לזכר נשמת פרופ' משה דוד קאסוטו זכרונו לברכה

הנני להגיש לקורא העברי את תרגום העדן, הוא השער השלישי והאחרון של הקומדיה האלהית לדאנטי אליגיירי.

על כמה מקומות קשים וחשובים ביותר עוד זכיתי להתיעץ עם פרופ' קאסוטו המנוח.

עם גמר עבודתי זו שלוחה ברכתי והוקרתי למורי הישיש, פרופ' קארל יאברג בברן, הלווציה.

תודתי נתונה הפעם למר מ. בן־דוד, אשר שקד על הניקוד, ולמר ישראל ייבין אשר קרא הגהה אחת והעיר הערות מועילות מאד.

כן חייב אני תודה לגברת פועה שלו־תורן על ציורה של ‘הורד השמימי’.

ירושלים, באביב 1955

עמנואל אולסברגר

 

הקדמה דאנטי: העדן    🔗

אחרי עינויי התופת ואחרי נתיבי ההטהרות במדורי טור־הטוהר, עולה דאנטי ומעלה את הקורא לזבולי ה’עדן', ובהם נפשות הצדיקים יושבות ונהנות מזיו השכינה, כל אחת לפי יכולת הסתכלותה. לפי דרגת יכולת זאת מופיעות הנפשות לפני דאנטי בזבולים נמוכים או נשגבים יותר של השמים.

בפי נפשות אלה שם המשורר רעיונות על כל אשר נחשב ראוי להוגה דעות להתעסק בו, ועל כל מושגי המוסר והדת. הדת של דאנטי היא הדת הנוצרית הקאתולית; אך גם הקורא הלא־נוצרי יהנה מיפי הרעיונות והתאורים, כשם שהקורא יכול לראות את הנעלה בכל דת אשר איננה דתו הוא.

העדן של דאנטי שוכן בגלגלים של הפלאנטות (כוכבי לכת¹) המסודרות על יסוד השיטה הפטולימאית, אשר היתה מקובלת לפני קופרניקוס.

במרכזו של היקום כולו שוכנת, לפי השיטה הפטולימאית, האדמה, ומסביבה נעים בזה אחר זה זבולי השמים, שלוש קבוצות של שלושה זבולים כל אחת, אלה הם (מן העליון אל התחתון שבהם):

זבול המניע הראשון, או שמי־הבדלח

זבול כוכבי־שבת

זבול שבתאי (סאטורן)

זבול צדק (יופיטר)

זבול מאדים (מארס)

זבול השמש

זבול נוגה (וינוס)

זבול כוכב (מרקור)

זבול הירח

כל הזבולים האלה מסתובבים בחוג ההולך ונרחב ובמהירות הולכת וגדלה מדי התרחקם מן המרכז (האדמה) או מדי התקרבם לזבול התשיעי, הוא זבול המניע הראשון(Primum Mobile) או שמי־הבדלח. זבול המניע הראשון הוא המהיר מכלם והוא מניע את עצמו ואת כל יתר הזבולים.

למעלה מתשעה הזבולים האלה ישנו עוד זבול עשירי, הוא זבול השכל הטהור, זבול האש הטהורה, האמפיריאום.

כל פלאנטה היא כדור זך ושקוף. ‘כל הכוכבים והגלגלים, כולם בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו, משבחים ומפארים את הקדוש ברוך הוא, כך מכירים את עצמם ומכירים את המלאכים שלמעלה מהם. ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם’ (רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע ג: ט).

במעופו המסתורי בזבולי העדן, חודר דאנטי יחד עם ביאטריקס אל חיק כל כוכב וכוכב, מן הירח ומעלה, ורואה את נשמות הצדיקים אשר נולדו איש איש תחת השפעתו של כוכב זה או אחר: כן אנשי צדק ומשפט נולדו תחת השפעת הכוכב צדק (יופיטר), ונשמותיהם מופיעות לדאנטי בחיק הכוכב הזה וכו' (על כח השפעתו של כל כוכב ועל אופיו עיין ב’כתר מלכות' לר' שלמה אבן גבירול) אך, לאמיתו של דבר, שוכנות כל הנשמות כולן בזבול העליון, העשירי, האמפיריאום, ונהנות מזיו השכינה, כל אחת לפי כח השגתה אשר בו היא נולדה על אדמות. אף כי הן שוכנות כולן באמפיריאום, הן מופיעות לדאנטי בגלגלי־כוכבים שונים כדי להראות לו, לפי כח השגתו האנושי, את דרגות האושר השונות אשר להן זכו בעולם האמת.

על האמפיריאום אומר דאנטי בספרו קונוויויו: ‘זהו הבנין העליון של היקום, ובו נכלל העולם כלו, ואין דבר נמצא מחוצה לו; ואיננו במרחב, והוא נוצר מן הרוח הקדמון, איננו נע, אך ממנו באה התנועה בכל הגלגלים’.

ר' שלמה אבן גבירול מתאר את האמפיריאום בכתר מלכות במלים אלה:

‘מי יבין סודות בריאותיך בהרימך על גלגל התשיעי גלגל השכל, הוא ההיכל לפנָי. העשירי יהיה קודש ליי. והוא הגלגל הנעלה על כל עליון, אשר לא ישיגהו רעיון, ושם החביון, אשר הוא לכבודך לאפריון, מכסף האמת יצקת אותו ומזהב השכל עשית רפידתו, ועל עמודי צדק שמת מסבתו, ומכחך מציאותו, וממך ועדיך מגמתו, ואליך תשוקתו’.

ההשקפות האלה היו נפוצות בכל העולם התרבותי של ימי הבינים, כמוה כהשקפות הקוסמוגרפיות של תנועת מערכת הכוכבים. ועליהן אוסיף עוד סקירה קצרה.

הפלאנטות, שגם הירח והשמש נכללים בהן, מסתובבות מסביב לאדמה, שהיא מרכז היקום, מהמזרח למערב. רק הגלגל השמיני, גלגל כוכבי־שבת, מסתובב כולו מהמערב למזרח. תנועת הירח והשמש היא בחוג מסביב לאדמה. לא כן תנועת חמש הפלאנטות (כוכב־מרקור, נוגה־וינוס, מאדים־מארס, צדק־יופיטר, שבתאי־סאטורן²). להסביר את תנועתן, הנראית על השמים, היה צרך להניח תנועה מסובכת בעקיפים: כל פלאנטה נעה במסלול מסביב לנקודה (‘פלאנטה מדומה’) המתנועעת בחוג מסביב לאדמה. למסלול ההוא קראו אפיציקלוס, עוקף (ובלשון ימי הבינים ‘חוג יוצא מרכז’). אם הנחת אפיציקלוס אחד לא הספיקה, הוסיפו עליו אפיציקלוס נוסף אשר מרכזו נע מסביב לאפיציקלוס הראשון, ועוד ועוד.

ענין האפיציקלוס יתברר אם נשוה את תנועתו לתנועת הירח לפי ידיעתנו המודרנית. כמו שהירח נע במסלול מסביב לאדמה ויחד אתה בחוג מסביב לשמש, כן הפלאנטה נעה לפי השיטה הפטולימאית באפיציקלוס מסביב לנקודה ואתה יחד בחוג מסביב לארץ. ואם נתאר לעצמנו גוף המסתובב מסביב לירח, יתברר לנו גם ענין האפיציקלוס השני, וכך הלאה.

הקדמה קצרה זו מספיקה להבנת מבנהו של ‘העדן’. ביאורים נוספים יבואו במקומם, בהערות לכל שיר ושיר.

 

שִׁיר רִאשׁוֹן    🔗

דברי מבוא לשער השלישי של הקומדיה, קריאה לאפולו. דאנטי וביאטריקס מתרוממים במעוף השמימה ועוברים את גלגל האש. ביאטריקס מסבירה לדאנטי איך הוא, בהיותו גוף, יכול להתעלות באויר.

אֲשֶׁר בִּגְבוּרָתוֹ הַכֹּל מֵנִיעַ – (1)

כְּבוֹדוֹ מָלֵא תֵבֵל וּבִמְדוֹרֶיהָ

פֹּה מַעֲדִיף וְשָׁם מַמְעִיט לִזְרֹחַ;

בַּזְּבוּל³, שׁוֹפֵעַ רֹב זִיווֹ, הָיִיתִי, (4)

חוֹזֶה דְבָרִים אֲשֶׁר אוֹתָם לַבִּיעַ

אֵין לַיּוֹרֵד מִשָּׁם דֵּעָה וִיכֹלֶת:

יַעַן בְּהִתְקָרֵב לְרוּם חֶפְצֵנוּ (7)

בּוֹ כֹה תִשְׁקַע הַדַּעַת עַד הַזֵּכֶר

לָשׁוּב בְּעִקְּבוֹתֶיהָ לֹא יַצְלִיחַ;

אַךְ אֵת אֲשֶׁר מִמַּלְכֻיּוֹת הַקֹּדֶשׁ (10)

אֱגֹר בְּמִכְמַנֵּי זִכְרִי יָכֹלְתִּי

עַתָּה לְחֹמֶר מִזְמוֹרִי אָשִׂימָה.

לִגְמָר עֲבוֹדָתִי, אַפֹּול רַב־חֶסֶד, (13)

עֲשֵׂנִי־נָא לִכְלִי מֵכִיל אוֹנֶךָ,

אֲשֶׁר עָלָיו תַּשְׁרֶה עֲלֵה־חֶמְדֶּךָ!

רַק בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי רָאשֵׁי פַּרְנַסּוּס⁴ (16)

רַב לִי עַד כֹּה, אַךְ מֵעַתָּה בַּשְּׁנַיִם

אֶל הַזִּירָה הַנִּשְׁאָרָה אַעְפִּילָה!

בּוֹא אֶל חֻבִּי וּנְשֹׁם נָא אֶת רוּחֶךָ (19)

כְּאָז, בַּיּוֹם עֵת לְתִפְאֶרֶת שְׁמֶךָ

אֶת מַרְסִיַּס מִנְּדַן־גִּידָיו מָשִׁיתָ! ⁵

הוֹי, כֹּח אֱלֹהִי! אִם תְּסַיְּעֵנִי (22)

עַד כִּי גַּלּוֹת לוּ צֵל מַלְכוּת הָאשֶׁר,

כְּהֵחָתְמוֹ בְזִכְרוֹנִי, אַשְׂכִּילָה –

רָאֹה תִרְאֶה בּוֹאִי אֶל עֵץ חִשְׁקֶךָ (25)

לְהֵעָטֵר בַּזֵּר, לוֹ יְזַכּוּנִי

גַּם חַסְדְּךָ, גַּם אֲצִילוּת הַחֹמֶר!

כֹּה מְעַטִּים, אָבִי, קוֹטְפֵי עָלֵהוּ (28)

לִכְבוֹד זַמָּר אוֹ לְאַדֶּרֶת־מֶלֶךְ

(לְתַאֲווֹת־אֱנוֹשׁ קָלוֹן וָקֶלֶס!),

עַד כִּי תוֹסִיף מָשׂוֹשׂ עַל גִּיל אַל־דֶּלְפִי (31)

פֻּארַת בַּת־פִּינֵאוּס⁶, אִם אֶל עָלֶהָ

יִשָּׂא לְבַב־אָדָם צִמְאָה וָכֹסֶף!

מִזִּיק חַלָּשׁ אֵשׁ חֲזָקָה נוֹלֶדֶת! (34)

אוּלַי אַחַר חָלְפִי יֵיטִיבוּ תַחַן

בְּקוֹל עָרֵב וְיַעַן לוֹ שְׁכַן־צִירָה! ⁷

מִמִּפְתָּחִים שׁוֹנִים עוֹלָה לָעַיִן (37)

אוֹרַת תֵּבֵל, אַךְ מִפִּתְחָהּ, בָּהּ שְׁלשֶׁת

צְלָבִים קְשׁוּרִים בְּעִגּוּלִים אַרְבָּעַת,⁸

יִצְלַח רוּצָהּ, יִיף חֶבֶר כּוֹכָבֶיהָ, (40)

וּבְכֹחַ עָצְמָתָהּ תַּרְבֶּה לַטְבִּיעַ

עַל שַׁעֲוַת הַיְקוּם חֹם וְחוֹתֶמֶת.

לְבֹקֶר פֹּה, שָׁם לְדִמְדּוּמֵי־עֶרֶב (43)

קָרָא פִתְחָהּ עַתָּה, וּפְנֵי רָקִיעַ

פֹּה מִסָּבִיב הִלְבִּינוּ, שָׁם הִקְדִּירוּ,⁹

עַד בִּפְנוֹתָהּ אֱלֵי שְׂמֹאלָהּ רָאִיתִי (46)

אֶת בֵּיאַטְרִיקְסְ, נוֹתְנָה עֵינָהּ בַּשֶּׁמֶשׁ:

כֵּן לְעוֹלָם בָּהּ לֹא תַּבִּיט עֵין נֶשֶׁר! ¹⁰

וּכְקֶרֶן אוֹר חוֹזֶרֶת, הַנֶּעְתֶּקֶת (49)

מֵהַנּוֹפְלָה, לָשׁוּב אֶל עָל נֶחְפֶּזֶת

כְּהֵלֶךְ לְשִׁיבָה מִתְגַּעֲגֵעַ, ¹¹

כֵּן מַבָּטָהּ בְּעַד עֵינַי הִשְׁפִּיעַ (52)

עַל דִּמְיוֹנִי, וְגַם עֵינַי הִפְנֵיתִי

שׁוּר בַּחַמָּה אֶל עַל מֵחָק־יִצְרֵנוּ.¹²

שָׁם לַחוּשִׁים מֻתָּר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ (55)

מֵהֶם נִמְנָע, כִּי שָׁם הֵכִין אֱלֹהַּ

מְקוֹם סְגֻלָּה לִבְנֵי אָדָם לָשֶׁבֶת.¹³

לֹא זְמָן אָרֹךְ סְבַלְתִּיהָ, אַךְ דֵּי צֹרֶךְ (58)

לַחֲזוֹתָהּ סָבִיב זִקִּים מַתֶּזֶת

כְּמוֹ בַרְזֶל נִתָּז מִכּוּר־הַלָּהַב.

וְיוֹם נוֹסָף עַל יוֹם רָאִיתִי פֶתַע, (61)

כְּאִלוּ יַד שַׁדַּי, בַּכֹּל שׁוֹלֶטֶת,

עִנְּדָה בְּמִשְׁנֵה־שֶׁמֶשׁ אֶת הָאֹפֶק.

שְׁקוּעַת־מַבָּט בְּגַלְגִּלֵּי הַנֵּצַח (64)

עָמְדָה בֵּיאַטְרִיקְסְ, וְעֵינַי הִטִּיתִי

מִן הַשְּׁחָקִים לָשׁוּר בִּבְרַק עֵינֶיהָ;

וּבְהַבִּיטִי בָהּ, בְּקִרְבִּי נֶהְפַּכְתִּי (67)

כִּגְלַאוּקוּס עֵת טָעַם עִשְׂבֵי הַדֶּשֶׁא

הַמַּחְבִּירוֹ לִשְׁאָר אֵלֵי הַמָּיִם. ¹⁴

‘הִתְעִלָּאוּת’ – מִלִּים לֹא יְתַנּוּהָ, (70)

וְהַמָּשָׁל יַסְפִּיק עַד יְחֻנֶּךָ

הַחֶסֶד לְדַעְתָּהּ מִנִּסְיוֹנֶךָ!

אִם לְצוּרַת סוֹף מַעַשְׂךָ נִהְיֵיתִי, ¹⁵ (73)

לְךָ, מַנְהִיג בְּאַהֲבָה שָׁמֶיךָ,

נוֹדָע, כִּי בְאוֹרְךָ הֶעֱלִיתָנִי!

עֵת הַגַּלְגַּל, בּוֹ נִצְחֲךָ הִטְבַּעְתָּ¹⁶ (76)

בַּכִּסּוּפִים אֵלֶיךָ, מְשָׁכַנִי

בַּהוֹד אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ וְהִבְדַלְתָּ –

גָּדַל אֵזוֹר הַשַּׁחַק הַמַּגִּיהַּ (79)

בְּאֵשׁ חַרְסָה, עַד אֵין מָטָר אוֹ פֶלֶג¹⁷

הַשָּׂם אֲגַם רְחַב־גַּלִּים כָּמוֹהוּ.

פִּלְאֵי הַלַּחַן וְשִׁפְעַת הַנֹּגַהּ¹⁸ (82)

אוֹתִי לָדַעַת עִלָּתָם הִלְהִיבוּ

בְּגַעְגּוּעִים לֹא יְדַעְתִּים עַד הֵנָּה.

וְהָרוֹאָה אוֹתִי כִּרְאוֹת־אָנֹכִי, (85)

לְהַשְׁקִיטֵנִי מֵהֶמְיַת הָרוּחַ,

פָּתְחָה, עַד אֶפְתַּח פִּי לִשְׁאֹל, אֶת פִּיהָ:

'אַתָּה בִלְבָד, בְּכֶזֶב דִּמְיוֹנֶךָ (88)

מַקְדִּיר אֶת רוּחֲךָ וְלֹא מַשְׁגִּיחַ

אֲשֶׁר רָאִיתָ לוּ אוֹתוֹ פָרָקְתָּ;

אֵינְךָ עַל אֲדָמוֹת, אִם כֵּן דִּמִּיתָ! (91)

אַךְ אֵין בָּרָק אָץ מִקִּנּוֹ לִבְרֹחַ

כָּמוֹךָ בְּשׁוּבְךָ אֶל מוֹצָאֶךָ'. ¹⁹

אִם מֵרֵאשִׁית מְבוּכָתִי חֻלַּצְתִּי (94)

בְּחֵן שְׂחוֹקָהּ עַל טַלְלֵי מִלֶּיהָ,

עַתָּה תְפָשַׂתְנִי חֲדָשָׁה וָאָעַן:

'כִּמְעַט מִתִּמְהוֹנִי הָרַב נִרְגָּעְתִּי, (97)

אוּלָם עַתָּה אֶתְמַהּ לָבִין, אֵיכָכָה

מִנִּי גוּפִים כֹּה קַלִּילִים קַלֹּותִי?'²⁰

וַתֵּאָנַח בְּרַחֲמִים וַתֵּפֶן (100)

אֵלַי כְּאֵם מַבֶּטֶת פְּנֵי הַיֶּלֶד

אֲשֶׁר מֵחֹם מַחֲלָתוֹ מֵסִיחַ,

לֵאמֹר: 'בַּיְקוּם נִתְּנוּ לְחֹק וָסֵדֶר (103)

כָּל הַיְצוּרִים: זֹאת הִיא צוּרַת הַצֶּלֶם,

בָּהּ נִדְמְתָה תֵבֵל לָאֵל יוֹצְרֶהָ;

בָּהּ הַבְּרוּאִים הַנִּשְׂגָּבִים²¹ יַכִּירוּ (106)

חוֹתַם גְּבוּרַת הַנֶּצַח, קֵץ הַמָּעַשׂ,

עָדָיו מוֹבִיל הַחֹק אֲשֶׁר הִזְכָּרְתִּי;

בְּסֵדֶר זֶה נוֹטָה בְּרִיאַת כָּל טֶבַע (109)

אֶל מְקוֹרָהּ, וּבְקֶצֶב סְגֻלּוֹתֶיהָ

תַּמְעִיט בְּקִרְבָתָהּ אֵלָיו אוֹ תֵרֶב;

כֻּלָּן אֶל נְמָלִים שׁוֹנִים תָּרֹצְנָה (112)

בְּרֹחַב יָם הַיְקוּם, אוּלָם כָּל נֶפֶשׁ

בַּיֵּצֶר, בָּהּ הוּשַׂם לַהֲרִיצֶנָּה:

הוּא הַמַּשִּׂיא הָאֵשׁ לִקְרַאת הַסָּהַר, (115)

הוּא הַמֵּנִיעַ לֵב יְצוּרֵי־מָוֶת,

הוּא מְאַחֵד הָאָרֶץ וּמְהַדְּקֶנָּה;

לֹא רַק אֶת הַיְצוּרִים חַסְרֵי הַשֵּׂכֶל (118)

מַפְלִיט בִּגְבוּרָתוֹ מֵיתַר־הַקֶּשֶׁת

כִּי גַם אֶת מְלֵאֵי חִבָּה וָדָעַת.

הַהַשְׁגָּחָה הַמַּסְדִּירָה כָל אֵלֶּה (121)

מַשְׁרָה מְנוּחַת־עַד עַל זְבוּל הַשָּׁחַק,

בּוֹ חָג מְהִיר כָּל גַּלְגִּלֵּי הַהֶדֶר;²²

אֵלָיו, כְּאֶל מָחוֹז מֵרֹאשׁ קָבוּעַ, (124)

עַתָּה גְּבוּרַת הַקֶּשֶׁת מְעַלַּתְנוּ

הַמַּדְרִיכָה הַכֹּל לְקֵץ שָׂמֵחַ.

אָכֵן, כְּמוֹ יִקְרֶה וְלֹא תַתְאֵמְנָה (127)

צוּרוֹת אֶל מְגַמַּת אֳמַן־הַפֹּעַל

יַעַן חֵרֵשׁ הַחֹמֶר מֵעֲנוֹת לָהּ,

כֵּן יֵשׁ וְתֵּט הַנֶּפֶשׁ מִן הַדֶּרֶךְ (130)

כִּי עִם הִדָּחֲפָהּ קִבְּלָה גַם כֹּח

לָסוּר וָרוּץ אֶל מַטָּרָה אַחֶרֶת

(כֵּן אֵשׁ עָנָן יֵשׁ וְנוֹפֶלֶת אָרְצָה!), (133)

אִם הַדְּחִיפָה הָרִאשׁוֹנָה נִמְשֶׁכֶת

בְּנַפְתּוּלֵי חִשְׁקֵי־כָזָב לְמָטָּה;

וְאַל תִּתְמַהּ – אִם לְהַסְבִּיר הֵיטָבְתִּי – (136)

עַל עֲלוֹתְךָ, כִּי הֲתִתְמַהּ לָאֶשֶׁד

אִם מִפִּסְגַּת הָהָר יֵרֵד לָעֵמֶק?

הֲלֹא נִפְלֵאתָ, לוֹ עַתָּה דָבַקְתָּ, (139)

חָפְשִׁי מִכָּל מַעֲצוֹרִים, בַּשֵּׁפֶל,

כְּפֶלֶא אֵשׁ חַיָּה דְּבֵקָה בָאָרֶץ'.²³

אָמְרָה וְאֶת עֵינָהּ נָשְׂאָה שָׁמָיְמָה. (142)

 

שִׁיר שֵׁנִי    🔗

אזהרה לקוראי ‘העדן’. ביאטריקס ודאנטי נכנסים אל גלגל הירח. דאנטי שואל מפי ביאטריקס על סבת הכתמים בירח, ומביע לה את דעתו. היא מבטלת את דעותיו המוטעות ומציעה לפניו את הסבות הנכונות לתופעה זו.

אֲשֶׁר בְּסִירַתְכֶם דַּלַּת־הַקֶּלַע (1)

בָּאתֶם, בְּעוֹד לִבְּכֶם עוֹרֵג לִשְׁמֹע,

אַחַר צִיִּי הַשָּׁט וְצָף בְּזֶמֶר –

עַתָּה לָשׁוּב אֶל חוֹפֵיכֶם הִסָּבּוּ! (4)

אַל־נָא אֵל לֵב הַיָּם לָצֵאת תָּהִינוּ,

פֶּן אֵעָלֵם מִכֶּם וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ.

מֵי־נֶסַע אֵלֶּה לֹא חֻתְּרוּ עַד הֵנָּה; (7)

מִינֶרְוָה מַשִּׁיבָה, אַפֹּול מַנְחֵנִי

וּמוּזוֹת שֶׁבַע לַדֻּבִּים יוֹרוּנִי!

אַךְ הַיְחִידִים אֲשֶׁר גְּרוֹנָם הוֹשִׁיטוּ (10)

בְּעוֹד מוֹעֵד לִמְזוֹן דָּרֵי שָׁמַיִם

הַזָּן כָּל נֶפֶשׁ פֹּה וְלֹא יַשְׂבִּיעַ – ²⁴

צִיכֶם הַפְלִיגוּ אֶל נַחְשׁוֹל הַשֶּׁטֶף (13)

אַחַר שׁוּרַת תַּלְמִי וְלֹא יָצִיפוּ

הַמַּיִם הַשָּׁבִים אֶת עִקְּבוֹתֶיהָ!

וְיִרֶב תִּמְהוֹנְכֶם מֵרְבוֹת הַתֵּמַהּ (16)

בַּנּוֹעֲזִים עֵת בְּעָבְרָם לְקוֹלְכִיס

רָאוּ יָסוֹן חוֹרֵשׁ בְּעֹל הַצֶּמֶד.²⁵

צִמְאַת יִצְרֵנוּ הַנִּצְחִית²⁶ לַמּשֶׁל (19)

אֲשֶׁר נִבְרָא בִדְמוּת שַׁדַּי, הִדְאַתְנוּ

מַהֵר כִּרְאוֹת עֵינְכֶם מֵרוֹץ הַשָּׁחַק.

עֵין בֵּיאַטְרִיקְסְ אֶל עָל, עֵינִי אֵלֶיהָ! (22)

וְחִישׁ כָּעֵת בָּהּ לְקִצּוֹ יַגִּיעַ

הַחֵץ אֲשֶׁר נִפְלַט, נִלְחָץ לַקֶּשֶׁת –²⁷

בּוֹאִי רָאִיתִי אֶל אֲשֶׁר דְּבַר־פֶּלֶא (25)

מָשַׁךְ אֵלָיו עֵינַי; עַל כֵּן הָאֵשֶׁת,

מִמֶּנָּה תְנוּעוֹתַי לֹא תֵעָלַמְנָה,

פָּנְתָה אֵלַי, עוֹטָה כְגִיל כְּיֹפִי: (28)

‘כּוֹנֵן לִבְּךָ הוֹדוֹת לְיָהּ’, עָנָתְנִי,

‘כִּי לָרִאשׁוֹן בַּכּוֹכָבִים²⁸ חִבְּרָנוּ!’

וְלִי נִדְמָה כִּי עֲנָנָה כִּסָּתְנוּ, (31)

עֲבַת־הַזִּיו, מוּצֶקֶת וּמְלֻטֶּשֶׁת

כְּיַהֲלוֹם עֵת אוֹר חַמָּה יַכֶּנּוּ.

וַאֲסָפַתְנוּ מַרְגָּלִית הַנֵּצַח (34)

אֱלֵי חֵיקָהּ, כְּהֵאָסֵף בַּמַּיִם²⁹

קֶרֶן אוֹרָה וְהֵמָּה לֹא יֵחָצוּ!

אִם עוֹד הָיִיתִי גוּף – וְלֹא נָבִינָה (37)

פֹּה, אֵיךְ מִדָּה תָכִיל מִדָּה אַחֶרֶת

שֶׁכֵּן הַדִּין אִם גּוּף בְּגוּף יַגִּיחַ –

הֲלֹא יִגְדַּל חִשְׁקֵנוּ שִׁבְעָתַיִם (40)

לַבִּיט מַהוּת הַסֵּתֶר, בָּהּ נַבִּיטָה

אֵיךְ יֵאָחֵד טִבְעֵנוּ עִם אֱלֹהַּ! ³⁰

שָׁם יֵרָאֶה אֲשֶׁר פֹּה הֶאֱמָנּוּ, (43)

לֹא מְבֹאָר, אַךְ מֵאֵלָיו יָדוּעַ

כְּרֹאשׁ הַמֻּשְׂכָּלִים, בָּם אִישׁ שָׂם אֹמֶן.³¹

‘שָׂרַת רוּחִי, בְּכָל לִבִּי’, עָנִיתִי, (46)

'וּבְכָל יִרְאַת נַפְשִׁי אוֹדֶה לַכֹּחַ

אֲשֶׁר מִגֵּיא הַמָּוֶת הִרְחִיקָנוּ;

אוּלָם אִמְרִי: מָה הֵם כִּתְמֵי הָאֹפֶל (49)

בַּגּוּף הַזֶּה אֲשֶׁר בִּנְאוֹת הָאָרֶץ

מַרְבִּים בָּעָם הַבְלֵי דִבּוּר עַל קַיִן?'³²

בְּצַחַק קַל עָנְתָה לִי: 'אִם תִּטְעֶינָה (52)

דֵּעוֹת הָעָם בִּמְקוֹם לֹא יִפְתְּחוּ לוֹ

חוּשָׁיו רָזֵי־אֱמֶת, הֲלֹא מֵעָתָּה

חִצֵּי הַתִּמָּהוֹן אַל יַפְצִיעוּךָ (55)

בַּהֲבִינְךָ כִּי אַחֲרֵי חוּשֶׁיךָ

קָצְרוּ מֵהֵעָלוֹת כַּנְפֵי הַשֵּׂכֶל;

אוּלָם מַה מִּלִּבְּךָ עַל זֹאת חָשָׁבְתָּ?' (58)

‘שִׁנּוּי גְּוָנָיו בְּגֹבַהּ זֶה’, אָמָרְתִּי,

‘אַסְבִּיר בְּדֹק הַחֹמֶר וּבָעֹבִי’.

וְהִיא: 'אָכֵן תִּרְאֶה כִּי רַעְיוֹנֶךָ (61)

טָבוּעַ בְּכָזָב, אִם תַּאֲזִינָה

לַנִּמּוּקִים אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ אַבִּיעַ.

הַשַּׁחַק הַשְּׁמִינִי³³ לָכֶם מַזְרִיחַ (64)

אוֹרוֹת שׁוֹנִים, וּבְרֹב פָּנִים יוֹפִיעוּ

גַּם בְּכַמּוּת גַּם בְּאֵיכוּת לָעָיִן.

אִם רַק עֲבִי וְדֹק אוֹתָם יַבְדִּילוּ, (67)

יִשְׁכֹּן בָּם אוֹן אֶחָד, שָׁוֶה בְּאֹמֶץ

אוֹ נֶחֱלָק בְּחִסָּרוֹן וְעֹדֶף.

גְּבוּרוֹת שׁוֹנוֹת – הֵן תּוֹצְאוֹת הֶכְרֵחַ (70)

מֵעֶקְרוֹנוֹת יוֹצְרִים³⁴, וּלְפִי דַּעְתֶּךָ

כֻּלָּם, בִּלְתִּי אֶחָד, הֵן יִבָּטֵלוּ!

וְעוֹד: אִם הַדַּקּוּת סִבָּה לַכֶּתֶם, (73)

הַמַּדְהִימְךָ, כִּי אָז: אוֹ דַל הַחֹמֶר

בְּחֵלֶק הַכּוֹכָב לְכָל הָעֹמֶק,

אוֹ, כְּחַלֵּק גּוּף חַי רָזוּת וָחֵלֶב, (76)

גַּם בַּכּוֹכָב הַזֶּה כֵּן תֵּחָלַקְנָה

שִׁכְבָה שִׁכְבָה כְּמוֹ דַּפִּים בַּסֵּפֶר.

לוּ הָרִאשׁוֹן³⁵ נָכוֹן, הֲלֹא הִכַּרְתָּ (79)

בְּעֵת לִקּוּי חַמָּה, כִּי אָז קַרְנֶיהָ,

כְּמוֹ בְעַד כָּל חַיִץ דַּק, תַּחְדֹּרְנָה;

כֵּן לֹא יִקְרֶה! עַל כֵּן נָשִׂים עֵינֵינוּ (82)

אֶל הַשֵּׁנִי³⁶: אִם גַּם אוֹתוֹ אֶסְתֹּרָה,

הֲלֹא יָרְאֶה כִּזְבוֹן הַשְׁעָרָתֶךָ!

אִם דֹּק הַגּוּף לֹא כָל עָמְקוֹ פוֹצֵחַ, (85)

נוֹדָע לוֹ גְבוּל אֲשֶׁר מֶנְהוּ וָמָעְלָה

עוֹצֵר הִפּוּךְ הַדֹּק קַרְנֵי הַזֹּהַר,

וְהֵן מִנִּי הַגְּבוּל הַהוּא תָשֹׁבְנָה, (88)

כְּמוֹ מִן הַזְּכוּכִית חוֹזֵר הַגָּוֶן

אִם בְּדִיל מֵאֲחוֹרֶיהָ יְכַסֶּנָּה;

וְאִם תֹּאמַר, כִּי חַלָּשָׁה הַקֶּרֶן (91)

בְּחֵלֶק זֶה מִכָּל חֶלְקֵי הַסַּהַר

יַעַן מֵעֹמֶק רַב חוֹזְרָה הַפָּעַם –

יָבוֹא הַנִּסָּיוֹן וִישַׁחְרְרֶךָּ (94)

מֵהַסְּבָרָה הַזֹּאת, אִם תִּבְחָנֶנּוּ,

כִּי הוּא מַעְיַן כָּל נַהֲרוֹת דַּעְתֶּךָ.

קַח שְׁלשׁ מַרְאוֹת; הַרְחֵק מִמְּךָ הַשְּׁתַיִם (97)

מֶרְחָק שָׁוֶה, וְהַשְּׁלִישִׁית בֵּין אֵלֶּה

מֵרֹחַק רַב מֵהֶן תַּךְ מַבָּטֶיךָ;

הַבֵּט בָּהֶן, אַךְ שִׂים מֵאֲחוֹרֶיךָ (100)

נֵר הַמֵּאִיר אֶת שְׁלשׁ מַרְאוֹת הַבְּדֹלַח,

ואֶל עֵינְךָ תָּשֹׁבְנָה הַקַּרְנָיִם;

אִם הַבֻּבָּה הָאֶמְצָעִית מַקְטֶנֶת (103)

גָּדְלָהּ מֵרֹב מֶרְחָק, תִּרְאֶה בְּכָל־זֹאת

אֶת חֲרִיפוּת אוֹרָהּ כִּבְרֵעוֹתֶיהָ! ³⁷

עַתָּה, כְּמוֹ מֵחֹם חִצֵּי הַשֶּׁמֶשׁ (106)

יֵלֵךְ וְיֵחָשֵׂף כָּל גּוּשׁ הַשֶּׁלֶג

גַּם מִגּוֹנוֹ גַם מִקֹּרוֹ מִקֹּדֶם –

לְמַעַן תֵּחָשֵׂף דַּעְתְּךָ כָּמוֹהוּ, (109)

עָלֶיךָ אוֹר כֹּה חַי־הַזִּיו אַשְׁפִּיעַ

עַד כִּי יַרְעִיד זִקִּים לִפְנֵי עֵינֶיךָ!

בַּזְּבוּל הָרָם, מִשְׁכַּן שַׁלְוַת אֵלֵנוּ, (112)

גּוּף מִסְתּוֹבֵב, וּבְעָצְמָתוֹ שׁוֹכֶנֶת

מַהוּת כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּקָּפִים בּוֹ;³⁸

הַזְּבוּל תַּחְתָּיו, עֲשִׁיר אוֹרוֹת הַהֶדֶר, (115)

שָׁת בַּזְּבוּלִים, הַנִּבְדָּלִים מִמֶּנּוּ

וְהַכְּלוּלִים בּוֹ, אֶת מַהוּת קוֹדְמֵהוּ;

וּבְהֶבְדֵּלִים שׁוֹנִים זְבוּלֵי הַשַּׁחַק (118)

הַנִּשְׁאָרִים אֶת סְגֻלּוֹתָם כֻּלָּהַן

לִפְעֻלּוֹתָן וּלְתוֹלְדוֹתָן יַכְשִׁירוּ.

כֹּה פוֹעֲלִים גִּידֵי תֵבֵל הָאֵלֶּה (121)

דַּרְגָּה דַּרְגָּה, כְּמוֹת שֶׁפֹּה הָרְאֵיתָ:

קַבֵּל מִמַּעְלָה וְנָתוֹן לְמַטָּה.

שִׂים לֵב עַתָּה אֵיךְ אֶעֱבֹר בַּפֶּלֶג (124)

לַחְתֹּר אֶל הָאֱמֶת אֲשֶׁר בִּקָּשְׁתָּ,

וּבְעַצְמְךָ תִּפְשַׂע מֵי הָאָפְסָיִם! ³⁹

מִמְּנִיעִים בְּרוּכֵי־דֵעָה יִנְהָרוּ (127)

תְּנוּעָה וָעֹז בְּגַלְגִּלֵּי הַקֹּדֶשׁ

כְּעֹז פַּטִּישׁ מֵהַנַּפָּח עוֹשֵׂהוּ.⁴⁰

הַזְּבוּל, אֲשֶׁר יִפְעוֹת כָּל אוֹר שׁוֹפֵעַ, (130)

מֵעֹמֶק הַבִּינָה הַמְסוֹבְבֶנּוּ

נָטַל צַלְמָהּ וּלְחוֹתָמוֹ שָׂמָהוּ;

וּכְמוֹ בְמוֹ עָפָר גּוּפְכֶם הַנֶּפֶשׁ 133

בַּאֲבָרָיו הוֹלְכָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת

לְפִי סְגֻלּוֹת אֲשֶׁר לָהֶם נוֹעֲדוּ,

כֵּן גַּם הַשֵּׂכֶל טוֹבוֹתָיו מַשְׁפִּיעַ (136)

בְּרֹב פָּנִים כִּרְבוֹת כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם,

וְחָג עַל צִיר אַחְדוּת הוֹדוֹ לָנֶצַח!

גְּבוּרָה שׁוֹנָה קְשִׁירוּת שׁוֹנָה יוֹצֶרֶת (139)

בַּגּוּף הַחַי, בּוֹ הִיא חַיִּים נוֹפַחַת

וּבוֹ הִיא, כַּחַיִּים בָּכֶם, נִקְשֶׁרֶת;

תּוֹסֶפֶת הַגְּבוּרָה בַּגוּף לוֹהֶטֶת (142)

בְּטִיב הַגִּיל אֲשֶׁר צֵאתָהּ מִמֶּנּוּ,

כַּגִּיל הַחַי בִּבְרַק אִישׁוֹן הָעָיִן.

הִיא הַסִּבָּה בֵּין אוֹר לְאוֹר מַבְדֶּלֶת (145)

וְלֹא הָעֹבִי וְהַדֹּק, וְדַע לָךְ

כִּי הִיא כְעִקָּרוֹן יוֹצֵר מַצְמַחַת

לְפִי מִדַּת אוֹנָהּ גַּם זֹךְ גַּם אֹפֶל'. 148

 

שיר שְׁלִישִׁי    🔗

בירח נראות נשמות האנשים אשר לא שמרו על נדריהם. פיקארדה דונאטי משוחחת עם דאנטי על גורלן של הנשמות האלה ועל גורלה היא. אחרי כן היא מראה לו את נשמת המלכה קונסטאנצה.

שִׁמְשִׁי⁴¹, אֲשֶׁר רֵאשִׁית לִמְּדַתְנִי אָהַב, (1)

פֹּה בִסְתִירוֹת וְנִמּוּקִים גִּלְּתָה לִי

פְּנֵי הָאֱמֶת וְנֹעַם הֲדָרֶיהָ;

וְאָנֹכִי, לְמַעַן אֶתְוַדֶּה לָהּ (4)

עַל טָעוּתִי וְתִקּוּנָהּ, אֵלֶיהָ

כְּפִי הַצֹּרֶךְ אֶת רֹאשִׁי נָשָׂאתִי.

אַךְ קָם מַרְאֶה פִּתְאֹם וְהִדְהִימַנִי (7)

וְכֹה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ מְשָׁכַנִי

עַד כִּי אֶת וִדּוּיִי לֹא עוֹד זָכָרְתִּי.

כְּמִזְּכוּכִית שְׁקוּפָה אַף מְמֹרֶטֶת, (10)

אוֹ מִמֵּי זֹךְ, לֹא תְנִיעֵם הָרוּח,

וְלֹא עָמְקוּ עַד יְסוֹדָם לַדְלִיחַ –

שָׁבָה צוּרַת פָּנֵינוּ אֶל עֵינֵינוּ 13

כֹּה חַלָּשָׁה עַד לֹא תַבְהִיר מִמֶּנָּה

עַל מֵצַח צַח פְּנִינָה לְעֵין רוֹאֶיהָ –

כֵּן פֹּה נִרְאוּ דְמֻיּוֹת אוֹבוֹת לָסִיחַ, (16)

וַיְהִי בִי הֶפֶךְ מִמִּשְׁגֵּה הַגֶּבֶר

אֲשֶׁר עוֹרֵר אַהֲבָתוֹ לַנָּחַל.⁴²

אַךְ רְאִיתִין, כֵּן חֲשַׁבְתִּין לְצֶלֶם (19)

נִשְׁקָף בִּרְאִי, וָאֵפֶן כִּי אַבִּיטָה

מִי הֵם אֲשֶׁר בֻּבּוֹתֵיהֶם נִרְאוּ לִי;

וָאֵרֶא וּמוּלִי אֵין אִישׁ, וְשַׁבְתִּי (22)

לָתֵת עֵינַי בְּזִיו חֶמְדַּת הָאֵשֶׁת

אֲשֶׁר בְּלַהַט עֵין קָדְשָׁהּ חִיְּכָה לִי.

‘אַל תִּתְפַּלֵּא’, אָמְרָה, 'עַל כִּי צִחַקְתִּי (25)

לְרוּחֲךָ, וְהִיא כְלֵב הַיֶּלֶד,

עֲדֶן פּוֹחֵד לִדְרֹךְ מַסְלוּל הַקּשֶׁט,

אַךְ, כְּדַרְכּוֹ, מַפְנָה אוֹתְךָ לַתֹּהוּ; (28)

כִּי הֲוָיוֹת חַיּוֹת חוֹזוֹת עֵינֶיךָ,

וּפֹה שֻׁכְּנוּ כִּי בְנִדְרָן נִכְשָׁלוּ!

עַל כֵּן דַבֵּר וּשְׁמַע וְהַאֲמִינָה, (31)

כִּי אוֹר־אֱמֶת אֲשֶׁר אוֹתָן מַשְׂבִּיעַ

תֵּת לֹא יִתְּנֵן הַעְתֵּק רַגְלָן מִמֶּנּוּ!'

וָאֵפֶן אֶל הַדְּמוּת אֲשֶׁר דִּמִּיתִי (34)

כִּי מִכֻּלָּן חָשְׁקָה מִלִּים לַבִּיעַ,

וּכְאִישׁ נָבוֹךְ מֵרֹב כִּסּוּף הֵחָלְתִּי:

'הוֹי הַנּוֹצְרָה לְאשֶׁר וְטוֹעֶמֶת (37)

בְּאוֹר חַיֵּי הַנֶּצַח אֶת הַנֹּפֶת,

לֹא נְבִינֶנּוּ אִם לֹא טְעַמְנוּהוּ!

לִבִּי יוֹדֶה לָךְ אִם־נָא תְשַׂמְּחִינִי (40)

בְּשֵׁמַע שְׁמֵךְ וְגוֹרַלְכֶם⁴³ תֹּורִינִי!'

וְחִישׁ וּבְעַיִן עַלִּיזָה עָנָתְנִי:

'אַהֲבָתֵנוּ לֹא נוֹעֶלֶת שַׁעַר (43)

לְחֵפֶץ טוֹב, אַךְ כְּחִבַּת שָׂרֵנוּ

אֲשֶׁר רוֹצֶה כִּי כָל חֵילוֹ יִדְמֶה לוֹ.

עַלְמַת מִנְזָר בְּעוֹלַמְכֶם הָיִיתִי: (46)

אִם זִכְרוֹנְךָ תַחְקֹר, לֹא יַסְתִּירֵנִי

יִתְרוֹן יָפְיִי עַתָּה מִמַּבָּטֶיךָ,

אוּלָם תָּשׁוּב תַּכִּיר בִּי אֶת פִּקַּרְדָּה⁴⁴, (49)

אֲשֶׁר בֵּין אֵלֶּה הַבְּרוּכִים בֹּרַכְתִּי

בִּזְבוּל זֶה הַמֵּאֵט נוֹעוֹ בַשָּׁחַק;⁴⁵

אַוּוֹת חִשְׁקֵנוּ, אֲשֶׁר לֹא תִלְהַטְנָה (52)

בִּלְתִּי כְּחִין גְּזֵרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,

שְׂמֵחוֹת אֱלֵי חֶלְקָן לְפִי חֻקֶּיהָ;

חֶלְקֵנוּ פֹה, כֹּה דַל בְּעֵין בְּנֵי־אָרֶץ, 55

בָּא לָנוּ כִּי הִזְנַחְנוּ אֱסָרֵינוּ

אוֹ סַרְנוּ בִפְרָטֵי פְרָטִים מֵהֵמָּה'.

וָאֶפְתַּח פִּי: 'דְּבַר מָה כְּזִיו אֱלֹהַּ 58

מֵאוֹר פְּנֵיכֶם הַנִּפְלָאִים בּוֹקֵעַ,

דַּי לְשַׁנּוֹת אֶת מַרְאֵיכֶם מִקֹּדֶם:

עַל כֵּן לְהַחֲיוֹת זִכְרֵךְ בּוֹשָׁשְׁתִּי, (61)

אוּלָם עַתָּה עָזְרוּ לִי דִבּוּרַיִךְ

וּבִנְקָלָה אַבְחִין קַוֵּי פָּנָיִךְ;

אַךְ, אִם בִּזְבוּל זֶה בֹּרַכְתֶּם בְּאשֶׁר, (64)

הֲתִכָּסְפוּ לִזְבוּל מֶנְהוּ גָבֹהַּ

לַרְבּוֹת חָזוּת וַחֲבֵרִים לָאֹהַב?'⁴⁶

וַתִּצְטַחֵק מְעַט כִּשְׁאָר רֵעֶיהָ (67)

וְכֹה שְׂמֵחָה עָנְתָה עַד דִּמִּיתִיהָ

כְּבוֹעֲרָה בְשַׁחַר אֲהָבֶיהָ:

'מִדַּת הָאַהַב מַשְׁקִיטָה חִשְׁקֵנוּ (70)

וְלֹא נִרְצֶה כִּי אִם בִּמְנָת חֶלְקֵנוּ,

וּלְכֹל דָּבָר אַחֵר לֹא תַצְמִיחֵנוּ;

וְלוּ חָשַׁקְנוּ לְהַגְבִּיהַּ שֶׁבֶת, (73)

הֲלֹא כִי יִלָּחֵם אֲזַי יִצְרֵנוּ

בִּרְצוֹן הַשַּׂר אֲשֶׁר הֲלֹם דָּנָנוּ,

וְזֹאת לֹא תִתָּכֵן פֹּה בְחוּגֵינוּ, (76)

אִם בָּם הָשְׁפַּעְנוּ חֶסֶד מֵהֶכְרֵחַ,

וְאִם תִּזְכֹּר טִבְעוֹ וְתִשְׁקְלֶנּוּ.

וְחֶסֶד זֶה מֵעִקָּרוֹ נוֹבֵעַ (79)

לְהִשָּׁאֵר בִּתְחוּם רְצוֹן אֱלֹהַּ,

בּוֹ מִתְאַחֵד רְצוֹן לְבַב כֻּלָּנוּ.

כֵּן עֵת־שִׁבְתֵּנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם (82)

מִסַּף לְסַף, גַּם אֶת כֻּלָּהּ מַשְׂבַּעַת

גַּם אֶת מַלְכָּהּ הַשָּׂם חֶפְצוֹ חֶפְצֵנוּ!

חֶפְצוֹ – בּוֹ שַׁלְוָתֵנוּ, כִּי הִנֵּהוּ (85)

הַיָּם אֲשֶׁר אֵלָיו הַכֹּל יָנוּעַ,

כְּנִבְרָאָיו כְּמַעֲשֵׂי הַטֶּבַע'.⁴⁷

הָבְהַר לִי אָז כִּי כָל מָקוֹם בַּשַּׁחַק (88)

הָעֵדֶן הוּא, אַף כִּי גִשְׁמֵי הַחֶסֶד

לֹא שְׁוֵי־מִדָּה בְּכָל זְבוּלָיו יַרְעִיפוּ.

אַךְ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אִם יַשְׂבִּיעֵנוּ (91)

מָזוֹן אֶחָד וְלַשֵּׁנִי נִרְעַב עוֹד:

עַל זֶה נוֹדֶה וְיָד לָזֶה נוֹשִׁיטָה –

כֵּן בִּרְמָזִים וּבְדִבּוּרִים בִּקַּשְׁתִּי (94)

לִלְמֹד מִמֶּנָּה מֶה הָיָה הָאֶרֶג⁴⁸

אֲשֶׁר לֹא כָל חוּטָיו מָשְׁכָה בַפֶּלֶךְ.

'חַיֵּי שְׁלֵמוּת וּזְכוּת זַכָּה הִשְׁכִּינוּ (97)

אֶל עָל מִפֹּה אִשָּׁה⁴⁹, וּכְמִנְהָגֶיהָ

יֵשׁ בְּדוֹרְכֶם עוֹטוֹת צָעִיף וָבֶגֶד,

וְכֵן עַד מוֹת תֵּעֹרְנָה וְתִישַׁנָּה⁵⁰ (100)

בְּחֵיק הַבַּעַל הַמְקַבֵּל כָּל נֶדֶר

אֲשֶׁר אֵשׁ־אַהַב לִרְצוֹנוֹ מַתְאֶמֶת.

עוֹדִי עַלְמָה, מִן הָעוֹלָם בָּרַחְתִּי (103)

לִצְעֹד אִתָּהּ וּלְבוּשׁ נִדְרָהּ לָבַשְׁתִּי

וְאֶת חַיֵּי כִּתָּהּ לִחְיוֹת נִשְׁבָּעְתִּי.

אַךְ אֲנָשִׁים, חוֹמְדֵי מִטּוֹב הָרֹעַ,⁵¹ (106)

מִנֹּעַם מִנְזָרִי אָז חֲטָפוּנִי,

וְיָהּ עֵדִי אֵיכָה חַיַּי הָיוּ לִי!

וְהָאוֹרָה הַהִיא אֲשֶׁר תִּרְאֶנָּה (109)

פֹּה לִימִינִי, וּפְאֵר זִיוָהּ זוֹרֵחַ

מִכָּל שִׁפְעוֹת יָם זָהֳרֵי זְבוּלֵנוּ –

דְּבַר סִפּוּרִי עָלַי חָל גַּם עָלֶיהָ: (112)

הִיא הִתְנַזְּרָה, אַךְ צֵל צְעִיף הַקֹּדֶשׁ

גַּם מֵרֹאשָׁהּ כְּמֵרֹאשִׁי הִרְחִיקוּ.

אַךְ, גַּם אִם הָפְנְתָה שֵׁנִית לַחֶלֶד, (115)

לַמְרוֹת חֶפְצָהּ, לַמְרוֹת כָּל חֹק וָישֶׁר –

מִצְּעִיף־לִבָּהּ לֹא נִפְרְדָה אָף פַּעַם:

אוֹרַת קוֹנְסְטַנְצָה⁵² הִיא, גְּדוֹלַת הָרוּחַ, (118)

לְסַעַר שְׁוַבְּיָה הַשֵּׁנִי יָלָדָה

אֶת הַשְּׁלִישִׁי, הָאַחֲרוֹן לַכֶּתֶר!'

כֹּה סָחָה וּפָתְחָה שְׂפָתָהּ בְּזֶמֶר (121)

‘אָוֵה מָרִיָּה’ וּבְשִׁירָהּ נֶעְלָמָה

כְּגוּף כָּבֵד צוֹלֵל עָמְקֵי הַמָּיִם.

כָּל עוֹד יָכְלוּ, הִבִּיטוּ אַחֲרֶיהָ (124)

עֵינַי, אַךְ כַּאֲשֶׁר לֹא עוֹד רָאוּהָ

פָּנוּ אֱלֵי מַטְּרַת אַוָּה גוֹבֶרֶת

וּמַבָּטָן הֵרִימוּ אֶל בֵּיאַטְרִיקְסְ; (127)

אַךְ הִיא בִבְרַק עֵינֶיהָ כֹּה הִכַּתְנִי

עַד כִּי רֵאשִׁית לָשׁוּר בָּהּ לֹא יָכֹלְתִּי

וּבְעֵקֶב זֹאת בִּשְׁאֵלוֹתַי אֵחָרְתִּי. (130)

 

שִׁיר רְבִיעִי    🔗

דאנטי מתלבט בשני ספקות: על דבר הנשמות השוכנות בכוכבים, ועל דבר הנדרים. ביאטריקס מנחשת את רעיונותיו ופותרת את ספקותיו. דאנטי מודה לה ומוסיף לשאול על דבר המרת נדר אחד בשני.

בֵּין שְׁתֵּי פִתִּים, שְׁוֵי רֹחַק וְּשְׁוֵי־חֶמֶד, (1)

אָדָם, חָפְשִׁי לִבְחֹר, יִרְעַב עַד מָוֶת

בְּטֶרֶם הָאַחַת יָבִיא אֶל פִּיהוּ;⁵³

כֵּן גְּדִי יָקוּם בֵּין שְׁנֵי זְאֵבֵי־טֶרֶף, (4)

פּוֹחֵד מֵרַעֲבוֹן שְׁנֵיהֶם גַּם יָחַד,

כֵּן קָם בֵּין שְׁתַּיִם אַיָּלוֹת הַכֶּלֶב.

וְאִם שָׁתַקְתִּי, לֹא אֶתֵּן בִּי דֹּפִי (7)

(כִּי בֵין סְפֵקוֹת שׁוֹנִים עַתָּה נִלְכָּדְתִּי),

וְגַם לֹא אֶתְפָּאֵר, כִּי כֵן הָכְרָחְתִּי!

שָׁתַקְתִּי, אֶפֶס גּוֹן פָּנַי הִבִּיעַ (10)

אֶת עֶרְגָּתִי וְאֵת לִשְׁאֹל רָצִיתִי

בְּאוֹר בָּהִיר מִכָּל דִּבּוּר שְׂפָתָיִם.

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ כְּדָנִיֵּאל הֶחְכִּימָה⁵⁴ – (13)

פּוֹדֶה אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מִזַּעַם

אֲשֶׁר שָׂמוֹ חִנָּם רוֹצֵחַ נֶפֶשׁ –

וְסָחָה: 'שׁוּר אָשׁוּר אֵיךְ יִמְשְכוּךָ (16)

שְׁנֵי חֲשָׁקִים יַחְדָּו, בָּם חֶרְדָּתֶךָ

כֹּה תְסֻבַּךְ עַד לֹא תִפְלֹט הַחוּצָה!

“כָּל עוֹד רְצוֹן נַפְשִׁי טָהוֹר” אָמָרְתָּ, (19)

"אֵיךְ אֶת מִדַּת זְכוּתִי יַפְחִית הַצֶּדֶק

אִם אֲחֵרִים בְּאֹנֶס יַשִּׁיאוּנִי?"

וְעוֹד תִּתְמַהּ, כִּי לְמַרְאִית הָעַיִן (22)

כָּל הַנְּשָׁמוֹת לַכּוֹכָבִים תָּשֹׁבְנָה

כְּפִי אֲשֶׁר מֵאַפְּלָטוֹן לָמָדְתָּ.⁵⁵

הֵן הַקֻּשְׁיוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁוְיוֹן־עֹקֶץ (25)

דּוֹקְרוֹת לִבְּךָ; עַל כֵּן לָדוּן אַתְחִילָה

בְּזֹאת הַמַּזִּיקָה בְּיֶתֶר אֶרֶס⁵⁶.

שָׂרָף מַעְמִיק לִשְׁכֹּן בְּחֵיק אֱלֹהַּ⁵⁷, (28)

משֶׁה, שְׁמוּאֵל, וּבְחַר אֶחָד מִשְּׁנַים

נוֹשְׂאֵי שֵׁם יוֹחָנָן⁵⁸, וְאַף מָרִיָּה

אֵינָם שׁוֹכְנִים בִּזְבוּל אַחֵר בַּשַּׁחַק (31)

מֵהַדְּמֻיּוֹת אֲשֶׁר אַךְ זֶה נִרְאוּ לָךְ,

וְהֵם שָׁוִים בִּשְׁנוֹת שִׁבְתָּם בָּעֵדֶן.

כֻּלָּם עַל זְבוּל רִאשׁוֹן יוֹסְפִים תִּפְאֶרֶת, (34)

אַךְ בָּם שׁוֹנָה מִדַּת חַיֵּי הָעֹנֶג

כִּגְדֹל כֹּחָם לִנְשֹׁם נִשְׁמֵי הַנֵּצַח.

וּפֹה נִגְלוּ, לֹא יַעַן כִּי לַהֵמָּה (37)

חֻלַּק זְבוּל זֶה, אוּלָם בִּלְבָד לִרְמֹז לָךְ⁵⁹

עַל הַנָּמוֹךְ בֵּין כָּל זְבוּלֵי שָׁמָיִם.

לִתְפִישַׂתְכֶם כֹּה לְדַבֵּר יָאָתָה, (40)

כִּי רַק מִן הַמּוּחָשׁ תָּרְאוּ לָדַעַת⁶⁰

אֲשֶׁר אַחַר־כֵּן תְּעַלּוּ לַשֵּׂכֶל.

וְהַמִּקְרָא עַל כֵּן מַשְׁפִּיל לָסִיחַ⁶¹ (43)

כְּכֹחַ דִּמְיוֹנְכֶם, וְיָד וָרֶגֶל

נוֹתֵן לְיָהּ, וּמְגַמָּתוֹ אַחֶרֶת;

וּדְמוּת־אָדָם תַּלְבִּישׁ עֲדַת קָדְשֵׁנוּ (46)

אֶת גַּבְרִיאֵל וּמִיכָאֵל וְיַחַד

אֶת זֶה⁶² שֶׁאֶת טָבִית רִפָּא מֵחֹלִי.

אֲשֶׁר עַל הַנְּשָׁמוֹת טוֹעֵן טִימֵאוּס, (49)

אֵינוֹ דוֹמֶה לַאֲשֶׁר פֹּה מוֹפִיעַ,

כִּי לְשׁוֹנוֹ כְמַשְׁמָעָהּ נִרְאֵית לִי;

אֶל כּוֹכָבָהּ, אוֹמֵר, שָׁבָה כָל נֶפֶשׁ, (52)

וּמַאֲמִין כִּי נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ

עֵת הִלְבִּישָׁהּ הַטֶּבַע דְּמוּת וָצֶלֶם.

אוּלָם בִּצְלִיל דְּבָרָיו אוּלַי נִטְמֶנֶת 55

דֵּעָה שׁוֹנָה, וְיִתָּכֵן לַנִּיחַ

כִּי אֵין בִּמְגַמָּתוֹ מָקוֹם לְלָעַג.

אִם, לְדַעְתּוֹ, אֶל הַזְּבוּלִים הָאֵלֶּה 58

שָׁבָה הַשְׁפָּעָתָם לְטוֹב אוֹ רֹעַ –

אוּלַי קַשְׁתּוֹ לִקְצָת־אֱמֶת קוֹלָעַת.

זֹאת הַדֵּעָה, לֹא כָרָאוּי מוּבֶנֶת, (61)

כִּמְעַט עָכְרָה כָּל הָעוֹלָם, עַד חָשׁוּ

קַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹת מֶרְקוּר, מַרְסְ וְיֻפִּיטֶר.⁶³

הַסֶּפֶק הַשֵּׁנִי מֵעִיק עָלֶיךָ (64)

בְּרַעַל קַל מִן הָרִאשׁוֹן, בְּיַעַן

רִשְׁעוֹ מִקִּרְבָתִי לֹא יְסִירֶךָּ.

אִם יֵרָאֶה לְעֵין אֱנוֹשׁ צִדְקֵנוּ⁶⁴ (67)

כְּלֹא צוֹדֵק, הֲלֹא נִמּוּק אֵיתָן הוּא

לֶאֱמוּנָה, לֹא לִכְפִירָה פוֹשָׁעַת⁶⁵.

אַךְ יַעַן שִׂכְלְכֶם מֻכְשָׁר בְּכֹחַ (70)

שׁוּר הָאֱמֶת הַזֹּאת עַד עֳמָקֶיהָ,

אַשְׂבִּיעֲךָ כְּכָל אֲשֶׁר בִּקָּשְׁתָּ.

אִם אֹנֶס הוּא, אִם הַסּוֹבֵל מִמֶּנּוּ (73)

תֵּת לֹא יִתֵּן לְהָאוֹנְסוֹ סִיּוּעַ –

אֵין הַנְּשָׁמוֹת הָהֵן חַפּוֹת מִפֶּשַׁע,

כִּי הָרָצוֹן, אִם לֹא יִרְצֶה לֹא יֶרֶף, (76)

כִּי אִם יִפְעַל כִּפְעֹל טִיב הַשַּׁלְהֶבֶת

אַף אִם בָּא אֹנֶס לְהָדְפָהּ פִּי־אֶלֶף!

אִם יֶרֶב אוֹ יַמְעִיט לִסְטוֹת הַצִּדָּה, (79)

יַעְזֹר לָאֹנֶס: כֵּן עָשׂוּ שְׁתֵּי אֵלֶּה,

כִּי כֵן יָכְלוּ לִמְעוֹן נִדְרָן לִבְרֹחַ;

לוּ רְצוֹנָן נִשְׁאַר תַּקִּיף בָּאֹמֶץ, (82)

כָּעֹז בְּלֵב לוֹרֶנְץ⁶⁶ עַל הַכִּירַיִם,

אוֹ עֹז, בּוֹ עַל יָדוֹ לֹא חָס לֵב־מוּצְיוּס⁶⁷ –

כִּי אָז הִטָּן לָנוּס בִּשְׁעַת הַחֹפֶשׁ (85)

לַשְּׁבִיל אֲשֶׁר אוֹתָן חָטְפוּ מִמֶּנּוּ!

אוּלָם רָצוֹן כֹּה עַז, אָכֵן יָקָר הוּא!

בְּאֵמֶר זֶה, אִם בּוֹ עִיּוּן הֶעְמָקְתָּ, (88)

שֻׁבְּרָה הַטַּעֲנָה אֲשֶׁר לִבֶּךָ

יָכְלָה עוֹד פְּעָמִים רַבּוֹת לַטְרִיחַ.

אוּלָם מֵצַר חָדָשׁ פֹּה מִשְׂתָּרֵעַ (91)

אֶל מוּל עֵינְךָ, וּבְטֶרֶם תַּעַבְרֶנּוּ

בְּעַצְמְךָ, תִּלְאֶה וְתִתְיַגֵּעַ!

הֲלֹא יָפֶה בְּרוּחֲךָ חָרָתִּי: (94)

אֵין נֶפֶשׁ מְבֹרֶכֶת מְשַׁקֶּרֶת,

כִּי לֹא תִרְחַק לָעַד מִמְּקוֹר הַקּשֶׁט;

אֶפֶס, יָכֹלְתָּ שְׁמֹעַ מִפִּקַּרְדָּה (97)

כִּי לַצָּעִיף שָׁמְרָה אֵמוּן קוֹנְסְטַנְצָה:

אִם כֵּן שְׂפָתָהּ אֶת אֲמָרַי סוֹתֶרֶת!

עִתִּים רַבּוֹת, אָחִי, לָנוּס מֵרֹעַ (100)

יִטְעֶה אָדָם לַמְרוֹת חֶפְצוֹ וְיַעַשׂ

גַּם פְּעֻלּוֹת אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה:

כֵּן אַלְקְמֵאוֹן⁶⁸, אֲשֶׁר בְּצַו אָבִיהוּ (103)

שָׁלַח יָדוֹ אֶת יוֹלַדְתּוֹ לִרְצֹחַ,

לְמַעַן נוּס מִפֶּשַׁע⁶⁹ אָץ לִפְשֹׁעַ!

בָּזֶה אֶת לְבָבְךָ לָאִיר רָצִיתִי, (106)

כִּי יֵשׁ רָצוֹן נִהְיֶה שֻׁתָּף לָאֹנֶס,

ואָז הַעֲבֵרוֹת לֹא תְכֻפַּרְנָה.

רָצוֹן מָחְלָט יָד לֹא יִתֵּן לְפֶשַׁע, (109)

אֶלָּא אִם כֵּן יִפְחַד פֶּן בְּסָרְבוֹ לוֹ

יִפֹּל בְּסַכָּנָה מֶנְהוּ גוֹבֶרֶת.

עַל כֵּן פִּקַּרְדָּה אֶת דַּעְתָּהּ הִבִּיעָה (112)

עֲלֵי רָצוֹן מָחְלָט, אוּלָם אָנֹכִי

עֲלֵי אַחֵר, וְכֵן צָדַקְנוּ שְׁתֵּינוּ!'

כֵּן שִׂחֲקוּ גַלֵּי נְהַר הַטֹּהַר (115)

הַבָּא מִנִּי מַעְיָן מוֹלִיד כָּל קשֶׁט

וְכֵן אֶת שְׁנַיִם סְפֵקוֹתַי הֵנִיחוּ.

'הֶאָח בַּת־יָהּ, חֶמְדַת אֲבִי כָל־אָהַב, (118)

אֲשֶׁר שְׁטָפַנִי דִבּוּרֵךְ', עָנִיתִי,

'וּבְאֵשׁ חֻמּוֹ הוֹלֵךְ וּמַלְהִיבֵנִי!

אַהֲבָתִי לֹא כֹה עָמְקָה, עַד חֶסֶד (121)

אוּכַל עֲשׂוֹת גַּם לָךְ כַּחֲסָדָיִךְ:

הַכֹּל־רוֹאֶה, הַכֹּל־יָכֹל יִגְמֹל לָךְ!

עַתָּה אֶרְאֶה, כִּי לֹא יִשְׂבַּע שִׂכְלֵנוּ (124)

עַד תְּאִירוֹ אֱמֶת אֲשֶׁר עָלֶיהָ

אֵין כָּל אֱמֶת אַחֶרֶת מִתְגַּבָּהַת;

וּבָהּ, כַּפֶּרֶא בְגֻבּוֹ, יָנוּחַ (127)

אִם יַשִּׂיגָהּ, וּלְהַשִּׂיגָהּ מֻכְשָׁר הוּא,

כִּי לוּלֵא כֵן הָיָה לַשָּׁוְא כָּל כֹּסֶף! ⁷⁰

לָכֵן יִצְמַח, כַּחֹטֶר מִן הַשֹּׁרֶשׁ, (130)

סָפֵק עַל סַף אֱמֶת: כֵּן דּוֹחֲפֵנוּ⁷¹

מִצּוּר לְצוּר עַד לַפִּסְגָּה הַטֶּבַע.

עַתָּה אֶשְׁאַף גַּם בִּטָּחוֹן גַּם מֶרֶץ (133)

לִשְׁאֹל מִפִּיךְ, גְּבִרְתִּי, בְּיִרְאַת־הֶדֶר

פִּתְרוֹן אֱמֶת נוֹסֶפֶת הַסְּתוּמָה לִי:

אִם יְרַצְּכֶם, תַּחַת שְׁבִירַת הַנֶּדֶר, (136)

אָדָם בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה אַחֶרֶת⁷²

וּבְמֹאזְנֵיכֶם בָּעֵרֶךְ לֹא יֵקָלּוּ?'

בִּי בֵּיאַטְרִיקְסְ בְּזִיו עֵינָהּ הִבִּיטָה (139)

כֹּה מְלֵאָה זִקֵּי חִבַּת אֱלֹהַּ

עַד כִּי לָשׁוּר בָּהּ לֹא עָצַרְתִּי כֹחַ,

וּכְמוֹ אוֹבֵד־לֵבָב עֵינַי הִשְׁפָּלְתִּי. (142)

 

שיר חֲמִישִׁי    🔗

ביאטריקס מסבירה לדאנטי מדוע הוא אינו יכול לסבול את אור מבטיה. היא מטיפה דברי תוכחה נגד קלות דעתם של הנוצרים. הם מתעלים אל גלגל הכוכב מרקור, ובו שוכנות נשמות האנשים אשר מלאו את המצוות לא לשמן כי לשם תפארת שמם על אדמות. אחד פונה בדבריו אל דאנטי ושומע תשובה מפיו.

'אִם כֹּה בְחֹם הָאַהַב הִלְהַבְתִּיךָ (1)

מֵעֵבֶר לָרָגִיל עֲלֵי הָאָרֶץ

עַד כִּי הִדְבַּרְתִּי אֶת גְּבוּרַת עֵינֶיךָ,

אַל תִּתְפַּלֵּא, כִּי לַהַט זֶה נוֹבֵעַ (4)

מִנִּי חָזוּת שְׁלֵמָה הַמִּתְקַדֶּמֶת,

מִדֵּי תָפְשָׂה, בַּטּוֹב אֲשֶׁר תְּפָשָׂתּוּ! ⁷³

הֲלֹא אֶרְאֶה: כְּבָר בְּדַעְתְּךָ זוֹרֵחַ (7)

זֹהַר הַנֵּצַח הַמַּצִּית בַּנֶּפֶשׁ,

אַךְ יֵרָאֶה בִמְעַט, לַבַּת הָאָהַב.

וְאִם דְּבַר־מָה אַהֲבַתְכֶם מַדִּיחַ, (10)

אֵין זֶה כִּי אִם נִיצוֹץ בּוֹדֵד מִמֶּנָּה,

בִּלְתִּי מֻכָּר, וּבוֹ קָרְנָהּ נִשְׁקֶפֶת⁷⁴.

שָׁאַלְתָּ אִם בִּזְכוּת צְדָקָה אַחֶרֶת 13

יֵשׁ וּמְכַפְּרִים עַל הֲפָרַת הַנֶּדֶר

עַד כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּפָּדֶה מִדֹּפִי'.

כֹּה בֵּיאַטְרִיקְסְ אֶת הַמִּזְמוֹר הֵחֵלָּה (16)

וּכְאִישׁ בִּלְתִּי מַפְסִיק אֶת שֶׁטֶף פִּיהוּ

לָשֵׂאת אֶת קֹדֶשׁ נְאוּמָהּ הוֹסִיפָה:

'מִבְחַר כָּל שַׁי אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהַּ (19)

בְּיוֹם בָּרְאוֹ, שַׁי מֵעַל כֹּל יָקָר לוֹ

וְהַמַּרְבֶּה אֶת נִדְבָתוֹ לַבִּיעַ –

הוּא חֹפֶשׁ הַבְּרֵרָה, בּוֹ מִנִּי קֶדֶם (22)

וְעַד עַתָּה כָּל יְצוּרֵי הַשֵּׂכֶל⁷⁵,

כֻּלָּם וְהֵמָּה לְבַדָּם, חֻנָּנוּ.

עַתָּה תָבִין, אִם רַק לִשְׁקֹל הִשְׂכָּלְתָּ, (25)

מָה רַב מִכְרוֹ שֶׁל נֶדֶר אִם נָדָרְתָּ

וְיָהּ הִסְכִּים עֵת נַפְשְׁךָ הִסְכִּימָה;

כִּי בְרִית הִיא בֵּין אָדָם וּבֵין עוֹשֵׂהוּ (28)

וְקָרְבָּנָהּ הַשַּׁי⁷⁶ אֲשֶׁר תֵּאָרְתִּי,

אֲשֶׁר הָקְרַב מִדַּעַת לַמִּזְבֵּחַ;

אִם כֵּן, אֵי גְמוּל תּוּכַל לָתֵת כְּכֹפֶר? (31)

אִם הֵהָנוֹת תֹּאבֶה מִקָּרְבָּנֶךָ,

הֲלֹא מֵהוֹן־חָמָס תִּקְטֹף פְּרִי־צֶדֶק!

לָמַדְתָּ הָעִקָּר; אַךְ יֵשׁ וּפַעַם⁷⁷ (34)

אֶת הַנְּדָרִים תַּתִּיר עֲדַת קָדְשֵׁנוּ

וּתְהִי כְּאֶת אֱמֶת דְּבָרַי סוֹתֶרֶת;

עַל כֵּן הַמְתֵּן אֶל הַשֻּׁלְחָן לָשֶׁבֶת, (37)

כִּי הַמָּזוֹן הַגַּס אֲשֶׁר אָכַלְתָּ

דּוֹרֵשׁ עוֹד עֵזֶר־מָה עַד תְּעַכְּלֶנּוּ.⁷⁸

וּפְתַח לִבְּךָ לַלֶּמֶד אֲגַלֶּה לָךְ (40)

וּנְצֹר אוֹתוֹ, כִּי אֵין קִיּוּם לַלֶּקַח,

גַּם אִם הֵבַנְתָּ, אִם לֹא תִנְצְרֶנּוּ!

מַהוּת קָרְבָּן זֶה שְׁנֵי דְבָרִים דּוֹרֶשֶׁת: (43)

הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר אוֹתוֹ הִקְרַבְתָּ

וְהַשֵּׁנִי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתָּ;

שְׁבוּעַת הַבְּרִית לֹא תְבֻטַּל לַנֶצַח (46)

אִם לֹא בְהִמָּלְאָהּ, וְעַל חֻקֶּיהָ

כֹּה לִפְנֵי זֶה בְּדִבּוּרַי דִּיָּקְתִּי.

עַל כֵּן הָיָה הֶכְרֵחַ לְבְנֵי־עֵבֶר (49)

לַקְרִיב קָרְבָּן, אַף כִּי – וְזֹאת יָדַעְתָּ –

יֵשׁ קָרְבָּנוֹת בָּאֲחֵרִים הֵמִירוּ;

וְחֹמֶר הַקָּרְבָּן, עָלָיו שָׁמַעְתָּ, (52)

יוּכַל אָמְנָם, וּמִבִּלְתִּי לִפְשֹׁעַ,⁷⁹

לְהֵחָלֵף בְּהַקְרָבָה אַחֶרֶת;

אַךְ אַל יָמִיר עֲלֵי שִׁכְמוֹ הַנֵּטֶל (55)

אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, עַד לֹא יוּסַבּוּ

מַנְעוּל הַפָּז וְגַם מַנְעוּל הַכֶּסֶף; ⁸⁰

וְכָל חִלּוּף יַחְשֹׁב חִלּוּף־אִוֶּלֶת, 58

אִם הֶחָדָשׁ לֹא יַעֲלֶה בָּעֵרֶךְ

עַל הַמְבֻטָּל כְּעַל הַשְּׁנַים שְׁלשֶׁת:⁸¹

כִּי כָל דָּבָר אֲשֶׁר כֹּה רַב בַּכֹּבֶד (61)

עַד כִּי יַכְרִיעַ בַּמִּשְׁקָל כָּל פֶּלֶס⁸² –

אֵין כֹּפֶר דֵּי כָבֵד כִּי יְמִירֶנּוּ.

אַל יַעַשׂ אִישׁ אֶת נְדָרָָיו שַׁעְשׁוּעַ! (64)

שִׁמְרוּ מוֹצָא פִיכֶם וְאַל תִּפְזֹלוּ

כִּבְיוֹם יִפְתָּח בְּרֹאשׁ נִדְרוֹ הִרְשִׁיעַ;

וְטוֹב לוּ אָז אָמַר: ‘עֲשׂוֹת נוֹאָלְתִּי’ (67)

מִלְּהָרַע כִּפְלַיִם בַּבִּצּוּעַ;⁸³

כֵּן מֶלֶךְ הַיְּוָנִים⁸⁴ סָכָל כָּמוֹהוּ

יוֹם עַל יָפְיָהּ הֵילִילָה אִיפִיגֶנְיָה (70)

וּבְכִי בַכְּסִיל כְּבֶחָכָם הֵעִירָה

אֲשֶׁר דְּבַר נֹהַג כֹּה נִבְעַר הִקְשִׁיבוּ.

דִּרְכוּ, אַתֶּם נוֹצְרִים, בְּכֹבֶד צַעַד (73)

וְאַל תִּהְיוּ כַמֹּץ לִפְנֵי כָל רוּחַ

וְאַל תֹּאמְרוּ: ‘כָּל מַיִם יְנַקּוּנוּ’!

שְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת בְּרִית־יָהּ לָכֶם נִתָּנוּ, (76)

וּלְהַנְהִיגְכֶם שׁוֹקֵד רוֹעֵה הָעֵדֶר,

וְרַב לָכֶם לְיֶשְׁעֲכֶם בָּאֵלֶּה!

אִם צַו אַחֵר חוֹטְאֵי־חָמָס יַתְרִיעוּ, (79)

הֱיוּ אִישִׁים, לֹא בוֹעֲרִים כַּכֶּבֶשׂ,

פֶּן יְשִׂימְכֶם עִבְרִי גֵרְכֶם לְלָעַג! ⁸⁵

אַל תַּעֲשׂוּ כַשֶּׂה אֲשֶׁר מַזְנִיחַ (82)

חֲלֵב אִמּוֹ וּכְפֶתִי מִתְלַהְלֵהַּ

וּבְהִתּוּלָיו רַק בְּעַצְמוֹ פוֹגֵעַ!'

כֵּן לִי אָמְרָה בֵּיאַטְרִיקְסְ, כֵּן כָּתָבְתִּי; (85)

וְאַחַר כֵּן פָּנְתָה, כֻּלָּהּ נִכְסֶפֶת,

לִמְקוֹם בּוֹ אוֹר עוֹלָם מַרְבֶּה לִזְרֹחַ.⁸⁶

וּשְׁתִיקָתָהּ וְשִׁנּוּיֵי מַרְאֶהָ (88)

הִשְׁתִּיקוּ אֶת רוּחִי הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת

אֲשֶׁר חִשְּׁבָה חַדֵּשׁ שְׁאֵלוֹתֶיהָ.

וּכְמוֹ הַחֵץ לַמַּטָּרָה מַגִּיעַ (91)

בְּטֶרֶם נָח מֵרְתֹת מֵיתַר הַקֶּשֶׁת,

כֵּן לַמַּמְלֶכֶת הַשְּׁנִיָּה⁸⁷ מִהָרְנוּ.

פֹּה אֶת גְּבִרְתִּי כֹּה עַלִּיזָה רָאִיתִי (94)

בְּהִצְטָרְפָהּ לְאוֹר זְבוּל זֶה בַּשַּׁחַק,⁸⁸

עַד אֶת נָגְהוֹ אוֹרַת עֵינָהּ הִגְבִּירָה!

אִם הַכּוֹכָב שִׁנָּה פָנָיו בְּצָחַק – (97)

אֵיךְ לִי הָיָה, כִּי מִטִּבְעִי⁸⁹ נוֹצַרְתִּי

לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּכָל מִקְרֶה יִקְרֵנִי!

וּכְמוֹ בְּמֵי אֲגַם, מֵי זֹךְ וָשֶׁלֶו, (100)

אֶל הַנִּזְרָק בָּם הַדָּגָה נִמְשֶׁכֶת

כִּי תַחְשְׁבֶנּוּ לְמָזוֹן מַשְׂבִּיעַ –

כֵּן פֹּה אַלְפֵי אוֹרוֹת אֵלַי נִמְשָׁכוּ (103)

וַחֲזִיתִין וְכָל אַחַת דּוֹבֶרֶת:

‘הִנֵּה הַבָּא לַגְדִּיל אַהֲבוֹתֵינוּ!’

וַיְהִי כִקְרֹב כָּל נֶפֶשׁ אֶל מוּלֵנוּ (106)

כֵּן מְלֵאַת חֶדְוָה נִרְאֵית לָעַיִן

בְּזֹךְ הַזֹּהַר הַקּוֹרֵן מִמֶּנָּה.⁹⁰

חֲשֹׁב, קוֹרֵא, לוּלֵא סִפַּרְתִּי הָלְאָה (109)

אֲשֶׁר לוֹמַר הִתְחַלְתִּי, מָה רָעַבְתָּ

בְּנַפְשְׁךָ עוֹד לְהוֹסִיף לִשְׁמֹע,

וּבְעַצְמְךָ תָּבִין אֵיכָה נִכְסַפְתִּי (112)

לִשְׁמֹע קוֹרוֹתָם מִפִּי כָּל אֵלֶּה,

כִּמְעַט לִפְנֵי מַבַּט עֵינַי הוֹפִיעוּ!

'הֶאָח יְלִיד הַחֶסֶד, כִּי חֻנַּנְתָּ (115)

לִרְאוֹת אֶת זִיו כִּסְאוֹת הַדְרַת הַנֵּצַח

בְּטֶרֶם עֲזָבְךָ זְמַן מִלְחַמְתֶּךָ! ⁹¹

בָּאוֹר אֲשֶׁר בְּכָל שְׁמֵי רוֹם זָרוּעַ (118)

הֻצַּתְנוּ, וְלָכֵן, אִם עַל חַיֵּינוּ

בִּקַּשְׁתָּ אוֹר, כְּאַוָּתְךָ תִּשְׁתֶּנּוּ!'

כֵּן לִי אָמַר אַחַד אִישֵׁי הַצֶּדֶק, (121)

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ עָנְתָה: 'דַּבֵּר, דַּבֵּרָה

בְּבִטָּחוֹן, וְכִלְאֵלִים תֵּן אֹמֶן!'

'אֶרְאֶה אֵיךְ תִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹר־עַצְמֶךָ (124)

וְאֵיךְ מִנִּי עֵינֶיךָ תִּשְׁאָפֶנּוּ,

כִּי כַאֲשֶׁר תִּצְחַק כֵּן תִּתְלַהַבְנָה!

אַךְ לֹא אֵדַע, הוֹי הַמְבֹרָךְ, אֶת שְׁמֶךָ (127)

וְלָמָּה בְּאוֹרַת זְבוּל זֶה הָשְׁכָּנְתָּ,

לוּטָה לְעֵין אֱנוֹשׁ בְּאוֹר מִשְׁנֶהָ?'⁹²

דְּבָרַי הִפְנֵיתִי כֹה לִדְמוּת הַזֹּהַר (130)

אֲשֶׁר רֵאשִׁית שָׁלְחָה אֵלַי דְּבָרֶיהָ,

וּמֵעַתָּה גָדְלָה אוֹרַת קַרְנֶיהָ.

וּכְמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִיִּתְרוֹן הַנֹּגַהּ (133)

מַסְתִּיר פָּנָיו עֵת מֵחֻמּוּ יִמַּסּוּ

עָבֵי אֵדִים אֲשֶׁר הֶחֱלִישׁוּהוּ –

כֵּן פֹּה הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה הִסְתִּירָה (136)

עַצְמָהּ בַּזִּיו אֲשֶׁר קָרַן מִמֶּנָּה,

וְכֵן, סְתוּרָה וּמְסֻתָּרָה, עָנַתְנִי

כְּכָל אֲשֶׁר עַתָּה יוּשַׁר בַּזֶּמֶר. (139)

 

שִׁיר שִׁשִּׁי    🔗

נשמת הקיסר יוסטיניאנוס מספרת על אודותיו בתשובה לשאלתו של דאנטי; הוא מספר על קורותיה של הקיסרות הרומית, ומבאר מי הן הנשמות המופיעות בגלגל הכוכב מרקור, ובסוף מעלה על הנס את רומיאו שהיה הנאמן על בית רימונד ברלינגירי, הנסיך האחרון של פרובנצה.

'מִיּוֹם בּוֹ קוֹנְסְטַנְטִין⁹³ הֵעִיף הַנֶּשֶׁר (1)

הֵפֶךְ הֲלִיךְ שְׁמֵי רוֹם אֲשֶׁר לִוָּהוּ

לָצֵאת אַחַר הַסָּב גּוֹזֵל־לָוִינְיָה –

יוֹתֵר מִשְּׁנוֹת מָאתַיִם עוֹף־אֱלֹהַּ (4)

שָׁמַר קִנּוֹ בִּקְצֵה אַדְמַת אֵירֹפָּה

בֵּין הֶהָרִים, מֵהֶם יָצָא, וְשָׁמָּה

בְּצֵל כַּנְפֵי קָדְשׁוֹ נִהֵל הָאָרֶץ⁹⁴ (7)

עַד כִּי, עוֹבֵר מִיָּד לְיָד, הַכֶּתֶר

בְּחִלּוּפִים עַד לְיָדַי הִגִּיעַ.

אֲנִי יוּסְטִינִיָּן⁹⁵, קֵיסָר הָיִיתִי: (10)

בִּרְצוֹן מְקוֹר־הָאַהַב⁹⁶ הַמְחַיֵּנִי

הוֹצֵאתִי מִן הַחֹק כָּל רִיק וָסֶרַח;

וּבְטֶרֶם שַׂמְתִּי אֶת לִבִּי לַפֹּעַל, 13

רַק דְּמוּת אַחַת אֱלֵי כְרִיסְטוֹס⁹⁷ יִחָסְתִּי,

וּבֶאֱמוּנָתִי שָׂבַעְתִּי נָחַת;

אַךְ אָז הָיָה בְרוּךְ־קֹדֶשׁ אָגַפֶּטוּס⁹⁸ (16)

כֹּהֵן גָּדוֹל, והוּא בְלֶמֶד פִּיהוּ

אֶת נִשְׁמָתִי הֵשִׁיב אֶל דָּת הַקּשֶׁט.

לוֹ הֶאֱמַנְתִּי, אֶפֶס פֹּה אַבִּיטָה (19)

אֱמֶת אֱמוּנָתוֹ כִּרְאוֹת שִׂכְלֶךָ

כִּי כָל סְתִירָה – בָּהּ גַּם אֱמֶת גַּם שֶׁקֶר⁹⁹.

וְאַךְ אַחַר הַכְּנֵסִיָּה¹⁰⁰ צָעָדְתִּי, (22)

כֵּן חֶסֶד יָהּ הוֹאִיל לָשִׂים בִּי רוּחַ

לְשֶׂגֶב הַמִּפְעָל¹⁰¹, לוֹ נִתְמַסָּרְתִּי;

וּלְבֶלִיצַר¹⁰² רֵעִי נִשְׁקִי הִפְקָדְתִּי, (25)

וְרַבָּה לוֹ עֶזְרַת יְמִין־שָׁמַיִם

וַתְּהִי לִי אוֹת מִמִּלְחָמוֹת לָנוּחַ.

הִנֵּה לִשְׁאֵלָתְךָ¹⁰³ כִּמְעַט עָנִיתִי, (28)

אַךְ תֹּכֶן הַדְּבָרִים פֹּה מַכְרִיחֵנִי

עוֹד לְהַחְבִּיר עַל דִּבּוּרַי תּוֹסֶפֶת;

וְלְבַעֲבוּר תָּבִין עַד מַה צָדָקוּ¹⁰⁴ (31)

כָּל הַבּוֹגְדִים בְּדֶגֶל¹⁰⁵ אוֹת הַקֹּדֶשׁ,

כַּנִּשְׁבָּעִים בִּשְׁמוֹ¹⁰⁶ כַּלּוֹחֲמִים בּוֹ –

רְאֵה מָה רַב הַהוֹד אֲשֶׁר עִטְרָהוּ (34)

לְהַעְרִיצוֹ, מֵאָז פַּלַּס חָצַב לוֹ¹⁰⁷

בִּמְחִיר מוֹתוֹ אֶת כֵּס מַלְכוּת־הַהֶדֶר!

הֲלֹא תֵדַע אֵיךְ קָם כֵּסוֹ בְאַלְבָּא¹⁰⁸ (37)

כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנִים עַד בּוֹא הַקֵּצֶה

וְהַשְּׁלשָׁה נִצּוּ עָלָיו בַּשְּׁלשֶׁת;¹⁰⁹

תֵּדַע, מַה שָּׁת מִפִּיד נְשֵׁי־סַבִּינָה (40)

בֵּין הַשָּׂרִים שִׁבְעָה, לִכְאֵב־לוּקְרֶצְיָה¹¹⁰,

עֵת אֶת שְׁכֵנָיו בְּנִצְחוֹנָיו הִכְנִיעַ;

תֵּדַע אֶת מַעֲשָׂיו עֵת נְשָׂאוּהוּ (43)

חֹרֵי הָרוֹמָאִים מוּל בְּרֶן וּפִּירוּס¹¹¹

וּמוּל כָּל וַעַד־עָם וּמוּל כָּל מֶלֶךְ!

מִשָּׁם טוֹרְקְוַט וּקְוִינְצְיוּס שֶׁכִּנּוּהוּ¹¹² (46)

פְּרוּעַ־תַּלְתַּל, כָּל דֶּצִ’י וְכָל פַבִּי¹¹³

נָחַל שִׁבְחוֹ, עָלָיו שִׂים מֹר אָגִילָה!

וְהוּא אֶת שַׁחַץ עַם עֲרָב¹¹⁴ הִכְרִיעַ (49)

אֲשֶׁר עָבַר, רוֹדֵף אֶת חַנִּבַּעַל,

צוּרֵי הָרִים, מֵהֶם מֵי פּוֹא יָגִיחוּ;

תַּחְתָּיו גָּאוּ, עוֹד בִּהְיוֹתָם בַּנֹּעַר, (52)

פּוֹמְפֵּי וּסְצִפִּיּוֹן¹¹⁵, וּמַר מַרְאֵהוּ

לַתֵּל אֲשֶׁר בְּתַחְתִּיתוֹ נוֹלָדְתָּ! ¹¹⁶

וְאָז בִּקְרֹב הָעֵת בָּהּ הַשָּׁמַיִם (55)

עַל הָעוֹלָם רָצוּ שְׁלוֹמָם לַשְׁפִּיעַ¹¹⁷,

קֵיסָר בִּרְצוֹן עַם־רוֹמִי הֱרִימָהוּ;

וּמַעֲשָׂיו מִנַּחַל וָאר עַד רֵינוּס¹¹⁸ 58

הֲלֹא רָאוּ אִיזֶר, אַרְאַר וּסְיֵנָה¹¹⁹

וְכָל בִּקְעָה אֲשֶׁר מַרְוָה אֶת רוֹדָן;

וּמַעֲשָׁיו מִיּוֹם מִנִּי רָוֶנָּה (61)

עָבַר אֶת רֻבִּיקוֹן¹²⁰, כֹּה עוּף הִגְבִּהוּ

עַד כִּי לֹא יַשִּׂיגוּם לָשׁוֹן אוֹ חֶרֶט!

אֶל מוּל סְפָרַד הִפְנָה אֶת מַחֲנֵהוּ (64)

עָבַר דּוּרַצֹּו וְהִכָּה פַרְסַלְיָה

עַד חַשׁ בַּפִּיד גַּם חֹם יְאוֹר מִצְרָיִם;¹²¹

וַיַּרְא שֵׁנִית אֶת סִימוֹס וְאַנְטַנְדְּרוֹס, (67)

קַן מוֹצָאוֹ, וּמְקוֹם נוּחוֹ שֶׁל הֶקְטוֹר;

אָז הִתְנַעֵר לְפִיד תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ;¹²²

כְּחֵץ חָזִיז יָרַד עַל מֶלֶך יֻבָּא¹²³ (70)

וְאָז עַל אַדְמַתְכֶם סָר מַעֲרָבָה¹²⁴

וְשָׁם שָׁמַע קוֹל חֲצוֹצְרַת פּוֹמְפֵּיוּס.

עַל מַעֲשָׂיו בְּהִתְחַדֵּשׁ¹²⁵ נוֹשְׂאֵהוּ (73)

בְּרוּטוּס וְקַסְיוּס¹²⁶ מֵילִילִים בַּתֹּפֶת

וּמִתְיַפְּחוֹת פֶּרוּגָ’ה¹²⁷ וּמוֹדֵנָה;

וּבְעִצְּבוֹנָהּ בּוֹכָה עוֹד קְלֵאֹפַּטְרָה (76)

כִּי מִפָּנָיו בָּרְחָה וּבְשֵׁן הַפֶּתֶן

הֵחִישָׁה אֶת מוֹתָהּ פִּתְאֹם לְפֶתַע¹²⁸;

אִתּוֹ אֶחָד לִגְדוֹת יַם־סוּף הִגִּיעַ, (79)

אִתּוֹ בָאָרֶץ שָׂם שָׁלוֹם וָשֶׁלֶוֹ

עַד כִּי סֻגְּרוּ דַלְתֵי מִקְדַּשׁ אֵל יָנוּס¹²⁹.

אַךְ כָּל גְּדֻלּוֹת הַנֵּס אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי (82)

עַד כֹּה וּמִפְעָלָיו מֵאָז וָהָלְאָה

בְּכָל מַלְכוּת־אֱנוֹשׁ הַנִּכְנָעָה לוֹ –

כָּל זֶה יְהִי לַאֲפֵלָה וָאֶפֶס (85)

בִּידֵי קֵיסָר שְׁלִישִׁי, אִם נַבִּיטֶנּוּ

בִּטְהֹר הַנֶּפֶשׁ וּפִקְחוּת הָעָיִן;

כִּי הַמִּשְׁפָּט הַחַי הַמַּלְהִיבֵנִי (88)

חָנַן אוֹתוֹ, בִּידֵי הַשַּׂר הִזְכָּרְתִּי,

לִנְקֹם נִקְמַת זַעְפּוֹ, לוֹ לְתִפְאֶרֶת.

וּשְׁמַע עַתָּה דְבָרַי בְּמִשְׁנֵה־פֶלֶא: (91)

אַחַר, יָצָא לְהִתְנַקֵּם עִם טִיטוּס

בַּמִּתְנַקְּמִים בַּחֵטְא קַדְמוֹן־הָרֶשַׁע! ¹³⁰

עֵת שֵׁן שָׁלְחָה בַכְּנֵסִיָּה לוֹמְבַּרְדְּיָה¹³¹ (94)

קָם קַרְל הָרָם¹³² וּבְצֵל כַּנְפֵי הַנֶּשֶׁר

הָיָה לָהּ בְּנִצְחוֹן עֻזּוֹ לְעֵזֶר.

וּשְׁפֹט עַתָּה עַל הָאִישִׁים הַרְשַׁעְתִּי¹³³ (97)

וְעַל חַטֹּאתֵיהֶם אֲשֶׁר הֵבִיאוּ

לָכֶם כָּל מְצוּקָה רָעָה וָפֶגַע.

זֶה רָב מוּל נֵס הָעָם בַּחֲבַצֶּלֶת (100)

זֶה לְמִפְלַגְתּוֹ אוֹתוֹ סוֹפֵחַ,¹³⁴

וּמַי יַגִּיד בְּמִי גָדַל הַפֶּשַׁע?

יַרְבּוּ, יַרְבּוּ נִכְלָם הַגִּבֶּלִינִים (103)

בְּנֵס אַחֵר! כִּי זֶה יֻשָּׂא לַשֶּׁקֶר

בִּידֵי מַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַקּשֶׁט! ¹³⁵

וְקַרְל זֶה הַצָּעִיר אַל־נָא יַשְׁחֶנּוּ (106)

עִם הַגְּוֶלְפִים רֵעָיו: פְּרָסוֹת יָגוּר־נָא

אֲשֶׁר פָּרְמוּ עוֹר כְּפִיר עָצוּם מִמֶּנּוּ! ¹³⁶

מִכְּבָר עַל חֵטְא אָבוֹת בָּנִים הֵילִילוּ! (109)

וְאַל יִבְטַח: 'חֲבַצַּלְתִּי תָנִיעַ

אֶת יָהּ, בָּהּ לְהָמִיר נִשְׁקֵי עֻזֵּהוּ!' ¹³⁷

זֶה הַכּוֹכָב הַדַּל מַרְבֶּה לִזְרֹחַ¹³⁸ (112)

בְּאוֹר אִישִׁים אֲשֶׁר הִרְבּוּ בְמַעַשׂ

לְמַעַן יִקְצְרוּ כָבוֹד וָשֶׁבַח;

וְאִם לִקְנוֹת אֶת אֵלֶּה תֵּשְׂטְ הַנֶּפֶשׁ (115)

בַּחֲשָׁקֶיהָ, מִן הַדִּין תִּמְעַטְנָה

קַרְנֵי חִבָּה כֵּנָה עֲלוֹת לְמָעְלָה! ¹³⁹

אַךְ גַּם בָּזֶה גוֹבְרָה מְנַת גִּילֵנוּ (118)

כִּי אֶת הַגְּמוּל נַשְׁוֶה לְצִדְקָתֵנוּ,

כִּי לֹא יִקְטַן וְלֹא יִגְדַּל מִמֶּנָּה;

בָּזֶה הַדִּין הַחַי מַמְתִּיק יִצְרֵנוּ (121)

עֲדֵי כִי אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יַטֵּנוּ

לְהִמָּסֵר לְהַרְגָּשָׁה מָשְׁחֶתֶת.

רִבּוּי קוֹלוֹת מַנְעִים זְמִירוֹת בָּאָרֶץ: (124)

רִבּוּי כֵּסִים¹⁴⁰ מַנְעִים כֹּה אֶת חַיֵּינוּ

בְּרָן־יַחְדָּו זְבוּלֵי הַהוֹד הָאֵלֶּה.

וּבַפְּנִינָה הַזֹּאת¹⁴¹ מַזְהִיר הַזֹּהַר, (127)

אוֹר רוֹמֵאוּס אֲשֶׁר כֹּה רַע גְּמָלוּהוּ

עַל מַעֲשׂוֹ הָרָם וְרַב־הַהֶדֶר;

אַךְ בְּנֵי פְּרוֹבַנְסְ, אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ הֵעֵזּוּ, (130)

אַל יִצְחֲקוּ! כִּי רַע נְתִיב הַגֶּבֶר

הַמִּתְעַצֵּב בִּגְלַל צִדְקַת רֵעֵהוּ!

אַרְבַּע בָּנוֹת, וְכָל אַחַת מוֹלֶכֶת, (133)

הָיוּ לְבֶּרִינְגְיֵר, וְזֹאת עָשָׂה לוֹ

רוֹמֵאוּס, גֵּר נוֹדֵד, מַצְנִיעַ לֶכֶת;

אַךְ אֶת הָאָב הַמַּלְשִׁינִים הִשִּׁיאוּ (136)

בַּקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹן מֵעִם צַדִּיק־הָרוּחַ

אֲשֶׁר הִגְדִּיל מִקְנֵהוּ שִׁבְעָתָיִם;

מִשָּׁם גָּלָה, זָקֵן וּשְׂבַע הָעֹנִי, (139)

וְלוּ מְרִי לִבּוֹ הָיָה יָדוּעַ

לָעָם, בּוֹ חַי פּוֹשֵׁט יָדוֹ לְלֶחֶם –

עַל רֹב שִׁבְחוֹ עֲדֶן שְׁבָחִים יוֹסִיפוּ!' ¹⁴² (142)

 

שיר שְׁבִיעִי    🔗

אחרי שהנשמות נעלמות, מסבירה ביאטריקס לדאנטי מדוע צדק ענשם של רוצחי ישו למרות כי מותו היה רצוי בעיני האלהים, ומדוע בחר האלהים ללבוש לבוש אדם כדי להושיע את המין האנושי; היא מורה אותו, מי הן הבריאות הקימות לנצח ומי לזמן מוגבל.

Osanna, sanctus Deus Sabaoth, (1)

Superillustrans claritate tua

¹⁴³Felices ingnes horum malachoth!

כֹּה, סוֹבְבָה לְלַחַן זְמִירוֹתֶיהָ, (4)

נִגְלֵית אֵלַי הַדְּמוּת¹⁴⁴ אֲשֶׁר עָלֶיהָ

בְּכֶפֶל נְהָרָה¹⁴⁵ נָחַת הַנֹּגַהּ;

וּבִמְחוֹלוֹת יָצְאָה עִם רֵעוֹתֶיהָ (7)

וְחִישׁ כְּרוּץ שְׁבִיבֵי בָרָק נֶעְלָמוּ,

וְרָחֲקוּ מִמּוּל עֵינַי בִּן־רֶגַע.

בִּמְבוּכָתִי¹⁴⁶ ‘דַּבֵּר, דַּבֵּר’ אָמַרְתִּי (10)

עִם לְבָבִי, 'דַּבֵּר אֶל שָׂרָתֶךָ

וּבְטַל מִתְקָהּ תִּשְׁבֹּר אֶת צִמְאוֹנֶךָ!'

אַךְ הַיִּרְאָה אֲשֶׁר תָּמִיד שְׁטָפַתְנִי 13

בִּלְבָד לְשֵׁמַע מֶלֶל ‘בִּי’ אוֹ ‘אִיצֶ’ה’,¹⁴⁷

אוֹתִי כְּאֶת הֲלוּם־שֵׁנָה הִכְרִיעָה.

כֹּה רֶגַע קַל בֵּיאַטְרִיקְסְ הִנִּיחָתְנִי, (16)

וְסָחָה, מַקְרִינָה בִי זִיו עֵינֶיהָ,

בּוֹ יְאֻשַּׁר גַּם הַנִּשְׂרָף בְּלָהַב:

'רוּחִי שֶׁלֹּא שׁוֹגָה לָעַד אוֹמְרָה לִי (19)

כִּי בְלִבְּךָ תִּתְמַהּ אֵיכָה יָטִילוּ

נָקָם צוֹדֵק עַל נְקָמָה צוֹדֶקֶת? ¹⁴⁸

כַּתַּר־לִי וְאַתִּיר קִשְׁרֵי רוּחֶךָ! (22)

הַסְכֵּת וּשְׁמַע, כִּי דִבּוּרַי יוֹרוּךָ

שַׁי לֶקַח רָם, אֶשְׁכָּר יְקַר הָעֵרֶךְ:

מִבִּלְתִּי סְבֹל לְטוֹבָתוֹ כָל רֶסֶן (25)

עַל כֹּחַ רְצוֹנוֹ, הָאִישׁ אֵין־אֵם־לוֹ¹⁴⁹

בִּגְזֹר דִּינוֹ גָזַר דִּין כָּל מִינֵהוּ;

וְשָׁחוּ שָׁם יִלְדֵי־אֱנוֹשׁ בְּצַעַר (28)

דּוֹרֵי־דוֹרוֹת, טוֹעֵי לֵבָב וָדָעַת,

עַד כִּי הוֹאִיל דִּבּוּר־הָאֵל¹⁵⁰ לָרֶדֶת

וְרַק בִּפְעֹל חַסְדּוֹ הַחַי לָנֶצַח (31)

אִחֵד אֶל עַצְמוּתוֹ מַהוּת הַנֶּפֶשׁ

אֲשֶׁר הִתְרַחֲקָה מִנִּי עוֹשֶׂהָ.¹⁵¹

עַתָּה הַטֵּה לְהֶגְיוֹן פִּי אָזְנֶיךָ: (34)

כִּי נֶפֶשׁ זוֹ אֱלֵי יוֹצְרָהּ נִצְמֶדֶת,

כְּהִבָּרְאָהּ הָיְתָה טוֹבָה, מֻשְׁלֶמֶת,

אַךְ הִיא בְדִין עַצְמָהּ גֹּרְשָׁה מֵעֵדֶן (37)

יַעַן הָפְכוּ וְסָרוּ חֲשָׁקֶיהָ

מִנְּתִיב אֱמֶת וּמִמַּעְיָן חַיֶּיהָ.

הַדִּין אֲשֶׁר בַּצְּלָב הוּשַׂם כְּעֹנֶשׁ – (40)

אִם אֶל הַיֵּצֶר הַשָּׁאוּל¹⁵² נַשְׁוֶנּוּ,

לֹא קָם בְּצֶדֶק חֻמְרָתוֹ כָּמוֹהוּ;

כֵּן אֵין מַרְשִׁיעַ מֶנְהוּ, אִם תַּבִּיטָה (43)

לַדְּמוּת הָאֱלֹהִית אֲשֶׁר סְבָלַתּוּ,¹⁵³

וּבָהּ חֻבְּרָה דְמוּת נֶפֶשׁ הַפּוֹשַׁעַת.

כֵּן מִמִּפְעָל אֶחָד שׁוֹנוֹת הִצְמִיחוּ: (46)

מִיתָה אַחַת, יָהּ וִיהוּדִים שָׂמְחוּ לָהּ;

אָז זָעָה אֶרֶץ¹⁵⁴ וְנִקְרַע הַשָּׁחַק.

אַל־נָא תִקְשֶׁה אֵפוֹא עַל בִּינָתֶךָ (49)

אֱמֶת אָמְרִי כִּי בְנִקְמַת דִּין צֶדֶק¹⁵⁵

חֲצַר־הַצֶּדֶק הִתְנַקְּמָה אַחַר־כֵּן.

אַךְ לִי נִרְאֶה עַתָּה אֵיךְ מַחְשַׁבְתֶּךָ (52)

נִתְפֶּשֶׂת מִנִּי קֶשֶׁר אֱלֵי קֶשֶׁר

וְתַעֲרֹג לְהִגָּאֵל מֵהֵמָּה.

תֹּאמַר: 'הֵיטַבְתִּי בִין אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי, (55)

אַךְ לִי סָתוּם, עַל מַה בָּחַר אֱלֹהַּ

רַק דֶּרֶך זוֹ לִגְאֹל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ?'

זֹאת הַגְּזֵרָה אָחִי, אָמְנָם נִטְמֶנֶת 58

מֵעֵין כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בְּאֵשׁ הָאַהַב

לֹא נִתְבַּשְּׁלָה הֲבָנָתוֹ עֲדָיִן;

וְיַעַן רַבּוּ בַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (61)

לִתְמֹהַּ, אַךְ לַהֲבִינָם מִעֵטוּ –

שְׁמַע לָמָּה דֶרֶךְ זוֹ מִכֹּל נִכְבֶּדֶת.

טוֹבַת הָאֵל אֲשֶׁר מַשְׁלֶכֶת הָלְאָה (64)

כָּל זִיק קִנְאָה, בְּאֵשׁ עַצְמָהּ לוֹהֶטֶת

עַד כִּי תַתִּיז זִרְמֵי יִפְעָה נִצָּחַת;

לְכָל הַבָּא בְמֵישָׁרִים מִמֶּנָּה¹⁵⁶ (67)

אֵין קֵץ נוֹדָע, כִּי חוֹתַמְתָּהּ לֹא סָרָה

לָעַד מִיּוֹם עַל פָּעֳלָהּ שָׂמָתָּה;

אֲשֶׁר תַּזְרִים בְּמֵישָׁרִים, הִנֵּהוּ (70)

כֻּלּוֹ חֵרוּת, עָלָיו כִּי לֹא שׁוֹלֶטֶת

גְּבוּרַת דִּבְרֵי־חֲלוֹף אֲשֶׁר חֻדָּשׁוּ;

כָּמוֹהוּ אֵין דּוֹמֶה לָהּ אוֹ אָהוּב לָהּ, (73)

כִּי אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ¹⁵⁷, עַל הַכֹּל קוֹרֶנֶת,

מַרְבָּה חַיִּים בְּכָל מַרְבֶּה לִדְמוֹת לָהּ;

כָּל הַסְּגֻלּוֹת הָהֵן – בָּן מִשְׁתַּבֵּחַ (76)

יֵצֶר אָדָם; וְאִם אַחַת נִפְסֶדֶת,

אֲצִילוּתוֹ תֵרֵד מִן הַהֶכְרֵחַ;

אֶת חֵרוּתוֹ הוֹרֵס בִּלְבָד הַפֶּשַׁע, (79)

וְלֹא יִדְמֶה לַטּוֹב הָרָם מֵעָתָּה,

וְכֵן יִמְעַט אוֹרוֹ לַהֲאִירֶנּוּ;

וְלֹא תָשׁוּב לִיקָר כְּבוֹדָהּ הַנֶּפֶשׁ (82)

אִם לֹא יָשְׁלַם הָרִיק, תּוֹלֶדֶת עָוֶל,

בְּדִין הַגְּמוּל מוּל רֹעַ אַוּוֹתֶיהָ;

יֵצֶר מִינְכֶם, אֲשֶׁר כֻּלּוֹ הִרְשִׁיעַ (85)

בְּחֵטְא הָאָב¹⁵⁸, מֵהַסְּגֻלּוֹת הַלָּלוּ

הָרְחַק בְּהִגָּרְשׁוֹ מִגַּן הָעֵדֶן;

וְלֹא הָיְתָה לְחַיּוֹתוֹ כָּל דֶּרֶךְ – (88)

אִם תִּתְבּוֹנֵן יָפֶה – כִּי אִם בִּפְשֹעַ

אַחַד הַמַּעְבָּרִים מִנִּי הַשְּׁנָיִם:

אוֹ בְחַסְדּוֹ בִלְבָד יִשָּׂא אֱלֹהַּ (91)

לְחֵטְא אָדָם, אוֹ בִּבְשָׂרוֹ הַגֶּבֶר

עַל רֹעַ אִוַּלְתּוֹ יַנִּיחַ כֹּפֶר.

לְטשׁ עַתָּה אֶת מַבָּטֵי שִׂכְלֶךָ (94)

אֶל תְּהוֹם סוֹד עַד, וּלְבִלְתִּי סוּר הַקְשִׁיבָה

לְדִבּוּרַי בְּכָל עָצְמַת רוּחֶךָ.

הֵן לֹא יָכְלָה הַנֶּפֶשׁ בִּתְחוּמֶיהָ (97)

כַּפֵּר חֶטְאָהּ, כִּי בְאִחוּר מִשְׁמַעַת

אֵיךְ תִּתְעַנֵּו בָּהּ־בְּדַרְגָּה לָרֶדֶת,

בָּהּ אָז רָצְתָה לְהֵעָלוֹת בְּמֶרֶד? (100)

לָכֵן סֻגַּר לִפְנֵי אֱנוֹשׁ הַשַּׁעַר

רַצּוֹת בְּמַעֲשָׂיו אֶת הַשָּׁמָיִם;¹⁵⁹

וְיָהּ הָכְרַח דַּרְכֵי קָדְשׁוֹ לִבְחֹר לוֹ (103)

לָשִׁיב אֶת הָאָדָם לִטְהוֹר חַיֵּיהוּ,

בַּדֶּרֶךְ הָאַחַת אוֹ גַם בַּשְּׁתָּיִם.¹⁶⁰

אַךְ יַעַן בְּחִנּוֹ יִגְדַּל הַמַּעַשׂ (106)

כְּכָל אֲשֶׁר יַרְבֶּה וִיגַל עוֹשֵׂהוּ

אֶת טוּב הַלֵּב אֲשֶׁר אוֹתוֹ הִצְמִיחַ –

טוּב יָהּ, הַשָּׂם חוֹתַם עַל כָּל הַחֶלֶד, (109)

הוֹאִיל לִדְרֹךְ בְּכָל דְּרָכָיו גַּם יַחַד

לְהַעֲלוֹת אֶתְכֶם שֵׁנִית לְמָעְלָה.

מִשַּׁחַר יוֹם בְּרִיאָה עַד לֵיל הַחֶדֶל¹⁶¹ (112)

מִפְעָל נֶהְדָּר וְנַעֲלֶה כָמוֹהוּ,

בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ זוֹ, לֹא קָם, לֹא יֶהִי!

כִּי בְהַקְרִיב עַצְמוֹ לְמַעַן יַעַל (115)

אָדָם שֵׁנִית, רַב חֶסֶד יָהּ כִּפְלַיִם

מֵאִלּוּ רַק מִטּוֹבָתוֹ סָלַח לוֹ;

וְיֶתֶר כָּל דַּרְכֵי סְלִיחָה תֶּחְסַרְנָה (118)

מִדַּת הַדִּין, זוּלַת אִם בַּר־אֱלָהָא

יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִלְבּשׁ בָּשָׂר וָעֶצֶם.

עַתָּה, כָּל כִּסוּפֶיךָ כִּי אַשְׂבִּיעַ, (121)

אָשׁוּב וַאֲבָאֵר לְךָ עוֹד פֶּרֶק

וְתַבְחִינֶנּוּ גַם אַתָּה כָּמוֹנִי;

תֹּאמַר: 'רָאִיתִי אֵשׁ, רָאִיתִי מַיִם (124)

וְאֶרֶץ וְצֵרוּפֵיהֶם כֻּלָּהַם

אָצִים לִרְקֹב וּזְמַן קָצָר יָקוּמוּ,

וְהֵם, הֲלֹא הָיוּ בְרוּאִים גַּם הֵמָּה!' (127)

אִם כֵּן, אִם בִּדְבָרַי אֱמֶת הִטָּפְתִּי,¹⁶²

אֵיךְ הֵם מִכִּלָּיוֹן לֹא יִנָּצֵלוּ?

הַמַּלְאָכִים, אָחִי, וּזְבוּל הַטֹּהַר, (130)

בּוֹ פֹה הִנְּךָ – נִתָּן לוֹמַר כִּי אֵלֶּה

כְּצוּרוֹתָם בִּכְלִיל שְׁלֵמוּת נִבְרָאוּ;

אַךְ הַיְסוֹדוֹת אֲשֶׁר שְׁמוֹתָם הִזְכַּרְתָּ (133)

וְכָל הַבָּא מֵהֶם, צוּרָה וְתֹאַר

קִבְּלוּ מִכֹּחַ הַנִּבְרָא לִפְנֵי זֶה:

נִבְרָא לְעֶצֶם הַיְסוֹדוֹת הַחֹמֶר, (136)

נִבְרָא אוֹן הַיְצִירָה אֲשֶׁר נָטוּעַ

בַּכּוֹכָבִים אֲשֶׁר סְבִיבָם יָסֹבּוּ;

אֶת נֶפֶשׁ כָּל הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ (139)

מוֹשְׁכוֹת מִצֵּרוּפִים הֲרֵי־יְכֹלֶת

תְּנוּעָה וְקֶרֶן מֵאוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ.¹⁶³

אַךְ חַיֵּיכֶם בְּמֵישָׁרִים נוֹפֵחַ¹⁶⁴ (142)

הַטּוֹב הָרָם וּמַלְבִּיבְכֶם בְּאָהַב,

וְהֵם אֵלָיו לָנֶצַח יַעֲרֹגוּ;

וּצֵא וּלְמַד מֵהַדְּבָרִים אָמַרְתִּי (145)

תְּחִיַּת גּוּפְכֶם, אִם תִּזָּכֵר אֵיכָכָה

נוֹצַר שְׁאֵר־אֱנוֹשׁ בְּרֵאשִׁית־קֶדֶם

יוֹם נִבְרְאוּ יַחְדָּו קְדוּמֵי הוֹרֵינוּ'.¹⁶⁵ (148)

 

שיר שְׁמִינִי    🔗

דאנטי וביאטריקס נכנסים אל גלגל הכוכב נגה, ובו שוכנות נשמות האנשים אשר התמסרו בחיים לאהבה מוגזמת. השיחה בין דאנטי ובין קארל מארטל המסביר איך יוכל להולד לאב טוב בן רע, ובסוף מוכיח איך האדם נשחת בהלחמו בנטיות הטבעיות.

דּוֹרוֹת אָשְׁמוּ לַחְשֹׁב כִּי הַבְלֵי־חֵשֶׁק¹⁶⁶ 1

הַקַּפְרִיסִית¹⁶⁷ הַיְפֵהפִיָּה מַלְהֶבֶת

בְּסֹב בָּעֹקֶף הַשְּׁלִישִׁי¹⁶⁸ חוּגֶיהָ;

עַל כֵּן לֹא רַק אוֹתָהּ כָּבוֹד הִכְתִּירוּ 4

בְּקָרְבָּנוֹת וּבְהַתְרָעוֹת כָּל נֶדֶר

בְּנֵי קֶדֶם בְשִׁגְעוֹן מִשְׁגָּם מִקֶּדֶם,

כִּי גַם כִּבְּדוּ אֶת דִיּוֹנֵי וְקֻפִּיד,¹⁶⁹ 7

זֹאת כְּאִמָּהּ וְזֶה כִבְנָהּ הֶעְרִיצוּ,

וְהוּא, סִפְּרוּ, יָשַׁב עַל בִּרְכֵּי דִּידוֹ¹⁷⁰;

וּשְׁמָהּ, בּוֹ זֶמֶר זֶה פָתַחְתִּי, שָׂמוּ¹⁷¹ 10

עַל הַכּוֹכָב אֲשֶׁר עוֹגֵב בַּשֶּׁמֶשׁ

פֹּה לְפָנֶיהָ, שָׁם מֵאֲחוֹרֶיהָ¹⁷².

אֵיךְ אֶל קִרְבּוֹ עָלִיתִי, לֹא הִרְגָּשְׁתִּי, 13

אוּלָם עַל הֱיוֹתִי בוֹ הִבְטִיחַתְנִי

גְּבִרְתִּי בְּהִלָּהֵט יָפְיָהּ כִּפְלָיִם.

וּכְמוֹ בַלַּהַב זִיק תִּרְאֶה הָעַיִן (16)

אוֹ קוֹל בְּקֶרֶב קוֹל תַּבְחִין הָאֹזֶן,

כִּי זֶה קַיָּם וְזֶה יָבוֹא וְיֶרֶף,

כֵּן לַפִּידִים בְּלֵב אוֹר זֶה חָזִיתִי, (19)

מֵהֶם בְּחוּג אָצִים, מֵהֶם לָאָטוּ,

אוּלַי לְפִי עָצַמַת שׁוּרָם בַּנֵּצַח! ¹⁷³

אֵין רוּחַ, אִם נִרְאֵית אוֹ נֶעֱלֶמֶת,¹⁷⁴ (22)

אֲשֶׁר מִקֹר עָבִים תָּחִישׁ לָרֶדֶת

וְלֹא תָרְאֶה נִלְאָה וּמִתְמַהְמַהַת

לְעֵין רוֹאֵי אוֹרוֹת אֱלֹהַּ אֵלֶּה (25)

אוּץ לִקְרָאתֵנוּ בְּעָזְבָם הַסֶּבֶב

אֲשֶׁר צֵאתוֹ מֵרוּם שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ.¹⁷⁵

בַּמַּקְדִּימִים מוּלֵנוּ, שִׁיר ‘הוֹשַׁע־נָא’ (28)

עָרַב לָאֹזֶן עַד כִּי לֹא יִטְּשֵׁנִי

כִּסּוּף לְלַחַן זֶה מֵאָז עַד הֵנָּה.

אֶחָד מֵהֶם קָרַב וּלְבַד הִשְׁמִיעַ: (31)

'כֻּלָּנוּ לְהוּטִים מַלֹּאת חֶפְצֶךָ

לְבַעֲבוּר תּוּכַל לִשְׂמֹחַ בָּנוּ!

שְׁבִילֵנוּ, סִבּוּבֵנוּ, צִמְאוֹנֵנוּ – (34)

אֶחָד חֻקָּם כְּחֹק שָׂרֵי שָׁמַיִם

אֲשֶׁר לָהֶם קָרָאתָ מִן הָאָרֶץ¹⁷⁶:

“הוֹי מְנִיעֵי גַלְגַּל שְׁלִישִׁי בְדַעַת”, (37)

וְכֹה לְעַנֶּגְךָ מָלֵאנוּ אַהַב

עַד לֹא יַפְחִית מַרְגּוֹעַ קַל עָנְגֵּנוּ!'

וַיְהִי כִּי אֶל שָׂרַת נַפְשִׁי נָשָׂאתִי (40)

עֵינַי בְּיִרְאַת־הֶדֶר וְהִרְווּנִי

זִקֵּי יָפְיָהּ וּבְבִטָּחוֹן חִזְּקוּנִי,

וָאֵפֶן אֶל הָאוֹר אֲשֶׁר הִבְטִיחַ (43)

כֹּה אֶת לִבִּי, וְקוֹל ‘אֱמֹר מִי אָתָּה’

בְּלַחַן כִּסּוּפֵי חִבָּה הוֹצֵאתִי.

הוֹי מָה הִשְׂגִּיא בַגֹּדֶל וּבָאֹפִי (46)

בְּהִסָּפַח עָלָיו חֶדְוָה נוֹסֶפֶת

עַל שִׂמְחָתוֹ עֵת אֶת דְּבָרַי הִשְׁמָעְתִּי!

כֹּה נִשְׁתַּנָּה, עָנָה¹⁷⁷: 'קָצְרוּ בַחֶלֶד (49)

יָמַי; וְלוּ אָרְכוּ, לֹא תִתְחוֹלֵלְנָה

רַבּוֹת מִן הָרָעוֹת אֲשֶׁר תָּבֹאנָה.

זִיו חֶדְוָתִי מִמְּךָ מַעֲלִימֵנִי, (52)

כִּי הוּא סְבִיבִי זוֹרֵחַ וְעוֹטֵנִי

כְּמוֹ מְשִׁי־קוּרֶיהָ הַתּוֹלָעַת.

מְאֹד, וְלֹא לַשָּׁוְא, אוֹתִי אָהָבְתָּ, (55)

כִּי, לוּ עוֹדֶנִּי שָׁמָּה, הֶרְאִיתִיךָ

מֵחִבָּתִי יוֹתֵר מֵעֳפָאֶיהָ! ¹⁷⁸

הָאָרֶץ, בָּהּ מֵימֵי רוֹדָן יִרְחָצוּ 58

אֶת שְׂמֹאל חוֹפָהּ¹⁷⁹ בְּהִזָּרְמָם אֶל סוֹרְגָּה,

חִכְּתָה לִי בְּבוֹא יוֹם לִשְׁלֹט עָלֶיהָ,

וְכֵן חֶלְקַת אַוּסוֹנְיָה הַמֻּכְתֶּרֶת (61)

עָרֵי גָאֵיטָה, בָּארִי וְקָטוֹנָה,¹⁸⁰

מִשָּׁם הוֹלְכִים לַיָּם מֵי טְרֶנְט וּוֶרְדֵּה;

כְּבָר עַל מִצְחִי הִבְרִיק הֲדַר הַכֶּתֶר, (64)

זֵר הַמְּדִינָה, בְּמֵי דָנֻבּ טוֹבֶלֶת

אַחַר עָזֹב גַּלָּם חוֹפֵי גֶרְמַנְיָה;

וִיפִי טְרִינְקַרִיָּה¹⁸¹ הַמִּתְקַדֶּרֶת (67)

בֵּינוֹת פָּקִינוֹ וּפֵּלוֹר, לְמַעְלָה

מִן הַמִּפְרָץ אֲשֶׁר מַכּוֹ הָאֵרוּס

(בְּאֵד גָּפְרִית, לֹא בַחֲמַת טִיפֵיוּס!) (70)

עֲדֶן חִכָּה לְמשֶׁל מְלָכֶיהָ

מִנִּי חָטְרֵי בְנִי קַרְלְ וּבְנִי רוּדוֹלְפוֹ,

לוּלֵא מַלְכוּת הָרֶשַׁע, הַמַּדְבֶּרֶת (73)

תָּמִיד עַמִּים תַּחַת שִׁבְטָהּ, הִזְעִיקָה

אֶת זַעַק בְּנֵי פָּלֶרְמוֹ:¹⁸² ‘מָוֶת, מָוֶת!’;

וְלוּ מֵרֹאשׁ רָאָה אָחִי¹⁸³ כָּל אֵלֶּה, (76)

כִּי אָז בָּרַח מִנִּי חֲמַס הָעֹנִי

מִקָּטָלוֹנְיָה, פֶּן יַעֲלִיבֶנּוּ!

וְטוֹב הָיָה לוּ עוּץ עֵצָה יָחִישׁוּ, (79)

אִם הוּא אוֹ אֲחֵרִים, וְלֹא יוֹסִיפוּ¹⁸⁴

עַל סִירָתוֹ הָעֲמוּסָה עוֹד עֹמֶס!

יִצְרוֹ – חֹטֶר נוֹבֵל עַל עֵץ פּוֹרֵח – (82)

זָקוּק לִגְדוּד־מִשְׁמַר גִבּוֹרֵי חָיִל,

לֹא לְחָרֵד מַלֹּאת כִּיסוֹ בְגֶזֶל!'

'אֶבְטַח כִּי הַחֶדְוָה אֲשֶׁר דְּבָרֶיךָ, (85)

שָׂרִי, הִזְרִימוּ אֶל נַפְשִׁי', אָמָרְתִּי,

'לְךָ נִרְאֵית בִּמְקוֹם בּוֹ לְכָל אשֶׁר

רֵאשִׁית וָקֵץ, כִּרְאוֹת אוֹתָהּ גַּם אָנִי; (88)

עַל כֵּן בִּי רַב עֻזָּהּ, וְעוֹד שָׂמַחְתִּי¹⁸⁵

כִּי בְשׁוּרְךָ זִיו־יָהּ אֶת זֹאת הִבְחָנְתָּ!

גִיל הִשְׂבַּעְתָּנִי, נָא גַם הֲאִירֵנִי, (91)

כִּי הֱנִיעַנִי דִבּוּרְךָ לִתְמֹהַּ

אֵיכָה פְרִי מַר יִצְמַח מִזֶּרַע־מֶתֶק?'¹⁸⁶

וְהוּא: 'אִם לְגַלּוֹת לְךָ אַצְלִיחַ (94)

אֱמֶת אַחַת – אֶל הַדָּבָר שָׁאַלְתָּ

תַּפְנֶה פָנֶיךָ כְּעַד כֹּה עָרְפֶּךָ:¹⁸⁷

הַטּוֹב אֲשֶׁר מֵנִיעַ וּמַשְׂבִּיעַ (97)

זְבוּלֵי מָרוֹם, הַשְׁגָּחָתוֹ שָׂם חֹסֶן

בַּגַּלְגַּלִּים הָעֲצוּמִים הָאֵלֶּה;¹⁸⁸

לֹא רַק צוּרוֹת כָּל יֵשׁ שְׁמוּרוֹת בַּשֵּׂכֶל (100)

אֲשֶׁר כְּלִיל שְׁלֵמוּתוֹ מֶנְהוּ נוֹבֵעַ,¹⁸⁹

אַךְ אֵלֶּה וּשְׁלוֹמָן אִתָּן גַּם יָחַד;

וְקֶשֶׁת זוֹ¹⁹⁰, מִדֵּי תִירֶה פּוֹגַעַת (103)

תָּמִיד בְּמַטָּרָה מֵרֹאשׁ נִבְחֶרֶת,

כַּחֵץ בָּאוֹת אֲשֶׁר אֵלָיו שִׁלְּחוּהוּ!

וְלוּלֵא כֵן, הַשַּׁחַק בּוֹ דָרַכְתָּ (106)

יוֹלִיד אַךְ תּוֹלָדוֹת אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה

לֹא אֳמָנוּת כִּי מַשּׁוּאוֹת וָהֶרֶס!

כֵּן לֹא יִהְיֶה, אִם בַּשְּׂכָלִים¹⁹¹ אֵין דֹּפִי (109)

הַמְסוֹבְבִים אֶת כָּל כּוֹכְבֵי רָקִיעַ,

אוֹ בָרִאשׁוֹן עַל כִּי חִסֵּר בָּם כֹּח!

הַעוֹד בֵּאוּר לַקּשְׁטְ הַזֶּה בִּקָּשְׁתָּ?' (112)

‘לֹא’, עֲנִיתִיו, 'כִּי עַל דַּעְתִּי לֹא יַעַל

כִּי בְדָבָר נָחוּץ יִלְאֶה הַטֶּבַע!"

אֲזַי הוֹסִיף: 'הַגֵּד הַאִם יָרֵעַ (115)

לְאִישׁ לוּ לֹא הָיָה אֶזְרָח בֶּן־חֶבֶר?'¹⁹²

‘כֵּן’, עֲנִיתִיו, ‘וּבְנִמּוּקִים אֵין צֹרֶךְ!’

'וְזֹאת הֲתִתָּכֵן אִם לֹא יַעְמֹלוּ (118)

בַּעֲמָלִים שׁוֹנִים יִלְדֵי הָאָרֶץ?

לֹא כִי, אִם מִשְׁפְּטֵי מוֹרְכֶם¹⁹³ צָדָקוּ!'

וְכֹה בְהֶקֵשִׁים דָּרַךְ עַד הֵנָּה (121)

וְאָז הוֹסִיף: 'אִם כֵּן, הַדִּין מַכְרִיחַ

בָּכֶם רֹב שָׁרָשִׁים¹⁹⁴ כִּרְבֹות הַמָּעַשׂ!

כֵּן זֶה נוֹלַד סוֹלוֹן, זֶה מַלְכִּיצֶדֶק, (124)

וְזֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְזֶה הַגֶּבֶר

אֲשֶׁר שָׁכַל אֶת בְּנוֹ הָעָף שָׁמָיְמָה! ¹⁹⁵

הַטֶּבַע הַסּוֹבֵב הַשָּׂם חוֹתֶמֶת (127)

עַל שַׁעֲוַת־חֲלוֹף – טוֹב מַעֲשֵׂהוּ¹⁹⁶

אַךְ לֹא יַבְדִּיל בֵּין אֹהֶל וּבֵין אֹהֶל:

עַל כֵּן נִבְדַּל עֵשָׂו תְּאוֹם הַבֶּטֶן (130)

מִיַּעֲקֹב¹⁹⁷, וְאֶת קְוִירִין¹⁹⁸ יִחֵסוּ

לְמַרְס, פֶּן יְבַיְּשׁוֹ מוֹצָא־אָבִיהוּ!

הַטֶּבַע הַנּוֹצָר הֵן יוֹלִיכֶנּוּ (133)

בִּשְׁבִיל דּוֹמֶה לַשְּׁבִיל הוֹרָיו דָּרָכוּ¹⁹⁹

לוּ הַשְׁגָּחַת אֱלֹהַּ לֹא הִכְרִיעָה!

הִנֵּה כָּל הַנִסְתָּר הֻצַּג מוּלֶךָ; (136)

וּלְהַרְאוֹתְךָ אֵיכָה בְךָ עָלָצְתִּי,

אֶפְרֹשׂ לִפְנֵי עֵינֶיךָ עוֹד תּוֹסֶפֶת:

תָּמִיד אַךְ בְּאוּשִׁים הַטֶּבַע יַעַשׂ (139)

אִם בְּגוֹרָל עוֹיֵן נִתְקָל, כַּנֶּטַע

אֲשֶׁר מִחוּץ לִתְחוּם חַיָּיו שָׂמוּהוּ;

לוּ לֵב שַׂמְתֶּם לַיְסֹוד יָצַב הַטֶּבַע, (142)

כִּי אָז אֶת יִצְרֵיהֶם יָכְלוּ לַשְׁבִּיחַ

בִּצְעֹד בְּעִקְּבוֹתָיו יַלְדֵי עַמֶּךָ;

אוּלָם אַתֶּם אֵפוֹד כֹּהֵן תָּשִׂימוּ (145)

עַל הַנּוֹלָד לַחְגֹּר מָתְנָיו בְּחֶרֶב,²⁰⁰

וְהַנּוֹלָד לִנְאֹם – אוֹתוֹ תַמְלִיכוּ! ²⁰¹

עַל כֵּן שׂוֹטֶה שְׁבִילְכֶם מִנְּתִיב־הַיּשֶׁר'. (148)

 

שיר תְּשִׁיעִי    🔗

הנבואה של קארל מארטל. שיחות עם קוניצה־דא־רומאנו ועם פולקו, המראה לדאנטי את רחב ונושא נאום נגד שחיתותם של פירנצי ושל הכנסיה הרומית.

עֵת אֶת רוּחִי, הוֹי בַּת הַחֵן קְלֶמֶנְצָה²⁰², 1

קַרְלְ זֶה אָבִיךְ הֵאִיר, הוֹסִיף סַפֵּר לִי

אֶת הַנְּכָלִים אֲשֶׁר בָּנָיו יִנְחָלוּ,

וְסָח לִי: ‘דֹּם! תֵּן לַשָּׁנִים תָּסֹבְנָה!’ 4

וְלֹא אַגִּיד, אֵפוֹא, אַךְ כִּי בְצֶדֶק

צוּקוֹתֵיכֶם תַּגְמוּל־נְהִי תִּגְרֹרְנָה.

וּכְבָר פָּנְתָה נִשְׁמַת אוֹרַת הַקֹּדֶשׁ 7

לַשֶּׁמֶשׁ הַמְמַלְאָה אוֹתָהּ בָּאשֶׁר

אֲשֶׁר כֹּחוֹ לְהַעֲשִׁיר כָּל נֶפֶשׁ.

הוֹי נְפָשׁוֹת תּוֹעוֹת, יְצוּרֵי־חֹנֶף, 10

מַפְנֵי לִבְּכֶם מִטּוֹב נִשְׂגָּב כָּמוֹהוּ

וּבְעֵין פּוֹזְלִים זוֹנִים אַחַר הַהֶבֶל!

וּכְבָר שְׁנִיָּה מֵהָאוֹרוֹת הַלָּלוּ 13

פָּנְתָה אֵלַי וּבְהַבְרָקַת קַרְנֶיהָ

הֶרְאַתְנִי אֶת חֶפְצָהּ לְהַנֹּותֵנִי.

עֵין בֵּיאַטְרִיקְסְ, אֲשֶׁר לֹא סָרָה מֶנִּי (16)

מֵרוּם זִיוָהּ, בִּיקָר הַסְכָּמוֹתֶיהָ

אִמְּצַתְנִי גַם עַתָּה וְהִבְטִיחַתְנִי.

‘נָא שִׂימִי גְמוּל לִתְשׁוּקָתִי’, קָרָאתִי, (19)

'רוּחַ בְּרוּכָה! תְּנִי אוֹת לִי וְאֵדָעָה

כִּי כָל עֶרְגַּת נַפְשִׁי בָּךְ מִשְׁתַּקֶּפֶת!'²⁰³

וְהָאוֹרָה, עֲדֶן לֹא מֻכָּרָה לִי, (22)

מִנִּי עָמְקָהּ, מֶנְהוּ בְשִׁיר הֵחֵלָּה,

עָנְתָה כְאִישׁ עוֹלֵץ בְּפֹעַל־חֶסֶד:

'שָׁם, בְּחֶלְקַת אִיטַלְיָה הַמָּשְׁחֶתֶת,²⁰⁴ (25)

הִיא הַחֶלְקָה אֲשֶׁר בֵּין אִי רִיאַלְטוֹ

וּבֵין מַעְיַן־פִּיאָבָה וְעֵין בְּרֶנְטָה,

נִשֵּׂאת גִּבְעָה אַחַת צְנוּעַת־הַגֹּבַהּ, (28)

מִמֶנָּה לִפְנֵי זְמַן יָרְדָה שַׁלְהֶבֶת²⁰⁵

אֲשֶׁר הִכְבִּירָה שֹׁד־מָגוֹר לָאָרֶץ;

גַּם שְׁתֵּינוּ מִמָּקוֹר אֶחָד נוֹלָדְנוּ. (31)

קוּנִיצָה²⁰⁶ שְׁמִי הָיָה, וּפֹה אַזְרִיחַ

כִּי זֹהַר הַכּוֹכָב הַזֶּה נִצְּחָנִי.

אַךְ לְעַצְמִי בְּלֵב עַלִּיז סָלָחְתִּי (34)

עִלַּת חֶלְקִי²⁰⁷, גַּם לֹא תַעֲצִיבֵנִי:

אוּלַי עַל זֹאת יִתְמַהּ הֲמוֹן עַמֶּךָ!

מִשּׁוֹכְנֵי לֶשֶׁם זֶה, פְּאֵר זְבוּלֵינוּ²⁰⁸ (37)

אֲשֶׁר קָרוֹב אֵלַי מִכָּל הַיֶּתֶר,

עוֹד שֶׁבַח רַב יֵצֵא, וּבְטֶרֶם יֶרֶף

תָּשׁוּב זֹאת שְׁנַת־יוֹבֵל עוֹד פִּי חֲמֵשֶׁת! (40)

וּרְאֵה אִם טוֹב לְאִישׁ לִגְדֹּל לְמַעַן

חַיֵּי חֶלְדּוֹ מִשְׁנֵה חַיָּיו יַצְמִיחוּ! ²⁰⁹

אַךְ לֹא כֵן יַחְשְׁבוּ עֶדְרֵי דוֹרֶךָ²¹⁰, (43)

סְגוּרִים בֵּין אָדִיצֵ’י לְטַלְיָמֶנְטוֹ,

וְלֹא, גַּם כִּי הֻכּוּ, מוּסָר לָקָחוּ!

אַךְ עוֹד מְעַט בְּנֵי פָּדוֹבָה²¹¹ יַאְדִּימוּ (46)

אֶת הָאֲגַם מַרְוֶה חוֹפֵי וִיצֶ’נְצָה

עַל כִּי הִקְשׁוּ עָרְפָּם לִפְנֵי הַצֶּדֶק;

וְשָׁם, בְּהִלָּווֹת קַנְיָן לְסִילֵי²¹², (49)

שׁוֹלֵט אֶחָד נוֹשֵׂא מִצְחוֹ בְשַׁחַץ,

וּכְבָר לְהִתָּפְשׂוֹ שׁוֹזְרִים מִכְמֶרֶת!

וּנְהִי וָהֶגֶה יַעֲלוּ מִפֶלְטְרוֹ²¹³ (52)

בְּחֵטְא רוֹעָהּ כִּי רַב, אֲשֶׁר אֵין פֶּשַׁע

כָּמוֹהוּ כִי גָלָה לְכֶלֶא מַלְטָה.

אֵין לֹג אֲשֶׁר יִגְדַּל רָחְבּוֹ דֵי צֹרֶךְ (55)

עַד כִּי יָכִיל אֶת שֶׁפֶךְ דַּם פֵירָרָה,

וְאַךְ יִיגַע שׁוֹקְלוֹ נֵטֶף בְּנֵטֶף!

דָּם זֶה יַקְרִיב כֹּהֵן נְדִיב הָרוּחַ, 58

אוֹת הִמָּסְרוֹ לַכַּת, וְשַׁי כָּמוֹהוּ

אָמְנָם יִשְׁוֶה לְחֹק חַיֵּי אַרְצֶךָ!

מַרְאוֹת²¹⁴ בָּרוֹם, לָהֵן כֵּסִים תִּקְרָאוּ: (61)

מֵהֶן, יוֹשֵׁב בַּדִּין, יָהּ מְאִירֵנוּ

וְכֵן נֵדַע צִדְקַת דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה!' ²¹⁵

עוֹד לֹא דִבְּרָה²¹⁶, וְלִי הֶרְאָה מַרְאֶהָ (64)

כִּי לְדָבָר אַחֵר פָּנְתָה, כִּי שָׁבָה

אֶל מְחוֹלָהּ כְּסִבּוּבָהּ מִקֹּדֶם.

וְגִיל אַחֵר – וְאֶת זִיווֹ הִכַּרְתִּי²¹⁷ (67)

כְּבָר בִּמְלוֹאוֹ – לִפְנֵי עֵינַי הוֹפִיעַ

כְּשֹׁהַם צַח כִּי תַךְ בּוֹ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ.

הַגִּיל אֲשֶׁר מַצְמִיחַ בָּנוּ צַחַק (70)

מַרְבֶּה שָׁם נֹגַהּ, אַךְ דָּרֵי הַשָּׁחַת²¹⁸ –

פְּנֵיהֶם קוֹדְרִים כִּרְבוֹת בָּם הָעַצֶּבֶת.

'הַכֹּל צוֹפֶה אֱלֹהַּ, וּרְאוּתֶךָ (73)

כֹּה בוֹ שׁוֹקַעַת עַד כִּי אֵין כָּל חֵפֶץ

אֲשֶׁר יוּכַל לְהֵעָלֵם מִמֶּךָּ!

לָמָּה אֵפוֹא רָצוֹן לֹא יַשְׂבִּיעֵנִי, (76)

בְּרוּךְ־יָהּ, קוֹלְךָ הַשָּׂם שְׂמָחוֹת בַּשַּׁחַק

תָּמִיד בְּחֶבֶר שִׁיר קְדוֹשֵׁי הַלַּהַב

הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּשֵׁשֶׁת הַכְּנָפָיִם? ²¹⁹ (79)

לֹא כֵן לִשְׁאֵלָתְךָ אֲנִי חִכִּיתִי

לוּ כִרְאוֹתְךָ אוֹתִי אוֹתְךָ רָאִיתִי!'

אָמַרְתִּי כֹה, וְאָז דְבָרָיו הֵחֵלּוּ: (82)

'גְּדוֹל הַשְּׁקָעִים, בּוֹ נִרְחָבִים הַמַּיִם

(מִלְּבַד הַיָּם הַשָּׂם לָאָרֶץ חֵשֶׁב)²²⁰

בֵּין שְׁנֵי חוֹפִים שׁוֹנִים, כֹּה אָץ מִזְרָחָה²²¹ (85)

עַד כִּי הוֹפֵךְ לְחוּג הַצָּהֳרַיִם

הַקַּו אֲשֶׁר רֵאשִׁית הָיָה לוֹ אֹפֶק.

לְשֶׁקַע זֶה שׁוֹמֵר חוֹפוֹ הָיִיתִי (88)

בֵּין אֶבְּרוֹ וּבֵין מַקְרָה הַמַּפְרֶדֶת

בִּזְעֵיר דַּרְכָּהּ גֵּנוֹבָה מִטּוֹסְקָנָה.

כִּמְעַט יַחְדָּו רוֹאוֹת שְׁקִיעָה וָשַׁחַר (91)

גַּם בּוּגָ’ה גַּם הָאָרֶץ בָּהּ נוֹלָדְתִּי,

אֲשֶׁר דָּמָהּ אֶת נְמָלָהּ הִרְתִּיחַ²²².

הָעָם יוֹדֵעַ שְׁמִי קָרָא לִי פוֹלְקוֹ, (94)

וְחוֹתַמְתִּי בַזְּבוּל הַזֶּה הָטְבָּעָה

כִּי הוּא גַם חוֹתָמוֹ עָלַי הִטְבִּיעַ.

בַּת־בֵּלוֹ²²³ כֹה לֹא נִרְתְּחָה בַחֵשֶׁק, (97)

מַדְוֶה אֶת סִירֵאוּס וְאֶת קְרֵיאוּסָה,

כָּמוֹנִי כָּל עוֹד תַּלְתַּלַּי הִשְׁחִירוּ,

אַף לֹא בַת־רוֹדוֹפֵּי אֲשֶׁר הִתֵּל בָּהּ (100)

הַשַּׂר דֵּמוֹפוֹאוֹן, וְלֹא אַלְקִידֵס

עֵת בְּחַדְרֵי לִבּוֹ שָׁכְנָה אִיּוֹלֵי.²²⁴

אַךְ פֹּה לֹא נֵדַע נֹחַם כִּי אִם עֹנֶג, (103)

לֹא עַל הַחֵטְא, כִּי אֶת זִכְרוֹ לֹא נַעַל²²⁵,

אַךְ עַל הָאוֹן הַדָּן וְהַקּוֹבֵעַ.

פֹּה נִתְבּוֹנֵן בַּדַּעַת הַמַּשְׁבַּחַת (106)

רוּם תּוֹלְדוֹתֶיהָ, וְהַטּוֹב נַכִּירָה,

בּוֹ לָעֶלְיוֹן שָׁב הָעוֹלָם מִתָּחַת.

וּלְמַעַן תַּעַל שְׂבַע כָּל חֲשָׁקֶיךָ (109)

אֲשֶׁר בְּךָ בַּזְּבוּל הַזֶּה הִצְמִיחוּ,

הָבָה וְעוֹד בְּדִבּוּרִים אוֹסִיפָה:

הֲלֹא תִשְׁאַל עַל שְׁכַן אוֹרַת הַזֹּהַר (112)

אֲשֶׁר בְּקִרְבָתִי פֹה מְנַצְנֶצֶת

כְּקֶרֶן הַחַרְסָה בְּזֹךְ הַמָּיִם?

הַקְשֵׁב, אֵפוֹא, כִּי פֹה מוֹצֵאת מַרְגּוֹעַ (115)

רָחָב, וּבְהִסָּפְחָהּ אֶל סִיעָתֵנוּ²²⁶

בָּהּ שָׂמָה חוֹתַמְתָּהּ כִּי תַאְדִּירֶנָּה.

לַזְּבוּל הַזֶּה, בּוֹ לְקִצּוֹ מַגִּיעַ (118)

צֵל אַרְצְכֶם, אִשָּׁה זוֹ נֶאֱסָפָה²²⁷

מֵחֵיל נִצְחוֹן כְרִיסְטוֹס לִפְנֵי כָּל נֶפֶשׁ²²⁸;

וְלָהּ יָאֶה בִּזְבוּל מִזְּבוּלֵי מַעְלָה (121)

לְהִשָּׁאֵר כְּעֵד הוֹד הַנִּצּוּחַ

אֲשֶׁר הֻשַּׂג בְּהַצְמָדַת כַּפָּיִם²²⁹,

כִּי הִיא עָזְרָה לָחִישׁ רֵאשִׁית הַהֶדֶר (124)

אֶל יְהוֹשֻׁעַ²³⁰ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ,

לָהּ לַחֲרֹד הָאַפִּיפְיוֹר²³¹ לֹא יֶרֶב!

עִירְךָ אֲשֶׁר יִסְּדָהּ אֲבִי־הַמֶּרֶד (127)

אֲשֶׁר פָּנָה אֱלֵי עוֹשֵׂהוּ עֹרֶף²³²,

וּבָהּ קִנְאָה הוֹלִידָה הִי וָהֶגֶה,

יוֹצֶרֶת וּמְפִיצָה אָלַת הַפֶּרַח²³³ (130)

אֲשֶׁר הִטְעָה אֶת צֹאן תְּמִימֵי הַדֶּרֶךְ

כִּי בוֹ הָפַךְ זְאֵב רוֹעֵה הָעֵדֶר!

וּכְתָב בְּרִית־יֵשׁוּ וּגְדוֹלֵי מוֹרֶיהָ (133)

זֻנְּחוּ, וְרַק בְּפַסְקָנֵי הַכְּנֶסֶת

הוֹגִים, וְכֵן שׁוּלֵי כָל דַּף יָעִידוּ;²³⁴

לֵב אַפִּיפְיוֹר וְחַשְׁמַנִּים אֶל אֵלֶּה, (136)

וְלֹא תִרְעֶה רוּחָם בִּנְאוֹת נַצֶּרֶת,

בָּהּ גַּבְרִיאֵל פָּרַשׂ אֶת הַכְּנָפָיִם! ²³⁵

אַךְ וָטִיקָן וּשְׁאָר סְגֻלּוֹת עִיר רוֹמִי, (139)

בָּם מְנוּחַת עוֹלָם מָצָא בַּקֶּבֶר

הַגְּדוּד, אֲשֶׁר הָלַךְ אָז אַחַר פֶּטְרוּס²³⁶,

מִן הַתַּזְנוּת הַזֹּאת חִישׁ יִנָּצֵּלוּ!' ²³⁷ (142)

 

שִׁיר עֲשִׂירִי    🔗

חכמת האלהים הנראית במסלולי המזלות. העליה אל גלגל השמש, מקום שבתן של נשמות התיאולוגים. הזר של שנים עשר תיאולוגים מפורסמים. תומאס (ד’אקוינו) קורא בשמותיהם. כל הזר שב לרקוד ולמזמור.

מַבִּיט בִּבְנוֹ בָאַהֲבָה²³⁸ – נוֹשֶׁבֶת (1)

גַּם יַחַד מִשְּׁנֵיהֶם לְעוֹלְמֵי נֶצַח –

אַב־הַגְּבוּרוֹת, קַדְמוֹן, לֹא נְכַנֶּנּוּ,

אֶת כָּל הַנָּע בַּטֶּבַע אוֹ בַשֵּׂכֶל (4)

הִפְלִיא לִיצֹר בְּחֹק, עַד אֵין כָּל נֶפֶשׁ

אוֹתוֹ תִרְאֶה וְלֹא יַרְוֶנָּה עֹנֶג.

עַתָּה, קוֹרֵא, אִתִּי שָׂא עַיִן מַעְלָה (7)

אֶל רוּם הַגַּלְגַּלִים לִמְקוֹם שָׁם יַחַד

שְׁתֵּי הַתְּנוּעוֹת זוֹ בַשְּׁנִיָּה פוֹגַעַת²³⁹;

וְשָׁם הָחֵל לְהִסְתַּכֵּל בַּמְּלֶאכֶת 10

אֲשֶׁר יוֹצְרָהּ, שׁוֹמֵר חִבָּה אֵלֶיהָ,

לָנֶצַח לֹא יָמִישׁ עֵינוֹ מִמֶּנָּה,

וּרְאֵה אֵיכָה מִשָּׁם נִפְרָד הָאֹרַח, 13

זֶה הֶעָקֹם נוֹשֵׂא כוֹכְבֵי הַלֶּכֶת

לֵיטִיב לַדּוֹר, אֲשֶׁר לָהֶם שֹׁוֵעַ²⁴⁰;

וְלוּלֵא יֵט אָרְחָם, כִּי אָז לְתֹהוּ 16

אָבַד הַרְבֵּה מִן הַגְּבוּרָה בַשַּׁחַק

וּמֵת כִּמְעַט כָּל כֹּחַ חַי בָּאָרֶץ²⁴¹;

וְלוּ תַמְעִיט נְטִיָּתָם אוֹ תֶרֶב (19)

מִקַּו יָשָׁר, הֲלֹא הַפְסֵד יַפְסִידוּ

סִדְרֵי עוֹלָם לְמַעְלָה גַם לְמַטָּה²⁴².

שֵׁב, שֵׁב לְךָ, קוֹרֵא, עַל סַפְסָלֶךָ (22)

וְשׁוּב הֲגוֹת בְּלֶקַח הַמַּטְעֶמֶת

אִם גִּיל תֹּאבֶה בְּטֶרֶם תִּתְיַגֵּעַ.

מוּלְךָ שַׂמְתִּיהָ: גְּרֹס אַתָּה מֵעָתָּה, (25)

כִּי אָנֹכִי, כָּל חֶרְדָּתִי נִתֶּנֶת

אֶל הַדָּבָר, אוֹתוֹ לִכְתֹּב נָדָרְתִּי.

גְּדוֹל מְשָׁרְתֵי תֵבֵל²⁴³ אֲשֶׁר מַטְבִּיעַ (28)

אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹן גְּבוּרַת שָׁמַיִם

וְלָנוּ אוֹרָתוֹ עִתִּים מוֹדֶדֶת,

בְּהִתְאַגְּדוֹ עִם הַנְּקֻדָּה הִזְכָּרְתִּי, (31)

סָבַב בַּלֻּלְיָנִים אֲשֶׁר בָּאֵלֶּה

תָּמִיד מַקְדִּים לִזְרֹחַ לְפָנֵינוּ.²⁴⁴

וּבוֹ הָיִיתִי²⁴⁵, אֶפֶס לֹא הִרְגַּשְׁתִּי (34)

בַּעֲלוֹתִי, כְּמוֹ אֲשֶׁר דַּעְתֵּנוּ

עַד בּוֹא רֵאשִׁית רַעְיוֹן לֹא תַרְגִּישֶׁנּוּ.

בֵּיאַטְרִיקְסְ הִיא אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע (37)

כֹּה מְעַלָּה מִטוֹב אֶל טוֹב מִמֶּנּוּ,

וְלֹא יֻכַּר הַזְּמַן בְּמַעֲשֶׂיהָ.

מַה מֵּעַצְמוֹ הִבְרִיק כָּל שְׁכַן הַשֶּׁמֶשׁ (40)

אֲשֶׁר הָיִיתִי בְחֵיקָהּ, וְהֵמָּה

בַּזִּיו נִרְאוּ לָעַיִן, לֹא בַגָּוֶן! ²⁴⁶

גַּם כִּי אַזְעִיק כִּשְׁרוֹן, הֶרְגֵּל וָדָעַת – (43)

אֵיךְ אֲסַפְּרוֹ וְדִמְיוֹנְכֶם יִרְאֶנּוּ?

רַק יֵאָמֵן וּלְהַבִּיטוֹ תִכְסֹפוּ!

וְאִם מִגֹּבַהּ זֶה דַּל דִּמְיוֹנֵנוּ, (46)

אֵין פֶּלֶא, כִּי אֶל עָל מֵאוֹר הַחֶרֶס

עֵינֵי בָשָׂר לֹא הִתְעַלּוּ עֲדָיִן²⁴⁷.

כֹּה הַפָּמַלְיָה הָרְבִיעִית הָיְתָה פֹה (49)

לָאָב הָרָם, אוֹתָהּ לָעַד מַשְׂבִּיעַ,

מַרְאֶה לָהּ אֵיךְ מוֹלִיד וּמַשִּׁיב־רוּחַ²⁴⁸.

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ פָּתְחָה: 'תַּן הוֹד, תֵּן שֶׁבַח (52)

לְשֶׁמֶשׁ הַשְּׂרָפִים²⁴⁹ כִּי חֲסָדֶיהָ

לַמֻּרְגָּשָׁה בְּחוּשׁ פֹּה הֶעֱלוּךָ!'

אֵין בֶּן־אֱנוֹשׁ, נָכוֹן לִמְסִירוּת־נֶפֶשׁ (55)

וְלִכְנִיעָה לִפְנֵי רְצוֹן אֱלֹהַּ

בְּכָל לִבּוֹ, כְּהִכָּנַע אָנֹכִי

עַתָּה בְהַקְשִׁיבִי לְדִבּוּרֶיהָ, 58

וְכָל חִבַּת נַפְשִׁי אֵלָיו הִפְנֵיתִי

עַד אֶת בֵּיאַטְרִיקְסְ בִּנְשִׁיָּה הֵלִיטָה.

לֹא חָרָה לָהּ, אַךְ שִׂחֲקוּ פָנֶיהָ (61)

וְאֶת רוּחִי, עַד הֵנָּה מְאֻחֶדֶת,

בֵּין רֹב דְּבָרִים פִּזַּר אוֹר צְחוֹק עֵינֶיהָ.²⁵⁰

וְחֵיל אוֹרוֹת זִיו חַי, זִיו מְנַצֵּחַ, ²⁵¹ (64)

שָׂמָנוּ לְמֶרְכָּז וּכְזֵר עִטְּרָנוּ,

וְרַב מֵחֵן אוֹרָן חִנָּן בַּזֶּמֶר.

כֵּן זֵר נִרְאֶה סָבִיב לְבַת־לָטוֹנָה²⁵² (67)

בִּרְבוֹת עֲבִי אֵדִים עַד כִּי יַחְזִיקוּ

הַחוּט אֲשֶׁר טוֹוֶה אַבְנֵט קַרְנֶיהָ.

שׁוֹמְרָה חֲצַר הַזְּבוּל, מִמֶּנָּה שַׁבְתִּי, (70)

רֹב אַבְנֵי חֵפֶץ, כֹּה יִקְרוֹת הַמֶּכֶר

עַד אֵין לְהַשִּׂיאָן מִן הַמַּמְלֶכֶת,

וְזֶמֶר הָאוֹרוֹת הָיָה מֵאֵלֶּה; (73)

מִי לֹא יַרְחִיב כָּנָף לָעוּף עַד שָׁמָּה,

יְקַו מִפִּי אִלֵּם שִׁבְחָן לִשְׁמֹעַ!

וְכַאֲשֶׁר שִׁלְּשׁוּ חַמּוֹת הַנֹּגַהּ (76)

בְּלַהֲטָן אֶת הֲלִיכָן סְבִיבֵנוּ,

נִרְאוּ, כַּכּוֹכָבִים סְבִיב צִיר הַקֹּטֶב,

כַּעֲלָמוֹת רוֹקְדוֹת, לֹא כִי תִטֹּשְׁנָה (79)

אֶת מְחוֹלָן, אַךְ תַּעֲמֹדְנָה חֶרֶשׁ²⁵³

עַד אֶת צְלִילֵי חֲרוּז חָדָשׁ תִּשְׁמַעְנָה.

וְקוֹל דּוֹבֵר מִלֵּב־אַחַת הִקְשָׁבְתִּי²⁵⁴: (82)

'אִם כֹּה בְךָ זוֹרֵחַ אוֹר הַחֶסֶד

(מַצִּית חִבַּת אֱמֶת אֲשֶׁר הוֹלֶכֶת

וּבְעָצְמָתָהּ גְּדֵלָה) עַד כִּי יַנְחֶךָּ (85)

עַל הַסֻּלָּם אֲשֶׁר לֹא נֵרֶד מֶנְהוּ²⁵⁵

בִּלְתִּי לְמַעַן לַעֲלוֹת נָשׁוּבָה –

כָּל הַמּוֹנֵעַ מִנִּי צִמְאוֹנֶךָ (88)

אֶת יֵין כּוֹסוֹ, דְּרוֹר לֹא יוֹדֵעַ, אֶפֶס

כַּמַּיִם הַמְסָרְבִים לִפֹּל הַיָּמָּה! ²⁵⁶

הֲלֹא תִשְׁאַל אֵי נִצָּנִים יַאְדִּירוּ (91)

זֵר זֶה הַנָּע סְבִיב אַהַב חֵן הָאֵשֶׁת

הַמְזַכָּתְךָ לַעֲלִיַּת שָׁמָיִם:

הָיִיתִי בֵין שֵׂיוֹת עֶדְרֵי הַקֹּדֶשׁ (94)

אוֹתָן הוֹלִיךְ דּוֹמִינִיקוּס בַּדֶּרֶךְ,

בָּהּ יְדֻשַּׁן שׁוֹמְרָהּ אִם לֹא יִטְּשֶׁנָּה;²⁵⁷

זֶה הַקָּרוֹב מִימִין לִי מִכֻּלָּהַם (97)

הָיָה לִי רַב וְאָח, וְהוּא אַלְבֶּרְטוּס²⁵⁸

אִישׁ־קֶלְן, וְאָנֹכִי תּוֹמַס ד’אַקְוִינוֹ!

אִם כֵּן תֹּאבֶה לַכִּיר אֶת כָּל הַיֶּתֶר, (100)

אַחַר דְּבָרַי שָׂא עַיִן וְסוֹבַבְתָּ

אֶת זֵר הַמְבֹרָכִים בְּמַבָּטֶיךָ: ²⁵⁹

שָׁם הַחִיּוּךְ מַצְהִיל מִפְּנֵי גְּרַצְיָנוּס, (103)

אֲשֶׁר בֵּין בֵּית דִּין זֶה וּבֵין מִשְׁנֵהוּ

שָׂם גֶּשֶׁר לְשִׂמְחַת דָּרֵי הָעֵדֶן; ²⁶⁰

וְעַל צִדּוֹ עוֹנֵד נִזְרֵנוּ פֶּטֶר²⁶¹, (106)

אֲשֶׁר כָּאַלְמָנָה מֻכַּת הָעֹנִי

הִקְרִיב הוֹנוֹ לִכְנֵסִיַּת קָדְשֵׁנוּ;

הַזִּיו הַחֲמִישִׁי,²⁶² גְּדוֹל תִּפְאַרְתֵּנוּ, (109)

קוֹרֵן פִּלְאֵי חִבָּה עַד כָּל בְּנֵי חֶלֶד

צְמֵאִים לִשְׁמֹעַ עַל גּוֹרַל הַגֶּבֶר;

בּוֹ לֵב צָפוּן כֹּה מַעֲמִיק בְּחֵקֶר (112)

עַד, אִם אֱמֶת הִיא הָאֱמֶת, כָּמוֹהוּ

לֹא קָם שֵׁנִי צוֹפֵה כָל רָז וָסֵתֶר;

וְעַל צִדּוֹ – הָאוֹר אֲשֶׁר לְמַטָּה, 116

בִּלְבוּשׁ בָּשָׂר, הֶעְמִיק בִּינָה וָטַעַם²⁶³

טִיב כָּל מַלְאָךְ וּשְׁלִיחוּתוֹ לָדָעַת;

וְשָׁם בַּלַּהַב הַקָּטָן שָׂמֵחַ (118)

מֵלִיץ יְמֵי נַצְרוּת אֲשֶׁר מִפִּיהוּ

בָּא עֵזֶר וְחִזּוּק לְקוֹנְסְטַנְטִינוּס; ²⁶⁴

עַתָּה, אִם תְּסוֹבֵב אֶת עֵין שִׂכְלֶךָ (121)

אַחַר שְׁבָחַי מִזֹּהַר אֱלֵי זֹהַר,

כִּי אָז כְּבָר לַשְּׁמִינִי תֵצֵא נַפְשֶׁךָ!

בּוֹ, בִּרְאוֹתָהּ כָּל טוֹב, שְׂמֵחָה הַנֶּפֶשׁ, (124)

זֹאת הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר מִשְׁגֵּי בְנֵי־אֶרֶץ

גִּלְּתָה לְכָל אָדָם מֵיטִיב לִשְׁמֹעַ;

הַגּוּף, מֶנְהוּ גֹרְשָׁה, עַתָּה יָנוּחַ (127)

שָׁם בְּצֶ’לְדַּאוּר, וְהִיא הֲלֹם הִגִּיעָה

לְשֶׁלֶו זֶה מִמְּרִי גוֹלָה וָסֵבֶל;²⁶⁵

שׁוּר עוֹד אוֹרוֹת נִשְׁמוֹת לַבָּה נוֹצֶצֶת, (130)

אוֹר אִיסִידוֹר²⁶⁶, אוֹר בֵּדָא וְרִקַּרְדּוֹ,

שֶׁהָגוּתוֹ מֵעַל לֵב אִישׁ נִשְׂגָּבָה;

וְזֶה, מֶנְהוּ עָדַי שָׁב מַבָּטֶךָ, (133)

הוּא אוֹר הָאִישׁ, לוֹ בְעִמְקֵי מַחְשֶׁבֶת

נִרְאָה יוֹם הַמִּיתָה כְמִתְמַהְמֵהַּ;

אוֹרָה נִצְחִית הִיא, הִיא אוֹרַת סִגְיֵרִי²⁶⁷ (136)

אֲשֶׁר, מַרְבִּיץ תּוֹרָה בִּרְחוֹב־הַתֶּבֶן,

בְּהֶקֵּשִׁים אֱמֶת מַשְׂנֵאת הוֹכִיחַ!'

וּכְאוֹרְלוֹגִין – אֲשֶׁר קוֹרֵא אֵלֵינוּ (139)

בְּקוּם בְּשַׁחֲרִית רַעְיַת אֱלֹהַּ²⁶⁸

קַדֵּם דּוֹדָהּ בְּשִׁיר כִּי יְחַבְּבֶנָּה,

וּבוֹ מוֹשֵׁךְ אוֹפַן אוֹפַן רֵעֵהוּ (142)

וְלַחַן קוֹל טִין־טִין עָרֵב מַשְׁמִיעַ

עַד כָּל יִשְׁרֵי־לֵבָב יְדֻשְּׁנוּ־אָהַב –

כֵּן פֹּה אוֹפַן הַמְהֻלָּלִים חָזִיתִי (145)

נָע וּמְזַמֵּר זִמְרוֹ אֲחִיד־הָרֶנֶן

בְּמֶתֶק־נֹעַם, לֹא נוֹדָע לָאֹזֶן

בִּלְתִּי בִמְקוֹם הַגִּיל לָעַד לֹא יֶרֶף. (148)

 

שיר אַחַד עָשָׂר    🔗

נאומו של תומאס על אודות הקדוש פראנציסקוס מאסיזי. משא תוכחה נגד הדומיניקאנים.

הֶאָח חֶרְדַּת אֱנוֹשׁ רוֹדֶפֶת הֶבֶל! (1)

מָה רוֹפְפִים הַנִּמּוּקִים, מֵהֵמָּה

רָאִית לִפְרֹשׂ לְמַטָּה אֶת כְּנָפָיִךְ!

מִי שָׂם הַמִּשְׁפָּטִים קַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ, (4)

מִי הָרְפוּאָה, מִי לִכְהֻנָּה כָּמֵהַּ,

מִי בְעָרְמָה לִשְׁלֹט וּמִי בְכֹחַ,

מִי לִגְזֵלָה וּמִי לְעִסְקֵי־סָחַר, (7)

וּמִי נִלְאָה שְׁטוּף עֲגָבִים וָעֹנֶג

וּמִי יֵשֵׁב לוֹ בְחִבּוּק יָדָיִם,

עֵת אָנֹכִי, חָפְשִׁי מִנִּי כָל אֵלֶּה, (10)

עִם בֵּיאַטְרִיקְסְ בִּשְׁמֵי מָרוֹם זָכִיתִי

לְקַבָּלַת־פָּנִים כֹּה מְפֹאֶרֶת!

וּבְשׁוּב כָּל אוֹר אֶל הַנְּקֻדָּה, מִמֶּנָּה (13)

הֵחֵל לָנוּעַ בְּמַעְגַּל הַזֹּהַר,

עָמַד כַּנֵּר בִּמְנוֹרָתוֹ תָקוּעַ²⁶⁹.

וְקוֹל הָאוֹר אֲשֶׁר רֵאשִׁית קָרָא לִי²⁷⁰ (16)

שָׁמְעָה אָזְנִי, וְאַךְ פָּתַח בַּשִּׂיחַ

כֵּן צַחַק שַׁלְהַבְתּוֹ גָּדַל כִּפְלָיִם:

'כְּהִדָּלֵק רוּחִי מֵאוֹר הַנֵּצַח, (19)

כֵּן, בְּשׁוּרִי אֱלֵי חֵיקוֹ, אַכִּירָה

גַּם אֶת מְקוֹר כָּל רַחְשׁוּשֵׁי לִבֶּךָ!

תִּתְמַהּ וְתִתְאַוֶּה לַקְשִׁיב מִמֶּנִּי (22)

בִּנְאוּם שָׂפָה צְרוּפָה אַף מְפֹרֶטֶת –

וְיַעַרְכוּ דְבָרַי לְבִינָתֶךָ, –

“לָמָּה בָּהּ יְדֻשַּׁן” אֲזַי אָמַרְתִּי (25)

וְעוֹד לָמָּה “לֹא קָם שֵׁנִי כָמוֹהוּ”? ²⁷¹

וּפֹה יָפֶה אִם לְהַבְדִּיל נֵיטִיבָה.

הַהַשְׁגָּחָה אֲשֶׁר בַּיְקוּם שׁוֹלֶטֶת (28)

בְּסוֹד עֵצָה, בָּהּ עֵין כָּל יִלְדֵי־חֹמֶר

אַךְ תְּנֻצַּח עַד לְעָמְקָהּ תַּגִּיעַ,

פָּקְדָה – לְבַעֲבוּר תִּדְבַּק הָאֵשֶׁת (31)

בַּדּוֹד אֲשֶׁר אֵרְשָׂהּ בְּקוֹל צוֹוֵחַ

בַּדָּם הַזַּךְ, אַף, בְּעַצְמָהּ בּוֹטָחַת²⁷²,

תַּרְבֶּה לִשְׁמֹר אֵלָיו אֶת אֱמוּנֶיהָ – (34)

שְׁנֵי נְשִׂיאִים²⁷³ כִּי יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ

וּבְבִטְחוֹנָהּ וֶאֱמוּנָהּ יוֹרוּהָ:

זֶה, לַבָּתוֹ כְאֵשׁ שְׂרָפִים הִלְהִיטָה, (37)

וְזֶה כְּנֹגַהּ הַכְּרוּבִים הִזְרִיחַ²⁷⁴

בְּרוּחַ חָכְמָתוֹ עֲלֵי הָאָרֶץ.

אַזְכִּיר אֶחָד²⁷⁵, כִּי גַם שְׁנֵיהֶם יָזְכָּרוּ (40)

בְּהִשָּׁבַח אֶחָד, זֶה אוֹ רֵעֵהוּ,

כִּי כְאֶחָד עָמְלוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם!

שָׁם, בֵּין טֻפִּינוֹ וּנְפִילַת הָאֶשֶׁד (43)

בַּתֵּל אֲשֶׁר בָּחַר קָדוֹשׁ אֻבַּלְדּוֹ²⁷⁶,

תְּלוּיָה צֵלָע פּוֹרָה מֵהַר גָּבֹהַּ,

וְתַךְ פֶּרוּגָ’ה דֶּרֶךְ פֹּרְטָה־סוֹלֵי (46)

בְּקֹר וָחֹם, וְעַל עֻלָּן תִּבְכֶּינָה

מִשָּׁם וְיָמָּה נוֹצֶ’רָה וּגְוַלְדּוֹ.

עַל הַצֵּלָע הַהִיא, בִּמְקוֹם הַזֶּרֶם (49)

מֵאֵט נִפְלוֹ, נוֹלְדָה לָאָרֶץ שֶׁמֶשׁ²⁷⁷

כְּצֵאת שִׁמְשֵׁנוּ זוֹ מִמֵּי הַגַּנְגֵּס;

עַל כֵּן כָּל בָּא תַנּוֹת שִׁבְחֵי הַפֶּלֶךְ (52)

לֹא שְׁמוֹ אַסִּיזִי הַתָּפֵל יִתֵּן לוֹ

כִּי שֵׁם “מוֹצָא הַשֶּׁמֶשׁ” יַכְתִּירֶנּוּ.

כִּמְעַט מֵעַל מְקוֹם צֵאתוֹ הִגְבִּיהַּ (55)

וּכְבָר הֵחֵל לַטְעִים דּוֹרֵי הָאָרֶץ

מְעַט חִזּוּק מִגְּבוּרָתוֹ בַקֹּדֶשׁ;

כִּי בְאָבִיו נִלְחַם, עוֹדֶנּוּ נָעַר, 58

בִּגְלַל אִשָּׁה²⁷⁸, לָהּ, כַּאֲשֶׁר לַמָּוֶת,

אִישׁ לֹא יִשְׂמַח דַּלְתֵי בֵיתוֹ לִפְתֹּחַ;

וּלְעֵין כָּל עֲדָתוֹ וּלְעֵין רוֹעֶיהָ (61)

וְקָבָל פְּנֵי אָבִיו²⁷⁹ אוֹתָהּ אֵרַשׂ לוֹ

וְעַז מִיּוֹם לְיוֹם חִשְׁקוֹ אֵלֶיהָ.

הִיא, עַד בּוֹאוֹ, שָׁנִים מֵאָה וָאֶלֶף (64)

חִכְּתָה, שְׁכוּלָה מִבַּעַל נְעוּרֶיהָ,²⁸⁰

בָּדָד, נִבְזָה, מֵאֵין נוֹטֶה לָהּ חֶסֶד;

לַשָּׁוְא שִׁבְחָהּ כִּי בְאָמְצָהּ הֶחְזִיקָה (67)

כְּאָמִיקְלַס²⁸¹ בְּשֵׂאת קוֹלוֹ הַגֶּבֶר

אֲשֶׁר הִטִּיל עַל כָּל הָאָרֶץ פָּחַד;

לַשָּׁוְא שָׁמְרָה בְּאֹמֶץ אֱמוּנֶיהָ (70)

עַד כִּי בְהִשָּׁאֵר מָרִיָּה מַטָּה²⁸²

הִיא עִם כְרִיסְטוֹס עָלְתָה עַל צְלָב הָעֹצֶב²⁸³.

וּלְמַעַן לֹא אַרְבֶּה בִּטְמִירֵי מֶלֶל, (73)

הַכֵּר בְּרֹב דְּבָרִים אֲשֶׁר הִטַּפְתִּי

אֶת הַדּוֹדִים: דַּלּוּת וְסַן־פְרַנְצִיסְקוּס!

שְׁלוֹם זִוּוּגָם וְזִיו אָשְׁרָם הִשְׁפִּיעוּ (76)

עַל רוֹאֵיהֶם חִבָּה, חֶדְוָה וָתֵמַהּ,

וְרַעְיוֹנוֹת קְדוֹשִׁים בָּהֶם הוֹלִידוּ,

עַד כִּי רִאשׁוֹן חָלַץ בֶּרְנַרְדְ הַשּׁוֹעַ²⁸⁴ (79)

אֶת נְעָלָיו, לָרוּץ אַחַר הַשֶּׁלֶו

וּבְמֵרוֹצוֹ חָרַד פֶּן יִתְמַהְמֵהַּ!

הוֹי אשֶׁר לֹא נִכָּר! הוֹי טוֹב רַב־פֶּרִי! (82)

יָחֵף אֶגִידְיוּס רָץ, יָחֵף סִלְוֶסְטֶר²⁸⁵

אַחַר הַדּוֹד: כֹּה הַכַּלָּה לִבְּבָתּוּ!

וְנָד אִישׁ זֶה, הָאָב וּמוֹרֶה־דֶרֶךְ, (85)

לִצְעֹד²⁸⁶ עִם רַעְיָתוֹ וְעִם הַחֶבֶר,

כְּבָר אֲזוּרִים בַּחֲגוֹרַת הָעֹנִי;

וְלֹא הִשְׁפִּיל אֶת עַפְעַפָּיו מִבּשֶׁת (88)

עַל הֱיוֹתוֹ בֶן פְּיֶטְרוֹ בֶּרְנַרְדּוֹנֵי

אוֹ יַעַן כִּי עוֹרֵר מַרְאֵהוּ לָעַג,

אַךְ אֶת חֶפְצוֹ גִּלָּה בִּגְאוֹן בֶּן־מֶלֶךְ (91)

לְאִנּוֹצֶנְטְ וְגַם קִבֵּל מִמֶּנּוּ

חוֹתָם רִאשׁוֹן לְסִיעָתוֹ בַנֶּדֶר²⁸⁷.

וַיְהִי בִּגְדֹל כִּתַּת הוֹלְכֵי בְחֹסֶר (94)

אַחַר הָאִישׁ אֲשֶׁר חַיָּיו הִפְלִיאוּ

עַד כִּי בִשְׁמֵי מָרוֹם יְהַלְלוּהוּ,

אֲזַי הִכְתִּירָה בְּמִשְׁנֵה עֲטֶרֶת (97)

קָדְשֵׁי רְצוֹן חַשְׁמָן זֶה יַד־הוֹנוֹרְיוּס²⁸⁸

בְּהַשְׁרָאַת מִצְוַת רוּחַ הַנֵּצַח.

וְאָז, בְּצֵאת נַפְשׁוֹ לִיסוּרֵי סֵבֶל, (100)

בָּא לַשֻּׂלְטָן הַנָּח עַל כֵּס תִּפְאֶרֶת, ²⁸⁹

לוֹ דְבַר כְרִיסְטוֹס וְתַלְמִידָיו לַשְׁמִיעַ;

אַךְ בִּרְאוֹתוֹ עַם זֶה מַקְשֶׁה הָעֹרֶף (103)

מִבּוֹא בַבְּרִית, מִשְּׁהוֹת חִנָּם פָּנָה לוֹ

וְשָׁב לִלְקֹט פֵּרוֹת בִּנְאוֹת אִיטַלְיָה;

אָז עַל הַצּוּר בֵּין טִבֶּר וּבֵין אַרְנוֹ (106)

קִבֵּל מֵאֵת כְרִיסְטוֹס גְּמָר הַחוֹתֶמֶת

וַיִּשָּׂאוּהָ אֲבָרָיו שְׁנָתָיִם! ²⁹⁰

וְעֵת חָנַן הַבּוֹחֲרוֹ לָאשֶׁר (109)

לַהֲרִימוֹ אֶל־עַל לִקְרַאת הַשֶּׁלֶם

אֲשֶׁר זָכָה בוֹ בְּעַנְוַת־הַנֶּפֶשׁ,

הִפְקִיד אֶת רַעְיָתוֹ, מִכֹּל יָקְרָה לוֹ, (112)

בִּידֵי אֶחָיו, וְהֵם יוֹרְשָׁיו בְּצֶדֶק,

וַיְצַו בֶּאֱמוּנָה כִּי יְחַבְּבוּהָ;

מֵחֵיק דַּלּוּת רָצְתָה נִשְׁמַת הַהֶדֶר (115)

לָשׁוּב אֶל מַמְלַכְתָהּ, בָּזָה לַנִּיחַ

אֶת גְּוִיָּתָהּ בְּכָל מִטָּה אַחֶרֶת²⁹¹.

צֵא וַחֲשֹׁב, מָה הֵן סְגֻלּוֹת הָרֵעַ (118)

אֲשֶׁר סֻגַּל לַנְהִיג בְּגַל הַסַּעַר

אֶל חוֹף נִבְחָר אֶת סִירָתוֹ שֶׁל פֶּטְרוּס! ²⁹²

וְזֶה הָיָה אָבִינוּ מְיַסְּדֵנוּ! ²⁹³ (121)

עַל כֵּן שׁוֹמְרֵי דְרָכָיו כְּלֶמֶד פִּיהוּ

יִרְאוּ מַה טּוֹב עַל שִׁכְמֵיהֶם הַנֵּטֶל!

אַךְ לְמָזוֹן חָדָשׁ²⁹⁴ פָּנָה הָעֵדֶר (124)

בִּתְשׁוּקוֹתָיו, עַד כִּי לֹא יִמָּנֵעַ

בִּנְאוֹת מִרְעֶה רַבִּים כִּי יִתְפַּזָּרוּ!

וְכַאֲשֶׁר לַמֶּרְחַקִּים תִּתְעֶינָה (127)

מִמֶּנּוּ רְחֵלָיו לָנוּד וָנוּעַ,

כֵּן לַמִּכְלָה דַּלּוֹת־חָלָב תָּשֹׁבְנָה²⁹⁵.

אָמְנָם, מֵהֶן מִפְּנֵי הֶפְסֵד תָּגֹרְנָה (130)

וּבָרוֹעֶה דְּבֵקוֹת, אַךְ כֹּה מָעָטוּ

עַד כִּי גִזָּן יֵקַל עַל הַמֹּאזְנָיִם.

עַתָּה, אֵפוֹא, אִם אֲמָרַי לֹא כָהוּ (133)

וְאִם בְּשִׂים לֵבָב אֵלַי הִקְשַׁבְתָּ

וְאִם תִּזְכֹּר אֶת כָּל אֲשֶׁר אָמָרְתִּי,

הֲלֹא בִמְעַט תִּשְׂבַּע רָצוֹן רוּחֶךָ²⁹⁶ (136)

בַּחֲזוֹתְךָ לָמָּה נִגְדַּע הַנֶּטַע²⁹⁷

וּבְבִינָתְךָ אֶת לֶקַח הַתּוֹכָחַת:

‘בָּהּ יְדֻשַּׁן שׁוֹמְרָהּ אִם לֹא יִטְּשֶׁנָּה’.²⁹⁸ (139)

 

שיר שְׁנֵים עָשָׂר    🔗

המשך. נאומו של בונאוינטורא על אודות הקדוש דומיניקוס. משא נגד הפראנציסקאנים. תיאולוגים ידועים.

כִּמְעַט לְשׁוֹן הַלַּהַב²⁹⁹ הַמְבֹרֶכֶת (1)

אֶת דִּבּוּרָהּ הָאַחֲרוֹן הִשְׁלִימָה,

הֵחֵל הַפֶּלַח הַקָּדוֹשׁ³⁰⁰ לָנוּעַ;

וְעַד מִלֵּא סִבּוּב, שֵׁנִי עִטְּרָהוּ (4)

לָנוּעַ מִסְּבִיבוֹ וַיַּעֲנֶנּוּ

זֶמֶר לְזֶמֶר, פֶּשַׂע אֱלֵי פֶשַׂע;

זֶמֶר גּוֹבֵר עַל קוֹל שָׂרוֹת־שִׁירֵינוּ, (7)

עַל נֹעַם סִירֵנוֹת בְּעוּגָבֵינוּ,

כַּקֶּרֶן הַיְשָׁרָה – עַל הַחוֹזֶרֶת³⁰¹.

יֵשׁ קֶשֶׁת מַקְבִּילָה מֵעַל לְקֶשֶׁת ³⁰² (10)

נִרְאוֹת בְּלוֹט עָבִים שָׁווֹת בְּגָוֶן

עֵת יוּנוֹ צַו לְשִׁפְחָתָהּ פּוֹקֶדֶת,³⁰³

הַחִיצוֹנִית מֵהַפְּנִימִית זוֹרָחַת, (13)

כְּהֵד קוֹל הַנָּדָה אֲשֶׁר חַיֶּיהָ

כִּלָּה הָאַהַב כָּאֵדִים הַשֶּׁמֶשׁ³⁰⁴

וְהֵן אֶת יְלוּדֵי אֱנוֹשׁ תַּבְטַחְנָה (16)

בִּבְרִית כְּרוּתָה בֵין אֱלֹהִים וְנֹחַ

כִּי לֹא יָשׁוּב מַבּוּל שַׁחֵת הָאָרֶץ³⁰⁵:

כֵּן שְׁנֵי זֵרֵי הַשּׁוֹשַׁנִּים סַבּוּנוּ, (19)

אֲשֶׁר לָנֶצַח יִפְעָתָם פּוֹרָחַת,

וְכֵן הִקְבִּיל לַחִיצוֹנִי מִשְׁנֵהוּ.

בְּתֹם מְחוֹל הַהוֹד, חַג רַב־הַיֶּפַע, (22)

בּוֹ גַם לַבּוֹת הָאוֹר גַּם צְלִיל הַזֶּמֶר

עֹרְכוּ בְגִיל וָחֵן זֶה מוּל רֵעֵהוּ,

תְּמִימֵי רָצוֹן עַתָּה יַחְדָּו לָנוּחַ, (25)

כְּמוֹ עֵינֵינוּ יַחַד תִּפָּקַחְנָה,

לַיְפִי מוֹשְׁכָן וְיַחַד תִּסָּגַרְנָה –

אַחַת מִזֵּר הַחֲדָשׁוֹת הוֹצִיאָה³⁰⁶ (28)

לְפֶתַע קוֹל, וְלִקְרָאתוֹ הָפְנֵיתִי

כְּמַחַט זוֹ אֲשֶׁר מָפְנָה צָפוֹנָה³⁰⁷:

'הָאַהַב הַמְיַפֶּה אוֹתִי מוֹשְׁכֵנִי (31)

שִׁיר עַל נָשִׂיא שֵׁנִי אֲשֶׁר הֵנִיעַ³⁰⁸

אֶת נְשִׂיאִי³⁰⁹ לַרְבּוֹת מִלִּים בְּשֶׁבַח!

טוֹב הִזָּכְרוֹ בְּהִזָּכֵר אָחִיהוּ, (34)

לְמַעַן, כַּאֲשֶׁר יַחְדָּו נִלְחָמוּ,

כֵּן גַּם שִׁבְחֵי שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יַזְהִירוּ.

כְּבָר חֵיל כְרִיסְטוֹס, מֻשְׁלָם בִּיקָר הַמֶּכֶר³¹⁰, (37)

אֵחַר לִצְעֹד אַחַר דִּגְלוֹ בְּפָחַד,

בִּמְתֵי־מְעַט וּרְדוּף חֲשָׁשׁ וָסֶפֶק,

וְהַשַּׁלִּיט, אֲשֶׁר מָלְכוֹ לָנֶצַח, (40)

לַגְּדוּד הַמִּסְתַּכֵּן מִהַר לְעֵזֶר

(מֵחֶסֶד, לֹא בִזְכוּת צִדְקַת הֶחָיִל),

וְכָאָמוּר לְרַעְיָתוֹ שָׂם שְׁנַיִם³¹¹ (43)

עוֹזְרִים אֲשֶׁר בָּאֵמֶר וּבַמַּעַשׂ

שֵׁנִית עֲדַת הַנִּפְלָגִים אִחֵדוּ.

יֵשׁ כֶּתֶף יָם אֲשֶׁר מִמֶּנָּה יַעַל³¹² (46)

צַפְרִיר נָעִים, גַּלּוֹת פִּרְחֵי הַקָּיִץ,

בָּם הוֹד חָדָשׁ מַלְבִּישׁ אַדְמַת אֵירֹפָּה,

קָרוֹב לִמְקוֹם הַכּוֹת גַּלֵּי הַמַּיִם (49)

אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרָם, שִׁטְחָם כִּי יִרֶב,

יֵשׁ וּמֵעֵין כָּל אִישׁ נֶחְבָּא הַחֶרֶס³¹³:

שָׁם קֶרֶת קַלָּרוֹגָה הַמְבֹרֶכֶת³¹⁴ (52)

בְּצֵל מָגֵן גָּדוֹל שׁוֹכֶנֶת בֶּטַח,

בּוֹ גַם מַכְנִיעַ גַּם נִכְנָע הַלָּיִשׁ.³¹⁵

בָּהּ אָח חָדָשׁ נוֹלַד לְדַת־נַצֶּרֶת, (55)

קָדוֹשׁ, לוֹחֵם בְּאַהֲבָה וָצֶדֶק,

טוֹב לְרֵעָיו וְלִמְשַׂנְאָיו מֵרֵעַ;

וְאֶת נַפְשׁוֹ בְּהִוָּצְרָהּ הִשְׁטִיפָה 58

גְּבוּרָה חַיָּה עַד לְחוֹזָה הֵשִׂימָה

אֶת יוֹלַדְתּוֹ, עוֹדֶנּוּ בְּמֵעֶיהָ³¹⁶;

וַיְהִי בְתֹם חַג הַכְּלוּלוֹת³¹⁷ בֵּינֵיהוּ (61)

וּבֵין הַדָּת עַל יַד כִּיּוֹר הַקֹּדֶשׁ,

שָׁם זֶה לְזֶה הִגִּישׁוּ מֹהַר־יֶשַׁע –

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה³¹⁸, אֲשֶׁר הֵעִידָה (64)

עַל טְבִילָתוֹ, בַּשְּׁנָת אֶת פְּרִי הַפֶּלֶא

אֲשֶׁר מִנּוֹ וּמִיּוֹרְשָׁיו יַצְמִיחַ;

וּלְבַעֲבוּר יִהְיֶה כִשְׁמוֹ נוֹשְׂאֵהוּ, (67)

מִפֹּה³¹⁹ צִוְּתָה בַת־קוֹל כַּתְּרוֹ בְתֹאַר

אֲשֶׁר כֻּלּוֹ לוֹ הִתְמַסֵּר הַגֶּבֶר:

שְׁמוֹ דּוֹמִינִיק הָיָה וָאֲדַמֶּנּוּ (70)

אֶל הַיּוֹגֵב, בּוֹ אָז בָּחַר כְרִיסְטוֹס

לִהְיוֹת עוֹבֵד כַּרְמוֹ כִּי יִנְטְרֶנּוּ;

אָכֵן נִרְאָה יוֹרֵשׁ כִּידִיד כְרִיסְטוֹס (73)

כִּי אֶת רֵאשִׁית אַהֲבָתוֹ הִלְהִיטָה

רֵאשִׁית עֵצוֹת אֲשֶׁר הִטִּיף כְרִיסְטוֹס! ³²⁰

עִתִּים רַבּוֹת רָאַתּוּ הָאוֹמֶנֶת (76)

עֵר וְדוֹמֵם נָח עַל רִצְפַת הַחֶדֶר

כְּמוֹ רוֹצֶה לוֹמַר: ‘לְכָךְ נוֹצָרְתִּי’!

אַשְׁרֵי־אָבִיו, כִּשְׁמוֹ כֶן הוּא פֶלִיצֵ’י! ³²¹ (79)

הֶאָח אִמּוֹ, כִּשְׁמָהּ כֶּן הִיא יוֹחַנָּה,

אִם לְפָרֵשׁ אֶת כִּנּוּיָהּ הִשְׂכִּילוּ! ³²²

לֹא מֵרְדִיפַת שְׂמָחוֹת, לָהֶן יָגֵעַ (82)

דּוֹרְךָ אַחַר אִישׁ אוֹסְטְיָה³²³ וְתָדֵיאוּס,

אַךְ מֵאַהֲבָתוֹ אֶת מַן הַקּשֶׁט³²⁴

הָיָה בִזְמַן קָצָר גְּדוֹל הוֹגֵי־דַעַת (85)

עַד כִּי יָצָא סְבִיב עֲרוּגוֹת הַכֶּרֶם³²⁵

אֲשֶׁר יָחִישׁ יַלְבִּין עִם רַע יוֹגְבֵהוּ;

וּמִן הַכֵּס ³²⁶אֲשֶׁר דִּין־דַּל הִזְנִיחַ – (88)

לֹא כִי הַכֵּס, אַךְ כִּי יוֹרְשׁוֹ הִרְשִׁיעַ –

לֹא הֶתֵּרִים לִגְזֹל שִׁשָּׁה בִּקֵּשׁ לוֹ³²⁷

בְּתֵת לַדַּל מוֹנִים שְׁלשָׁה אוֹ שְׁנַיִם, (91)

לֹא עשֶׁר מִמִּשְׂרָה פְנוּיָה זֶה עָתָּה,

לֹא מַעֲשַׂר־עָנִי אֲהוּב שָׁמָיִם, ³²⁸

כִּי אִם רְשׁוּת, בְּעַם תּוֹעֵי הַדֶּרֶךְ (94)

לִלְחֹם לְשֵׁם הַזֶּרַע³²⁹, מֶנְהוּ אֵלֶּה

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְרָחִים עִטְּרוּךָ.³³⁰

וְעַז־רָצוֹן וּבִנְאוּמֵי תוֹכַחַת (97)

יָצָא, שָׁלִיחַ בְּבִרְכַּת רוֹעֵהוּ,

כָּאֶשֶׁד הַנִּשְׁפָּךְ מֵהַר גָּבֹהַּ,³³¹

וַיַּךְ בְּזַעַם בְּסוּרֵי הַגֶּפֶן³³² (100)

וּבְיֶתֶר עֹז בִּמְקוֹם בְּיֶתֶר אֹמֶץ

אַנְשֵׁי הַהִתְנַגְּדוּת נָתְנוּ לוֹ עֹרֶף;

אָז אֲפִיקִים שׁוֹנִים זָרְמוּ מִמֶּנּוּ ³³³ (103)

בְּגַן הַכְּנֵסִיָּה וְטוֹב הִשְׁקוּהוּ

עַד כִּי יוֹנְקָיו עַתָּה יַחְלִיפוּ יֶרֶק!

אִם כֹּה הָיָה אוֹפַן אֶחָד בָּרֶכֶב, (106)

עָלָיו הִתְגּוֹנְנָה עֲדַת קָדְשֵׁנוּ

וּבְגֵיא קְרָבָהּ בָּאֶזְרָחִים הִצְלִיחָה –

הֲלֹא תִלְמַד עַל חֲבֵרוֹ וְתֵרֶא (109)

מָה רַבּוּ סְגֻלּוֹתָיו, אוֹתָן פִּי תּוֹמַס³³⁴

עַד לְבוֹאִי בַּאֲדִיבוּת שִׁבֵּחַ.³³⁵

אַךְ הַמַּסְלוּל אֲשֶׁר בּוֹ הִתְנוֹעֵעַ (112)

רֹאשׁ הָאוֹפַן, נֻטַּשׁ וַיַּזְנִיחוּהוּ

עַד כִּי בִמְקוֹם הַקְּרוּם עָלָה הָעֹבֶשׁ³³⁶.

וְחַיָּלָיו אֲשֶׁר הֵישִׁירוּ רֶגֶל (115)

בְּעִקְּבוֹתָיו, הָפְכוּ עַד כִּי נוֹגֵעַ

כָּל אִישׁ עִקְּבוֹת רֵעוֹ מֵאֲחוֹרֵיהוּ;

וְחִישׁ יַרְאֵם קְצִירָם מָה רַע זָרָעוּ, (118)

כִּי הַזּוּנִים יִבְלוּ מִחוּץ לַפֶּתַח

וְהָאָסָם יִסְגֹּר דַּלְתּוֹ לָהֵמָּה!

אַךְ אִם עָלֶה עָלֶה תַּחְקֹר סִפְרֵנוּ, (121)

תִּמְצָא עַמּוּד וּבוֹ רָשׁוּם הָאֵמֶר:

‘עוֹדֶנִּי כַּאֲשֶׁר תָּמִיד הָיִיתִי’!

אַךְ לֹא שְׁמוֹת בְּנֵי קָסַל אוֹ אַקְוַסְפַּרְטָה, (124)

כִּי בֵין הַמִּתְעַסְּקִים מֵהֶם בַּסֵּפֶר –

זֶה נָס מִנִּי הַחֹק, זֶה מַחְמִירֶנּוּ! ³³⁷

רְאֵה בִי אֶת חַיֵּי בּוֹנָוֶנְטוּרָא³³⁸ (127)

מִבַּנְיוֹרֶג’וֹ, שֶׁתָּמִיד דָּחִיתִי

עִסְקֵי־חֻלִּין מוּל רוּם מִשְׂרוֹת שֵׁרָתִּי.

גַּם אַבְגּוּסְטִין פֹּה, גַּם אִלּוּמִינָטוֹ³³⁹, (130)

מֵרִאשׁוֹנֵי דַלִּים יְחֵפֵי צָעַד,

כִּי הָאַבְנֵט שָׂמָם רֵעֵי אֱלֹהַּ;

פֹּה מַנְגָ’דוֹר וְהוּגוֹ מִסַּנְקְט־וִיקְטוֹר, (133)

גַּם פְּיֶטְרוֹ סְפָרַדִּי אֲשֶׁר לְמַטָּה

אוֹרוֹ בִתְרֵיסַר מְגִלּוֹת זוֹרֵחַ³⁴⁰;

פֹּה הַנָּבִיא נָתָן וּכְרִיסוֹסְטוֹמוֹס³⁴¹, (136)

רֹאשׁ הֶגְמוֹנִים, וְאַנְסֶלְם וְדוֹנָטוּס

אֲשֶׁר טָרַח בְּרֹאשׁ חָכְמוֹת הַיֶּדַע;

רַבָּנוּס³⁴² פֹּה, וְעַל צִדִּי נֹגֵהַּ (139)

הָאָב יְהוֹיָכִין יְלִיד קָלַבְּרְיָה³⁴³,

חָנוּן בְּרוּחַ נְבוּאַת הַקּשֶׁט.

לָשֵׂאת שִׁבְחֵי הָאִישׁ חֲסִין־הַחַיִל³⁴⁴ (142)

אָחִי תּוֹמַס בַּאֲדִיבוּת לוֹהֶטֶת

וּבְמֶלֶל שִׁקּוּל־דַּעַת הֱנִיעָנִי,

אוֹתִי וְעִמָּדִי אֶת כָּל הַחֶבֶר'. (145)

 

שיר שְׁלשָׁה עָשָׂר    🔗

המשך. שני חוגים של תיאולוגים במחול כפול. דברי תומאס על אדם ועל ישו.

אִם בִּין תֹּאבֶה אֲשֶׁר עַתָּה חָזִיתִי, (1)

דַּמֵּה לְךָ (וּשְׁמֹר, עֵת אֲדַבֵּרָה,

כְּצוּר מוּצָק דִּמְיוֹן זֶה בְּרוּחֶךָ),

מִכּוֹכָבִים חֲמֵשֶׁת וַעֲשֶׂרֶת (4)

הַמַּצְהִילִים שְׁחָקִים בְּאוֹר שָׂמֵחַ

עַד כִּי קַרְנָיו מִקְוֵי כָל אֵד תִּבְקַעְנָה;

תָּאֵר הָעֲגָלָה אֲשֶׁר דַּיֶּהָ (7)

בְּחֵיק שָׁמֵינוּ אֵלֶּה יוֹם וָלַיִל

וְגַם בִּנְטוֹת מוֹטָהּ לֹא תִגָּרֵעַ;

וּמִמּוּלָהּ אֶת פִּי מוֹט הַמִּרְכֶּבֶת (10)

יוֹצֵא מֵרֹאשׁ הַצִּיר אֲשֶׁר סָבִיב לוֹ

רִאשׁוֹן הַגַּלְגַּלִּים חוֹזֵר חָלִילָה;

וּרְאֵן כִּשְׁתֵּי קְבוּצוֹת כּוֹכְבֵי רָקִיעַ, (13)

כַּזֵּר אֲשֶׁר יַלְדַּת־מִינוֹס הִפְרִיחָה

אֲזַי בְּהַרְגִּישָׁהּ בְּקֹר הַמָּוֶת; ³⁴⁵

וְזוֹ עַל זוֹ מַשְׁפַּעַת אוֹר וָנֹגַהּ, (16)

וְגַם שְׁתֵּיהֶן בְּסִבּוּבָן תָּנַעְנָה,

אַךְ זוֹ הוֹלְכָה בְרֹאשׁ, זוֹ אַחֲרֶיהָ:

וּכְצֵל כּוֹכְבֵי קשְׁטְ־חֲזוֹנִי יָרְאֶה לָךְ (19)

בְּדִמְיוֹנְךָ, וּכְצֵל מְחוֹל הַכֶּפֶל

סְבִיב הַנְּקֻדָּה בָּהּ אָנֹכִי נִמְצֵאתִי;³⁴⁶

כִּי סִבּוּבָם מָהִיר מִכָּל הִסְכַּנּוּ (22)

כְּמוֹ מִנִּי מֵרוֹץ מֵימֵי הַקְּיָנָה³⁴⁷

יָחִישׁ הַקַּל בֵּין גַּלְגִלֵּי שָׁמָיִם.

שָׁם לֹא פֵּיאָן³⁴⁸ הֻלַּל בְּשִׁיר, לֹא בַּקְכוּס, (25)

כִּי אִם שִׁלּוּשׁ פָּנִים בְּהוֹד אֱלֹהַּ,

בָּם הִתְאַחֵד טִיבוֹ עִם טִיב מִינֵנוּ.

הַשִּׁיר וְהַמָּחוֹל קִצְבָּם הִשְׁלִימוּ (28)

בִּפְנוֹת אֵלֵינוּ מְאוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ

שְׂמֵחִים לָמִיר מִשְׁמֶרֶת בְּמִשְׁמֶרֶת.

וְאֶת דִּמְמַת בְּנֵי־אֵל אֲחִידֵי־חֵשֶׁק (31)

שָׁבַר הָאוֹר³⁴⁹ אֲשֶׁר מִפִּיו הָשְׁמַעְתִּי

פִּלְאֵי חַיֵּי הַדַּל אֲהוּב הָעֵדֶן³⁵⁰.

'אַחַר אַחַד הָעֳמָרִים חָבַטְתִּי (34)

וּכְבָר כָּל גַּרְעִינָיו אֻסְּפוּ לַגֹּרֶן³⁵¹,

חִבַּת־דּוֹדִים לַחְבֹּט רֵעוֹ צִוָּתְנִי:

חָשַׁבְתָּ כִּי בְלֵב הָאִישׁ מִמֶּנּוּ (37)

לֻקְּחָה צֵלָע לִיצֹר חֶמְדֵי הַלֶּחִי

אֲשֶׁר חִכָּהּ לְכָל מִינְכֶם הִרְשִׁיעַ,³⁵²

וּבְלֵב חֲלוּל־חֲנִית נוֹשֵׂא כָל פֶּשַׁע³⁵³ (40)

מִנִּי רֵאשִׁית עַד סוֹף דּוֹרוֹת – בַּכֹּפֶר

אֲשֶׁר מַכְרִיעַ כַּף מֹאזְנֵי כָל אָוֶן –

כִּי הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר יָצְרָה הַשְּׁנַיִם (43)

זָרְעָה גַּם בִּשְׁנֵיהֶם מְנַת הַזֹּהַר

כְּכָל לְטֶבַע בֶּן־אֱנוֹשׁ יָאָתָה;

עַל כֵּן תִּתְמַהּ עַל אֲמָרַי מִקֹּדֶם (46)

כִּי לֹא הָיָה שֵׁנִי לְשַׁי הַדַּעַת

אֲשֶׁר בָּאוֹר הַחֲמִישִׁי שׁוֹכֶנֶת.³⁵⁴

וּפְקַח עַתָּה לִתְשׁוּבָתִי עֵינֶיךָ (49)

וּרְאֵה כִּי, כַּמֶּרְכָּז לַחוּג, יַתְאִימוּ

אֶל הָאֱמֶת דְּבָרַי וּסְבָרוֹתֶיךָ.

כִּבְנֵי אַלְמָוֶת כַּנְּתוּנִים לַמָּוֶת (52)

אֵינָם כִּי אִם תַּבְרִיק הַמַּחֲשֶׁבֶת,

אוֹתָהּ מֵאַהֲבָה מוֹלִיד שָׂרֵנוּ,

יַעַן הָאוֹר הַחַי אֲשֶׁר נוֹבֵעַ (55)

מִן מְאִירוֹ – לְלֹא פֵרוּד מִמֶּנּוּ

אוֹ מִן הָאַהַב הַמְשֻׁלָּשׁ עִם אֵלֶּה³⁵⁵ –

קַרְנָיו עַל תֵּשַׁע הֲוָיוֹת³⁵⁶ מַשְׁפִּיעַ 58

מֵרֹב טוּבוֹ, כְּעַל מַרְאָה הַלָּהַב,

וְהוּא אֶחָד הָיָה הֹוֶה וְיֶהִי.

מִשָּׁם עַד אַחֲרוֹן כֹּחוֹת הַגֶּלֶם (61)

יוֹרֵד אוֹר זֶה מִפֹּעַל אֱלֵי פֹעַל

עַד רַק מִקְרִים יוֹצֵר קִצְרֵי־הַהֹוִי.³⁵⁷

הֵם הַמִּקְרִים הַנּוֹלָדִים, אַגִּידָה, (64)

אֲשֶׁר בְּסִבּוּבָיו יוֹצֵר הַשַּׁחַק

אִם מִזַּרְעָם אִם מִבִּלְתִּי כָל זֶרַע;

חָמְרָם, כֵּן כֹּחַ מְעַצְּבוֹ, אֵינֶנּוּ (67)

תָּמִיד אָחִיד, וְיֵשׁ יַרְבּוּ לִנְגֹּהַּ

בְּאוֹר מַחְשֶׁבֶת יָהּ וְיֵשׁ יַמְעִיטוּ;³⁵⁸

כֵּן יֵשׁ וְעֵץ אֶחָד, לְפִי מִינֵהוּ, (70)

יִשָּׂא פְרִי טוֹב אוֹ פְרִי מָשְׁחָת יַפְרִיחַ,

כֵּן בִּתְכוּנוֹת שׁוֹנוֹת בְּנֵיכֶם יֻלָּדוּ.

לוּ בְתַכְלִית־שְׁלֵמוּת הוּצַק הַחֹמֶר (73)

וּבְכָל שְׁלֵמוּת אוֹנָם עָשׂוּ שָׁמָיִם,

כִּי אָז אוֹר הַחוֹתָם כֻּלּוֹ הוֹפִיעַ;

אַךְ יַד הַטֶּבַע אֶת זִיווֹ מַפְחֶתֶת (76)

וְתַעַשׂ כָּאֳמָן אֲשֶׁר טוֹרֵחַ

בְּכשֶׁר אֳמָנוּת וּבְיָד רוֹתֶתֶת.

כֵּן, אִם אֶת זֹךְ חָזוּת לַבַּת הָאַהַב (79)

מֵאוֹן רִאשׁוֹן מַזְרֶמֶת וּמַטְבָּעַת–

בַּכֹּה־נוֹצָר כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת שׁוֹפֵעַ! ³⁵⁹

כֵּן מֵרֵאשִׁית בְּרִיאָה זָכְתָה הָאָרֶץ (82)

שְׁלֵמוּת כָּל בַּעַל־חַי שֵׂאת בְּמֵעֶיהָ,

וְכֵן הָרְתָה הָאֵם לֹא יָדְעָה גֶבֶר;

עַל כֵּן שַׁבֵּחַ אָנֹכִי דַעְתֶּךָ (85)

כִּי לֹא יָשְׁלַם טִיב הָאָדָם – מִקֶּדֶם

וַעֲדֵי עַד – כִּבְאָב רִאשׁוֹן וּבְיֵשׁוּ.

עַתָּה, אִם לְדַבֵּר לֹא עוֹד אוֹסִיפָה, (88)

הֲלֹא תִפְתַּח בִּשְׁאֵלָתְךָ: "וְלָמָה

אָמַרְתָּ עַל שְׁלֹמֹה: לֹא קָם כָּמוֹהוּ?"

וּלְמַעַן הַבִּלְתִּי־בָרוּר יָבְרַר לָךְ, (91)

שְׁקֹל מִי הָיָה וְאֵי סִבָּה אִלְּצָתּוּ,

בִּקְרֹא לוֹ יָהּ “שְׁאַל”, חִשְׁקוֹ לַבִּיעַ? ³⁶⁰

לֹא יִתָּכֵן כִּי מִמִּלַּי לֹא בַנְתָּ (94)

כִּי הוּא מָלַךְ וְכִי בִקֵּשׁ לוֹ דַעַת

לְבַעֲבוּר יַשְׂגִּיא כְּבוֹדוֹ כְמֶלֶךְ,

וְלֹא לַכִּיר מִסְפַּר כָּל הַמֵּנִיעַ (97)

בִּשְׁמֵי מָרוֹם, אוֹ דַעַת אִם נוֹכִיחַ

מִנִּי הֶכְרֵחַ וּמֻתְנֵה הֶכְרֵחַ,³⁶¹

אוֹ אִם נָכְרַח מֵסֵב רִאשׁוֹן³⁶² לַנִּיחַ, (100)

אוֹ מְשֻׁלָּשׁ אִם עַל חֲצִי הָעֹגֶן

יוּשַׂם וְלֹא תִישַׁר זָוִית קָצֵהוּ.

וְאִם דְּבָרִי זֶה וְקוֹדְמָיו שָׁקָלְתָּ, (103)

תָּבִין כִּי חֵץ מְגַמָּתִי כִוַּנְתִּי

רַק לַחָכְמָה לִמְלֹךְ מֵאֵין כָּמוֹהָ;

תָּבִין מִלַּי “לֹא קָם”, כִּי לֹא תָחֹלְנָה (106)

כִּי אִם עַל מְלָכִים עוֹנְדֵי עֲטֶרֶת

כִּי הֵם רַבִּים, אַךְ הַטּוֹבִים יִיקָרוּ!

הַפְלֵה כָל זֹאת וְלִדְבָרַי תַּסְכִּימָה (109)

וְיִיף כֹּחָם גַּם אִם תִּכּוֹן דֵּעֶךָ

עַל זְקַן־אָבוֹת וְעַל חֲמוּד־יִשְׁעֵנוּ;

וִיהִי דְבָרִי עַל רַגְלְךָ עוֹפֶרֶת (112)

וּלְאַט־לְאַט תִּצְעַד כְּאִישׁ יָגֵעַ

עַד תַּעַן הֵן אוֹ לֹא עַל הַסָּתוּם לָךְ!

כִּי גַם בֵּין אֱוִילִים נֶחְשָׁב כְּבַעַר (115)

כָּל מִתְנַגֵּד וְכָל מַסְכִּים לְאֵמֶר

וְלֹא הִבְחִין כָּל צַעַד וְכָל שָׁעַל;

כִּי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת פַּחְזוּת הָרוּחַ (118)

נוֹטָה לְדֶרֶךְ הֲפוּכָה לָסֶגֶת,

וְהַהֶרְגֵּל יָחִישׁ לִכְבֹּל שִׂכְלֵנוּ! ³⁶³

מַה טּוֹב עָמֵל לָרִיק מֵאָץ לַשַּׁיִט (121)

לָדוּג אֱמֶת וְלֹא לָמַד הַמְּלֶאכֶת,

כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד כִּהְיוֹתוֹ לִפְנֵי זֶה!

עַל זֹאת יוֹרוּנוּ לֶקַח פַּרְמֵנִידֶס, (124)

מֵלִסּוּס, בְּרִיסוּס וְרַבִּים כָּהֵמָּה³⁶⁴

אֲשֶׁר נָסְעוּ מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה³⁶⁵.

כֵּן נוֹאֲלוּ גַם אַרְיוּס וְסַבֶּלְיוּס³⁶⁶ (127)

הֱיוֹת כַּחֲנִיתוֹת לְסִפְרֵי־קֹדֶשׁ

כִּי כֵן אֶת פְּנֵי הַמֵּישָׁרִים הֶעְקִימוּ³⁶⁷.

אִישׁ אַל יָאוּץ בְּמִשְׁפָּטוֹ לִבְטֹחַ (130)

כִּבְטֹחַ הָאוֹמֵד לִרְאוּת־הָעַיִן

יְבוּל הַשִּׁבֳּלִים עַד תִּגָּמַלְנָה!

כִּי כְבָר רָאִיתִי קוֹץ, בְּכָל הַחֹרֶף (133)

נוֹשֵׂא דַרְדַּר יָבֵשׁ וּבְלוּיֵי שָׁיִת,

וְאַחַר כֵּן צָץ עַל רֹאשׁוֹ הַוֶּרֶד;

וְצִי רָאִיתִי אָץ יָשָׁר, בּוֹטֵחַ, (136)

עוֹבֵר גֵּאֶה כָל מִשְׁבְּרֵי הַשֶּׁטֶף

וְיִשָּׁבֵר אַךְ לַנָּמָל יַגִּיעַ!

אַל יַאֲמִינוּ כָל מָרְטִין וּבֶּרְטָה³⁶⁸, (139)

רוֹאֵי אִישׁ זֶה גּוֹנֵב, זֶה גּוֹמֵל־חֶסֶד,

כִּי כְבָר רָאוּ שִׁפְטָם בְּסוֹד הַנֶּצַח:

כִּי זֶה יוּכַל עֲלוֹת וְזֶה לָרֶדֶת!' (142)

 

שיר אַרְבָּעָה עָשָׂר    🔗

סיום. הקדושים בחיי הנצרות. הכוכב מאדים (מארס). הלוחמים לשם שמים, בצורת צלב.

בֵּין הַמֶּרְכָּז לַחוּג, הֵנָּה וָהֵנָּה, (1)

בִּכְלִי עָגֹל גַּלֵּי מֵימָיו יָנוּעוּ

כְּהִדָּפְקוֹ בַכֹּתֶל אוֹ בַתָּוֶךְ.

מָשָׁל זֶה עַל דַּעְתִּי עָלָה לְפֶתַע (4)

בִּגְמֹר לָשֵׂאת אֶת לֶקַח דִּבּוּרֶיהָ

שַׁלְהֶבֶת חַיֵּי־תּוֹמָס הַמְפֹאֶרֶת;

כִּי כֵן דָּמָה לְחִלּוּפֵי הַסִּיחַ (7)

בֵּינוֹ לְבֵּיאַטְרִיקְסְ אֲשֶׁר הוֹאִילָה

כֹּה אַחֲרָיו לִפְתֹּחַ אֲמָרֶיהָ:

'אִישׁ זֶה זָקוּק (וְלֹא שָׁאַל עַד הֵנָּה) (10)

לֹא בִדְבָרִים וְלֹא בַמַּחֲשֶׁבֶת)

לָרֶדֶת עַד עָמְקֵי אֱמֶת אַחֶרֶת:

אֱמֹר לוֹ אִם הָאוֹר, מֶנְהוּ פוֹרַחַת (13)

הֲוָיַתְכֶם, יִשְׁאַר אִתְּכֶם לָנֶצַח,

לָעַד בּוֹעֵר בְּלַהֲטוֹ כְעָתָּה;

וְאִם יִשְׁאַר, אֱמֹר אֵיךְ, עֵת תָּשׁוּבוּ (16)

לְהִלָּבֵשׁ בְּגוּף, לֹא תְיַגֵּעַ

אֶת כֹּחַ רְאוּתְכֶם חַדּוּת הַלָּהַט?'

כְּמוֹ, בִּרְבוֹת פִּתְאֹם חֶדְוַת הָעֹנֶג, (19)

רוֹקְדֵי בְחוּג יֻדְּחוּ וְיִמָּשֵׁכוּ

וְשִׁיר יַגְבִּירוּ וְנוֹעָם יַעְלִיזוּ –

כֵּן נֹכַח הַחִנּוּן עֲנַו־הָרוּחַ (22)

הֶרְאוּ מָשׂוֹשׂ חָדָשׁ הוֹגֵי הַקֹּדֶשׁ

גַּם בַּמָּחוֹל גַּם בְּקִסְמֵי הַזֶּמֶר.

כָּל הָאָבֵל כִּי פֹה נָמוּת לְמַעַן (25)

נִחְיֶה בָּרוֹם, שָׁם לֹא רָאָה מַה טֹּבוּ

גִּשְׁמֵי הַנֵּצַח מְחַיֵּי הַנֶּפֶשׁ.

לַחַד־תְּרֵין־תְּלָת³⁶⁹ הַחַי לָעַד, בַּל יֶרֶף (28)

לִמְלֹךְ בִּתְלָת־וּתְרֵין־וְחַד, לַכֹּחַ

הַלֹּא־מֻקָּף וְכֹל־מַקִּיף, לָרִיעַ

שִׁלְּשׁוּ עַתָּה כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ (31)

שירָם בְּלַחַן הוֹד עַד אֵין כָּמוֹהוּ

שָׂכָר שָׁוֶה כִּגְמוּל כָּל מַעַשׂ ישֶׁר.

וּבַנְּהָרָה, רַבַּת זִיו יָהּ, שָׁמָעְתִּי, (34)

בִּקְטַן שְׁנֵי הַזֵּרִים, קוֹל מֶלֶל נַחַת³⁷⁰

כִּדְבֹב, אוּלַי, צִיר־אֵל אָז אֶל מָרִיָּה,

וְסָח: 'כָּל עוֹד יֶאְרַךְ הֶחָג בָּעֵדֶן, (37)

תּוֹסִיף הָאַהֲבָה הַמַּזְהִירַתְנוּ

לַקְרִין לְבוּשׁ שַׁלְהֶבֶת זוֹ סְבִיבֵנוּ;

וְהוּא בָהִיר כְּפִי חֶרְדַּת רוּחֵנוּ (40)

אֲשֶׁר לְפִי אוֹן רְאוּתָהּ גּוֹבֶרֶת

כְּכָל אֲשֶׁר מַעַל זְכוּתָהּ חֻנַּן לָהּ³⁷¹;

כְּשׁוּב גּוּפֵנוּ מְקֻדַּשׁ־הַהֶדֶר (43)

לָקוּם בִּלְבוּשׁ, כֵּן יִרֶב חֵן דְּמוּתֵנוּ

כִּי אָז תָּשְׁלַם בִּכְלִיל כָּל סְגֻלּוֹתֶיהָ³⁷²;

וְכֵן יִגְדַּל הַשַּׁי בּוֹ מְזַכֵּנוּ (46)

בִּמְנַת אוֹרָה חַיָּה אֲבִי כָל אשֶׁר,

אוֹרָה אֲשֶׁר לִרְאוֹת בּוֹ תַכְשִׁירֵנוּ;

הֲלֹא אֲזַי תִּגְבַּר חָזוּת עֵינֵינוּ, (49)

יִגְבַּר הַלַּהַט הַמֻּצָּת מִמֶּנָּה,

יִגְבַּר הַזִּיו אֲשֶׁר מֶנְהוּ נוֹבֵעַ.

אַךְ כַּפֶּחָם אֲשֶׁר מַתִּיז שַׁלְהֶבֶת (52)

וּבְנֹגַהּ זָהֳרוֹ גּוֹבֵר עָלֶיהָ

עַד כִּי יִכּוֹן בְּתוֹךְ אִשָּׁהּ מַרְאֵהוּ –

כֵּן עַל הַנּוּר, אֲשֶׁר עַתָּה עוֹטְרֵנוּ (55)

כְּבָר פֹּה, תִּגְבַּר יִפְעַת מַרְאֵה גוּפֵנוּ

אֲשֶׁר כָּל יוֹם הָאָרֶץ מְכַסָּתּוּ;

אַף לֹא יוּכַל נוּר זֶה לְהַלְאוֹתֵנוּ, 58

כִּי יֶחֶזְקוּ אֶבְרֵי הַגּוּף כֻּלָּהַם

מוּל כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יוּכַל שַׂמְּחֵנוּ'.

וּשְׁתֵּי הַמַּקְהֵלוֹת זְרִיזוֹת נִרְאוּ לִי (61)

יַחְדָּו עֲנוֹת ‘אָמֵן’ וְכֵן הֵעִידוּ

כִּי לְגוּפָן הַמֵּת רוּחָן נִכְסֶפֶת,

אִם לֹא לְמַעֲנָן, אוּלַי לְמַעַן (64)

אִמּוֹת, אָבוֹת וְכָל אֲשֶׁר חָמָדוּ

בְּטֶרֶם הֵהָפְכָן לַבּוֹת אוֹר־נֶצַח!

וּרְאוּ, שָׁוֶה בְּטָהֳרַת הַזֹּהַר, (67)

שָׁם אוֹר חָדָשׁ עָלָה סְבִיב שְׁנַיִם אֵלֶּה

כַּחֲגוֹרַת הַשַּׁחַר הַבּוֹקֵעַ.³⁷³

וְכַזִּקִּים בְּהֵעָרֵב הַנֶּשֶׁף (70)

לְאַט צָצִים בָּרוֹם וְלֹא נַבְחִינָה

אִם הֵם אוֹר חַי אוֹ אֲחִיזַת עֵינַיִם –

כֵּן הֲוָיוֹת מְחֻדָּשׁוֹת רָאִיתִי (73)

כְּזֵר סוֹבֵב לְמַעְלָה מִן הַשְּׁנַיִם

אֲשֶׁר אֶת מַבָּטַי מָשְׁכוּ עַד הֵנָּה.

רוּחַ קְדוֹשָׁה זִקֵּי אֱמֶת מַתֶּזֶת! (76)

אֵיךְ פֹּה פִתְאֹם בְּלַהֲטֵךְ הוֹפַעַתְּ

עַד כִּי נֻצְּחוּ עֵינַי וְלֹא יָכְלוּ לוֹ!

אַךְ בֵּיאַטְרִיקְסְ כֹּה עַלִּיזָה חִיְּכָה לִי (79)

וְכֹה יָפְתָה עֲדֵי כִּי אֶצְרְרֶנָּה

בַּחֶזְיוֹנוֹת לֹא יְחַיֵּם הַזֵּכֶר.

מִמֶּנָּה שָׁב אֶל מַבָּטַי הַכֹּחַ (82)

לְהֵעָלוֹת, וָאֵרֶא כִּי נִשֵּׂאתִי

עִם שָׂרָתִי לִזְבוּל מַגְבִּיהַּ אשֶׁר.

וְכִי לָעוּף הִגְבַּהְתִּי, הוֹכִיחוּנִי (85)

דִּיצַת פְּנֵי הַכּוֹכָב הַמִּתְלַקַּחַת³⁷⁴

וּנְגוֹהָתוֹ אֲשֶׁר אָדְמָה כִפְלָיִם.

וּלְיָהּ בְּכָל לֵבָב וּבַאֲרֶשֶׁת³⁷⁵ (88)

אֲשֶׁר שָׁוָה בַכֹּל, אִשֶּׁה הִקְרָבְתִּי³⁷⁶,

יָאֶה לַחֶסֶד בּוֹ עַתָּה הָשְׁפָּעְתִּי.

אֵשׁ עוֹלָתִי עוֹד מֵחֻבִּי לֹא פָגָה (91)

וּכְבָר יָדַעְתִּי כִּי צָלַח הַתַּחַן

וְכִי קִבְּלוּהוּ רַחֲמַי שָׁמָיִם;

כִּי נְהָרָה וְזִיו אָדֹם חָזִיתִי (94)

בְּקֶרֶב שְׁתֵּי קְרָנוֹת, עַד כִּי קָרָאתִי:

‘הוֹי אֵל עֶלְיוֹן, מָה אֶת יָפְיָן הִנְוֵיתָ!’ ³⁷⁷

וּכְמוֹ, נְקוּד אוֹר דַּל אוֹ אוֹר נֹגֵהַּ, (97)

יַלְבִּין בֵּין שְׁנֵי צִירֵי תֵבֵל הָאֹרַח

בִּנְהַר־דִּי־נוּר, גַּם נְבוֹנִים מַתְמִיהַּ –

כֵּן בְּעָמְקֵי זְבוּל־הַמַּאְדִּים חֻבָּרוּ (100)

כּוֹכְבֵי הָאוֹר לָאוֹת הַנַעֲרֶצֶת

אֲשֶׁר קַוֵּי רִבְעֵי־הַחוּג יַצִּיבוּ.³⁷⁸

פֹּה זִכְרוֹנִי אֶת יְכָלְתִּי מַכְנִיעַ, ³⁷⁹ (103)

כִּי מִן הַצְּלָב הַהוּא זָרַח כְרִיסְטוֹס,

וְאֵי מָשָׁל אֶמְצָא לוֹ כִּי אַחְבִּירָה?

אַךְ הַנּוֹשֵׂא צְלָבוֹ אַחַר כְרִיסְטוֹס³⁸⁰ (106)

עַל כֹּל הֶחְסַרְתִּי לִי יִמְחַל יוֹם יֵרֶא

בְּזֹךְ הַצְּלָב הַהוּא אֶת בְּרַק כְרִיסְטוֹס.

מִקֵּץ לְקֵץ וּמִן הָרֹאשׁ לַשֹׁרֶשׁ (109)

רִצְּדוּ זִקִּים³⁸¹ וְהִתְלַקְּחוּ בְלַהַט

עֵת נִפְגְּשׁוּ אוֹ זֶה עַל זֶה עָבָרוּ:

כֵּן יְשָׁרִים אוֹ עֲקֻמִּים יוֹפִיעוּ (112)

עַפְרוֹת־אָבָק, קְצָרִים אוֹ רַבֵּי־אֹרֶךְ,

לֵאִים, אָצִים וּמֵחֲלִיפֵי־תֹאַר,

נָעִים עַל קַו הַקֶּרֶן הַדּוֹקֶרֶת (115)

אֶת הַמֵּצַל³⁸² אֲשֶׁר מָגֵן שָׂמוּהוּ

בְּדַעַת וְכִשְׁרוֹן יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

וּכְמוֹ בְרֹב נִימִים כִּנּוֹר וָנֵבֶל (118)

נִגּוּן יַמְתִּיקוּ אֲחִידֵי־הַלַּחַן

בְּטֶרֶם צְלִילֵיהֶם תַּבְחִין הָאֹזֶן –

כֵּן הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר מוּלִי הִבְרִיקוּ (121)

רָקְמוּ סָבִיב לַצְּלָב נִגּוּן וָזֶמֶר

כּוֹבְשֵׁי לִבִּי אַף אִם קוֹלָם לֹא בָנְתִּי.

אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי הֶאְדִּירוּ שֶׁבַח, (124)

כִּי קוֹל אֵלַי גֻּנַּב: ‘עוּרָה, נַצֵּחָה’,

כִּלְאִישׁ אֲשֶׁר מִבְּלִי לָבִין שׁוֹמֵעַ.

וּמִצְּלִילֵי הַשִּׁיר שָׂבַעְתִּי אָהַב, (127)

אֲשֶׁר עַד כֹּה דָּבָר לֹא מְשָׁכַנִי

בַּעֲבוֹתוֹת עֶדְנַת־חִבָּה כָּמוֹהוּ.

אוּלַי מִלַּי כְּנוֹעָזוֹת תָּרְאֶינָה (130)

עַל הִמָּנְעִי מִשִּׁיר עֵינֵי הַיֶּפַע³⁸³,

בָּהֶן, מִדֵּי אֶרְאֵן, חִשְׁקִי יָנוּחַ;

אַךְ הַזּוֹכֵר כִּי מְעַצְּבֵי כָל יֹפִי (133)

בְּרוּחַ חַי, כִּגְדֹל רוּמָם יָעֹזּוּ³⁸⁴,

וְכִי עֲדֶן אֶל אֵלֶּה לֹא פָנִיתִי –

הוּא יְצַדְּקֵנִי עַל כִּי הֶאְשַׁמְתִּנִי (136)

לְהַצְדִּיקִי, וְקשְׁטְ יִרְאֶה כִּי סָחְתִּי,³⁸⁵

כִּי לֹא כִחַשְׁתִּי אֶת קְדֻשּׁוֹת הָעֹנֶג

אֲשֶׁר כַּעֲלוֹתָן כֵּן תִּטָּהַרְנָה. (139)

 

שיר חֲמִשָּׁה עָשָׂר    🔗

בכוכב מאדים. קאצ’אגוידא משבח את חיי פירנצי הקדומה.

רָצוֹן מֵיטִיב אֲשֶׁר תָּמִיד נוֹבֵעַ (1)

מִמֶּנּוּ אַהַב נְדִיבֵי הָרוּחַ –

כִּנְבֹעַ מִן הָרַע צָרוּת־הָעָיִן –

שָׂם הַס לְצוּף הַנֶּבֶל וְהִרְגִּיעַ (4)

נִימֵי³⁸⁶ קְדֻשַּׁת הַשִּׁיר אֲשֶׁר אֶת אֵלֶּה

יְמִין שַׁדַּי מוֹתַחַת וּמַתֶּרֶת.

אֵיךְ מֵחִנּוּן יָשָׁר אָזְנָם יַעְלִימוּ (7)

הַהֲוָיוֹת אֲשֶׁר לִדֹּם הִסְכִּימוּ

לְבַעֲבוּר לְחַלּוֹתָם יִתְּנוּנִי? ³⁸⁷

אָכֵן יָאֶה יְגוֹן אֵין קֵץ לַנֶּפֶשׁ (10)

אֲשֶׁר בִּרְדֹף חֶמְדֵי שָׁעָה חוֹלֶפֶת

אֶת טוּב הָאַהֲבָה הַזֹּאת מַפְסֶדֶת.

כְּמוֹ בְטָהֳרֵי שַׁלְוַת רָקִיעַ (13)

יֵשׁ וְתִזְנֹק לַבָּה פִּתְאֹם לְפֶתַע

וְתַךְ בַּסַּנְוֵרִים אֶת עֵין רוֹאֶהָ,

כִּבְרַק כּוֹכָב מֵמִיר שִׁבְתּוֹ לְמָעְלָה – (16)

אֶפֶס כִּי בַחֶלְקָה בָּהּ תִּתְלַקֵּחַ

לֹא יֵעָדֵר אַף אוֹר, וְהִיא חוֹלֶפֶת –

כֵּן מִן הַזְּרוֹעַ הַשְּׁלוּחָה יָמִינָה (19)

נִתַּז עַד לַהֲדוֹם הַצְּלָב שְׁבִיב־נֹגַהּ³⁸⁸

מֵאֲגֻדַּת־אוֹרוֹת הַמַּפְאִירַתּוּ.

אַף מֵרְבִידָהּ לֹא סָרָה הַבָּרֶקֶת, (22)

אַךְ אוֹרָתָהּ פָּשְׁטָה בַקַּו, קוֹרֶנֶת

כְּעֵין הָאֵשׁ מִבַּעַד זֹךְ הַשָּׁיִשׁ:

כֵּן אָז, הוֹגֵה חִבָּה, חָשׁ צֵל אַנְכִיסֵיס – (25)

אִם לְאֵמוּן רָאוּי אַבִּיר שִׁירֵינוּ –

בַּחֲזוֹתוֹ אֶת בְּנוֹ בְּגֵיא אֶלִיסְיוּם³⁸⁹.

O sanguis meus, o superinfusa ³⁹⁰ (28)

Gratia Dei! Sicut tibi, cui

Bis unquam coeli ianua reclusa?³⁹¹³⁹²

כֹּה סָח הָאוֹר וְאֶל קוֹלוֹ נִמְשָׁכְתִּי, (31)

וְאָז אֶל שָׂרָתִי הִפְנֵיתִי עַיִן

וּמִזִּיוָם, גַּם פֹּה גַּם שָׁם, נִדְמֵיתִי:

כִּי בְעָמְקֵי עֵינָהּ צָץ אוֹר זוֹרֵחַ (34)

וַיְהִי לִי כִּבְעֵינַי עַתָּה נָגַעְתִּי

מוֹסְדוֹת יִשְׁעִי וִיסוֹד חֶלְקִי בָעֵדֶן.

וּבְעַיִן עַלִּיזָה וּבְקוֹל שָׂמֵחַ (37)

הוֹסִיף הָרוּחַ עַל רֵאשִׁית הַסִּיחַ

מִלִּים אוֹתָן מֵרֹב עָמְקָן לֹא בָנְתִּי;

וְלֹא בְכַוָּנָה נִסְתַּר מִמֶּנִּי (40)

כִּי אִם מֵאֹנֶס, כִּי דֵעָיו הִמְרִיאוּ

אֶל עֵבֶר מִמַּטְּרַת חִצֵּי בְנֵי־מָוֶת.

אַךְ כַּאֲשֶׁר מֵעֹז חִבָּה בוֹעֶרֶת (43)

הִנְמִיכָה קֶשֶׁת דִּבּוּרָיו לְמַעַן

תִּירֶה לִקְרַאת מַטְּרַת שִׂכְלֵנוּ־אָנוּ –

הָיְתָה רֵאשִׁית מִלָּיו אֲשֶׁר הֵבָנְתִּי: (46)

'הֱיֵה בָרוּךְ, קָדוֹשׁ אֶחָד בַּשְּׁלשֶׁת³⁹³,

כִּי עַל זַרְעִי חֶסֶד כֹּה חַי שָׁפָכְתָּ!'

וְעוֹד: 'כִּסּוּף יָשָׁן וְרַב תּוֹחֶלֶת³⁹⁴, (49)

שָׁאוּב מִקְּרִיאָתִי גְּוִילֵי הַסֵּפֶר³⁹⁵,

בּוֹ לֹא יוּמַר לָעַד שָׁחֹר אוֹ לֹבֶן,

הִשְׂבַּעְתָּ, בְּנִי, בְּקֶרֶב לֵב הַזֹּהַר (52)

מֶנְהוּ יוֹצֵא קוֹלִי! בְּרוּכָה הָאֵשֶׁת

אֲשֶׁר לְרוּם עוּפְךָ שָׂמָה כְנָפֶיךָ!

חָשַׁבְתָּ כִּי נִגְלִים לִי רַעְיוֹנֶיךָ (55)

מֵאַב־שְׂכָלִים, כִּנְבֹעַ לַיּוֹדֵעַ

מִן הָאֶחָד הַחֲמִשָּׁה וָשֵׁשֶׁת³⁹⁶;

עַל כֵּן לֹא שְׁאִלְתַּנִי מִי אָנֹכִי 58

וּמַה מִּכָּל עֵדָה זוֹ הָעוֹלֶצֶת

מַרְבֶּה אוֹרִי חֶדְוָה לִקְרַאת פָּנֶיךָ?

דַּעְתְּךָ צָדְקָה, כִּי בַחַיִּים הָאֵלֶּה (61)

תַּלְמִיד וָרַב יַחְדָּו בָּרְאִי³⁹⁷ יַבִּיטוּ,

בּוֹ רַעְיוֹנְךָ, עַד הִכַּרְתּוֹ, יָצָקְתָּ.

וּלְבַעֲבוּר בִּשְׁלֵמוּתָהּ תַּבְקִיעַ (64)

חִבָּה קְדוֹשָׁה, בָּהּ בְּחָזוּת בַּל תֶּרֶף

אֵעוֹר, כִּי תַצְמִיאֵנִי עֶדְנֵי חֵשֶׁק –

יִצְהַל קוֹלְךָ, גָּלוּי, עַלִּיז, בּוֹטֵחַ, (67)

יְגַל אֶת רְצוֹנְךָ, יְגַל חִשְׁקֶךָ,

וּתְשׁוּבָתִי לַכֹּל מֵרֹאשׁ נִגְזָרָה!'

וָאֵפֶן אֶל גְּבִרְתִּי אֲשֶׁר שְׁמֵעַתְנִי (70)

לִפְנֵי דַבְּרִי, וְלִי הִצְהִילָה שַׂחַק

אֲשֶׁר הִרְחִיב אֶת כְּנַף חִשְׁקִי כִפְלַיִם,

וָאֶפְתַּח פִּי: 'הַיֵּצֶר וְהַדַּעַת (73)

בָּכֶם הָיוּ שְׁוֵי הַמִּשְׁקָל בָּרֶגַע

בּוֹ אֶת שִׁוְיוֹן רִאשׁוֹן עֵינְכֶם הִבִּיטָה;

כִּי בַחַמָּה אֲשֶׁר בָּכֶם מַבְעֶרֶת (76)

גַּם חֹם גַּם זֹהַר, כֹּה מַפְלִיא הַשֹּׁוִי

עַד אֵין מָשָׁל לַמְשִׁיל לְדֹק הַפֶּלֶס;

אֶפֶס בִּבְנֵי־תְמוּתָה רָצוֹן וָדֵעַ – (79)

בִּגְלַל סִבָּה אֲשֶׁר לָכֶם מוּדָעַת –

שׁוֹנִים בְּעֹז כְּנָפָם זֶה מִמִּשְׁנֵהוּ;³⁹⁸

וּכְבֶן תְּמוּתָה גַּם אָנִי, מְעִיקֵנִי (82)

אִי־שִׁוְיוֹן זֶה, עַל כֵּן בִּלְבָד בַּנֶּפֶשׁ

אוֹדֶה עַל בִּרְכַּת־אָב בָּהּ קִדַּמְתַּנִי;

וַאֲחַלְּךָ, הַלֶּשֶׁם הַמַּשְׁבִּיחַ (85)

מַחְרֹזֶת זוֹ, בְּזִיו כְּבוֹדָהּ מַבְרֶקֶת,

וּבְהוֹדָעַת שִׁמְךָ נָא לְשַׂבְּעֵנִי!'

'הֶאָח חָטְרִי, אֲשֶׁר גַּם בְּכַתְּרִי לָךְ (88)

בְּךָ שָׂמַחְתִּי, שָׁרְשְׁךָ הָיִיתִי!'

קוֹלוֹ בְּפֶתַח נְאוּמוֹ עָנַנִי

וְאָז הוֹסִיף: 'אֲשֶׁר עַל מִשְׁפַּחְתֶּךָ³⁹⁹ (91)

הוֹרִישׁ אֶת שְׁמוֹ, וּמְאַת שָׁנִים וָמַעְלָה

עֲדֶן סוֹבֵב מֵסַב תַּחְתּוֹן בַּגֶּבַע⁴⁰⁰,

הוּא בְנִי הָיָה וְאַב אֲבִי אָבִיךָ⁴⁰¹; (94)

אָכֵן יָאֶה כִּי אֶת גְּזֵרַת הַסֵּבֶל

לוֹ תְקַצֵּר בְּשֶׁפֶר מַעֲשֶׂיךָ! ⁴⁰²

פְיוֹרֶנְצָה אָז, תּוֹךְ עַתִּיקוּת הַכֹּתֶל⁴⁰³, (97)

אֲשֶׁר עַד כֹּה מוֹדִיעַ שְׁעוֹתֶיהָ⁴⁰⁴,

שָׁכְנָה שְׁלֵוָה, זַכָּה, מַצְנַעַת־לֶכֶת;

לֹא עֲנָקוֹת בָּהּ, לֹא נִזְרֵי עֲטֶרֶת, (100)

לֹא קִשּׁוּטֵי נָשִׁים, לֹא נוֹי הַחֵשֶׁב

הָדוּר יוֹתֵר מֵהָאִשָּׁה עִנְּדָתּוּ!

וְלֹא בְהִוָּלְדָהּ הִטִּילָה פַחַד (103)

הַבַּת בָּאָב, כִּי כַּשָּׁנִים כַּמֹּהַר

אָז לֹא עָבְרוּ עֲלֵי מִדַּת הַקֶּצֶב! ⁴⁰⁵

לֹא אַרְמוֹנִים רֵיקִים מֵאֵין גָּרִים בָּם! ⁴⁰⁶ (106)

לֹא בָא עַד שָׁם סַרְדָּנַפַּל עֲדֶנָה⁴⁰⁷

לַרְאוֹת הָאוֹצָרוֹת שְׁמוּרִים בְּסֵתֶר!

לֹא מֵהַר מָלוֹ רָם אוּצֶ’לַּטוֹיוֹ (109)

הַרְכֶם, אֲשֶׁר כַּעֲלוֹתוֹ בַּהֶדֶר

סוֹפוֹ גַם לְהַפְלִיא בְּרִדְתּוֹ מָטָּה! ⁴⁰⁸

אֶת בֶּלִּינְצ’וֹן⁴⁰⁹, חֲגוּר עוֹרוֹת וָעֶצֶם, (112)

רָאִיתִי רוּץ, וּמִמַּרְאָה סוֹבֶבֶת

אִשְׁתּוֹ וְלֹא שָׂמָה בַפּוּךְ עֵינֶיהָ!

וָאֵרֶא אֶת בֶּן־וֶקְיוֹ וְאִישׁ־נֶרְלוֹ⁴¹⁰ (115)

עוֹד בְּחֶלְקָם בִּלְבוּשׁ עוֹרוֹת יִשְׂמָחוּ,

וּנְשֵׁי בֵיתָם בַּפֶּשֶׁת וּבַפֶּלֶךְ!

אַשְׁרֵי חֶלְקָן, כִּי לְכֻלָּן נָכוֹנוּ (118)

קִבְרֵי אָבוֹת, וּבְמִטּוֹתָן עֲדַיִן⁴¹¹

בִּגְלַל צָרְפַת כַּעֲגוּנוֹת לֹא בָלוּ! ⁴¹²

מִי, נָדְדָה שְׁנָתָהּ עַל יַד הָעֶרֶשׂ (121)

וּלְנִחוּמִים זִמְּרָה בְּנִים הַלָּחַשׁ⁴¹³,

בּוֹ לֵב הוֹרִים רֵאשִׁית שִׂמְחָה יוֹדֵעַ!

מִי, בְּמָשְׁכָהּ עַל הַכִּישׁוֹר חוּטֶיהָ, (124)

מִשְׁלֵי סִפּוּר לִבְנֵי בֵיתָהּ הִנְעִימָה

עַל טְרוֹיָא, עַל פִיאֵסוֹלֵי וְרוֹמִי!

תָּמְהָה כָל נֶפֶשׁ בַּיָּמִים הַלָּלוּ (127)

לְלַפּוֹ סַלְטֶרֶלּוֹ וּלְצַ’נְגֶּלָּה

כִּלְצִ’ינְצִ’ינָטוֹ וּלְקוֹרְנִלְיָה עָתָּה! ⁴¹⁴

אֶל קֵן כֹּה רַב שַׁלְוָה, אֶל חַיֵּי קֶרֶת (130)

כֹּה רַבָּתִי שְׁלוֹם יְדִידוּת יוֹשְׁבֶיהָ,

אֶל חִין מִשְׁכָּן כֹּה טוֹב וְכֹה בוֹטֵחַ,

מָרִיָּה, לְצִוְחוֹת אִמִּי⁴¹⁵, שָׂמָתְנִי, (133)

וּבְמִקְדַּשְׁכֶם, עַתִּיק דּוֹרוֹת⁴¹⁶, הָטְבַּלְתִּי

יַחְדָּו לִהְיוֹת נוֹצְרִי וְקַצַ’גְוִידָא.

אַחַי הָיוּ מוֹרוֹנְטְ וְאֵלִיסֵיאוֹ; (136)

מֵעֵמֶק נַחַל פּוֹא⁴¹⁷ אִשְׁתִּי בָאָתְנִי,

אֲשֶׁר מִמֶּנֶּה שֵׁם בֵּיתְךָ נָחָלְתָּ.⁴¹⁸

וְנַעְתִּי בְעִקְּבוֹת קוֹנְרַד הַמֶּלֶךְ⁴¹⁹, (139)

וְהוּא בְחֵשֶׁב אַבִּירָיו אִזְּרָנִי:

כֹּה שֶׁפַע מַעֲשַׂי עָלָיו חִבְּבָנִי;

אִתּוֹ יָצָאתִי דּוּן מִשְׂפַּח הַשֵּׁבֶט (142)

אֲשֶׁר בָּנָיו, בְּחֵטְא כָּמְרֵי הָעָוֶל⁴²⁰,

שׁוֹסִים אֶתְכֶם וְאֶת גְּבוּלְכֶם יַשִּׂיגוּ;

וְשָׁם, בִּידֵי הָעָם לִמּוּד הַזָּעַם, (145)

חֻלַּצְתִּי מֵחַיֵּי עוֹלַם הַכֶּזֶב,

בּוֹ הָעֶדְנָה נַפְשׁוֹת רַבִּים הִשְׁחִיתָה,

וּמִיסוּרִים עַד שֶׁלֶו זֶה נִשֵּׂאתִי!' ⁴²¹ (148)

 

שיר שִׁשָּׁה עָשָׂר    🔗

דאנטי מתפאר ביחוסו. הוא שואל מפי קאצ’אגוידא על חיי פירנצי העתיקה.

השחתת פירנצי בגלל המהגרים אליה מן הנכר. משפחות פירנצי העתיקות אשר ירדו מגדולתן או נהרסו. קינות על חלוקת אנשי העיר בין הגולפים והגיבלינים.

הוֹי אֲצִילוּת דָּמֵנוּ הַקְּלוֹקֶלֶת! (1)

אִם יִתְגָּאוּ בָךְ הַדָּרִים לְמַטָּה

בִּנְאוֹת עוֹלָם בּוֹ נֶחֱלַשׁ יִצְרֵנוּ –

עַל זֹאת לֹא עוֹד אוֹסִיף עַתָּה לִתְמֹהַּ, (4)

כִּי גַם בִּמְקוֹם לֹא יְעֻוַּת חִשְׁקֵנוּ,

לֵאמֹר בִּשְׁמֵי מָרוֹם, בָּךְ הִתְפָּאָרְתִּי!

אַתְּ אַךְ שִׂמְלָה לְהִקָּצֵר נִתֶּנֶת; (7)

וְאִם יוֹם יוֹם עָלֶיהָ לֹא יוֹסִיפוּ,

הַזְּמַן בַּמִּסְפָּרַיִם יְסִבֶּנָּה! ⁴²²

בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד אֲשֶׁר הִנְהִיגָה רוֹמִי (10)

אוּלָם זְנָחָהּ עַמָּהּ, דְּבָרַי חִדָּשְׁתִּי,⁴²³

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ מֵרֹחַק־מָה הִקְשִׁיבָה

וְצִחֲקָה וְנִדְמְתָה לָאֵשֶׁת (13)

אֲשֶׁר הִשְׁתַּעֲלָה, כִּדְבַר הַסֵּפֶר,

בַּחֲזוֹתָהּ רֵאשִׁית חַטֹּאות גִ’ינֶבְרָה⁴²⁴.

‘הוּא אֲדוֹנִי וְהוּא אָבִי’, אָמָרְתִּי, (16)

'הוּא מְעוֹרֵר בִּי דְרוֹר אֵלָיו לָסִיחַ,

הוּא מְשַׂגְּבֵנִי אֶל מֵעַל מִמֶּנִּי!

בִּמְאַת זְרָמִים נַפְשִׁי חֶדְוָה מָלֵאָה (19)

וְתַעֲלֹץ, שָׂשָׂה לִגְבוּרוֹתֶיהָ

לָשֵׂאת אֶת שִׁפְעָתָם מִבְּלִי לִפְקֹעַ!

וְיוֹאֶל־נָא טוּבוֹ לְהוֹדִיעֵנִי (22)

מִי אֲבוֹתָיו הָיוּ וְאֵיךְ בָּאָרֶץ

בְּיַלְדוּתוֹ צֻיְּנוּ שָׁנִים עָבָרוּ?

עַל עֵדֶר צֹאן־יְהוֹחָנָן⁴²⁵ יְתַן־נָא: (25)

אֵיךְ אָז גָּדַל וּמִי נוֹדַע לְשֶׁבַח,

רָאוּי עַל כֵּס נִשָּׂא וָרָם לָשֶׁבֶת?'

וּכְמוֹ, בִּנְשֹׁב רוּחוֹת, תִּבְעַר גַּחֶלֶת (28)

בְּלַהַט חַי, כֵּן פֹּה אוֹרַת הַזֹּהַר

לְשֵׁמַע חֲלַקּוֹת מִלַּי הִבְהִיקָה.

וְרַב, כִּגְדֹל יָפְיָהּ לִרְאוּת הָעָיִן, (31)

גַּם נֹעַם עֲרֵבוּת קוֹלָהּ, וַתָּעַן,

אַךְ לֹא בְנִיב שָׁגוּר בְּפִי דוֹרֵנוּ:⁴²⁶

'מִיּוֹם נִשְׁמַע בִּשְׁמֵי מָרוֹם קוֹל “אָוֵה”⁴²⁷, (34)

עַד יוֹם מֵרֶחֶם יוֹלַדְתִּי יָצָאתִי

אֲשֶׁר עָלְתָה אֶל יְשִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה,

מוֹנִים שְׁמוֹנִים וּמַחֲצִית הָאֶלֶף (37)

חָזְרָה לְגֹב אַרְיָהּ זֹאת הַשַּׁלְהֶבֶת,

תַּחַת רַגְלוֹ לְהַחֲלִיף אִשֶּׁיהָ;⁴²⁸

וְאָנֹכִי וַאֲבוֹתַי נוֹלַדְנוּ (40)

בִּקְצֵה הַשִּׁשִּׁיּוֹת, עָדָיו כָּל קַיִץ

אַלּוּף מֵרוֹצֵיכֶם מַקְדִּים לַגִּיעַ⁴²⁹.

וְרַב לְךָ עַל קַדְמוֹנַי לִשְׁמֹעַ, (43)

כִּי מִי הָיוּ וְאֵי מִזֶּה הִפְרִיחוּ –

יָאֶה כִּי אַחֲרִישׁ וְלֹא אַגִּידָה!

מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים לִמּוּדֵי־חֶרֶב (46)

בֵּין מַרְסְ לִכְנֶסֶת הַמַּטְבִּיל⁴³⁰, מָנִינוּ

כְּחֵלֶק חֲמִישִׁי מִבְּנֵי דוֹרֶךָ⁴³¹;

אַךְ הָאֻמָּה אֲשֶׁר עַתָּה בְלָלוּהָ (49)

גֵּרֵי פִיגִינֵה, קַמְפּוֹ וְצֶ’רְטַלְדּוֹ⁴³²,

עַד אַחֲרוֹן הָעֲמֵלִים טָהֵרָה!

מַה טּוֹב לָכֶם לוּ שִׁכְנֵיכֶם נִשְׁאָרוּ (52)

כָּל אֵלֶּה הַשְּׁבָטִים, וְלוּ עֲדַיִן

הָיָה גְבוּלְכֶם טְרֶסְפְּיָנוֹ וְגַלֻּצּוֹ⁴³³

מִלְּהַקִּיפָם עַד יַדְאִיבְכֶם בַּצַּחַן (55)

הָאִישׁ מֵאָגוּלְיוֹן אוֹ זֶה מִסִּינְיָה⁴³⁴,

לוֹטְשֵׁי עֵינָם לְכָל מִשְׂפָּח וָשֹׁחַד!

לוּ כַת הַמַּעַל, מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ, 58

הָיְתָה לְקֵיסָרָהּ לֹא אֵם חוֹרֶגֶת

כִּי אִם כָּאֵם לִבְנָהּ שׁוֹמֶרֶת חֶסֶד⁴³⁵ –

הוּשַׁב הַגֵּר אֲשֶׁר בִּנְאוֹת פְיוֹרֶנְצָה (61)

מַחְלִיף מָעוֹת בַּשּׁוּק, אֶל סִימִיפוֹנְטֵי⁴³⁶,

בָּהּ נָד אֲבִי אָבִיו פּוֹשֵׁט יָדָיִם;

וְעוֹד הָיָה הַר מוֹרְלוֹ לִבְנֵי קוֹנְטִי⁴³⁷ (64)

וּבֵית בְּנֵי צֶ’רְקִי עוֹד בִּתְחוּם אָקוֹנֵי⁴³⁸

וּבְעֵמֶק גְּרֶוֶה בֵּית בּוּאוֹנְדֶלְמוֹנְטֵי! ⁴³⁹

תָּמִיד הָיָה עִרְבּוּב גִּזְעֵי בָנֶיהָ (67)

רֵאשִׁית הַהַשְׁחָתָה לִגְאוֹן הַקֶּרֶת

כְּמוֹ לַגּוּף הַעֲמָסַת הָאֹכֶל;

וְשׁוֹר עִוֵּר נוֹפֵל בְּיֶתֶר פַּחַז (70)

מִשֶּׂה עִוֵּר; גַּם חֶרֶב יֵשׁ בּוֹדֶדֶת

תֵּיטִיב וְתֶרֶב מֵחָמֵשׁ לִפְצֹעַ!

אֶת לוּנִי אִם תִּזְכֹּר וְאוֹרְבִּיסַלְיָה⁴⁴⁰, (73)

אֵיךְ נֶחֶרְבוּ וּבְעִקְּבוֹתָם כָּהֵמָּה

שָׁפְלוּ גַּם קְלוּסִיּוּם וְסִינִיגַלְיָה⁴⁴¹ –

לֹא יִפָּלֵא מֵאָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ (76)

אֵיךְ מִשְׁפָּחוֹת יָרְדוּ מֵרוּם הָעשֶׁר,

כִּי גַם לְהוֹד עָרִים בָּא קֵץ וָחֶדֶל!

כָּל עִסְקֵיכֶם נִתְּנוּ כָכֶם לַמָּוֶת, (79)

אַךְ יֵשׁ וְיֵעָלֵם מוֹתָם בְּיַעַן

שְׁנוֹתָם אָרְכוּ וְחַיֵּיכֶם קָצָרוּ!

וּכְמוֹ אֲשֶׁר סִבּוּב שְׁמֵי הַיָּרֵחַ (82)

לָעַד יֶחְשֹׂף וִיכַס חוֹפֵי הַמָּיִם,

כֵּן הַגּוֹרָל שָׁת לְקוֹרוֹת פְיוֹרֶנְצָה;

הִנֵּה עַל כֵּן מִלַּי אַל יַפְלִיאוּךָ (85)

בְּתַנּוֹתִי עַל רַבְרְבֵי יוֹשְׁבֶיהָ

אֲשֶׁר שִׁבְחָם שׁוּלֵי הַזְּמַן הִטְמִינוּ!

רָאִיתִי בְנֵי אוֹרְמַנִּי, אַלְבֵּרִיקִי, (88)

פִילִפִּי, גְּרֶצִ’י, אוּגִי, קָטֶלִּינִי,

בִּירִידָתָם, אִישִׁים יְדוּעֵי־שָׁעַר;

רָאִיתִי עֲשִׁירִים עַתִּיקֵי־יָחַשׂ, (91)

כְּבֵית סַנֶלָּה כֵּן מִשְׁפַּחַת אַרְקָא,

בּוֹסְטִיקִי, סוֹלְדַּנְיֵרִי וְאַרְדִּינְגִּי⁴⁴²;

וּמֵעֶבְרֵי הַשַּׁעַר, – בּוֹ הִכְבִּירוּ (94)

עַתָּה נִטְלֵי כָל חֵטְא, בְּגִידָה וָעָוֶל

עַד עוֹד מְעַט וְהַסִּירָה יַטְבִּיעוּ⁴⁴³, –

גָּדַל בֵּית רָוִינְיָן אֲשֶׁר שַׂר גְּוִידוֹ (97)

מִמֶּנּוּ בָא וְכָל אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ

יָרַשׁ לָשֵׂאת שֵׁם בֶּלִּינְצ’וֹן הַשּׁוֹעַ.⁴⁴⁴

כְּבָר אָז יָדַע לִמְשֹׁל מֶמְשֶׁלֶת צֶדֶק (100)

בֶּן פְּרֶסָה, וּבְבֵיתָם בְּנֵי גָּלִיגָיוֹ

אֶת הַנִּצָּב וְגֻלָּתוֹ הִזְהִיבוּ! ⁴⁴⁵

רָם הָעַמּוּד בִּבְרַק שָׁשַׁר צָבוּעַ⁴⁴⁶, (103)

גָּדְלוּ סַקֶטִּי, גַּלִּי וְסִיפַנְטִי,

וְהֵם אֲשֶׁר בִּגְלַל הַהִין הִסְמִיקוּ⁴⁴⁷;

נִשָּׂא הַשֵּׁבֶט, אָב לְבֵית קַלְפֻצִּ’י⁴⁴⁸, (106)

וּבְנֵי בֵית סִיצִיִּי וְאַרִיגֻצִּ’י

כְּבָר הֹעֲלוּ עֲלֵי כִסְאוֹת הַמּשֶׁל!

הוֹי מָה רַבִּים רָאִיתִי וְאָבָדוּ (109)

בְּשַׁחֲצָם, וּבְמַעֲשֵׂי תִפְאֶרֶת

פַּז־רִמּוֹנִים הֶאְדִּיר אֶת נוֹי פְיוֹרֶנְצָה⁴⁴⁹;

כָּהֶם עָשׂוּ אֲבוֹת יַלְדֵי הָאָוֶן (112)

הַזּוֹלְלִים לִשְׁמֹן בְּבֵית הַוַּעַד

מִתֹּם מִשְׂרַת כֹּהֵן עַד יְחַדְּשׁוּהָ⁴⁵⁰.

כַּת הַזֵּדִים – בְּאַף־דְּרָקוֹן יִרְדֹּפוּ⁴⁵¹ (115)

אֶת הַבּוֹרְחִים, וּכְשֶׂה תָמִים נִכְנָעוּ

לִפְנֵי מַרְאֵי כִיסָם אוֹ חֹד־שִׁנָּיִם –

אֲזַי עָלְתָה, אַךְ מִדַּלַּת הָאָרֶץ, (118)

עַד כִּי חָרָה לְאֻבֶּרְטִין דּוֹנָטוֹ

לְהִתְחַתֵּן, כִּרְצוֹן חוֹתְנוֹ, עִם אֵלֶּה⁴⁵²;

מִפְיֵסוֹלֵי יָרַד אָז קַפּוֹנְסַקּוֹ (121)

אֶל שׁוּק הַסּוֹחֲרִים, וְאִינְפַנְגָּטוֹ⁴⁵³

נוֹדַע בָּעִיר בֵּין סֹלֶת אֶזְרָחֶיהָ;

דְּבַר קשְׁטְ אַגִּידָה אַף כִּי הוּא מַתְמִיהַּ: (124)

אָז לַמָּבוֹא הַצַּר הוֹבִיל הַשַּׁעַר

אֲשֶׁר לוֹ שֵׁם נָתְנוּ לִכְבוֹד בֵּית־פֶּרָא! ⁴⁵⁴

הַשּׁוֹעַ הַנִּזְכָּר לְשֵׁם וָשֶׁבַח (127)

מִדֵּי שָׁנָה בַחֲגִיגוֹת תּוֹמַסּוּס

יִתְרוֹן זְכֻיּוֹת וְאַבִּירוּת הִנִּיחַ

לְכָל נוֹשְׂאֵי אוֹת קַל מֵהוֹד הַדֶּגֶל, (130)

וְלוּ הַיּוֹם יֵלֵךְ עִם עַם־הָאָרֶץ

הָאִישׁ הַמַּכְתִּירוֹ בִּזְהַב־עֲטֶרֶת! ⁴⁵⁵

גָּדַל בֵּית גְּוַלְטֶרוֹט וְאִמְפּוֹרְטוּנִי, (133)

וְעוֹד עֻזָּם יַרְבֶּה שַׁלְוָה גַם עָתָּה

אִלּוּ מִכָּל שָׁכֵן חָדָשׁ שְׁמָרוּהוּ;⁴⁵⁶

שָׂבַע כָּבוֹד – הוּא עִם קְרוֹבָיו – הַבַּיִת (136)

אֲשֶׁר מִלֵּא אֶתְכֶם מַדְוֶה וָבֶכִי

וּבְזַעַם לֵב צַדִּיק הִכְּכֶם עַד מָוֶת⁴⁵⁷,

וְשָׂם כָּלָה לְחַיֵּיכֶם בָּעֹנֶג; (139)

לָמָּה הִרְשַׁעְתָּ, בּוֹנְדֶּלְמוֹנְטְ, לִבְרֹחַ

מִשֵּׂאת בִּתּוֹ וְאֶת אוֹיְבָיו שִׂמָּחְתָּ? ⁴⁵⁸

יֵשׁ אֲבֵלִים וְהֵם שָׂמְחוּ שָׂמוֹחַ (142)

לוּ אֱלֹהִים הִשִּׂיאֲךָ אֶל אֵמָּה

בְּיוֹם רֵאשִׁית דָּרְכָה בָּעִיר רַגְלֶךָ! ⁴⁵⁹

אוּלָם יָאֶה לָאֶבֶן הַנִּפְסֶלֶת, (145)

עֲדֶן שׁוֹמְרָה הַגֶּשֶׁר, כִּי פְיוֹרֶנְצָה

בְּתֹם שְׁלוֹמָהּ לָהּ שֶׂה קָרְבָּן הִקְרִיבָה!

עִם חֶבֶר זֶה וַאֲחֵרִים כָּמוֹהוּ (148)

פְיוֹרֶנְצָה בְּבִטְחָה שׁוֹכְנָה רָאִיתִי

מֵאֵין דָּבָר מַדְמִיעַ אֶת עֵינֶיהָ;

עִם חֶבֶר זֶה רָאִיתִי אֶזְרָחֶיהָ (151)

בְּעשֶׁר וּצְדָקָה, וְלֹא נֶהְפָּכָה

עֲלֵי קָנָהּ הַדְרַת הַחֲבַצֶּלֶת

וְלֹא בְרִיב־הַמִּפְלַגּוֹת הֶאְדִּימָה!' ⁴⁶⁰ (154)

 

שיר שִׁבְעָה עָשָׂר    🔗

דאנטי שואל מאת קאצ’אגוידא על הגולה העתידה לו. תשובתו של קאצ’אגוידא. נבואתו על הגולה ועל אדיבותו של בית סקאליירי. נחמות ועצות.

כַּבֵּן אֲשֶׁר לִמַּד אָבוֹת לָסֶגֶת (1)

מִלַּעֲשׂוֹת חִשְׁקֵי בְנֵיהֶם – כָּמוֹהוּ

הַבָּא לְהִנָּחֵם מִדִּבַּת־עֶצֶב⁴⁶¹

אֶל קְלִימֵנֵי – הָיִיתִי, וַיָּבִינוּ (4)

לְמַצָּבִי גְּבִרְתִּי וְנֵר־הַקֹּדֶשׁ

אֲשֶׁר שִׁנָּה שִׁבְתּוֹ לְהַשְׂמִיחֵנִי.

עַל כֵּן גְּבִרְתִּי: ‘הוֹצֵא אֶת אֵשׁ חִשְׁקֶךָ’, (7)

אָמְרָה אֵלַי, 'לְבַעֲבוּר יַגִּיהַּ

מִמֶּנָּה בִּמְלוֹאוֹ חוֹתַם קְרָבֶיךָ!

לֹא כִי דְבָרְךָ יַרְחִיב יְדִיעָתֵנוּ, (10)

אַךְ כִּי תַסְכִּין אֶת צִמְאוֹנְךָ לַבִּיעַ

וְרֵעֲךָ יִמְזֹג לְךָ כּוֹסֶךָ!'

'צוּר מַחְצַבְתִּי אֲשֶׁר – כִּרְאוֹת שִׂכְלֵנוּ (13)

כִּי בִמְשֻׁלָּשׁ לֹא שְׁתֵּי כֵהוֹת תָּכְלָלְנָה –

אַתָּה, מַבִּיט אֶל הַנְּקֻדָּה בָּהּ יַחַד

כָּל הָעִתִּים כְּנוֹכְחוֹת תָּרְאֶינָה, (16)

תִּרְאֶה אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים בְּכֹחַ

בְּטֶרֶם בּוֹא הִתְגַּלּוּתָם בְּפֹעַל! ⁴⁶²

עֵת עִם וִירְגִיל אֲזַי עֲלֵי הַגֶּבַע, (19)

זֶה הַמְרַפֵּא אֶת הַנְּשָׁמוֹת, עָלִיתִי,

גַּם עֵת יָרַדְתִּי אֶל עוֹלַם הַשָּׁחַת –

דְּבָרִים קָשִׁים עַל עֲתִידִי שָׁמָעְתִּי⁴⁶³, (22)

אַף כִּי עַתָּה כְצוּר מִגְדָּל חָזַקְתִּי

לִקְרַאת מַכּוֹת גּוֹרָל כִּי יַשִּׂיגוּנִי;

הִנֵּה עַל כֵּן, עָלַי דַּעְתִּי תָנוּחַ (25)

בִּשְׁמֹעַ אֵי שׁוֹאָה אֵלַי נָכוֹנָה:

כִּי חֵץ מֵרֹאשׁ צָפוּי מֵאֵט לִפְצֹעַ!'

כֵּן סַחְתִּי לָאוֹרָה אֲשֶׁר לִפְנֵי זֶה (28)

דִּבְּרָה אֵלַי, וְאֶת חֶפְצִי־אָנֹכִי

לְפִי רְצוֹן בֵּיאַטְרִיקְסְ הִתְוַדֵּיתִי.

לֹא בִטְמִירֵי חִידוֹת בָּהֶן נֶהְבָּלוּ (31)

גָּלְמֵי עַמִּים בְּטֶרֶם שֵׂה־אֱלֹהַּ,

נוֹשֵׂא כָל חֵטְא וָפֶשַׁע, בָּא לַטֶּבַח,

אַךְ בְּשָׂפָה צְרוּפָה וּבְשִׁקּוּל־דַּעַת (34)

בְּאַהַב־אָב עָנַנִי צוּר הַזֹּהַר

עוֹטֵה אוֹרַת זִיווֹ אֲשֶׁר גִּלָּתּוּ:

'כָּל יֵשׁ מִקְרִי, אֲשֶׁר לֹא יִשְׂתָּרֵעַ (37)

אֶל עֵבֶר סֵפֶר חָמְרְכֶם אַף פָּעַם,

כֻּלּוֹ צָבוּעַ בְּמַרְאַת הַנֵּצַח,

אַךְ לֹא יִטֹּל הֶכְרַח־קִיּוּם מִמֶּנָּה (40)

אֶפֶס כִּנְטֹל סִירוֹת, יוֹרְדוֹת בַּזֶּרֶם,

אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאָן, בָּהּ תִּשְׁתַּקֵּפְנָה.

מִשָּׁם⁴⁶⁴, כְּבוֹא צְלִיל נֹפֶת אֶל הָאֹזֶן (43)

מִן הָעוּגָב, אֶל חָזוּתִי תָבֹאנָה

קוֹרוֹת הַזְּמַן הַנּוֹעָדוֹת אֵלֶיךָ.

כְּנוּס מִנִּי אַתּוּנָא הִפּוֹלִיטוּס (46)

בִּזְמָם אֵם חוֹרַגְתּוֹ, רָעָה, בּוֹגֶדֶת,

כֵּן מִפְיוֹרֶנְצָה תֵּאָלֵץ לִבְרֹחַ⁴⁶⁵;

כֵּן גְּזַר־הַגַּד, כֵּן מְבַקְּשִׁים אוֹיְבֶיךָ⁴⁶⁶, (49)

וְחִישׁ יָקוּם רְצוֹן זוֹמֵם הָאָוֶן⁴⁶⁷

בָּעִיר, בָּהּ בִּכְרִיסְטוֹס יוֹם יוֹם יִסְחָרוּ.

בַּנִּרְדָּפִים תִּדְבַּק דִּבַּת הַדֹּפִי, (52)

כִּי כֵן דַּרְכָּהּ, אַךְ הַנָּקָם יוֹכִיחַ

עַל הָאֱמֶת אֲשֶׁר בּוֹאוֹ מִמֶּנָּה.

נָטוֹשׁ תִּטּשׁ מִבְחַר כָּל שִׂמְחוֹתֶיךָ: (55)

זֶה חֵץ רִאשׁוֹן אֲשֶׁר אֶל לֵב הַגֶּבֶר

יַד הַגּוֹלָה מֵעַל קַשְׁתָּהּ שׁוֹלָחַת!

אֲזַי תֵּדַע מַה מַּר טוֹעֵם הַמֶּלַח 58

בְּלֶחֶם זָר, וּמַה קָּשָׁה הַדֶּרֶךְ

עַל מַדְרֵגוֹת זָרִים עֲלוֹת וָרֶדֶת!

אַךְ מִכָּל עֹל יָעִיק עֲלֵי שִׁכְמֶךָ (61)

הַחֶבֶר הַנִּסְכָּל וְהַמַּרְשִׁיעַ,

אִתּוֹ אֶל עֵמֶק עֹנִי זֶה תָּשׁוּחַ! ⁴⁶⁸

כִּי כְפוּי תּוֹדָה, סָכָל וּמִשְׁתַּגֵּעַ (64)

יָקוּם לָרִיב בְּךָ, אוּלָם יַאְדִּימוּ⁴⁶⁹

בְּיוֹם פְּקֻדָּה פָּנָיו וְלֹא פָנֶיךָ!

עַל נַבְלוּתָם קוֹרוֹת דַּרְכָּם יָעִידוּ, (67)

וִיהִי זֶה שִׁבְחֲךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ

לִיצֹר לְךָ מִפְלֶגֶת לְעַצְמֶךָ! ⁴⁷⁰

רֵאשִׁית מָנוֹחַ וּמִקְלָט יִתֵּן לָךְ (70)

בַּאֲדִיבוּת רוּחוֹ רוֹזֵן לוֹמְבַּרְדְּיָה⁴⁷¹,

אֲשֶׁר נִסּוֹ סֻלָּם עִם עוֹף הַקֹּדֶשׁ⁴⁷²;

וִיהִי דִגְלוֹ עָלֶיךָ חִין וָחֶסֶד (73)

עַד כִּי, לְהֶפֶךְ מִדַּרְכֵי דוֹרֶךָ,

יַקְדִּים לָתֵת בְּטֶרֶם תְּבַקְשֶׁנּוּ;

אִתּוֹ תִרְאֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר עִצְּבָהוּ⁴⁷³ (76)

אוֹן כּוֹכָב⁴⁷⁴ זֶה, בְּיוֹם צֵאתוֹ מֵרֶחֶם,

עַד כִּי עֲלִילוֹתָיו כָּבוֹד עִטְּרוּהוּ;

עַד כֹּה לֹא הוֹקִירוּהוּ בְּנֵי הַקֶּרֶת (79)

מֵרֹךְ גִּילוֹ, כִּי פְעָמִים רַק תֵּשַׁע

סַבּוּהוּ גַּלְגַּלֵּי שָׁמֵינוּ אֵלֶּה;

אַךְ עַד בַּשַּׂר הֵנְרִיךְ יִבְגֹּד אִישׁ־גְּוַסְקוֹ, (82)

הוּא בְּזִקֵּי אֲצִילוּתוֹ יוֹפִיעַ⁴⁷⁵

כְּבָז לַכֶּסֶף וְלֹא נָס מִיֶּגַע;

וְיוֹם יָבוֹא וְיִוָּדְעוּ בָאָרֶץ (85)

נְדִיבוֹתָיו, וְלֹא יוּכְלוּ לִמְנֹעַ

אַף מְשַׂנְאָיו אֶת לְשׁוֹנָם מִשֶּׁבַח!

אֵלָיו וְאֶל חַסְדּוֹ הַבְטַח רוּחֶךָ: (88)

הוּא חֲדָשׁוֹת יִבְרָא וְיַחֲלִיפוּ

מַעֲמָדָם דַּלִּים וּמְדֻשְּׁנֵי־עשֶׁר⁴⁷⁶;

וּשְׁמֹר בַּלֵּב אֲשֶׁר עָלָיו אַגִּידָה, (91)

אַךְ אַל תְּגַל!' וְנִפְלָאוֹת בִּשְּׂרָנִי

אֲשֶׁר גַּם לְרוֹאָן לֹא תֵאָמַנָּה⁴⁷⁷,

וַיּוֹסֶף: 'אֵלֶּה הַגָּהוֹת מִמֶּנִּי (94)

עַל כָּל הָשְׁמַעְתָּ; הֵן מוֹקְשֵׁי הַמָּעַל,

טְמוּנִים בְּחֵיק תְּקוּפַת שָׁנִים מֻעֶטֶת!

אַךְ אַל לְךָ קַנֹּא בִּבְנֵי עַמֶּךָ, (97)

כִּי תַאֲרִיךְ שָׁנִים אַחַר כָּל זֵכֶר

לְעֹנֶשׁ מִרְמוֹתָם יִשָּׂא הָרוּחַ!'

וַתְּכַל הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה וָאֵרֶא (100)

כִּי כְבָר כָּלְתָה אֱרֹג חוּטֵי הָעֵרֶב

בַּפֶּשֶׁת זוּ עָרַכְתִּי לְפָנֶיהָ,

וּפִי פָתַחְתִּי כְּנִכְסָף לִשְׁמֹעַ (103)

בִּמְבוּכָתוֹ עֲצַת יָדִיד וָרֵעַ

רוֹאֶה וִישַׁר־רָצוֹן וּמָלֵא־אָהַב.

'אָמְנָם אֶרְאֶה, אָבִי, אֵיךְ יִרְדְּפוּנִי (106)

מַכּוֹת הַזְּמַן, וְהֵן בְּמִשְׁנֵה־עֹצֶב

אֶת הַהוֹלֵךְ לְפִי תֻמּוֹ יַפְצִיעוּ;

הֲלֹא עַל כֵּן לְהִזָּהֵר אַשְׂכִּילָה, (109)

פֶּן, אִם יֻקַּח מִקְלַט חֶמְדִּי מִמֶּנִּי,

גַּם כָּל אַחֵר בִּגְלַל שִׁירַי אַפְסִידָה! ⁴⁷⁸

בִּשְׁאוֹל מָרָה, בְּמַחֲנַק הַתֹּפֶת, (112)

וּבַגִּבְעָה אֲשֶׁר מֵהוֹד רָאשֶׁיהָ

עֵינֵי אַלּוּפָתִי רוּם הֶעֱלוּנִי,

וּבַשְּׁחָקִים בְּכָל זְבוּלֵי הַנֹּגַהּ (115)

נוֹדַע לִי, מָה אֲשֶׁר, אִם אֲסַפְּרֶנּוּ,

לְחֵךְ אִישִׁים רַבִּים יֵמַר כַּלָּעַן;

אַךְ אִם יָדִיד פַּחְדָּן אֶהְיֶה לַקּשֶׁט, (118)

אִירָא פֶּן עוֹלָמִי אַפְסִיד בֵּין אֵלֶּה

אֲשֶׁר לַדּוֹר הַזֶּה “עַתִּיק” יִקְרָאוּ!'

וַיִּתְנוֹצֵץ הָאוֹר, מֶנְהוּ הִצְהִילוּ (121)

פְּנֵי אוֹצָרִי אֲשֶׁר בָּזֶה מָצָאתִי,

כִּרְאִי זָהָב בִּבְרַק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,

וְסָח: 'אָכֵן יִקְשֶׁה מְרִי דְבָרֶיךָ (124)

לְכָל אָדָם אֲשֶׁר לִבּוֹ נוֹקְפֵהוּ,

אִישׁ בְּבָשְׁתּוֹ אוֹ בִכְלִמַּת רֵעֵהוּ;

אוּלָם אַף כֵּן, בִּרְחֹק מִנִּי כָל שֶׁקֶר (127)

גַּלֹּה גַלֵּה מְלוֹא כָל חֶזְיוֹנֶיךָ

וְתֵן לְמֻכֵּי־שְׁחִין וְיִתְגָּרָדוּ!

כִּי, אִם רֵאשִׁית יֵמַר טַעַם מִלֶּיךָ, (130)

הֲלֹא סוֹפָן לָתֵת מִחְיָה וָאֹמֶץ

לְכָל אוֹכֵל פִּרְיָן אַף מְעַכְּלֶנּוּ.

שָׂא אֶת קוֹלְךָ וְיַךְ הֵדוֹ כַסַּעַר (133)

בָּאֲמִירִים כְּכָל עֻמַּת יִגְבָּהוּ⁴⁷⁹:

בְּאֵלֶּה יֵרָאֶה יְקָר שִׁבְחֶךָ!

עַל כֵּן בִּשְׁמֵי מָרוֹם וְעַל הַגֶּבַע (136)

וְשָׁם בְּגֵיא־צַלְמָוֶת לֹא הָרְאֵיתָ

כִּי אִם נִשְׁמוֹת אִישִׁים יְדוּעֵי־שָׁעַר;

כִּי דַעַת הַשּׁוֹמֵעַ לֹא תָנוּחַ (139)

מִכָּל מָשָׁל, וְלֹא תִתֵּן בּוֹ אֹמֶן

כָּל עוֹד שָׁרְשׁוֹ טָמוּן, בִּלְתִּי יָדוּעַ⁴⁸⁰,

אוֹ מִנִּמּוּק בִּלְתִּי מֵאִיר עֵינָיִם!' (142)

 

שיר שְׁמוֹנָה עָשָׂר    🔗

ביאטריקס מנחמת את דאנטי; יפיה והתלהבותו. קאצ’אגוידא מראה לו נשמות אנשים אשר לחמו את מלחמת הדת. דאנטי עם ביאטריקס עולים לגלגל הכוכב צדק (יופיטר) אשר בו שוכנות נשמות הצדיקים. הנשמות מופיעות בצורת אותיות בדמות החרוז הראשון של ‘ספר חכמת שלמה’, ואחרי כן הן מעצבות צורת נשר. קריאתו של המשורר לנשר.

כְּבָר שָׁב בְּהֶגְיוֹנָיו בִּלְבָד לִשְׂמֹחַ (1)

מְאוֹר הַקֹּדֶשׁ, וַאֲנִי טָעַמְתִּי

אֶת הֶגְיוֹנִי, בִּרְפוֹא לַמַּר בַּמֶּתֶק;

עַד הַמּוֹרָה⁴⁸¹ דַרְכִּי אֶל יָהּ צִוָּתְנִי: (4)

'סוּר לְרַעְיוֹן אַחֵר! בִּין כִּי קָרַבְתִּי

אֵלָיו אֲשֶׁר מֵסִיר נִטְלֵי כָל עָוֶל!'

לְחֶמֶד קוֹל נֶחָמָתִי פָּנִיתִי (7)

וְאֶת שִׁפְעַת הָאַהַב, הַנִּגְלֵית לִי

בְּעֵין קָדְשָׁהּ, לֹא לְתַנּוֹת אָהִינָה:

גַּם מִפַּחְדִּי, מִלַּי פֶּן יַכְשִׁילוּנִי, (10)

אַךְ גַּם בְּיַעַן לֹא יָשׁוּב הַזֵּכֶר

אֶל גֹּבַהּ זֶה, אִם לֹא יָקוּם לוֹ עֵזֶר.

עַל רֶגַע זֶה רַק זֹאת אוּכַל לַבִּיעַ: (13)

כִּי כַאֲשֶׁר בְּהוֹד יָפְיָהּ הִבָּטְתִּי,

כֵּן נְטָשַׁתְנִי כָּל תְּשׁוּקָה אַחֶרֶת,

כָּל עוֹד שִׂמְחַת הַנֵּצַח הַזּוֹרַחַת (16)

יָשָׁר עַל בֵּיאַטְרִיקְסְ, אוֹתִי הִשְׂבִּיעָה

בִּבְרַק זִיוָהּ הַשָּׁב מֵעַל פָּנֶיהָ⁴⁸².

וְהִיא בְזֹהַר צַחֲקָהּ לִבְּבַתְנִי (19)

וְכֹה אָמְרָה אֵלַי: 'סֹב וְהַקְשִׁיבָה!

לֹא בְעֵינַי בִּלְבַד שָׁרוּי הָעֵדֶן!'

כְּמוֹ אֲשֶׁר יָרְאוּ רַחֲשׁוּשֵׁינוּ (22)

עַל הַפָּנִים, אִם כֹּה גָבְרוּ עָלֵינוּ

עַד כִּי מָלְאוּ אֶת כָּל חַדְרֵי לִבֵּנוּ –

הִכַּרְתִּי כֹה בְּלַהַב נוּר הַקֹּדֶשׁ, (25)

אֲשֶׁר אֵלָיו פָּנִיתִי, אֶת הַחֵשֶׁק

עוֹד לְהוֹסִיף אִתִּי מְעַט לָסִיחַ.

וְסָח: 'בַּחֲמִישִׁית שִׁכְבוֹת הָעֹפִי (28)

בָּעֵץ הַזֶּה הַחַי מִן הַצַּמֶּרֶת,

תָּמִיד פּוֹרֶה וְלֹא יֵדַע שַׁלֶּכֶת,

שׁוֹכְנִים בְּרוּכִים, וְעַד בּוֹאָם שָׁמַיְמָה (31)

יָצָא לָהֶם עַל אֲדָמוֹת שֵׁם שֶׁבַח⁴⁸³,

בּוֹ כָל שָׂרוֹת־הַזֶּמֶר תֵּעָשַׁרְנָה⁴⁸⁴.

עַל כֵּן אֱלֵי קַרְנוֹת הַצְּלָב שָׂא עָיִן: (34)

אֲשֶׁר אֶקְרָא בִשְׁמוֹ, יָחִישׁ וְיַעַשׂ

מַהֵר כִּפְעֹל בְּחֵיק עָנָן הַלָּהַב'.⁴⁸⁵

וָאֵרֶא עַל הַצְּלָב אוֹרָה יוֹרֶדֶת (37)

כִּמְעַט יָצָא מִפִּיו שֵׁם יְהוֹשֻׁעַ⁴⁸⁶,

וְלֹא הִבְחַנְתִּי בֵּין הַקּוֹל לַמָּעַשׂ;

וּלְשֵׁמַע שֵׁם בֶּן־מַכַּבִּים הַשּׁוֹעַ⁴⁸⁷ (40)

רָאִיתִי אוֹר אַחֵר סְחַרְחַר יָנוּעַ

וְהַשִּׂמְחָה אֶת סִבּוּבוֹ מַצְלֶפֶת;

וּלְשֵׁם הַמֶּלֶךְ קַרְלְ וּלְשֵׁם אוֹרְלַנְדּוֹ⁴⁸⁸ (43)

עֵינַי אַחַר שְׁנֵי אֲחֵרִים הֵעַפְתִּי

כִּרְדֹף אַחַר מְעוּף בַּזּוֹ אִישׁ־צָיִד;

וּלְאֹרֶךְ כָּל הַצְּלָב עֵינִי נִמְשָׁכָה (46)

אַחַר וִילְיַם וְאַחֲרֵי רִינַרְדּוֹ⁴⁸⁹,

אַחַר דֻּכָּס גּוֹטְפְרֶד, אַחַר גְּוִיסְקַרְדּוֹ! ⁴⁹⁰

וּבְסֹב יַחְדָּו בְּתוֹךְ עֲדַת רֵעֶיהָ (49)

הַנֶּפֶשׁ הַדּוֹבְרָה אֵלַי הֶרְאַתְנִי

כִּשְׁרוֹן קוֹלָהּ בְּמַקְהֵלַת שָׁמָיִם!

וְלִימִינִי סַבּוֹתִי כִּי תוֹרֵנִי (52)

בֵּיאַטְרִיקְסְ אֶת חוֹבִי מִפֹּה וָהָלְאָה,

אִם בְּדִבּוּר שְׂפָתָהּ וְאִם בְּרֶמֶז;

וָאֵרֶא וְעֵינֶיהָ כֹה הִצְהִילוּ (55)

וְכֹה שָׂמְחוּ עַד כִּי גָבְרוּ בַּזֹּהַר

עַל כָּל נַהֲרָתָן מֵאָז עַד הֵנָּה.

וּכְמוֹ בִרְבוֹת גִּילוֹ מִמַּעַשׂ חֶסֶד 58

יַרְגִּישׁ אָדָם כִּי צִדְקָתוֹ גוֹבֶרֶת

מִיּוֹם לְיוֹם וְאֶת גְּבוּלָהּ מַרְחֶבֶת –

כֵּן בְּנוּעִי עִם הַשְּׁחָקִים גַּם יַחַד (61)

הִרְגַּשְׁתִּי כִּי הִרְחַבְתִּי אֶת הַקֶּשֶׁת,

כִּי אוֹר פִּלְאֵי גְבִרְתִּי גָּדַל וַיִרֶב⁴⁹¹.

וּכְשׁוּב בְּהֶרֶף עַיִן גּוֹן פְּנֵי אֵשֶׁת (64)

מֵאֹדֶם אֱלֵי לֹבֶן, אִם פָּנֶיהָ

מִמַּעֲמַס הַבּשֶׁת הִתְפָּרָקוּ –

כֵּן פֹּה רָאִיתִי בִּפְנוֹתִי לַנֹּגַהּ (67)

בְּאוֹר כּוֹכָב שִׁשִּׁי חַלַּשׁ־הַלַּהַט

אֲשֶׁר עַתָּה לְפֶתַע אֲסָפָנִי.

וָאֵרֶא אֵיךְ מֵאֵשׁ לַפִּיד יֻפִּיטֶר⁴⁹² (70)

יָצְאוּ שְׁבִיבֵי הָאַהַב⁴⁹³ הַבּוֹעֵר בּוֹ

וְהֵם כּוֹתְבִים אֶת אוֹתִיּוֹת שְׂפָתֵנוּ⁴⁹⁴.

וּכְמוֹ עוֹפוֹת, עוֹלִים מֵחוֹף הַנַּחַל (73)

וּבְשִׂמְחָתָם לִקְרַאת מִרְעֶה מַשְׂבִּיעַ

עָפִים בְּקַו גַּם יַחַד אוֹ בְּעֹגֶל –

כָּהֵם בְּלֵב הַזִּיו, הֵנָּה וָהֵנָּה, (76)

עָפוּ דְמֻיּוֹת קְדוֹשׁוֹת מַתְווֹת מוּלֵנוּ

בִּקְבוּצָתָן אוֹת דָּלֶת, יוֹד אוֹ לָמֶד.

רֵאשִׁית לְקֶצֶב מְחוֹלָן הֵרִיעוּ, (79)

וּבְהִצָּרְפָן לְאוֹת אַחַת, לְפֶתַע

מְעַט שָׁבְתוּ מִסֹּב וְהֶחֱרִישׁוּ.

הֶאָח בַּת פֶּגָסוּס⁴⁹⁵, אַתְּ הַמְפָאֶרֶת (82)

גְּאוֹן אִישִׁים וְחַיֵּיהֶם מַאְרֶכֶת

וְעִמָּהֶם חַיֵּי כָל עִיר וָאָרֶץ –

שִׁפְכִי אוֹרֵךְ עָלַי וַאֲתָאֵרָה (85)

צֵרוּפֵיהֶם כְּכָל אוֹתָם רָאִיתִי:

בִּמְעַט שׁוּרוֹת תָּרְאֶינָה גְבוּרוֹתַיִךְ!

וְאֶל מוּלִי בִּכְתִיב מָלֵא הוֹפִיעוּ (88)

חֲמֵשֶׁת פִּי שִׁבְעָה, וְכֵן זָכַרְתִּי

אֶת צוּרוֹתָן כַּצְּלִיל אֲשֶׁר תֵּאֵרוּ.

Diligite justitiam הֵחֵלָּה (91)

דְּמוּת הַמִּכְתָּם כֻּלּוֹ בְשֵׁם וָפֹעַל,

וּבְסִיּוּמוֹ: Qui judicatis terram; ⁴⁹⁶

וּבַמִּלָּה הַחֲמִישִׁית נִשְׁאָרוּ (94)

סְדוּרִים בָּ’אֶם', וּפְנֵי יֻפִּיטֶר שָׁמָּה

נִרְאוּ כְּמִשְׁבְּצֵי זָהָב בַּכֶּסֶף⁴⁹⁷.

וָאֵרֶא עוֹד אוֹרוֹת אָצוֹת לָרֶדֶת (97)

לִמְקוֹם פִּסְגַּת הָ’אֶם' וְשָׁמָּה נָחוּ

זַמֵּר לַטּוֹב, אוֹתָן אֵלָיו מֵנִיעַ.

וּכְאוּד נִשְׂרָף בַּלַּהַב, אִם יַכּוּהוּ, (100)

יִזְרֶה לְכָל סְבִיבָיו זִקִּים אֵין קֵצֶה⁴⁹⁸

(וּבָם קוֹרֵא עֲתִידוֹתָיו הַפֶּתִי),

אַף פֹּה⁴⁹⁹ עָלוּ אוֹרוֹת יוֹתֵר מֵאֶלֶף, (103)

מִי לְעוֹפֵף מַנְמִיךְ וּמִי מַגְבִּיהַּ

כְּצַו שִׁמְשָׁם⁵⁰⁰ אֲשֶׁר אוֹתָם מַתֶּזֶת.

וּבְנוּחַ כָּל אֶחָד בִּמְקוֹם נוֹעַד לוֹ, (106)

רָאִיתִי, רֹאשׁ וָעֹרֶף, צֶלֶם נֶשֶׁר

אֲשֶׁר לַבַּת אֵשׁ הַמִּכְתָּם צִיְּרָתּוּ.

וְהַצַּיָּר – שָׁם אֵין מִי יְאַלְּפֶנּוּ: (109)

הוּא הַמְאַלֵּף, מֶנְהוּ בָאָה לַשֵּׂכֶל

הַיְכֹלֶת תֵּת לַקֵּן צוּרָה וָצֶלֶם! ⁵⁰¹

עֲדַת בְּרוּכִים שְׁנִיָּה, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה (112)

דָּבְקָה בָ’אֶם' כַּשּׁוֹשַׁנִּים בַּכֶּתֶר⁵⁰²,

טָסָה בְנוֹעַ קַל אַחַר הַסֶּמֶל.

כּוֹכָב עָרֵב! ⁵⁰³ מָה רַבּוּ סַפִּירֶיךָ (115)

וּבְאֵי הָדָר הוֹרוּנוּ כִּי צִדְקֵנוּ

צָץ מִן הַזְּבוּל בּוֹ עֶדְיְךָ שִׁבָּצְתָּ!

וָאֶתְחַנֵּן לַשֵּׂכֶל הַמַּשִּׁיב בָּךְ (118)

תְּנוּעָה וָאוֹן, כִּי יִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן

בָּא הֶעָשָׁן⁵⁰⁴ לַשְׁחִית אֶת זֹךְ קַרְנֶיךָ,

וְכִי יָשׁוּב⁵⁰⁵ בּוֹ וְיִבְעַר הַזַּעַם (121)

לִגְעֹר בַּסּוֹחֲרִים בְּמִקְדָּשֵׁנוּ

אֲשֶׁר נִסִּים וְעִנּוּיִים בִּצְּרוּהוּ! ⁵⁰⁶

הוֹי צְבָא שָׁמַיִם, בּוֹ עַתָּה אַבִּיטָה, (124)

שָׂא חִנּוּנְךָ עַל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ,

אֲשֶׁר תּוֹעִים אַחַר מָשָׁל מַרְשִׁיעַ!

בַּחֶרֶב רָבוּ לְפָנִים, אַךְ עָתָּה (127)

בִּגְזֹל הֵן פֹּה הֵן שָׁם אֶת פַּת הַלֶּחֶם⁵⁰⁷

אֲשֶׁר לַכֹּל הָאָב הַטּוֹב הִבְטִיחַ!

דַּע, הַגּוֹזֵר נִדּוּי רַק לְבַטְּלֶנּוּ⁵⁰⁸ (130)

כִּי פַּאוּל וּפֶּטְרוּס עוֹד חַיִּים, וּמֵתוּ

לְמַעַן כֶּרֶם יָהּ, אוֹתוֹ חִבָּלְתָּ! ⁵⁰⁹

אָכֵן תָּרִיעַ: 'כֹּה בָאִישׁ חָשַׁקְתִּי (133)

אֲשֶׁר בָּחַר חַיֵּי נָזִיר וּלְסֵבֶל

הוּבַל בִּמְחוֹל לֵצִים בְּבֵית הַמֶּלֶךְ,

עַד לֹא אֵדַע עוֹד הַדַּיָּג אוֹ פַּאוּלוּס!' ⁵¹⁰ (136)

 

שיר תִּשְׁעָה עָשָׂר    🔗

דאנטי מתודה לפני הנשר שאיננו מבין מדוע ייענשו צדיקים אשר חיו לפני הנצרות ועל כן לא היו יכולים להיות נוצרים. הנשר עונה ובתשובתו מיסר מלכים נוצרים אשר יזכרו לרעה בספרו של האלהים.

נִרְאֵית מוּלִי, פּוֹרֶשֶׂת אֶת כְּנָפֶיהָ, (1)

דְּמוּת נֶשֶׁר הֶהָדָר אֲשֶׁר הִשְׁפִּיעָה

עַל חֶבֶר הַנְּשָׁמוֹת שִׂמְחָה וָעֹנֶג.

נִרְאֵית לִי כָּל אַחַת כְּעֵין הַנֹּפֶךְ (4)

אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ שִׁלְּחָה קַרְנֶיהָ

וְהֵן מִמֶּנּוּ אֶת עֵינַי הִלְהִיטוּ.

וְאֵת אֲשֶׁר עַתָּה תַּנּוֹת צֻוֵּיתִי, (7)

פֶּה לֹא הִגִּיד, דְּיוֹ לֹא כָתְבָה עֲדָיִן,

וְאֵין דִּמְיוֹן־אֱנוֹשׁ אֲשֶׁר תְּפָשָׂהוּ:

כִּי הַמַּקּוֹר רָאִיתִי, גַּם שְׁמַעְתִּיהוּ (10)

קוֹרֵא בְקוֹל גַּם ‘לִי’ וְגַם ‘אָנֹכִי’

וּמְגַמָּתוֹ אֶל ‘לָנוּ’ וְאֶל ‘אָנוּ’,

וְסָח: 'כִּגְמוּל חַיַּי בְּחֹק וָישֶׁר (13)

עָלִיתִי פֹה לַהוֹד, לֹא יִירָשֶׁנּוּ

אָדָם בְּכֹחַ גַּעְגּוּעִים וָכֹסֶף;

וְזֵכֶר שְׁמִי עַל אֲדָמוֹת עָזָבְתִּי, (16)

אַךְ הַזֵּדִים, אַף כִּי יְהַלְלוּהוּ,

לֹא בְעִקְּבוֹת עֲלִילוֹתָיו יֵלֵכוּ!'

וּכְמוֹ מִגֶּחָלִים רַבּוֹת נִרְגֶּשֶׁת (19)

לַבָּה אַחַת, כֵּן מִכָּל חֵיל הָאַהַב

רַק קוֹל אֶחָד יָצָא, הוּא קוֹל הַנֶּשֶׁר.

וָאֲמַהֵר לִקְרֹא: 'הוֹי, פִּרְחֵי־נֶצַח, (22)

שְׂמֵחֵי לָעַד, אֲשֶׁר רוּחִי נוֹשֶׁמֶת

כָּל בָּשְׂמֵיכֶם כַּאֲחִידֵי־נִיחֹחַ –

בְּנָשְׁבְּכֶם שִׁבְרוּ בִי צוֹם רַב־עֹצֶב (25)

הַמַּצְמִיאֵנִי זֶה שָׁנִים אֵין חֵקֶר,

כִּי בְאַרְצִי לוֹ לֹא מָצָאתִי שֶׁבֶר!

הֲלֹא אֵדַע כִּי, אִם צִדְקַת אֱלֹהַּ (28)

בִּזְבוּל שְׁחָקִים אַחֵר מַרְאָה שָׁמָה לָהּ,

זְבוּלְכֶם לֹא בְעַד לוֹט אֵדִים יִרְאֶנָּה⁵¹¹.

הֲלֹא תֵדַע אֵיכָה כַאֲפַרְכֶּסֶת (31)

שַׂמְתִּי אָזְנַי, וְגַם תֵּדַע הַסֶּפֶק⁵¹²

אֲשֶׁר מֵאָז שָׁנִים כֹּה מַכְאִיבֵנִי!'

כַּבַּז, בְּהֵחָלְצוֹ מִן הַמִּצְנֶפֶת (34)

מֵנִיעַ רֹאשׁ וּבִמְחִיאַת כְּנָפַיִם

גַּם מִתְגָּאֶה גַּם אֶת חִשְׁקוֹ מַבִּיעַ –

כֵּן שָׁם הָפַךְ הָאוֹר אֲשֶׁר עִצְּבוּהוּ (37)

שִׁבְחֵי חַסְדֵי עֶלְיוֹן בְּשִׁיר וָזֶמָר,

אֲשֶׁר מִתְקָם שְׂבֵעֵי זִיו־רוֹם יָבִינוּ,

וְאָז הֵחֵל: 'אֲשֶׁר בַּיְקוּם מֵנִיעַ (40)

עַד לִקְצוֹתָיו אֶת הַמְּחוּגָה, וּבְשֶׁפַע

גַּם נִסְתָּרוֹת וְגַם נִגְלוֹת הִשְׁכִּין בּוֹ –

לֹא יִתָּכֵן כִּי בִשְׁלֵמוּת הִטְבִּיעַ (43)

כֹּחוֹ עַל כָּל תֵּבֵל, אַךְ יִשְׂתָּרֵעַ

דְּבָרוֹ לָעַד אֶל עֵבֵר מִכָּל חֵקֶר.

וְזֹאת לָמַדְנוּ מֵאֲבִי כָל מֶרֶד, (46)

כְּלִיל נוֹי הַנִּבְרָאִים הַמָּט לַשַּׁחַת

פָּגוּם, כִּי לֹא חִכָּה לְאוֹר זָרוּעַ! ⁵¹³

וְכָל יְצוּר, אֵפוֹא, הַדַּל מִמֶּנּוּ (49)

צַר מֵהָכִיל מַתְּנוֹת הַטּוֹב אֵין קֵץ לוֹ

אֲשֶׁר גָּדְלוֹ רַק מִדָּתוֹ מוֹדֶדֶת.

עַל כֵּן רְאִיָּתֵנוּ שֶׁאֵינֶנָּה (52)

כִּי אִם אַחַת מִנִּי קַרְנֵי הַשֵּׂכֶל

אֲשֶׁר מָלֵא כָּל יֵצֶר וְכָל חֵפֶץ –

לֹא מִטִּבְעָהּ כֹּה הַגְּבוּרָה תִכּוֹן בָּהּ (55)

עֲדֵי כִי אֶת מְקוֹר אוֹרָהּ לֹא תֵרֶא

לְעַל וּלְעַל מִן הַנִּגְלֶה אֵלֶיהָ.

וְהַמַּבָּט, בּוֹ בְנֵי תְמוּתָה חֻנָּנוּ, 58

יָכוֹל בְּחֵיק מִשְׁפַּט עוֹלָם לִשְׁקֹעַ

כִּשְׁקֹעַ בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם עֵינֶיךָ:

כִּי, אִם מֵחוֹף אֶת קַרְקָעוֹ תִרְאֶינָה, (61)

לֹא מִלֵּב יָם יִרְאוּהָ, וְהִנֶּהָ

שָׁם בְּכָל זֹאת, אַךְ מַסְתִּירָהּ הָעֹמֶק.

אֵין אוֹר כִּי אִם הַבָּא מִמְּקוֹר הַזֹּהַר (64)

הַלֹּא־נִדְלָח לָעַד; וָלֹא – הוּא אֹפֶל⁵¹⁴,

אוֹ צֵל בָּשָׂר אוֹ רַעֲלוֹ הִנֵּהוּ!

הִנֵּה דֵי צֹרֶךְ הֶעָבִים פִּזַּרְתִּי (67)

אֲשֶׁר מִמְּךָ הַדִּין הַחַי הֶעְלִימוּ⁵¹⁵,

אֲשֶׁר עָלָיו שָׁאַלְתָּ וְחָזָרְתָּ.

אָמַרְתָּ: "הַנּוֹלָד עַל חוֹף הַהִנְדּוּס, (70)

וְעַל כְרִיסְטוֹס אֵין סֵפֶר כִּי יִקְרָא בוֹ,

וְאֵין כּוֹתֵב אוֹ אֲמִתּוֹ מוֹכִיחַ,

וּתְשׁוּקוֹתָיו וּפְעֻלּוֹתָיו תִּישַׁרְנָה (73)

כֻּלָּן, כְּכָל אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט בַּר־דָּעַת,

וְלֹא פָשַׁע בְּדִבּוּרִים וָמָעַשׂ,

וְהוּא יָמוּת לְלֹא טְבִילָה וָאֹמֶן – (76)

לָמָּה לְכַף חַטָּאת אוֹתוֹ יָדוּנוּ?

מָה אַשְׁמָתוֹ כִּי לֹא בָטַח כָּמוֹנוּ?"

וּמִי אַתָּה, מֵעֵז בַּכֵּס לָשֶׁבֶת (79)

לָדוּן אֶל עֵבֶר אַלְפֵי מִיל בְּעַיִן

אֲשֶׁר תִּקְצַר מִשּׁוּר כִּי אִם כַּזֶּרֶת?

אָמְנָם, כָּל מְדַקְדֵּק אִתִּי וִכּוּחַ (82)

יִמְצָא אַלְפֵי סְפֵקוֹת כִּי יַתְמִיהוּהוּ

לוּלֵא סֻכָּה לָכֶם כִּתְבֵי קָדְשֵׁנוּ!

הוֹי לְבָבוֹת גַּסִּים, יְצוּרֵי אֵפֶר! (85)

רָצוֹן רִאשׁוֹן, מִבְחַר כָּל טוֹב וָחֶסֶד,

לֹא סָר מֵהֲוָיַת קָדְשׁוֹ לָנֶצַח!

כָּל הַשָּׁלֵם אִתּוֹ – בּוֹ חַי הַצֶּדֶק: (88)

אֵין טוֹב נִבְרָא, אֵלָיו כִּי יִמְשְׁכֶנּוּ,

כִּי הוּא בִּקְרֹן אוֹרוֹ כָּל טוֹב מַצְמִיחַ'. ⁵¹⁶

כְּחוּג הַחֲסִידָה מֵעַל קִנֶּהָ (91)

אַחַר תִּתָּהּ מָזוֹן לְגוֹזָלֶיהָ

וְהֵם, שְׂבֵעִים, יִשְׂאוּ עֵינָם אֵלֶיהָ –

כֵּן אָנֹכִי אֶת עַפְעַפַּי נָשָׂאתִי (94)

וּדְמוּת הַנֶּשֶׁר⁵¹⁷ כֵּן כְּנָפָהּ הִרְחִיבָה

בִּרְבוֹת אַנְשֵׁי סוֹדָהּ אֲשֶׁר זֵרְזוּהָ,

וּבְחוֹגְגָהּ זִמְּרָה: 'כִּקְלֹט אָזְנֶיךָ (97)

צְלִילֵי קוֹלִי אֲשֶׁר לֹא הֲבִינוֹתָ –

כֵּן קוֹל דִּין נֵצַח לְשִׂכְלֵי בְנֵי מָוֶת!'

וְנָחוּ אֵלֶּה שַׁלְהֲבוֹת הַנֹּגַהּ, (100)

בְּנוֹת רוּחַ־קֹדֶשׁ, וְעוֹדָן בַּסֶּמֶל⁵¹⁸

אֲשֶׁר הִקְנָה כָבוֹד וְהוֹד לְרוֹמִי,

וְהוּא הוֹסִיף: 'לֹא בָא אֱלֵי זְבוּלֵנוּ (103)

בִּלְתִּי אִם הַנִּשְׁבָּע בְּשֵׁם כְרִיסְטוֹס,

אִם טֶרֶם הִצָּלְבוֹ וְאִם אַחַר כֵּן⁵¹⁹;

אַךְ שׁוּר! רַבִּים קוֹרְאִים: כְרִיסְטוֹס, כְרִיסְטוֹס!

וּמֶנְהוּ יִרְחֲקוּ בְּיוֹם הַשֶּׁפֶט

מֵהַבִּלְתִּי מַכִּיר אֶת שֵׁם כְרִיסְטוֹס⁵²⁰;

וְאֶת נוֹצְרִים כָּהֵם בְּנֵי כוּשׁ יַרְשִׁיעוּ (109)

יוֹם בּוֹ סִיעוֹת הַשְּׁתַיִם תִּפָּרַדְנָה:

זוֹ לְנִצְחֵי הָעשֶׁר, זוֹ לָעֹנִי.⁵²¹

מַה בְּנֵי פָרַס עַל מַלְכֵיכֶם יַגִּידוּ (112)

בִּרְאוֹת עֵינָם פָּתוּחַ אֶת הַסֵּפֶר

בּוֹ תוֹעֲבוֹתֵיהֶם כֻּלָּן נִכְתָּבוּ?

בּוֹ תֵרָאֶה בֵּין עֲלִילוֹת אַלְבֶּרְטוּס (115)

גַּם זוֹ אֲשֶׁר תָּחִישׁ מֵרוֹץ הַחֶרֶט

וּבִגְלָלָהּ תֵּשַׁם הַקֶּרֶת פְּרָגָה;

בּוֹ יֵרָאֶה הַדְּוַי אֲשֶׁר עַל סֶנָּה (118)

בְּזִיּוּפֵי מָעוֹת הֵבִיא הַגֶּבֶר

אֲשֶׁר יָמוּת בִּבְעֹט חֲזִיר מִיָּעַר; ⁵²²

בּוֹ תֵרָאֶה צִמְאַת אַוּוֹת הַשָּׁחַץ, (121)

בָּהּ נוֹאֲלוּ כְּאַנְגְּלִיָּה כִּסְקוֹטְיָה⁵²³

עַד כִּי תְחוּמָם מָעַט מֵהֶם לָשֶׁבֶת;

וְיֵרָאוּ חַיֵּי עֶדְנָה וָעשֶׁר (124)

בְּבֵית שַׁלִּיט סְפָרַד וְשַׂר בּוֹהֶמְיָה⁵²⁴

הַמּוֹאֲסִים שֵׁם טוֹב, אַף לֹא קָנוּהוּ!

וְיֵרָאֶה נְכֵה יְרוּשָׁלָיִם, (127)

וּזְכֻיּוֹתָיו שָׁם יְצֻיְּנוּ בְאָלֶף

אוּלָם הִפּוּכֵיהֶן בְּאוֹת הָאֶלֶף! ⁵²⁵

וְתֵרָאֶה קַטְנוּת וּרְדִיפַת בֶּצַע (130)

בַּגֶּבֶר הַשּׁוֹמֵר אֶת אִי־הַלָּהַב⁵²⁶,

בּוֹ אֹרֶךְ הַחַיִּים כִּלָּה אַנְכִיסֵיס⁵²⁷;

וּלְמַעַן קַטְנוּתוֹ לַכֹּל יוֹכִיחוּ, (133)

דַּפּוֹ בְאוֹתִיּוֹת צְפוּפוֹת יִכְתֹּבוּ

וּבַמֻּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה יַחְזִיקוּ;

לַכֹּל יָרְאֶה שָׁם מָה הִכְבִּידוּ עָוֶל (136)

כַּדּוֹד כָּאָח בְּחַלְּלָם שֵׁם הֶדֶר⁵²⁸,

שֵׁם שְׁנֵי עַמִּים וּשְׁנֵי כִתְרֵי תִפְאֶרֶת;

וְרֶשַׁע פּוֹרְטוּגַל וְחֵטְא נוֹרְוֶגְיָה⁵²⁹ (139)

שָׁם יְסֻפְּרוּ, וְתוֹעֲבוֹת אִישׁ־רָשָׁא

אֲשֶׁר בִּכְאֵב רָאָה מְעוֹת וֶנֶצְיָה! ⁵³⁰

אַשְׁרֵי הֻנְגַּרְיָה אִם לֹא תִּכָּנֵעַ⁵³¹ (142)

לְדִין מִשְׂפַּח זָרִים! אַשְׁרֵי נָוַרָה,

אִם בֶּהָרִים תֶּאְמַץ אֲשֶׁר סַבּוּהָ! ⁵³²

וְאֶת דִּבְרֵי תּוֹכַחַת זוֹ תַּצְדֵּקְנָה (145)

קִרְיַת נִיקוֹסִיָּה וּפָמָגוֹסְטָה

הַנּוֹאֲקוֹת בִּגְלַל חַיַּת הַטֶּרֶף

אֲשֶׁר מֵאֲחֵרוֹת אֵינָהּ נִבְדֶּלֶת!' ⁵³³ (148)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים    🔗

הנשר מחריש ונשמות אחדות פותחות בשיר. בתום השיר מוסיף הנשר לדבר וקורא בשמותיהן של נשמות אחדות המעצבות את צורת עינו. על שאלתו של דאנטי, מסביר הנשר איך הועלו לגן העדן שתים מהנשמות על אף היותם עובדי אלילים.

עֵת מְאִירַת עוֹלָם⁵³⁴ כֻּלּוֹ יוֹרֶדֶת (1)

כָּלִיל מֵעַל כִּפַּת שְׁמֵי רְקִיעֵנוּ

עַד כִּי הַיּוֹם בְּכָל פִּנָּה גֹּוֵעַ,

יַזְהִיר בְּרֹב אוֹרוֹת פִּתְאֹם הַשַּׁחַק (4)

אֲשֶׁר עַד כֹּה רַק מִזִּיוָהּ הִזְרִיחַ,

וְהֵן קִבְּלוּ אוֹרָן בִּלְבַד מִמֶּנָּה⁵³⁵.

עַתָּה בְּחֹק שָׁמַיִם זֶה נִזְכַּרְתִּי (7)

כְּתֹם הַקּוֹל בְּפִי קְדֻשַּׁת הַסֶּמֶל,

סֵמֶל מַלְכוּת הָאָרֶץ וּנְגִידֶיהָ⁵³⁶;

כִּי זָהֳרֵי נִשְׁמוֹת⁵³⁷ בְּרוּכֵי הַיֶּשַׁע (10)

בִּגְדֹל נָגְהָם בְּמִזְמוֹרִים הֵחֵלּוּ

אֲשֶׁר מִזִּכְרוֹנִי חָלְפוּ וְסָפוּ⁵³⁸.

חֶמְדַּת הָאַהֲבָה⁵³⁹, לוֹבֶשֶׁת צָחַק! (13)

מָה רַב חֻמֵּךְ בַּחֲלִילִים הָאֵלֶּה,

בָּהֶם רַק רַעְיוֹנוֹת קְדוֹשִׁים יִשֹּׁבוּ!

וַיְהִי כִּי סַפִּירֵי יְקָר הַנֹּעַם, (16)

אֲשֶׁר בִּזְבוּל שִׁשִּׁי⁵⁴⁰ עֶדְיָם שִׁבֵּצוּ,

אֶת לַחַן שִׁיר הַמַּלְאָכִים הִשְׁתִּיקוּ,

שָׁמַעְתִּי בְאָזְנַי כְּלַחַשׁ פֶּלֶג⁵⁴¹ (19)

הַמִּשְׁתַּפֵּךְ מִסֶּלַע אֱלֵי סֶלַע

כְּעֵד עֲלֵי שִׁפְעַת מְקוֹר הַמָּיִם.

וּכְמוֹ צוּרַת צְלִיל הַקַּתְרוֹס נוֹבַעַת (22)

מִמַּפְרַקְתּוֹ, וְאֶת הַקּוֹל יוֹצֶרֶת

בַּסּוּמְפֹּנְיָה הָרוּחַ הַנּוֹשְׁבָה בָהּ –

כֵּן פֹּה, מִבְּלִי לִסְבֹּל לְהִתְמַהְמֵהַּ, (25)

עָלָה הַלַּחַשׁ בְּצַוַּאר הַנֶּשֶׁר

כְּאִלּוּ חֲלָלוֹ נָבוּב פָּתוּחַ;

וְשָׁם הָפַךְ לְקוֹל אֲשֶׁר הֵגִיחַ (28)

מִן הַחַרְטֹם בָּאֵמֶר, לוֹ צִפִּיתִי

בְּכָל לִבִּי כִּי עַל לוּחוֹ כְתַבְתִּיהוּ⁵⁴²:

סוֹבְלִים נִשְׁרֵי־חֲלוֹף', הֵחֵל לָסִיחַ⁵⁴³,

'בָּהּ תֵּן עֵינְךָ, כִּי מֵאִשֵּׁי הַלַּהַב

הַמַּלְבִּישׁוֹת אוֹתִי צוּרָה, כָּל אֵלֶּה (34)

אֲשֶׁר מֵהֶן עֵינִי בָרֹאשׁ נוֹצֶצֶת –

מִכָּל גָּבְהֵי מַעֲלוֹתָן נִשְׂגָּבוּ.

הָאוּר אֲשֶׁר בְּאִישׁוֹנִי זוֹרֵחַ (37)

הָיָה נְעִים זְמִירוֹת⁵⁴⁴ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ

וְהָאָרוֹן מֵעִיר לְעִיר הִסִּיעַ:

פֹּה הוּא מֵבִין מַה הִיא זְכוּתוֹ בַזֶּמֶר (40)

הַבָּא מִסּוֹד לִבּוֹ, וְיֶחֱזֶנָּה

בִּגְמוּל הַשֶּׁלֶם הַשָּׁוֶה אֵלֶיהָ;

מֵחֲמִשָּׁה עוֹקְמֵי רִיסִי כַקֶּשֶׁת (43)

קָרֵב לָאַף הַשַּׂר אֲשֶׁר הִבְטִיחַ

נָקָם לָאַלְמָנָה עַל בְּנָהּ סוֹפֶדֶת:

פֹּה הוּא מֵבִין מְחִיר סְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ (46)

מִנְּתִיב כְרִיסְטוֹס, כִּי מִבְּשָׂרוֹ יוֹדֵעַ

עֶדְנַת חַיֵּי זְבוּל זֶה וְהִפּוּכֶיהָ⁵⁴⁵;

וְאַחֲרָיו, בַּחוּג אֲשֶׁר תֵּאָרְתִּי, (49)

עַל גֹּבַהּ כִּפָּתוֹ שׁוּר אֶת הַמֶּלֶךְ

אֲשֶׁר בִּבְכִי־תְשׁוּבָה דָּחָה גְזָר־מָוֶת⁵⁴⁶:

פֹּה הוּא מֵבִין כִּי לֹא יוּמַר דִין־נֶצַח (52)

אַף אִם חִנּוּן צַדִּיק יַשְׁהֶה לְמַטָּה

אֶת גְּזַר יוֹם זֶה עַד לְאַחַר הַלָּיִל;

שְׁכֵנוֹ, אִתִּי וְעִם חֻקֵּי הַצֶּדֶק (55)

בְּטוּב רָצוֹן (וְהוּא פְרִי רַע הִצְמִיחַ)

הָפַךְ לְאִישׁ־יָוָן – שַׁי לְרוֹעֵהוּ! ⁵⁴⁷

פֹּה הוּא מֵבִין כִּי לֹא הֵבִיא לוֹ נֶזֶק (58)

הָרַע אֲשֶׁר מִטּוֹבוֹתָיו הִפְרִיחַ,

אַף כִּי מִמֶּנּוּ בָא לָאָרֶץ הֶרֶס;

וְשׁוּר, בִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁת תֵּט, אֶת וִילְהֶלְם, (61)

עָלָיו בּוֹכָה הָאָרֶץ הַמְקוֹנֶנֶת

עַל קַרְלְ וּפְרֶדְרִיק כִּי חַיִּים עֲדֶנָה⁵⁴⁸:

פֹּה הוּא מֵבִין אֵיךְ נֶאֱהָב בַּשַּׁחַק (64)

הַמֶּלֶךְ הַצַּדִּיק, וְכֵן יוֹכִיחַ

בָּאוֹר אֲשֶׁר מֵעַל פָּנָיו נּוֹגֵהַּ;

מִי בֵין תּוֹעֵי הָאָרֶץ יַאֲמִינוּ (67)

כִּי פֹה כַחֲמִישִׁי בִּקְהַל הַזֹּהַר

יִזְרַח רִיפֵאוּס⁵⁴⁹, דְּגוּל אַנְשֵׁי עִיר טְרוֹיָה?

פֹּה הוּא מֵבִין הַסּוֹד לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ (70)

עוֹלָם תַּחְתּוֹן, סוֹד רֹב חַסְדֵי אֱלֹהַּ

אַף כִּי עֵינָיו לֹא עַד עָמְקוֹ תַחְדֹּרְנָה!'

כָּעֶפְרוֹנִי, הָעָף עַל כְּנַף הָרוּחַ, (73)

רֵאשִׁית יָשִׁיר וְאַחַר כֵּן יָנוּחַ

וְיֵהָנֶה מִגְּמַר סִלְסוּל הַמֶּתֶק –

כֵּן פֹּה נִרְאָה לִי אוֹת רְצוֹן הַנֵּצַח, (76)

אֲשֶׁר לְפִי חֶפְצוֹ צוּרָה וָצֶלֶם⁵⁵⁰

כָּל הַבְּרוּאִים, אִישׁ כִּהְיוֹתוֹ, יַלְבִּישׁוּ.

וּמְבוּכָתִי – אַף כִּי מוּלָהּ הָיִיתִי (79)

כִּפְנֵי זְכוּכִית מוּל הַגָּוָן מִנֶּגֶד,

לִי לֹא נָתְנָה זְמַן רַב כִּי אַחֲרִישָׁה,

אַךְ בְּמִשְׁקַל־נִטְלָהּ מִפִּי הִפְלִיטָה (82)

תִּמְהוֹן שְׁאֵלָתִי: ‘מָה אֵלֶּה לָנוּ?’ ⁵⁵¹

וָאֵרֶא צָהֳלַת לַבּוֹת מַבְרֶקֶת⁵⁵².

וּבְעַיִן מַכְבִּירָה יְקוֹד לְפֶתַע (85)

הַסֶּמֶל הַמְבֹרָךְ עַתָּה עָנַנִי

פֶּן בִּי יָמוּג לִבִּי מֵרֹב הַתֵּמַהּ:

'הֵן בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאֱמַנְתָּ (88)

כִּי הִגַּדְתִּים, אַךְ אֲמִתָּם לֹא תֵרֶא,

וְהֵם, אַף כִּי הֶאֱמַנְתָּם, סְתוּמִים לָךְ;

כָּמוֹךָ כַּמֵּבִין מִשְּׁמוֹ הַחֵפֶץ, (91)

אַךְ מַהוּתוֹ לָדַעַת לֹא יַצְלִיחַ

אִם מִמָּקוֹם אַחֵר לֹא יְאִירוּהוּ.

מַלְכוּת שָׁמַיִם לִכָּנַע נִתֶּנֶת⁵⁵³ (94)

מוּל חֹם חִבָּה וּמוּל תִּקְוָה קַיֶּמֶת:

כִּי אֶת רְצוֹן שַׁדַּי הִיא מְנַצָּחַת,

לא כְאָדָם אֶת חֲבֵרוֹ יַכְרִיעַ, (97)

אַךְ יְנֻצַּח רוֹצֶה לְהִנָּצֵחַ

וּבְהִנָּצְחוֹ יִנְצַח שׁוֹפֵעַ אָהַב.

מִכָּל נִשְׁמוֹת מַתְוֵי רִיסִי תָּמַהְתָּ (100)

לָרִאשׁוֹנָה וַחֲמִישִׁית, כִּי הֵנָּה

זְבוּל מַלְאָכִים צִיְּרוּ לְמַבָּטֶיךָ.

הֵן לֹא כָפְרוּ, אַךְ כְּנוֹצְרִים הֶעְרִיצוּ, (103)

בְּהֵחָלְצָן מִגּוּף, רַגְלֵי צוּרֵנוּ,

בּוֹטְחוֹת: זוֹ כִּי דָווּ, זוֹ כִּי תִדְוֶינָה⁵⁵⁴.

כִּי מִן תָּפְתֶּה, בּוֹ אֵין שִׁיבָה לְיֶשַׁע, (106)

שָׁבָה אַחַת לִלְבּשׁ בָּשָׂר וָעֶצֶם⁵⁵⁵,

וַיְהִי זֶה לְתִקְוָה חַיָּה⁵⁵⁶ גְמוּל־צֶדֶק;

תִּקְוָה חַיָּה אֲשֶׁר הוֹסִיפָה אֹמֶץ (109)

עַל הַחִנּוּן אֶל יָהּ כִּי יְחַיֶּנָּה

לְבַעֲבוּר יָפְנֶה יִצְרָהּ לָאֹמֶן.

הַנֶּפֶשׁ הַבְּרוּכָה הַהִיא, עֵת שָׁבָה (112)

לִלְבוּשׁ בָּשָׂר, בּוֹ לֹא אָרְכוּ חַיֶּיהָ,

הֶאְמִינָה בַּיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעֶנָּה,

וֶאֱמוּנָהּ הִצִּית בָּהּ אֵשׁ לוֹהֶטֶת, (115)

אֵשׁ אַהַב חַי, עַד בְּמִשְׁנֵה הַמָּוֶת

זָכְתָה לְחַג שָׂמֵחַ זֶה כִּי תָעַל.

וַחֲבֵרָהּ, בַּחֶסֶד הַבּוֹקֵעַ (118)

מִנִּי מַעְיָן כֹּה רָם עַד כִּי אֵין נֶפֶשׁ

אֲשֶׁר תִּשָּׂא אֶל רֹאשׁ גַּלָּיו עֵינֶיהָ,

הִפְנָה לַטּוֹב אֶת כָּל חִשְׁקֵי יִצְרֵהוּ; (121)

עַל כֵּן הָאֵל, מוֹסִיף עַל חֶסֶד חֶסֶד,

פָּקַח עֵינָיו לִקְרַאת גְּאֻלָּתֵנוּ;

בְּיָהּ בָּטַח, וְלֹא יָכֹל לִנְשׂא עוֹד (124)

יְוֵן הָאֱלִילוּת מֵאָז וָהָלְאָה,

וְלִשְׁחוּתֵי הֶבְלָהּ הִטִּיף תּוֹכָחַת⁵⁵⁷.

אֶל טְבִילָתוֹ שְׁלֹשׁ הַשָּׂרוֹת לִוּוּהוּ, (127)

אוֹתָן חָזִיתָ בָּאוֹפַן יָמִינָה,

לִפְנֵי בְרִית הַטְּבִילָה דּוֹרוֹת שְׁנוֹת אֶלֶף! ⁵⁵⁸

מָה רָחֲקוּ, גְּזַר שַׁחַק⁵⁵⁹, שָׁרָשֶׁיךָ (130)

מִנִּי עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת תּוּכַלְנָה

אֶת אֵם כָּל הָעִלּוֹת בְּכָל דְּרָכֶיהָ!

אַל תִּפְחֲזוּ לָדוּן, אַתֶּם בְּנֵי חֶדֶל, (133)

וְאָנוּ, הָרוֹאִים אוֹר־יָהּ, עֲדַיִן

כָּל נִבְחֲרֵי לָעֵדֶן לֹא יָדָעְנוּ!

וְטוֹב חֶלְקֵנוּ בְּחֶסְרוֹן הַדָּעַת, (136)

כִּי אשֶׁר זֶה – בּוֹ מִתְעַדֵּן אָשְׁרֵנוּ,

כִּי כָל יִרְצֶה הָאֵל נִרְצֶה גַם אָנוּ!'

כֵּן דְּמוּת הַנֶּשֶׁר הַמְקֻדָּשׁ הוֹאִילָה (139)

לָתֵת לִי סַם־מַרְפֵּא נְעִים הַנֹּפֶת

לְמַעַן קֹצֶר רְאוּתִי יַבְהִיר בִּי.

וּכְמוֹ לְשִׁיר אֳמָן יוֹדֵעַ זֶמֶר ( (142)

חֲכַם הַנִּגּוּנִים מַרְטִיט הַנֶּבֶל

וְכֵן מוֹסִיף עַל הַמִּזְמוֹר תִּפְאֶרֶת, –

כֵּן פֹּה רָאִיתִי שְׁתֵּי רוּחוֹת הָאשֶׁר⁵⁶⁰, (145)

עוֹנוֹת בִּיקוֹד אִשָּׁן לְכָל קוֹל פִּיהוּ,

יְקוֹד לְקוֹל, יְקוֹד לְקוֹל, כְּנוֹעַ

אַחַת עִם חֲבֶרְתָּהּ גַבּוֹת עֵינֵינוּ. (148)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים וְאֶחָד    🔗

דאנטי עולה אל גלגל הכוכב שבתאי (סאטורן). מדוע ביאטריקס פה איננה מחייכת? דאנטי רואה את סולמו של יעקב אבינו, ונשמות אנשי הסתכלות רוחנית עולים ויורדים בו. להבה מזהירה, היא נשמתו של פטרוס דאמיאני, בא לברך את דאנטי ומשוחח אתו על ההשגחה, ואחרי־כן מספר את קורותיו. הוא מיסר בנאומו את החשמנים השחותים, ויתר הנשמות מודות לדבריו.

כְּבָר מַבָּטֵי עֵינַי שֵׁנִית נָסַבּוּ (1)

אֶל שָׂרָתִי, וְגַם רוּחִי כָהֵמָּה,

וָאֶנָּתֵק מִכָּל הָגוּת אַחֶרֶת.

לֹא שִׂחֲקָה, כִּי אִם פָּתְחָה אֶת פִּיהָ: (4)

'לוּ אֲשַׂחֵק, כְּסֵמֵלֶה הָיִיתִי

בַּיּוֹם בּוֹ יֻפִּיטֶר שְׂרָפָהּ לְאֵפֶר⁵⁶¹;

כִּי יִפְעָתִי הַמוֹסִיפָה לִנְגֹּהַּ (7)

עַל מַעֲלוֹת הֲדַר הֵיכַל הַנֵּצַח,

כִּרְאוֹת עֵינְךָ, כְּכָל אֲשֶׁר תַּגְבִּיהַּ,

כֹּה תְנַצְנֵץ, לוּלֵא הֶחֱלַשְׁתִּיהָ, (10)

עַד מוּל זִיוָהּ יִדַּל אוֹנְכֶם, בְּנֵי מָוֶת,

כַּעֲנָפִים מְנֻפָּצִים בָּרָעַם!

עָלִינוּ לַשְּׁבִיעִי זְבוּלֵי הַזֹּהַר⁵⁶² (13)

וְהוּא מִתַּחַת לֵב לַבַּת הַלַּיִשׁ⁵⁶³

עַתָּה, מְסוּךְ אוֹרוֹ, קוֹרֵן לְמָטָּה.

שַׁלַּח אֶת רוּחֲךָ אַחַר עֵינֶיךָ (16)

וְתֵעָשֶׂינָה הֵן מַרְאוֹת לַסֶּמֶל

אֲשֶׁר בָּרְאִי הַזֶּה⁵⁶⁴ יוֹפַע אֵלֶיךָ'.

כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת הֲדַר הָאָחוּ (19)

אֲשֶׁר בְּקֹדֶשׁ חֲזוֹנִי נִגְלָה לִי

עַתָּה כִּי אֶת מַטְּרַת שׁוּרִי שִׁנִּיתִי,

יָבִין אֵיכָה עָלַץ לִבִּי לִשְׁמֹעַ (22)

לְקוֹל מַדְרִיכָתִי שְׁלִיחַת שָׁמָיִם,

אִם יְאַזֵּן לִשְׁקֹל עֹנֶג מוּל עֹנֶג⁵⁶⁵.

בְּלֵב הַבְּדֹלַח, זֶה אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ, (25)

בְּסוֹבְבוֹ תֵבֵל, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ⁵⁶⁶

אֲשֶׁר תַּחְתָּיו אָזַל וְסָף כָּל אָוֶן –

כְּפָז, מַקְרִין קַרְנֵי חַמָּה, רָאִיתִי (28)

סֻלָּם מֻצָּב, כֹּה לִמְרוֹמִים מַגְבִּיהַּ

עַד כִּי מְאוֹר עֵינַי לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ.

עָלָיו אוֹרוֹת רַבִּים רָאִיתִי רֶדֶת (31)

עַד כִּי אָמַרְתִּי כִּי מִשָּׁם נִשְׁפֶּכֶת

אוֹרַת כָּל פְּאֵרֵי כוֹכְבֵי שָׁמֵינוּ.

וּכְקִיכְלִיּוֹת יַחְדָּו, הַשְׁכֵּם עִם שָׁחַר, (34)

תָּעֹפְנָה כְדַרְכָּן כִּי תְחַמֵּמְנָה

נוֹצוֹתֵיהֶן מִנִּי קָרַת הַלָּיִל –

מֵהֶן לְלֹא רְצוֹן־שִׁיבָה תִּרְחַקְנָה, (37)

מֵהֶן לָשׁוּב לִמְקוֹם מִמֶּנּוּ עָפוּ,

וַאֲחֵרוֹת מֵעַל קִנָּן תָּחֹגְנָה:

כֵּן פֹּה אֶת נֹהַג הַנְּהָרוֹת הִבַּטְתִּי (40)

בְּהִתְנוֹצֵץ אוֹרוֹתֵיהֶן גַּם יַחַד

מִדֵּי עַל מַעֲלָה אַחַת תִּנְחַתְנָה.

וְהַקְּרוֹבָה אֲלֵינוּ כֹּה הִבְהִירָה⁵⁶⁷ (43)

עַד כִּי לִבִּי אָמַר: 'אָכֵן אַבִּיטָה

אֶת הַחִבָּה אֲשֶׁר אוֹרֵךְ מוֹרֵנִי;

אַךְ הִיא, אֲשֶׁר אוֹחִילָה לִרְמָזֶיהָ (46)

אֵיךְ וּמָתַי דַּבֵּר וּשְׁתֹק, שׁוֹבֶתֶת,

וְטוֹב, לַמְרוֹת חֶפְצִי, כִּי לֹא אֶשְׁאָלָה'.

אַךְ הָרוֹאָה דּוּמִיָּתִי־אָנֹכִי (49)

בִּרְאוּת הַשַּׂר⁵⁶⁸ אֲשֶׁר צוֹפֶה כָּל סֵתֶר,

אָמְרָה אֵלַי: ‘חַלֵּץ אֶת אֵשׁ חִשְׁקֶךָ!’

וָאֶפְתַּח פִּי: 'הוֹי נֶפֶשׁ מְבֹרֶכֶת, (52)

לֹא בִזְכוּתִי לִתְשׁוּבָתֵךְ אַעְתִּירָה,

אַךְ בִּזְכוּתָהּ אֲשֶׁר לִשְׁאֹל הִרְשָׁתְנִי!

וְאַתְּ, לוּטָה בְנֹגַהּ שִׂמְחוֹתָיִךְ, (55)

אֶת הַסִּבָּה לִי לְגַלּוֹת הוֹאִילִי

אֲשֶׁר אוֹתָךְ כֹּה אֶל מוּלִי הִקְרִיבָה;

וְלָמָּה בְגַלְגַּל זֶה הֶחֱרִישָׁה (58)

עֶדְנַת שִׁיר לַחַן צַדִּיקֵי־הָעֵדֶן,

זֶמֶר כֹּה זַךְ בְּכָל זְבוּלָיו לְמָטָּה?'

‘בָּשָׂר עֵינֶיךְ וּבָשָׂר אָזְנֶיךָ’, (61)

עָנַתְנִי, 'וְעַל כֵּן אָפֵס הַלָּחַן⁵⁶⁹,

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ עַל כֵּן שָׁבְתָה מִצָּחַק;

וַעֲלֵי קֹדֶשׁ הַסֻּלָּם יָרַדְתִּי (64)

דַּרְגָּה־דַּרְגָּה לְמַעַן אֲשַׂמְּחֶךָּ

בַּקּוֹל וּבָרְשָׁפִים אֲשֶׁר עָטוּנִי;

וְלֹא יִתְרוֹן הָאַהַב הֱאִיצָנִי, (67)

כִּי רַב מֶנְהוּ בוֹעֵר מִפֹּה וָמַעְלָה,

וְזֹאת נוּרֵי הַשַּׁלְהָבוֹת הֶרְאוּךָ;

אַךְ רוּם⁵⁷⁰ הַחֶסֶד הַמֵּשִׂים אוֹתָנוּ (70)

עַבְדֵי סוֹד יָהּ אֲשֶׁר שׁוֹלֵט בַּחֶלֶד,

הֲלֹם, כִּרְאוֹת עֵינֶיךָ, יִיעָדֵנוּ'.

‘הֲלֹא אֶרְאֶה, בּוּצִין קָדוֹשׁ’, עָנִיתִי, (73)

'אֵיךְ בֶּחָצֵר הַזֹּאת חִבָּה דוֹרֶכֶת,

חָפְשִׁית, בְּפֶלֶס הַשְׁגָּחַת הַנֵּצַח;

אַךְ זֹאת הִיא הַקֻּשְׁיָה לֹא אֲבִינֶנָּה: (76)

מַה לַּמִּשְׁמָר הַזֶּה אַתָּה נוֹעַדְתָּ

מִכָּל עֲדַת רֵעֶיךָ רֶדֶת הֵנָּה?'

וְעוֹד שְׂפָתַי דּוֹבְרוֹת וּכְבָר הֵחֵלָּה (79)

סְבִיב מֶרְכָּזָהּ לָנוּעַ הַשַּׁלְהֶבֶת

וְחָגָה חִישׁ כְּפֶלַח הָרֵחָיִם;

וְסָח הָאַהַב הַטָמוּן בַּלָּהַב: (82)

'אוֹרַת שַׁדַּי עָלַי קַרְנָהּ שׁוֹלַחַת

וְהִיא חוֹדְרָה לַזִּיו הַמַּעֲטֵנִי⁵⁷¹!

כֹּחָהּ, קְשׁוּר חָזוּתִי, כֹּה מַמְרִיאֵנִי (85)

אֶל עַל מִמֶּנִּי עַד אֲשֶׁר אַבִּיטָה

בָּעֶצֶם הַנִּשְׂגָּב הַמְכַלְכְּלֶנָּה⁵⁷².

מֶנְהוּ הָעֹנֶג מַלְבִּישֵׁנִי לַהַט (88)

כִּי לִרְאוּתִי, כְּכָל עֻמַּת הִבְהִירָה,

אֶת בְּהִירוּת זִיו לַהַט זֶה דִּמִּיתִי.⁵⁷³

אַךְ הַנָּאוֹר מִכָּל בְּרוּכֵי הַשַּׁחַק (91)

וּבְחִיר שְׂרָפִים לָשׁוּר בְּזִיו אֱלֹהַּ

אֶת שְׁאֵלַת שְׂפָתֶיךָ⁵⁷⁴ לֹא יַשְׂבִּיעוּ;

כִּי כֹה בִתְהוֹם חֹק נְצָחִים מַעְמֶקֶת (94)

שְׁאֵלָתְךָ, עַד כִּי תַעְלוּמוֹתֶיהָ⁵⁷⁵

מִכָּל מַבַּט יְצוּר נִבְרָא תָּסְתַּרְנָה.

וְשָׂא אֶת זֹאת אֱלֵי עוֹלָם הַמָּוֶת (97)

אֲשֶׁר אֵלָיו תָּשׁוּב, וְלֹא יָהִינוּ

אֶל חֵקֶר כֹּה טָמִיר לַסִּיעַ רֶגֶל!

כָּל שֵׂכֶל, פֹּה מֵאִיר, מֵעִיב בָּאָרֶץ: (100)

אֵיךְ שָׁם יַשִּׂיג אֶת הַנִּבְצָר מִמֶּנּוּ

פֹּה, אַף כִּי אֲסָפוּהוּ הַשָּׁמָיִם?'

וְכֹה בַּאֲמָרֶיהָ הִגְבִּילַתְנִי (103)

עַד מֵהַפְצִיר חָדַלְתִּי וּנְסוּגוֹתִי

לִשְׁאֹל בַּעֲנָוָה אֵיכָה כִּנּוּהָ?

'רֶכֶס נִשָּׂא בֵּין שְׁנֵי חוֹפֵי אִיטַלְיָה (106)

וְלֹא רָחוֹק מִקֶּרֶת מוֹלַדְתֶּךָ ⁵⁷⁶,

וְרָם עַד כִּי רוֹעֵם תַּחְתָּיו הָרָעַם;

שֵׁם קַטְרִיָּה נוֹשֵׂא שָׁם רֹאשׁ הָרֶכֶס:⁵⁷⁷ (109)

תַּחְתָּיו חָנְכוּ מִנְזָר וְהִקְדִּישׁוּהוּ

בִּלְבַד לַעֲבוֹדַת הָאֵל וּלְתָחַן'.

כֹּה לִי בִנְאוּם שְׁלִישִׁי הֵחֵל לָסִיחַ (112)

וְאָז הוֹסִיף: 'בַּעֲבוֹדַת אֵלֵנוּ

בְּלֵב וָנֶפֶשׁ כֹּה דָבַקְתִּי שָׁמָּה

עַד כִּי בִלְבַד בִּמְזוֹן מִשְׁרַת הַזַּיִת (115)

עַל נְקַלָּה סָבַלְתִּי חֹם וָקֶרַח,

בְּהִרְהוּרֵי הִסְתַּכְּלוּתִי שָׂמֵחַ;

מִנְזַר שַׁלְוִי הִכְבִּיר קְצִירוֹ לִשְׁלֹחַ (118)

לַזְּבוּל הַזֶּה, אֶפֶס קָמַל עָלֵהוּ

וְחִשּׂוּפָיו חִישׁ בָּרַבִּים יֵרָאוּ!

בַּקֵּן הַהוּא הָיִיתִי פְּיֶר דַּמְיָנוֹ, (121)

אוּלָם כִּפְּיֶר חוֹטֵא חָיֹה חָיִיתִי

עַל יַד חוֹף אַדְרִיָּא בְּבֵית גְּבִרְתֵּנוּ⁵⁷⁸:

מְעַט חַיֵּי־חֲלוֹף עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִי (124)

מֵאָז כָּפוּ עָלַי לִצְנֹף הַכּוֹבַע⁵⁷⁹

אֲשֶׁר עַתָּה עוֹבֵר מֵרַע אֶל רֹעַ!

בָּא כֵּפָא⁵⁸⁰, בָּא הַכְּלִי הָרָם שׁוֹפֵעַ (127)

רוּחַ קְדוֹשָׁה, רָזִים וִיחֵפֵי־שָׁעַל,

לוֹקְחֵי פִתָּם בְּכָל סֻכָּה יִמְצָאוּ!

רוֹעֵי דוֹרְךָ דּוֹרְשִׁים יָמִין וּשְׂמֹאלָה (130)

מִשְׁעֶנֶת וּמַדְרִיךְ – כִּי כֹה כָבֵדוּ! –

וּמֵאָחוֹר אִישׁ לְשֵׂאתָם עַל שֶׁכֶם!

אֶת שִׂמְלוֹתָם עַל סוּסֵיהֶם יִפְרֹשׂוּ, (133)

וְעוֹר אֶחָד שְׁתֵּי בְהֵמוֹת תַּעְטֹפְנָה!

הוֹי אֹרֶךְ אַף שַׁדַּי, נוֹשֵׂא כָל אֵלֶּה!'

עוֹד הוּא דוֹבֵר, וְרֹב אוֹרוֹת נִרְאוּ לִי (136)

יוֹרְדוֹת דַּרְגָּה־דַּרְגָּה, וּבְחוּג תָּחֹגְנָה

וּבְכָל סִבּוּב זָרַח יָפְיָן כִּפְלָיִם.

סְבִיב הַדּוֹבֵר הִסְתּוֹבְבוּ וְנָחוּ (139)

וּמִקִּרְבָּם הֵרִיעַ קוֹל צֹוֵחַ

עַד אֵין כָּמוֹהוּ אֶת הַלֵּב קוֹרֵעַ;

אַף לֹא בַנְתִּיו – כֹּה רַעֲמוֹ נִצְּחָנִי. (142)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם    🔗

ביאטריקס מסבירה לדאנטי את סיבת הצעקה אשר נשמעה בשמים. הקדוש בנדיקטוס מתגלה לדאנטי ומבכה את שחיתות המסדר אשר הוא יסד. נשמות אנשי ההסתכלות עולות לאמפיריאום (שמי הערבות). העליה לזבול השמיני. קריאה למזל התאומים. דאנטי מעיף מבט על שבעה הגלגלים אשר בהם עבר עד כה.

הֲלוּם־פַּחְדָּה אֶל מוֹרָתִי פָנִיתִי (1)

כְּיֶלֶד הַפּוֹנֶה בִּגְדֹל הַפַּחַד

אֶל זוֹ אֲשֶׁר בָּהּ לְבָבוֹ בוֹטֵחַ,

וְהִיא, כָּאֵם הַנֶּחְפָּזָה לְפֶתַע (4)

נַחֵם אֶת בְּנָהּ, חִוֵּר וּקְשֵׁה־הַנֶּשֶׁם,

בַּקּוֹל הַמַּשְׂמִיחוֹ תָמִיד, עָנָתְנִי:

הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי הִנְּךָ בַשָּׁחַק? (7)

אִם לֹא יָדַעְתָּ כִּי כֻלּוֹ זְבוּל קֹדֶשׁ

וְכָל חֶרְדוֹת שׁוֹכְנָיו – שָׁרְשָׁן בַּצֶּדֶק?

אֵיכָה שִׁנְּךָ, לוּ פֹה נִשְׁמַע, הַזֶּמֶר (10)

וְצַחַק שִׂפְתוֹתַי, עַתָּה תָבִינָה

אַחַר כִּי כֹה הִדְהִים אוֹתְךָ הַצָּעַק; ⁵⁸¹

וְלוּ אֶת חִנּוּנֵי קוֹל זֶה הֵבַנְתָּ, (13)

חֲזוֹת יָכֹלְתָּ אֶת נִקְמַת הַזַּעַם

אֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּטֶרֶם בּוֹא קִצֶּךָ.

חֲנִית רוּם זֶה לֹא תְמַהֵר לִפְצֹעַ (16)

וְלֹא תָאֵט, בִּלְתִּי אִם לִמְצַפֶּיהָ

מִי כִמְפַחֵד וּמִי כְמִתְגַּעְגֵּעַ!

אַךְ סֹב עַתָּה וּלְזוּלָתִי הַבִּיטָה, (19)

כִּי חֵיל רוּחוֹת תִּרְאֶה רַבּוֹת תִּפְאֶרֶת,

אִם אַחֲרֵי מִלַּי תַּפְנֶה עֵינֶיךָ!'

עֵינַי הִפְנֵיתִי כַּיָּשָׁר עָלֶיהָ, (22)

רוֹאֵה מֵאוֹת אוֹרוֹת אֲשֶׁר נֶהְדָּרוּ

בִּנְגֹהַּ יַחַד זִיו עַל זִיו רֵעֵהוּ.

עָמַדְתִּי כִּבְחַדְרֵי לִבּוֹ מַכְרִיעַ (25)

אֶת חֹד חִשְׁקוֹ, נִזְהָר אֶת פִּיו לִפְתֹּחַ

פֶּן קֻשְׁיוֹתָיו רֵעֵהוּ תְיַגַּעְנָה.

וְהַגְּדוֹלָה וַעֲתִירַת הַזֹּהַר (28)

מֵהַפְּנִינִים הָהֵן קָרְבָה לְמַעַן

תָּנִיחַ אֶת דַּעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ.

וְקוֹל דּוֹבֵר בָּהּ⁵⁸²: 'לוּ תִרְאֶה כָּמוֹנוּ (31)

אֶת אֵשׁ הַחֶסֶד הַבּוֹעֶרֶת בָּנוּ,

לֹא עוֹד בּוֹשַׁשְׁתָּ רַעְיוֹנְךָ לַבִּיעַ;

אוּלָם, פֶּן תְּאַחֵר וְתִתְמַהְמֵהּ (34)

עַל שֶׂגֶב דַּרְכְּךָ – עָנֹה אֶעְנֶךָּ⁵⁸³

עַל הָרַעְיוֹן אוֹתוֹ שׁוֹמֵר לִבֶּךָ:

עַל כֶּתֶף הַר שׁוֹכֶנֶת עִיר קַסִּינוֹ⁵⁸⁴; (37)

שָׁם עַל שִׂיאוֹ הָמוּ תוֹעֵי הַדֶּרֶךְ

אֲשֶׁר רִמּוּם בִּנְטוֹת יִצְרָם לַהֶבֶל.

אֲנִי, אֲנִי רֵאשִׁית עָלָיו נָשָׂאתִי (40)

אֶת שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵבִיא לָאָרֶץ⁵⁸⁵

אֶת הָאֱמֶת הַמַּשְׂגִּיאָה רוּחֵנוּ;

וְכֹּה הָשְׁפַּעְתִּי נַהֲרַת הַחֶסֶד (43)

עַד כִּי אֶת כָּל סְבִיבוֹת הָהָר קָרַעְתִּי

מִדָּת־חִלּוּל אֲשֶׁר הַכֹּל הִדִּיחָה.

וְאֵלֶּה הַלַּבּוֹת הָיוּ כֻלָּהַם (46)

בְּנֵי־הִסְתַּכְּלוּת, וַיְחַמְּמֵם הַלַּהַב

אֲשֶׁר מוֹלִיד קְדֻשַּׁת פְּרָחִים וָפֶרִי:⁵⁸⁶

בָּהֶן מַקָּרִיּוֹ, בָּן רוֹמוֹאַלְדּוֹ,⁵⁸⁷ (49)

בָּהֶן אַחַי אֲשֶׁר רַגְלָם לֹא מָשָׁה

מִן הַמִּנְזָר, וּבְתֻמָּתָם הֶחְזִיקוּ'.

וַעֲנִיתִיו: 'הָאַהַב הַנִּגְלֶה לִי (52)

בְּדַבֶּרְךָ אֵלַי וּפְנֵי הַנֹּעַם

אֲשֶׁר בְּכָל לַהֲטֵיכֶם אַבִּיטָה,

אֶת בִּטְחוֹנִי וֶאֱמוּנִי הִרְחִיבוּ (55)

כִּפְעֹל הַשֶּׁמֶשׁ עַל גִּבְעוֹל הַוֶּרֶד

בְּהִפָּתַח כּוֹסוֹ עַד אֶפֶס כֹּחַ;

וַאֲחַלְּךָ, אָבִי, לְהַבְטִיחֵנִי, (58)

אִם־נָא אָהִין בַּקֵּשׁ יִתְרוֹן חִנֶּךָ,

וְאַבִּיטְךְ בְּחִשּׂוּפֵי צַלְמֶךָ!'

וְסָח: 'אָחִי, יֻרְווּ שִׂגְבֵי חִשְׁקֶךָ⁵⁸⁸ (61)

בַּזְּבוּל הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר מַשְׂבִּיעַ

אֶת אַוּוֹתַי וְאֶת אַוּוֹת כֻּלָּנוּ.

שָׁם כָּל אַוָּה תַמָּה, גְּמוּלָה, מֻשְׁלֶמֶת; (64)

רַק שָׁם, בַּזְּבוּל הַהוּא, נִמְצָא כָל חֵלֶק

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הָיָה מֵאָז מִקֶּדֶם;

כִּי הוּא לֹא בַמֶּרְחָב, לֹא בֵין צִירִים הוּא, (67)

וְסֻלָּמֵנוּ זֶה עָדָיו מַגִּיעַ:

עַל כֵּן אוֹבֵד רֹאשׁוֹ מִמַּבָּטֶיךָ.

עַד שָׁם רָאָהוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ (70)

בְּרוּם פִּסְגַּת גָּבְהוֹ, בְּיוֹם רָאָהוּ

וּמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן כֹּה הִכְבִּידוּהוּ.⁵⁸⁹

אַךְ אֵין עוֹד, בּוֹ לִשְׂגֹּב, מַסִּיעַ רֶגֶל (73)

מֵאֲדָמוֹת, וְחֻקָּתִי נִשְׁאֶרֶת

לְמַטָּה לִשְׁחִיתוּת דַּפֵּי גְוִילֶיהָ!

וְהַחוֹמוֹת הַנּוֹעָדוֹת לְתַחַן (76)

הָיוּ קַן פָּרִיצִים, וְהַמִּצְנֶפֶת

הָיְתָה לְשַׂק אֲשֶׁר קִמְחוֹ דָלוּחַ;

אַךְ לֹא יֵרַע לְיָהּ מַשָּׂא כָל נֶשֶׁךְ⁵⁹⁰ (79)

כַּפְּרִי הַהוּא, בּוֹ הַנְּזִירִים נֶהְבָּלוּ

בִּתְעוֹת לִבּוֹתֵיהֶם אַחַר הַתֹּהוּ.

כִּי כָל אֲשֶׁר הַכְּנֵסִיָּה אוֹגֶרֶת (82)

נוֹעַד לְדַל קוֹרֵא בְשֵׁם שָׁמָיִם,

לֹא לִקְרוֹבִים אוֹ לִגְרוּעִים מֵהֵמָּה⁵⁹¹!

וּבְשַׂר אֶנוֹשׁ נִתָּן לְהֵאָלֵחַ, (85)

וְהַתְחָלוֹת טוֹבוֹת שָׁם לֹא תִחְיֶינָה

מִגְּדֹל אַלָּה עַד צֵאת פְּרִי בַלּוּטֶיהָ!

פֶּטְרוּס⁵⁹² יָצָא לְלֹא זָהָב וָכֶסֶף, (88)

אֲנִי בְצוֹם וְתַחַן הַחִלּוֹתִי,

וּבִצְנִיעוּת הֵחֵל כִּתּוֹ פְרַנְצִיסְקוּס⁵⁹³.

וְאִם תַּבִּיט אֶל רֹאשׁ דַּרְכֵי שְׁלָשְׁתֵּנוּ (91)

וְאֶל הַשְּׁבִיל בּוֹ הַיּוֹרְשִׁים עָבָרוּ,

תִּרְאֶה מָה רַב הָעָשׁ בִּמְקוֹם הַיֶּרֶק!

אַךְ רַב הַנֵּס בְּיוֹם כִּרְצוֹן אֱלֹהַּ (94)

הַיָּם בָּרַח וּמֵי יַרְדֵּן נָסוֹגוּ

מִנֵּס מַרְפֵּא אִם יִמָּצֵא לָאֵלֶּה!' ⁵⁹⁴

כֹּה סָח אֵלַי וְאָץ לְהִסָּפֵחַ (97)

אֶל וַעֲדוֹ, וַיֵּאָחֵד הַוַּעַד

וְכַסּוּפָה סָבַב כֻּלּוֹ לְמָעְלָה.

חֶמְדַּת גְבִרְתִּי בְּרֶמֶז קַל שְׁלָחַתְנִי (100)

אַחֲרֵיהֶם עַל הַסֻּלָּם לַגְבִּיהַּ:

כֹּה גְבוּרָתָהּ בִּי אֶת טִבְעִי הִדְבִּירָה.

לא אָץ בָּאָרֶץ, בָּהּ נֵרֵד וְנַעַל (103)

בְּחֹק טִבְעִי, מָעוּף כֹּה עַז לָנוּעַ

אֲשֶׁר לְעֹז מְעוּף כְּנָפַי אַשְׁוֶנּוּ.

לוּ כֵן אָשׁוּב אֶל קֹדֶשׁ הַנִּצּוּחַ (106)

אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ עַל חֲטָאַי אֶדְמָעָה

וְכַפּוֹתַי עֲלֵי חָזִי תַכֶּינָה⁵⁹⁵:

כֹּה לֹא תָחִישׁ מְשֹׁךְ מֵאֵשׁ וּתְקֹעַ (109)

אֶצְבַּע, כְּמוֹ מִהַרְתִּי שׁוּר הַסֶּמֶל

הַבָּא אַחַר הַשּׁוֹר, וּבוֹ אֻסָּפְתִּי!

הֶאָח כּוֹכְבֵי הָדָר, הוֹי אוֹר שׁוֹפֵעַ (112)

גְּבוּרָת הָאוֹן אֲשֶׁר מֶנְהוּ נָחַלְתִּי

גְאוֹן רוּחִי, אִם רַב אוֹ דַל הִנֵּהוּ⁵⁹⁶ –

אִתְּכֶם עָלָה, אִתְּכֶם נָחַת לִשְׁקֹעַ (115)

אַב כָּל חַיִּים הַנּוֹעָדִים לַמָּוֶת,

בְּיוֹם רֵאשִׁית נָשְׁמִי רוּחוֹת טוֹסְקָנָה⁵⁹⁷.

וְעֵת גָּבַר הַחֶסֶד וְזָכִיתִי (118)

בּוֹא לַגַּלְגַּל אֲשֶׁר אֶתְכֶם מֵנִיעַ⁵⁹⁸,

זְבוּלְכֶם חֻלַּק לִי לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ!

לָכֶם, אֵפוֹא, נַפְשִׁי עַתָּה עוֹרֶגֶת, (121)

וְתֶאֱמַץ לִדְרֹךְ מֵי הַשִּׁבֹּלֶת

אֲשֶׁר אוֹתָהּ מוֹשֶׁכֶת אֶל זְרָמֶיהָ!

‘עַתָּה קָרַבְתָּ כֹה אֶל רוּם כָל יֶשַׁע⁵⁹⁹’, (124)

אָמְרָה בֵּיאַטְרִיקְסְ, 'עַד כִּי לְעֵינֶיךָ

כְּבָר מִתְגַּלֶּה זִיווֹ בְּחֹד וָטֹהַר⁶⁰⁰;

לָכֵן, בְּטֶרֶם בּוֹ תוֹסִיף לִשְׁקֹעַ (127)

שׁוּבָה וּרְאֵה כַּמָּה תְחוּמֵי הַחֶלֶד

עַד כֹּה הִצַּעְתִּי תַחַת מִצְעָדֶיךָ,

לְבַעֲבוּר בְּכָל שִׂמְחַת נַפְשֶׁךָ (130)

תּוּכַל לִקְרֹב לִקְהַל נִצְחוֹן הַהֶדֶר⁶⁰¹

הַבָּא בְגִיל בְּזֹךְ גַּלְגַּל הָאֶתֶר'.

וּלְכָל שִׁבְעַת הַגַּלְגַּלִים הֵסַבְתִּי (133)

עֵינַי, וָאֵרֶא אֶת כַּדּוּר אַרְצֵנוּ⁶⁰²

עַד כִּי חִיַּכְתִּי עַל דַּלּוּת מַרְאֵהוּ!

וְאֶת הַדַּעַת אָנֹכִי שַׁבֵּחַ (136)

הַמַּקְטִינָה עֶרְכּוֹ! אָכֵן בְּצֶדֶק

נִקְרָא דָגוּל כָּל הֶחָדֵל מִמֶּנּוּ⁶⁰³!

רָאִיתִי בַת־לָטוֹנָה⁶⁰⁴ הַיּוֹקֶדֶת (139)

לְלֹא הַצֵּל אֲשֶׁר אֲזַי הִתְעַנִי

לִרְאוֹת בָּהּ אֶת הַדֹּק וְאֶת הָעֹבִי.⁶⁰⁵

אֶת זִיו בִּנְךָ, הִפֶּרִיּוֹן, סָבַלְתִּי (142)

וָאֵרֶא אֵיךְ, קְרוֹבִים לוֹ וְסָבִיב לוֹ

הִתְנוֹעֲעוּ גַּם מָיָה גַם דִיּוֹנֵי.

וָאֵרֶא פֹה אֵיכָה רֻכַּךְ יֻפִּיטֶר (145)

בֵּין בְּנוֹ וּבֵין אָבִיו, וּפֹה הָרְאֵיתִי

אֵיךְ יְשַׁנּוּ אֶת קַן נוּדָם בַּשָׁחַק⁶⁰⁶;

וְכָל שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים נִגְלוּ לִי, (148)

כַּמָּה גָדְלוּ וּמְהִירוּתָם מָה רָבָּה,

וּבְמַסְלוּלָם אֵיךְ זֶה מִזֶּה הִרְחִיקוּ;

וְעֵת עִם תְּאוֹמֵי הַנֵּצַח נָדְתִּי – (151)

חֲצַר הַדַּיִשׁ⁶⁰⁷, בּוֹ כֹה נִתְיַמָּרָה,

מִשִּׂיא הָרָיו עַד פִּי זְרָמָיו נִגְלָה לִי!

וּלְהוֹד עֵינֵי גְבִרְתִּי עֵינַי נָשָׂאתִי. (154)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה    🔗

ביאטריקס מביטה אל־על ומראה לדאנטי את הופעתם של ישו עם הקדושים. אחר כך נושא דאנטי עיניו למעלה ורואה לא עוד את ישו כי אם את מריה ומסביבה מרחף המלאך גבריאל. מריה עולה אחרי ישו אל האמפיריאום בברכת הקדושים, אשר דאנטי מהלל את אשרם.

כְּמוֹ צִפּוֹר, שׁוֹמְרָה בָּעֳפָאֶיהָ (1)

עַל קַן חֵן אֶפרֹחֶיהָ כָּל הַלַּיִל

הַמַּעֲלִים הַכֹּל מִמַבָּטֵינוּ,

וּלְמַעַן חִישׁ לִרְאוֹת מִבְחַר מִרְעֶיהָ (4)

לִמְצֹא מָזוֹן אָהוּב לְגוֹזָלֶיהָ

(וְאַךְ נָעִים לָהּ סֵבֶל יְגִיעֶיהָ)

בְּטֶרֶם זְמַן תִּבְחַר עָנָף פָּתוּחַ (7)

וּבְאֵשׁ חִבָּה שָׁם תְּחַכֶּה לַשֶּׁמֶשׁ,

עֵרָה לִשְׁקֹד עַד יַעֲלֶה הַשָׁחַר –

כֵּן שָׂרָתִי, זְקוּפָה וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת, (10)

עָמְדָה, פּוֹנָה אֶל חֶבֶל־הָרָקִיעַ

אֲשֶׁר תַּחְתָּיו נִרְאֶה מֵאֵט שִׁמְשֵׁנוּ⁶⁰⁸.

וּבִרְאוֹתִי אוֹתָהּ בְּכִסּוּפֶיהָ, (13)

הָיִיתִי כָרוֹצֶה דָבָר וְאֵין לוֹ

וַיְקַו וְנֶחָמָה לוֹ הַתּוֹחֶלֶת.

אוּלָם קָצְרָה הָעֵת בֵּינוֹת הַשְּׁתָיִם, (16)

כְּלוֹמַר בֵּין עֵת שָׁקְדִי לָעֵת חָזִיתִי

אוֹרַת מָרוֹם הוֹלֶכֶת וּמַבְהֶרֶת.

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ אָמְרָה: 'הִנֵּה הֶחָיִל, (19)

חֵיל נִצּוּחֵי כְרִיסְטוֹס וְכָל הַפֶּרִי⁶⁰⁹,

קְצִיר סִבּוּבֵי הַגַּלְגַּלִּים הָאֵלֶּה!'

וָאֵרֶא כִּי בָעַר כֻּלּוֹ מַרְאֶהָ (22)

וְכֹה עֵינֶיהָ אוֹר חֶדְוָה מָלֵאוּ

עַד אֵאָלֵץ עַל תֵּאוּרָן לִפְסֹחַ.

כִּצְחֹק בְּזִיו שַׁלְוַת מְלֹא הַסַּהַר (25)

מוֹשְׁלַת הַלַּיִל בֵּין נִמְפוֹת הַנֵּצַח⁶¹⁰

הַמַּאְדִּירוֹת כָּל אָהֳלֵי שָׁמָיִם –

מֵעַל אַלְפֵי נוּרִים עֲלוֹת רָאִיתִי (28)

חַמָּה אֲשֶׁר גַּם אֶת כֻּלָּם הִלְהִיטָה

כִּפְעֹל שִׁמְשֵׁנוּ עַל כּוֹכְבֵי שָׁמֵינוּ⁶¹¹.

בְּעַד לַבַּת הָאוֹר הַחַי פִּעְפֵּעַ (31)

הָעֶצֶם הַיּוֹקֵד וְכֹה הִזְרִיחַ

עַל מַבָּטַי עַד כִּי לֹא נְשָׂאתִיהוּ! ⁶¹²

הֶאָח חֶמְדַּת נַפְשִׁי, מוֹרָה בֵּיאַטְרִיקְסְ! (34)

הִיא סָחָה לִי: 'הַזֹּהַר הַמְנַצְּחֶךָּ

הוּא אוֹן אֲשֶׁר אֵין כָּל מָגֵן מִמֶּנּוּ!

וּבוֹ שׁוֹכְנִים הַיְכֹלֶת וְהַדֵּעַ (37)

פּוֹתְחֵי הַשְּׁבִיל בֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמָיִם,

אֵלָיו דּוֹרוֹת כֹּה אֲרֻכִּים נִכְסָפוּ!'

כָּאֵשׁ אֲשֶׁר מִן הֶעָנָן נִתֶּקֶת (40)

כִּי מֵעָצְמַת רָחְבָּהּ לֹא יְכִילֶנָּה

וְהִיא, לַמְרוֹת טִבְעָהּ, יוֹרֶדֶת אָרְצָה –

כֵּן נִרְחֲבָה דַעְתִּי בִּרְבוֹת הָעֹנֶג (43)

בַּזְּבוּל הַזֶּה, מִנִּי עַצְמָהּ נִפְשֶׁטֶת,

וְלֹא תִזְכֹּר עַתָּה אֵיךְ אָז הָיָה לָהּ…

'עֵינֶיךָ פְתַח, וְכִהְיוֹתִי רְאֵנִי! (46)

דְּבָרִים חָזִיתָ וּמֵהֶם דֵּי אֹמֶץ

לָשֵׂאת אֶת נֹגַהּ חִיּוּכִי רָכָשְׁתָּ!'

כַּמִּתְעוֹרֵר מֵחֲלוֹמוֹת נִשְׁכָּחוּ (49)

וּלְחַיּוֹתָם יִטְרַח וְלֹא יַצְלִיחַ,

הָיִיתִי אָז עֵת בְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי

אֶת הַקְּרִיאָה הַזֹּאת! אָכֵן יָאוּ לָהּ (52)

תּוֹדוֹת אֲשֶׁר לָעַד לֹא תִמָּחֶינָה

מִסֵּפֶר רִשּׁוּמֵי קוֹרוֹת עָבָרוּ.

וְלוּ יַחְדָּו כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הֵרִיעוּ – (55)

אוֹתָן עִם אַחְיוֹתֶיהָ הֶעֱשִׁירָה

בְּמִבְחֲרֵי מִתְקָהּ פּוֹלִיהִמְנִיָּה⁶¹³ –

לְעֶזְרָתִי, אַף חֵלֶק מִנִּי אֶלֶף (58)

מִקֹּדֶשׁ חִיּוּכָהּ לֹא תְזַמֵּרְנָה

וְלֹא אֵיךְ הוּא הֵאִיר קְדֻשַּׁת פָּנֶיהָ;

וּבְתָאֲרִי עַתָּה קָדְשֵׁי הָעֵדֶן (61)

אֶדְלֹג עַל חֵלֶק חֲרוּזַי מֵאֹנֶס,

כַּהֵלֶךְ הַמּוֹצֵא דַרְכּוֹ נִסְתֶּמֶת;

אַךְ הַחוֹשֵׁב עַל נֵטֶל עֹל הַחֹמֶר (64)

וְעַל שִׁכְמֵי־בָשָׂר אֲשֶׁר נִשְּׂאוּהוּ –

לֹא יַרְשִׁיעֵנִי אִם תַּחְתָּיו רָעָדְתִּי.

יָם זֶה, אֳנִי קָטָן לֹא יַעַבְרֶנּוּ, (67)

אַף כִּי יָעֵז לַחְתֹּר בִּגְאוֹן הַתֹּרֶן,

וְלֹא מַלָּח חָרֵד לָנוּס מִסָּעַר.

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ: 'לָמָּה פָנַי לִבְּבוּךָ (70)

עַד כִּי לֹא תֵפֶן אֶל גִּנַּת הַיֹּפִי

אֲשֶׁר מִתַּחַת זִיו כְרִיסְטוֹס פּוֹרָחַת?

שָׁם צָץ הַוֶּרֶד, בּוֹ דִבּוּר־אֱלֹהַּ (73)

לָבַשׁ בָּשָׂר, שָׁם שׁוֹשַׁנֵּי נִיחֹחַ⁶¹⁴

אֲשֶׁר בָּשְׂמָם הוֹבִיל בִּנְתִיב הַיּשֶׁר!'

וְאָנֹכִי, אֲשֶׁר לַעֲצוֹתֶיהָ (76)

כֻּלִּי הוּכַנְתִּי, שַׁבְתִּי אֶל הַלֶּבֶט,

לַלֶּבֶט בְּרִפְיוֹן הָעַפְעַפָּיִם!

וּכְמוֹ בְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹרֶנֶת (79)

יֵשׁ וְרָאִיתִי בְּעַד עָב קָרוּעַ

כִּכַּר פְּרָחִים בְּלוֹט צְלָלִים נִטְמֶנֶת –

כֵּן פֹּה חֵילוֹת־אוֹרָה רַבִּים רָאִיתִי (82)

נוֹפְלִים מֵרוֹם בִּבְרַק קַרְנֵי שַׁלְהֶבֶת

וְאֶת מְקוֹר הַנֹּגַהּ⁶¹⁵ לֹא הִבְחָנְתִּי.

הוֹי אוֹר חַנּוּן הַמַּשְׁפִּיעָם זִיוֶךָ! (85)

מִשָּׁם הִמְרֵאתָ וּמֶרְחָב פִּנִּיתָ

לְמַבָּטַי, כִּי מוּל אִשְּׁךָ חָלָשׁוּ.

שָׁם צִיץ הַיְקָר, אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ אֶקְרָאָה (88)

הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, רוּחִי הִכְרִיעַ

כֻּלָּהּ, לָשׁוּר בִּגְדוֹל נוּרֵי הַלָּהַט.⁶¹⁶

וּבְקוּם הָאוֹר הַחַי, הוּא הַמְנַצֵּחַ (91)

לְמַעְלָה כְּנַצְּחוֹ אֲזַי לְמָטָּה,

וּשְׁתֵּי עֵינַי הֵאִיר בַּטִּיב וָעֹצֶם,

נָחַת לַפִּיד רוֹקֵד מִלֵּב הַשַּׁחַק⁶¹⁷ (94)

כִּדְמוּת אוֹפַן, כְּעֵין צוּרַת עֲטֶרֶת,

אוֹזְרָה הַיְקוֹד הַהוּא לָסֹב סָבִיב לוֹ.

כָּל לַחַן זֶמֶר הַמְלַבֵּב אָזְנֵינוּ (97)

וְאֶל מִתְקוֹ מוֹשֵׁךְ לֵבָב וָנֶפֶשׁ,

כָּמוֹהוּ כִּבְשִׁבְרֵי עָנָן קוֹל רַעַם

מוּל קוֹל הַנֶּבֶל הָעוֹנֵד כְּכֶתֶר (100)

נוֹי הַסַּפִּיר, בּוֹ זַךְ זְבוּלֵי שָׁמַיִם

בְּזָהֳרֵי אוֹרַת סַפִּיר זוֹרֵחַ⁶¹⁸.

'אֲנִי, חִבַּת הַמַּלְאָכִים, אָחוּגָה (103)

נוֹשֵׂאת הַגִּיל הַבָּא מִנִּי הָרֶחֶם

אֲשֶׁר הָיָה מְלוֹן גַּעֲגוּעֵינוּ;

וְכֵן אָחוּג עַד אַחַר בְּנֵךְ תַּמְרִיאִי, (106)

מַלְכַּת מָרוֹם, וּבְהוֹד יָפְיֵךְ תּוֹסִיפִי

אוֹר־יָהּ לָרָם בְּגַלְגִּלֵּי הַנֵּצַח'.

פֹּה תַם הַלַּחַן⁶¹⁹ הַסּוֹבֵב בְּזֶמֶר (109)

וְיַחַד יֶתֶר הַנּוּרִים עָנוּהוּ

בַּהֲרִיעָם הַלֵּל לְשֵׁם מָרִיָּה.

הַדְרַת אַדֶּרֶת כָּל גְּוִילֵי הַחֶלֶד,⁶²⁰ (112)

אֲשֶׁר מִכֹּל מַרְבָּה חַיִּים וָלַהַט

בְּנֶשֶׁם אֱלֹהִים וּבְמַעֲשֵׂהוּ,

פָּרְשָׂה פְנִים חֻפָּתָהּ מֵעַל רֹאשֵׁנוּ (115)

וְכֹה גָבְהָה עַד כִּי אֵלַי עֲדֶנָה

זִיוָהּ בִּמְקוֹם עָמַדְתִּי לֹא הִגִּיעַ.

עַל כֵּן נִבְצַר מִמֶּנִּי שֵׂאת עֵינַיִם (118)

אַחַר לַבַּת הַזֹּהַר הַמֻּכְתֶּרֶת

אֲשֶׁר, דְּבֵקָה בִּבְנָהּ, נִשְּׂאָה לְמָעְלָה⁶²¹.

וְכָעוֹלָל אֶת זְרוֹעוֹתָיו שׁוֹלֵחַ (121)

לִקְרַאת אִמּוֹ אַחַר כִּי הֵינִיקַתּוּ

כִּי אֵשׁ אַהֲבָתוֹ כֵּן מִתְפָּרֶצֶת –

כֵּן פֹּה מָתְחוּ כָל הַנְּגֹהוֹת הַלָּלוּ (124)

קְצֵי לַבּוֹתָן, וְכֵן הָרְאֵיתִי דַעַת

אֵיךְ אֶל מָרִיָּה חִבָּתָן בּוֹעֶרֶת.

וּבִמְטַחֲוֵי עֵינַי אֲזַי נִשְׁאָרוּ (127)

וְשִׁיר Regina Coeli כֹּה הִנְעִימוּ⁶²²

עַד כִּי מֵאָז לֹא סָר מִתְקוֹ מִמֶּנִּי.

הֶאָח מָה רַב הַיְבוּל, שָׁמוּר בְּשֶׁפַע (130)

בָּאַרְגָּזִים הָהֵם, אֲשֶׁר כֹּה טֹבוּ

לִהְיוֹת עַל אֲדָמוֹת נוֹשְׂאֵי הַזֶּרַע! ⁶²³

פֹּה הֵם חַיִּים שְׂמֵחֵי בִיקָר הָעשֶׁר, (133)

אֲשֶׁר גּוֹלֵי בָבֶל קָנוּ בְּבֶכִי

כִּי אֶת פַּזָּם מֵאֲחוֹרָם הִשְׁאִירוּ. ⁶²⁴

פֹּה מִתְאַדֵּר – בְּצֵל כְּנַף בַּר־אֱלָהָא (136)

וּבֶן מָרִיָּה, בְּעֻזּוֹ וְיַחַד

בְּעֹז עֵדוּת־קְדוּמִים וְעֵדוּתֵנוּ ⁶²⁵–

שׁוֹמֵר הַמַּפְתְּחוֹת⁶²⁶ לִפְאֵר הָעֵדֶן. (139)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה    🔗

ביאטריקס מבקשת מאת הקדושים להשפיע על דאנטי מעט מחכמתם. הקדושים מתיצבים בצורת זרים אחדים מסביב לדאנטי. מתוך אחד הזרים האלה יוצא פטרוס וחוקר את דאנטי בעקרונות האמונה. פטרוס נהנה מתשובותיו של דאנטי ומברך אותו.

'הוֹי חֵיל קְרוּאֵי אֶל סְעוּדַת הַשֶּׁפַע, (1)

בָּהּ כֶּבֶשׂ־יָהּ מֵזִין אֶתְכֶם בְּאֹכֶל

אֲשֶׁר תָּמִיד אֶת חִשְׁקְכֶם מַשְׂבִּיעַ!

אִם יָהּ לְהֵלֶךְ זֶה חָנַן מַטְעֶמֶת (4)

מֵהַנּוֹפֵל מִשֻּׁלְחַנְכֶם, בְּטֶרֶם

אֶת מוֹעֲדוֹ גָזַר עָלָיו הַמָּוֶת⁶²⁷ –

נָא פְנוּ אֶל אֹמֶץ כִּסוּפָיו וּתְנוּ לוֹ (7)

מְעַט טַלְּכֶם: אַתֶּם שׁוֹתֵי לָנֶצַח

מֵי־קשְׁטְ⁶²⁸ אֲשֶׁר מֵהֶם דַּעְתּוֹ צוֹמָחַת!'

כֵּן בֵּיאַטְרִיקְסְ; וְכָל נַפְשׁוֹת־הָאשֶׁר (10)

הָפְכוּ כְאוֹפַנִּים עַל צִיר קָבוּעַ⁶²⁹

וּבְסִבּוּבָן כְּנוּר־שָׁבִיט הִבְהִיקוּ.

וּכְגַלְגַּלֵּי הָאוֹרְלוֹגִין יָנוּעוּ (13)

יַחְדָּו, וְהָרִאשׁוֹן לְעֵין רוֹאֵהוּ

שׁוֹבֵת בִּהְיוֹת הָאַחֲרוֹן בּוֹרֵחַ –

כֵּן הָרוֹקְדוֹת הָהֵן, כְּפִי הֵאֵטּוּ (16)

אוֹ מִהֲרוּ לָחוּג, לַמֵּד לִמְּדוּנוּ

חֶלְקָן בָּאשֶׁר; וַאֲשֶׁר רָאִיתִי⁶³⁰

בָּהֶן יָפָה מֵעַל כֻּלָּן, הִתִּיזָה (19)

שַׁלְהֶבֶת כֹּה נָאוָה עַד לֹא הִשְׁאִירָה⁶³¹

שָׁוָה בְזִיו הַהוֹד בֵּין רֵעוֹתֶיהָ;

וּפִי שְׁלֹשָׁה סְבִיבוֹת בֵּיאַטְרִיקְסְ חָגָה (22)

וְכֹה שִׁיר זֶמֶר אֶרְאֶלִּים הִצְהִילָה

עַד כִּי זִכְרִי שֵׁנִית לֹא יְחַיֶּנּוּ!

יִפְסַח, אֵפוֹא, עֵטִי וְלֹא אֶכְתֹּבָה, (25)

כִּי לְתָאֵר כָּל פְּרָט גַּם דִּמְיוֹנֵנוּ

יֶחְסַר גּוֹן דַּק, וְלֹא רַק דִּבּוּרֵנוּ.

'הוֹי אֲחוֹתִי קְדוֹשָׁה, כֹּה הֶעְתַּרְתִּנִי (28)

עַד כִּי בְכֹחַ לַהַב חִבּוֹתַיִךְ

מִנּוֹי הַחוּג הַהוּא עַתָּה קְרַעְתִּנִי!'

וּבְנוּחַ הַשַּׁלְהֶבֶת הַמְבֹרֶכֶת (31)

אֲשֶׁר דִּבְּרָה כְּכֹל אֲשֶׁר אָמָרְתִּי,

פָּנְתָה אֶל שָׂרָתִי בִּנְשִׁימוֹתֶיהָ.

וְהִיא: 'הוֹי אוֹר נִצְחִי, אוֹר כְּבוֹד־הַגֶּבֶר (34)

אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת מַפְתְּחוֹת עָנְגֵּנוּ,

אוֹתָם הוֹרִיד שָׂרֵנוּ עַל הָאָרֶץ:

עַל כָּל חָמוּר וָקַל אֶת זֶה שְׁאַל־נָא, (37)

כִּרְצוֹן לִבְּךָ, בְּעִקָּרֵי הָאֹמֶן

אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ פְּנֵי־יָם דָּרָכְתָּ;

אִם טוֹב אָהַב, טוֹב הֶאֱמִין וַיּוֹחֶל – (40)

לֹא נֶעֱלָם מִמֶּךָּ, כִּי תַבִּיטָה

בִּמְקוֹם בּוֹ כִמְצֻיָּר הַכֹּל מוֹפִיעַ; ⁶³²

אַךְ יַעַן מַלְכוּתֵנוּ אֶזְרָחֶיהָ (43)

קָנְתָה בְדָת־אֱמֶת, טוֹב כִּי יֻתַּן לוֹ

לָסִיחַ, לְשִׁבְחָהּ, עַל אוֹדוֹתֶיהָ'.

וּכְהִתְכּוֹנֵן נִבְחָן וְלֹא יָסִיחַ (46)

בְּעוֹד מוֹרוֹ אֶת קֻשְׁיוֹתָיו מַצִּיעַ

כִּי יְנַמְּקֵן וְלֹא יִפְסֹק עַל אֵלֶּה⁶³³ –

כֵּן בְּדַבְּרָהּ אֶת טְעָמַי עָרַכְתִּי (49)

לִהְיוֹת מוּכָן לִקְרַאת בּוֹחֵן כָּמוֹהוּ

וּמוּל קְדֻשַּׁת הַדָּת בָּהּ יִבְחָנֵנִי.

'הַגֵּד, נוֹצְרִי יָשָׁר, גַּלֵּה לִבֶּךָ: (52)

הָאֱמוּנָה מַה הִיא?' וְרֹאשׁ נָשָׂאתִי

אֶל הָאוֹרָה אֲשֶׁר אֶת זֹאת הִשִּׁיבָה.

אָז אֶל בֵּיאַטְרִיקְסְ מַבָּטַי הֵעָפְתִּי, (55)

וְהִיא מַהֵר צִוַּתְנִי בִרְמָזֶיהָ

עַתָּה אֶת מֵי מַעְיַן נַפְשִׁי לָגִיחַ.

וָאֶפְתַּח פִּי: 'הַחֶסֶד הַמְזַכֵּנִי (58)

לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי חֲלוּץ הֶחָיִל,

אֶת רַעְיוֹנַי בְּאוֹר בָּהִיר יָאִיר־נָא!

לְפִי אֲשֶׁר כָּתַב, אָבִי, בַּסֵּפֶר (61)

בְּעֵט־אֱמֶת אָחִיךָ⁶³⁴ בְּרוּךְ הַזֵּכֶר

אֲשֶׁר אִתְּךָ הִדְרִיךְ לַטּוֹב אֶת רוֹמִי:

הָאֱמוּנָה – יְסוֹד דִּבְרֵי תוֹחֶלֶת (64)

וְהָעֵדוּת לַלֹּא נִרְאֶה לַשֵּׂכֶל;

וְזֹאת, נִדְמֶה לִי, מַהוּתָהּ', הוֹסָפְתִּי.

‘טוֹב שִׁקּוּלְךָ’, שָׁמַעְתִּי, 'אִם הֵבַנְתָּ (67)

מַדּוּעַ בַּיְסוֹדוֹת שָׂמָהּ וְלָמָּה

הוֹסִיף בָּעֵדֻיּוֹת לְהַזְכִּירֶנָּה?'

‘עָמְקֵי כָל הַדְּבָרִים’, אֲזַי עָנִיתִי, (70)

'אֲשֶׁר בִּדְמֻיּוֹתָם פֹּה נִתְגַּלּוּ לִי,

סְתוּמִים לְעֵין בְּנֵי אָרֶץ, וְלָהֵמָּה

נוֹדַעַת יֵשׁוּתָם בִּלְבָד בָּאֹמֶן, (73)

וְהוּא הַיְסוֹד לְשֶׂגֶב הַתּוֹחֶלֶת:

עַל כֵּן נִתַּן לוֹ שֵׁם יְסוֹד אוֹ עֶצֶם.

וּמִן הָאֱמוּנָה נוֹסִיפָה דַעַת (76)

בְּהֶקֵּשִׁים לְלֹא רְאוּת אַחֶרֶת,

וְהִיא עַל כֵּן כְּהוֹכָחָה נֶאְמֶנֶת'.

'אִם כֹּל אֲשֶׁר לִמּוּד מַקְנֶה לְמַטָּה (79)

כֹּה יִבָּהֵר', שָׁמַעְתִּי, 'לֹא הָיָה עוֹד

שָׁם כָּל מָקוֹם לְפִלְפּוּלֵי וִכּוּחַ'.

כֹּה לִי נָשַׁב הַקּוֹל בִּמְלֹא הָאַהַב (82)

וְסָח: 'בָּחַנְתִּי בִּבְחִינָה נִצַּחַת

מִשְׁקַל מַטְבֵּעַ זוֹ וְטִיב סִיגֶיהָ,

אַךְ הַאִם הִיא בְקֻפְסָתְךָ מֻנָּחַת?' (85)

‘כֵּן’, עֲנִיתִיו, 'תַּמַּת־עִגּוּל, מַבְרֶקֶת,

וְצוּרָתָהּ לֹא תְעוֹרֵר בִּי סֶפֶק!'

וְקוֹל יָצָא מִמַּעְמַקֵּי הַזֹּהַר (88)

אֲשֶׁר זָרַח שָׁם: 'אֵיךְ יְקָר הַשֹּׁהַם⁶³⁵,

אֲשֶׁר עָלָיו בְּנוּיָה מִדַּת כָּל צֶדֶק,

אֵלֶיךָ בָא?' וָאַעַן: 'מֵי הַפֶּלֶג, (91)

בָּהֶם הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה הִשְׁטִיפָה

גְּוִילֵי בְרִית חֲדָשָׁה וּבְרִית מִקֶּדֶם⁶³⁶,

הֵם הַהֶקֵּשׁ הַחַד הַמַּכְרִיעֵנִי (94)

עֲדֵי אֲשֶׁר לְעֻמָּתָם נִרְאֵית לִי

כֵּהָה כָּל הוֹכָחַת־מוֹפֵת נוֹסֶפֶת'.

'הַהַצָּעוֹת אֲשֶׁר כֹּה הִכְנִיעוּךָ, (97)

הַחֲדָשָׁה וְהַקְּדוּמָה – מַדּוּעַ',

אָמַר, ‘אוֹתָן תַּחְשֹׁב לִדְבַר־אֱלֹהַּ?’

‘אוֹת אֲמִתָּן’, עָנִיתִי לוֹ, 'נִגְלָה לִי (100)

בַּתּוֹלָדוֹת, לָהֶן לֹא צָק מַתֶּכֶת⁶³⁷

וְלֹא הָלַם אֶת פַּטִּישׁוֹ הַטֶּבַע'.

עָנָה: 'הַתּוֹלָדוֹת, מִי מַבְטִיחֶךָ (103)

עַל אֲמִתָּן? הֲלֹא שְׁבוּעַת הַסֵּפֶר!

וְהִיא דוֹרְשָׁה אִשּׁוּר! מִי מְעִידֶנָּה?'

'אִם לַנַּצְרוּת פָּנֹה פָנְתָה הָאָרֶץ (106)

לְלֹא נִסִּים', עָנִיתִי לוֹ, 'דַיֵּנוּ:

הַנֵּס הַזֶּה שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף! ⁶³⁸

יַעַן רָעֵב וְדַל בַּנִּיר דָּרַכְתָּ (109)

לִזְרֹעַ זֶרַע טוֹב אֲשֶׁר הִצְמִיחַ

פְּרִי גֶפֶן וְעַתָּה הָפַךְ לְשָׁיִת'.

בְּתֹם הַסִּיחַ, בַּשְּׁחָקִים הֵרִיעָה (112)

עֲדַת הַקֹּדֶשׁ שִׁיר ‘יָהּ נְשַׁבֵּחַ’

בְּלַחַן זֶמֶר אָהֳלֵי שָׁמָיִם.

כְּבָר הַנָּסִיךְ הַהוּא רוּם נְשָׂאַנִי (115)

בִּבְחִינוֹתָיו מֵחֹטֶר אֱלֵי חֹטֶר

עַד כִּי לִקְצֵה הָעֳפָאִים הִגָּעְנוּ,

וְסָח שֵׁנִית: 'עַד כֹּה פָתַח הַחֶסֶד, (118)

הַסָּח בְּאַהֲבָה עִם לְבָבֶךָ,

אֶת שִׂפְתוֹתֶיךָ כַּיָּאֶה לִפְתֹּחַ,

וַאֲשַׁבֵּחַ אֶת אֲשֶׁר הִבִּיעוּ; (121)

אוּלָם אֱמֹר מַה הִיא אֱמוּנָתֶךָ

וְלֶאֱמוּנָתְךָ מָה הֱבִיאֶךָ?'

'הוֹי אָב קָדוֹשׁ, עַתָּה רוֹאָה רוּחֶךָ (124)

כֹּל כֹּה בָטַחְתָּ שָׁם עַד כִּי הִקְדַּמְתָּ

רַגְלֵי צָעִיר מִמְּךָ לִקְרֹב לַקֶּבֶר!' ⁶³⁹

אָמַרְתִּי לוֹ: 'חָפַצְתָּ כִּי אַסְבִּירָה (127)

צוּרַת אֱמוּנָתִי, בָּהּ חַי הִנֵּנִי,

וְגַם אֶת סִבָּתָהּ מִפִּי שָׁאָלְתָּ;

וּתְשׁוּבָתִי: 'בְּאֵל אֶחָד בָּטָחְתִּי, (130)

יָחִיד, חַי־עַד, בִּלְתִּי מוּנָע, מֵנִיעַ

כָּל הַשְּׁחָקִים בְּאַהֲבָה וָכֹסֶף; ⁶⁴⁰

וּלְבִטְחוֹנִי אֶלְמַד לֹא רַק מִטֶּבַע (133)

וּמֵטָפִיסִיקָה מוֹפְתִים, כִּי יַחַד

מִן הָאֱמֶת אֲשֶׁר מִפֹּה הִמְטִירוּ

משֶׁה, חוֹזִים, תְּהִלִּים, הָאֵבַנְגֶּלְיוֹן, (136)

וְכֵן כֻּלְּכֶם⁶⁴¹ אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם עַל סֵפֶר

עֵת עֲלֵיכֶם הִשְׁרָה אִשּׁוֹ הָרוּחַ;

בִּשְׁלֹשֶׁת הַפָּנִים אֶבְטַח, וְהֵמָּה (139)

יֵשׁוּת אַחַת, אַחַת גַּם מְשֻׁלֶּשֶׁת,

וְגַם בְּ’יֵשׁ' גַּם בְּ’יֶשְׁנָם' יֻזְכָּרוּ;

עָמְקֵי תְכוּנַת הָאֵל, בָּהֶם נָגַעְתִּי (142)

בַּאֲמָרַי, לִי בַלֵּבָב הֶחְתִּימָה

תּוֹרַת הָאֵבַנְגֶּלְיוֹן שִׁבְעָתָיִם.

זֶה הָעִקָּר, זֶה הַנִּיצוֹץ, מִמֶּנּוּ (145)

אֵשׁ לַהַב חַי הוֹלְכָה וּמִתְלַקַּחַת

וְכַכּוֹכָב בַּשַּׁחַק בִּי זוֹרָחַת'.

כַּשַּׂר, אֲשֶׁר הָעֶבֶד מְבַשְּׂרֶנּוּ (148)

דִּבְרֵי טוֹבוֹת, בְּאַהַב יְחַבְּקֶנּוּ

בְּסוֹף דְּבָרָיו, לַחֲדָשׁוֹת שָׂמֵחַ –

כֵּן בְּשִׁירָה וָזֶמֶר הִלְּלַנִי (151)

בְּתֹם דְּבָרַי, וּפִי שְׁלֹשָׁה סַבַּנִי

אוֹר שְׁלִיחַ־יָהּ, אֲשֶׁר דְּבָרַי דִּבַּרְתִּי

בִּפְקֻדָּתוֹ: כֹּה הִשְׂבַּעְתִּיהוּ נָחַת. (154)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה    🔗

תקותו של דאנטי לשוב למולדתו כמשורר מהולל. יעקב הקדוש חוקר את דאנטי בעניני התקוה ועל מקורה. יוחנן הקדוש משוחח עם דאנטי. נשמות הגאולים מפסיקות את מחולן ואת מזמורן, ודאנטי פונה אל ביאטריקס.

אִם יוֹם יַגִּיעַ וּמִזְמוֹר הַקֹּדֶשׁ, (1)

בּוֹ גַם שְׁחָקִים גַּם אֶרֶץ עֲזָרוּנִי

עַד בִּי שָׁלְחוּ רָזוֹן שָׁנִים אֵין קֵצֶה,

יִנְצַח עַל הָרִשְׁעָה אֲשֶׁר הִגְלַתְנִי (4)

מִנּוֹי הַדִּיר, בּוֹ כְּכִבְשָׂה נִרְדָּמְתִּי⁶⁴²,

שׂוֹנֵא הַזְּאֵבִים⁶⁴³ אֲשֶׁר חִבְּלוּהוּ –

בְּקוֹל אַחֵר אָז וּבְגִזָּה אַחֶרֶת⁶⁴⁴ (7)

אָשׁוּב לְהִכָּתֵר כְּשַׂר הַזֶּמֶר

לְרֶגֶל הַכִּיּוֹר, בּוֹ הִטְבִּילוּנִי⁶⁴⁵;

כִּי שָׁם לַדָּת נִכְנַסְתִּי הַמְקָרֶבֶת (10)

אֶת הַנְּשָׁמָה אֶל יָהּ, וּפֹה סַנְקְט־פֶּטְרוּס

כֹּה בִגְלָלָהּ סְבִיב עַפְעַפַּי סַבָּנִי! ⁶⁴⁶

וּמִן הַחוּג הַזֶה נָע נוּר עָדֵינוּ (13)

אֲשֶׁר רֵאשִׁית הַבִּכּוּרִים⁶⁴⁷ הִצְמִיחַ,

מֵהֶם כְרִיסְטוֹס הִשְׁאִיר סְגָנָיו בָּאָרֶץ.

וּמְלֵאֲתִי־חֶדְוָה גְּבִרְתִּי אָמְרָה לִי: (16)

'הַבֵּט, הַבִּיטָה! שׁוּר אֶת נוּר הַשּׁוֹעַ

אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ זוֹרְמִים לִנְאוֹת גַּלִּצְיָה!' ⁶⁴⁸

כְּמוֹ יוֹנָה אֶל רֵעָתָהּ יוֹרֶדֶת (19)

וְזוֹ עַל זוֹ בִּמְעוּף חוּגִים וּבְרֶנֶן

פּוֹרֶשֶׂת אֶת סֻכַּת אַהֲבוֹתֶיהָ –

כֵּן כֹּה רָאִיתִי שְׁנֵי שָׂרֵי הֶחָיִל⁶⁴⁹, (22)

אִישׁ מְבָרֵךְ רֵעוֹ וְזֶמֶר־שֶׁבַח

שָׁרִים לַמָּן⁶⁵⁰ הַמַּשְׂבִּיעָם בָּעֵדֶן.

וּבְתֹם בִּרְכוֹת־הָאַהַב, הֶחֱרִישׁוּ (25)

וְאֶל מוּלִי נִצְּבוּ שְׁנֵיהֶם, וְיַחַד

בְּלַהֲטָם אֶת אוֹר עֵינַי הִדְבִּירוּ.

אָז בֵּיאַטְרִיקְסְ נָשְׂאָה דְבָרָהּ בְּצָחַק: (28)

'הוֹי נוּר חַיֵּי־יְקוֹד, אֲשֶׁר כְּתָבֶיךָ

שִׁבְּחוּ אֶת רֹחֲב חֶסְד חֲצֵרֵנוּ⁶⁵¹,

תֵּן וּבְרוּם זֶה קוֹל הַתִּקְוָה יָרִיעַ! ⁶⁵² (31)

אַתָּה מֻסְמָךְ, כִּי יִצַּגְתָּהּ כָּל פַּעַם

עֵת בַּשְּׁלֹשָה הִרְבָּה חָזוֹן חֵן־יֵשׁוּ!' ⁶⁵³

'שָׂא אֶת רֹאשְׁךָ וּרְאֵה הַבְטַח לִבֶּךָ, (34)

כִּי כָל עוֹלֶה מִגֵּיא בְנֵי־מָוֶת הֵנָּה

אַךְ יִבָּשֵׁל בְּזָהֳרֵי קַרְנֵינוּ!'

הַלַּהַב הַשֵׁנִי כֹּה נִחֲמָנִי; (37)

עַל כֵּן עֵינִי אֶל הֶהָרִים⁶⁵⁴ נָשָׂאתִי

אֲשֶׁר עַד כֹּה בְּלַחֲצָם דִּכְּאוּהָ.

'בְּיַעַן מֵחַסְדּוֹ רָצָה מַלְכֵּנוּ (40)

כִּי עַד מוֹתְךָ אֶת פְּנֵי שָׂרָיו תַּבִּיטָה

בְּסוֹד הֵיכַל סִתְרוֹ בְּמוֹ עֵינֶיךָ,

וּבְשׁוּר קשְׁטְ חֲצֵרֵנוּ זוֹ תַגְבִּירָה (43)

בְּךָ וּבְזוּלָתְךָ אֶת הַתּוֹחֶלֶת,

זוֹ הַמְחַבְּבָה הַטּוֹב עַל דָּרֵי־מָטָּה –

הַגֵּד מַה הִיא, וְאֵיךְ לָבַשׁ פְּרָחֶיהָ (46)

לִבְּךָ, וְאֵי מִזֶּה אֵלֶיךָ בָאָה?'

כֹּה אֵשׁ הַלַּהַב הַשְּׁנִיָּה הוֹסִיפָה.

וְהַבְּרוּכָה הַהִיא, אֲשֶׁר הֵישִׁירָה (49)

נוֹצוֹת כְּנָפַי אֶת מְעוּפָן לַגְבִּיהַּ,

אֶת מַעֲנִי כֹה בְּקוֹלָהּ הִקְדִּימָה:

'אֵין בַּעֲדַת הַלּוֹחֲמִים⁶⁵⁵ כָּמוֹהוּ (52)

מָלֵא תִקְוָה, וְכֵן כָּתוּב בַּשֶּׁמֶשׁ

אֲשֶׁר זִיוָהּ קוֹרֵן עַל כָּל צְבָאֵנוּ⁶⁵⁶:

עַל כֵּן חֻנַּן לָבוֹא מִנִּי מִצְרַיִם (55)

יְרוּשָׁלַיְמָה פֹה⁶⁵⁷, לִרְאוֹת כָּל אֵלֶּה

בְּטֶרֶם תֹּם הַקְּרָב אֲשֶׁר הֻקְצַב לוֹ;

וּשְׁאָר שְׁנֵי הַפְּרָטִים אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ (58)

לֹא כִי תִלְמַד מִפִּיו, אַךְ כִּי יוֹדִיעַ

מַה יְּקָרָה מִדָּה זוֹ לְלִבֶּךָ –

אַנִּיחַ לוֹ, כִּי לֹא יִקְשֶׁה לוֹ מַעַן (61)

וְלֹא בוֹ יִתְפָּאֵר: הוּא יַעֲנֶךָּ

וְחֶסֶד יָהּ יָקוּם נָא לוֹ לְעֵזֶר!'

וּכְמוֹ לָרַב עוֹנֶה תַלְמִיד, שָׂמֵחַ (64)

וּמִתְאַוֶּה כְּכֹל אֲשֶׁר נָהִיר לוֹ

גַּלּוֹת אֶת כִּשְׁרוֹנָיו, כֵּן עֲנִיתִיהוּ:

'תִּקְוָה הִיא הַמְקַוָּה וְהַבּוֹטַחַת (67)

בַּהוֹד נָכוֹן לָבוֹא, אוֹתוֹ יָבִיאוּ

חַסְדֵי אֱלֹהַּ וּזְכֻיּוֹת עָבָרוּ; ⁶⁵⁸

מִכּוֹכָבִים רַבִּים אוֹר זֶה בָּאָנִי, (70)

אוּלָם רֵאשִׁית עַל נִשְׁמָתִי שְׁפָכָהוּ

גְּדוֹל הַשָּׁרִים לַמֶּלֶךְ⁶⁵⁹ גְּדוֹל הַהֶדֶר:

‘וְיִבְטְחוּ בְךָ’, שָׁר, ‘יוֹדְעֵי־שְׁמֶךָ’ (73)

בְּשִׁיר קָדְשׁוֹ; וּמִי לֹא יֵדָעֶנּוּ

אִם בְּלִבּוֹ אֱמוּנָתִי שׁוֹכֶנֶת?

וּבִי בְנֵטֶף מִכְתָּבְךָ הוֹסַפְתָּ (76)

לְהַטִּיפָהּ, עַד כִּי אוֹתָהּ מָלֵאתִי

וְעַל רֵעַי מֵי גִשְׁמְכֶם הִזְרָמְתִּי'.

עוֹדֶנִּי סָח, וּלְשׁוֹן לַפִּיד הִרְעִידָה (79)

פִּתְאֹם בַּחֵיק הַחַי, חֵיק הַשַּׁלְהֶבֶת⁶⁶⁰,

כַּחֲזִיזֵי בָרָק צְפוּפִים יַבְרִיקוּ,

וְקוֹל נָשְׂאָה: 'הָאַהַב הַמְלַבְּבֵנִי (82)

גַּם פֹּה אֶל הַמִּדָּה אֲשֶׁר לִוַּתְנִי

עַד לַזִּירָה וְעַד עָזְבִי הַנֶּשֶׁק⁶⁶¹,

צִוַּנִי כִּי אַשִּׁיב לְךָ לְמַעַן (85)

תָּגִיל בָּהּ, וְאֶשְׂמַח אִם תַּעֲנֵנִי

מָה הַתִּקְוָה לְרוּחֲךָ מַבְטָחַת?'

וָאַעַן: 'בְּרִית קְדוּמִים וְכֵן בְּרִיתֵנוּ (88)

בְּאוֹת בָּרוּר אֶת הַנְּשָׁמוֹת רָמְזוּ לִי

בָּהֶן כַּאֲהוּבָיו בָּחַר אֱלֹהַּ.

סָח יְשַׁעְיָה, כִּי בְאַרְצָם יִירָשׁוּ (91)

כֻּלָּם לְבוּשׁ מִשְׁנֶה⁶⁶²: אַרְצָם אֵינֶנָּה

כִּי אִם הַגִּיל פֹּה בְחַיֵי הָעֹנֶג;

וּבְיֶתֶר בְּהִירוּת הִרְחִיב אָחִיךָ, (94)

בִּמְקוֹם דַּבְּרוֹ עַל לֹבֶן הָאַדֶּרֶת⁶⁶³,

גַּלּוֹת אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת אֵלֵינוּ'.

וּבְתֹם דְּבָרַי רֵאשִׁית מֵעַל רָאשֵׁינוּ (97)

מִזְמוֹר ‘וְיִבְטְחוּ בְךָ’ נִשְׁמַע

וְכָל הַחוֹגְגִים בְּשִׁיר עָנוּהוּ;

וְאַחַר כֵּן מֵהֶם זִיו אוֹר בָּקַע⁶⁶⁴: (100)

לוּ בְדֹלַח בְּכוֹכְבֵי־סַרְטָן כָּמוֹהוּ,

הַחֹרֶף חֹדֶשׁ כֻּלּוֹ־יוֹם יָדַע! ⁶⁶⁵

וּכְקוּם עַלְמָה שְׂמֵחָה, רַגְלָהּ לָנִיעַ (103)

אֶל חוּג רוֹקְדוֹת, בִּלְבַד לַרְבּוֹת תִּפְאֶרֶת

עַל הַכַּלָּה, לֹא מִקַּלּוּת הַדָּעַת –

כֵּן אֶת הַנּוּר הַמִּתְבַּהֵר רָאִיתִי (106)

קָרֵב לִשְׁנֵי הַסּוֹבְבִים בְּקֶצֶב

כְּכֹל לְלַהַב חִבָּתָם יָאָתָה;

וְאֶל חוּגָם נִכְנַס הַנּוּר בְּלָחַן, (109)

וְשָׂרָתִי נָתְנָה בָם מַבָּטֶיהָ

כְּמוֹ כַלָּה, שְׁלֵוָה וּמַחֲרֶשֶׁת.

'זֶה נָח עֲלֵי חֲזֵה קְאַת יִשְׁעֵנוּ, (112)

וְהוּא מֵעַל הַצְּלָב בְּקוֹל גֹּוֵעַ⁶⁶⁶

נִקְרָא אֶת שֶׂגֶב הַמִּשְׂרָה לָרֶשֶׁת⁶⁶⁷'.

כֹּה שָׂרָתִי אָמְרָה, אֶפֶס עֵינֶיהָ, (115)

כְּהַבִּיטָן יָשָׁר לִפְנֵי דְבָרֶיהָ

כֵּן בְּתֻמָּם מֵחָזוּתָם לֹא סָרוּ.

כְּאִישׁ קוֹרֵץ עֵינָיו וּמִתְיַגֵּעַ (118)

לִרְאוֹת מְעַט מֵאוֹר לִקּוּי הַשֶּׁמֶשׁ

וּכְכָל יַרְבֶּה לָשׁוּר – מְאוּם לֹא יֵרֶא:

כֵּן מוּל הָאוֹר הָאַחֲרוֹן הָיָה לִי, (121)

עַד קוֹל נִשְׁמַע: 'מַה תְּיַגַּע עֵינֶיךָ

לִרְאוֹת דָּבָר וּפֹה לֹא תִמְצָאֶנּוּ?

שָׁם בֶּעָפָר עֲפַר גּוּפִי יָנוּחַ (124)

עִם אֲחֵרִים עַד יוֹם בּוֹ מִסְפָּרֵנוּ

יִשְׁוֶה אֶל הַנִּגְזָר בְּסוֹד הַנֵּצַח⁶⁶⁸;

בִּלְבוּשׁ מִשְׁנֶה שׁוֹכְנִים בְּמִנְזָרֵנוּ (127)

רַק שְׁנֵי אוֹרוֹת אֲשֶׁר מִפֹּה הִמְרִיאוּ:

עַל זֹאת שָׂא לָעוֹלָם אֶת עֵדוּתֶךָ⁶⁶⁹'.

בְּתֹם קוֹל זֶה, הַחוּג הַמִּתְלַקֵּחַ (130)

נָח, וְאִתּוֹ קוֹל עֲרֵבוּת הַזֶּמֶר

אֲשֶׁר עָלָה מִשְּׁלִישִׁיַּת הַנֶּשֶׁם:

כֵּן, לִמָּלֵט מִסַּכָּנָה אוֹ יֶגַע, (133)

נָח כָּל מָשׁוֹט אַחַר חָתְרוֹ בַּמָּיִם,

אַךְ תִּשָּׁמַע צְפִירַת קְבַרְנִיט־הַשָּׁיִט.

הוֹי מַה נִּסְעַר רוּחִי עֵת פֹּה פָנִיתִי (136)

לָשׁוּר אֶת בֵּיאַטְרִיקְסְ וְלֹא יָכֹלְתִּי

לְהַבִּיטָהּ, לַמְרוֹת קָרְבִי אֵלֶיהָ⁶⁷⁰

וֶהֱיוֹתִי בַזְּבוּל רְווּי הָאשֶׁר! (139)

 

שִׁיר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה    🔗

לפני אשר התפקחו עיניו, עונה דאנטי ליוחנן הקדוש על שאלותיו בעניני מדות האהבה. כל צבא השמים מהללים את תשובותיו, וביאטריקס מגבירה את אורה ואת כח ראיתו. מופיעה נשמתו של אדם הראשון ועונה על ארבע שאלות אשר אותן הוא קורא ברוחו של דאנטי.

עוֹד לְעִוְרוֹן מְאוֹר עֵינִי חָשַׁשְׁתִּי⁶⁷¹ (1)

וּמִלַּבַּת הָאֵשׁ⁶⁷² אֲשֶׁר הִכְהַתָּה

נָשְׁבָה קְרִיאָה, וְאֶת אָזְנֵי הִפְנֵיתִי

לְדִבּוּרָהּ: 'עַד שׁוּב רְאִיָּתֶךָ (4)

אֲשֶׁר בְּלַהַט זָהֳרִי אִבָּדְתָּ,

טוֹב לְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָהּ בְּסִיחַ!

הָחֵל, אֵפוֹא, עֲנוֹת, אֶל מָה רוּחֶךָ (7)

נִמְשָׁךְ, וּבְטַח כִּי אוֹר עֵינֶיךָ ⁶⁷³

אָמְנָם נָבוֹךְ אַךְ לֹא כָלָה לִגְוֹעַ;

כִּי בְעֵינֵי הָאֵשֶׁת, הַמַּדְרֶכֶת (10)

אוֹתְךָ בִזְבוּל־יָהּ זֶה, שׁוֹכֵן הַכֹּחַ

אֲשֶׁר בּוֹ נִתְבָּרְכָה יַד־חֲנַנְיָהוּ⁶⁷⁴'.

'לוּ בְחַסְדָּהּ לְאַט אוֹ חִישׁ תִּחְיֶינָה (13)

עֵינַי', אָמַרְתִּי: 'הֵן הָיוּ הַשַּׁעַר

לְבוֹא אִשָׁהּ לָעַד לְחַמְּמֵנִי!

הַטּוֹב אֲשֶׁר אֶת חֲצַרְכֶם מַשְׂבִּיעַ, (16)

הוּא אָלֶף וְהוּא תָו לְכָל גְּוִיל סֵפֶר

בּוֹ צַו חִבָּה אֶקְרָא בְקוֹל וָלָחַשׁ'.⁶⁷⁵

וְשָׁב הַקּוֹל הַהוּא אֲשֶׁר חִלְּצַנִי (19)

מִפַּחַד סַנְוֵרֵי־פִתְאֹם וַיֶּפֶן

אֶת חֶרְדָּתִי שֵׁנִית לְשִׂיחָתֵנוּ:

‘בְּעַד כְּבָרָה צָרָה יוֹתֵר’, עָנַנִי (22)

יָאֶה כִּי תְסַנֵּן; טוֹב כִּי תַגִּידָה

מַה לַּהֶשֵּׂג⁶⁷⁶ הַזֶּה הִדְרִיךְ קַשְׁתֶּךָ?'

וּפִי: 'בְּנִמּוּקֵי הַפִילוֹסוֹפְיָה (25)

וּבַסַּמְכוּת אֲשֶׁר מִפֹּה יוֹרֶדֶת

בִּי אַהַב זֶה הָחְתַּם מִן הַהֶכְרֵחַ,

יַעַן הַטּוֹב, כְּטוֹב, אַךְ נְבִינֶנּוּ (28)

כֵּן אַהֲבָה יַצִּית, וּבְיֶתֶר לַהַב

כְּכָל עֻמַּת מִדַּת הַטּוֹב תִּרְבֶּה בּוֹ.

עַל כֵּן לַהֲוָיָה, הַמִּתְגַבַּהַת (31)

עֲדֵי כִי כָל הַטּוֹב שְׁכַן־זוּלוֹתֶיהָ

אֵינֶנּוּ כִּי־אִם זִיק מֵאוֹר קַרְנֶיהָ⁶⁷⁷,

מֵעַל לַכֹּל בָּאַהֲבָה נִמְשֶׁכֶת (34)

הַנֶּפֶשׁ הָרוֹאָה אֶת אוֹת הַקּשֶׁט,

עָלָיו הַהוֹכָחָה⁶⁷⁸ הַזֹּאת נִשְׁעֶנֶת.

וְקשֶׁט זֶה, קֵרְבוֹ לִי אֶל הַשֵּׂכֶל (37)

הוּא הַמַּרְאֶה לִי אֶת רֵאשִׁית הָאַהַב

אֲשֶׁר בְּכָל יֵשׁוּת נִצְחִית שׁוֹכֶנֶת⁶⁷⁹;

קֵרְבוֹ אֵלַי דְּבַר אֱלֹהֵי הַצֶּדֶק (40)

אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ אֱלֵי מֹשֶׁה הִשְׁמִיעַ⁶⁸⁰

קוֹל, אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ';

וְגַם קֵרְבוֹ דְּבָרְךָ, בּוֹ הַחִלּוֹתָ (43)

בִּנְאוּם חָזָק מִכָּל לָשׁוֹן אַחֶרֶת

בַּשֵּׂר רָזֵי שְׁמֵיכֶם לְדָרֵי מָטָּה'.⁶⁸¹

‘בְּתֹקֶף שֵׂכֶל הָאָדָם’, הָשְׁמָעְתִּי, (46)

'וּבְעֹז הַסַּמְכֻיּוֹת הַמַּתְאִימוֹת⁶⁸² לוֹ

שְׁמֹר בְּלִבְּךָ לְיָהּ רֹאשׁ חֲשָׁקֶיךָ!

אוּלָם הַגֵּד, אֵלָיו אִם מְשָׁכוּךָ (49)

עוֹד עֲבוֹתוֹת, גַּם בְּכַמָּה שִׁנַּיִם

הָאַהֲבָה הַזֹּאת אוֹתְךָ נוֹשֶׁכֶת?'

לֹא נֶעֱלַם אֶל מַה כִּוֵּן הַפַּעַם (52)

נֶשֶׁר־כְרִיסְטוֹס⁶⁸³, כִּי אִם הֵיטֵב הֵבַנְתִּי

לְאָן רָצָה אֶת וִדּוּיִי לָנִיעַ;

וְסַחְתִּי עוֹד: 'כָּל הַנְּשִׁיכוֹת הַלָּלוּ, (55)

אֲשֶׁר כֹּחָן לַפְנוֹת אֶל יָהּ לִבֵּנוּ,

עִם חִבָּתִי אֵלָיו יַחְדָּו תִּפְעַלְנָה;

כִּי יֵשׁוּתִי וְכֵן יֵשׁוּת הַחֶלֶד, (58)

מוֹת הַגּוֹאֵל הַמֵּת לְמַעַן אֶחִי,

וְכָל תִּקְווֹת מַאֲמִינִים כָּמוֹנִי,

וְהַהֶכֵּר הַחַי⁶⁸⁴ אֲשֶׁר הִזְכָּרְתִּי – (61)

מִיָּם הָאַהַב הַנִּפְתָּל הִטּוּנִי

וַעֲלֵי חוֹף הָאֲמִתִּי שָׂמוּנִי.

אֶת עֳפָאֵי פְאֵר־הַדְרַת הַכֶּרֶם⁶⁸⁵, (64)

גִּנַּת כּוֹרֵם נִצְחִי, נַפְשִׁי אוֹהֶבֶת

כְּרֹב הַטּוֹב אֲשֶׁר שָׁפַךְ בָּהֵמָּה'.

אַךְ הֶחֱרַשְׁתִּי, כֵּן מִתְקֵי קוֹל זֶמֶר (67)

הָמוּ בְכָל הַזְּבוּל, וְעִם רֵעֶיהָ

‘קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ’ גְּבִרְתִּי הֵרִיעָה.

וּכְמוֹ אָדָם מוּל קֶרֶן אוֹר לוֹהֶטֶת (70)

יָקִיץ מִשְּׁנָת בְּרוּץ גְּבוּרַת הָרֹאִי

לִקְרַאת הָאוֹר, מִקְּרוּם לִקְרוּם⁶⁸⁶ מַגִּיעַ,

וּבְהַבִּיטוֹ יִבְלֹל אֶת הַנִּרְאֶה לוֹ, (73)

כִּי כֹה נָבוֹךְ בַּהֲקִיצוֹ לְפֶתַע

אִם לֹא שִׁקּוּל הַדַּעַת יַעַזְרֶנּוּ –

כֵּן מֵעֵינַי כָּל קַשְׂקַשִּׂים הֵנִיסָה (76)

בֵּיאַטְרִיקְסְ בְּקַרְנֵי זִיו מַבָּטֶיהָ

אֲשֶׁר עַד אֶלֶף מִיל סָבִיב הִבְרִיקוּ.

עַל כֵּן, כִּגְבֹר אוֹן רְאוּתִי, שָׁאָלְתִּי, (79)

נִדְהָם, עַל נוּר חָדָשׁ כִּי רְאִיתִיהוּ

עַתָּה כְּזֹהַר רְבִיעִי בֵינֵינוּ.

'בְּלֵב נוּר זֶה חוֹמְדָה עוֹשָׂהּ הַנֶּפֶשׁ (82)

הָרִאשׁוֹנָה⁶⁸⁷ אֲשֶׁר בְּרָאָהּ מִקֶּדֶם

הַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן', גְּבִרְתִּי אָמְרָה לִי.

כַּחֹטֶר הַמַּטֶּה רֹאשׁוֹ לְמַטָּה (85)

עֵת רוּחַ בּוֹ תַכֶּה, אַךְ שָׁב וְיַעַל

בְּאוֹן עַצְמוֹ הַדּוֹחֲפוֹ לְמָעְלָה –

כֵּן לִי הָיָה בְּהַטִּיפָהּ דְּבָרֶיהָ: (88)

נִדְמֵיתִי, וְאַחַר כֵּן אוֹשְׁשַׁנִי

דְּבָרָהּ בַּחֵשֶׁק אֶת שִׂיחִי לַבִּיעַ.

'הוֹי, פְּרִי אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד נוֹצַרְתָּ (91)

בָּשֵׁל! אֲבִי־אָבוֹת אֲשֶׁר קָרָאתָ

לְכָל כַּלָּה גַם בַּת גַּם אֵשֶׁת בְּנֶךָ! ⁶⁸⁸

בְּכָל עַנְוַת רוּחִי לְךְ אַעְתִּירָה (94)

לִי לַעֲנוֹת! חֶפְצִי הִנְּךָ יוֹדֵעַ:

וּלְמַעַן חִישׁ אַקְשִׁיב, לֹא אַבִּיעֶנּוּ!'

יֵשׁ וְחַיָּה תַחַת מִכְסֶה תָנוּעַ, (97)

וְכֵן מְגַמּוֹתֶיהָ תִתְגַּלֶּינָה

מִנּוֹעַ חִתּוּלָהּ בְּעִקְּבוֹתֶיהָ:

כֵּן גַּם נִשְׁמַת אָבִינוּ קַדְמוֹנֵנוּ (100)

מִבַּעַד לְחִתּוּל אוֹרָהּ הֶרְאַתְנִי

מָה רַב גִּילָהּ אוֹתִי רָצוֹן לַשְׂבִּיעַ,⁶⁸⁹

וְלִי הִשִּׁיבָה: 'אַף כִּי לֹא אָמַרְתָּ (103)

אֶת חֶפְצְךָ, לַהֲבִינוֹ הֵיטַבְתִּי

מִבִּין אַתָּה דָבָר חָפְשִׁי מִסֶּפֶק!

כִּי אַבִּיטֶנּוּ בְמַרְאַת הַקּשֶׁט (106)

בָּהּ מִשְׁתַּקֵּף כָּל חֵפֶץ וְכָל צֶלֶם,

וְאֵין דָּבָר, בּוֹ הִיא כֻלָּהּ נִשְׁקֶפֶת! ⁶⁹⁰

תִּשְׁאַל אֵי זְמַן עָבַר מֵאָז שָׂמַנִי (109)

יָהּ בְּגַנּוֹ הָרָם, בּוֹ מוֹרָתֶךָ⁶⁹¹

אוֹתְךָ לִקְרַאת סֻלָּם כֹּה רָם הֵכִינָה,

וְאֵי מִסְפַּר יָמִים בּוֹ הִתְעַנָּגְתִּי, (112)

וַאֲמִתַּת סִבַּת קִצְפֵי הַזַּעַם

וְאֵי שָׂפָה דִבַּרְתִּי וְיָצָרְתִּי?

דַּע, בְּנִי: לֹא עֶצֶם אֲכִילַת הַפֶּרִי, (115)

לֹא הִיא גָרְמָה גֵרוּשׁ כֹּה רַב־הָאֹרַח,

אַךְ בִּפְרִיצַת גָּדֵר הָיָה הַפֶּשַׁע!

בִּמְקוֹם בּוֹ אֶת וִירְגִּיל פָּקְדָה גְבִרְתֶּךָ (118)

עָרְגָה נַפְשִׁי כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם

וְאַרְבָּעָה אַלְפֵי תְקוּפוֹת הַשֶּׁמֶשׁ⁶⁹²

לְוַעַד זֶה; וּבְעוֹד אֲנִי בָּאָרֶץ, (121)

שִׁמְשָׁהּ אֶל כָּל כּוֹכְבֵי דַרְכָּהּ חוֹזֶרֶת

שְׁלֹשִׁים וּתְשַׁע מֵאוֹת מוֹנִים רָאִיתִי.⁶⁹³

שְׂפַת דִּבּוּרִי כָלְתָה זְמַן רַב בְּטֶרֶם (124)

בְּנֵי דוֹר נִמְרֹד נָשְׂאוּ מִצְחָם לַפֹּעַל

אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן כִּי יַשְׁלִימוּהוּ⁶⁹⁴;

כִּי לֹא יָקוּם לָנֶצַח פְּרִי הַשֵּׂכֶל, (127)

כִּי נַחַת רוּחֲכֶם אַךְ מִתְחַלֶּפֶת

בְּהַשְׁפָּעַת מַסְלוּל כּוֹכְבֵי רָקִיעַ.

דִּבּוּר – הֶכְרַח הַטֶּבַע, אַךְ הַטֶּבַע (130)

לָכֶם לִבְחֹר הַבִּטּוּיִים מַנִּיחַ

כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרְכֶם שִׁקּוּל הַדָּעַת!

עַד לְרִדְתִּי לְבִעוּתֵי הַתֹּפֶת (133)

נִתַּן לַטּוֹב הָרָם שֵׁם ‘יָהּ’ בָּאָרֶץ,

וּמֶנְהוּ בָא הַגִּיל אֲשֶׁר עוֹטְפֵנִי;

אַחַר, קָרְאוּ לוֹ ‘אֵל’, וְכֵן יָאָתָה, (136)

כִּי נֹהַג בְּנֵי אֱנוֹשׁ דּוֹמֶה לַטֶּרֶף

עַל הֶעָנָף: זֶה מֵת וְצָץ מִשְׁנֵהוּ!

בָּהָר, הָרָם מִכָּל אִיִּים, שָׁהִיתִי, (139)

נְקִי־חַיִּים אוּלָם מֻכְתָּם בְּכֶתֶם,

מֵהִוָּצְרִי וְעַד חַמָּה הֵמִירָה,

אַחַר שָׁעָה שִׁשִּׁית, רֹבַע בְּרֹבַע'.⁶⁹⁵ (142)

 

שיר עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה    🔗

אחרי מזמור לכבוד האל מפי נשמות העדן, פותח פטרוס בנאום משא נגד שחיתותה של הכנסיה ומצוה על דאנטי לגלות את נאומו על אדמות. הנשמות עולות אל שמי האמפיריאום (ערבות). ביאטריקס מפנה את עיני דאנטי עוד פעם אל האדמה ועולה יחד אתו אל שמי הבדלח, הם שמי המניע הראשון. היא מבארת לו את טיבו של זבול שמים זה ונושאת נאום משא נגד רדיפת הבצע.

‘הַלֵּל לָאָב, לַבֵּן וּלְרוּחַ-קֹדֶשׁ’ (1)

פָּתְחוּ שִׁירָם כָּל רַחֲבֵי הָעֵדֶן

עַד כִּי מִתְקֵי הַזֶּמֶר הִשְׁכִּירוּנִי.

וָאֵרֶא כְּאִלּוּ הִצְהִילָה צַחַק (4)

תֵּבֵל כֻּלָּהּ, וְשִׁכְרוֹנִי בָאַנִי

יַחַד בְּעַד הָעַיִן וְהָאֹזֶן.

הֶאָח חֶדְוָה! הוֹי, גִּיל לֹא נְתַנֶּנּוּ! (7)

הֶאָח שְׁלֵמוּת חַיַּי חִבָּה וָשֶׁלֶו,

בִּטְחַת הָעשֶׁר, לֹא תֵּדַע עוֹד כֹּסֶף!

אֶל מוּל עֵינֵי אַרְבַּע אוֹרוֹת⁶⁹⁶ הַלַּהַב (10)

נִצְּבוּ דוֹלְקוֹת, וְזֹאת, אֲשֶׁר הִקְדִּימָה

לְהִתְגַּלּוֹת, לַרְבּוֹת חַיִּים הַחַלָּה;

וַיְהִי מַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה פְנֵי צֶדֶק (13)

לוּ מַרְסְ וְהוּא הָיוּ עוֹפוֹת שָׁמַיִם

וְנוֹצוֹתָם זֶה בְּרֵעוֹ הֵמִירוּ⁶⁹⁷.

הַהַשְׁגָּחָה, אֲשֶׁר חוֹלֶקֶת שָׁמָּה (16)

לַכֹּל יִעוּד וָעֵת, דְּמָמָה הִטִּילָה

עַל מַקְהֵלַת הָאֹשֶׁר מִכָּל עֵבֶר,

עַד קוֹל שָׁמַעְתִּי: 'אִם גּוֹנִי הֶחְלַפְתִּי (19)

אַל תִּתְפַּלֵּא, כִּי בְדַבְּרִי-אָנֹכִי

תִּרְאֶה כָּל אֵלֶּה יַחֲלִיפוּ גָוֶן.

הוּא, הַגּוֹזֵל כִּסְאִי עֲלֵי הָאָרֶץ, (22)

גּוֹזֵל כִּסְאִי, כִּסְאִי הָרֵיק מִגֶּבֶר

בְּעֵין אֲבִי-הוֹדוֹ, עֵין בַּר-אֱלָהָא,

הוּא אֶת קִבְרִי הָפַךְ לְבִיב-הָרֶפֶשׁ, (25)

בִּיב דָּם וָשֹׁד, בָּם מִתְנַחֵם בַּשַּׁחֵת

הַזֵּד אֲשֶׁר נָפַל מֵרוֹם זְבוּלֵנוּ'.⁶⁹⁸

הָאֹדֶם הַצּוֹבֵעַ מוּל הַשֶּׁמֶשׁ (28)

אֶת הֶעָבִים בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר,

עַתָּה כִסָּה אֶת כָּל מֶרְחַב הַשָּׁחַק;

וּכְמוֹ עַלְמָה צְנוּעָה שׁוֹהָה בוֹטַחַת (31)

בְּזַכּוּתָהּ, אוּלָם תַּלְבִּין מִפַּחֵד

אַךְ כִּי תִּשְׁמַע עַל חֲבֶרְתָּהּ דְּבַר-דֹּפִי –

כֵּן בֵּיאַטְרִיקְסְ שִׁנְּתָה אֶת אוֹר פָּנֶיהָ: (34)

וְכֵן לָקָה אוֹר הַחַמָּה, נִדְמֶה לִי,

אָז בַּעֲלוֹת גְּדוֹל-הַגְּבוּרָה לַסֵּבֶל⁶⁹⁹.

אָז הַנּוֹאֵם הוֹסִיף דְבָרָיו לַשְׁמִיעַ (37)

בִּצְלִיל שׁוֹנֶה מִנִּי קוֹלוֹ מִקֹּדֶם,

וְלֹא מִמֶּנּוּ רַב שִׁנּוּי מַרְאֵהוּ:

'רַעְיַת כְרִיסְטוֹס – דָּמֵינוּ לֹא גִדְּלוּהָ, 40

דָּמִי-אֲנִי, דַּם לִינוּס וְדַם-קְלֵטוּס,

לְמַעַן בָּהּ לִרְכּשׁ זָהָב יִסְחָרוּ,

כִּי אִם לִרְכּשׁ גִּיל הַחַיִּים הָאֵלֶּה (43)

דָּמָם, אַחַר זִרְמֵי בִכְיָם, שָׁפָכוּ

קָלִיקְסְטוּס, סִיקְסְטוּס, פִּיּוּס וְאוּרְבָּנוּס! ⁷⁰⁰

אַף לֹא יָזַמְנוּ כִּי לִימִין יוֹרְשֵׁנוּ (46)

תֵּשֵׁב עֵדָה אַחַת מִבְּנֵי בְרִיתֵנוּ

וְלִשְׂמֹאלוֹ עֵדָה שְׁנִיָּה תָנוּחַ; ⁷⁰¹

וְלֹא כִי מַפְתְּחוֹת, בָּהֶם הָפְקָדְתִּי, (49)

יִהְיוּ צִיּוּן בַּדֶּגֶל הַמַּסִּיעַ

נוֹצְרִים לִלְחֹם בְּנִטְבָּלִים כָּהֵמָּה;

וְלֹא כִי דְמוּת צַלְמִי תְּהִי חוֹתֶמֶת 52

עַל חֲזָקוֹת קְנוּיוֹת בְּפָז וָשֶׁקֶר:

עַל זֹאת זִקִּים אַתִּיזָה וְאַאְדִּימָה!

בִּלְבוּשׁ רוֹעִים נִרְאוּ זְאֵבֵי-טֶרֶף (55)

עַל אֲדָמוֹת בְּכָל מִרְעֶה וָאָחוּ:

לָמָּה, חָסוּת שַׁדַּי, עֲדֶן תָּנוּחִי?

נָכוֹן לִשְׁתּוֹת דָּמֵנוּ אִישׁ גַּסְטוֹנָה 58

וְאִישׁ קָאוֹרְסְ! הוֹי חֹק נוֹעָד לְישֶׁר⁷⁰²,

עַד אֵי שִׁפְלוּת בָּא חֶלְקְךָ לָרֶדֶת!

אַךְ רוּם הַהַשְׁגָּחָה אֲשֶׁר עִם סְצִפְּיוּס 61

לֶהֶדֶר הָעוֹלָם הֵגֵן עַל רוֹמִי⁷⁰³,

מַהֵר – כֵּן אֶנָּבֵא – יָחִישׁ לְעֵזֶר!

לֵךְ, בְּנִי, אַתָּה אֲשֶׁר בְּעֹל בְּנֵי-מָוֶת (64)

תָּשׁוּב לַאֲדָמוֹת, וּפְתַח אֶת פִּיךָ

וְאַל תַּכְחִיד אֶת לֹא הִכְחַדְתִּי אָנִי!'

כְּמוֹ מִכְּפוֹר אֵדִים יַמְטִיר כַּצֶּמֶר (67)

אֲוִיר נְאוֹת אַרְצֵנוּ בְּהַגִּיעַ

עַד לַחַמָּה קַרְנֵי גְדִי הָרָקִיעַ⁷⁰⁴ –

כֵּן הִתְעַנֵּד מֵעַל רֹאשִׁי הָאֶתֶר (70)

בְּהֵעָלוֹת פִּתּוֹת חֵיל הַנִּצּוּחַ⁷⁰⁵

אֲשֶׁר אִתָּנוּ שָׁמָּה הִתְמַהְמֵהַּ.

אַחַר מֵרְאֵי זִיוָן עֵינֵי הֵעָפְתִּי, 73

עֲדֵי כִי הֶחָלָל, מֵרֹב הָרֹחֵק,

לִמְעוּף מַבָּטֵיהֶן שָׂם גְּבוּל וָקֶצֶב.

וְשָׂרָתִי, רוֹאָה אֵיכָה חֻלַּצְתִּי (76)

מִשּׁוּר אֶל עָל, אָמְרָה: 'הַשְׁפֵּל עֵינֶיךָ

וּרְאֵה אֵי חוּג רָחָב עַד כֹּה סַבּוֹתָ!'

מֵאָז רֵאשִׁית מִשָּׁם הִבַּטְתִּי אַרְצָה (79)

הִנֵּה כִי נַעְתִּי כְבָר מְלֹא הַקֶּשֶׁת

מִלֵּב אֵזוֹר רִאשׁוֹן עַד לְקָצֵהוּ⁷⁰⁶,

וְאֶת אִוֶּלֶת שְׁבִיל אוּלִכְּסְ רָאִיתִי (82)

מֵעֵבֶר קָדִיס, וְקָרוֹב מִזְרָחָה⁷⁰⁷

הַחוֹף⁷⁰⁸, בּוֹ עֹל נָעִים הָיְתָה אֵירֹפָּה.

וְעוֹד יוֹתֵר נִגְלָה לִי גֵיא-הַדָּיִשׁ, (85)

לוּלֵא תַחַת רַגְלַי הַשֶּׁמֶשׁ נָעָה

מֵעַל לִמְלֹא מַסְלוּל-מַזָּל מִמֶּנִּי⁷⁰⁹.

רוּחִי, חוֹלַת הָאַהַב, הַדּוֹבֶרֶת (88)

תָּמִיד עִם שָׂרָתִי, חִשְׁקִי הִגְבִּירָה

לָשׁוּב לַפְנוֹת אֶת מַבָּטַי אֵלֶיהָ.

כָּל נוֹי אֲשֶׁר מֵכִין אֳמָן אוֹ טֶבַע (91)

בִּבְשַׂר אָדָם אוֹ בְמִכְחוֹל וָצֶבַע,

לִלְכֹּד הָעַיִן וְלִמְשֹׁךְ הַנֶּפֶשׁ –

כֻּלָּם גַּם יַחַד יֵחָשְׁבוּ כְאֶפֶס 94

מוּל עֶדְנַת-יָהּ אֲשֶׁר עָלַי הִגִּיהָה

בִּפְנוֹת עֵינַי אֶל צַחַק אוֹר פָּנֶיהָ.

וְהַגְּבוּרָה, בָּהּ מַבָּטָהּ חַנַּנִי, (97)

קְרָעַתְנִי מֵהַדְרַת קַן-לֶדָה הָלְאָה⁷¹⁰

וְאֶל מְהִיר זְבוּלֵי מָרוֹם שִׁלְּחָתְנִי⁷¹¹.

כָּל חֲלָקָיו רַבֵּי חַיִּים וָשֶׂגֶב (100)

כֹּה אֲחִידִים שָׁם עַד כִּי לֹא אַגִּידָה

בְּאֵי מֵהֶם בֵּיאַטְרִיקְסְ הִנִּיחָתְנִי.

אַךְ הִיא אֲשֶׁר אֶת כִּסּוּפִי הִכִּירָה (103)

אָמְרָה אֵלַי בְּצַחַק אוֹר שָׂמֵחַ

כְּאִלּוּ יָהּ בְּמַבָּטָהּ זוֹרֵחַ:

'זְבוּל זֶה הוּא גְבוּל, מֶנְהוּ מַחֵל בְּפֹעַל (106)

טֶבַע תֵּבֵל אֶת מֶרְכָּזָהּ לַרְגִּיעַ

וּמִסְּבִיבוֹ לָנִיעַ כָּל זְבוּלֶיהָ⁷¹².

אֵין לוֹ מָקוֹם אַךְ בְּבִינַת אֱלֹהַּ, (109)

בּוֹ הַחִבָּה הֻצְּתָה הַמְסוֹבְבַתּוּ

וְהַגְּבוּרָה הַמִּשְׁתַּפְּכָה מִמֶּנּוּ.

וּכְהַקִּיפוֹ רֵעָיו, כֵּן הִקִּיפוּהוּ⁷¹³ (112)

חִבָּה וְאוֹר יַחְדָּו, וְאֵין יוֹדֵעַ

סוֹד הַהֶקֵּף הַזֶּה כִּי אִם אוֹזְרֵהוּ⁷¹⁴.

לֹא תְמוֹדֵד אֶת תְּנוּעָתוֹ אַחֶרֶת⁷¹⁵, (115)

אַךְ בָּהּ יִמַּד הַכֹּל, כְּמוֹ אֶת עֶשֶׂר

נָמֹד לְפִי הַחֲמִישִׁית וָחֵצִי⁷¹⁶.

אֵיךְ בִּזְבוּל זֶה שָׁרְשֵׁי-הַזְּמַן הוּשָׂמוּ (118)

וָעֳפָאָיו בַּאֲחֵרִים, מֵעָתָּה⁷¹⁷

עַל נְקַלָּה יָבְהַר לְעֵין שִׂכְלֶךָ.

הוֹי אַהַב בֶּצַע, מַה שָּׁטְפוּ זְרָמֶיךָ (121)

אֶת בְּנֵי אֱנוֹשׁ, עַד כִּי לְאִישׁ אֵין כֹּחַ

לַפְנוֹת אֶת מַבָּטָיו מֵעִם גַּלֶּיךָ!

אָמְנָם, עוֹד בָּאָדָם רָצוֹן מַפְרִיחַ (124)

אוּלָם מָטָר אֵין קֵצֶה מַשְׁחִיתֶנּוּ,

וְלֹא פַגִּים כִּי בְאוּשִׁים יַצְמִיחַ.

תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה עוֹד תִּמָּצֶאנָה (127)

בָּעוֹלְלִים, אַךְ גַּם מֵהֶם תָּנֹסְנָה

בְּטֶרֶם תְּכֻסֶּינָה הַלְּחָיַיִם!

יֵשׁ יֶלֶד צָם, עֲדֶן עִלֵּג-שְׂפָתָיִם, (130)

וְאַחַר כֵּן יַתִּיר לָשׁוֹן זוֹלֶלֶת

כָּל מַאֲכָל לִבְלֹעַ וּבְכָל חֹדָשׁ⁷¹⁸;

וְזֶה, כָּל עוֹד עִלֵּג, מַקְשִׁיב בְּאַהֵב 133

לְקוֹל אִמּוֹ, וְאַךְ תִּישַׁר שְׂפַת-פִּיהוּ

כֵּן יִתְאַוְּה לִרְאוֹת רִדְתָּהּ לַקֶּבֶר.

וְכֵן הָעוֹר, אֲשֶׁר הִלְבִּין מְקֶּדֶם, 136

עַתָּה מַשְׁחִיר בְּנוֹי בַּת הַבּוֹרֵחַ

מִנִּי הָעֶרֶב וּמֵבִיא הַשָּׁחַר! ⁷¹⁹

וּלְבַל תִּתְמַהּ אַתָּה, הָבֵן לָדַעַת (139)

כִּי אֵין עַתָּה שׁוֹלֵט עַל אַדְמָתֶךָ⁷²⁰

וַתְּהִי מִשְׁפַּחַת בְּנֵי אֱנוֹשׁ סוֹרֶרֶת!

אוּלָם בְּטֶרֶם צֵאת יַנְוַר מֵחֹרֶף – 142

כִּי שָׁמָּה יוֹם מִכָּל מֵאָה יַפְסִידוּ⁷²¹ –

זְבוּלֵינוּ אֵלֶּה כֹה יַרְעִימוּ רַעַם

עַד הַסּוּפָה⁷²², אֲשֶׁר דּוֹרוֹת צִפּוּהָ, (145)

תַּהְפֹּךְ הַתֹּרֶן עַל הַיַּרְכָתַיִם

וְאֶת הַצִּי בְמֵישָׁרִים תַּסִּיעַ,

וְאַחֲרֵי הַצִּיץ יִפְרַח פְּרִי מֶגֶד'.⁷²³ 148

 

שיר עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה    🔗

דאנטי פונה אל בֵּיאַטְרִיקְסְ העומדת מאחוריו. אחרי כן הוא רואה לפניו נקודה לוהטת, היא דמותו של האלוהים, ומסביבה תשעה הילות-אור המסמלות את מקהלות המלאכים. התאמה בין ההילות ובין תשעת הגלגלים. סדר מעלותיהם של המלאכים.

כֹּה, בְּחָרְפָהּ נִגְעֵי חַיֵּי דוֹרֵנוּ, (1)

גִּלְּתָה אֵלַי אֶת הָאֱמֶת הָאֵשֶׁת

הַמַּפְאִירָה אֶת גַּן רוּחִי כָעֵדֶן;

וְכַמַּבִּיט בִּרְאִי לַבַּת-נִבְרֶשֶׁת (4)

בִּפְנוֹת גַּבּוֹ אֵלֶיהָ, וְעַד הֵנָּה

לָהּ לֹא צִפּוּ עֵינָיו וְלֹא רָאוּהָ,

וְסַב אָחוֹר לִרְאוֹת אִם קשְׁטְ דּוֹבֶרֶת (7)

זְכוּכִית הָרְאִי, וַיֵּרֶא כִּי מַתְאֶמֶת

הַדְּמוּת לָרְאִי כִּדְבַר הַשִּׁיר לַלָּחַן –

הָיִיתִי אָז, וְכֵן נַפְשִׁי זוֹכֶרֶת (10)

אֵיךְ בְּעֶדְנֵי עֵין שָׂרָתִי הִבָּטְתִּי,

בָּהּ שָׂם מוֹקֵשׁ הָאַהַב לְלָכְדֵנִי:

וְאַךְ סַבּוֹתִי וְעֵינֵי נִפְגָּעוּ (13)

בַּזִּיו אֲשֶׁר בַּזְּבוּל הַזֶּה נוֹגֵהַּ

תָּמִיד בְּנוּעַ בּוֹ מַבַּט הָעָיִן,

וָאֵרֶא נְקֻדָּה מַקְרֶנֶת לַהַט⁷²⁴ (16)

עַד כִּי הָעַיִן, בָּהּ אִשָּׁה נוֹפֶלֶת,

חִישׁ תֵּעָצֵם מוּל חֲרִיפוּת הַזֹּהַר⁷²⁵;

וּקְטַן הַכּוֹכָבִים יָרְאֶה כַּסַּהַר (19)

לְעֻמָּתָהּ, אִם יִתְקָרֵב אֵלֶיהָ

כִּקְרֹב זֶה אֶל רֵעוֹ כּוֹכְבֵי רָקִיעַ.

וּכְהֵרָאוֹת הִלָּה הַמִּתְקָרֶבֶת (22)

אֶל הַמָּאוֹר אֲשֶׁר אוֹתָהּ צוֹבֵעַ

בְּהִקָּווֹת הָאֵד הַמַּחְזִיקֶנָּה –

כֵּן לַנְּקֻדָּה קָרֵב זֵר אֵשׁ יוֹקֶדֶת⁷²⁶ (25)

וְחָשׁ לָסֹב עַד כִּי נוֹעוֹ נִצֵּחַ⁷²⁷

אֶת הַמָּהִיר⁷²⁸ בֵּין מְאַזְּרֵי הַחֶלֶד.

אֶת הַהִלָּה הַהִיא שְׁנִיָּה הִקִּיפָה, (28)

שְׁלִישִׁית אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְאַחֲרֶיהָ

סְבִיב רְבִיעִית עוֹד חֲמִישִׁית הֵאִירָה,

וּסְבִיב שִׁשִּׁית שְׁבִיעִית בֵּיתָהּ הִרְחִיבָה (31)

עַד לֹא יָכִיל גַּם חֵשֶׁב הַיָּרֵחַ,

אַף אִם יָרְאֶה כֻּלּוֹ, אֶת רְחָבֶיהָ;

כֵּן הַשְּׁמִינִית וְהַתְּשִׁיעִית סְבִיבֶיהָ, (34)

וְכָל אַחַת מְהִירוּתָהּ הִמְעִיטָה

כְּכָל אֲשֶׁר מִן הַפְּנִימִית הִרְחִיקָה;

הִלָּה הִלָּה הוֹלֶכֶת וְלוֹהֶטֶת (37)

כְּכָל תִּקְרַב אֱלֵי נִיצוֹץ הַטֹּהַר,

כִּי כֵן בַּאֲמִתּוֹ מַרְבָּה לִשְׁקֹעַ.

גְּבִרְתִּי, רוֹאָה רוּחִי נִדְהָם מִתֵּמַהּ, (40)

אָמְרָה לִי: 'הַנְּקֻדָּה הַהִיא – מִמֶּנָּה

תְּלוּיִים זְבוּלֵי מָרוֹם וְכָל הַטֶּבַע!

שׁוּר בַּמֵּסַב אֲשֶׁר דָּבֵק אֵלֶיהָ (43)

וְדַע כִּי כֹה יָחִישׁ לְהִתְנוֹעֵעַ

בִּגְלַל יְקוֹד הָאַהַב הַמְגָרֶנּוּ!'

וָאַעַן לָהּ: 'אִלּוּ תֵבֵל נוֹהֶגֶת (46)

כֻּלָּהּ כַּסֵּדֶר בַּחוּגִים הַלָּלוּ,

הֲלֹא הַצָּעוֹתַיִךְ יַשְׂבִּיעוּנִי;

אוּלָם עוֹלַם הַמּוּחָשׁוֹת לִמְּדָנוּ (49)

כִּי הַחוּגִים הַמַּקְבִּילִים יָחִישׁוּ

כְּכָל אֲשֶׁר מִן הַמֶּרְכָּז יִרְחָקוּ! ⁷²⁹

וּלְבַעֲבוּר עַד קֵץ חִשְׁקִי אַגִּיעַ (52)

פֹּה בְהֵיכָל הַמַּלְאָכִים, בַּפֶּלֶג

אֲשֶׁר רַק אוֹר וָאַהַב⁷³⁰ יַקִּיפוּהוּ,

עָלֵי לַקְשִׁיב לָמָּה עוֹלָם-הַחֹמֶר (55)

בְּקַו אֶחָד עִם דֻּגְמָתוֹ לֹא יֵלֶךְ, ⁷³¹

כִּי מֵעַצְמִי לַשָּׁוְא אֶהְגֶה בָאֵלֶּה!'

'אִם אֶצְבְּעוֹת יָדֶיךָ לֹא תַסְפֵּקְנָה 58

לְקֶשֶׁר זֶה, אַל תֵּמַהּ! כִּי הִקְשִׁיחַ

בְּיַעַן לֹא עָמַל בּוֹ אִישׁ עֲדֶנָה',⁷³²

אָמְרָה, וְעוֹד: 'קַבֵּל אֲשֶׁר אַגִּידָה, (61)

אִם אֶת דַּעְתְּךָ רָצִיתָ לְהַנִּיחַ,

וּסְבִיב דְּבָרַי חַדֵּד אֶת בִּינָתֶךָ:

חוּגֵי הַחֹמֶר רָחֲבוּ אוֹ צָרוּ (64)

לְפִי אֲשֶׁר גּוֹבֵר אוֹ דַל הַכֹּחַ

אֲשֶׁר נִשְׁפָּךְ עַל חֶלְקֵיהֶם כֻּלָּהַם:⁷³³

כָּל כֹּחַ רַב מַרְבֶּה בְּרָכוֹת לַשְׁפִּיעַ; (67)

בְּרָכָה גְדוֹלָה בְּגוּף גָּדוֹל מֻקֶּפֶת

אִם חֲלָקָיו שְׁלֵמִים זֶה כְּרֵעֵהוּ.⁷³⁴

עַל כֵּן מַתְאִים הַזְּבוּל הָאָץ, מֵנִיעַ (70)

אֶת כָּל הַיְקוּם, אֱלֵי הִלַּת הַחֵשֶׁב

אֲשֶׁר מִכֹּל מַרְבָּה חִבָּה וָדָעַת⁷³⁵.

וְאִם לָאוֹן תָּשִׂים קְנֵה-מִדָּתֶךָ, (73)

לֹא לְמַרְאֵה הַחֹמֶר הַמּוֹפִיעַ

כְּעִגּוּלֵי חוּגִים לִפְנֵי עֵינֶיךָ,

כִּי אָז הֲלֹא הֶתְאֵם נִפְלָא, מַתְמִיהַּ – (76)

הַכֹּל לְפִי הַגֹּדֶל וְהַקֹּטֶן –

בֵּין הַזְּבוּלִים וְשִׂכְלֵיהֶם תַּכִּירָה'.⁷³⁶

כְּהִבָּהֵר כָּלִיל עֵין רְקִיעֵנוּ (79)

עֵת בּוֹרֵיאַס⁷³⁷ מִצַּד לֶחְיוֹ יָפִיחַ

אֲשֶׁר עָלֶיהָ רוּחוֹתָיו תֵּקַלְנָה,

וְנָס וְסָר עֲשַׁן אֵדֵי הָאֹפֶל (82)

וְהַשָּׁמַיִם בְּשִׂמְחָה יִצְהָלוּ

בִּיפִי הוֹדָם בְּכָל פִּנָּה וָעֵבֶר –

כֵּן לִי הָיָה אַחַר כִּי הֶחֱיַתְנִי (85)

אַלּוּפָתִי בְּקוֹל צְלִילוּת דְּבָרֶיהָ,

וְכַכּוֹכָב בַּרוֹם זָרַח הַקּשֶׁט.

וַיְהִי כִּי תַמּוּ הַטָּפוֹת מִלֶּיהָ, (88)

כָּל הַהִלּוֹת שְׁבִיבֵי לַבָּה הִתִּיזוּ

כְּמוֹ זִקֵּי בַרְזֶל מִכּוּר הַלָּהַב.

כָּל הַזִּקִּים אַחַר אִשָּׁן נִמְשָׁכוּ (91)

וַהֲמוֹנָם רַב מֵחִטֵּי זֵרוּעַ

הַמְכֻפָּלוֹת בְּמִשְׁבְּצוֹת אִשְׁקוּקֵי.⁷³⁸

וְשִׁיר עָבַר מִלַּהֵק אֱלֵי לָהֵק, (94)

שיר לַנְּקֻדָּה אֲשֶׁר אוֹתָם מַחְזֶקֶת

וְתַחְזִיקֵם לָעַד בִּמְקוֹם הֻשְׁכָּנוּ.

וְהָרוֹאָה סְפֵקוֹת רוּחִי עָנָתְנִי: (97)

'פֹּה הַהִלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ

אֶת הַשְּׂרָפִים וְהַכְּרוּבִים הֶרְאוּךָ.⁷³⁹

כֻּלָּם כְּהִקָּשְׁרָם בְּיָהּ יָחִישׁוּ⁷⁴⁰ (100)

לִשְׁווֹת אֶל הַנְּקֻדָּה כְּכָל יָכֹלוּ,

וְרַבָּה בָם כְּחֹד עֵינָם הַיְכֹלֶת⁷⁴¹.

וּמִסְּבִיבָם רִשְׁפֵּי חִבָּה יָסֹבּוּ, (103)

וּשְׁמָם ‘כִּסְאוֹת לְאוֹר חָזוּת אֱלֹהַּ’,⁷⁴²

הֵם אֶת רִאשׁוֹן הַשִּׁלּוּשִׁים הִשְׁלִימוּ!

וְדַע כִּי אֶת כֻּלָּם חֶדְוָה מַשְׂבַּעַת (106)

כְּכָל אֲשֶׁר רְאִיָּתָם מַעְמֶקֶת⁷⁴³

בַּקֹּשֶׁט, בּוֹ מוֹצֵאת כָּל דַּעַת שֶׁלֶו.

עַל כֵּן עֹז הֶחָזוּת, הוּא הַקּוֹבֵעַ (109)

יְסוֹד לְאֹשֶׁר זֶה, וְלֹא הָאַהַב

הַבָּא אַחֲרֵי כֵן בְּעִקְבוֹתֶיהָ;

עֹז הֶחָזוּת – בַּזְּכוּת אֲשֶׁר צוֹמַחַת⁷⁴⁴ (112)

מֵחֶסֶד וּמִטּוּב רְצוֹן הַנֶּפֶשׁ:

כֵּן מִתְעַלִּים מִגֹּבַהּ אֱלֵי גֹבַהּ! ⁷⁴⁵

שִׁלּוּשׁ שֵׁנִי אֲשֶׁר מַרְבֶּה תִפְאֶרֶת (115)

בִּפְרִיחָתוֹ פֹה בַאֲבִיב הַנֵּצַח

אֲשֶׁר גַּם טְלֵה-הַלֵּיל⁷⁴⁶ לֹא יְשַׁסְּעֶנּוּ,

בְּלַחַן מְשֻׁלָּשׁ שָׁר שִׁיר ‘הוֹשַׁע-נָא’ (118)

לַעֲדֵי עַד בִּשְׁלשׁ דַּרְגוֹת הָעֹנֶג

אֲשֶׁר מֵאֵלֶּה שִׁלּוּשׁוֹ נוֹבֵעַ.

שָׁלשׁ אֵלוֹת⁷⁴⁷ פֹּה בְמִסְדַּר הַקֹּדֶשׁ: (121)

הַמַּלְכֻיּוֹת וְהַגְּבוּרוֹת אַחַר כֵּן,

אַחֲרֵיהֶן הָאֵיתָנִים, וְהָלְאָה

חָגִים בִּשְׁתֵּי הִלּוֹת לִפְנֵי הַקֵּצֶה (124)

נְסִיכֻיּוֹת וְאֶרְאֶלִּים; יוֹדַעַת

הַקִּיצוֹנִית גִּיל מַלְאֲכֵי שַׁעְשׁוּעַ.

כָּל אֵלֶּה הַדְּרָגוֹת צוֹפוֹת לְמַעְלָה (127)

וּלְמַטָּה מַדְבִּירוֹת, וְכֵן גַּם יַחַד

כֻּלָּן לְיָהּ מוֹשְׁכוֹת וְתִמָּשַׁכְנָה.

וּדִיּוֹנִיסִיּוּס שָׁקַד לִטְרֹחַ⁷⁴⁸ (130)

לַחְקֹר כָּל הַדְּרָגוֹת הָהֵן בָּרוּחַ

וְהִבְדִּילָן וְכֵן כִּנָּן כָּמוֹנִי;

אוּלָם עָלָיו בָּא לַחֲלֹק גְּרֵגוֹרְיוּס, 133

וְאַךְ בַּזְּבוּל הַזֶּה עֵינָיו נִפְקָחוּ

כֵּן עַל מִשְׁגּוֹ מִלֵּא אֶת פִּיהוּ צָחַק!

וְאַל תִּתְמַהּ אִם סוֹד כָּמוּס כָּמוֹהוּ (136)

נִגְלָה לִבְנֵי אֱנוֹשׁ, כִּי כֵן בִּשְּׂרָהוּ

עִם יֶתֶר אֲמִתּוֹת רָזֵי חוּגֵינוּ⁷⁴⁹

הָאִישׁ אֲשֶׁר רָאָם פֹּה בִמְרוֹמֵינוּ'. (139)

 

שיר עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה    🔗

דברי ביאטריקס על בריאת המלאכים, על נפילתם של המלאכים המתמרדים. אין למלאכים צורך בזכרון כי הם תמיד רואים את הכל. משא נגד פילוסופים תועים ונגד מטיפים משקרים.

יֵשׁ רֶגַע, בּוֹ יַחְדָּו שְׁנֵי בְּנֵי לָטוֹנָה, (1)

כְּסוּיִים זֶה בַּטָּלֶה, זֶה בַּמֹּאזְנָיִם,

שָׂמִים לָהֶם לְחֵשֶׁב אֶת הָאֹפֶק.

כָּעֵת בָּהּ מֵרִדְתָּם שְׁוֵי פֶלֶס יַחַד (4)

מִן הַזֶּנִית, מִזֵּר זֶה יֵעָקֵרוּ

וּבְהַחֲלִיף שְׁמֵיהֶם פִּלְסָם יָפֵרוּ –

אָרְכָה הָעֵת, בָּהּ, מַזְהִירָה בְצָחַק, (7)

שָׁתְקָה בֵּיאַטְרִיקְסְ בְּתִתָּהּ עֵינֶיהָ⁷⁵⁰

בְּלַהַט הַנְּקֻדָּה אֲשֶׁר נִצְּחָנִי⁷⁵¹,

וְאָז אָמְרָה: 'אֲשֶׁר לַקְשִׁיב חָפָצְתָּ, (10)

אַגִּיד וְלֹא אֶשְׁאַל, כִּי רְאִיתִיהוּ

בִּמְקוֹם כָּל אֵי וְכָל מָתַי אֻחָדוּ⁷⁵².

לֹא לְהַגְדִּיל טוּבָהּ – כִּי זֹאת אֵיךְ יֶהִי? – (13)

אַךְ כִּי אוֹרָהּ, אֲשֶׁר קַרְנוֹ חוֹזֶרֶת

מֵהַיְצוּרִים, יוּכַל לוֹמַר “הִנֵּנִי”,

חִבַּת הַנֶּצַח, לֹא בַזְּמַן מֻגְבֶּלֶת, (16)

מֵעַל לְכָל בִּינָה, בִּלְבַד מֵחֶסֶד

גִּלְּתָה בְחֵיל חִבּוֹת חָדָשׁ פָּנֶיהָ.⁷⁵³

אַךְ לִפְנֵי זֶה לֹא נָחָה כְנִרְדֶּמֶת, (19)

כִּי לֹא פָנִים וְלֹא אָחוֹר נוֹדָעוּ

לְיָהּ בְּרַחֲפוֹ עַל פְּנֵי הַמָּיִם.⁷⁵⁴

צוּרָה וָחֹמֶר, נִפְרָדִים וּבְעֵרֶב, (22)

יָצְאוּ לַהֹוִי לְלֹא פְגָם, כִּשְׁלֹחַ

שְׁלשָׁה חִצִּים הַקֶּשֶׁת הַמְשֻׁלֶּשֶׁת;⁷⁵⁵

וּכְמוֹ אֱלֵי זְכוּכִית, עִנְבָּר אוֹ בְדֹלַח (25)

נוֹפֶלֶת קֶרֶן אוֹר וּכְמוֹ תִגַּע בָּם

כֵּן לְתוֹכָם לְלֹא הֶפְסֵק חוֹדֶרֶת,

כֵּן שְׁלִישִׁיַּת הַפֹּעַל מֵעוֹשֶׂהָ (28)

כֻּלָּהּ יַחְדָּו לִמְצִיאוּתָהּ הִקְרִינָה,

לֹא בְמֻקְדָּם וּבִמְאֻחָר נִבְדֶּלֶת.

בְּבַת אַחַת נוֹצְרוּ צוּרוֹת הָעֶצֶם (31)

וְסִדְרֵיהֶן, וּבְרוּם תֵּבֵל הוּשָׂמוּ

הַנִּבְרָאִים לְטָהֳרַת הַמָּעַשׂ;

שׁוֹכֵן לְמַטָּה זֹךְ יֵשׁוּת בְּכֹחַ, (34)

וְכֹחַ וּמִפְעָל חֻבְּרוּ בַּתָּוֶךְ,

וְקֶשֶׁר זֶה לָעַד לֹא יִקָּרֵעַ.⁷⁵⁶

וְהֶאֱרִיךְ מִלִּים הִיֶּרוֹנִימוּס⁷⁵⁷ (37)

עַל מַלְאָכִים אֲשֶׁר נוֹצְרוּ שְׁנוֹת אֶלֶף

בְּטֶרֶם הִבָּרֵא שְׁאָר הַחֶלֶד;⁷⁵⁸

אַךְ קשְׁטְ מִלַּי – דַּפִּים רַבִּים הוֹרוּהוּ, (40)

כְּתוּבִים בְּיַד סוֹפְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ⁷⁵⁹,

וְתִלְמְדֵם אִם לְדָרְשָׁם תֵּיטִיבָה.

וְגַם כִּמְעַט הַשֵּׂכֶל מְחַיְּבֶנּוּ, (43)

כִּי אֵיךְ יַסְכִּים כִּי מְנִיעִים יָנוּחוּ

זְמַן כֹּה אָרֹךְ וּשְׁלֵמוּתָם נִמְנָעַת? ⁷⁶⁰

כְּבָר בַּנְתָּ, אֵיךְ, מָתַי וְאֵי נִבְרָאוּ (46)

הָאֲהָבוֹת הָהֵן, וּמִסְּפֵקֶיךָ⁷⁶¹

תַּמּוּ שָׁלשׁ לַבּוֹת מֵעַנּוֹתֶךָ.⁷⁶²

אַךְ אָז, בְּטֶרֶם סְפֹר עֶשְׂרִים הִסְפִּיקוּ, (49)

קָם חֵלֶק מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן בְּמֶרֶד

וְחֹמֶר יְסוֹדוֹתֵיכֶם הִדְלִיחַ;⁷⁶³

הַחֵלֶק הַנִּשְׁאָר הֵחֵל בַּמְּלֶאכֶת, (52)

אוֹתָהּ רוֹאָה עֵינְךָ, וְכֹה שִׂמְּחַתּוּ

עַד כִּי לָעַד מִסֹּב וָחוּג לֹא יֶרֶף⁷⁶⁴.

וַתְּהִי רֵאשִׁית נָפְלָם אָלַת הַשַּׁחַץ (55)

בַּזֵּד אֲשֶׁר אֶת לַחֲצוֹ רָאִיתָ⁷⁶⁵

מִתַּחַת סֻבֳּלֵי תֵבֵל כֻּלָּהַם.

אַךְ אֵלֶּה פֹה בַּעֲנָוָה הִכִּירוּ 58

כִּי בָאָה יֵשׁוּתָם מִטּוּב אֱלֹהַּ

הַמַּכְשִׁירָם לְדַעַת כֹּה נִשְׂגֶּבֶת;

עַל כֵּן אֶת חָזוּתָם מְאֹד הִשְׂגִּיאוּ (61)

זְכוּתָם וְחֶסֶד-יָהּ, אוֹרוֹ מַשְׁפִּיעַ,

וְעַז בָּם וְשָׁלֵם רְצוֹן הַיֵּצֶר.

וְנָא אַל תְּפַקְפֵּק, אַךְ הַאֲמִינָה (64)

כִּי חֶסֶד זֶה – אַךְ זְכוּת הִיא לְקַבְּלֶנּוּ

כְּכָל שֶׁהַחִבָּה אֵלָיו נִפְתַּחַת.

עַל וַעַד-קֹדֶשׁ⁷⁶⁶ זֶה עַתָּה תַצְלִיחַ (67)

הוֹסֵף הָגוּת, אִם אֶת דְּבָרַי אָגָרְתָּ,

וְעוֹד לֹא תִּצְטָרֵךְ לְכָל סִיּוּעַ.

אַךְ יַעַן אַסְכּוֹלוֹת יִלְדֵי הָאָרֶץ (70)

מוֹרוֹת כִּי טֶבַע מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם

לָבִין, לִזְכֹּר, לִרְצוֹת אוֹתָם מַכְרִיחַ⁷⁶⁷ –

אוֹסִיף דַּבֵּר וּבְזַכּוּתוֹ תַבִּיטָה (73)

הַקּשֶׁט הַנָּבוֹךְ עַל אַדְמָתֶךָ

בְּרֹב סֻגְיוֹת כְּפוּלוֹת-מַשְׁמָע כָּאֵלֶּה.

מֵאָז שָׂמְחוּ הַמַּלְאָכִים לִשְׂבֹּעַ (76)

אוֹר אֵל עֶלְיוֹן, עֵינָם לֹא סָרָה מֶנְהוּ

אֲשֶׁר אֵין לְפָנָיו כָּל רָז וָסֵתֶר;

עַל כֵּן כָּל דָּבָר חָדָשׁ שָׂם חַיִץ (79)

לְחָזוּתָם, וּלְהִזָּכֵר אֵין צֹרֶךְ

כִּי הָגוּתָם לָעַד אֵינָהּ נִפְסֶקֶת!

אַךְ לְלֹא שְׁנָת חוֹלְמִים שָׁם, כַּבּוֹטֵחַ (82)

כַּלֹּא-בוֹטֵחַ כִּי אֱמֶת הִבִּיעַ,

אַף הָאֶחָד מַרְבֶּה אָשָׁם וָבֹשֶׁת! ⁷⁶⁸

לֹא שְׁבִיל אָחִיד עַל אֲדָמוֹת יִדְרֹכוּ (85)

הוֹגֵי-דֵעוֹת: כֹּה יְנַשְּׂאֵם הַחֵשֶׁק

לְהִתְגַּלּוּת שִׁבְחָם וּלְתַעְנוּגֶיהָ!

אַךְ הַחֵמָה בוֹעֶרֶת בִּמְרוֹמֵינוּ (88)

לֹא כֵן עַל אֵלֶּה, כִּי עַל הַמַּזְנִיחַ

אֶת כְּתָב דִּבְרֵי אַל חַי וְהַמְסָרְסֶנּוּ!

נִשְׁכַּח מְחִיר הַדָּם אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ (91)

לַרְבִּיץ אֶת תּוֹרָתוֹ, וּמַה יָּקָר לוֹ

כָּל הַדָּבֵק בַּכְּתָב⁷⁶⁹ בְּשֵׁפֶל-רוּחַ.

אִישׁ אִישׁ חוֹמֵד לִרְאוֹת גָּדְלוֹ וְיֶרֶב (94)

הַמְצָאוֹתָיו, וְרַק בָּהֶן יָדוּשׁוּ

הַמַּגִּידִים, וּכְתָב הַבְּרִית יַשְׁתִּיקוּ!

כֵּן יֵשׁ דּוֹרְשִׁים כִּי סָג אָז הַיָּרֵחַ (97)

בְּיוֹם סִבְלֵי כְרִיסְטוֹס, לַחְצוֹת הַדֶּרֶךְ

לְבַל יוּכְלוּ קַרְנֵי חַמָּה לִזְרֹחַ;

וְלֹא כֵן: כִּי בְנֵס כָּבָה לְפֶתַע (100)

אוֹר זָהֳרָה, עַל כֵּן לָקְתָה גַם יַחַד

לְעֵין בְּנֵי יְהוּדָה, פָּרַס וָהֹדּוּ! ⁷⁷⁰

מִשְּׁמוֹת בְּנֵי בִּינְדְּ וְלַפִּי⁷⁷¹ בִפְיוֹרֶנְצָה (103)

הִרְבּוּ, מִדַּי שָׁנָה, בְּדָיוֹת הַהֶבֶל

אֲשֶׁר בַּכֹּל מֵעַל בָּמוֹת יַכְרִיזוּ!

וְשָׁב הָעֵדֶר הַנִּבְעָר מִדַּעַת (106)

שְׂבַע-רוּחַ מִמִּרְעוֹ, וְלֹא יוֹעִיל לוֹ

אָמְרוֹ: ‘הֵן לֹא רָאִיתִי כִּי הָתְעֵיתִי!’

לֹא סָח כְרִיסְטוֹס אֶל רִאשׁוֹנֵי הַכְּנֶסֶת: (109)

‘לְכוּ בָעָם וְהִתּוּלִים הַטִּיפוּ’, ⁷⁷²

כִּי אִם יְסוֹד אֱמֶת לָהֶם הִנִּיחַ!

וְזֹאת רַק זֹאת שִׂפְתוֹתֵיהֶם הִצְהִירוּ; (112)

וּלְמַעַן לִקְרָבָם אֵמוּן יַצִּיתוּ,

הָיְתָה לָהֶם בְּרִיתוֹ מָגֵן וָרֹמַח!

עַתָּה מַטִּיפֵיכֶם שׁוֹקְדִים בַּדֵּחַ (115)

בַּעֲוָיוֹת, וּכְרֹב הַצְּחוֹק יָעִירוּ

כֵּן בַּרְדָּסָם יִצְבֶּה, וּבָם הַנָּחַת! ⁷⁷³

אַךְ בְּקָצֵהוּ מְקַנֵּן עוֹף-נֵכֶל⁷⁷⁴, (118)

וְעוֹד יָבִין הָעָם, אִם יְגַלֶּנּוּ,

אֵי כַפָּרַת-הָאָוֶן הִבְטִיחָתּוּ;

כִּי הִיא גִדְּלָה בָאָרֶץ הָאִוֶּלֶת, (121)

וּבְנֵי הָעָם, לְלֹא עֵדוּת מוֹכָחַת,

לְכָל הַבְלֵי הַהַבְטָחוֹת יַסְכִּימוּ!

בָּהֶן שָׁמוֹן יִשְׁמַן חֲזִיר אַנְטוֹנְיוּס (124)

וְיֶתֶר חֲזִירִים, גַּסִּים מִמֶּנּוּ,

נוֹתְנֵי מַטְבֵּעַ מְחֻסֶּרֶת צֶלֶם! ⁷⁷⁵

אַךְ רַב לָנוּ לִסְטוֹת⁷⁷⁶! שׁוּבָה לַגְבִּיהַּ (127)

לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה אֶת מַבָּטֶיךָ

וְיֵעָרֵךְ לַזְּמַן שְׁאָר שְׁבִילֵנוּ.

כֹּה רַב מִסְפַּר הַמַּלְאָכִים הַלָּלוּ (130)

עַד אֵין לְשׁוֹן-אָדָם כִּי יְתַנֶּנּוּ

אוֹ דִּמָיוֹן אֲשֶׁר עָדָיו יַגִּיעַ;

וְאִם גִּלוּי פִּי דָנִיּאֵל דָּרָשְׁתָּ, 133

תִּרְאֶה רִבְבוֹתָיו כִּי אַךְ תַּסְתֵּרְנָה

מִסְפָּר עָצוּם מֵהַשָּׂגַת שִׂכְלֵנוּ.⁷⁷⁷

מְקוֹר הָאוֹר⁷⁷⁸ אֲשֶׁר בָּהֶם מַגִּיהַּ (136)

אֻסַּף בָּהֶם בָּאֳפָנִים אֵין קֵצֶה

כִּרְבוֹת רִשְׁפֵּי הַנּוּר הַמִּזְדַּוְּגִים בּוֹ;

עַל כֵּן, בִּצְעֹד הִתְפַּעֲלוּת הַנֶּפֶשׁ (139)

אַחַר הַשָּׂגָתָהּ, עֶדְנַת הָאַהַב

בָּהֶם מַרְבָּה יְקוֹד אוֹ מְמַעֶטֶת! ⁷⁷⁹

רְאֵה, אֵפוֹא, מָה רָמָה וְנִרְחֶבֶת (142)

גְּבוּרַת חַי-עַד, אִם הִיא, הַמִּתְפָּרֶדֶת

בְּרֹב מַרְאוֹת הוֹדָהּ, תָּמִיד נִשְׁאֶרֶת

כֻּלָּהּ בְּאַחְדוּתָהּ מֵאָז מִקֶּדֶם'. (145)

 

שיר שְׁלשִׁים    🔗

מקהלות המלאכים נעלמות. מראה ביאטריקס מסנור את עיני דאנטי. בשמי האמפיריאום מאבד דאנטי את אור עיניו, ואחרי כן ראותו מתגברת והוא רואה את גן העדן בצורת נהר ארוך; הוא שותה ממי הנהר הזה והנהר נהפך לעיגול בצורת ורד, אשר סביבו מרחפים מלאכים ועל עליו יושבים הגאולים. ביאטריקס מראה לו כמה מהנשמות היושבות על עלי הורד ואת המקום השמור לנשמתו של המלך הנריק השביעי.

כְּשֵׁשֶׁת אַלְפֵי מִיל מֵמּוֹלַדְתֵּנוּ (1)

לוֹהֵט חֲצִי הַיּוֹם, וּכְבָר הָאָרֶץ

כִּמְעַט בְּמֵישָׁרִים צִלָּהּ שׁוֹלַחַת,

וְיַחֲלִיפוּ אוֹר עָמְקֵי שָׁמֵינוּ (4)

עַד כִּי חָדְלוּ קְטַנֵּי כוֹכְבֵי רָקִיעַ

לִשְׁלֹחַ קַרְנֵיהֶם עָדֵינוּ מָטָּה⁷⁸⁰.

וְכַעֲלוֹת לְאַט עַמּוּד הַשָּׁחַר, (7)

כֵּן לְאוֹרוֹת הַלֵּיל נִסְגָּר הַשַּׁחַק

מֵאוֹר לְאוֹר עֲדֵי לִגְדוֹל הַיֶּפַע:

כָּהֵם, כֵּן חַג הַהוֹד הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ 10

תָּמִיד סְבִיב לַנְּקֻדָּה אֲשֶׁר נִצְּחָתְנִי⁷⁸¹ –

נִרְאֵית מֻקֶּפֶת בַּאֲשֶׁר מַקֶּפֶת⁷⁸² –

אַט-אַט כָּבָה מִמַּבָּטִי, וָאֶפֶן (13)

עֵינַי אֶל בֵּיאַטְרִיקְסְ, וְכֵן אִלְּצוּנִי

חֻלְשַׁת רְאוּת וְלַהַב הַגַּעְגּוּעַ!

אִם דְּבַר הַלֵּל אֶחָד יָכִיל כָּל שֶׁבַח (16)

אֲשֶׁר עַד כֹּה נֶאְמַר עַל אוֹדוֹתֶיהָ,

הֲלֹא עַתָּה יִדַּל מוּל יִפְעוֹתֶיהָ,

כִּי לֹא בִלְבָד מֵעֵבֶר מִדָּתֵנוּ (19)

גָּדֵל יָּפְיָהּ עַתָּה, אַךְ אַאֲמִינָה

כִּי לֹא יִשְׂבַּע כֻּלָּהּ בִּלְתִּי עוֹשֶׂהָ.

וְעַל כָּשְׁלִי אוֹדֶה, וְלֹא יָדַעְתִּי (22)

אִם יֵשׁ וּמִמְּלַאכְתּוֹ קָטַן כָּמוֹנִי

כָּל מְחַשֵּׁב קוֹמֶדְיָה אוֹ טְרָגֶדְיָה! ⁷⁸³

כִּי, כַּחַמָּה אֶת עֵין חַלָּשׁ מִמֶּנָּה, (25)

כֵּן נֹעַם שַׂחֲקָהּ עַתָּה שָׂמָנִי,

וְאֶת זִכְרִי מֵעִם עַצְמוֹ הִבְרִיחַ.

מִנִּי הַיּוֹם עַל אֲדָמוֹת רָאִיתִי (28)

יָפְיָהּ וְעַד לְהוֹד מֵרְאֶיהָ אֵלֶּה

לֹא נָס שִׁירִי מִדְּרֹךְ בְּעִקְּבוֹתֶיהָ;

אוּלָם לֹא עוֹד אוּכַל לְהַשִּׂיגֶנָּה (31)

בְּשִׁיר יָפְיָהּ: כֵּן כָּל אֳמָן יָגֵעַ

לַשָּׁוְא, לְשִׂיא אֳמָנוּתוֹ מַגִּיעַ!

וּכְהַנִּיחִי אוֹתָהּ לִפְתֹּחַ לַחֵן (34)

חָזָק מֵחֲלִילִי אֲשֶׁר נוֹפֵחַ

עַתָּה צְלִילֵי נְגִינוֹתָיו לַקֵּצֶה⁷⁸⁴ –

בִּכְבוֹד מַנְהִיג וּבְקוֹל לִמּוּד-מֶמְשֶׁלֶת (37)

אָמְרָה אֵלַי: 'מִגְּדוֹל גּוּפֵי שָׁמַיִם

יָצָאנוּ אֱלֵי זְבוּל כֻּלּוֹ זֹךְ זֹהַר⁷⁸⁵,

זֹהַר שִׂכְלִי, כֻּלּוֹ שׁוֹפֵעַ אָהַב, (40)

אַהַב אֱמֶת, כֻּלּוֹ שׁוֹפֵעַ עֹנֶג,

עֹנֶג נִשָּׂא מֵעֵבֶר לְכָל נֹפֶת.

פֹּה שְׁנֵי חֵילוֹת הָעֵדֶן⁷⁸⁶ יֵרָאוּ לָךְ, (43)

וְהָאֶחָד בַּדְּמוּת אֲשֶׁר תִּרְאֶנָּה

בְּבוֹא מוֹעֵד הַקֵּץ בְּיוֹם הַשֶּׁפֶט'.

כְּחֵץ בָּרָק אֲשֶׁר מֵפֵר לְפֶתַע (46)

מוֹסְדוֹת רְאוּת עַד כִּי מִמַּבָּטֵינוּ

אוֹבְדוֹת דְּמֻיּוֹת גַּם בְּהִירוֹת מִמֶּנּוּ,

כֵּן נַהֲרַת אוֹר חַי מוּלִי הִבְרִיקָה (49)

וּבְחִתּוּלֵי קַרְנֶיהָ עֲטָפַתְנִי

עַד כִּי עֵינַי כָּל חֵפֶץ לֹא הִבְחִינוּ.

'הָאַהֲבָה, מְקוֹר שַׁלְוַת זְבוּלֵנוּ, (52)

תָּמִיד בְּדֶרֶךְ זוֹ פָנִים מַסְבֶּרֶת

לַכְשִׁיר הַנֵּר לְקַבָּלַת הַלָּהַב⁷⁸⁷'.

וְאַךְ דְּבָרֶיהָ הַקְּצָרִים הַלָּלוּ (55)

חָדְרוּ אֱלֵי לִבִּי, כֵּן הֲבִינוֹתִי

כִּי אֶל מֵעַל לִגְבוּרָתִי נִשֵּׂאתִי.

וְאוֹן רְאוּת חָדָשׁ כֹּה הִצִּיתַנִי 58

עַד אֵין עוֹד כָּל אוֹרָה מַקְרֶנֶת נֹגַהּ

אֲשֶׁר עֵינִי עַתָּה לֹא תִּסְבְּלֶנָּה!

וָאֵרֶא לַהַב נְגֹהָה לוֹהֶטֶת (61)

כְּעֵין נָהָר בֵּין שְׁנֵי חוֹפִים מֵגִיחַ,

אוֹתָם פִּרְחֵי אָבִיב נִפְלָא הִפְאִירוּ.

זִקֵּי אוֹר חַי הִמְרִיאוּ מִן הַנַּחַל (64)

וּמִסָּבִיב עַל הַפְּרָחִים נָחָתוּ

כְּמוֹ בְזֵר זָהָב אַבְנֵי בָרֶקֶת;

וְשָׁבוּ כִשְׁכוּרֵי רֵיחוֹת-הַבּשֶׂם (67)

שֵׁנִית לִשְׁקֹעַ בְּנִבְכֵי הַפֶּלֶא,

וַיְהִי זִיק זֶה יוֹרֵד וְעָף מִשְׁנֵהוּ.

'רוּם חִשְׁקְךָ הַמַּלְהִיבְךָ לָדַעַת (70)

וְדוֹחַפְךָ לַכִּיר כָּל קָם מוּלֶךָ –

כְּכָל אֲשֶׁר יִגְדַּל, כֵּן אֲחַבְּבֶנּוּ.

אוּלָם בְּטֶרֶם צוֹם כֹּה עֵז תַּשְׂבִּיעַ, (73)

יָאֶה לְךָ מֵי נַחַל זֶה לִגְמֹעַ!' ⁷⁸⁸

חַמַּת עֵינַי אָמְרָה לִי, וְהוֹסִיפָה:

'מֵי הַנָּהָר וּמְעוּף אַבְנֵי הָאֹדֶם (76)

וּנְפִילָתָן, וּשְׂחוֹק עִשְׂבֵי הַיֶּרֶק,

הֵם צֵל מָבוֹא אֶת אֲמִתָּם לִפְתֹּחַ:⁷⁸⁹

לֹא הַדְּמֻיּוֹת בִּגְלַל טִבְעָן תִּקְשֶׁינָה, (79)

אַךְ הַחֶסְרוֹן בְּךָ, כִּי לֹא קָנִיתָ

עַד כֹּה גְבוּרַת עֵינַיִם כֹּה נִשְׂגֶּבֶת!'

כֵּן לֹא נֶחְפָּז תִּינוֹק לַפְנוֹת אֶת פִּיהוּ (82)

אֶל שְׁדֵי אִמּוֹ, אִם מִשְּׁנָתוֹ הַפַּעַם

זְמַן רַב מִן הָרָגִיל יִפְתַּח עֵינַיִם –

כְּאוּץ אֲנִי לִלְטשׁ בְּיֶתֶר טֹהַר (85)

מַרְאוֹת עֵינֵי, וָאֵט מֵעַל לַשֶּׁטֶף

הַמִּשְׁתַּפֵּךְ לְמַעַן יְשַׁפְּרֵנוּ.

וְאַךְ סִדְקֵי רִיסַי לָגְמוּ מִמֶּנּוּ⁷⁹⁰, (88)

נִדְמָה לִי כִּי חָדַל מִשְּׁטֹף בְּאֹרֶךְ,

וּכְמוֹ אוֹפַן עָגֹל עַתָּה נִרְאָה לִי.

וְאָז – כְּהֵרָאוֹת בִּדְמוּת אַחֶרֶת (91)

פְּנֵי אֲנָשִׁים כְּסוּיֵי מַסְוֶה עַד הֵנָּה,

אִם אֶת זָרוּת הִתְחַפְּשׂוּתָם יַשְׁלִיכוּ –

כֵּן הַפְּרָחִים וְהַזִּקִּים הִגְדִּילוּ (94)

חֶדְוַת שִׂמְחוֹתֵיהֶם, עַד כִּי רָאִיתִי

אֶת הִתְגַּלּוּת שְׁנֵי מַחֲנוֹת הָעֵדֶן! ⁷⁹¹

הוֹי אוֹר שַׁדַּי, אֲשֶׁר בְּךָ רָאִיתִי (97)

רוּם הַנִּצּוּחַ בְּמַלְכוּת הַקּשֶׁט –

לָשִׁיר אַמְּצֵנִי אֵיךְ אוֹתוֹ רָאִיתִי!

יֵשׁ בַּמְּרוֹמִים אוֹרָה אֲשֶׁר קַרְנֶיהָ (100)

מַרְאוֹת אֶת הַבּוֹרֵא לְעֵין כָּל נֶפֶשׁ

אֲשֶׁר בִּלְבַד בְּשׁוּר אוֹתוֹ תָנוּחַ,

וְחוּג דְּמוּתָהּ הוֹלֵךְ וּמִשְׂתָּרֵעַ (103)

עֲדֵי כִי הֶקֵּפָיו עַתָּה יִרְחָבוּ

מִהְיוֹת אֵזוֹר חוֹבֵק מָתְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

כָּל מַרְאִיתָהּ רֻקְּמָה מִזִּיו הַקֶּרֶן (106)

אֲשֶׁר עַל גַּב מֵסֵב רִאשׁוֹן נוֹפֶלֶת,

וְהוּא מִשָּׁם שׁוֹאֵף חַיִּים וָאֹמֶץ⁷⁹².

וּכְמוֹ גִבְעָה בְּמֵי מַרְגְּלוֹתֶיהָ (109)

תִּגְאֶה לְהִשְׁתַּקֵּף כְּמִתְפָּאֶרֶת

בִּמְלֹא עֲדִי עֶשְׂבָּהּ וְנִצָּנֶיהָ, –

כֵּן מִשְׁתַּקְּפִים בִּמְאַת זֵרִים חָזִיתִי, (112)

זֵר סְבִיב רֵעוֹ, רֻבֵּי נִשְׁמוֹת גִּזְעֵנוּ

אֲשֶׁר חָזְרוּ לִמְכוֹרָתָן שָׁמָיְמָה.

וְאִם תַּחְתִּית מֵעֲלוֹתָן אוֹסֶפֶת (115)

אוֹרָה כֹה עֲצוּמָה – מָה רַב הָרֹחַב

בְּוֶרֶד זֶה בְּעֶלְיוֹנֵי עָלֵהוּ! ⁷⁹³

וְלֹא נָבוֹךְ מֵרֹחַב וּמִגֹּבַהּ (118)

מַבָּט עֵינַי, כִּי אִם הִקִּיף גַּם יַחַד

טִיב הַחֶדְוָה הַהִיא וּמִדּוֹתֶיהָ:

רְחֹק וּקְרֹב פֹּה לֹא יִגְרַע אוֹ יוֹסֶף⁷⁹⁴, (121)

יַעַן בִּשְׁלֹט הָאֵל לְלֹא מִצּוּעַ

אֵין כָּל שְׁלִיטָה עוֹד לְחֻקֵּי הַטֶּבַע!

אֶל פַּז הַוֶּרֶד⁷⁹⁵ הַמְלַבְלֵב לָנֶצַח, (124)

נִרְחָב, נִסְעָף, שׁוֹלֵחַ שִׁיר-נִיחֹחַ

לַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַיָּה אָבִיב אֵין קֵצֶה,

אוֹתִי – שׁוֹתֵק אַף כִּי נִכְסָף לָשִׂיחַ – (127)

מָשְׁכָה בֵּיאַטְרִיקְסְ וְאָמְרָה: 'הַבִּיטָה

מָה רַב צִבּוּר עוֹטֵי שְׂמָלוֹת כַּשֶּׁלֶג!

שׁוּר קִרְיָתֵנוּ, אֵיךְ תַּסֵּב חוּגֶיהָ, (130)

שׁוּר כִּסְאוֹתֵינוּ, כִּי מָלְאו כֻלָּהַם

עַד כִּי לִמְתֵי מְעַט עֲדֶן יַמְתִּינוּ! ⁷⁹⁶

בַּכֵּס אֲשֶׁר אֵלָיו נָשָׂאתָ עַיִן 133

כִּי כְבָר עָלָיו הָעֲטָרָה מֻנָּחַת,

תֵּשֵׁב, עַד בּוֹאֲךָ לִסְעוּדָתֵנוּ,

נִשְׁמַת הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ לְמַטָּה: (136)

הֶנְרִיךְ הָרָם הַבָּא לַיְשִׁיר אִיטַלְיָה⁷⁹⁷

בְּטֶרֶם לְיִשְׁעָהּ תְּהִי מוּכֶנֶת.

עִוְרוֹן הַבֶּצַע הַצַּדְכֶם בְּכֶשֶׁף (139)

דִּמָּה אֶתְכֶם אֱלֵי יוֹנֵק שָׁדָיִם:

יַךְ בָּאוֹמֶנֶת וְיִרְעַב עַד מָוֶת!

אָז אִישׁ יֵשֵׁב עַל כֵּס רוֹעֵי קָדְשֵׁנוּ, (142)

אֲשֶׁר, אִם בְּגָלוּי וְאִם בְּסֵתֶר,

יֶחְדַּל בְּקַו אֶחָד אִתּוֹ לָלֶכֶת.

אַךְ לֹא יַאְרִיךְ לִסְבֹּל אוֹתוֹ אֱלֹהַּ (145)

בְּכֵס קָדְשׁוֹ, וִיהִי מֻשְׁלָךְ לַשָּׁחַת,

בָּהּ בְּרִשְׁעוֹ שִׁמְעוֹן כַּשָּׁף צֹוֵחַ,

וְשָׁם יוֹסִיף לַשְׁפִּיל אֶת אִישׁ אָלַנְיָה'. ⁷⁹⁸ (148)

 

שיר שְׁלשִׁים וְאֶחָד    🔗

תיאור הורד של נשמות גן העדן. דאנטי מחפש את בֵּיאַטְרִיקְסְ ולפניו מופיע במקומה הקדוש ברנרד. תפילתו של דאנטי לביאטריקס. ברנרד מראה לדאנטי את מריה בהוד תפארתה.

בְּצֶלֶם וֶרֶד צַח, אֵפוֹא, הוֹפִיעָה (1)

אֶל מַבָּטֵי עֲדַת קְדוֹשֵׁי הַחַיִל

אֲשֶׁר כְרִיסְטוֹס בִּטְהוֹר דָּמוֹ אֵרַשׂ לוֹ.⁷⁹⁹

אַךְ הַשְּׁנִיָּה⁸⁰⁰, מַבֶּטֶת וּמְשַׁבַּחַת (4)

אֶת הוֹד הָאֵל הַמְמַלְאֶנָּה אַהַב

וְאֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר כֹּה מְעַצְּבֶנָּה –

הִיא, כַּעֲדַת דְּבוֹרִים אֲשֶׁר יוֹרֶדֶת (7)

עַל הַפְּרָחִים וּלְפֶתַע מִתְרוֹמֶמֶת

לִמְקוֹם פְּרִי עֲמָלָה הוֹפֵךְ לְנֹפֶת,

יָרְדָה בַצִּיץ אֲשֶׁר גָּדְלוֹ מַפְרִיחַ (10)

עָלֶה עָשִׁיר, וְשָׁבָה וְהִמְרִיאָה

לִמְקוֹם בּוֹ חִבָּתָהּ לָעַד שׁוֹכֶנֶת⁸⁰¹.

וַיְהִי כְלַהַט חַי מַרְאֵה כֻלָּהַם, (13)

כְּנָפָם זָהָב, וְצַלְמֵיהֶם הִלְבִּינוּ

עֲדֵי כִּי לֹא יִשְׁוֶה לָהֶם כָּל שֶׁלֶג.

בְּכָל הַצִּיץ מִזֵּר לְזֵר יָרָדוּ (16)

וּבָם שָׁפְכוּ טַל שֶׁלֶו וְטַל לַהַב

אֲשֶׁר בְּהִתְעוֹפֵף כְּנָפָם סְפָגוּהוּ.

אַךְ כָּל שִׁפְעוֹת הַכַּת הַמִּתְעוֹפֶפֶת (19)

כְּחַיִץ בֵּין הַצִּיץ לָרָם מִמֶּנּוּ

לֹא אֶת הַזִּיו וְחֶזְיוֹנוֹ הֶחְלִישׁוּ:

כִּי זֹהַר יָהּ מָלֵא כָל חַדְרֵי חֶלֶד (22)

לְפִי מִדַּת זְכוּתָם, וְאֵין כָּל חֵפֶץ

אֲשֶׁר אֶת הִשָּׁטְפוֹ יוּכַל לִמְנֹעַ.

מֶמְשֶׁלֶת זוֹ, שְׂבֵעַת בִּטְחָה וָעֹלֶז (25)

וְעַם עַתִּיק וְעַם חָדָשׁ מַשְׁכֶּנֶת,⁸⁰²

לְאוֹת אֶחָד⁸⁰³ נִכְסֶפֶת וּמַבֶּטֶת.

הוֹי זֹהַר מְשֻׁלָּשׁ⁸⁰⁴, נוֹצֵץ עַל אֵלֶּה (28)

מֵאוֹר אֶחָד וְכֹה מַרְוָם בְּשֶׁלֶו –

הַטֵּה עֵינְךָ אֶל סַעֲרוֹת חַיֵּינוּ!

אִם הַפְּרָאִים בָּאֵי מִקְצֵה הָאָרֶץ – (31)

בּוֹ הֵלִיצֵי⁸⁰⁵ יוֹם יוֹם שָׁמָיו חוֹפֶפֶת

בְּסֹב עִם בְּנָהּ, אֵלָיו נַפְשָׁהּ עוֹרֶגֶת –

לִרְאוֹת אֶת רוֹמִי וְהַדְרֵי בָתֶּיהָ, (34)

תָּמְהוּ אָז בַּיָּמִים עֵת לָטֶרָנוּס⁸⁰⁶

נָשָׂא אֶל עֵבֶר מִשְּׂכִיּוֹת בְּנֵי-מָוֶת –

אֵיךְ לֹא תִגְדַּל מְהוּמָתִי-אָנֹכִי (37)

הַבָּא מִגֵּיא אֱנוֹשׁ לִזְבוּל אֱלֹהַּ,

מִנִּי עִתּוֹת הַזְּמַן אֱלֵי הַנֵּצַח,

אֶל עַם צַדִּיק וְתָם מִנְּוֵי פְיוֹרֶנְצָה? ⁸⁰⁷ (40)

אָכֵן, בֵּין הַחֶדְוָה וּבֵין הַתֵּמַהּ,

טוֹב לִי לִשְׁהוֹת אִלֵּם וּסְתוּם-אָזְנָיִם!

וּכְמוֹ צַלְיָן, כִּי יְחַיֶּנּוּ כֹחַ (43)

בְּיוֹם עֵינָיו מִקְדַּשׁ נִדְרוֹ תַבֵּטְנָה,

כְּבָר מִתְּאַוֶה תַּנּוֹת יָפְיוֹ לְרֵעַ –

כֵּן בְּעָבְרִי בָאוֹר הַחַי שָׁלַחְתִּי (46)

אֶת מַבָּטַי בְּכָל זֵרָיו, הֵן מַעְלָה,

הֵן מַטָּה, הֵן בְּכָל הֶקֵּף הַוֶּרֶד.

וָאֵרֶא פְּנֵי חִבָּה נְעִימֵי מֶתֶק, (49)

אוֹתָם צְחוֹקָם וְאוֹר רֵעִים הִפְאִירוּ,

וְהוֹד וָהֶדֶר תְּנוּעוֹתָם הִבִּיעוּ.

כְּבָר אֶת צוּרַת הָעֵדֶן הַמֻּשְׁלֶמֶת (52)

כֻּלָּהּ בְּמַבָּטִי עַתָּה תָפָשְׂתִּי,

אַךְ לַפְּרָטִים עֲדֶן לֹא שַׂמְתִּי עָיִן;

וּבְהִתְחַדֵּשׁ לַבַּת-חִשְׁקִי, פָּנִיתִי (55)

לִשְׁאֹל מִשָּׂרָתִי עַל דִּבְרַי סֵתֶר

אֲשֶׁר לְעֻמָּתָם רוּחִי נָבוֹכָה.

קוֹלָהּ בִּקַּשְׁתִּי אַךְ אַחֵר עָנָנִי; 58

אוֹתָהּ לִרְאוֹת אָבִיתִי, אַךְ רָאִיתִי

יָשִׁישׁ הָדוּר בִּלְבוּשׁ בְּרוּכֵי הָאֹשֶׁר.⁸⁰⁸

הוּצַק עֲלֵי עֵינָיו וְעַל מַרְאֵהוּ (61)

גִּיל חֵן, וּתְנוּעָתוֹ אוֹמֶרֶת חֶסֶד

כְּמוֹ לְאָב רַחוּם-לֵבָב יָאָתָה.

וּבְתִמְהוֹנִי ‘אֵי הִיא?’ פִּתְאֹם קָרָאתִי, (64)

וַיַּעַן: 'לְמַלְאוֹת אֶת כּוֹס חֶפְצֶךָ,

מִמְּקוֹם שִׁבְתִּי בֵּיאַטְרִיקְסְ הֱנִיעָתְנִי;

וְאִם לְתוֹר שְׁלִישִׁי תָּרִים עֵינֶיךָ, (67)

בְּרוּם זֵרֵי הַוֶּרֶד תַּבִּיטֶנָּה⁸⁰⁹

בַּכַּס, אֵלָיו זִכּוּהָ צִדְקוֹתֶיהָ!'

מִבְּלִי-עֲנוֹת אֶת מַבָּטַי נָשָׂאתִי (70)

וָאַבִּיטֶנָּה, כִּי שָׁזְרוּ לָהּ כֶּתֶר

קַרְנֵי הַנֶּצַח⁸¹⁰ הַחוֹזְרוֹת מִמֶּנָּה.

מִן הָאֵזוֹר, בּוֹ מִתְגַּלְגֵּל הָרַעַם, (73)

עֵינֵי יִלְדֵי אֱנוֹשׁ כֹּה לֹא תִרְחֵקְנָה,

וְלוּ עַד לְתַחְתִּית הַיָּם תִּשְׁקַעְנָה,

כִּרְחֹק אֲנִי אֲזַי מִנִּי בֵּיאַטְרִיקְסְ, (76)

אַךְ בַּמֶּרְחָק לֹא חַשְׁתִּי, כִּי מַרְאֶהָ

יָרַד עָדַי לֹא בְּסִיגֵי מִצּוּעַ.

'אֲשֶׁר לְתוֹחַלְתִּי נוֹתֶנֶת אֹמֶץ, (79)

וּבַעֲבוּר יִשְׁעִי נָשָׂאת הַסֵּבֶל

עִקְּבוֹת רַגְלַיִךְ לַעֲזֹב בַּתֹּפֶת⁸¹¹ –

בְּכָל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינַי אוֹקִירָה (82)

אֶת טוֹבָתֵךְ, גְּבִרְתִּי, וַחֲסָדָיִךְ,

אֶת רוֹמְמוּת רוּחֵךְ וּגְבוּרוֹתָיִךְ!

מֵעַבְדוּתִי לַדְּרוֹר אַתְּ מְשַׁכְתִּנִי (85)

בְּכָל נָתִיב, בְּכָל פָּנִים וָאֹפֶן

אֲשֶׁר לָהֶם הִסְפִּיקוּ כֹּחוֹתָיִךְ!

אַל תִּגְרְעִי אֶת נִדְבָתֵךְ מִמֶּנִּי, (88)

וְתֵחָלֵץ, אוֹתָךְ רָצוֹן לַשְׂבִּיעַ,

נַפְשִׁי, אֲשֶׁר רִפֵּאת, מִנְּדַן-הַחֹמֶר!'

כֵּן פִּי הֶעְתִּיר, וְהִיא, כֹּה מְרֻחֶקֶת (91)

לִרְאוּת עֵינַי, חִיְּכָה וּבִי הֵצִיצָה

וְאֶל מַעְיַן אוֹרַת הַנֵּצַח שָׁבָה.

וּזְקַן הַקֹּדֶשׁ סָח: 'לַשְׁלִים דַּרְכֶּךָ (94)

אֲשֶׁר עַתָּה בַעֲבוּרָה אֵלֶיךָ

חִבָּה קְדוֹשָׁה וְחִנוּנִים שְׁלָחוּנִי⁸¹² –

עוּף בְּעֵינְךָ בַּגַּן הַזֶּה לְמָעַן, (97)

בְּשׁוּר אוֹתוֹ, תַּכְשִׁיר אֶת מַבָּטֶיךָ

לְהֵעָלוֹת עַל קֶרֶן זִיו אֱלֹהַּ!

וְגַם תַטֶּה מַלְכַּת מָרוֹם, אֵלֶיהָ (100)

בּוֹעֶרֶת חִבָּתִי, חַסְדָהּ אֵלֵינוּ

כִּי אָנֹכִי נֶאֱמָנָהּ בֶּרְנַרְדּוּס!'

כָּאִישׁ הַבָּא אֵלֵינוּ מִקְּרוֹאַצְיָה⁸¹³ (103)

לִרְאוֹת אֶת דְּמוּת מִטְפַּחַת וֵרוֹנִיקָה⁸¹⁴

וְלֹא יִשְׂבַּע מֵרֹב עַתִּיקוֹתֶיהָ⁸¹⁵,

אַךְ בְּלִבּוֹ אוֹמֵר, כָּל עוֹד יִרְאֶנָּה: (106)

'הוֹי יֵשׁוּ, אֵל אֱמֶת, כְרִיסְטוֹס מַלְכֵּנוּ,

הַאַף כָּזֶה הָיָה קְלַסְתֵּר פָּנֶיךָ?!' –

כֵּן לִי הָיָה בִּרְאוֹת מָה רַב הָאַהַב (109)

בָּאִישׁ אֲשֶׁר, הוֹגֶה בְגֵיא עָנְיֵנוּ,

כְּבָר אָז טָעַם שַׁלְוַת עוֹלַם הַקּשֶׁט.

‘בְּרוּךְ חֶסֶד יָהּ! חֶדְוַת חַיֵּי שָׁמָיִם’, (112)

הֵחֵל הָאִישׁ, 'לֹא תִוָּדַע אֵלֶיךָ

כָּל עוֹד תִּתֵּן עֵינְךָ בִּלְבַד לְמָטָּה!

עַד לַנִּשָּׂא שׁוּר בְּתוֹרֵי הַפֶּרַח (115)

עַד כִּי תִרְאֶה אֶת שֶׁבֶת מַלְכָּתֵנוּ⁸¹⁶,

לָהּ מַלְכוּת זוֹ בְּאַהֲבָה נִכְנָעַת'.

הִבַּטְתִּי עָל; וּכְמוֹ בִדְמִי הַשַּׁחַר (118)

הָאֲזוֹרִים בִּפְאַת מִזְרַח הָאֹפֶק

גּוֹבְרִים עַל אוֹר מְקוֹם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ –

כֵּן, כָּעוֹלֶה מִגַּיְא לְרֹאשׁ הַגֶּבַע, (121)

רָאוּ עֵינַי פִּנָּה בְרוּם הַוֶּרֶד⁸¹⁷

אֲשֶׁר אוֹרָה נִצַּח כָּל הַכּוֹתֶרֶת.

כִּרְבוֹת הַיְקוֹד בִּמְקוֹם נוֹחִיל לָרֶכֶב (124)

אֲשֶׁר לְרָעָתוֹ פַיְטוֹן⁸¹⁸ הִסִּיעַ,

וּמִצִּדָּיו קַרְנֵי הָאוֹר יַחְוִירוּ –

כֵּן פֹּה זָרְחָה שַׁלְוַת הָאוֹרִפְלַמָּה, (127)

בְּאֶמְצָעָהּ יוֹקֶדֶת, וּסְבִיבֶיהָ

הָלְכוּ קַרְנֵי הַזִּיו הָלוֹךְ וָשֹׁחַ.

וּמַלְאָכִים שְׂמֵחִים יוֹתֵר מֵאֶלֶף (130)

רָאִיתִי בָאֶמְצַע פּוֹרְשִׂים כְּנָפָיִם,

אִישׁ אִישׁ שׁוֹנֶה בַּלַּהַט וּבַנּוֹעַ.

וּמוּל אוֹרָם בֶּחָג הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ 133

חִיְּכָה יִפְעַת שַׁלְהֶבֶת, הַמַּשְׁפַּעַת⁸¹⁹

חֶדְוָה עַל כָּל שְׁאָר עֲדַת הַקֹּדֶשׁ.

לוּ כֹחַ דִּבּוּרִי שָׁוָה בַכּשֶׁר (136)

לְדִמְיוֹנִי, לֹא לְתָאֵר אָהִינָה

אַף חֵלֶק מִתִּפְאֶרֶת הֲדָרֶיהָ!

בִּרְאוֹת בֶּרְנַרְדְּ אֵיךְ מִבִּלְתִּי לָסֶגֶת (139)

בִּמְקוֹר יְקוֹד חֻמּוֹ עֵינֵי נָתָתִּי,

הִפְנָה לְשָׁם עֵינוֹ, וְעֹז אִשֶּׁיהָ

הוֹסִיף גַּם עַל עֵינַי לַבַּת-גַּעְגּוּעַ⁸²⁰. (142)

 

שיר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם    🔗

הוורד נחלק לשני חצאי עיגול: באחד שוכנות הנשמות שלפני ישו ובשני אלה שלאחריו. החוג העובר מסביב למרכז בתוך הורד מבדיל בין המבוגרים השוכנים מן החוג הזה ומעלה ובין הילדים השוכנים בין החוג הזה ובין המרכז. המלאך גבריאל. ברנרד מזמין את דאנטי להאזין לתפילתו למריה אשר בה פותח את המזמור הל"ג.

דָּבֵק בִּמְקוֹר⁸²¹ עָנְגּוֹ, הוֹגֵה הַדַּעַת (1)

בָּחַר מֵרְצוֹן לִבּוֹ לִהְיוֹת מוֹרֶה לִי

וְכֹה הֵחֵל בִּנְאוּם קָדוֹשׁ לָשִׂיחַ:

'שׁוּר אֶל רַגְלֵי מָרִיָּה, שֶׁהִבְרִיאָה (4)

וְסָכָה מַחַצְכֶם, אֶת בַּת הַיֹּפִי

אֲשֶׁר אוֹתוֹ פָתְחָה וַתּוֹרִישֶׁנּוּ⁸²².

וּבַכִּסְאוֹת בְּתוֹר שְׁלִישִׁי מִמַּעְלָה (7)

יוֹשֶׁבֶת אֶל רַגְלָהּ רָחֵל אִמֵּנוּ

וּבֵּיאַטְרִיקְסְ אֶצְלָהּ, כִּרְאוֹת עֵינֶיךָ⁸²³;

שָׂרָה, רִבְקָה, יוּדִית וְאֵם הַגֶּבֶר (10)

אֲשֶׁר נֶכְדּוֹ, הַשָּׁר, בִּכְאֵּב הַפֶּשַׁע

קָרָא לָאֵל: ‘חָנֵּנִי כְּחַסְדֶּךָ’, ⁸²⁴

יוֹשְׁבוֹת זוֹ תַחַת זוֹ; וְהִשְׁמַעְתִּיךָ (13)

אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן עֵת בְּעֵינַי יָרַדְתִּי

בְּוֶרֶד זֶה מִטֶּרֶף אֱלֵי טֶרֶף.

וּבַדְּרָגוֹת מִן הַשְּׁבִיעִית וָמַטָּה (16)

יוֹשְׁבוֹת בְּנוֹת הָעִבְרִים, וְהֵן אַף הֵנָּה

חוֹצוֹת אֶת תַּלְתַּלַּי הַצִּיץ לִשְׁנָיִם, ⁸²⁵

כִּי הֵן חוֹמָה בֵּין שְׁנֵי חֵילֵי הַקֹּדֶשׁ (19)

לְפִי הָאֱמוּנָה בָּהּ הֶאֱמִינוּ

שֵׁנִי אֵלֶּה בִּכְרִיסְטוֹס וְאֵיךְ רָאוּהוּ.

לִשְׂמֹאל מֵהֶן יוֹשְׁבוֹת דְּמֻיּוֹת כָּל אֵלֶּה (22)

אֲשֶׁר לְיוֹם בִּיאַת כְרִיסְטוֹס הוֹחִילוּ,

וְשָׁם מָלֵא בְּכָל עָלָיו הַפֶּרַח;

וְלִימִינָן, וְשָׁם עֲדֶן נִשְׁאָרוּ (25)

עָלִים רֵיקִים, כְּבַחֲצִי הַגֹּרֶן⁸²⁶

יוֹשְׁבִים רוֹאֵי כְרִיסְטוֹס הַבָּא וַיּוֹשַׁע.

וּכְמוֹ מִשָּׁם הוֹד כֵּס מַלְכַּת שָׁמַיִם (28)

וְיֶתֶר הַכִּסְאוֹת תַּחַת רַגְלֶיהָ

כְּחַיִץ כֹּה גָדוֹל הֲלֹם הוּשָׂמוּ –

נֶגְדָּם כֵּס יוֹחָנָן הָרָם נוֹגֵהַּ (31)

אֲשֶׁר, תָּמִיד קָדוֹשׁ, סָבַל חוֹל חֹרֶב

גַּם מוֹת קְדוֹשִׁים, וּבַתָּפְתֶּה שְׁנָתָיִם.

תַּחְתָּיו כָּמוֹהוּ לְהַפְרִיד נִבְחָרוּ (34)

פְרַנְצִיסְקוּס, בֶּנֶדִיקְטְ וְאַבְגוּסְטִינוּס

וְרֵעֵיהֶם, זֵר זֵר עַד מַטָּה הֵנָּה.⁸²⁷

וּתְמַהּ עַתָּה לְשֶׂגֶב דִּין אֱלֹהַּ, (37)

כִּי בְּמִדָּה שָׁוָה גַּן זֶה יַשְׁלִימוּ

שְׁנֵי מַחֲנוֹת דַּרְכֵי אֱמוּנָתֵנוּ⁸²⁸.

וְתַחַת הָעִגּוּל, אֲשֶׁר בַּתָּוֶךְ (40)

חוֹצֶה אֶת חֲצָאֵי הַצִּיץ, הַבִּיטָה

רוּחוֹת, אוֹתָן לֹא זְכֻיּוֹתָן הִצִּילוּ

כִּי זְכוּת-אָבוֹת בְּחֹק תְּנָאִים קָבוּעַ; (43)

כִּי הֵם כֻּלָּם רוּחוֹת אֲשֶׁר נִגְאָלוּ

עַד יְכָלְתֶּם לִבְחֹר בֵּין טוֹב וָרֹעַ:

הֲלֹא עַל זֹאת מֵרְאֵי פְנֵיהֶם יָעִידוּ (46)

וְנִיב אֲרֶשֶׁת פְּיּוֹתָם, נִיב יֶלֶד,

אִם שׁוּר תֵּיטִיבָה וּלְקוֹלָם תַּקְשִׁיבָה.⁸²⁹

הִנְּךָ נָבוֹךְ וּבַמְּבוּכָה⁸³⁰ הֶחְרָשְׁתָּ, (49)

אוּלָם אֲנִי אַתִּיר קִשְׁרֵי הַסֶּפֶק,

בָּם רַעְיוֹנֶיךָ הַדַּקִּים נִלְכָּדוּ.

בְּרַחֲבֵי מַמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם (52)

לֹא יִתָּכֵן דָּבָר מִקְרִי לָנֶצַח,

כְּגוֹן רָעָב אוֹ צִמָּאוֹן אוֹ עֹצֶב;

כִּי חֹק נִצְחִי חָקַק בָּם אֶת הַסֵּדֶר (55)

בְּכֹל רָאִיתָ, וְשָׁוָה בַצֶּדֶק

מִדַּת הַגְּמוּל כְּלָאֶצְבַּע טַבָּעַת⁸³¹.

עַל כֵּן הָעָם הָרַב, אֲשֶׁר הֵחִישׁוּ 58

בּוֹאָם לִזְבוּל הַקּשְׁטְ, לֹא sine causa⁸³²

זֶה מֵרֵעוֹ בִשְׁלֵמוּתָם נִבְדָּלוּ.

הָאֵל, אֲשֶׁר בְּטוֹבָתוֹ הִנִּיחַ (61)

זְבוּל זֶה בְּשֶׁפַע אַהֲבָה וָאֹשֶׁר

עַד אֵין תְּשׁוּקָה אֶל עַל מֵהֶם שׁוֹאֶפֶת,

בִּבְרֹא בְּעֹדֶף חֶדְוָתוֹ כָּל נֶפֶשׁ, (64)

חַסְדוֹ בְשִׁנּוּיֵי מִדּוֹת הִשְׁפִּיעַ,

וּבְהַכָּרַת הַתּוֹצָאוֹת דַּיֶּךָּ! ⁸³³

כָּל זֹאת בַּאֲמָרוֹת צְרוּפוֹת הוֹרוּךָ (67)

דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ בִּתְאוֹמֵי הַבֶּטֶן

אֲשֶׁר בִּמְעֵי אִמָּם נִצּוּ מִכַּעַס⁸³⁴.

עַל כֵּן הַחֶסֶד מִתְנַשֵּׂא כְּכֶתֶר (70)

עַל רֹאשׁ כָּל דְּמוּת כְּרֹב זְכוּתָהּ לַזֹּהַר:⁸³⁵

עַל כָּל אַחַת כְּצֶבַע תַּלְתַּלֶּיהָ.

אִם כֵּן, לֹא כְמִדַּת זְכוּתָם בַּמַּעַשׂ (73)

אוֹתָם בְּמַעֲלוֹת שׁוֹנוֹת הוֹשִׁיבוּ,⁸³⁶

אוּלָם כְּחֹד רֵאשִׁית כֹּחָם לָרֹאִי.

בְּרִאשׁוֹנֵי דוֹרוֹת⁸³⁷, לִזְכּוֹת בַּיֶּשַׁע, (76)

הִסְפִּיקוּ אֱמוּנַת הוֹרִים וְיַחַד

תֻּמַּת הַנֶּפֶשׁ הַחַפָּה מֵאָוֶן;

אַחַר הָרִאשׁוֹנִים עָלָה הַצֹּרֶךְ (79)

כִּי לַבָּנִים, נוֹסָף עַל זֹךְ הַיֵּצֶר,

זְכוּת גְּאֻלָּה בִּבְרִית מִילָה⁸³⁸ יוֹסִיפוּ;

אוּלָם, בְּהִפָּתַח דַּלְתֵי הַחֶסֶד, (82)

תַּמִּים מִבְּלִי טְבִילָה כְּדָת כְרִיסְטוֹס

הוּשְׁבוּ לְמַטָּה בַּפַּרְוָר לַתֹּפֶת⁸³⁹.

אַךְ שׁוּר בְּזוֹ אֲשֶׁר לִדְמוּת כְרִיסְטוֹס (85)

מַרְבָּה לִדְמוֹת⁸⁴⁰, כִּי רַק זַכּוּת קַרְנֶיהָ

אוֹתְךָ תַּכְשִׁיר אֱלֵי חָזוּת כְרִיסְטוֹס!

רָאִיתִי גִיל כֹּה רַב נִמְטָר עָלֶיהָ, (88)

גִּיל הַנִּשְׁפָּךְ עֲלֵי שִׂכְלֵי הַקֹּדֶשׁ⁸⁴¹

הַנִּבְרָאִים לָעוּף רוּם כֹּה גָּבֹהַּ,

עַד כִּי הַכֹּל אֲשֶׁר עַד כֹּה רָאִיתִי (91)

לֹא כְמוֹתָהּ בְּתִמָּהוֹן צָדָנִי,

וְלֹא נִרְאָה לִי כֹה כִּדְמוּת אֱלֹהַ.

וְזֶה אֲשֶׁר רֵאשִׁית יָרַד עָדֶיהָ⁸⁴² (94)

בְּשִׁיר ‘מָרִיָּה רַבַּת-חֵן אַשְׁרָיִךְ’ ⁸⁴³

פָּרַשׂ אֶת אֲבָרָיו לִפְנֵי עֵינֶיהָ.

לַשִּׁיר הָאֱלֹהִי כֻּלָּהּ הֵשִׁיבָה (97)

עֲדַת הָאֹשֶׁר מִכָּל צַד וָעֵבֶר

וְיַחַד פְּנֵי כֻלָּם הוֹסִיפוּ עֹלֶז.

'הוֹי אָב קָדוֹשׁ, אֲשֶׁר לִנְחוֹת הוֹאַלְתָּ (100)

לְמַעֲנִי, בִּנְטֹשׁ מִתְקֵי כִסְאֶךָ

אֲשֶׁר עָלָיו לְשֶׁבֶת-עַד נִבְחָרְתָּ –

מִי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר בְּגִיל אֵין קֵצֶה (103)

מַבִּיט אֱלֵי עֵינֵי הוֹד מַלְכָּתֵנוּ

וּבְחִבָּתוֹ נִרְאֶה כְּאֵשׁ יוֹקֶדֶת?'

כֹּה שַׁבְתִּי וָאֶשְׁאַל אֶת הַמְלַמְּדֵנִי (106)

אֲשֶׁר סָפַג הָדָר מִפְּנֵי מָרִיָּה

כִּסְפֹג מִפְּנֵי חַמָּה כּוֹכַב הַשָּׁחַר⁸⁴⁴.

וַיַּעַן לִי: 'כְּכָל אֲשֶׁר יָדוּרוּ (109)

בְּנֶפֶשׁ וּבְמַלְאָךְ דִּיצָה וָאֹמֶץ,

כָּל זֶה אֻסַּף בּוֹ, וּבָזֹאת רָצִינוּ,

כִּי לְמָרִיָּה הוּא הוֹרִיד הַתֹּמֶר (112)

בְּיוֹם אֲשֶׁר הוֹאִיל בּוֹ גּוֹאֲלֵנוּ

לָשֵׂאת אֶת נֵטֶל כָּל עֲמַל סִבְלֵנוּ⁸⁴⁵;

אַךְ לֵךְ נָא אַחֲרַי בְּמַבָּטֶיךָ (115)

כְּפִי דַבְּרִי, וְשׁוּר כָּל שַׂר וָשׁוֹעַ

פֹּה בְמַלְכוּת הַצֶּדֶק וְהַיֹּשֶׁר:

שְׁנֵי מַגְבִּיהֵי שִׁבְתָּם, שְׂבֵעֵי הָעֹנֶג (118)

בִּקְרֹב כִּסְאָם אֶל כֵּס מַלְכַּת שָׁמֵינוּ,

הִנָּם כִּשְׁנֵי שָׁרְשֵׁי הַדְרַת הַוֶּרֶד: ⁸⁴⁶

זֶה הַיּוֹשֵׁב לִשְׂמֹאל כִּסְאָהּ, הִנֵּהוּ (121)

הָאָב אֲשֶׁר הֵעֵז לִטְעֹם הַפֶּרִי

וּלְכָל אָדָם הוֹרִישׁ מְרִי הַטָּעַם; ⁸⁴⁷

וּמִימִינוֹ אֲבִי עֲדַת קָדְשֵׁנוּ (124)

אֲשֶׁר כְרִיסְטוֹס מָסַר לוֹ לְמִשְׁמֶרֶת

שְׁנֵי מַפְתְּחוֹת לְוֶרֶד הַתִּפְאֶרֶת;⁸⁴⁸

וְהוּא אֲשֶׁר רָאָה בְטֶרֶם מָוֶת (127)

בְּבוֹא עִתּוֹת כָּל סֵבֶל אֶל הָאֵשֶׁת

אֲשֶׁר אֹרְשָׂה בְמַסְמְרִים וָרֹמַח,⁸⁴⁹

יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ; וְאֶל אָבִי גִזְעֵנוּ (130)

קָרֵב הַשַּׂר אֲשֶׁר מִמַּן הַשַּׁחַק

זָן אֶת עַמּוֹ, עַם רַע, מוֹרֵד, קְשֵׁה עֹרֶף⁸⁵⁰;

וְנֶגֶד פֶּטְרוּס שׁוּר חַנָּה⁸⁵¹ יוֹשֶׁבֶת 133

וּבְאֵשׁ חֶדְוָה בִּפְנֵי בִתָּהּ מַבֶּטֶת

וְלֹא תָּסוּר גַּם בְּשִׁירָה ‘הוֹשַׁע-נָא’;

וּמוּל אֲבִי כָל חַי שׁוּר אֶת לוּצִיָּה (136)

אֲשֶׁר אֲזַי אֶת שָׂרָתְךָ הֵנִיעָה, ⁸⁵²

יוֹם בִּמְצוּקָה הִשְׁפַּלְתָּ עַפְעַפֶּיךָ⁸⁵³.

אַךְ, בַּאֲשֶׁר זְמַן חֲלוֹמְךָ⁸⁵⁴ בוֹרֵחַ, (139)

נַפְסִיקָה, כַּחַיָּט אֲשֶׁר יוֹדֵעַ

לִתְפֹּר כְּרֹב הָאֶרֶג אֶת הַבֶּגֶד;

וְאֶל הָאַהַב הָרִאשׁוֹן⁸⁵⁵ נַבִּיטָה (142)

לְמַעַן, בְּשׁוּרְךָ אוֹתוֹ, תַּחְדֹּרָה

אֶל בְּרַק זִיווֹ כְּכָל יִסְבֹּל כֹּחֶךָ.

אַךְ, פֶּן בְּנוֹעַ בִּכְנָפְךָ תָּשׁוּבָה (145)

אָחוֹר, בַּחֲשָׁבְךָ לָעוּף קָדִימָה –

לְחֵן חַסְדָּהּ עַתָּה חִנּוּן אַעְתִּירָה,

לְחֵן חַסְדָּהּ, כִּי הִיא תוּכַל עֲזֹר לָךְ, ⁸⁵⁶ (148)

וּשְׁמַע אֵלַי בִּיקוֹד אַהֲבָתֶךָ

לְבַל יָסוּר מִנִּי מִלַּי לִבֶּךָ!'

וּבְתַחַן קֹדֶשׁ זֶה פָּתַח אֶת פִּיהוּ: 151

 

שיר שְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה    🔗

ברנרד הקדוש מתפלל למריה שתכשיר את דאנטי להסתכל בהתגלות האלהית. כל הדברים, הנגלים והנסתרים, שוכנים בחיק האלהים. המסתורין של האיחוד המשולש. המסתורין של ישו. סוף החזון.

'הַבַּת לִבְנֵךְ! ⁸⁵⁷ הָאֵם לֹא יָדְעָה גֶבֶר! (1)

מִכָּל יְצוּר צְנוּעָה, עַל כֹּל נִגְבָּהַת,

תַּכְלִית סוֹד נֶצַח נְסוּכָה מִקֶּדֶם!

דְּמוּתֵךְ אֶת טֶבַע הָאָדָם הִשְׁלִימָה (4)

בְּזֹךְ הָאֲצִילוּת, עַד כִּי יוֹצְרֵהוּ

לֹא בָז אַף הוּא לְהִוָּצֵר מִמֶּנּוּ;

בְּרַחֲמֵךְ הָאַהַב הִתְלַקֵּחַ (7)

אֲשֶׁר בְּעֹז חֻמּוֹ בִּכְלִיל תִּפְאֶרֶת

כֹּה וֶרֶד זֶה בְּשֶׁלֶו-עַד הִפְרִיחַ⁸⁵⁸.

כַּשֶּׁמֶשׁ בְּשִׂיאָהּ, לַפִּיד הָאַהַב 10

אַתְּ לָנוּ פֹה, וְשָׁם בֵּין בְּנֵי הַמָּוֶת

אַתְּ מַעְיָן חַי, מֵגִיחַ מֵי תוֹחֶלֶת!

כֹּה רַמְתְּ, כֹּה רַב עֶרְכֵּךְ, עַד כִּי כָל נֶפֶשׁ, (13)

צְמֵאָה לַחֶסֶד לְלֹא פְנוֹת אֵלָיִךְ,

לָעוּף עוֹרֶגֶת וְתֶחְסַר כְּנָפָיִם!

טוּבֵךְ לֹא עַל דּוֹרְשָׁיו בִּלְבָד יָנוּחַ, (16)

אַךְ יִתְנַדֵּב עִתִּים רַבּוֹת לָרֶדֶת,

בְּטֶרֶם שַׁוְעָתָם, לִשְׂבֵעֵי יֶגַע.

בָּךְ שֶׁפַע הַחֶמְלָה, בָּךְ טַל הַחֶסֶד, (19)

בָּךְ כְּלִיל-אַדֶּרֶת, בָּךְ אֻסְּפוּ גַם יַחַד

טוֹבוֹת כָּל הַיְצוּרִים אֲשֶׁר נִבְרָאוּ!

הִנֵּה הַגֵּר אֲשֶׁר מִתְּהוֹם הַשַּׁחַת (22)

תָּר אֶת תֵּבֵל כֻּלָּהּ וּבָא עַד הֵנָּה,

צוֹפֶה זֶה אַחַר זֶה זְבוּלֵי הָרוּחַ;

וּתְפִלָּתוֹ, בְּחֶסֶד כִּי יֻתַּן לוֹ (25)

דֵּי כֹחַ לַעֲלוֹת בְּחֶזְיוֹן עַיִן

מִפֹּה וָמַעְלָה אֶל תַּכְלִית כָּל אֹשֶׁר!

לֹא כֹה אֶכְסֹף לֵאוֹר עֵינִי-אָנֹכִי (28)

כִּלְהִפָּקַח עֵינוֹ, וּבְכָל נִיב-תַּחַן

אַעְתִּיר לָךְ, וְרֵיקָם אַל תְּשִׁיבִינִי,

וְכָל עֲשַׁן עֲוֹן-אֱנוֹשׁ הָדִיחִי⁸⁵⁹ (31)

מִמֶּנּוּ בִקְדֻשַּׁת תַּחֲנוּנָיִךְ,

הָעֹנֶג הַנִּשְׂגָּב כִּי יִתְגַּלֶּה לוֹ!

עוֹד אֶתְחַנֵּן, מַלְכָּה רַבַּת יְכֹלֶת (34)

לְכֹל תִּרְצִי: אֶת יְצָרָיו שִׁמְרִי-נָא

שְׁלֵמִים בְּתֹם חָזוֹן כֹּה רַב-הַשֶּׁפַע!

אַוּוֹת-אֱנוֹשׁ תַּדְבִּיר חָסוּת-כְּנָפָיִךְ! (37)

רְאִי, עִם חִנּוּנַי נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם

לָךְ בֵּיאַטְרִיקְסְ וְחֵיל בְּרוּכֵי הַיֶּשַׁע!'

עֵינָהּ, יִקְרַת שַׁדַּי, חֶמְדַּת אֱלֹהַּ, (40)

הִשְׁקִיעָה בַנּוֹאֵם וְכֵן הֶרְאַתּוּ

מַה בַּקָּשׁוֹת לֵבָב שָׁלֵם יָשְׁרוּ לָהּ.

אָז אֶל מְאוֹר הָעוֹלָמִים הִבִּיטָה, (43)

אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לִבְרוּאֵי חֹמֶר

לַחְדֹּר זִיווֹ בְּעַיִן כֹּה פִקָּחַת.

וַיְהִי בִּקְרֹב לִמְחוֹז כָּל חֲפָצֶיהָ (46)

נַפְשִׁי, וַיְהִי לִי כַּאֲשֶׁר יָאוּת לִי

וּבִי אֶת לַהַב גַּעְגּוּעַי עָצָרְתִּי.

עֵינֵי בֶּרְנַרְדְּ הִצְהִילוּ, וַיִּרְמֹז לִי (49)

לָשֵׂאת עֵינַי אֶל עָל, אַךְ קִדַּמְתִּיהוּ

וּכְכֹל רָצָה כְּבָר מֵעַצְמִי עָשִׂיתִי;

בְּיַעַן רְאוּתִי, מִדֵּי נִטְהָרָה, (52)

דָּרְכָה בַקֶּרֶן אֶל עָמְקֵי הַזֹּהַר

אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ אֲמִתּוֹ נוֹבָעַת;

אָז חָזוּתִי גָבְרָה, לֹא אֲתַנֶּנָּה, (55)

כִּי נָס דִּבּוּר מִפְּנֵי רְאוּת נִשְׂגֶּבֶת,

נָס זִכָּרוֹן מֵהוֹד מֻפְלָא מִמֶּנּוּ!

וְכָרוֹאֶה חֲלוֹם – נַפְשׁוֹ שׁוֹמֶרֶת 58

אַחַר חָלְפוֹ, הָרֶגֶשׁ בָּהּ הִטְבִּיעַ

וְאֶת פְּרָטָיו מִזִּכְרוֹנָהּ גּוֹרָעַת:

כֵּן אָנֹכִי, כִּי חֲזוֹנִי זְנָחַנִי (61)

כִּמְעַט כֻּלּוֹ – עוֹד בְּלִבִּי יַרְעִיפוּ

נִטְפֵי הַצּוּף אֲשֶׁר מֶנְהוּ נוֹלָדוּ.

כֵּן דְּמוּת הַשֶּׁלֶג תִּמָּחֵק בַּשֶּׁמֶשׁ, (64)

כֵּן בְּעָלִים קַלִּים, בִּנְשֹׁב בָּם רוּחַ,

כָּלִיל מִשְׁלֵי-סִבִּלָּה הִתְפַּזָּרוּ!

הוֹי אוֹר עֶלְיוֹן, נִשְׂגָּב מֵעַל כָּל חֵקֶר (67)

מִמַּשִּׂיגֵי הַגּוּף! שׁוּבָה חַיֵּנִי

בִּזְעֵיר הַחֶזְיוֹנוֹת, בָּם לִי נִגְלֵיתָ,

וְתַן עֱזוּז לְמֶלֶל פִּי, לְמַעַן (70)

יוּכַל רַק זִיק אֶחָד מִתִּפְאַרְתֶּךָ

לַנְחִיל לִבְנֵי דּוֹרוֹת אֲשֶׁר יָבוֹאוּ:

כִּי, אִם בִּמְעַט אֶל זִכְרוֹנִי יָשׁוּבוּ (73)

וּמְעַט אֶת לַחֵן חֲרוּזַי יַפְאִירוּ,

כְּבָר יֶרֶב אִישׁ לַשִּׂיג הוֹד נִצְחוֹנֶךָ!

שָׂגָא הָאוֹר הַחַי אֲשֶׁר שְׁטָפָנִי, (76)

וְאַאֲמִין כִּי בִמְבוּכָה אָבָדְתִּי,

לוּ אָז הָפְנוּ עֵינַי מֶנְהוּ וָהָלְאָה.

וְעוֹד אֶזְכֹּר כִּי עֵקֶב זֶה אָמַצְתִּי (79)

לְהַחֲזִיק חָזוֹן עַד אֲאַחֵדָה

עֵינִי עִם עֵין גְּבוּרוֹת לֹא תִדָּלֶינָה.

הוֹי שֶׁפַע חֲסָדִים, בָּם הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי (82)

בְּאוֹר נִצְחִי אֶת מַבָּטַי לַשְׁקִיעַ

עַד כִּי, כְּכֹל תָּכִיל עֵינִי, שְׁתִיתִיהוּ!

בִּתְהוֹם עָמְקוֹ, קְשׁוּרֵי חִבָּה נִצָּחַת, (85)

בְּסֵפֶר זִיו אֶחָד צְרוּרִים רָאִיתִי

כָּל הֶעָלִים אֲשֶׁר בַּיְקוּם פֻּזָּרוּ:⁸⁶⁰

חֹמֶר עַצְמִי, מִקְרִים, כָּל חֹק וָסֵדֶר (88)

יַחַד אֻגְּדוּ, וְכָל אֲשֶׁר מָנִיתִי

יַחְדָּו בְּלַהַב לֹא נִבְדָּל הִבְרִיקוּ.

צוּרַת מִכְלַל הַיְקוּם עַתָּה חָזִיתִי (91)

(כֵּן אֲדַמֶּה), כִּי מִדֵּי דַבְּרִי אֵלֶּה

אֵדַע חֶדְוָה וָגִיל בְּיֶתֶר אֹמֶץ.

בִּי רֶגַע קַל אֶת חֲזוֹנִי הִשְׁכִּיחַ, (94)

וְלֹא נִשּׁוּ דוֹרוֹת פְּרָטֵי הַנֶּסַע

שֶׁאֶת נֶפְּטוּן הִדְהִים בְּצֵל הָאַרְגּוּס! ⁸⁶¹

כֵּן הִסְתַּכְּלָה רוּחִי, מִכֹּל נִפְשֶׁטֶת, (97)

צוֹפָה דוּמָם, תּוֹהָה וְלֹא תָנוּעַ,

וּמִדֵּי צְפוֹת לִצְפּוֹת יוֹתֵר שׁוֹקֶקֶת!

כִּי כֹה מוּל זֹהַר זֶה תִּרְוַח נַפְשֵׁנוּ (100)

עֲדֵי כִי פְנִיָּתָהּ לִרְאוּת אַחֶרֶת

לֹא תִתָּכֵן וְלֹא תֻרְשֶׁה מֵעָתָּה;

כִּי בוֹ אָגוּר כָּל טוֹב מוֹשֵׁךְ לִבֵּנוּ, 102

וְחוּצָה לוֹ רַק נִשְׁחָתִים יָבוֹאוּ

כָּל הַדְּבָרִים, בּוֹ בִשְׁלֵמוּת שֻׁכְלָלוּ!

אַךְ מֵעַתָּה תִּקְצַר שְׂפָתִי וְדַלָּה (106)

גַּם בְּדַבְּרִי עַל כָּל אֲשֶׁר זָכָרְתִּי,

כִּשְׂפַת עוֹלֵל יוֹנֵק חֲלֵב שָׁדָיִם.

לֹא כִי יוֹתֵר מִדְּמוּת אַחַת שׁוֹכֶנֶת (109)

בָּאוֹר הַחַי אֲשֶׁר עַתָּה נִרְאָה לִי,

כִּי הוּא לָנֶצַח כִּהְיוֹתוֹ מִקֹּדֶם;

אַךְ עֵקֶב הֶחָזוּת הַמִּתְגַּבֶּרֶת (112)

כְּדֵי צְפוֹתִי, דְּמוּת אוֹר אַחַת מַזְהֶרֶת

שִׁנְּתָה אֵלַי, בִּשְׁנוֹת אֲנִי, פָּנֶיהָ!

בִּתְהוֹם הַזֹּךְ, בַּהֲוָיַת הַטֹּהַר, (115)

אֶת זֹהַר שְׁלשֶׁת אוֹפַנִּים רָאִיתִי,

מְשֻׁלְּשֵׁי-גָוֶן וַאֲחִידֵי תֹכֶן:

אֶחָד מַבְרִיק, כַּקֶּשֶׁת מִן הַקֶּשֶׁת, (118)

מִן הַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁלִישִׁי כְלַהַב

עוֹלֶה מִזֶּה וָזֶה בְּשִׁוְיוֹן-נֶשֶׁם. ⁸⁶²

הוֹי מַה כֵּהוֹת מִלִּין וּמַה תִּלְאֶינָה (121)

מוּל דִּמְיוֹנִי, וְהוּא מִן הַנִּגְלָה לִי

כֹּה דַּל עַד כִּי כִמְעַט נִמְשַׁל כְּאֶפֶס!

הוֹי אוֹר נִצְחִי, הַנָּח רַק בְּעַצְמָךָ, (124)

לְבַד אוֹתְךָ מֵבִין, וְכַמּוּבָן לָךְ

וּכְבָן אוֹתְךָ, מָלֵא חִבָּה וָעֹנֶג!

אֶת הָאוֹפַן אֲשֶׁר צֵאתוֹ מִמֶּךָּ (127)

וּבְךָ נִרְאֶה כְּקֶרֶן אוֹר חוֹזֶרֶת,

בִּמְעוּף מַבָּט סוֹבַבְתִּי, וּבִן-רֶגַע

רָאִיתִי וְהִנֵּה עָלָיו מָשׁוּחַ (130)

בְּצֶבַע כְּצִבְעוֹ צַלְמֵנוּ-אָנוּ,

וְלֹא יָכְלָה עֵינִי מֶנְהוּ לָסֶגֶת.

וְכַמְהַנְדֵּס אֲשֶׁר לַשָּׁוְא יָגֵעַ 133

לָמֹד אֶת הָעִגּוּל וְלֹא יַצְלִיחַ

גַּלּוֹת הָעִקָּרוֹן אֲשֶׁר יוֹעִיל לוֹ ⁸⁶³–

כֵּן הֶחָזוֹן, הַקָּם פִּתְאֹם, שָׂמָנִי: (136)

אָבִיתִי לַחֲזוֹת אֵיכָה מַתְאֶמֶת

הַדְּמוּת לַחוּג וְאֵיכָה תִּשְׁתַּכֵּן בּוֹ;

אַךְ פֹּה גְּבוּרַת כְּנָפַי לֹא עוֹד הִסְפִּיקָה, (139)

לוּלֵא הֻכְּתָה רוּחִי בִּבְרַק שַׁלְהֶבֶת

וּבוֹ נִמְלָא חֶפְצָהּ! פֹּה מָט הַכֹּחַ

בַּחִזָּיוֹן הָרָם; אַךְ כְּבָר הֵסֵב בִּי (142)

כַּחֵשֶׁק כָּרָצוֹן – כִּבְשִׁוְיוֹן –קֶצֶב

יָסֹב גַּלְגֵּל – הָאַהַב הַמֵּנִיעַ

הַשֶּׁמֶשׁ עִם שְׁאָר כּוֹכְבֵי רָקִיעַ. (145)

 

נספח    🔗

על ההערות    🔗

בכתיבת ההערות השתמשתי בספרים אלה:

1. DIVINA COMMEDIA, testo critico della Societa Dantesca Italiana, riveduto, col commento Scartazziniano, rifatto da Giuseppe Vandelli, Ulrico Hoepli, Milano, 1951.

2. THE PARDISO OF DANTE ALIGHIERI. Temple Clasics, London 1924

3. LOSINSKI, Bozhestvennaja Komedia. Ray; Moskva, 1945

4. PAGET TOYNBEE, Concise Dictionary of proper names and notabke matters un the Works of Dante` Oxford. Clarendon Press, 1915

קיצורים    🔗

ת.–תופת

ע.–עדן

ט"ט–טור-הטוהר

מיט.–מיטאמורפוזות לאובידיוס

אינ.–איניאס לוירגיליוס

חר’–חרוז

ר’–ראה

ספרי האבנגליון:

מרקוס; לוקאס,

יו’–יוחנן

מת’–מתי

רומ’–אגרת אל הרומאים

פ"ש–פעלי השליחים

התגל’–התגלות יוחנן

על המאייר    🔗

סַאנְדְּרוֹ בּוֹטִיצֶ’לִּי

(SANDRO BOTTICELLI)

איש פירנצי כדאנטי, מגדולי הציירים האיטלקים בתקופת הריניסאנס (1444 [?] עד 1510] השאיר אחריו מחזור של רישומים המלוים את מאת השירים שב’קומדיה האלוהית'.

שיטת רישומיו של בוטיצ’לי בעיטוריו לקומידיה היא סימולטאנית, היינו תוכנו של כל שיר ועלילותיו מסודרים על דף רישום אחד, ולכן מופיעות בו ברישום הדמויות העיקריות שבכל שיר ושיר כמה פעמים, בתיאור השלבים השונים של עלילת השיר.