עיסוקו של ישראל ישעיהו ביהדות תימן, יניקתו משורשיה התרבותיים ופעילותו רבת־השנים ועתירת־ההישגים בתוכה — יש בהם, ואולי ראויים שיהיה בהם, כדי למלא ספר מיוחד, רב־כמות ועשיר־תוכן.

בספרנו זה הקדשנו לנושא שער מיוחד, ובו שבעת הקטעים המייצגים הבאים:

*

“מחיצות על שום מה?” (תרצ"ג)

*

“על מארת הקוריות” (תרצ״ד)

*

דו"ח הוועדה מיוצאי תימן בארץ מביקורה בעדן (1949)

*

סקירה היסטורית על יהודי־תימן (תש"י)

*

“במה נשתבחו עולי־תימן” (תשי"א)

*

מילגות־עידוד לסטודנטים מן העדה התימנית באוניברסיטאות ובטכניון

*

“המציאות המקפחת— חוסר השכלה ומקצוע”

*

ערב לזכרו של שלום שבזי בבית־הנשיא

בסקירה היסטורית על יהודי תימן ביטא ישראל ישעיהו את אהבתו העמוקה ליהדות זו והזדהותו עם מסורתה העשירה וערכיה: “תרבותם נתגלתה כתרבות יהודית שורשית ומקורית שרוח־קדומים שורה עליה. המיבטא העברי הצח שבפיהם, שירתם, זמירותיהם, מנהגיהם, מלבושיהם, מלאכת־אמנות שבידם, משמשים מקור לא־אכזב למבקשים לטפח תרבות ישראלית מחודשת, בנוייה מ’חומר ולבנים' של מסורת־קדומים — הם בולטים בנאמנותם לדת, בלי שייחשבו לקנאים, כשם שהם בולטים במסירותם לארץ, לבניינה ולהגנה עליה”.

אחרי קום המדינה, כאשר יהודי תימן, רובם ככולם, עלו לארץ במיבצע “מרבד הקסמים”, סיכם ישעיהו את חלקה של יהדות תימן בבניינה של ארץ-ישראל מאז עליית תרמ״ב (“אמרתי אעלה בתמר”,) ועד עליית “על כנפי נשרים” בתש“ט — תשי״א, וקבע בסיפוק כי עולי “מרבד הקסמים” שהו זמן קצר במחנות־העולים ומשם יצאו ופשטו על פני הארץ ונקלטו בלי קושי מיוחד — 70 אחוז מהם הלכו למושבות, לכפרי־עבודה ולהתיישבות וגם 30 האחוז הנותרים נמצאים בסביבות של עבודה. “אכן עולי תימן נחשבו ונשתבחו בחיבתם לעבודה ובהסתגלותם אל חיי כפר וחקלאות, שכן דברים אלה הם פרוזדור לחריצות ולסובלנות, לנקיון־כפיים ולטוהר־מידות, ואם יזדמן לך לבוא למשכנותם, על כרחך שנופל לתוך פיך הפסוק: ‘מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל’. הוד קדומים ויפעה ישראלית תנ”כית חופפים עליהם”.

במאמר זה הוא תבע מהנהגת המדינה ואזרחיה, ובעיקר מתנועת העבודה, לסייע לעולי תימן לשם השתרשות במפעל ההתיישבות בארץ, לרכישת מקצועות מודרניים בחרושת ובמלאכה ולהקניית השכלה רחבה לבניהם ולבנותיהם. “זו הדרך לשחרורם מירושת העבר והגלות וזו הדרך לשמירת ערכי מורשת ששמרו עליהם בדורותיהם”.

הדברים שאמר ישראל ישעיהו בערב לזכרו של משורר גולת תימן ר' שלם שבזי הם פנינה ספרותית והיסטורית. הוא ראה בשבזי מבשר העליה לציון לפני שלוש מאות שנה ומבשר התחייה הלאומית ותבע ממשלת ישראל לעשות הכל כדי להעלות עצמותיו מתימן לארץ־ישראל.