רקע
לוי אשכול
תכנית פעולה למניעת התיקרויות בלתי־מוצדקות של מוצרים

הודעה בכנסת, 28 במאי 1962


אחת המטרות המרכזיות של מדיניותנו היא להגיע במשך הזמן לרמה של יציבות יחסית במחירים.

למצב זה נגיע על־ידי הגברת הייצור וייעולו תוך כדי התחרות פנימית והתחרות עם מוצרי חוץ.

אולם עד הגיענו המקוּוה ננקוט מספר פעולות, אשר תמנענה עליות־מחירים בלתי מוצדקות:

נקפיד על הספקה סדירה של מצרכים חקלאיים, תוך מתן אפשרות ליבוא משלים בתקופות של מחסור;

נגביר את ההתחרות במשק, בין השאר תוך פתיחת הענף המקומי ליבוא מתחרה;

נגן על הצרכן בפני עליות מחירים בלתי מוצדקות;

נגביר ערנותו של הצרכן להגן על עצמו מפני ניצול והפליה.

בהתאם לקוי הפעולה האלה הוחלט על הצעדים הבאים:

הקמת ועדה עליונה למחירים המורכבת מנציגי המשרדים הנוגעים בדבר. תפקידי הועדה יהיו לרכז, לכוון ולתאם מכלול הפעולות הממשלתיות הקשורות במחירים במשק, בכלל זה עניני יבוא, מסים וסובסידיות;

פניה לכל מפעל, יצרן וספק שירותים שיודיעו לועדה מראש על כונה להעלות מחירי מוצריהם ושירותיהם. הועדה תבחון בדרך כלל התיקרויות של מוצרים וכדי להגן על הצרכן היא תפעיל, במידת הצורך את האמצעים הבאים נגד העלאות שרירותיות של מחירים:

א. הימנעות מקניית מוצרים של המפעל על־ידי מוסדות ממשלתיים;

ב. חיוב מפעלים, הנהנים מכספי הציבור (תקציב פיתוח, הון חוזר מועדף) לשתף פעולה עם הועדה הממשלתית;

ג. התניית הסכמתה של הרשות הממשלתית לתמוך בהסדר כובל, בהתחייבות מצד בעלי ההסכם שלא להעלות מחירים אלא באישור הועדה;

ד. חיוב ארגונים כלכליים ציבוריים של יצרנים, משווקים, יבואנים וכו' כגון: מועצות, התאחדויות והסתדרויות, להודיע מראש לועדה על כונתם להעלות מחירי סחורותיהם או שירותיהם, וכל זאת נוסף על חובתם לפעול בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים;

ה. הגברת ההשגחה על מפעלים השולטים בשוקים שתיעשה על־ידי יבוא מתחרה או אף על־ידי פיקוח ישיר על מחיריהם וגם זאת, במסגרת חוק ההגבלים העסקיים;

ו. דרישה מבעלי החנויות ונותני השירותים השונים להציג מחירים. על דרישה זו יוחמר הפיקוח בהתאם לחוק הנתון בידי הממשלה. הממשלה מקוה שהציבור ישתף פעולה ולא יקבל שירות או מצרך מבלי שיוצג מחירו בצדו.

על יסוד נסיון של שנתים ימים בהפעלת חוק ההגבלים העסקיים סוכמו מספר הצעות לשינוי החוק, שמגמתן לראות בקרטל המאושר מקרה יוצא מן הכלל ולא הכלל:

א. תובא לכנסת הצעה לתיקון החוק, לפיו תאשר מועצת ההגבלים (קרטלים בלע"ז) רק אותם הגבלים שהוכיחו, כי אכן פועלים הם לטובת הכלל;

ב. יופעל, הלכה למעשה, אותו החלק של החוק הנוגע למונופולין, וכצעד ראשון יוכרז על כל מפעל, החולש על שליש ויותר מההספקה של מצרך או שירות, כמונופולין. הכרזה זאת תאפשר התערבות מצד הרשות אם המפעל ינצל מעמדו לרעת הציבור.

הממשלה מקוה, שהפעולות הללו יתרמו למניעת עליות מופרזות ובלתי מוצדקות במחירים וזאת מאחר שהמשק הכלכלי של המדינה הוא בעל יכולת־ייצור גדולה ומספק את רוב המוצרים בשפע יחסי. יחד עם זאת מקוה הממשלה שהצרכן והאזרח ידעו להבדיל ולהבחין בין המצרך הנדיר, שלא בעונתו, לבין המצרך הנמצא בשפע ובעונתו, ובהתאם לכך יכלכלו בתבונה את קניותיהם.




מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!