הודעה בכנסת, 26 באוגוסט 1963

אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה,

במשך החדשים האחרונים היינו עדים לשורה ארוכה של מעשי תוקפנות סוריים בגבול הצפוני. מאז חודש דצמבר 1962 ועד היום ניתן למנות 104 פעולות תוקפניות מצד סוריה, אשר הפרו את שלום תושבי איזור הצפון וסיכנו חייהם של אזרחים שקטים ושלוים העוסקים בעבודתם. על כל אחת מתקריות אלו הוגשה בזמנו תלונה לועדת שביתת־הנשק, והמצב ידוע, איפוא, יפה למוסדות האו"ם הנוגעים בדבר.

ב־13 ביולי חלה החמרה נוספת כאשר תפסו הסורים מתוך שטח ישראל ששה אנשים אשר סירתם נסחפה בסערה בעת שערכו טיול שיט בכנרת. שלושה מהם, בעלי אזרחות בלגית, שוחררו כעבור תקופה קצרה ושלושת הנותרים, אזרחים ישראלים – שתי נשים צעירות וגבר אחד – נמצאים עד היום בכלא דמשק. כל מאמצי האו“ם לשחררם עלו בתוהו ואף לא ניתן לנציגי האו”ם לבקרם בכלא כדי לעמוד על מצבם.

מעשי התוקפנות הסוריים הגיעו לשיאם ב־19 לחודש זה כאשר קבוצה של כ־10 חיילים סורים חדרה לשטח ישראל, הציבה מארב על אדמת משק אלמגור ורצחה בדם קר שני צעירים ישראלים חברי המשק בשובם עם ערוב היום מעבודתם בכרמיהם.

שום דברי נחמה אינם יכולים להשיב לחיק משפחותיהם את שני הצעירים אשר נקטפו בדמי חייהם כשהם עוסקים בעבודה חלוצית מבורכת בשירות העם. ברצוני לשלוח מעל במה זו את השתתפותי אני והשתתפות הממשלה כולה בצערם העמוק של האמהות, האבות ושל כל בני המשפחה וחברי המשק השכולים.

בהזדמנות זו ברצוני לשלוח תנחומינו גם למשפחת הסמל אשר נפל על משמר הבירה בימים אלה. אביע תקוה כי שלטונות ירדן יעשו חובתם להביא לידי הענשת האשמים ולהשיב השקט בגיזרה זו על כנו.

מעשה הפשע באלמגור אשר בוצע על אדמת ישראל העמיד את סבלנותה של הממשלה במבחן קשה ביותר.

במשך השבועות האחרונים ניסה מנגנון האו“ם להביא לידי הפסקת ההתגרויות הסוריות ולשים קץ להפרות הגלויות והגסות של הסכמי שביתת־הנשק ומגילת האו”ם. אני מצטער לציין כי מאמצי מנגנון האו"ם לא נשאו פרי, בעוד שממשלת ישראל מצדה עשתה כמיטב יכלתה להקל ולסייע למנגנון המשקיפים בפעולתו. חרף כל ההתגרויות הסוריות ומתוך רצון למנוע שפיכות דמים כבשנו יצרנו ונמנענו משימוש בכוחנו להבטחת השקט והבטחון באיזור.

לכן החליטה הממשלה ב־20 באוגוסט לתבוע את כינוסה הדחוף של מועצת הבטחון כדי לדון בתוקפנות הסורית במטרה לגנותה ולהפסיקה. שרת־החוץ הזמינה את נציגי המדינות החברות במועצת הבטחון כדי להביא בפניהם דאגת ממשלת ישראל נוכח הידרדרות המצב הבטחוני בגבול הסורי. נציגינו בבירות השונות נצטוו להסביר את המצב ואת עמדתנו נוכח ההתפתחויות האחרונות.

ידוע לחברי הכנסת כי מועצת הבטחון התכנסה לישיבה ביום ו' ונציגנו פרש בפניה שלשלת מעשי תוקפנותה האחרונים של סוריה ודרש את גינויה. ישיבתה הבאה של המועצה תתקיים מחר, לאחר שיונח על שולחנה דו“ח יו”ר מטה המשקיפים של האו“ם. אנו זכאים לקוות שמועצת הבטחון תקיים את חובתה ותתיחס לנושא בחומרה הראויה לו ושהחלטתה תהיה חד־משמעית בגינוי מעשה הרצח באלמגור אשר קדמה לו שרשרת התגרויות מצד סוריה. אדגיש ואומר, כי כל נסיון לטשטוש העובדות החותכות והסתפקות בפניית ארגעה שיגרתית לשני הצדדים ללא הוקעה ברורה של התוקפן, יגרום לאכזבה מרה ולערעור אמוננו ביכלתו של האו”ם להבטיח השקט בגיזרה זו.

האחריות להגן על שלמות גבולות המדינה ועל חיי אזרחיה ורכושם מוטלת על ממשלת ישראל. ישראל, שהכוח בידיה להגן על עצמה והצדק עמה, ראוי לה למצות כל אפשרות להבטיח השקט והבטחון בגבולות, בדרכי שלום.

אם לאחר כל מאמצינו אלה לא יקום השקט בגבול – תהיה ממשלת ישראל חייבת וזכאית, כמו כל ממשלה אחרת, לנקוט אמצעים להגנתה, לפי סעיף 15 של מגילת האו"ם, כדי לשמור על זכויותיה הריבוניות ולקיים אחריותה לשלום המדינה ובטחון אזרחיה.