין מַחֲזֶה,

שֶׁמִּיוֹם הִשְׁוִיצוּ שְׁוִיצִים

לֹא הֻשְׁוַץ עוֹד שְׁוִיץ כָּזֶה.


יֵשׁ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, – נוּ מֵילָא,

בְּחַר לְךָ אַחַת מֵאֵלֶּה:

אוֹ כּוּשִׁית, אוֹ קִשְׁקוּשִׁית, –

הַבְּחִירָה הִיא כָּאן חָפְשִׁית!

אַךְ לִרְקוֹחַ סְתָם מִרְקַחַת

מִשִׁבְעִים לָשׁוֹן גַם יַחַד…

פוּי!

זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי,

רַבּוֹתַי וּגְבִירוֹתַי!

זֶה, פָּשׁוּט, קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא לִי,

אֲדוֹנִי הַתַּרְנְגוֹלִי!

זֶה, פָּשׁוּט… וְזֶה מַמָּשׁ…

הִתְחָרוּת עִם הַחֻמָּשׁ.


כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ

פֹּה מֻכְרָח לִזְכּוֹר אֶת נֹחַ,

עֵת מִגֹּדֶל הַבִּלְבּוּל

בֶּאֱמֶת יָרַד מַבּוּל,

וְעוֹד אֵיזֶה!


וּמוּסַר הַשְׂכֵּל:


אֵין צֹרֶךְ

לַהֲפוֹךְ דִּבּוּר לְצֹרַח,

לַחֲרֹסֶת שֶׁל שָׂפוֹת,

שֶׁכֻּלָן לְחוּד יָפוֹת,

אַךְ בְּיַחַד – מִין מַרְחֶשֶׁת,

מִין צַוַּחַת מְקֻשְׁקֶשֶׁת,

הַנִּקְרַאת בִּלְבּוּלָשׁוֹן

עוֹד מִימֵי אָדָם־רִאשׁוֹן.

הֵן בִּימֵי כְּדָרְלָעֹמֶר

כְּבָר נָתְנוּ דְבָרִים וָאֹמֶר

לְכָל חַי וְעוֹף וְצִיץ, –

וְאֵין צֹרֶךְ לְהַשְׁוִיץ!


כִּי דִּבּוּר כָּזֶה שֶׁל זֶבֶל

קַיִן עוֹד שָׁמַע מֵהֶבֶל

וּמֵרֹב בִּלְבּוּל־מֹחוֹ

קָם עַל הֶבֶל וּרְצָחוֹ.


זֶה נוֹרָא…

אַךְ מַר כַּרְבּוֹלִי,

מַר כַּרְבּוֹלִי־תַּרְנְגוֹלִי,

הֲבִינֵנִי נָא, הָבֵן:

כָּל בּוּל־עֵץ פֹּה יִתְעַצְבֵּן,

יִתְעַצְבֵּן וְיִשְׁתַּגֵּעַ,

אִם בְּלִי הֶרֶף הוּא שׁוֹמֵעַ

בִּלְבּוּלָן וְקִלְקוּלָן

שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן כֻּלָּן.


אֵיזֶה מִין מְהוּמִיָּה פֹּה!

אֵיזֶה מִין צַרְחָנִיָּה פֹּה!

סְחַרְחַרְחֹרֶת שֶׁל צְוָחוֹת…

לוּ זָכִיתִי, לְפָחוֹת,

שֶׁמִּגֹּדֶל הַצָּרַחַת

בְּרֹאשִׁי תִּצְמַח קָרַחַת, –

כִּי עַתָּה מִן הַצָּרוֹת

לֹא סָמְרוּ לִי שְׂעָרוֹת.

אַךְ אִם לֹא, אוּלַי תֹּאמְרוּ לִי:

אֵיךְ זֶה הֵן לֹא יִסְמְרוּ לִי,

אִם כְּדֶרֶךְ כָּל פַּיְּטָן

הוֹלִידוּנִי בְּלוֹרִיתָן?!

וְעַל־כֵּן כֹּה אֲזַעֵקָה:

שׁוּבָה, שׁוּב הַקּוּקוּרֵיקָה,

שׁוּב הַלּוּלָה, שׁוּב הַכְּלוּבָה!

אֲבָל שׁוּבָה,

שׁוּבָה,

שׁוּבָה!


כִּי נָאֶה לְבֶן־כַּרְבֹּלֶת

קוּקוּרֵיקוּ לְהַשְׁלִיט,

כִּי נָאֶה לְתַרְנְגֹלֶת

לְדַבֵּר תַּרְנְגוֹלִית,

אַךְ שֶׂכְוִי עִם שְׂפַת אֱנוֹשׁ –

זֶה אָסוֹן,

זֶה שֶׂכְוִינוֹשׁ!


פֶּרֶק טֵת: הָרוֹמֵז אֶל מִי צִלְצַלְתִּי / וְאֵיכָכָה זֶה נִצַּלְתִּי    🔗

אַךְ שָׁמַע זֹאת מִיקִי־מַהוּ,

שֵׁד יוֹדֵעַ, מַה קָּרָהוּ,

שֶׁנָּזַף בִּי וְצָוַח:

“כָּךְ־בֶּן־כָּךְ, בֶּן־בְּנוֹ־שֶׁל־כָּךְ!”

וְכֵן הָלְאָה: "כָּךְ וְכָכָה!

לָמָּה בָּאתָ הַמִּטְבָּחָה?!

אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְהָעִיז

מִיקִי־מַהוּ לְהַרְגִיז?!

אִם כָּל קוֹעַ וּשְׁמַרְקוֹעַ

פֹּה יַתְחִיל חָטְמוֹ לִתְקוֹעַ,

לֹא יִהְיֶה לִי יוֹם תָּמִים

שׁוּם מִפְלָט מֵחֳטָמִים.

לֵךְ, פַּיְּטָן, עֲסוֹק בְּפַיִט!

פֹּה אֲנִי הַבַּעְלַבַּיִת,

וְשׁוּם אִישׁ אֵינוֹ זַכַּאי

לִתְעָרֵב בַּעֲסָקַי.

לֹא נָעַם פֹּה לְאָזְנֶיךָ

לְשׁוֹנֵנוּ הַמְטַרְטֵר?

וְשִׁירֵי מְשׁוֹרְרֶיךָ –

עֲרֵבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר?

“נֶעֱלַבְתָּ”, מַר קַרְקַפְתָּא?

מַכִּירִים! סַפֵּר לְסַבְתָּא!

אֲמַתְלָה הִיא, תּוֹאֲנָה…

הִתְפַּקַעְתָּ מִקִּנְאָה!

הִתְפַּקַעְתָּ, כִּי יָדַעְתָּ,

שֶׁאַצְלִיחַ פֹּה גַם עָתָּה,

שֶׁאַצְלִיחַ כְּתָמִיד

לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.


רְאֵה אֵפוֹא כִּי הִזְהַרְתִּיךָ,

וַאֲפִילוּ בִּמְלוֹא פִּיךָ

תִּקְשְׁקֵשׁ לִי בַּקּוּמְקוּם, –

כֵּן יִהְיֶה וְכֵן יָקוּם!"


הִתְפַּלַצְתִּי: מָה עוֹשִׂים פֹּה?

הֵן אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ…

רְאִיתֶם הַמַּעֲשִׂים פֹּה?

רְאִיתֶם הַנִּימוּסִים פֹּה?

מָה עוֹשִׂים פֹּה?!

מָה עוֹשִׂים פֹּה?!


אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין יוֹעֵץ. קֵץ!


אָז הֵבַנְתִּי: רַק הַפִּיל

פֹּה יוּכָל עוֹד לְהַצִּיל.


הִתְעַצְבַּנְתִּי וְטִלְפַנְתִּי

אֶל הַפִּיל הָאֱלֶפַנְטִי

וְטָעַנְתִּי:

– "מִיסְטֶר פִּיל!

תְּחִנָּתִי אֲנִי מַפִּיל…

לֹא בִּשְׁמִי בִּלְבַד, חָלִילָה,

תְּחִנָּתִי הַיּוֹם אַפִּילָה,

אֶלָּא… אֵיךְ לוֹמַר פָּשׁוּט?

כֵּן! בְּשֵׁם הָאֱנוֹשׁוּת…

חוּסָה! לא נוּכַל לִסְבּוֹל אֶת

הַבִּלְבּוּל וְהַבִּלְבֹּלֶת,

אֶת הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁמִּיק

זֹאת הַפַּעַם הֶעֱמִיק.


כְּבָר עָמַלְנוּ, הִשְׁתַּדַּלְנוּ,

אַךְ מְאוּמָה לֹא הוֹעַלְנוּ.

הֲבִינוֹנוּ: רַק לְךָ

זְכוּת לִפְסוֹק פֹּה הֲלָכָה.


כִּי לְךָ שֶׁנְהָב וָחֶדֶק,

אַף לְךָ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

צֶדֶק, צֶדֶק בּוֹא וּרְדוֹף,

וְיָבוֹא סוֹפְסוֹף הַסּוֹף.


כִּי מַדּוּעַ זֶה יַתְחִילוּ

כָּל רֵעַי לַחְשׁוֹב כְּאִלּוּ

בֶּאֱמֶת וְכַמּוּבָן

אֵין לֹא דִין וְלֹא דַיָּן.


לֹא!!!

מֻכְרָח לִהְיוֹת דַיָּן פֹּה!

כִּי, אֲבוֹי, יְהֵא אָבְדָן פֹּה

אִם יִהְיֶה לִי לֹא אִכְפַּת:

יֵשׁ מִשְׁפָּט אוֹ אֵין מִשְׁפָּט."


פֶּרֶק יוּד: פְּסַק־הַדִּין אֲשֶׁר הֵכַנְתִּי / לַשׁוֹפֵט הָאֱלֶפַנְטִי    🔗

וְהִנֵּה הַפְּסַק שֶׁל רַבִּי

פִּילִיחֶדֶק הַשֶּׁנְהַבִּי,

שֶׁאֶצְלֵנוּ בַּמִּלוֹן

שֵׁם מוּזָר לוֹ: טְרוֹפִּילוֹן.

וְעוֹד שֵׁם (עַתָּה עִיַּנְתִּי)

שֵׁם נֶחְמָד: הָאֱלֶפַנְטִי.

כִּי הוּא טְרוֹפִי,

הוּא עֲנָק…

הַקִּצוּר – הִנֵּה הַפְּסָק:


מִכֵּיוָן שֶׁהֶאֱזַנְתִּי

לְתַרְעֹמֶת שֶׁל כָּל צַד,

מִכֵּיוָן שֶׁלֹא הֵבַנְתִּי

כְּלוּם מִכָּל מַה שֶׁהֻגַּד,

מִכֵּיוָן שֶׁמִּכֵּוַנְתִּי

גִּימֶל פְּעָמִים בִּלְבָד, –

לְפִיכָךְ הִנֵּה הֵכַנְתִּי

עוֹד מִין מִכֵּיוָן אֶחָד:


מִכֵּיוָן שֶׁכָּל כֵּיוָן

מְיֻתָּר הוּא, כַּמּוּבָן, –

אֲדַבֵּר בְּתוֹר דַּיָּן פֹּה

לְגוּפוֹ שֶׁל הָעִנְיָן כֹּה.


בְּקִצּוּר –

אֲנִי מַחְלִיט:

לְהַחְזִיר סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית!


אֵין שׁוּם צֹרֶךְ שֶׁכַּרְבֹּלֶת

תִּתְכַּרְבֵּל מִכָּל גֻּלְגֹּלֶת?

וְאֵין צֹרֶךְ שֶׁפַּרְעוֹשׁ

יְדַבֵּר בִּשְׂפַת אֱנוֹשׁ;


וְאֵין צֹרֶךְ וְאֵין צֹרֶךְ

בִּשְׁטֻיּוֹת שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ.

הָאָדָם אִם בֶּן־אָדָם הוּא, –

כְּמוּבָן שֶׁיַּחַשׂ רָם הוּא.

אַךְ הַתֹּאַר תַּרְנְגוֹל

הוּא גַם כֵּן יִחוּס גָּדוֹל.


כִּי הֵידָד! – גַם שֹׁד וָשֶׁבֶר! –

תַּרְנְגוֹל נִקְרָא גַם גֶּבֶר!

גַּם שֶׂכְוִי! וְעָם אַחֵר

מְכַנֵּהוּ: שַׁנְטֶקְלֶר!


אַל תֵּלֵךְ אֵפוֹא בְּקֶרִי,

אֲדוֹנִי הַשַּׁנְטֶקְלֶרִי!

תִּרְנְגַלְתָּ לִי עַד כָּאן –

תַּרְנְגֵל גַּם לְהָלָן.


וְעַל כֵּן, שֶׂכְוִי, הָעִיזָה

וּמִגֹּבַהּ הֶחָבִית

בְּגָרוֹן גָּדוֹל הַכְרִיזָה:

“הַשֶּׂכְוִי, דַּבֵּר שֶׂכְוִית!” – –


זֶה אוֹמֵר – וְזֶה עוֹשֶׂה, וְנִגְמַר הַמַּעֲשֶׂה.


כִּי בִּן רֶגַע נִשְׁתּוֹקֵקוּ

בְּנֵי־לוּלִים לְקוּקוּרֵיקוּ

וְקִקְרֵקוּ כָּל הַלֵּיל, –

וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

וּבִזְכוּת הַפִּיל שֶׁלָּנוּ

נְבָרֵךְ נָא שֶׁ’חֱיָנוּ

כִּי הִגַּעְנוּ עַד הַסּוֹף.


שֶׁ’חֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ

וְעַכְשָׁו יוֹדְעִים כֻּלָּנוּ:

פִילוֹסוֹף – זֶה:

פִּילוֹ־סוֹף


 

עֲלִילָה שִׁשִּׁית: מַעֲשֶׂה בְּגַמְלִיאֵל    🔗

אוֹ

חֲרוּזֵי עֲלִילִיָּה / בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּה


פֶּרֶק אָלֶף: כִּי אִוֶּלֶת הִיא וְחֵטְא / לְהַתְחִיל מִפֶּרֶק בֵּית    🔗

וְהַיּוֹם שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ:

מַה קָרָה לְמִיקִי־מַהוּ,

כִּי הֶחְלִיט פִּתְאֹם לִהְיוֹת

רְצִינִי מְאֹד־מְאֹד.


רְצִינוּת – הֲלֹא תַרְגִּישׁוּ

גַּם אַתֶּם, כִּי עֵסֶק בִּישׁ הוּא.

רְצִינוּת לְמִיקִי־מוּק

הִיא כְּפֶקֶק לְבַקְבּוּק.


אַךְ מַדּוּעַ לֹא יַצְלִיחַ

זֹאת הַפַּעַם לְהוֹכִיחַ,

כִּי גַם הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת

רְצִינִי מְאֹד־מְאֹד?


אַדְּרַבָּא, שִׁמְעוּ וּתְמָהוּ:

מַה קָרָה לְמִיקִי־מַהוּ,

אֵיךְ הִרְצִין, תּוֹדָה לָאֵל,

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל גַּמְלִיאֵל.


וְכֵיוָן שֶׁאֵין כָּמוֹנוּ,

שֶׁחָכַמְנוּ, שֶׁבִּינוֹנוּ, –

לְפִיכָךְ בְּלִי שׁוּם עָמָל

הֲבִינוֹנוּ:

זֶה גָמָל!


אַךְ לֹא סְתָם־גָּמָל,

כִּי פֶּלִי!

סְתָם־גָּמָל – זֶה לֹא שָׁוֶה לִי.

עַל גָּמָל שֶׁהוּא רַק־סְתָם

כָּל חָזוֹן אֶצְלִי נִסְתָּם.


זֶהוּ מִין גְּמַל־גְּמַלַּיִם,

שֶׁהָרֵי הַהִימָלָאִים,

גַּם הָאַלְפִּים, גַּם חֶרְמוֹן

כְּנֶגְדּוֹ רַק אֶצְבָּעוֹן.


וְאָמַר כְּבָר הַחוֹזֶה:

– זֶהוּ מִין גָּמָל כָּזֶה,

שֶׁמִּיּוֹם גְּמַלִּים גִּמֵּלוּ

לֹא גֻמְּלוּ גְמַלִּים כָּאֵלוּ:

לֹא גֻּמַּל,

לֹא יִגָּמֵל

מִין גָּמָל כְּגַמְלִיאֵל.


פֶּרֶק בֵּית: סוֹף־כָּל־סוֹף פֹּה נְנַסֶּה / לְהַתְחִיל בַּמַּעֲשֶׂה    🔗

מַעֲשֶׂה בִּגְמַל־דַּבֶּשֶׁת,

שֶׁרָבַץ עַל הַיַּבֶּשֶׁת.

שֶׁרָבַץ יָמִים רַבִּים

עַל חוֹלוֹת כְּשֶׁנְהַבִּים.


מִסָּבִיב שְׁמָמָה נִדַּחַת.

חוֹל צָהֹב בִּדְמוּת קָרַחַת.

יָם. וְשֶׁמֶשׁ. וּבַלֵּיל

תַּן קֵרֵחַ מְיַלֵּל.


וְנִדְמֶה, בְּבוֹא הַלַּיְלָה,

כִּי גַם כּוֹכָבִים מִלְמַעְלָה

רְעֵבִים וּמְיַלְּלִים

לֹא פָּחוֹת מִשּׁוּעָלִים.

וּמַדּוּעַ זֵה יֵילִילוּ

דַּוְקָא שׁוּעָלִים? כְּאִלּוּ

כָּל הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם

מִתְיַלֵּל בְּיַלְּלָם?

(וְאַגַּב: וַדַּאי גַּם אָתָּה

פְּעָמִים הַרְבֵּה שָׁמַעְתָּ

אֶת יְלֵל־הַחֲתוּלִים:

הֵם בּוֹכִים כְּעוֹלָלִים!

זֶה עָצוּב, נוֹרָא…)


כָּךְ עָבְרוּ יָמִים בְּלִי הֶרֶף.

אַחַר בֹּקֶר בָּא הָעֶרֶב,

אַחַר עֶרֶב בָּא הַלֵּיל, –

מַר לוֹ, מַר לְגַמְלִיאֵל.


כִּי רַק הוּא, רַק הוּא יוֹדֵעַ,

מִי עַל מִי מִתְגַּעֲגֵעַ?

וּמַדּוּעַ כֹּה מַדְאִיב

קוֹל הַבֶּכִי מִסָּבִיב?


וּמַדּוּעַ הָרָקִיעַ

כּוֹכָבִים בַּלֵּיל מַדְמִיעַ?

וּמַדּוּעַ בָּרָמָה

קוֹל רָחֵל תָּמִיד נִשְׁמָע?


כִּי לֹא תַּן בּוֹכֶה בָּעֶרֶב.

לֹא שׁוּעָל שׁוֹחֵר לְטֶרֶף, –

זוֹ מוֹלֶדֶת נְמַקָּה

לְבָנֶיהָ מְחַכָּה.


לְבָנֶיהָ, יַקִּירֶיהָ,

הָרוֹצִים לָשׁוּב אֵלֶיהָ, –

אַךְ דּוֹרֵי־דּוֹרוֹת בֵּינָם

לְהַכְעִיס מַפְרִיד הַיָּם.


וְהַיָּם אֵינוֹ יַבֶּשֶׁת…

עַד הַיָּם אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת…

אַךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה? – רָע!

הָלְאָה נְחוּצָה סִירָה.


– מָה? סִירָה?! בְּיָם מַרְתִּיחַ?!

לֹא! סִירָה פֹּה לֹא תַצְלִיחַ!

לֹא סִירָה, לֹא דּוּגִיָּה, –

פֹּה נִדְרֶשֶׁת אֳנִיָּה!


אַךּ מִנַּיִן?

אֵי לָקַחַת?

מִסָּבִיב – שְׁמָמָה נִדַּחַת,

חוֹל קֵרֵחַ – תֵּל עַל תֵּל…

מַר לוֹ, מַר לְגַמְלִיאֵל…


מַר לוֹ, מַר לוֹ… מַה נֹּאמַר לוֹ!

מַה נֹּאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת?

אַךְ גְּמַלֵּנוּ סוֹד שָׁמַר לוֹ, –

וְעַכְשָׁו שִׁמְעוּ הַסּוֹד!


פֶּרֶק גִּימֶל: אֵיךְ דָּגַיִם מִן הַיָּם / יָעֲצוּ עֲצַת חָכָם    🔗

שֶׂרֶט, חֶרֶט, חֲטוֹטֶרֶת,

הִתְגָּרֵד גָּמָל רָב גֶּרֶד,

הִתְגָּרֵד וְלֹא מָצָא

לֹא תוֹחֶלֶת, לֹא עֵצָה.


אַךְ פִּתְאֹם מִתּוֹךְ הַמַּיִם

צָפוּ לִקְרָאתוֹ דָּגַיִם.

וַיֹּאמְרוּ בִּשְׂפַת הַדָּג:

"גַּמְלִיאֵלִי, אַל תִּדְאָג!


יֵשׁ עֵצָה וְיֵשׁ תּוֹחֶלֶת!

עֲמֻקִּים הֵם מֵי הַתְּכֵלֶת.

קְפוֹץ הַמַּיְמָה – חַת־וּתְרֵי! –

וְלָאֳנִיָּה הֱיֵה!"


סָח גְּמַלֵּנוּ: “אֵיךְ? וְלָמָּה?”

סָח דָּגֵנוּ: "קְפוֹץ הַיָּמָּה!

לֹא לַשָּׁוְא הֲרֵי נִבְרָא

כָּל גּוּפְךָ מַצְחִיק־נוֹרָא!


וְלֹא סְתָם, פִּתְאֹם־לְפֶתַע,

רַק אַתָּה בִּלְבַד נִקְרֵאתָ

בְּסִפְרֵי יוֹדְעֵי־דָבָר:

“הַסְּפִינָה שֶׁלַּמִּדְבָּר”.


וַיִּקְפּוֹץ מִן הַיַּבֶּשֶׁת,

וַיִּזְקוֹף אֶת הַדַּבֶּשֶׁת,

וַיִּפְשׁוֹט רַגְלָיו אַרְבַּע.

וְהָרֹאשׁ – כַּאֲרֻבָּה!

הוֹי דָּגַיִם, דְּאָגַיִם!

כְּבָר יָדַעְנוּ בְּמִצְרַיִם,

כִּי בִּכְדֵי שֶׁלֹּא נָסוּף

יֵשׁ לִקְרוֹעַ אֶת יַם־סוּף.


יֵשׁ לִקְרוֹעַ! יֵשׁ לִקְרוֹעַ!

מִין קְרִיעָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ!

וְלִקְרוֹעַ מִי יוּכַל?

– רַק רַבֵּנוּ הַגָּמָל!


פֶּרֶק דָּלֶת: בּוֹ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה / בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּה    🔗

פִּיחַ־פִּיחַ, מִי מַרְתִּיחַ?

הַסְּפִינָה שֶׁלַּמָּשִׁיחַ!

סְפִינְגָמָל פּוֹלֵט קִיטוֹר.

יְהוּדִים שָׁרִים לֵאמוֹר:


"אֵיזֶה פֶּלֶא, אֵיזֶה פֶּלֶא,

שֶׁיֶּשְׁנָן סְפִינוֹת כָּאֵלֶּה,

שֶׁעוֹגֶנֶת בַּנָּמָל

אֳנִיָּה־גָמָל!"


כָּכָה שָׁטוּ, צָפוּ, עָפוּ…

מֵרָחוֹק נִרְאֵית כְּבָר יָפוֹ.

מֵרָחוֹק, לֹא מִקָּרוֹב…

“עֵסֶק בִּישׁ, גָּמָל… לֹא טוֹב!”


אַךְ גָּמָל שִׁלְשֵׁל כְּהֹגֶן

אֶת זְנָבוֹ, – וַיְהִי לְעֹגֶן!

הַקָּהָל הִתְחִיל לִרְגּוֹן:

"אֵיךְ תּוּכַל פֹּה לַעֲגוֹן?


הֵן מַמָּשׁ כִּמְטַחְוֵי־קֶשֶׁת

רְחוֹקָה מִפֹּה יַבֶּשֶׁת.

הַמֶּרְחָק – חָמֵשׁ פַּרְסוֹת!

מַה תַּצִּיעַ לַעֲשׂוֹת?


כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁפֹּה בּוֹלֶשֶׁת

זוֹ שֶׁעַל יַמִּים חוֹלֶשֶׁת,

עַל גּוֹיִים וַאֲרָצוֹת

וְעוֹרֶכֶת כָּאן מָצוֹד!"


"צִי מִמַּעַל, צִי מִתַּחַת,

צִי וְצִי – – אֵימָה וָפַחַד!

זֶה נוֹרָא… וְזֶה נָכוֹן…

אַךְ גַּם לָנוּ צִי:

– צִיּוֹן! –


וְהַצִּי הַזֶּה, רָאִיתִי,

חַי יוֹתֵר מִצִּי הַבְּרִיטִי,

הוּא כְּבָר חַי לוֹ כָּךְ־וְכָךְ, –

עוֹד מִסֵּפֶר הַתַּנַּךְ!


וְעַל כֵּן, זָקֵן וָיֶלֶד,

סָח גְּמַלֵּנוּ, יֵשׁ תּוֹחֶלֶת!

יֵשׁ תּוֹחֶלֶת! אֵין דָּבָר! –

וַיִּפְשׁוֹט אֶת הַצַּוָּאר.


הִתְמַתֵּחַ מֶתַח־מֶתַח,

כָּךְ לְאֹרֶךְ כָּל הַשֶּׁטַח,

הִשְׂתָּרֵעַ עַד בְּלִי סוֹף

מִן הַמַּיִם עַד הַחוֹף.


וּמִיָּד הוּבַן הַפֶּשֶׁר:

צַוָּארוֹ הָיָה לְגֶשֶׁר! –

וְעַכְשָׁו בְּבַקָּשָׁה

מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה!


לַיַּבֶּשֶׁת! לַיַּבֶּשֶׁת! – –

אַךְ פִּתְאֹם: “אָסוּר לָגֶשֶׁת!”

זָע גְּמַלֵּנוּ וְנִתַּר:

– מָה פֵּרוּשׁ “אָסוּר”? מֻתָּר!


וְאָמַר: "לֹא אֵרָגַע לִי!

יֵשׁ מִלָּה “בִּלְתִּי־לֶגַּלִי”?!

יֵשׁ הַרְבֵּה מִלִּים נִבְזוֹת

בְּתֵבֵל אֲשֶׁר כָּזֹאת!


יֵשׁ הַרְבֵּה מִלִּים כָּאֵלּוּ,

שֶׁשְּׂפָתַי עוֹד לֹא מִלֵּלוּ,

כִּי שְׂפָתַי בְּפֶה מָלֵא

תְּמַלֵּלְנָה:

– קוּם עֲלֵה!


קוּם עֲלֵה וְקוּמָה בּוֹאָה

לַחֶרְמוֹן וְלַגִּלְבּוֹעַ!

קוּם עֲלֵה וְקוּם וּבוֹא

מֵחֲנִיתָה עַד נְבוֹ!


כִּי מִדָּן וְעַד הַנֶּגֶב

מְצַפֶּה לְךָ כָּל רֶגֶב

וְקוֹרֵא בְּפֶה מָלֵא:

קוּם עֲלֵה!

עֲלֵה!

עֲלֵה!


פֶּרֶק הֵא: דְּרוּשׁ קָטָן עַל הַגָּמָל / גַּם בִּפְרָט וְגַם בִּכְלָל    🔗

וְהִתְחִיל קָהָל לָרֶדֶת:

בְּלִי מִזְוָד, וּבְלִי מִזְוֶדֶת,

בְּלִי סַלְסֶלֶת, וּבְלִי סָל…

אִישׁ וְלֵב לוֹ – וַחֲסָל!


כָּכָה בָּאוּ,

בָּאוּ,

בָּאוּ!

וְשָׂמַח אָז מִיקִי־מַהוּ:

“כֵּן יִרְבּוּ!” אַךְ… נִתְחַלְחֵל:

מֶה הָיָה לְגַמְלִיאֵל?


מֶה הָיָה לְגָמָל־פֶּלִי,

סְפִינְגָמָל בֶּן גַּמְלִיאֵלִי

שֶׁכְּנֶגֶד הַקָּהָל

שָׁב פִּתְאֹם לִהְיוֹת גָּמָל?


סְתָם־גָּמָל, וּסְתָם דַּבֶּשֶׁת…

אַךְ – רְאוּ! – נִזְקָף, וְ־

קֶשֶׁת!

קֶשֶׁת־עֶשֶׁת!

מַה קָרָה?

פֹּה קָרָה דָבָר לֹא רָע!


דַּבַּשְׁתּוֹ (פָּשׁוּט, צְמַרְמֹרֶת!)

נֶהֶפְכָה לְמִין קִמֹּרֶת,

וְרַגְלָיו – כִּשְׁנֵי מוֹטוֹת!

יַא!! זֶה שַׁעַר־הַכָּבוֹד!


זֶהוּ שַׁעַר! זֶהוּ שַׁעַר!

הֵי עִבְרוּ, זָקֵן וָנַעַר!

הָס! הַסָּב עָלָה בְּרֹאשׁ

עַל גָּמָל דְּרָשָׁה לִדְרוֹשׁ.


וְהָיָה הַסָּב נִלְהָב כֹּה

וְרָצָה לַדַּעַת דַּוְקָא:

לָמָּה לַגָּמָל נִתַּן

גּוּף גָּדוֹל וְשֵׁם קָטָן?


זְבוּב, יַתּוּשׁ, פַּרְעוֹשׁ גַּם יַחַד

קְטַנְטַנִּים כְּקֹף שֶׁל מַחַט,

אַךְ זָכוּ הֵם לְכָבוֹד:

דַּוְקָא דָּלֶת אוֹתִיּוֹת!


וּצְפַרְדֵעַ! – מִי הִיא? מַה הִיא?

יַחְסָנִית הִיא? חֲכָמָה הִיא?

שֶׁנָּתְנוּ לָהּ (תִּתְבַּיֵּשׁ!)

אוֹתִיּוֹת דַּוְקָא חָמֵשׁ.


סָח הַפִּיל: אוּלַי תִּשְׁקוֹטוּ?

לֹא מִסְפַּר הָאוֹתִיּוֹת הוּא

הָעִקָּר וְהַכָּבוֹד.

הָעִקָּר: מִדּוֹת טוֹבוֹת!


פִּיל כָּמוֹנִי, – הוֹנוֹלוּלִי! –

אוֹתִיּוֹת שָׁלֹשׁ נָתְנוּ לִי,

וּמִדּוֹת לִי… הַלְוַאי

עַל אוֹיְבַי וְאוֹהֲבַי!


בָּאָה מִיקָה אָז וְסָחָה:

"אִי־אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה סְתָם־כָּכָה.

לֹא פָּשׁוּט פֹּה, מִיקִי־מוּק.

פֹּה צָרִיךְ לִהְיוֹת נִמּוּק!"


וַיֹּאמַר אָז מִיקִי־מַהוּ:

“גִּימֶל – בְּעִבְרִית שְׁלֹשָה הוּא”.

וְהֵבִין כָּל הַקָּהָל:

גִּימֶל –

רֶמֶז לְגָמָל!


אַךְ אֶחָד, בָּחוּר פִּקֵחַ,

הָאוֹהֵב לְהִתְוַכֵּחַ,

הִתְעַקֵּשׁ וְשׁוּב שָׁאַל:

"טוֹב!

אַךְ לָמָּה שְׁמוֹ גָמָל?


לָמָּה? לָמָּה? הֵן מִסְתָּמָא

בֶּאֱמֶת הָיֹה הָיָה־מָה?"

אָז פָּתַח אֶת פִּיו הַסָּב

וְקִלֵּס אֶת קִלּוּסָיו:


"שִׁמְעִי, כְּנֶסֶת מְיֻחֶסֶת!

הַגָּמָל גָּמַל לָן חֶסֶד,

חֶסֶד לָנוּ הוּא גָּמַל,

וְעַל כֵּן נִקְרָא:

גָּמָל.


כִּי בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא מָשִׁיחַ,

וְרַק הוּא,

רַק גַּמְלִיאֵל,

פְּדוּת הֵחִישׁ לְיִשְׂרָאֵל.


הוּא לְבָד!

הוּא לְבָד!

וְעַל כֵּן:

– הֵידָד!

– הֵידָד!"


וּמִיָּד – מְחִי כַּפַּיִם

עַד מִצְמוּץ הָעַפְעַפַּיִם,

וְהַלֵּב נָמֵס כְּמוֹ

בַּחַמְסִין הָאֶסְקִימוֹ.


פֶּרֶק וָו: עַל הַהוֹרָה כָּל הַלֵּיל / לִכְבוֹדוֹ שֶׁל גַּמְלִיאֵל    🔗

וְהָיָה בָּרוּר, חַבְרַיָּא,

כִּי יָרִיעוּ “הַי” וְ“הַיָּא”;

וְהָיָה בָּרוּר מֵרֹאשׁ,

כִּי הַסָּב יוֹסִיף לִדְרשׁ:


"וְכֵיוָן שֶׁעוֹד נִזְכּוֹרָה

אֶת חַסְדּוֹ, נָהוֹר־נָא הוֹרָה!"

וּלְרַגְלֵי גִּבְעַת־הַחוֹל

נִתְלַקֵּחַ הַמָּחוֹל.


"אֵיזֶה פֶּלֶא, אֵיזֶה פֶּלֶא,

שֶׁיֶּשְׁנָם גְּמָלִים כָּאֵלֶּה,

שֶׁהָיִיתָ לְגוֹאֵל, –

רַבִּי גַּמְלִיאֵל!


פֹּה, בְּתוֹךְ שָׁמִיר וָשַׁיִת,

עוֹד נִבְנֶה, נִבְנֶה עוֹד בַּיִת,

בֵּית־חוֹמָה לְיִשְׂרָאֵל, –

רַבִּי גַּמְלִיאֵל!


כִּי הִצַּלְתָּ מִן הַטֶּבַח,

אֶת אַחֵינוּ, – שִׁיר וָשֶׁבַח,

שִׁיר וָשֶׁבַח, שִׁיר־הַלֵּל, –

רַבִּי גַּמְלִיאֵל!


עוֹד נִזְכּוֹר וְעוֹד נִזְכּוֹרָה

אֶת הַהוֹר וְאֶת הַהוֹרָה,

אֶת הַהוֹרָה כָּל הַלֵּיל, –

רַבִּי גַּמְלִיאֵל!


כָּל הַלֵּיל, וְכָל הַלַּיְלָה.

אוֹי לָהּ, אַי לָהּ, אַלְלָי לָהּ,

וַי לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, –

רַבִּי גַּמְלִיאֵל!


וְהֲרֵי הָעֵת הִגִּיעָה

קְצָת לָנוּחַ, לְהַרְגִּיעַ

וְסוֹף־סוֹף לְהִגָּאֵל, –

רַבִּי גַּמְלִיאֵל!"


פֶּרֶק זַיִן: סְתָם לְשֵׁם סִיּוּם, וּבוֹ / רֶמֶז כִּי הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא!    🔗

כָּךְ רָקְדוּ וְכָכָה שָׁרוּ.

גַּמְלִיאֵלִי – מְאֻשָּׁר הוּא!

אַךְ יוֹדֵעַ הַגָּמָל,

כִּי עוֹד רָב פֹּה הֶעָמָל.


הֵן סָבִיב שְׁמָמָה נִדַּחַת

חוֹל צָהֹב בִּדְמוּת קָרַחַת…

וְלִבְנוֹת בְּיָם שֶׁל חוֹל

מִי יוּכַל? רַק כָּל־יָכוֹל!


וְעַל־כֵּן נָא הֹלּוּ, חֹלּוּ,

כִּי בָּרוּר: מִי כָּל־יָכוֹל הוּא?

כָּל־יָכוֹל הוּא רַק אֶחָד,

זֶהוּ מִיקִי הַנֶּחְמָד.


זֶהוּ מִיקִי! זֶהוּ מַהוּ!

זֶה רֵעֵנוּ מִיקִי־מַהוּ!

וְחָלִילָה!

וְהֶאָח!

גַּם אֶת מִיקָה לֹא נִשְׁכָּח!


לֹא נִשְׁכָּח אֶחָד מֵאֵלּוּ

שֶׁהָעֲלִילוֹת עוֹלֵלוּ,

שֶׁהָמוּ וְקִנְדְּסוּ, –

אַךְ עָשׂוּ,

עָשׂוּ,


עָשׂוּ!

הֵם הִצְהִילוּ, הֵם הִפְעִילוּ,

הֵם עָשׂוּ שְׁטֻיּוֹת אֲפִילוּ, –

אַךְ שְׁטֻיּוֹת גַּם הֵן חָכְמָה

אִם יוֹדְעִים רַק אֵיךְ וּמָה!


מָה וְאֵיךְ וּמִי וְכוּלִי

עֲלִילוֹת כָּאן יַעַרְכוּ לִי…

הֵן רָאִינוּ, אֵיךְ גָּמָל

קָם בִּן רֶגַע וְגָאָל!


אַךְ אֵין דַּי לִגְאוֹל בִּן־רֶגַע!

אֵיךְ לִבְנוֹת? – הִנֵּה הַפֶּגַע!


מִיק יָדַע גַּם לַעֲנוֹת:

אֵיךְ לִבְנוֹת,

לִבְנוֹת,

לִבְנוֹת:


אֵיךְ בָּנָה הוּא, מַה בָּנָה הוּא,

עוֹד יוֹדִיעַ מִיקִי־מַהוּ

בְּתוֹסֶפֶת עֲלִילוֹת

בִּפְרוֹטְרוֹט שֶׁבִּפְרוֹטְרוֹט!


וְעַד אָז –

לְהִתְרָאוֹת!


תַּם וְלֹא נִשְׁלַם סֵפֶר עֲלִילוֹת־מִיקִי־מַהוּ

הִנֵּה תַּמּוּ וְנִשְׁלָמוּ / מַעֲשָׂיו, אַךְ לֹא כֻּלָּמוֹ / יֶתֶר מַעֲשָׂיו כֻּלָּם / מִקְּטַנָּם וְעַד

גְּדוֹלָם / אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יָבוֹאוּ / בְּהֶמְשֵׁךְ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ / בַּהֶמְשֵׁךְ אֲשֶׁר

יָבוֹא / הַפַּיְּטָן יִפְרַע חוֹבוֹ / חוֹב גָּדוֹל הוּא, חוֹב נָעִים הוּא /

וּבִדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ / (יֵשׁ גַּם מְלִיצָה כָּזֹאת!) / עוֹד תַּצְלִיחוּ

לַחֲזוֹת / עֲלִילוֹת אֲשֶׁר כָּאֵלּוּ / שֶׁמִּיּוֹם עֲלִיל עוֹלֵלוּ /

לַעֲלִיל אֲשֶׁר כָּזֶה / לֹא זָכָה שׁוּם מַחֲזֶה! /

אָז תִּקְרָאוּ, גַּם תִּתְמָהוּ: / "אֵין כָּמוֹךָ,

מִיקִי־מַהוּ!" / וּלְשִׂמְחַת כָּל

אוֹהֲבַי אֲסַיֵם נָא:

הַלְוַאי!


זֶהוּ אָלֶף! וְכָעֵת

נְחַכֶּה לְסֵפֶר בֵּית!



  1. כך במקור. צ"ל: פרק חית.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48527 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!